חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 1

"גן לאומי" - שטח המשמש או המיועד לשמש לצורכי נופש לציבור בחיק הטבע או להנצחת ערכים שיש להם חשיבות היסטורית, ארכיאולוגית, אדריכלית, טבעית או נופית וכיוצא באלה, בין שנשאר בטבעו ובין שהותקן לשמש מטרות אלה ואשר שר הפנים2 הכריז עליו, בהתאם להוראות סעיף 22, שהוא גן לאומי;

"שמורת טבע" - שטח שבו נשמרים חי, צומח, דומם, קרקע, מערות, מים או נוף, שיש בהם ענין מדעי או חינוכי, מפני שינויים בלתי רצויים במראם, בהרכבם הביולוגי או במהלך התפתחותם, ואשר שר הפנים2 הכריז עליו, בהתאם להוראות סעיף 22, שהוא שמורת טבע;

"אתר לאומי" - מבנה או קבוצת מבנים או חלק מהם לרבות סביבתם הקרובה שהם בעלי חשיבות לאומית היסטורית בהתפתחות הישוב בארץ, ואשר שר הפנים הכריז עליהם בהתאם להוראות סעיף 38 שהם אתר לאומי;

"אתר הנצחה" - אתר להנצחת לוחמי צבא-הגנה-לישראל ומערכות הבטחון, שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל, להנצחת לוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל ולהנצחת חללי פגיעות איבה, שהוכרז כאתר הנצחה;

"אתר הנצחה ממלכתי" - אתר הנצחה להנצחת מערכות ישראל בעלות משמעות מיוחדת בתולדות העם או המדינה שהוכרז לפי הוראות סעיף 45;

"אתר הנצחה חילי" - אתר הנצחה להנצחת לוחמים שנפלו במערכות ישראל, לפי חילות, או עוצבות בעלות ייחוד ושהוכרז לפי הוראות סעיף 45;

"אתר הנצחה מקומי" - אתר הנצחה להנצחת לוחמים שנפלו או חללי פגיעות איבה, שאינו אתר הנצחה ממלכתי ואינו אתר הנצחה חילי ושהוכרז לפי סעיף 47;

"אתר עתיקות" - כמשמעותו בחוק העתיקות, התשל"ח-1978 (להלן - חוק העתיקות);

"ועדת משנה מקצועית-מדעית" - כמשמעותה בסעיף 14(ג)(1);

(1) שבעה נציגי ממשלה;

(2) נציג רשות מקרקעי ישראל;

(3) נציג רשות העתיקות;

(4) נציג הקרן הקיימת לישראל;

(5) חמישה נציגי רשויות מקומיות, וביניהם נציגי מועצות אזוריות, שיתמנו על ידי שר הפנים;

(6) שבעה נציגים מקרב מוסדות מדעיים וגופים ציבוריים שיש להם ענין במדעי הטבע, בהגנה על הטבע או בשימור נוף הארץ ושיפורו - שייקבעו על ידי הממשלה;

(7) ארבעה נציגי ציבור ובהם נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" - הגופים המפורטים בחלק א' בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002;

(8) יושב ראש מליאת הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ונציג נוסף שתמנה מליאת הרשות מבין חבריה.

(ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ימנה לה, מבין חבריה, יושב ראש.

(ג) המועצה תייעץ -

(1) לשר הפנים ולשר, לכל אחד בתחום סמכותו - בכל הנוגע לביצועו של חוק זה;

(2) למוסדות התכנון ולרשויות המקומיות - בדבר ייעוד שטחים לגנים לאומיים, לשמורות טבע ולאתרים לאומיים;

(3) לרשות - בענינים שבתחום תפקידיה.

