| 1. (תיקונים: התשנ"ג, התשס"ז, התשס"ט, התשע"ט) בתקנות אלה - (1) כל תשלום שעל הגוף הציבורי לשלם למי שהוא צד להתקשרות עם הגוף הציבורי, ואשר על פי ההתקשרות על אותו צד להתקשרות להעבירו לאחר; (2) אמדן סך התשלומים שכל צד שלישי ישלם למי שהוא צד להתקשרות עם המשרד, מכוח ההתקשרות; (3) סך התשלומים, לרבות תשלומים כאמור בפסקאות (1) או (2), הכלולים בזכות ברירה של הגוף הציבורי לפי אותה התקשרות; |
| 1ג. (תיקון התשס"ט) (א) גוף ציבורי שהחליט לבצע התקשרות שלא באמצעות מכרז לפי תקנות אלה, למעט התקשרות לפי תקנה 3(1), יפרסם את החלטתו המנומקת באתר האינטרנט בתוך חמישה ימי עבודה ממועד קבלת ההחלטה. (ב) גוף ציבורי יהיה רשאי שלא לפרסם את החלטתו כאמור בתקנת משנה (א) מטעמים של ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, קשרי מסחר בין-לאומיים או ביטחון הציבור. (ג) תקנת משנה (א) לא תחול על חברה ממשלתית וחברה בת ממשלתית ששר המשפטים באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת פטר אותה לגבי כל פעילותה מתחולת חוק חופש המידע, התשנ"ח-1988, לפי סעיף 2(9) לחוק. (תיקון התשס"ט) |
| 2. בפרק זה - |
| 3. [תיקונים: התשנ"ג, התשנ"ה, התשנ"ה (מס' 2), (מס' 3), התשנ"ו (מס' 2), התשנ"ח, התשס"א, התשס"ט, התשס"ט (מס' 2)] התקשרות משרד בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז, אם היא אחת מאלה: (1) התקשרות ששווייה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים ובלבד שהתקשרות ששווייה עולה על 30,000 שקלים חדשים תיערך לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון; ואולם בכל תקופה רצופה של שנים עשר חודשים לא יתקשר המשרד עם מתקשר מסוים, בלא מכרז, לפי פסקה זו - (א) ביותר מהתקשרות אחת באותו עניין או אם הסיבה לפיצול היא הימנעות מעריכת מכרז; (ב) בהתקשרויות בסכום כולל העולה על 100,000 שקלים חדשים, ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו בתקופה האמורה כהתקשרות המשך, כמשמעותה בתקנה 3(4), להתקשרות שנעשתה במקורה לפי פסקה זו; אין באמור כדי למנוע מהחשב הכללי לאשר לפי תקנה 3(4) התקשרות המשך בסכום העולה על 100,000 שקלים חדשים להתקשרות שנעשתה במקורה לפי תקנה זו; (2) התקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש, אשר יש לבצעה בתוך שני ימי עבודה או פחות, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות כאמור, אם המנהל הכללי של המשרד המתקשר אישר זאת ונימק את החלטתו בכתב; (3) התקשרות בעיסקה אשר עריכת מכרז לגביה עלולה לפגוע פגיעה מהותית בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה, בבטחון הציבור, או בסוד מסחרי או מקצועי של המשרד, ובלבד שהחשב הכללי, ובהעדרו - מי שהוא הסמיכו, אישר זאת; (4)3 התקשרות נוספת המהווה המשך להתקשרות ראשונה בתוך שלוש שנים ממועד ההתקשרות הראשונה, בתנאים זהים לה או מטיבים עם עורך המכרז, בנסיבות שבהן השמירה על האחידות נדרשת מטעמי חסכון או יעילות (בפסקה זו - התקשרות המשך); שווין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך לא יעלה על שווי ההתקשרות הראשונה, עלה שווין המצטבר של התקשרויות ההמשך על חמישים אחוזים משווי ההתקשרות הראשונה - טעונה התקשרות ההמשך אישור החשב הכללי, ובהעדרו מי שהוא הסמיכו לענין זה; החשב הכללי רשאי לאשר, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, התקשרות המשך אף אם היא נעשית לאחר שלוש שנים ממועד ההתקשרות הראשונה, אף אם עלה שוויין המצטבר של התקשרויות ההמשך על שווי ההתקשרות הראשונה או אף אם ההתקשרות הראשונה נעשתה שלא בעקבות מכרז; בפסקה זו (4)4 (א) בפסקה זו - (ב) התקשרות המשך בתנאים זהים לתנאי ההתקשרות הראשונה או מיטיבים עם המזמין, בנסיבות שבהן השמירה על האחידות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות: (1) באישור ועדת המכרזים אם התקיימו בה כל אלה: (א) היא נעשית במהלך תקופת ההתקשרות הראשונה או סמוך לאחריה; (ב) היא התקשרות המשך בלא עלות נוספת, או אם שוויין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך שנעשו לאותה התקשרות ראשונה לרבות התקשרות ההמשך הנוכחית, אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים; (2) באישור ועדת פטור משרדית, אם אינה התקשרות כאמור בפסקת משנה (1)(א), או אם אינה התקשרות כאמור בפסקת משנה (1)(ב) ונתקיימו בה כל אלה: (א) ההתקשרות הראשונה נעשתה בעקבות מכרז או בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות; (ב) התקשרות ההמשך נעשתה בתוך חמש שנים ממועד עריכתה של ההתקשרות הראשונה; (ג) שוויין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך שנעשו לאותה התקשרות ראשונה אינו עולה על שווי ההתקשרות הראשונה; (ד) שוויין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך שנעשו לאותה התקשרות ראשונה, לרבות התקשרות ההמשך הנוכחית, אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים; (ה) בשנים עשר החודשים שקדמו למועד עריכת התקשרות ההמשך לא בוצעה התקשרות המשך להתקשרות הראשונה, או התקשרות המשך להתקשרות אחרת עם אותו ספק באותו עניין וכן לא פוצלה התקשרות ההמשך מהתקשרות ראשונה או מהתקשרות אחרת עם אותו ספק כאמור, אם הסיבה לפיצול היא הימנעות מעריכת מכרז; (3) באישור החשב הכללי או מי שהוא הסמיכו לכך, בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, אם אינה התקשרות כאמור בפסקת משנה (1) או שלא התקיימו בה התנאים הנוספים לפי פסקת משנה (2); (5)5 התקשרות עם חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, או תאגיד אחר כאמור בסעיף 60 לחוק האמור ((להלן בתקנת משנה זו - החברה הממשלתית), באישור החשב הכללי ולענין הענקת זכויות במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל - באישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, ובלבד שיתקיימו כל אלה: (א) החברה הממשלתית מהווה על פי מסמכי היסוד שלה ועל פי החלטת הממשלה שהקימה אותה, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או - החברה מבצעת מטלה או שירות שהוטלו עליה לפי דין, או מספקת שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה; (ב) התקשרות למטרה יחודית אשר תושג באופן הטוב והמתאים ביותר אם ההתקשרות תבוצע בידי החברה הממשלתית עקב שליטת המדינה בחברה; לענין זה, שליטה כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; (ג) קיימת חברה ממשלתית אחת בלבד לביצוע המטלות האמורות בפסקת משנה (א); קיימות מספר חברות לענין זה - ייערך מכרז סגור ביניהן; (ד) החברה הממשלתית התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו ובתקנות 4, 5 או 14, ואם התקיימו, תיעשנה ההתקשרויות בהתאם לתקנות האמורות לפי הענין; (5)6 (א) התקשרות עם חברה ממשלתית, כהגדרתה בתקנה 3ד(א), להזמנת טובין, עבודה או שירותים שוועדת הפטור של המשרד של השר הממונה על החברה הממשלתית, ולעניין הענקת זכות במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל - ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, אישרה כי היא נעשית במסגרת הסכם מסגרת, כמשמעותו בתקנה 3ד, בתוך תקופת הסכם המסגרת ובלבד שיתקיימו כל אלה: (1) קיימת חברה ממשלתית אחת שעמה יש הסכם מסגרת אשר במסגרתו ניתן לבצע את ההתקשרות בהתאם לפסקה זו; קיימות כמה חברות לעניין זה - ייערך מכרז סגור ביניהן; (2) החברה הממשלתית התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, ייעשו במכרז; (ב) התקשרות של משרד שאינו המשרד של השר הממונה על החברה הממשלתית, תיעשה לפי החלטה של ועדת המכרזים שאושרה בידי ועדת הפטור של המשרד ובידי ועדת הפטור של המשרד של השר הממונה על החברה הממשלתית; (5א) התקשרות עם חברה ממשלתית כמשמעותה בפסקה (5) אשר שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדיה זכאים על פי כל דין לגימלה או לתגמול בשל נכות, או לקיצבת זיקנה מן המוסד לביטוח לאומי, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה, באישור החשב הכללי או מי שהוא הסמיך; (6) התקשרות, על פי החלטת הממשלה, עם תאגיד, במטרה להעביר אליו מטלות של יחידה ממשלתית, ביחד עם עובדים או נכסים של אותה יחידה, וההתקשרות היא להעברת העובדים או הנכסים, או לביצוע אותן מטלות, לתקופה שיאשר החשב הכללי ושלא תעלה על שלוש שנים; (7) התקשרות עם תאגיד שהוקם בחוק או לפיו במסגרת תפקידי התאגיד על פי החוק שהקימו, ובלבד שההתקשרות הינה באישור החשב הכללי ולענין הענקת זכויות במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל - באישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל ונתקיימו התנאים האמורים בפסקה (5)(ב) עד (ד) בשינויים המחוייבים; (8) התקשרות של יחידת סמך אשר שר האוצר קבע כי התקשרויותיה פטורות מחובת מכרז - (א) מטעמים של בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה - באישור ועדת חוץ ובטחון של הכנסת; (ב) מטעמים מיוחדים אחרים - באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; (9) (נמחקה); (10) התקשרות שעניינה שיווק תוצרת חקלאית אשר ייצורה נובע ממחקר חקלאי שנעשה ביוזמת הממשלה; התקשרות כאמור תיעשה, ככל הניתן, לאחר הליך של בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון ובלבד שניתן לכך ביטוי בפרסום פומבי; (11) התקשרות לרכישת שירותים או טובין יחודיים שעניינם תרבות, אמנות, בידור או הווי; (12) התקשרות של לשכת הפרסום הממשלתית לפרסום בכלי תקשורת; התקשרות כאמור תיעשה, ככל הניתן, לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון; (13) (א) התקשרות לרכישת תרופות, נסיובים או תרכיבים, שהינם יחודיים; (ב) (נמחקה); (ג) התקשרות לרכישת בעלי חיים בעלי אפיונים מיוחדים, לצורכי מחקר, הוראה או רפואת בעלי חיים; (14) התקשרות בעיסקה שעניינה מתן אשראי או קבלתו, השקעת כספים, קבלת שירותים בנקאיים, מכירה או רכישה של ניירות ערך, או פעולות אחרות בשוק ההון; ובלבד שהחשב הכללי או מי שהוא הסמיך אישר זאת; (14א) התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין, אם המקרקעין המסוימים דרושים לשימוש המשרד מפאת מיקומם המיוחד או בשל תכונה ייחודית אחרת, וכן התקשרות שעניינה מכירת זכויות במקרקעין של דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972; (14ב) התקשרות להענקת זכויות בעלות או חכירה בדירה המשמשת למגורים, למחזיק בדירה אשר זכאי לסיוע לדיור בהתאם לכללי הזכאות של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהוא מתגורר בפועל בדירה שנתיים לפחות ולענין אזורי עדיפות לאומית גם אם הוא מתגורר בפועל בדירה שנה לפחות, והכל אם ההתקשרות נעשית באחד מאלה: (1) במחיר שלא יפחת מן המחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ושלא יעלה על 825,000 שקלים חדשים; (2) במחיר גבוה מ-825,000 שקלים חדשים המהווה ממוצע בין שתי קביעות של שמאי מקרקעין; (3) בהתאם לטבלת הנחות שתפורסם ותיקבע בידי משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר. לענין פסקה זו, (15) (נמחקה); (16) התקשרות עם רשות מקומית לקבלת שירותים במסגרת תפקידי הרשות על פי דין; (17) (נמחקה); (18) התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם הקרן הקיימת לישראל או ג'וינט ישראל (להלן - מוסד לאומי) או תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל, והכל באישור החשב הכללי, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (א) המוסד הלאומי מממן עשרים וחמישה אחוז או יותר ולענין תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל - חמישים אחוזים או יותר מערך ההתקשרות, לפי מחירי השוק, ממקורות שאינם תקציב המדינה; (ב) המוסד הלאומי או התאגיד בשליטת ג'וינט ישראל התחייבו כי התקשרויותיהם עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו ובתקנות 4, 5 או 14 ואם התקיימו - תיעשנה ההתקשרויות בהתאם לתקנות האמורות לפי הענין; בפסקה זו, (19) (א) התקשרות עם הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית לביצוע מטרות ציבוריות לרבות הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, כפריים או חקלאיים; (ב) התקשרות עם קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, עם המגבית המאוחדת לישראל או עם המגבית המאוחדת לישראל בקנדה, לביצוע מטרות ציבוריות; (ג) התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם קרנות ומוסדות הנשלטים בלעדית בידי הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית או קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל; לענין זה, (20) התקשרות לרכישת ציוד מבצעי עבור משטרת ישראל או התקשרות אחרת אשר עריכת מכרז לגביהן עלולה לפגוע בדרכי פעולה או שיטות עבודה של משטרת ישראל או לפגוע באופן אחר בפעילות מבצעית של המשטרה, ובלבד שהמפקח הכללי של המשטרה אישר זאת; בפסקה זו, בפסקה (20א)ובפסקה (32), " (20א) התקשרות של משטרת ישראל, עם ספק של מערכת הביטחון, שנבחר לפי תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), התשנ"ג-1993, בתנאים זהים או מיטיבים לתנאים שנקבעו בהתקשרות עם מערכת הביטחון, ובלבד שההתקשרות אושרה בידי החשב הכללי, או מי שהוא הסמיכו לכך, ורשאי הוא לאשר מראש התקשרויות כאמור לרכישת טובין, עבודה או שירותים בעלי מאפיינים שעליהם יורה; (21) (נמחקה); (22) התקשרות עם מי שאינו עובד המדינה שעניינה מינוי מומחים רפואיים, וועדות רפואיות, או ועדות לקביעת דרגות נכות; (23) (נמחקה); (24) (נמחקה); (25) התקשרות שביצועה במדינת חוץ ואשר עניינה הכנת מטבעות או שטרות, שהם הילך חוקי במדינת ישראל, הדפסתם של אלה או הובלתם ממדינת חוץ; (26) (נמחקה); (27) (נמחקה); (28) התקשרות שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז, ובלבד שועדת הפטור ולענין הענקת זכויות במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל - ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, באישור שר האוצר החליטה מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור אותה מחובת מכרז. (29) התקשרות עם מי שלפי זכויות מכוח דין או בהתאם למצב הדברים בפועל הוא היחיד המסוגל לבצע את נושא ההתקשרות (בתקנות אלה - ספק יחיד), לאחר בחינת קיומם של ספקים לפי תקנה 3א(א), ובאישור המנהל הכללי של המשרד. (30) התקשרות לביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח, למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט, התיישבות, עלייה, מחקר או למטרה דומה, לאחר שפורסמה הודעה כאמור בתקנה 3ב ובכפוף לתנאים הנזכרים בה, ובלבד שהתקיימו שני אלה: (א)7 ההתקשרות נעשית עם מי שתורם ממקורותיו סכום שאינו נמוך מהגבוה מבין שני אלה: (1) מחצית עלות ביצוע המיזם; (2) חצי מיליון שקלים חדשים; (ב) התקשרויות עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המשרד, ייעשו במכרז; (31) התקשרות בעסקה עם תושב מדינת חוץ או התקשרות בעסקה שביצועה נעשה במדינת חוץ (בתקנות אלה - ספק חוץ), והכל אם היא אחת מאלה: (א) עסקה לרכישת טובין אשר מנהל היחידה המזמינה חיווה דעתו כי למיטב ידיעתו אין בנמצא בישראל טובין מן הסוג הנדרש (בתקנות אלה -טובי חוץ), לאחר בחינת קיומם של ספקים לפי תקנה 3א(א), ובאישור החשב הכללי; (ב) התקשרות של נציגות או של סניף של המשרד במדינת חוץ, לשימושם העצמי; ועדת המכרזים תערוך התקשרות כאמור בפסקה זו לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון; נימוקי ההחלטה יירשמו בפרוטוקול. (32) התקשרות של משטרת ישראל עם בעל רעיון ייחודי וחדשני (בתקנות אלה -בעל רעיון), לבחינת הרעיון או לפיתוחו הראשוני של מוצר ביטחוני, לאחר בחינת קיומם של ספקים לפי תקנה 3א(ב), באישור המנהל הכללי של המשרד והחשב הכללי. |
| 5. [תיקונים:התשנ"ה (מס' 2), התשס"א, התשס"ט] (א) התקשרות משרד לביצוע עבודה או לרכישת שירותים אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה: (1) התקשרות לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, במקצועות התכנון, העיצוב, הגרפיקה, ההנדסה, האדריכלות, המדידה, או שמאות המקרקעין למעט התקשרות עם אדריכל לתכנון מבנה ציבור אשר יש בתכנונו ענין אדריכלי-ציבורי; (2) התקשרות לביצוע עבודה הדורשת יחסי אמון מיוחדים, לרבות עריכת דין, ראיית חשבון, בוררות, ייעוץ או ביצוע מחקר; (3) התקשרות לביצוע עבודה מדעית או ספרותית; (4) התקשרות בתחום רכישת השכלה או הכשרה מקצועית. (ב) מכרז להתקשרות עם אדריכל לתכנון מבנה ציבור אשר יש בתכנונו ענין אדריכלי-ציבורי, יכול שייעשה לפי סדרים וכללים שייקבעו בידי ועדת המכרזים, על אף האמור בתקנות אלה. (ג)8 התקשרות כאמור בתקנת משנה (א) המבוצעת שלא באמצעות מכרז תיערך לאחר בדיקת מספר הצעות הבאות בחשבון; הפניה לקבלת הצעות תיעשה, ככל הניתן, בסבב מחזורי, באופן הוגן והמעניק את מרב היתרונות למשרד. בפניה יצויינו פרטים לענין אמות המידה המנויות בתקנה 22, כולן או חלקן, שלפיהן תבחר ההצעה הזוכה. תקנת משנה זו לא תחול על התקשרות עם מומחה שבחר שר לצורך מינויו כיושב ראש או כחבר ועדה ציבורית, או על התקשרות עם בורר שמתמנה להכריע במחלוקת עם צד ג', ובלבד שהמומחה או הבורר הם בעלי כישורים, ניסיון ומוניטין מובהקים בתחומם. (ג)9 (1) התקשרות כאמור בתקנת משנה (א) המבוצעת שלא בדרך של מכרז תיעשה, ככל הניתן, בדרך של פנייה תחרותית להצעות, לפי תקנת משנה (ד); (2) קבעה ועדת המכרזים, לאחר שבחנה את האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של פנייה תחרותית להצעות, כי בנסיבות העניין אין זה אפשרי ומוצדק לערוך את ההתקשרות בדרך זו, תערוך ועדת המכרזים את ההתקשרות לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון, כאמור