תזכיר חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 15), התשע"ג-2013

 

 

א.  שם החוק המוצע

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 15), התשע"ג-2013.

 

ב.  מטרות החוק המוצע והצורך בו

      מבוא

1. חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994 (להלן - החוק) שנחקק לפני כמעט עשרים שנה הקים את הקרן לקליטת החייל המשוחרר כגוף סטטוטורי, קבע את תקציבה בנפרד מתקציב הבטחון והסדיר את מערך זכויות החיילים המשוחררים ובוגרי שירות לאומי, בהתאם לאופי השירות ולמשכו. כמו כן נקבעו בחוק כללים למשיכת כספי פיקדון החייל המשוחרר, הטבות נוספות לחיילים משוחררים הזקוקים לסיוע נוסף מעבר לכספי הפיקדון ולמענק השחרור, וכן סיוע בשכר לימוד במוסדות השכלה גבוהה באזורי סיוע.

 

2. בחלוף כמעט עשרים שנה מאז נחקק החוק  דומה כי הגיעה העת לשינוי בכללי משיכת כספי הפיקדון האישי של חיילים משוחררים הקבועים בחוק, ולהרחבת תחומי הסיוע מהקרן לסיוע נוסף הפועלת במסגרת הקרן לקליטת החייל המשוחרר.

 

3. החוק המוצע נועד להקל על השימוש בכספי הפיקדון האישי ובא לתת מענה לשורה של לקחי יישום  שנלמדו במהלך שנות פעילותה של הקרן לקליטת החייל המשוחרר עבור אוכלוסיית החיילים המשוחררים.

 

4. בחודש אפריל 2011 הופץ תזכיר חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 13), התשע"א-2011 במטרה לקבל את הערות הגורמים המעורבים בפעילות הקרן לקליטת חיילים משוחררים והמושפעים ממנה. לאחר הפצת התזכיר התקבלו במשרד הביטחון הערות משרדי המשפטים, האוצר, החינוך, התמ"ת וכן הערות הקרן לקליטת החייל המשוחרר. הערות אלה עובדו ואף התקיימו פגישות עם נציגים של חלק מגורמים אלה על-מנת לדון בהערות ולבחון פתרונות אפשריים.

 

5. בשל חלוף הזמן מאז פורסם תזכיר החוק לראשונה והשינויים שנערכו בו בעקבות ההערות שהתקבלו ועבודת המטה שנעשתה בעניינו, ראה משרד הבטחון לנכון להפיץ מחדש את תזכיר חוק זה.

 

 

 

שינוי שיטת הפיקדון

6. החוק קובע את המטרות שלטובתן רשאי חייל משוחרר לנצל את כספי הפיקדון שנפתח עבורו בקרן לקליטת החייל המשוחרר עם סיום שירותו הסדיר. החוק מאפשר כיום את משיכת כספי הפיקדון לארבע מטרות ספציפיות בלבד - לימודים או הכשרה מקצועית, הקמת עסק, רכישת דירה ונישואין. עם זאת, החוק קובע כי חייל משוחרר אשר לא מימש את כספי הפיקדון שנפתח עבורו במשך חמש השנים שלאחר שחרורו, יהיה זכאי לקבל את כספו במזומן וללא תנאי.

 

7. להלן התפלגות אחוזי מימוש הפיקדון במהלך 7 שנות הזכאות, כפי שנמסרו על-ידי הקרן לקליטת החייל המשוחרר:

 

 

 

להלן נתוני מימוש כספי הפיקדון על-ידי חיילים משוחררים לשנת 2012, כפי שנמסרו על-ידי הקרן לקליטת החייל המשוחרר:

 

 

8.  על-פי הנתונים דלעיל ניתן לראות כי יותר מרבע מכלל החיילים המשוחררים מעדיפים להמתין ולא לפדות את כספי הפיקדון שנפתח עבורם עד אשר יוכלו לקבלם במזומן.

 

9.  סכומי הפיקדון הקבועים כיום בחוק הינם:

(1) בעד כל חודש של שירות כלוחם - 612 ₪;

(2) בעד כל חודש של שירות כתומך לחימה - 510 ₪;

(3) בעד כל חודש של שירות בשירות אחר - 408 ₪;

 

10.  בקרן לקליטת החייל המשוחרר ובמשרד הביטחון התחדד בשנים האחרונות הצורך בחשיבה מחודשת ובתיקון כללי מימוש הפיקדון. מלבד הנתונים המראים כי חיילים משוחררים רבים מעדיפים להמתין ולא לממש את כספי הפיקדון שנפתח עבורם עד אשר יוכלו לקבלם במזומן, התברר כי שיטת הפיקדון שנקבעה בחוק יצרה כר נוח  לפעילות עניפה של זיופים, רמאויות והונאות מסוגים שונים ויצירתיים - הכל כדי למשוך את כספי הפיקדון באופן מיידי ושלא לטובת אחת המטרות הקבועות בחוק.

