חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל, התשמ"ז-1987 1

"המנהל" - מי ששר הבטחון הסמיכו לענין פרק ג' 2 , לרבות מי שהמנהל אצל לו מסמכויותיו;

(ב) שר הבטחון רשאי להתקין תקנות בדבר אופן רישום ציוד וסימונו, הצבתו וגיוסו.

(1) מפקד המרכז לגיוס אמצעים וריתוק משקי באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצבא–הגנה לישראל (להלן - מרכז לאו"ם) והוא יהיה היושב ראש;

(2) שישה נציגים של השרים האלה: שר הביטחון, שר התעשיה המסחר והתעסוקה, שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר הפנים, שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר הבריאות, שימנה כל שר מקרב עובדי משרדו;

(3) נציג הוועדה העליונה למשק שעת חירום, שימנה שר הביטחון;

(4) נציג מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בע"מ, שימנה המנהל הכללי של החברה;

(5) נציג מפקד מרכז לאו"ם, שימנה מפקד המרכז.

(ב) רשם פוקד ציוד לפי סעיף 3, רשאי הבעל הרשום של הציוד לפנות לוועדה בבקשה למחיקת הרישום.

(ג) הוועדה רשאית להמליץ בפני ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצבא–הגנה לישראל, או קצין בדרגת תת–אלוף שהוא הסמיך לכך, לאשר את הבקשה, לדחותה או לאשרה בתנאים.

(ד) סדרי עבודתה של הוועדה וסדרי הדיונים בה ייקבעו בפקודות הצבא.

(ב) שר הבטחון רשאי להתקין תקנות בדבר -

(1) הפרטים והמסמכים שיש למסרם לפי סעיף קטן (א);

(2) אופן מסירת הפרטים והמסמכים והאחראים למסירתם, לרבות הטלת חובה להתייצב במקום פלוני בזמן פלוני לשם מסירתם;

(3) מתן הודעה על כל מקרה שחל שינוי באחד הפרטים לרבות שינוי בבעלות על הציוד או בחזקה או בשליטה בו וכן עדכון של פרטים על פי דרישת מפקד מוסמך;

(4) מתן הודעה על החזרת ציוד שהוצא מישראל או מאזור;

(5) אופן בירור הנכונות להתנדב לפי סעיף 14;

(6) חובת דיווח על מקום הימצאו של בעל ציוד ועל מקום הימצא הציוד.

(א1) שר הביטחון רשאי, אם שוכנע שביטחון המדינה מחייב זאת, לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, איסור על הוצאת ציוד רשום מסוים או סוג מסוים של ציוד רשום, כפי שיקבע, אל מחוץ לישראל ולאזור, כל עוד הצו עומד בתוקפו.

(ב)-(ג) (בוטלו).

(ב) בעל ציוד שנדרש להמציאו, או להרשות את בדיקתו והערכתו כאמור, חייב לעשות כן ולהשאירו במקום שנקבע לכך עד תום הבדיקה וההערכה, אך לא יותר מאשר לשתים עשרה שעות; פוקד רשאי להחליט על הארכת משך הבדיקה וההערכה בשתים עשרה שעות נוספות.

(ג) הבדיקה וההערכה ייעשו בידי אדם שפוקד הסמיכו לכך בכתב.

(ד) בעל הציוד או בא כוחו רשאי להיות נוכח בשעת הבדיקה וההערכה.

(ה) שר הבטחון רשאי לקבוע בתקנות פרטים בדבר -

(1) סדרי הבדיקה וההערכה;

(2) התקופות המזעריות והמרביות בין בדיקה לבדיקה;

(3) התנאים שבהם מותרת בדיקה שלא מן המנין;

(4) חובות המוטלות על בעל ציוד כדי לאפשר או להקל את בדיקתו או הערכתו של הציוד;

(5) דרכי סימון הציוד ודרך ההוכחה בדבר מילוי חובת הבדיקה.

(ב) פוקד רשאי, באישור שר הבטחון, להורות על גיוס ציוד רשום לצורך פעילות מבצעית או למטרות אחרות שאינן מפורטות בסעיף קטן (א).

(ג) מפקד מוסמך רשאי, בצו, להורות לבעל ציוד רשום לפנות, בזמן שנקבע בצו, לכל מקום שפורש בצו, כדי לקבל פרטים על המקום שבו על בעל הציוד להעמידו לרשות הצבא.