בתקנת משנה (ה); (3) קביעה של ועדת המכרזים כאמור בפסקה (2) - (א) אם קיימת רשימת מציעים של המשרד לאותו עניין, תתקבל מטעמים מיוחדים שיירשמו; (ב) אם קיימת רשימת מציעים של החשב הכללי, תתקבל מטעמים מיוחדים שיירשמו ובאישור ועדת הפטור המשרדית; (4) תקנת משנה זו לא תחול על התקשרות עם מומחה שבחר שר לצורך מינויו ליושב ראש או לחבר ועדה ציבורית, או על התקשרות עם בורר שמתמנה להכריע במחלוקת עם צד ג', ובלבד שהמומחה או הבורר הם בעלי כישורים, ניסיון ומוניטין מובהקים בתחומם. (ד) פנייה תחרותית לקבלת הצעות תיערך כך: (1) ועדת המכרזים תבדוק כמה הצעות הבאות בחשבון מתוך רשימת המציעים, לפי תקנה 16, ועל פי אמות מידה כאמור בתקנה 22 , לרבות מחיר ההצעה; פנייה תחרותית לקבלת הצעות אפשר שתיעשה כהליך עם בחינה דו–שלבית, ויחולו, בהתאמה, הוראות תקנה 17ד; (2) אם בעקבות הפנייה לקבלת הצעות הוגשו פחות משלוש הצעות, ועדת המכרזים לא תפתח את ההצעות, אלא תשיבן למציעים, ותערוך פנייה נוספת, לכל המציעים שאליהם פנו מלכתחילה או לכל המציעים שהשיבו לפנייה הראשונה, כפי שתחליט ועדת המכרזים, וכן לחמישה מציעים נוספים לפחות או לכל המציעים במאגר המציעים לאותו סוג של התקשרויות, לפי הנמוך מביניהם; ועדת המכרזים רשאית שלא לערוך פנייה נוספת אם הפנייה המקורית היתה לעשרה ספקים לפחות, או באישור ועדת הפטור המשרדית אם ראתה שאין בכך תועלת בנסיבות העניין. (ה) בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון תיערך כך: (1) ועדת המכרזים תערוך פנייה לקבלת הצעות, ככל הניתן, בסבב מחזורי, באופן הוגן והמעניק את מרב היתרונות למשרד; (2) בפנייה יצוינו פרטים לעניין אמות המידה המנויות בתקנה 22, כולן או חלקן, שלפיהן תיבחר ההצעה הזוכה. (ו) (1) ועדת המכרזים רשאית לערוך הסכם מסגרת עם בעל מקצוע מומחה, כאמור בתקנת משנה (א), שלא בעקבות מכרז, אם נעשה בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות, ונתקיימו בהסכם המסגרת כל אלה: (א) ההסכם הוא לתקופה מצטברת שלא תעלה על 5 שנים, ובשווי התקשרות מצטבר שלא יעלה על 4,000,000 שקלים חדשים; (ב) ההסכם נערך לתחומי פעילות מוגדרים; לעניין זה, (2) על כל הזמנה של עבודה או שירותים במסגרת התקשרות המסגרת, תדווח היחידה המזמינה לוועדת המכרזים. |
| 5א. 10 (תיקון התשס"ט) (א) בתקנה זו, "מתכנן" - בעל מקצוע בענף התכנון שהוא אחד מאלה: אדריכל, מהנדס, מתכנן, יועץ, מנהל פרויקט, מפקח, שמאי מקרקעין ומודד. (ב) על אף האמור בתקנה 5, התקשרות משרד עם מתכנן לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים בענף התכנון תיעשה באופן זה: (1) התקשרות עד להיקף של מיליון וחצי שקלים חדשים - בדרך של בחירה ממאגר מתכננים ועל פי אמות מידה כאמור בתקנה 22, למעט לפי תקנת משנה (א)(1) שבה; (2) התקשרות מהיקף של מיליון וחצי שקלים חדשים ועד 3 מיליון שקלים חדשים או בעד פרויקט בלתי מוגדר - בדרך של פנייה תחרותית לקבלת הצעות; (3) התקשרות מהיקף של 3 מיליון שקלים חדשים ומעלה - בדרך של מכרז פומבי. (ג) (1) בכל התקשרות כאמור בתקנת משנה (ב)(2) ו–(3) ייקבע כי 80% מהניקוד להצעות המוגשות יינתן לאמות המידה המפורטות בתקנה 22(א)(2) עד (5) ו–20% מהניקוד להצעות יינתן לאמת המידה המפורטת בתקנה 22(א)(1). (2) הצעות החורגות בלמעלה מ–15% מחציון הצעות המחיר, אם הוגשו לפחות חמש הצעות, ייפסלו ובלבד שלא נפסלו מחצית מן ההצעות הכשרות שהוגשו למכרז. |
| 6. (תיקונים:התשנ"ג, התשס"ט) (א) השתתפות במכרז תהיה מותנית בתנאים הבאים: (1) רישום בכל מירשם המתנהל על פי דין הצריך לענין נושא ההתקשרות וכן קיומם של הרשיונות הנדרשים על פי דין; (2) אם קיים לענין נושא ההתקשרות תקן ישראלי רשמי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953 - עמידה בדרישות התקן; (3) המצאת כל האישורים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976; (4) במכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם - המצאת תצהיר בכתב של המציע ושל בעלי השליטה בו, בדבר קיום חובותיו של המציע בעניין שמירת זכויות עובדים, לפי דיני העבודה, צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים החלים על המציע כמעסיק לצורך אספקת העבודה או השירותים; לענין זה, (ב) ניתן להתנות את ההשתתפות במכרז בתנאים עניניים נוספים, לרבות תנאים בדבר נסיונו של המעונין להשתתף במכרז, כישוריו, היקף פעילותו, עמידה בדרישות תקן ישראלי לא רשמי, חשיבות המקום שבו מתנהלים עסקיו, וקיומן של המלצות אודותיו. |
| 6א. (תיקון התשס"ט) (א) בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנות אלה במכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם תדחה ועדת המכרזים הצעה בהתקיים אחד מאלה: (1) המציע או מי מבעלי השליטה בו הורשע בשלוש השנים שקדמו למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז בשל הפרת דיני העבודה; (2) המציע או מי מבעלי השליטה בו נקנסו על ידי מפקח עבודה שמונה לפי סעיף 5 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, בשנה שקדמה למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז ביותר משני קנסות בשל הפרת דיני העבודה; לעניין תקנת משנה זו, (ב) על אף הוראות תקנת משנה (א), רשאית ועדת מכרזים להחליט מטעמים מיוחדים שיירשמו שלא לדחות הצעה במכרז אף אם התקיים לגביה אחד התנאים כאמור; בהחלטה כאמור רשאית הוועדה להתחשב, בין השאר, בהתנהלותו של המציע, בדרך כלל, בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים וכן ביחס שבין היקף פעילות המציע שבשלה הורשע או נקנס בשל הפרת דיני העבודה לבין היקף פעילותו הכולל. |
