- תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ג-2013

לעניין נזק באזור המוכרז שאירע בתקופה שמיום כ"ט בחשוון התשע"ג (14 בנובמבר 2012) עד יום ט' בכסלו התשע"ג (23 בנובמבר 2012), יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג1973- ((להלן — התקנות העיקריות) -

(1) בתקנה 1 —

(א) במקום ההגדרה "שווי של נזק עקיף" נאמר:

"אזור מוכרז" — האזור המסומן במפה שבתוספת השנייה, המוכרז בזה יישוב ספר מיום כ"ט בחשוון התשע"ג (14 בנובמבר 2012) עד יום ט' בכסלו התשע"ג (23 בנובמבר 2012) (להלן — תקופת ההכרזה) ;

"חוק מס ערך מוסף" - חוק מס ערך מוסף, התשל"ו1975- ;

"מוסד ציבורי זכאי" — מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, שמתקיימים בו שני אלה:

(1) שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2011, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה1985-, מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות ((להלן — תמיכות ותרומות);

(2) עיקר הכנסתו בשנת המס 2011 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, היתה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;

"מחזור עסקאות" — מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן ולמעט פיצוי ששולם לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א1961-;

"מס תשומות" — כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" — כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו1996-, למעט מעסיק בפועל שהוא יחיד המעסיק עובד סיעודי ;

"תשומות שוטפות" - התשומות ששולם עליהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק האמור ;

"שווי של נזק עקיף" — כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי–אפשרות לנצל נכסים או מחמת הפסקת פעילות, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק:

(א) מסלול שכר עבודה;

לעניין זה —

"מסלול שכר עבודה" —

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) - 132.5% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;

(2) לגבי ניזוק שהוא קיבוץ — שווי הנזק כאמור בפסקה (1) בתוספת סכום שהוא שווי עבודת חברי הקיבוץ; לעניין זה, שווי עבודת חברי הקיבוץ" — סכום השכר הממוצע למשרת שכיר לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה, מחולק ב–22 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים ומוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;

(3) לגבי ניזוק שהוא קבלן כוח אדם - 132.5% משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני, כאשר 117% משכר העבודה היומי ישולם לקבלן כוח האדם והיתרה תשולם למעסיק בפועל; היתרה לא תשולם למעסיק בפועל שבחר לתבוע פיצוי לפי מסלול המחזורים, כהגדרתו בפסקה (ב), או לפי מסלול ההוצאות, כהגדרתו בפסקה (ג);

(4) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי — השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו בשנת המס 2011, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה,

כולל תמיכות ותרומות, שהוא מוכפל ב–125% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;

לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת;

"שכר העבודה היומי" — שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבעד החודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2012 , שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים — בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;

"שכר יום עבודה של העובד" — שכר עבודה רגיל ליום של העובד - בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2012, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים — השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים

"השכר המרבי" — שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר - בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי - כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב–22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;

"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" — יום שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי — למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ובלבד שמתקיים בעובד גם אחד מאלה:

(1) הוא נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף;

(2) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד או סגירת מוסד כאמור שאישר פיקוד העורף עד היום המאוחר ביותר בתקופת ההכרזה, ואין במקום העבודה של העובד או של בן

זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המוכרז ומתקיים אחד מאלה:

(א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד;

(ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי — נבצר ממנו להשגיח על הילד;

הוראות פסקה זו יחולו, לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד;

לעניין זה -

"אומן" - הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה;

"הורה יחיד" , "ילד" , "מוסד חינוך" — כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו—2006;

(ב) מסלול מחזורים;

לעניין זה —

"מסלול המחזורים" —

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2) - סכום הפרש המחזורים כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

(2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2011 או 2012 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף — ההפרש החיובי שבין ההכנסה בשנת המס 2011 מחולקת ב–12 לבין סכום הכנסתו בחודש נובמבר 2012, כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;

והכל לא יותר מ– 1,000,000 שקלים חדשים;

"הכנסה בחודש נובמבר 2012" —

(1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה בחודש נובמבר 2012 שאישר לעניין זה רואה חשבון, ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בעדם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל בחודש נובמבר 2012;

(2) לגבי ניזוק שבשנת המס 2011 או 2012 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף - סכום ההכנסה בחודש נובמבר 2012, שאישר לעניין זה רואה חשבון בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן — חוק מיסוי מקרקעין);

