תזכיר חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' _) (תיקון הפטור לתוצרת חקלאית), התשע"ג-2013

 

תזכיר חוק

 

א.         שם החוק המוצע

חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס'_)(תיקון הפטור לתוצרת חקלאית), התשע"ג-2013.

ב.         מטרת החוק המוצע והצורך בו

חוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח-1988 (להלן: "החוק העיקרי") קובע איסור על הסדרים כובלים, דהיינו הסדרים העלולים לפגוע בתחרות, אלא אם כן ניתן להם אישור או פטור ממערך הפיקוח על הגבלים עסקיים.

סעיף 3 לחוק מונה שורה של הסדרים שמוצאים מחוץ לתחולת פרק ההסדרים הכובלים בחוק. בכלל זה, סעיף 3(4) לחוק העיקרי בנוסחו הנוכחי, קובע כי הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק של תוצרת חקלאית שכל הצדדים לו הם מגדלים או משווקים בסיטונות, לא יחשב הסדר כובל. בכך ניתן פטור מוחלט להסדרים מסוג זה מפיקוח מערך ההגבלים העסקיים, ומתאפשרים הסדרים הפוגעים בתחרות.

על החשיבות הרבה של התחרות בענף החקלאות להבטחת רמת מחירים נאותה לצרכן, עמד בית המשפט העליון בע"פ 7014/06 מדינת ישראל נ' אהרון לימור (החלטה מיום 4.9.07, פורסם בנבו) עת עסק בפרשנות הראויה לפטור הסטטוטורי הקבוע כיום בסעיף 3(4):

"התוצרת החקלאית מהווה, במידה רבה, מצרך יסוד, דבר הגורר עמו ביקוש קשיח באופן יחסי. עליית מחירי התוצרת החקלאית אינה מביאה עמה איפוא ירידה בביקוש באותו היחס, ומכאן החשיבות הרבה של התחרות בענף זה כגורם המבטיח רמת מחירים נאותה. היותם של הירקות והפירות מוצרי יסוד מביאה לכך שהפגיעה בצרכנים אף נושאת אופי רגרסיבי, שכן מחקרים כלכליים מלמדים כי האחוז בהכנסה המוקצה לרכישת מזון גבוה בהרבה בקרב האוכלוסייה הענייה מאשר בקרב האוכלוסייה האמידה, ומכאן שהפגיעה בה בשל הסדרים כובלים בחקלאות חמורה יותר (ראו מחקרו של ד"ר יעקב שיינין בדבר ביטול המע"מ על מזון כתחליף להפחתת המע"מ (2005), www.modelim.co.il/public/vat-food.pdf).

לתוצרת החקלאית מאפיינים מסוימים שעשויים להצדיק פטור סטטוטורי ביחס להסדרים כובלים ששותפים להם מגדלי התוצרת החקלאית. להצדקות כלכליות אלה מצטרף גם הרצון לסייע לחקלאים ולחקלאות הישראלית מטעמים של ערכים חברתיים ולאומיים. יש לציין כי מגבלות על תחולת דיני ההגבלים העסקיים ביחס להסדרים כובלים בין מגדלי תוצרת חקלאית אינן ייחודיות לישראל, וישנן כאלה גם בארצות הברית ובאיחוד האירופי.

עם זאת, הפטור הסטטוטורי הקבוע בסעיף 3(4) לחוק העיקרי הינו רחב מידי, באשר הוא חל, שלא לצורך, גם על הסדרים כובלים לשיווק תוצרת חקלאית, בין מי שהם משווקים בסיטונות שאינם מגדלי התוצרת. ההצדקות העקרוניות לפטור הסטטוטורי ביחס לגידול תוצרת חקלאית ולהגנה על פעילות החקלאים אינן קמות ביחס לפעילות השיווק לבדה, באמצעות גופים עסקיים לחלוטין, שאינם חקלאים. החלת הפטור על תוצרת חקלאית גם על מי שהם משווקים בסיטונות שאינם מגדלי התוצרת, כפי שנעשה במצב החוקי הנוכחי בישראל, אף אינה מוכרת בארצות הברית ובאיחוד האירופי.