| 8. (תיקון התשס"ט) (א) (1) מנהל כללי של משרד רשאי למנות למשרד מבין עובדי המשרד ועדת מכרזים אחת או יותר, ואלה יהיו חבריה: (א) המנהל הכללי של המשרד יהיה יושב ראש הוועדה, או מי שהוא מינה לנציגו; (ב) חשב המשרד או מי שהוא מינה לנציגו; (ג) היועץ המשפטי של המשרד או עורך דין שהוא מינה לנציגו; (ד) עד שני חברים נוספים שימנה המנהל הכללי, אם החליט לעשות כן ורשאי הוא, במקרים חריגים, למנותם שלא מבין עובדי המשרד אם מצא כי בנסיבות המקרה קיים הכרח לכך ובלבד שנימק את החלטתו בכתב. (2) המנהל הכללי של המשרד, היועץ המשפטי של המשרד, וחשב המשרד, רשאי למנות ממלא מקום לו או לנציגו; המנהל הכללי רשאי למנות ממלא מקום למי שמונה כאמור בפסקה (1)(ד). (3) מינה המנהל הכללי יותר מוועדת מכרזים אחת, יקבע את חלוקת הסמכויות ביניהן. (ב) השר או מנהל יחידת סמך, אם הוסמך לכך בידי השר, רשאי למנות ועדת מכרזים, אחת או יותר, ליחידת סמך שאינה כפופה למנהל הכללי; הרכב ועדת המכרזים יהיה כאמור בתקנת משנה (א), בשינויים המחוייבים. (ג) השר או המנהל הכללי, אם הוסמך לכך בידי השר 11 , רשאי למנות ליחידה ממשרדו ועדת מכרזים נפרדת, אם היקף פעילות היחידה או אופיה מצדיקים זאת; הרכב ועדת המכרזים יהיה כאמור בתקנת משנה (א), בשינויים המחוייבים. (ד) החשב הכללי רשאי למנות ועדות מכרזים בינמשרדיות נפרדות לנושאים שהם משותפים למספר משרדים; בראש ועדה כאמור יעמוד החשב הכללי או סגנו, ובין חבריה יהיו המנהלים הכלליים של המשרדים הנוגעים בדבר, היועץ המשפטי של אחד המשרדים הנוגעים בדבר, חשב של אחד המשרדים כאמור, או נציגו של כל אחד מאלה. (ה) החשב הכללי רשאי למנות ועדת מכרזים מיוחדת למכרזים מרכזיים או לענינים מיוחדים; בראש הועדה יעמוד החשב הכללי או נציגו, ובין חבריה יהיו נציג נוסף של החשב הכללי וכן היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו. |
| 10. [תיקונים:התשנ"ה (מס' 2), התשס"ט] (א) החלטות ועדת המכרזים יתקבלו ברוב קולות חברי הועדה, יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול שייחתם בידי חברי הועדה הנוכחים בישיבה; רוב חברי ועדת המכרזים יהיו מנין חוקי בישיבות הועדה ובלבד שנכחו בישיבות המנויים בתקנה 8(א)(1)(א) עד (ג). (ב) עמדת היועץ המשפטי, או נציגו בועדה, תכריע בענינים משפטיים; עמדת החשב, או נציגו בועדה, תכריע בעניינים תקציביים. (ג) היה לחבר ועדת המכרזים, לקרובו, או לתאגיד שהוא בעל ענין בו או ליועץ או לחבר ועדת משנה, ענין אישי או מוסדי בנושא הנדון בועדה, לא ישתתף בדיון, ובמקומו ימונה חבר אחר לאותו נושא; לענין זה - (ד) נעדר חבר מבין חברי ועדת המכרזים משלוש ישיבות רצופות של ועדת המכרזים או מחמש ישיבות בתקופה של שנה, בלא שמונה לו ממלא מקום לישיבות אלה, יודיע על כך יושב ראש ועדת המכרזים למנהל הכללי של המשרד ולחשב הכללי, ואם החבר הוא נציגו של אחד מהמנויים בסעיף 8(א)(1)(ב) או (ג) - גם למי שהוא משמש נציגו; המנהל הכללי רשאי להעביר אותו חבר מחברותו בוועדה, זולת אם אותו חבר הוא המנהל הכללי של המשרד, היועץ המשפטי של המשרד או חשב המשרד; חבר שהועבר מתפקידו כאמור, ניתן לשוב ולמנותו, מטעמים שיירשמו, תוך ציון העובדה שהוא מתמנה אף שהועבר מתפקידו כאמור. |
| 14. (תיקון התשס"ט) (בוטלה). |
| 19א. (תיקון התשס"ט) ועדת המכרזים רשאית לקבוע כי מכרז ייערך בדרך של מכרז ממוכן, בדרך של מכרז ממוכן מתפתח, ובהתקיים התנאים לכך, בדרך של מכרז ממוכן מהיר. |
| 21. [תיקונים: התשנ"ג, התשנ"ה (מס' 2), התשס"ט] (א) לאחר סיום בדיקת כל ההצעות ובירור יתר הפרטים הנדרשים תתן ועדת המכרזים את החלטתה; הועדה רשאית להחליט על בחירת ההצעה המתאימה ביותר או להחליט שלא לבחור כל הצעה שהיא, והכל במטרה להבטיח את מרב היתרונות לעורך המכרז. (א1) נעשה אמדן של שווי ההתקשרות, כאמור בתקנה 17א, וכל ההצעות שהוגשו למכרז מרעות עם עורך המכרז לעומת האמדן, רשאית ועדת המכרזים לקבוע כי כל המשתתפים במכרז שבקבוצת המציעים הסופית יגישו הצעת מחיר חוזרת ומשופרת, לפי תקנה 17ה(2). (ב) ועדת המכרזים תבחר את ההצעה הזולה או היקרה ביותר, לפי הענין, זולת אם החליטה שלא לעשות כן בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתנה לבעל ההצעה הזולה או היקרה ביותר, לפי הענין, הזדמנות להביא טענותיו בפניה. נכללו במסמכי המכרז פרטים לענין אמות המידה שלפיהם תיבחר ההצעה הזוכה, תבחר ועדת המכרזים את ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז בהתאם לאמות המידה כאמור זולת אם החליטה שלא לעשות כן בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ולאחר שנתנה לבעל ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז לפי אמות המידה כאמור, הזדמנות להביא את טענותיו לפניה. (ג) הועדה רשאית להחליט על בחירת מספר הצעות מתאימות תוך פיצול ההתקשרות ביניהן או על בחירת חלק מהצעה ובלבד שניתנה על אפשרות זו הודעה במסמכי המכרז. (ד) לכל משתתף במכרז תימסר הודעה על תוצאות ההחלטה הסופית של ועדת המכרזים. (ה) (1) המשתתף יהיה רשאי בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לעיין בפרוטוקול ועדת המכרזים, בהתכתבויותיה עם המציעים, בחוות דעת מקצועיות שהוכנו לבקשתה, בעמדת היועץ המשפטי בוועדה ובהצעת הזוכה במכרז, ולקבל עותק ממסמכים אלה, למעט - (א) בחלקים של ההחלטה או ההצעה אשר העיון בהם עלול לדעת ועדת המכרזים לחשוף סוד מסחרי או סוד מקצועי, או לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה או בביטחון הציבור; (ב) בחוות דעת משפטית שנערכה במסגרת ייעוץ משפטי לוועדה, לרבות בחינת חלופות אפשריות שונות לפעולה או להחלטה של ועדת המכרזים, או הערכת סיכויים וסיכונים הנובעים מקבלת החלטות כאמור בהליכים משפטיים עתידיים. (2) אין באמור בתקנת משנה זו כדי לגרוע מהוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. (ו) ניתן לקבוע במסמכי המכרז כי עיון של משתתף כאמור ייעשה תמורת תשלום לכיסוי העלות הכרוכה בקיום הוראות תקנת משנה (ה). |