(ד) נבצר מבעל הציוד הרשום להעמיד את הציוד לרשות הצבא בהתאם לצו, יתייצב מיד אישית לפני נותן הצו, או לפני מי שנותן הצו הסמיכו לכך, יודיע לו את הנסיבות המונעות אותו מלקיים את הצו ויפעל על פי הוראותיו; נבצר מבעל הציוד להתייצב אישית, רשאי הוא לשלוח לצורך זה את בא כוחו, ובלבד שבידיו הידיעות והמסמכים הנוגעים לענין.

(ה) חל שינוי בזהות בעל הציוד שעליו ניתן צו לפי סעיף קטן (א) או (ב), והצו נמסר למי שהיה בעלו לפני השינוי, חייב הוא למסרו למי שהיה לבעלו לאחר השינוי, ומשעשה כן חייב הבעל החדש בקיום הצו כאילו היה שמו נקוב בו.

(ב) צו שניתן לפי סעיף קטן (א), יביאו שר הבטחון, בהקדם האפשרי לאחר הינתנו, לידיעת ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.

(ג) הוועדה רשאית לאשר את הצו בשינויים או בלי שינויים, או לא לאשרו או להביאו לפני הכנסת; תקפו של הצו יפקע כעבור שבעה ימים מיום הינתנו זולת אם אושר, וכפי שאושר, בידי הוועדה או הכנסת לפני תום המועד האמור.

(ד) נתן שר הבטחון צו לפי סעיף קטן (א) רשאי מפקד מוסמך להשתמש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף 7 לגבי אותו ציוד ויחולו על גיוס ציוד זה הוראות הנוגעות לגיוס לפי סעיף זה.

(ב) בתום תקופת השירות יוחזר הציוד האמור בסעיף קטן (א) לבעל הציוד ללא האבזרים שהותקנו בו, אולם מפקד מוסמך רשאי להורות שלא יסירו את האבזרים, גם לאחר תום תקופת השירות, ללא היתר מאת מפקד מוסמך, ובלבד שהאבזרים האמורים אינם גורעים מיעילות הציוד ומצורתו ואינם פוגעים בבטיחותו, ואם הוא כלי תחבורה - גם בבטיחות שאר המשתמשים בדרך; ניתנה הוראה כאמור, יהיה בעל הציוד חייב לנהוג באבזרים שהותקנו באותה מידת זהירות שאדם נוהג ברכושו ולהחזירם לצבא בעת שיידרש לכך או כשהציוד עצמו יצא מכלל שימוש.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מפקד מוסמך לא יורה שלא להסיר אבזרים מכלי רכב בתום תקופת שירות אם יש בהם משום שינוי במבנה הרכב, הסותר הוראות פקודת התעבורה והתקנות שלפיה.

(ד) בסעיף זה, "התקנת אבזרים" - לרבות הוספת חלקים, תיאומם ושינוים.

(ב) ניתן צו על ציוד, לפי סעיף 8, לגבי מיתקן שאינו ניתן להעברה או שאין זה מעשי בנסיבות הענין להעבירו, רשאי מפקד מוסמך להורות על גיוס הציוד במקום הימצאו ולצורך כך רשאי הוא או מי שהוא הסמיכו לכך להיכנס למקרקעין שבהם מצוי הציוד ולהפעילו שם.

(ב) מחזיק ציוד שאינו משרת כנהג צמוד לאותו ציוד או כמפעילו הצמוד של אותו ציוד יציב אותו, לפני התייצבותו לשירות כאמור, במקום שנקבע לכך בפרטים שמסר לאחרונה מכוח חוק זה או התקנות שהותקנו לפיו.

(1) מחזיק הציוד ימסור את כל הפרטים הנדרשים לפי פסקה (2) לבן משפחה בוגר הגר עמו, ובהעדרו - לאדם שמסר את שמו ומענו בעת רישום הציוד כאמור בסעיף 4, וכן ישאיר בידי בן משפחה או אדם כאמור את המפתחות לציוד ואת חלקי העזר האחרים של הציוד הנמצאים ברשותו;

(2) מי ששמו נמסר כאמור בפסקה (1) ימסור למפקד מוסמך או למי שהוא הסמיכו לכך, לפי דרישתו, פרטים על הציוד, לרבות פרטים על מקום הימצאו אותה שעה, ככל שהם ידועים לו, וכל מסמך ודבר אחר הנמצא ברשותו והנוגע לענין, הכל כדי לאפשר קבלת חזקה בציוד והפעלתו.

