חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, התשי"ד-1954 ¹ , 2

(ב) המבקש לייצא צמחים, או בא-כוחו, רשאי להיות נוכח בשעת בדיקתם.

(ג) סירב מבקר לאשר צמחים ככשרים ליצוא וארוזים כהלכה, יתן למבקש תעודה המפרשת את נימוקי הסירוב.

(ד) מבקר רשאי לפקח על הקטיף, הקציר והאיסוף של צמחים המיועדים ליצוא, על מיונם, אריזתם, חיטויים, החסנתם, הובלתם, שימורם וייצורם, להיכנס לכל מקום שבו נמצאים צמחים כאלה כדי לעשות פעולה שהוא מוסמך לה, ולתת לכל אדם הממונה על הטיפול בהם כל הוראה שמגמתה קיום חוק זה והתקנות שהותקנו לפיו.

(ב) היתר לפי סעיף-קטן (א) יכול שיהיה כללי או מוגבל לעיסקת-יצוא אחת או עיסקאות-יצוא אחדות או לסוגי-שימורים, ויכול הוא להיות מותנה בתנאים; ובלבד שאם היה ההיתר כללי או לסוגי-שימורים, תיערך מזמן לזמן גם בדיקה כאמור בסעיף 2 על אף מתן ההיתר.

(ב) סירב מבקר לאשר צמחים ככשרים ליצוא וארוזים כהלכה, או התנה באישור תנאים הנראים למבקש כבלתי-מוצדקים, רשאי המבקש לערור על החלטת המבקר לפני המנהל, אשר יחליט בערר תוך ארבעים ושמונה שעות מזמן הגשתו.

(ג) דחה המנהל ערר שהוגש לפניו לפי סעיף-קטן (ב), יעבירנו מיד לועדת הערר וההחלטה תהיה סופית.

(ד) לא החליטה ועדת הערר תוך שבעה ימים מיום שהוגש הערר לפני המנהל, רואים כאילו זכה העורר בעררו.

(ה) העורר זכאי להיות נוכח בשמיעת הערר בועדה, בין בעצמו ובין על ידי בא-כוח.

(ו) ועדת-ערר קובעת בעצמה את סדרי דיוניה ועבודתה.

(ב) ועדה מייעצת יכולה להיות כללית או מיוחדת לסוג מסויים של צמחים.

(ב) ישיבות הועדה יזומנו על ידי היושב-ראש ששר המסחר והתעשיה ימנהו מבין חברי הועדה שנתמנו על ידיו.

(ג) היושב-ראש ושלושה חברים אחרים יהיו מנין חוקי לישיבות הועדה; לא היה מנין חוקי תידחה הישיבה ליום אחר, ותהיה חוקית בכל מספר חברים שהוא, נוסף על היושב-ראש.

(ד) הועדה תחליט ברוב דעות המצביעים; היו הדעות שקולות תהיה ליושב-ראש זכות דעה מכרעת. חבר הועדה שהצביע במיעוט רשאי להביא את דעתו לפני שר המסחר והתעשיה.

(ה) שאר סדרי עבודתה תקבע הועדה באישור שר המסחר והתעשיה.

(1) הקובעות טיבם וסגולותיהם של צמחים הכשרים ליצוא;

(2) הקובעות שיטה והסדר לקטיף, לקציר ולאיסוף של הצמחים, מיונם, אריזתם, חיטוים, החסנתם, הובלתם, שימורם, ייצורם והטיפול בהם ובאריזתם;

(3) הקובעות את טיבם של חמרי האריזה לצמחים וצורתם;

(4) האוסרות על אדם להיות עוסק או עובד באריזת הצמחים שלא ברשיון, המתנות את קבלת הרשיון במבחן, והקובעות את אופן המבחן ואת התנאים לקבלת הרשיון וכן לשלילתו;

(5) המסדירות את הפיקוח על עבודתם של אורזי הצמחים;

(6) הקובעות את שיטות הבדיקה של הצמחים וסדריה;

(7) האוסרות או המגבילות את יצוא הצמחים בעונות מסויימות;

(8) האוסרות או המגבילות יצוא צמחים שמקורם אזור מסויים, או שטח-גידול מסויים, וכן ביצוע פעולות הנעשות במיוחד בצמחים המיועדים ליצוא;

(9) האוסרות או המגבילות יצוא צמחי-בר;

(10) הקובעות תנאים לשמירה על בריאות הצמחים בשדות, בבתי-אריזה, במחסנים, בבתי-חרושת ובכלי-הובלה, והמטילות חובה לחיטוי הצמחים וחמרי-אריזתם, ונקיטת אמצעים אחרים להגנתם מפני מחלות וקלקולים;

(11) הקובעות את המקומות, הזמנים והאופן שבהם יוגשו הצמחים לבדיקה לפני מבקר;

(12) הקובעות את הזמן בו יוצאו הצמחים ממקום הבדיקה עם סיומה ומה שייעשה בהם אם לא הוצאו בזמן הקבוע, לרבות מכירתם וביעורם וחיוב בעל הצמחים בהוצאות הכרוכות בכך;

(13) הקובעות את דרכי בדיקתם מחדש ואריזתם מחדש של צמחים וסדריהן;

(14) הקובעות מבחני-הבשלה של צמחים;

(15) המשחררות מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, צמחים שהטיפול בהם הוא לשם נסיון;

(16) המטילות אגרות על בדיקת צמחים, החסנתם במקום הבדיקה, אריזתם מחדש ובמבחני-הבשלתם;

(17) הקובעות את סמכויותיהן של המבקרים בביצוע התקנות.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), התקנת תקנות לעניין ייצוא שימורי צמחים ומוצרים המופקים מצמחים על פי חוק זה, שהם מזון כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, תיעשה על ידי שר הכלכלה, בהסכמת שר הבריאות.

(ב) שר המסחר והתעשיה רשאי להתקין תקנות כאמור בסעיף-קטן (א) לגבי פרי-הדר המיועד ליצוא, לאחר שעיין בהמלצות הועדה המייעצת לפרי-הדר שהוקמה לפי סעיף 5(א) ובדיעות המיעוט בענין זה שהובאו לפניו לפי סעיף 5(ד).

(1) עבר על הוראה מהוראות חוק זה, או על תקנה מהתקנות שהותקנו לפיו, או על תנאי שהותנה בכתב-אישור;

(2) לא מילא אחרי הוראות מבקר שניתנו לפי סעיף 2(ד);

(3) הפריע למבקר במילוי תפקידו,

(1) הסעיפים-הקטנים (ד א'), (ה), (ז), (ח), (ט), (ט א'), (ט ב'), (י), (יא), (יג), (יד) ו-(יט) של סעיף 11, וכן הסעיפים 17, 19, 20, 21, 22, 23 והסעיף-הקטן (ה) של סעיף 29 לפקודת הפיקוח על פרי ההדר, 1940;

(2) תקנות הפיקוח על פרי ההדר (ועדת-בוררים), התש"ט-1949.

(ב) לא תהיה סמכות למועצת הפיקוח על פרי-הדר, שהוקמה על פי פקודת הפיקוח על פרי ההדר, 1940, להתקין תקנות לפי הסעיפים-הקטנים (ב), (ג), (ד), (ו) ו-(יב) של סעיף 11 לאותה פקודה, לגבי פרי-הדר המיועד ליצוא.