על הצורך בצמצום הפטור האמור עמדה הועדה לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה ("ועדת קדמי"). הועדה בחנה את השווקים השונים בתחום המזון, ביניהם מקטע החקלאות על חלקיו השונים, ואיתרה כשלי שוק המונעים הגברת תחרות וירידת מחירים בשווקי המוצרים השונים. הועדה מצאה כי צמצום הפטור הקיים לענף החקלאות נחוץ ומתחייב לשם הגברת התחרות במגזר החקלאי ולהורדת מחירי המזון בישראל. בין השאר המליצה הועדה על צמצום הפטור הקבוע בסעיף 3(4) לחוק העיקרי בדרך של ייחודו למטרתו המקורית, הגנה על גידול תוצרת חקלאית, בד בבד עם הוצאתם מגדר הפטור של משווקים סיטונאיים של תוצרת חקלאית. המלצות ועדת קדמי אומצו על ידי ממשלת ישראל בהחלטתה מיום 21.10.2012.

סעיף 3(4) לחוק העיקרי מעניק כיום פטור סטטוטורי גורף להסדרים כובלים במקטעים השונים של העוסקים בחקלאות באשר הם, ומאפשר למשווקים סיטונאיים של תוצרת חקלאית לחבור להסדרים כובלים, כמו למשל קרטל מחיר, שעשוי לפגוע הן בצרכנים והן בחקלאים. מצב זה הינו בלתי מידתי ופוגע שלא לצורך בתחרות ובציבור צרכני התוצרת החקלאית – ואף בציבור המגדלים. משווקים קמעונאיים של תוצרת חקלאית כבר הוצאו מתחולת הפטור הסטטוטורי בתיקון לחוק שנעשה ב-1963 (ס"ח תשכ"ג 141), ועתה מתבקש להשלים את המהלך ביחס למקטע השיווק הסיטונאי, כאשר אין המדובר במגדלי התוצרת החקלאית.

ג.          עיקרי החוק המוצע

1. מוצע לתקן את סעיף 3(4) לחוק העיקרי באופן שיחול רק על הסדרים שמגדל (כהגדרתו המוצעת), או מי שבבעלות מלאה של מגדל, הוא צד להם וכן על הסדרים אנכיים (הסדרי ספק-לקוח) שצד להם הוא מגדל ושעניינם שיווק בסיטונות של התוצרת החקלאית.

בהתאם, משווקים סיטונאים שאינם מגדלים לא יוכלו להיות צד להסדר אופקי, לא בקנייה מהמגדלים ולא במכירה לקמעונאים. הסדרים אנכיים שעניינם שיווק בסיטונות של התוצרת החקלאית שצד להם הוא מגדל ימשיכו להיות כלולים בפטור הסטטוטורי, בעוד שהסדרים אנכיים אחרים (דהיינו, בין משווקים שאינם מגדלים) יצאו מגדר הפטור.

2. מוצע כי הסעיף יחול רק על תוצרת חקלאית שייצר המגדל שהוא צד להסדר ולא על תוצרת חקלאית שאינה מייצור עצמי. באופן זה, מגדל יוכל לערוך הסדרים אופקיים עם מגדלים אחרים וכן הסדרים אנכיים, רק בהתייחס לתוצרת החקלאית שהוא גידל. במקרה בו המגדל הוא גם משווק בסיטונות של תוצרת של מגדלים אחרים, לא יוכל הוא לעשות הסדר כובל עם אחר בנוגע לתוצרת זו.

3. עוד מוצע להוסיף הגדרה למונח "מגדל", אשר תכלול את הגורמים הבאים; (א) אדם שלפחות 25% מפעילותו העסקית היא בגידול תוצרת חקלאית, כך שגם גוף העוסק בפעילויות עסקיות נוספות, אך גידול מהווה חלק מהותי מכלל פעילותו, ייכלל בפטור הסטטוטורי; (ב) אדם שהכנסותיו מגידול תוצרת חקלאית הן מעל לשיעור שייקבע על ידי שר התמ"ת, בהתייעצות עם שר האוצר ושר המשפטים, כך שאדם שהכנסותיו מגידול תוצרת חקלאית משמעותיות מאוד ייחשב כמגדל מבלי שיהיה צורך לבחון את היחס בין פעילותו כמגדל לפעילותו האחרת; (ג) מי שעוסק בגידול תוצרת חקלאית והכנסותיו השנתיות משיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית קטנות מעשרה מיליון ש"ח. זאת על מנת לכלול תחת הפטור הסטטוטורי גם מגדלים אשר אינם נכללים בהגדרות לעיל ובלבד שהיקף פעילותם בשיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית הינו מצומצם דיו, באופן שאינו מעורר חשש לחריגה מההצדקות הקבועות למתן הפטור; (ד) מי שהוא בבעלות מלאה של מגדלים (כהגדרתם ביתר החלופות לעיל).