(ב) התקופה האמורה תהיה רצופה, אולם פוקד רשאי להורות כי בשנה פלונית תחולק תקופה זו לשניים או יותר.

(ג) בחישוב תקופת השירות השנתי תובא בחשבון תקופת התייצבות לצורך בדיקה או הערכת הציוד.

(ד) ציוד שגוייס לפי סעיף 8, לא תחול לגביו הגבלת התקופה כאמור בסעיף קטן (א).

(ב) מי שהתנדב כאמור בסעיף קטן (א), יראו את הציוד או הרכוש האחר שהעמיד, לכל דבר וענין, וכל עוד ההתנדבות וההסכמה כאמור לא בוטלו, כציוד שחל עליו חוק זה; הועמדו הציוד או הרכוש האחר בפועל לרשות הצבא, יראו אותם כציוד שגוייס מכוח סעיף 7 ואם באותה עת עומד בתוקפו צו לפי סעיף 8 - כציוד שגויס מכוח אותו סעיף.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) -

(1) רשאי מי שהתנדב כאמור בסעיף קטן (א), בהסכמת מפקד מוסמך, להעמיד את הציוד או את הרכוש האחר שנידב, לרשות הצבא, לתקופה העולה על התקופות המרביות הקבועות בחוק זה לגיוס ציוד או להחזקתו בידי הצבא;

(2) ביטל מי שהתנדב כאמור בסעיף קטן (א) את התנדבותו, יוחזר לו הציוד או הרכוש האחר, בהקדם האפשרי ככל הניתן בנסיבות העניין.

(ב) הבעל הרשום של הציוד זכאי לתשלום בעד ההוצאות הכרוכות בהעמדת הציוד לרשות הצבא ובקבלת הציוד לרשותו, הכל כפי שיקבע שר הביטחון בתקנות; אין הוראה זו באה לגרוע מהאמור בפרק ג'.

(ב) (בוטל).

(ב) בקביעת שיעור דמי השימוש בצו כאמור יובאו בחשבון, בין השאר, עלות הציוד, הזכות של הבעל הרשום של הציוד לתשואה הוגנת על ההון וכן מכלול הנסיבות הקשורות לגיוס הציוד ולשימוש בו.

(ג) שיעור דמי השימוש בעד ציוד שגויס או בעד ציוד שהוצא לגביו צו לפי סעיף 5, ולא נכלל בצו כאמור בסעיף קטן (א), ייקבע על ידי שמאי שמינה המנהל לעניין זה (בחוק זה - שמאי), שיביא בחשבון בקביעה זו, בין השאר, את השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב).

(1) בעד ציוד שגויס לתקופה שאינה עולה על שלושים וחמישה ימים - תוך שלושים ימים מיום שחרור הציוד;

(2) בעד ציוד שגויס לתקופה העולה על שלושים וחמישה ימים - לא יאוחר מאשר שלושים ימים מיום גיוס הציוד בעד התקופה שחלפה עד מועד התשלום, ומכאן ואילך בתשלומים שוטפים אחת לחודש; תוך שלושים ימים מיום שחרור הציוד תשולם יתרת דמי השימוש המגיעה;

(3) אבד הציוד שגוייס או נגרם לו נזק ששמאי הגדירו כציוד באבדן גמור, ישולמו דמי השימוש עד למועד תשלום הפיצויים וכן ישולם פיצוי נוסף בשיעור השווה לדמי שימוש בעד פרק הזמן שהשמאי קבע כדרוש, בנסיבות העניין, לרכישת ציוד חלופי מהסוג שאבד או שניזוק - והכל במועד לתשלום פיצויים כאמור בסעיף 21; שולמו הפיצויים בחלקם, ישולם פיצוי נוסף חלקי גם בעד התקופה שעד מועד תשלום יתרת הפיצויים, לפי חלקה היחסי של יתרת הפיצויים במלוא הפיצויים; לענין פרק זה, "ציוד באבדן גמור" - ציוד שניזוק באופן שאין זה אפשרי או סביר, בנסיבות הענין, לתקנו.