| 24. (תיקון התשס"ט) (א) מבלי לגרוע מסמכויותיו על פי כל דין רשאי החשב הכללי לקבוע בתקנון כספים ומשק הוראות מינהל לענין ביצועם של החוק ותקנות אלה, לרבות - (1) הוראות לעניין ביצוע התקשרויות הפטורות מחובת מכרז לפי תקנות אלה; (2) הוראות בדבר אופן עריכתה של פנייה לוועדת הפטור ולחשב הכללי לקבלת אישור בהתאם לתקנות אלה, לרבות המסמכים שיש לצרף להן; (3) הוראות בדבר אופן ביצוע התקשרויות בידי יחידת סמך הפטורה מחובת מכרז לפי תקנה 3(8); (4) הוראות לעניין האפשרות של ועדות מכרזים לערוך מכרזים על פי נוסחים אחידים של מסמכי מכרז שיגבש החשב הכללי; (5) הוראות לעניין הערכת האיכות שבה ביצעו ספקים את התקשרויותיהם עם המדינה, ושקלול ניקוד שיגובש על בסיס הערכות כאמור במכרזים אחרים שבהם הם משתתפים, לרבות תנאים שבהם תימנע השתתפות של ספק במכרזים, בשל האיכות שבה ביצע התקשרויות כאמור בעבר; (6) הוראות לעניין שמירת זכויות עובדים והבטחת קיום דיני העבודה בידי משתתפים, זוכים במכרז או בידי מתקשרים עם המדינה; (7) הוספת תחומים או ענפים שלגביהם תידחה הצעתו של מציע במכרז, להיכלל ברשימת מציעים או להימחק ממנה לאור התנהלותו בנוגע לקיום דיני העבודה ושמירת זכויות עובדים; (8) ניהול רשימות מרכזיות, הערוכות לפי סוגי התקשרות, של ספקים מתאימים בכוח לצורך התקשרויות עם משרדים; על רשימות כאמור תחול תקנה 16 בשינויים המחויבים; (9) הוראות בנוגע למסירת מידע לחשב הכללי על התקשרויות של ועדות מכרזים, לצורך עיבוד של המידע האמור לשם הפקת לקחים ולגיבוש הנחיות; (10) הוראות בעניין עידוד טובין ותאגידים בעלי תקן סביבתי בהתקשרויות של משרדים; לעניין זה, (ב) הוראות תקנון כספים ומשק לענין תקנות אלה יפורסמו באתר האינטרנט ויוצעו למכירה לכל דורש. |
| 25. [תיקונים:התשנ"ג, התשנ"ה, התשנ"ה (מס' 2), (מס' 3), התשנ"ו, התשנ"ו (מס' 2), התשס"א, התשס"ג, התשס"ט] נוסף על האמור בתקנה 3, התקשרות של מינהל מקרקעי ישראל (להלן - המינהל) לביצוע עיסקה במקרקעין של המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל, אינה טעונה מכרז כאשר נושא ההתקשרות הוא אחד מאלה: (1) הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות באותם מקרקעין או למי שיורה בעל הזכויות להעניקן; לענין זה, (2) הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למינהל פחות ממחצית מן הזכויות, והכל אם אין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; (3) הענקת זכויות בנכס כמשמעותו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, למי שהוא בעל זכויות בנכס לפי החוק האמור, לרבות הענקת זכויות בניה בבנין שבו נמצא הנכס; (4) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת הסדר של סכסוכי קרקעות, או במסגרת פינוי מפעל שמיקומו מהווה מטרד ובלבד שהחשב הכללי או נציגו וכן היועץ המשפטי של המינהל אישרו כי הענקת הזכויות נחוצה וצודקת בנסיבות הענין; (5) (א) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה, או בניית מבני תעשיה להשכרה אם הוא מפעל מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (א1) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם מקרקעין דרושים למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (ב) הענקת זכויות במקרקעין באזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר, ובלבד שהאזור נמנה עם האזורים הכלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התעשיה והמסחר לפחות אחת לשנה והמזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; דחיית בקשה כאמור על ידי משרד התעשיה והמסחר תיעשה מנימוקים שיירשמו; (ג) הענקת זכויות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יכול שתיעשה לפי טבלת מחירים מוזלים שאישר לענין זה שר האוצר. (6) הענקת זכויות במקרקעין ל"צרכי ציבור" כמשמעותם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובלבד שההתקשרות נעשית עם רשות מקומית, לצרכיה; (7) הענקת זכויות שימוש בקרקע חקלאית לצרכי עיבוד עונתי או מרעה, שאינן כוללות זכות לבניה, והכל לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים, ובתנאי ששווי ההתקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה; (8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע; (9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות 12 ופיצויים), התשי"ג-1953; (10) הענקת זכויות בקרקע משלימה כמשמעותה בסעיף 70 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ששטחה אינו עולה על חצי דונם ואשר על-פי תכנית כמשמעותה בחוק האמור, אינה מהווה יחידת בניה עצמאית, ובלבד שההתקשרות נעשית עם בעל זכויות בקרקע גובלת אשר הקרקע האמורה דרושה לו לשם השלמת יחידת הבניה שלו על פי אותה תכנית; (10א) הענקת זכויות במקרקעין לבעל זכויות במקרקעין גובלים, במטרה לאפשר את הניצול היעיל ביותר של המקרקעין, בהתחשב בייעוד הקרקע ובמטרת השימוש בה, ובלבד שלא ניתן לנצל את הקרקע כאמור באמצעות שיווקה בדרך של מכרז; הענקת זכויות כאמור טעונה אישור מנומק של ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל ואישור שר האוצר; (11) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למפעל קיים לצורך הרחבת המפעל, הכל בהתאם להמלצה מנומקת של המשרד האחראי לתחום פעילותו של המפעל; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח המפעל -טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל; (11א) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למוסד חינוך קיים, לצורך הרחבת המוסד, והכל בהתאם להמלצה מנומקת של משרד החינוך התרבות והספורט; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח מוסד החינוך, טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל; לענין זה, (13) הענקת זכויות במקרקעין למשקיע שאינו תושב ישראל לצורך הקמת מיזם עסקי לרבות מיזם תיירותי או מיזם מלונאי, אם לדעת שר האוצר והשר הנוגע בדבר, בהתייעצות עם רשות ההשקעות במשרד