4. מוצע לקבוע כי תוך שישה חודשים מיום פרסום חוק זה יפרסם שר התמ"ת צו אשר יקבע את דרך חישוב ההכנסות מגידול תוצרת חקלאית ומשיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית וכן את הרף הכספי להגדרת מגדל כאמור לעיל. כמו כן, על מנת לאפשר תקופת התארגנות ביחס להסדרים קיימים ולאפשר, במקרים המתאימים, את הפעולות הנחוצות להתאמתם לדרישות פרק ב' לחוק העיקרי, מוצע לקבוע כי תחילתו של תיקון זה היא שישה חודשים מיום שפרסם השר את הצו כאמור.  

ד. השפעת החוק המוצע על הדין הקיים

תיקון חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988.

ה.         השפעת החוק המוצע על ההיבט המנהלי והתקציב

אין השפעה

ו.          להלן נוסח החוק המוצע

 

 


תזכיר חוק ההגבלים העסקיים, (תיקון מס'_) (תיקון הפטור לתוצרת חקלאית, התשע"ג-2013)

תיקון סעיף 3(4)  

1.  

בסעיף 3(4) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988[1] (להלן – החוק העיקרי) – 

 

 

 

 

(1)  אחרי המילים "הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק" תבוא המילה "בסיטונות";

(2)  אחרי המילים "צאן, עופות או דגים" יבוא "(להלן בסעיף זה, 'תוצרת חקלאית').

(3)  אחרי המילים "אם כל הצדדים להסדר הם" יימחק "המגדלים או המשווקים בסיטונות" ויבואו "מגדלים של אותה תוצרת חקלאית".

(4)  הפסקה המתוקנת המתחילה במילים "הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק" ומסתיימת במילים "רשאי בצו להוסיף או לגרוע לסוגים של תוצרת חקלאית" תהיה סעיף קטן (א) בסעיף 3(4) לחוק העיקרי.

(5)  יתווספו סעיפים קטנים (ב)-(ג)

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), הסדר בין מגדל לבין רוכש תוצרת חקלאית של אותו מגדל, שעניינו שיווק בסיטונות של התוצרת החקלאית שאותו מגדל מכר לרוכש, לא ייחשב הסדר כובל.

(ג)  בסעיף זה –

"מגדל" – אדם שלפחות 25% מפעילותו העסקית היא בגידול תוצרת חקלאית, או שהכנסותיו מגידול תוצרת חקלאית הן בשיעור גבוה מסכום שייקבע השר בצו, בהתייעצות עם שר האוצר ושר החקלאות, או מי שעוסק בגידול תוצרת חקלאית והכנסותיו השנתיות משיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית קטנות מעשרה מיליון ₪, או מי שבבעלות מלאה של מגדלים. דרך החישוב של הכנסות מגידול תוצרת חקלאית ומשיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית לצורך האמור לעיל יקבעו בצו של השר, בהתייעצות עם שר האוצר, שר החקלאות והממונה.

 

 

תחילה

תוך שישה חודשים מיום פרסומו של תיקון חוק זה, יקבע השר בצו את סף ההכנסות מגידול תוצרת חקלאית הנדרש לצורך הגדרת מגדל ואת דרך החישוב של הכנסות מגידול תוצרת חקלאית ומשיווק סיטונאי של תוצרת חקלאית כאמור בסעיף קטן (ג) לעיל.

תחילתו של תיקון פסקה (4) בסעיף 3 לחוק העיקרי היא שישה חודשים מיום שפרסם שר התמ"ת את הצו כאמור לעיל. 

 

 

 

 

 

 



[1] ס"ח תשמ"ח 1258, 128.