 

התרחבות תופעת ההונאות בכספי פיקדון החיילים המשוחררים הביאה את הסוגיה גם לפתחם של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה  מבקר המדינה וראש אגף החקירות במשטרת ישראל. לאחר דיונים בנושא, במסגרתם נשקלו הממד הפלילי והממד הציבורי שבמשיכת כספי הפיקדון שלא כדין, נקבע כי הקרן תעביר למשטרת ישראל תלונות רק במקרים מובהקים המעוררים חשד להונאות בקנה מידה גדול מבחינה כספית או מבחינת היקף החיילים המשוחררים המעורבים.

 

11.  מצב זה ממחיש את הצורך בשינוי השיטה, אשר נדמה כי היא מעמידה בפני החיילים המשוחררים פיתוי שרבים מהם אינם מצליחים לעמוד בו, וספק אם יש בו באמת צורך.

 

12.  בנוסף לשיקול של עצירת תופעת ההונאות, נדמה כי שיטת מימוש כספי הפיקדון, כפי שהיא קבועה כיום בחוק, הינה שיטה פטרנליסטית - בבחינת "המדינה יודעת טוב יותר מהחייל המשוחרר מה טוב בשבילו והיא תחליט כיצד ישתמש בכספו" - שעבר זמנה. ספק רב בידינו אם הלך מחשבה שכזה מתאים למדינת ישראל של המאה ה-21 והוא מעליב במיוחד כאשר הדבר נוגע לחיילים משוחררים שזה עתה סיימו שירות תובעני שבו הוטלה עליהם אחריות עצומה כלוחמים, כמפעילי מערכות נשק משוכללות או מערכות טכנולוגיות מתקדמות, ועם שחרורם טוענת כלפיהם המדינה כי הם אינם בוגרים מספיק כדי להפקיד בידם את כספם שלהם.

 

13.  לאור כל האמור לעיל, ולאחר עבודת הכנה שנעשתה בקרן לקליטת החייל המשוחרר  ובמשרד הביטחון, גובשה הצעה לשינוי כללי מימוש הפיקדון. תוצרי עבודת מטה זו מהווים את בסיס ההצעה בתזכיר חוק זה ואלה הם:  

 

  א. לפי ההצעה, ניתן יהיה להשתמש בכספי הפיקדון למטרת לימודים או הכשרה מקצועית באופן שבו הדבר מתבצע היום, או לקבל את כספי הפיקדון בלא כל תנאי במהלך שלוש השנים שלאחר השחרור משירות סדיר.

 

  ב. במידה שקיימת לחייל משוחרר זכות להשתתפות בשכר לימוד מכוח סעיף 7א לחוק (הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה באזורי סיוע), תועבר ההשתתפות בשכר הלימוד הקבועה בסעיף ישירות למוסד הלימודים ולא ניתן יהיה להמירה לכסף מזומן.

 

ג.  ההיגיון שבבסיס השיטה המוצעת:

1.  החייל המשוחרר יוכל לקבל לשימושו החופשי סכום משמעותי מדי שנה, אך לא את כל סכום הפיקדון שנצבר לזכותו בפעם אחת (כיום סכום הפיקדון יכול להגיע לכ-28 אלף ש"ח).

 

2.  כיום המטרה העיקרית שלשמה מנוצלים כספי הפיקדון הינה מטרת לימודים. גם לפי כללי המשיכה החדשים יוכל חייל משוחרר לממש את כספי הפיקדון למטרת לימודים בלא הגבלה על סכום המשיכה למטרה זו.

 

3.  מאז החלתו של סעיף 7א לחוק, המעניק מימון שנת לימודים ראשונה לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה באזורי סיוע, אחוז ניכר מקרב החיילים המשוחררים כבר זוכים למימון שנת לימודים ראשונה על חשבון המדינה ולפיכך יכולים לנצל את כספי הפיקדון שלהם למימון שנות הלימודים הבאות או לצרכים אחרים, לבחירתם.