"הכנסה בשנת המס 2011" —

(1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה בשנת המס 2011 כפי שדווחה בדוח שהגיש המוסד הציבורי הזכאי לפי סעיף 131 לפקודה, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;

(2) לגבי ניזוק שבשנת המס 2011 או 2012 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף ולגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף - סכום ההכנסה בשנת המס 2011 כפי שדווחה בדוח שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין;

"הפרש המחזורים" —

ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש נובמבר 2011 לבין מחזור עסקאותיו בחודש נובמבר בשנת 2012, ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המוכרז, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;

"מחזור עסקאות בחודש נובמבר 2011" -

(1) לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד–חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש נובמבר 2011 כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום כ"ח בחשוון התשע"ג (13 בנובמבר 2012);

(2) לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו–חודשית — מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים נובמבר ודצמבר 2011 כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום כ"ח בחשוון התשע"ג (13 בנובמבר 2012);

(3) לגבי ניזוק שעיסוקו בהפעלת בית מלון, חדר אירוח, אולם שמחות או גן אירועים - האמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, או, לפי בחירתו של ניזוק כאמור שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (א) או (ב) — סכום הכנסתו לתקופה שמתחילה ביום ד' בחשוון התשע"ב

(1 בנובמבר 2011) ומסתיימת ביום ז' בשבט התשע"ב (31 בינואר 2012), ולפי בחירת הניזוק עד יום ו' באדר התשע"ב (29 בפברואר 2012) בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין, הכל כפי שהוכיח הניזוק באמצעות אישור מאת רואה חשבון בנוסח שיורה המנהל -

(א) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים דצמבר 2012 וינואר 2013 ולפי בחירת הניזוק גם פברואר 2013, עד יום ט' בכסלו התשע"ג (23 בנובמבר 2012) במספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים האמורים בשנת 2011 או 2012, לפי העניין, עד יום כ"ה בחשוון התשע"ב (23 בנובמבר 2011) אינו גבוה מ–70%;

(ב) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים דצמבר 2012 וינואר 2013 ולפי בחירת הניזוק גם פברואר 2013, עד יום כ"ט בחשוון התשע"ג (14 בנובמבר 2012) ושבוטלו עד יום ט' בכסלו התשע"ג (23 בנובמבר 2012) במספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים דצמבר 2012 וינואר 2013, ולפי בחירת הניזוק שבחר כאמור גם ברישה של פסקה זו גם פברואר 2013, עד יום כ"ט בחשוון התשע"ג (14 בנובמבר 2012), הוא 30% לפחות;

(4) לגבי ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ה' בחשוון התשע"ב (2 בנובמבר 2011) עד יום כ"ח בחשוון התשע"ג (13 בנובמבר 2012), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום כ"ח בחשוון התשע"ג (13 בנובמבר 2012), מחזור עסקאותיו בשנת המס 2012 מחולק במספר חודשי הפעילות, ואם היה הניזוק כאמור מדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו–חודשית — מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב–2;

"מחזור עסקאות בחודש נובמבר 2012" -

(1) לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד–חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש נובמבר 2012 כפי שדווח לרשות המסים בישראל;

(2) לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו–חודשית — מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים נובמבר דצמבר 2012 כפי שדווח לרשות המסים בישראל;

(3) שינה הניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאות בחודש נובמבר 2011, תיחשב שיטת הדיווח בכל מקרה שיטת דיווח דו–חודשית;

(4) לגבי ניזוק שעיסוקו בהפעלת בית מלון, חדר אירוח, אולם שמחות או גן אירועים - האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין, או, לפי בחירתו של ניזוק כאמור שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (א) או (ב) להלן — סכום הכנסתו לתקופה שמתחילה סכום הכנסתו לתקופה שמתחילה ביום ט"ז בחשוון התשע"ג (1 בנובמבר 2012) ומסתיימת ביום כ' בשבט התשע"ג (31 בינואר 2013), ולפי בחירת הניזוק עד יום י"ח באדר התשע"ג (28 בפברואר 2013), בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין, הכל כפי שהוכיח הניזוק באמצעות אישור מאת רואה חשבון בנוסח שיורה המנהל -