(ב) בנוסף לפיצוי האמור בסעיף קטן (א) ישולם פיצוי נוסף בשיעור השווה לדמי שימוש בעד פרק הזמן שהשמאי קבע כדרוש בנסיבות הענין לתיקונו של ציוד מהסוג שניזוק.

(ג) אבד הציוד שגויס או נגרם לו נזק, והשמאי קבע כי מדובר בציוד באבדן גמור, תשלם המדינה פיצויים בהתאם למצבו של הציוד ערב גיוסו, בהתחשב בערכו של ציוד דוגמתו במועד ביצוע התשלום, והציוד שאבד או שרידיו יקומו לקנין המדינה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סכום פיצויים שאינו שנוי במחלוקת, ישולם תוך שלושים ימים מיום שחרור הציוד או תוך ששים ימים מיום שחרור הציוד, אם שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, קבע כי בשל טעמים מיוחדים הכרוכים בהיקף הגיוס, לא ניתן לשלם פיצויים קודם לכן.

(1) דמי השימוש שמועד תשלומם נקבע בסעיף 19(1) או (2) - מן המועדים שנקבעו לתשלומם, לפי הענין;

(2) דמי שימוש ופיצוי נוסף כאמור בסעיף 19(3) - מיום שהציוד היה אמור להשתחרר;

(3) פיצויים שמועד תשלומם נקבע בסעיף 21 - ממועד הערכת השמאי את הנזק.

(ב) הערכת נזק בידי השמאי תחושב תמיד כערכה ביום מתן ההערכה.

(ג) על הריבית השקלית כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.

(ב) בוצע תשלום כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על המדינה כל חובה כלפי בעל ציוד שאינו הבעל הרשום, לבצע כל תשלום נוסף או לתת כל פיצוי לפי פרק זה בקשר לגיוס אותו ציוד.

(ג) אין בתשלום כאמור כדי לפגוע בזכותו של מי שזכאי לתשלום האמור מכח הסכם או על פי דין, לתבוע את השבתו ממי שקיבלו לפי סעיף קטן (א).

(ד) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 16, חובת המדינה לבצע תשלום לא תושפע מחמת זכויות שהיו לאדם אחר שאינו הבעל הרשום, זולת אם הוטל עיקול על הכספים המגיעים לבעל הרשום כאמור, בשל השימוש בציוד או בשל נזק שנגרם לציוד או אם הודע למנהל על קיומו של מישכון או שיעבוד אחר על פי דין לגבי הציוד.

(ב) בעל ציוד שבמתכוון עשה או נמנע מלעשות דבר שהיה בו כדי למנוע מהמדינה את בירור חבותה או להכביד עליה, אין המדינה חייבת בפיצויים אלא במידה שהיתה חייבת בהם אילו לא נעשה, או נמנעה עשיית אותו דבר.

(ב) בוועדת ערר יכהנו שלושה שמאים, מתוך רשימה שקבע שר הביטחון, ולישיבותיה יוזמן עובד משרד הביטחון שהוא עורך דין; שמאי שמונה לפי סעיף 18(ג) או 19(3) לא יהיה חבר בוועדת ערר שדנה בערר על החלטתו.

(ג) ועדת ערר רשאית לקבל את הערר, באופן מלא או חלקי, או לדחותו, וכן להקטין את שיעור דמי השימוש או הפיצויים, לפי העניין.

(ד) המנהל הכללי של משרד הביטחון יקבע את סדרי עבודתה של ועדת ערר והדיונים בה בהוראות משרד הביטחון.

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 25.

(ב) הוראות פרק ג' יחולו על ציוד עודף ובעלו בשינויים המחוייבים לפי הענין; ולענין זה יהיה המנהל מי שהשר הממונה הסמיכו לכך.

(ג) השר הממונה לא ישתמש בסמכות לפי סעיף 8 אלא בשעה שעומד בתקפו לגבי אותו ציוד צו של שר הבטחון לפי אותו סעיף, ולאחר שקיבל את הסכמת שר הבטחון לכך.

(ד) לפוקד שמינה השר הממונה יהיו, בנוסף לסמכויותיו כפוקד לפי חוק זה, גם הסמכויות הנתונות לצבא לפי סעיף 9.