 

4.  תיקון כללי מימוש כספי הפיקדון יצמצם באופן משמעותי ביותר את תופעת ההונאות ויחסוך לקרן משאבים רבים הנדרשים לטיפול במערך הפיקדונות בצורתו הנוכחית  ולפיקוח עליו

 

  ד.  בנוסף לשינוי בכללי משיכת הפיקדון האישי, מוצע גם להאריך את משך התקופה שבה זכאי חייל משוחרר לממש את כספי הפיקדון שנפתח עבורו.

 

  ה. על-פי המצב החוקי כיום, זכאי חייל משוחרר לממש את כספי הפיקדון שנפתח עבורו בקרן במשך שבע שנים מסיום שירותו הסדיר, ואם לא עשה כן מאבד החייל המשוחרר את זכאותו וכספי הפיקדון שלו מועברים לקרן לסיוע נוסף שפועלת במסגרת הקרן לקליטת החייל המשוחרר. מהניסיון שנצבר בקרן נלמד כי חיילים משוחררים רבים אינם ממשים את הפיקדון שנפתח עבורם בתקופת שבע השנים מיום סיום שירותם הסדיר, ועל כן מוצע להאריך את התקופה שבה יוכל חייל משוחרר לקבל לידיו את כספי הפיקדון משבע שנים לעשר שנים. כמו כן מוצע להקים ועדת משנה של הנהלת הקרן לקליטת החייל המשוחרר שתהיה מוסמכת לאשר לחייל משוחרר לקבל לידיו את כספי הפיקדון, גם מעבר לתקופת עשר השנים מיום סיום השירות הסדיר.

 

ו.  בנוסף, מוצע לקבוע כי משך תקופת הזכאות למימוש הפיקדון עבור חייל משוחרר ששירת שירות קבע קצר של עד שלוש שנים, תתחיל מיום שחרורו משירות הקבע ולא מיום סיום שירותו הסדיר. כיום תקופת הזכאות מתחילה להיספר ביום השחרור משירות סדיר, כך שחייל ששירת עוד תקופה קצרה בקבע מפסיד עם שחרורו חלק מתקופת הזכאות הקבועה בחוק

 

הרחבת הסיוע מהקרן לסיוע נוסף

14.  במסגרת הקרן לקליטת החייל המשוחרר פועלת, מכוח סעיף 7 לחוק, גם הקרן לסיוע נוסף המשמשת למתן סיוע לחיילים משוחררים המבקשים סיוע מעבר לפיקדון האישי, למטרות של מימון לימודים במכינה קדם-אקדמית, מימון לימודים במוסד להכשרה מקצועית ודמי קיום ללומדים במכינה קדם-אקדמית. הזכאות לסיוע מהקרן לסיוע נוסף נקבעת בהתאם לכללים ומבחנים חברתיים-כלכליים הקבועים בתקנון הקרן לקליטת החייל המשוחרר.

 

15.  במסגרת תזכיר חוק זה מוצעת הרחבה של תחומי הסיוע מהקרן לסיוע נוסף. הצורך בהרחבת תחומי הסיוע זוהה על-ידי הקרן לקליטת החייל המשוחרר ונלמד מההיכרות הבלתי אמצעית של הקרן עם אוכלוסיית החיילים המשוחררים וצרכיה.

 

16.  התיקון המוצע מבקש להרחיב את מגוון תחומי הסיוע מהקרן לסיוע נוסף, מבלי להגדיל את תקציבה, לצרכים נוספים שהם:

·  דמי קיום ללומדים במוסדות להכשרה מקצועית בדומה לדמי הקיום המוענקים ללומדים במכינות הקדם-אקדמיות.

·  ביצוע אבחונים לבחינת התאמה מקצועית, התאמה ללימודים גבוהים ולבחירת תחום הלימודים.

·  מימון תכניות להגברת הנגישות להשכלה גבוהה.

·  השתתפות במימון קורסי הכנה למבחן הפסיכומטרי.

 

 

ג. דברי הסבר לסעיפים

לסעיף 1:

כמפורט לעיל, כיום משמשים כספי הקרן לסיוע נוסף למתן סיוע לחיילים משוחררים המבקשים סיוע מעבר לפיקדון למטרות של לימודים במכינה קדם-אקדמית, דמי קיום ללומדים במכינה וללימודים במוסדות להכשרה מקצועית. מוצע שהקרן לסיוע נוסף, מבלי להגדיל את תקציבה, תממן גם ביצוע אבחונים לבחינת התאמה ללימודים גבוהים ולבחירת תחום הלימודים וקורסי הכנה למבחן הפסיכומטרי, וכן תעניק דמי קיום גם ללומדים במוסדות להכשרה מקצועית.