האוצר, המיזם יביא תועלת למשק המדינה והענקת הזכויות במקרקעין המסויימים ללא מכרז הינה חיונית להצלחתו של המיזם. (14) הענקת זכויות במקרקעין להקמת מיזם תיירותי יחודי שאינו מיזם מלונאי, לפי המלצת ועדה משותפת למשרד התיירות ולמינהל, ובתנאי ששר התיירות, או מי שהוא הסמיכו, אישר כי הקצאת המקרקעין ללא מכרז חיונית להצלחתו של המיזם; (15) (א) הענקת זכויות במקרקעין להקמת מיזם תיירותי לרבות מיזם מלונאי, לפי המלצת ועדה משותפת למשרד התיירות ולמינהל, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה: (1) המקרקעין כלולים ברשימת האזורים שאינם אזורים מבוקשים למטרות תיירות, כפי שתיקבע בידי הועדה המשותפת למשרד התיירות, למינהל ולמשרד האוצר; (2) המקרקעין כלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התיירות לפחות אחת לשנה, המזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; במודעה ייכלל תיאור מדוייק ככל הניתן, של השטח המיועד למיזמים. (ב) דחיית בקשה כאמור בפסקת משנה (א)(2) תיעשה מנימוקים שיירשמו. (16) הענקת זכויות חכירה במקרקעין לנכה צה"ל, לשם הפעלת תחנת דלק, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון; (17) הענקת זכויות במקרקעין לבתי תפילה או למקוואות; הענקה כאמור תיעשה לפי מבחנים שוויוניים שתקבע הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין לפי צרכי התושבים, והיא טעונה אישור היועץ המשפטי של הרשות המקומית; (17א) הענקת זכויות במקרקעין למוסד הפועל שלא למטרות רווח, אשר בידיו רשיון לפי סעיף 15(א)(3) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 ((להלן - רשיון), או שיש בידיו אישור מן השר לעניני דתות שבכוונתו ליתן לו רשיון בכפוף להענקת זכויות כאמור והכל לצורך פעילותו בהתאם לרשיון; (18) הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים לנכה צה"ל קשה, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון, ולאחר שהרשות המוסמכת באגף השיקום בדקה ואישרה זכאות למתן ההמלצה; (19) הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים באזורים כפריים לתושבי אותו מקום וכן הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים בישובי קו עימות, לתושבי אותו מקום אשר יתחיבו לגור במקום בפועל, חמש שנים נוספות לפחות; לענין זה, (20) הענקת זכויות בניה למגורים לבדואים בישובי הבדואים; (21) הענקת זכויות במקרקעין כנגד ויתור על זכויות במקרקעין; (22) הענקת זכויות במקרקעין שלגביהם נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי; (23) הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז, שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה; (24) הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון; (24א) הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון; (25) הענקת זכויות במקרקעין למגורים, או לבניה עצמית של יחידה אחת למגורים, לנזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (26) רכישת מקרקעין על-ידי מינהל מקרקעי ישראל; (27) (בוטלה); (28) הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (29) (א) מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קודמת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו - "בעל הרשאה קודמת" - מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן - זכות) ביום תחילתו של החוק; (2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה: (א) ביום הקובע; (ב) בתקופה כלשהי שבין יום תחילתו של החוק לבין היום הקובע, ובעל הזכות המשיך בכרייה ובחציבה, בלא התנגדות המינהל, עד היום הקובע; (3) תשלומיו למינהל לענין זה הוסדרו לא יאוחר מיום י"ז באב התשס"ג (15 באוגוסט 2003); "היום הקובע" - יום כ' באייר התשנ"ח (16 במאי 1998). (ב) הרשאה נוספת תינתן לפרק הזמן המתאים בשים לב, בין השאר, לסוג האבן, למשך הזמן שבו הופעלה המחצבה, ליחס שבין ההשקעה הכספית במחצבה לבין התשואה שניתן היה להפיק ממנה בעבר ולאינטרס הציבורי והכלכלי שבהקצאת הרשאות לכרייה וחציבה באמצעות מכרז פומבי; תנאי למתן פטור הוא קיומו של כל היתר הנדרש על פי דין לכרייה ולחציבה, ובכלל זה תעודות והיתרים לפי פקודת המכרות, ולפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; לא יינתן, ככלל, פטור כאמור אלא אם כן תנאי ההרשאה הנוספת יהיו שוויוניים ובהתאם לכללים המקובלים במינהל. (ג) החלטה ליתן פטור לפי פסקה זו תינתן על יסוד המלצה מנומקת, בכתב, של ועדה מקצועית בראשות שופט בדימוס שימנה שר המשפטים, שחברים בה נציג משרד האוצר, היועץ המשפטי למינהל ושני נציגי ציבור שימנה שר האוצר, מהם - אחד לפי הצעת נשיא התאחדות התעשיינים ואחד, רואה חשבון, לפי הצעת נשיא לשכת רואי חשבון בישראל. (30) הענקת זכויות במקרקעין לבנייה למגורים לזכאי שיקום לפי המלצת המינהלת לשיקום סייענים שבמשרד ראש הממשלה ולאחר שהמינהלת אישרה את זכאותן. (31) הענקת זכויות במקרקעין לתאגיד שעיסוקו בתחום הבריאות ואשר אינו פועל למטרות רווח, לשם ביצוע עיסוקו כאמור. (32) הענקת זכויות במקרקעין לצורך הקמה והפעלה של מיתקן בזק, כמשמעותו בחוק הבזק, התשמ"ב-1982, לבעל רישיון למתן שירותי תקשורת, ובלבד שהמנהל הכללי של משרד התקשורת אישר כי המקרקעין נחוצים לבעל הרישיון וכי שטחם אינו עולה על הנדרש לשם הפעלת המיתקן כאמור. |
| 29. (תיקון התשס"ט) תקנות 8 עד 10, 14א, 15 עד 20, 22, 23(א) ו-24, יחולו, בשינויים המחוייבים, על התקשרויות לביצוע עיסקה במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל. |
| 30. (תיקון התשנ"ח) (א) הענקת זכויות במקרקעין בידי המינהל ללא מכרז פומבי, תהיה במחיר שיקבע שמאי ממשלתי. (ב) מחיר המקרקעין שיקבע השמאי הממשלתי לצורך התקשרויות לפי תקנה 25(1) ו-(3), יביא בחשבון קיומן של זכויות לגבי המקרקעין. (ג) המינהל יהיה רשאי להתקשר במחיר הנמוך מן המחיר שקבע שמאי ממשלתי מנימוקים שירשמו ובלבד שעל כל החלטה כאמור יחול סעיף 40(ג) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. |
