חוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל, התש"ל-1970 1

(1) עיטור הגבורה;

(2) עיטור העוז;

(3) עיטור המופת.

(1) אלמנה או אלמן;

(2) בן או בת;

(3) אם;

(4) אב;

(5) אח או אחות.

היו שארי בשר אחדים בדרגת קירבה אחת, יימסר העיטור למבוגר שביניהם.

(ג) המוסמך להעניק את העיטור רשאי להורות, לגבי מקרה מסויים, על מסירת העיטור למשמורת לאדם שלא לפי הסדר הקבוע בסעיף קטן (ב) או למי שאינו שאר בשרו של הנפטר.

(ב) צורת אות מערכה יקבע שר הבטחון.

(ג) אות מערכה יעניק שר הבטחון או מי שהוסמך לכך מטעמו.

(ג1) קבע שר הביטחון אות מערכה לפי סעיף קטן (א), יעניק ראש הממשלה או מי שהסמיך לכך אותות מערכה לעובדי יחידות הסמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה ותושביה, שעמדו בתנאים שקבע, באישור הממשלה.

(ד) לענין סעיפים 8 ו-12 עד 16 דין אות מערכה כדין עיטור, וכל הוראות הסעיפים האמורים יחולו גם על אות מערכה, בשינויים המחוייבים.

(ב) דין תג כדין עיטור וכל הוראות חוק זה והתקנות על פיו בדבר עיטורים יחולו גם על תג.

(1) אדם המרצה עונש-מאסר או עונש-מחבוש;

(2) אדם שלאחר שהוענק לו העיטור הורשע בשל אחת העבירות האלה:

(א) עבירה לפי סעיפים 7, 8, 9, 10, 11, 17, 22 או 23(ב) לחוק דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי-חוץ וסודות רשמיים), התשי"ז-1957;

(ב) עבירה לפי סעיפים 12(א), 13, 21 או 23(ג) לחוק דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי-חוץ וסודות רשמיים), התשי"ז-1957, כאשר העבירה בוצעה תוך כוונה לפגוע בבטחון המדינה;

(ג) עבירה לפי סעיפים 43, 44 או 45 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;

(ד) עבירה לפי סעיף 46 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, אם העבירה נעברה בזמן לחימה או תוך כדי שימוש בנשק או איום בו;

(ה) עבירה לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, אם נקבע בפסק-הדין במפורש, כי הכוונה שלא לחזור לצבא הוכחה שלא על פי החזקה שבסעיף 93 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

(ב) לא ייצר אדם דבר הדומה לעיטור עד כדי להטעות, לא יענדו ולא ישתמש בו למטרה אחרת.

(ג) לא ייצר אדם עיטור או דבר שיש בו צורת עיטור או דמותו, לא יסחור בהם, ולא ישתמש בהם למטרת פרסום או הסברה, אלא על פי רשיון בכתב מאת מי ששר הבטחון הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי הרשיון; סעיף-קטן זה אינו גורע מהאיסור שבסעיף-קטן (א).

(ד) מי שהוענק לו עיטור לא ימכרנו, לא ימשכן אותו ולא ישעבד אותו בדרך אחרת.

(ה) העובר על הוראת סעיף זה, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 1,000 לירות; הורשע אדם על אי-קיום תנאי-רשיון שניתן לו לפי סעיף-קטן (ג), בטל הרשיון מכוח ההרשעה; הוראה זו אינה גורעת מסמכות לפי כל דין אחר לבטל את הרשיון או לשנות את תנאיו.

(2) המוסר ידיעה כאמור למפקדו או לרשות אחרת, בכוונה להשיג שלא כדין עיטור לעצמו, ליחידתו או לאחר, או בכוונה למנוע הענקתו של עיטור לזולת או ליחידה אחרת.

דינו - מאסר שנה אחת או קנס 3,000 לירות.

(ב) העונד עיטור ללא זכות לענדו או העונד עיטור בניגוד לחוק זה או לתקנות לפיו, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 1,000 לירות.

(ג) העונד עיטור או דבר הדומה לעיטור או משתמש בו בדרך אחרת, בדרך שיש בה משום בזיון לעיטור, דינו - מאסר שנה או קנס 3,000 לירות.

(ב) דין עיטור שהוענק על פי סעיף זה כדין עיטור שהוענק על מעשה של חייל.

(ג) לענין סעיף זה, "שוטר מג"ב" - מי שנמנה עם חיל המשטרה ומשרת במשמר הגבול.

(1) ציון לשבח על ידי הרמטכ"ל, מותר להעניק לו על המעשה שעליו צויין לשבח עיטור לפי חוק זה;

(ב) אות מערכה לציון השתתפות במלחמת הקוממיות, במלחמת סיני או במלחמת ששת הימים, דינו כדין אות מערכה שהוענק לפי חוק זה.