 

לסעיף 2:

סעיף 8 לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק), קובע הוראות לעניין פתיחת חשבון פיקדון לחייל משוחרר שסיים את שירותו הצבאי; סעיף קטן (ד) קובע כי כספי הפיקדון אינם ניתנים למימוש מחוץ לישראל. לאור הוספת סעיף 9א, אין עוד מקום להגבלה על מימוש כספי הפיקדון המועברים ישירות לידי החייל המשוחרר, שכן ניתן יהיה לממשם לכל מטרה ועל כן גם בכל מקום.

 

לסעיף 3:

הואיל ולאור תיקון סעיף 19(ג) ניתן לממש את הפיקדון עד עשר שנים מיום השחרור, אך ניתן לעשות זאת גם בתוך שלוש שנים בלבד, מוצע כי הקרן תשלח לחייל משוחרר הודעה על מצב יתרת פיקדונו כל שנה מיום השחרור למשך עשר שנים או עד למימוש כל הפיקדון.

 

לסעיף 4:

כאמור בדברי ההקדמה, יוסף לחוק סעיף 9א אשר יקבע את כללי מימוש פיקדון חיילים משוחררים למי שאינם מעוניינים לממש את הפיקדון למטרת לימודים:

(א)  בתום שנה מיום שסיים את שירותו הסדיר, זכאי חייל משוחרר למשוך שליש מסכום הפיקדון שנזקף לזכותו.

(ב) בתום שנתיים מיום שסיים את שירותו הסדיר, זכאי חייל משוחרר למשוך שני שלישים מסכום הפיקדון שנזקף לזכותו.

(ג)  בתום שלוש שנים מיום שסיים את שירותו הסדיר, זכאי חייל משוחרר למשוך את יתרת סכום הפיקדון שנזקף לזכותו.

(ד) על אף האמור בסעיפים (א)-(ג), ככל שיתרת הפיקדון שנותרה בחשבונו של חייל משוחרר נמוכה מ-5000 ש"ח, זכאי החייל המשוחרר למשוך את יתרת פיקדונו במועד המשיכה הבא.

 

לסעיפים 5-7

עם מחיקת סעיף 8(ד) יש מקום לקבוע במפורש כי לא ניתן לממש את כספי הפיקדון למטרת לימודים בחוץ לארץ.

 

לסעיף 8:

סעיפים 18-17א קובעים מטרות שלשמן ניתן לממש את כספי הפיקדון (פתיחת עסק, רכישת דירה, נישואין). מחיקת סעיפים אלה מבטלת את רובו של ההסדר הנוכחי, המוחלף בהסדר החדש שבא לידי ביטוי בסעיף החדש - סעיף 9א.

 

לסעיף 9:

א. תכלית תיקונו של סעיף 19 לחוק היא  לקבוע כי בדומה למצב כיום, את ההטבות המוענקות מהקרן לסיוע נוסף ואת ההטבות המוענקות מהקרן לעידוד רכישת השכלה גבוהה, ניתן לממש בתוך חמש שנים ממועד סיום השירות הסדיר, בעוד שהתקופה שבה ניתן לממש את כספי הפיקדון מוארכת לעשר שנים.

ב. כיום מערבב סעיף קטן(א) בין הזכאויות לפי כל החוק (ובכלל זה הזכאויות הנובעות מסעיפי הקרן לסיוע נוסף והקרן לעידוד רכישת השכלה גבוהה), לבין המטרות הקבועות בפרק ד' לחוק, וקובע כי כל הזכאויות ניתנות למימוש בתקופת חמש השנים הראשונות שלאחר סיום השירות הסדיר.

ג.  הואיל ומוצע לשנות את שיטת מימוש הפיקדון וכן להאריך את משך התקופה שבה ניתן לממש את כספי הפיקדון, מוצע לשנות את הסעיף כך שייקבע כי רק הזכאויות לפי פרקים ב' ו-ד' לחוק (הזכאויות מהקרן לסיוע נוסף, מהקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה והלוואה לשיכון) יהיו ניתנות למימוש בתקופת חמש השנים הראשונות שלאחר סיום השירות הסדיר.

ד. עוד מוצע לקבוע כי מי ששירת שירות קבע של עד שלוש שנים, יוכל לממש את זכאויותיו מכוח פרקים ב' ו-ד' עד חמש שנים מיום שחרורו משירות הקבע.