ובלבד, שלגבי ניזוק כאמור שחלה עליו תקנה 7(א)(6) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, יהיה מחזור עסקאותיו בחודש נובמבר 2012 המחזור שהיה מדווח אילולא חלה עליו התקנה האמורה;

"שיעור ההוצאה הנחסכת" —

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) - סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת

המס 2011, כשהוא מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה ומוכפל ב–0.85;

(2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי — סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה בשל שנת המס 2011 שהוא מחולק בסך הכנסתו בשנת המס 2011;

(3) לגבי ניזוק שבשנת המס 2011 או 2012 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף — סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2011, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכל אילולא היה עוסק פטור כאמור, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2011 ומוכפל ב–0.85;

(4) לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף — סך התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2011, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכל אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2011 ומוכפל ב–0.85;

"משלים ההוצאה הנחסכת" — התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ–1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק לא יותר מ–7.5%; המנהל יהיה רשאי לקבוע שיעור אחר במקרים שבהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי–הפעלת עסק מסוג עיסוקו של הניזוק.

(ג) מסלול הוצאות;

לעניין זה —

"השכר המרבי" החודשי — כהגדרתו בפסקה (א) שהוא מוכפל ב–22 ;

"חבר בני אדם" — כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה ;

"הכנסה חייבת בחודש נובמבר 2012" — הכנסתו החייבת של ניזוק שאיננו חבר בני אדם כשהיא מחושבת על פי הדוח השנתי לשנת המס 2011 שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה ולפני קיזוז הפסדים, כשהיא מחולקת ב–12, ובלבד שהיא לא עולה על השכר המרבי החודשי, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה דו–חודשית — כשהיא מחולקת ב–6 ובלבד שהיא לא עולה על פעמיים השכר המרבי החודשי ;

"מסלול הוצאות" —

(1) לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד–חודשית - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל חודש נובמבר 2012, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל החודש האמור ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם — בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק בחודש נובמבר 2012, לבין סך כל מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש נובמבר 2012;

(2) לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה דו–חודשית - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל החודשים נובמבר דצמבר 2012, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל החודשים האמורים ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם — בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק בחודש נובמבר 2012, לבין סך כל מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים נובמבר דצמבר 2012;

(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו–(2), לא ישולם פיצוי במסלול זה לניזוק שתוצאת החישוב של הכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באחת או יותר מתקופות הדיווח בחודשים נובמבר 2011 עד אוקטובר 2012, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל התקופה האמורה ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם — בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק באותה תקופת דיווח, בניכוי סך מחזור עסקאותיו של הניזוק באותה תקופת דיווח, הוא גדול מאפס;

והכל לא יותר מסכום התקרה;

"סכום התקרה" — הנמוך מבין שני אלה :

(1) 1,000,000 שקלים חדשים;

(2) מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש נובמבר 2011, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה דו–חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים נובמבר ודצמבר 2011 כשהוא מחולק ב–2 ;

"תשלומי שכר עבודה" — סך כל תשלומי השכר לכלל העובדים של ניזוק כפי שמדווחים לרשות המסים בישראל, ובלבד שלא יימנו תשלומי שכר לעובד כלשהו שעולים על השכר המרבי החודשי או שהם פיצויי פיטורין;

(ד) לעניין ניזוק שהוא חקלאי שעיסוקו בגידולים בענף הצומח בשטחים חקלאיים שהם בטווח של בין 0 ל–7 קילומטרים מרצועת עזה, או בטווח אחר שנסגר בהוראת צו פיקוד העורף למעט בענף הגינון — מסלול אבדן תוצרת בניכוי הוצאה נחסכת לגידולים שהיו בקטיף בתקופת ההכרזה, ומסלול אבדן תוצרת בניכוי הוצאה נחסכת לגידולים שלא היו בקטיף אך היתה פעילות חקלאית מחייבת אחרת, והכל - לא יותר מ–1,000,000 שקלים חדשים; לעניין זה -

"מסלול אבדן תוצרת בניכוי הוצאה נחסכת לגידולים שהיו בקטיף בתקופת ההכרזה" - הוצאות הייצור השוטפות לדונם לגידול זכאי, בהפחתת הוצאות נמנעות לדונם לגידול זכאי, כאשר התוצאה מוכפלת בתקופת ההכרזה ובמקדם קטיף, והכל מחולק בימי קטיף בגידול זכאי;