(ב) הסכמת שר הבטחון יכול שתהא מותנית ויכול שייקבעו בה הגבלות לפי שיקול דעתו.

(ב) ציוד עודף שקיימים לגביו צוים לפי סעיף 8 של שר הבטחון ושל השר הממונה, לא ינתן לגביו צו כאמור בסעיף קטן (א) אלא לקיום צורך צבאי דחוף ובלתי צפוי מראש.

(ג) ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) בנסיבות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה צו זה, עדיף על פני צו אחר לגבי אותו ציוד שנתנו רשות מוסמכת או פוקד שמינהו השר הממונה.

(1) לא מילא חובה המוטלת עליו לפי חוק זה;

(2) מסר ביודעין, לאדם שהוא חייב למסור לו פרטים לפי חוק זה, ידיעה כוזבת בכל פרט כאמור;

(3) חיבל בציוד או גרע ממנו, או הניח לאדם אחר לחבל בציוד או לגרוע ממנו בכוונה לפגוע בכושרו.

(ב) אדם שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) שעה שצו שר הבטחון לפי סעיף 8 לגבי אותו ציוד עמד בתקפו, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ג) הורשע בעל ציוד בעבירה לפי סעיף קטן (א) וכתוצאה מביצוע העבירה לא גוייס הציוד בשעה שעמד בתקפו צו לפי סעיף 8 לגביו, רשאי בית המשפט - בנוסף לכל עונש אחר - להטיל עליו לשלם לאוצר המדינה סכום שלא יעלה על פי שלושה מהסכום שבעל ציוד דוגמתו היה זכאי לו כדמי שימוש לפי האמור בפרק ג', אילו קיים את הצו שעל פיו היה עליו להעמיד את הציוד לרשות הצבא לתקופה כפי שנקבע בו, ואם לא נקבעה בו תקופה - לתקופה של שלושים וחמישה ימים.

(1) חייל - אלא אם כן קצין, או שהוא בדרגת רב–סמל ראשון לפחות;

(2) אדם שאינו חייל - אלא אם כן הוא עובד בשירות הצבא כמשמעותו בסעיף 8(2) לחוק השיפוט הצבאי.

(ב) פוקד רשאי, בכתב, להסמיך מפקד מוסמך להשתמש בסמכויותיו ולמלא את תפקידיו לפי סעיף 3.

(ב) אין חובה לפרסם צו לפי חוק זה, למעט צו לפי סעיף 18(א) ברשומות.

(ג) צו לפי חוק זה מחייב את האדם שעליו הוא חל מן הזמן שהגיע לידיעתו.

(ד) צו לפי חוק זה -

(1) אם נמסר לאדם שעליו הוא חל או לאחד מבני משפחתו הגרים איתו ושאינו למטה מגיל שמונה עשרה - רואים אותו כאילו נמסר לאותו אדם בזמן המסירה;

(2) אם נשלח אל האדם שעליו הוא חל בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע או מקום עסקיו, כפי שנמסרו בשעת הרישום - רואים אותו כאילו הגיע לידיעת אותו אדם בתום שבעים ושתיים שעות מזמן שנמסר לדואר למשלוח ואם נשלח אל האדם כאמור בדואר רגיל - רואים אותו כאילו הגיע לידיעת אותו אדם בתום שבעים ושתיים השעות כאמור, אם לא הוכח אחרת;

(3) אם הוצג באופן בולט לעין על פני הדלת של מקום מגוריו הקבוע או של מקום עסקיו של אדם שעליו הוא חל, כפי שנמסר בשעת הרישום - רואים אותו, לענין סעיף 10 בלבד, כאילו הגיע לידיעת אותו אדם בתום שתים עשרה השעות מזמן ההצגה;

(4) אם פורסם ברדיו, או בטלויזיה או בשלושה עתונים יומיים לפחות - חזקה שהגיע לידיעת אותו אדם שעליו הוא חל בתום שש שעות למן הפרסום הראשון ברדיו או בטלויזיה, או בשלושת העתונים;

(5) (נמחקה);

(6) אם נשלח אל האדם שעליו הוא חל (בפסקה זו - הנמען) באמצעות פקסימיליה - רואים אותו כאילו הגיע לידיעת הנמען ביום המשלוח, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(א) הצו נשלח בין השעות 8:30 עד 16:00 בימים א' עד ה' בשבוע, שאינם ימי מנוחה כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, או ימי מנוחה שנקבעו בחיקוק; צו שנשלח לאחר השעה 16:00 או שנשלח ביום ו' או ביום מנוחה - רואים אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחריו;