ה. כיום קובע סעיף קטן (ג) כי חייל משוחרר שלא מימש את זכאותו לפיקדון במשך שבע שנים מיום סיום השירות הסדיר, איבד את זכאותו וכספי הפיקדון שנפתח עבורו מועברים לקרן לסיוע נוסף. לאור הניסיון שהצטבר בקרן, מוארך משך התקופה שבה ניתן לממש את הזכאות לפיקדון לעשר שנים. בנוסף נקבע כי ועדת משנה של ההנהלה הציבורית של הקרן לקליטת החייל המשוחרר רשאית לאשר את קבלת הפיקדון גם מעבר לתקופה זו מטעמים מיוחדים.

ו.  כיום קובע סעיף קטן (ד) כי יתרת פיקדון שסכומה אינו עולה על חמישים שקלים, אשר תישאר בפיקדון לאחר תום חמש שנים מסיום השירות הסדיר, תועבר לאוצר המדינה. בהתאם לשינויים המוצעים לעיל, מוארך גם בסעיף זה משך הזמן מחמש לעשר שנים.

 

לסעיף 10:

סעיף 18א לחוק קובע כדלקמן: "שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע, בתוספת, מטרות נוספות למימוש הפיקדון." מוצע כאמור בסעיף 8 לבטל את הסעיף האמור. הואיל ומוצע לבטל את כללי ניצול הפיקדון כך שניתן יהיה לממש את הפיקדון לכל מטרה, אין עוד צורך גם בתוספת ובמה שנקבע בה (מטרת נישואין) ולכן מוצע לבטלם.

 

לסעיף 11 - הוראות התחולה:

א. משיכת כספי הפיקדון בהתאם לשיטה החדשה יתאפשר החל מיום 1 בינואר 2014 (יום התחילה).

ב. השיטה החדשה תחול על חיילים משוחררים/בוגרי שירות לאומי-אזרחי שיסיימו את שירותם ב-1 בינואר 2014 ואילך.

ג.  על חיילים משוחררים/בוגרי שירות לאומי שסיימו את שירותם לפני 1 בינואר 2014 יחולו הכללים הבאים:

 

 

 

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יימחקו, יוספו ויתוקנו סעיפים בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994.

 

ה.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

אין השפעה. השינויים המוצעים הינם בתוך מסגרת תקציב הקרן לקליטת חיילים משוחררים.

 

ו.  השפעת החוק המוצע על התקן ועל ההיבט המנהלי

אין.

 

ז. הערות משרדי הממשלה האחרים ושינויים לעומת תזכיר החוק

1.  בחודש אפריל 2011 הופץ תזכיר חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 13), התשע"א-2011 במטרה לקבל את הערות הגורמים המעורבים בפעילות הקרן לקליטת חיילים משוחררים והמושפעים ממנה.

2.  לאחר הפצת התזכיר התקבלו במשרד הביטחון הערות משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החינוך, משרד התמ"ת וכן הערות הקרן לקליטת החייל המשוחרר. הערות אלה עובדו ואף התקיימו פגישות עם נציגים של חלק מגורמים אלה על-מנת לדון בהערות ולבחון פתרונות אפשריים.

3.  הערות משרד המשפטים, משרד החינוך ומשרד התמ"ת הוטמעו בתיקון המוצע במלואן.

4.  הערות משרד האוצר הוטמעו כמעט במלואן, כאשר הסוגיה שטרם לא לובנה נוגעת למספר הפעימות שבהן יקבל חייל משוחרר את כספי פיקדונו: האם בתוך שלוש שנים יקבל החייל המשוחרר את מלוא סכום הפיקדון, או בארבע שנים.

5.  בהתאם להערות משרדי החינוך, התמ"ת והאוצר, לתזכיר שהופץ, יבוטלו המטרות של רכישת דירה, פתיחת עסק ונישואין, ותחתן ניתן יהיה לקבל את כספי הפיקדון במזומן בשלוש פעימות. עם זאת תיוותר על כנה האפשרות לממש את כספי הפיקדון עבור מימון לימודים גבוהים או רכישת הכשרה מקצועית.

6.  בהתאם להערות הקרן לקליטת החייל המשוחרר, הורחבו תחומי הסיוע מהקרן לסיוע נוסף, המוענקים בכפוף לכללים ומבחנים חברתיים-כלכליים. הצורך בהרחבת תחומי הסיוע זוהה על-ידי הקרן ונלמד מההיכרות הבלתי אמצעית של הקרן עם אוכלוסיית החיילים המשוחררים וצרכיה.

7.  כמו כן, בהתאם להערות הקרן הוסף מנגנון של ועדת חריגים לבדיקת פניות למימוש כספי הפיקדון מעבר לתקופה הקבועה בחוק.

 

ח.  להלן נוסח החוק המוצע:

 

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 15), התשע"ג-2013