"גידול זכאי" - סוג גידול ששר האוצר לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר הודיע עליו ברשומות שהוא גידול זכאי; רשימת הגידולים הזכאים תפורסם בתוך 14 ימים מיום פרסום תקנות אלה;

"הוצאות ייצור שוטפות לדונם לגידול זכאי" - העלויות המשתנות המותנות בגידול הזכאי והבלתי מותנות בגידול הזכאי, התלויות בפעילות המסוימת של אותו הגידול במשך שנה שלמה, כפי שקבעו שר האוצר ושר החקלאות ופיתוח הכפר בהודעה שתפורסם ברשומות;

"הוצאות נמנעות לדונם לגידול זכאי" — הוצאות בעד קטיף, מיון ואריזה, בניכוי הוצאות שכר עבודה בעד פעולות כאמור;

"ימי קטיף בגידול זכאי" - סך כל ימי תקופת הגידול בניכוי הימים מהשתילה עד יום תחילת הקטיף לכל סוג גידול זכאי;

"מקדם קטיף" — אחוז ימי הקטיף שנמנעו בתקופת ההכרזה בהתאם לאמור להלן:

(1) לכל הגידולים למעט הדרים וגידולי שדה — 70%;

(2) להדרים וגידולי שדה - 20%;

"מסלול אבדן תוצרת בניכוי הוצאה נחסכת לגידולים שלא היו בקטיף אך היתה פעילות חקלאית מחייבת אחרת" - הוצאות הייצור השוטפות לדונם לגידול זכאי, בהפחתת הוצאות נמנעות לדונם לגידול זכאי, כאשר התוצאה מוכפלת בתקופת ההכרזה ובמקדם פעילות, והכל מחולק בימי פעילות בגידול זכאי;

"הוצאות נמנעות לדונם לגידול זכאי" — הוצאות בעד קטיף, מיון ואריזה (להלן - הוצאות תפעול), בניכוי הוצאות שכר עבודה בעד פעולות כאמור ובתוספת 7.5% מסך כל הוצאות תפעול בעד עלויות שנחסכו בשל אי–ביצוע פעילויות נוספות לכל סוג גידול זכאי, במועדן;

"ימי פעילות בגידול זכאי" - כל ימי הגידול מהשתילה עד סיום הקטיף לכל סוג גידול זכאי;

"מקדם פעילות" — אחוז ימי עבודה חקלאית לכל סוגי הגידולים שנמנעו בתקופת ההכרזה, אשר אי–ביצועה במועד היה גורם לנזק עקיף, שהוא - 20%;

(ב) בהגדרה "ניזוק", בסופה נאמר "ולעניין ההגדרה "שווי של נזק עקיף", למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המוכרז, ואולם לעניין פסקה (א) בהגדרה האמורה - לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המוכרז ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני".

(2) בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת" נאמר "לעניין זה "מס" - מס לפי החוק ולפי הפקודה";

(3) בתקנה 5(ב), במקום "תוך חודש מיום קרות הנזק" נאמר "בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ג—2012.";

(4) בתקנה 8 —

(א) אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:

"(ב1) על אף האמור בתקנה 13(2) ומבלי לגרוע מהאמור בתקנה 8(ב) ו–(ג) -

(1) לא הודיע המנהל על החלטתו לפי תקנת משנה (א), בתוך 45 ימים, מיום הגשת התביעה במלואה וכדין, ישלם לניזוק במועד האמור מקדמה של 50% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה בהתאם לנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;

(2) חלפו 180 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין ולא הודיע המנהל על החלטתו כאמור, ישלם לניזוק מקדמה נוספת בשיעור של 40% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה בהתאם לנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;

במניין התקופות לא יובא בחשבון פרק זמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.

(ב2) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר - ינמק המנהל את החלטתו בכתב.";

(ב) במקום תקנת משנה (ד) נאמר:

"(ד) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה הדו–חודשית ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.";

(5) בתקנה 9, אחרי תקנת משנה (ג) נאמר:

"(ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1) ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.";

(6) בתוספת —

(א) במקום הכותרת, נאמר "תוספת ראשונה";

(ב) בפרט 2, במקום "משווי הנזק" נאמר "משווי של נזק עקיף";

(7) אחרי התוספת הראשונה נאמר:

"תוספת שניה

(תקנה 1 - ההגדרה "אזור מוכרז")

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ג-2013 1