(ב) הצו נשלח למספר הפקסימיליה שמסר הנמען לפי סעיף 4;

(ג) לצו צורף דף משלוח בפקסימיליה שבו צוינו פרטי השולח ופרטי הנמען כולל כתובתו, וכן מספר הטלפון ומספר הפקסימיליה של כל אחד מהם ומספר העמודים שנשלחו;

(ד) נמסרה לנמען הודעה בטלפון, בתוך 24 שעות מעת משלוח הצו, כי נשלח אליו צו בפקסימיליה, ונערכה תרשומת על ההודעה הטלפונית, הכוללת את פרטי הצו, זמן השיחה ושמו של האדם שלו נמסרה ההודעה.

(ה) (1) הוראה או צו של פוקד לפי חוק זה, ייחתמו בידי הפוקד; ואולם פוקד רשאי להסמיך מפקד מוסמך אחר לחתום בשמו על הוראה או צו לגבי אדם מסוים או לגבי ציוד מסוים, אם ניתנו על פי הוראתו; הוראה או צו כאמור יהיו בציון השם והדרגה של הפוקד ושל המפקד המוסמך החותם.

(2) דרישה או צו של מפקד מוסמך לפי חוק זה ייחתמו בידי המפקד המוסמך; ואולם מפקד מוסמך רשאי להסמיך חייל או עובד בשירות הצבא כמשמעותו בסעיף 8(2) לחוק השיפוט הצבאי לחתום בשמו על דרישה או צו לגבי אדם מסוים או לגבי ציוד מסוים, אם ניתנו על פי הוראתו; דרישה או צו כאמור יהיו בציון השם והדרגה או התפקיד של המפקד המוסמך וכן של החייל או העובד בשירות הצבא, החותם.

(1) לרשות הרשוי כמשמעותה בפקודת התעבורה להימנע מלהוציא או מלחדש רשיון רכב לאותו ציוד;

(2) לרשם, כמשמעותו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957, להימנע מלרשום אותו ציוד.

(ב) צו כאמור בסעיף קטן (א), טעון אישור מאת שופט של בית משפט שלום; השופט רשאי לאשר את הצו שלא במעמד בעל הציוד שעליו הוצא הצו ובמקרה זה תימסר הודעה על מתן האישור לבעל הציוד.

(ג) אושר צו שלא במעמד בעל הציוד, רשאי הוא לפנות לשופט של בית משפט השלום, תוך ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה על האישור, בבקשה לבטל את האישור.

(ד) אושר הצו במעמד בעל הציוד, ייכנס הצו לתקפו מיד או החל ביום שקבע השופט; אושר הצו שלא במעמד בעל הציוד, ייכנס הצו לתקפו כעבור ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה לפי סעיף קטן (ב), ואם הוגשה בקשה לביטול האישור - כפי שקבע השופט בבקשה.

(ה) מולאה החובה שבשל אי מילוייה הוצא הצו - יודיע על כך בעל הציוד למי שהוציא את הצו והוא יבטלו.

(ו) הליכים בבית משפט שלום לפי סעיף זה יוגשו ויתבררו בדרך של בקשה בדרך המרצה.

(1) שהחוזה נכרת לפני שבעל הציוד קיבל את ההודעה על הגיוס;

(2) שבנסיבות הענין ניתן עדיין לבצע את הפעולה במועד הדחוי.

(ב) בסעיף זה, "תקופת הגיוס" - לרבות פרק הזמן שקבע השמאי, לפי סעיף 19(3) או 20(ב), כנדרש לתיקון הציוד לאחר שחרורו.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות סעיף 3(ב) ו–(ג) לפקודת התעבורה.

(ב) תקפן של תקנות שעת חירום (רישום ציוד וגיוסו), התשי"ז-1956 (להלן - התקנות) מוארך בזה עד יום התחילה.

(ג) כל צווים, פקודות וטפסים שהוצאו לפי התקנות ומכוח סעיף 12(ב) לחוק הפיקוח ושעמדו בתוקפם ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותם כאילו ניתנו לפיו.