| 32. בפרק זה, |
| 34. [תיקונים: התשנ"ג, התשנ"ה (מס' 2), התשס"א, התשס"ט] נוסף על האמור בתקנה 33, התקשרות של חברה ממשלתית לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה: (1) התקשרות אשר עריכת מכרז לגביה, או לגבי התקשרויות מסוגה, עלולה לפגוע ברווחיות החברה, ביכולתה להתחרות באחרים, בהזדמנות עסקית שלה, ביכולתה למלא תפקיד או מטלה שהוטלו עליה לפי דין או ביכולתה לספק שירות או מצרך חיוני לציבור; (2) התקשרות אשר שוויה אינו עולה על 200,000 שקלים חדשים; לענין חברות אשר מחזור ההתקשרויות השנתי שלהן עולה על 1,000,000,000 שקלים חדשים - התקשרות אשר שוויה אינו עולה על 600,000 שקלים חדשים; (2א) התקשרות של חברה בהפרטה, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, אשר מחזור ההתקשרויות השנתי שלה עולה על 2,080 מיליון שקלים חדשים, ובלבד ששווי ההתקשרות אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים. (3) התקשרות עם חברת-בת ממשלתית של החברה האם, עם חברת-בת ממשלתית אחרת של אותה חברה או עם חברה ממשלתית השולטת באותה חברה; (4) התקשרות של חברה - למעט חברה המספקת באופן בלעדי שירות חיוני לציבור - אשר עשרה אחוזים או יותר מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות עשרה אחוזים או יותר מן הדירקטורים שלה אינם בידי המדינה, בידי חברה ממשלתית, בידי רשות מקומית או בידי תאגיד שהוקם בחוק, ביחד או לחוד, וכן התקשרות של חברת-בת של חברה כאמור; (5) התקשרות הנעשית עם עורך מכרז בעקבות זכייתה של החברה באותו המכרז; (6) התקשרות עם תושב מדינת חוץ למכירת טובין או לרכישת שירותים; (7) התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין, אם המקרקעין המסויימים דרושים לשימוש החברה מפאת מיקומם המיוחד או בשל תכונה יחודית אחרת; (8) התקשרות הנעשית עם מי שזכה במכרז מרכזי, בתנאים זהים לתנאי החשב הכללי באותו מכרז, או בתנאים המטיבים עם החברה הממשלתית; (9) התקשרות שעניינה רכישת שירותים או טובין ממשרד. |
| 36. (תיקון התשס"ט) |
| 37. בפרק זה, |
| 39. (תיקון התשס"ט) נוסף על האמור בתקנה 38, התקשרות של תאגיד אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה: (1) התקשרות אשר עריכת מכרז לגביה או לגבי התקשרויות מסוגה עלולה לפגוע ביכולתו של התאגיד למלא תפקיד או מטלה שהוטלו עליו לפי דין, לספק שירות או מצרך חיוני לציבור או לפעול לפי עקרונות ניהול שנקבעו לו בחוק שהקימו; (2) התקשרות עם חברת בת של התאגיד שהקים התאגיד לצורך מילוי תפקידיו ובלבד שהתקשרויותיה של חברת הבת עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם התאגיד, ייעשו במכרז. |
| 40. החלטה על סוג התקשרויות כאמור בתקנה 39 טעונה אישור האורגן המוסמך לקבוע את מדיניות התאגיד; לא נקבעה בחוק שהקים את התאגיד הוראה מפורשת לענין אורגן כאמור, טעונה ההחלטה אישור האורגן המנהל את התאגיד. |
| 40א. (תיקון התשנ"ז) בפרק זה - |
| 40ג. (תיקונים:התשנ"ז, התשס"ט) נוסף על האמור בתקנה 40ב, התקשרות של קופת חולים אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה: (1) התקשרות שענינה שירותי אשפוז או שירותים במרפאות חוץ; (2) התקשרות עם בית מרקחת וכן עם בעל מקצוע הנותן שירות רפואי או פארה רפואי, ובלבד שקיבל רשיון או הכרה במעמד מן המנהל; ההתקשרות כאמור תיעשה בהתאם לכללים שתקבע הקופה; לענין זה, (3) התקשרות לשכירת מקרקעין לתקופה של פחות מחמש שנים ובלבד ששטח המקרקעין אינו עולה על 1,000 מ"ר ודמי השכירות אינם עולים על מה שקבע שמאי מוסמך; (4) התקשרות עם קופת חולים; (5) התקשרות עם חברה-בת של קופת החולים ובלבד שההתקשרויות של החברה הבת לרכישת טובין או שירותים לביצוע התקשרות כאמור נעשו החל ביום ד' בטבת התשנ"ח (1 בינואר 1998), בהתאם להוראות פרק זה; (6) התקשרות כאמור בתקנה 34(5), (8) או (9), ולענין זה כל מקום בתקנה 34 שבו נאמר "חברה ממשלתית" קרי - קופת חולים"; (7) התקשרות אשר המנהל הכללי קבע כי עריכת מכרז לגביה עלולה לפגוע ביכולתה לספק למבוטחיה את שירותי הבריאות בהתאם להוראות חוק ביטוח בריאות; (8) התקשרות כתוצאה ממכרז, מפניה לקבלת הצעות או ממתן התחייבות, והכל אם נעשו לפני תחילתן של תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשנ"ז-1997 13 (להלן - תקנות התשנ"ז), בהתאם לכללים ולנהלים שהיו נהוגים לפני תחילתן של התקנות האמורות; (9) התקשרות למימוש זכות ברירה הכלולה בחוזה שנכרת לפני תחילתן של תקנות התשנ"ז; (10) התקשרות ששוויה אינו עולה על 600,000 שקלים חדשים אם היא נעשית בהתאם לנהלים שאישר היועץ המשפטי של הקופה. |
| 40ו. (תיקונים:התשנ"ז, התשס"ט) |
| 41. [תיקונים:התשנ"ה (מס' 2), התשס"ט] (בוטלה). |
| 42. (תיקונים:התשנ"ז, התשס"ט) (בוטלה). |
| 42א. 14 (תיקון התשס"ט) (א) גוף ציבורי שאינו משרד יפעל בשים לב להוראות תקנון כספים ומשק שנקבעו לעניין תקנות אלה או על פי נוהל פנימי כתוב שקבע הגוף הציבורי. (ב) המנהל הכללי של גוף ציבורי יקבע בשים לב להוראות תקנון כספים ומשק, הוראות לעניין שמירת זכויות עובדים והבטחת קיום דיני העבודה בידי משתתפים במכרז, זוכים בו או בידי מתקשרים עם הגוף הציבורי, לרבות התחומים או הענפים שלגביהם יחולו הוראות לעניין הבטחת קיום דיני העבודה ובלבד שלא יגרע מן ההוראות שנקבעו לעניין זה בהוראות תקנון כספים ומשק ובהתאמה לגוף הציבורי. |
| 43. לא ימסור אדם כל ידיעה שהגיעה לידיו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, אלא למי שרשאי לקבל את הידיעה. |
| 44. תקנות אלה יחולו ככל שאינן סותרות התחייבות של המדינה באמנה בינלאומית. |
| 45. הוראות תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. |
| 46. (תיקונים: התשנ"ג, התשס"ג) |