(1) לאתר שטחים ואתרים לצורך הקמת שמורות טבע וגנים לאומיים;

(2) ליזום ולתכנן הקמת שמורות טבע וגנים לאומיים, או שינוי בהם;

(3) להקים, לנהל, להחזיק, להפעיל ולטפח שמורות טבע וגנים לאומיים;

(4) לשמר ולשקם ערכי טבע בשמורות טבע ובגנים לאומיים ומחוצה להם;

(5) לפקח על שמורות טבע וגנים לאומיים ועל ערכי טבע ומורשת, לרבות פיקוח לענין עבירות על החוקים המנויים בתוספת;

(6) לרכז תיעוד ורישום מידע בתחומי שמירת הטבע וערכי הטבע, ובכלל זה להכין תיק אתר לכל שמורת טבע וגן לאומי, באופן שיקבע השר, על פי המלצת ועדת המשנה המקצועית-מדעית;

(7) ליזום, לקיים ולעודד פעולות חינוך, הסברה והדרכה בתחומי שמירת הטבע וערכי הטבע והמורשת, ובכלל זה פעילויות להגברת התודעה בתחומים האמורים בקרב הציבור בכלל ובקרב תלמידים ובני נוער בפרט;

(8) לקיים קשרים מדעיים בין-לאומיים בתחומי גנים לאומיים, שמירת הטבע וערכי הטבע;

(9) לערוך ולקדם מחקרים בתחומי שמירת הטבע וערכי הטבע.

(1) פעולות לשימור ולשיקום ערכי טבע, נוף ומורשת וכן אתרים לאומיים;

(2) פעולות פיתוח וטיפוח, הסדרת דרכים, הקמת מבנים ומיתקנים, ניהולם, הסדרתם והפעלתם; ובלבד שפעולות כאמור ייעשו לאחר קיום הליכי בדיקה מקצועית של השפעות סביבתיות ולאחר שימוע הציבור, הכל באופן שיקבע השר, בהמלצת ועדת המשנה המקצועית-מדעית;

(3) מתן שירותים למבקרים ולמטיילים;

(4) קיום והפעלת פיקוח, לרבות לגבי ביצוע ומניעת עבירות לפי חוק זה;

(5) הקמת קרנות, קבלת תרומות, עזבונות, מתנות ומענקים, וקבלת מילוות בכפוף לאישור השר ושר האוצר;

(6) הקמת תאגידים, בעצמה או יחד עם אחרים, או רכישת זכויות בתאגידים קיימים, בכפוף לאישור השר ושר האוצר.

(ב) הרשות רשאית ליזום, לתכנן ולנהל גנים בתחום רשות מקומית, על פי בקשתה או בהסכמתה של אותה רשות מקומית.

(ג) פעולות המנויות בסעיף קטן (א)(1) עד (4), בשטח שהוא אתר עתיקות, ייעשו בתיאום עם רשות העתיקות.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר הצמדת אגרות כאמור למדד המחירים לצרכן כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובלבד שההצמדה תיעשה כל אימת ששיעור עליית המדד לא יפחת מ-5% או אם חלפו שישה חודשים ממועד ההצמדה האחרון, לפי המוקדם מביניהם.

(ג) ההכנסות מאגרות לפי סעיף זה, ישמשו כהכנסה של הרשות.

(א1) התקציב השנתי לפעילותה של הרשות ימומן מתקציב המדינה ומאגרות המשתלמות לפי חוק זה.

(א2) חלקו של התקציב השנתי שימומן מתוך תקציב המדינה, בהתאם להוראת סעיף קטן (א1), ייקבע בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), קיבלה הרשות הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עזבונות, מתנות ומענקים מעבר לאומדן שנקבע בתקציב השנתי, תהא הרשות רשאית לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף, וניתנה על כך הודעה לשר; קיבלה הרשות כספים מגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(1), (2), (4) ו-(5) לחוק מבקר המדינה, מעבר לאומדן שנקבע בתקציב השנתי, תהא רשאית הרשות לשלם ולהתחייב כאמור, אם ההוצאה אושרה כדין בתקציב הגוף המבוקר וניתנה על כך הודעה לשר ולשר האוצר.

(1) שבעה נציגי ממשלה שהם עובדי המדינה כלהלן: נציג משרד האוצר, נציג המשרד לאיכות הסביבה, נציג משרד החינוך התרבות והספורט, נציג משרד החקלאות, נציג משרד הפנים, נציג משרד התיירות ונציג משרד התשתיות הלאומיות;

(2) שבעה חברים, שימונו לאחר התייעצות עם מוסדות מדעיים שיש להם ענין במדעי הטבע, בהגנה על הטבע ושימורו, וביניהם מומחים מבין התחומים האלה: זואולוגיה, בוטניקה, אקולוגיה, ארכיאולוגיה, גאולוגיה, גאוגרפיה, היסטוריה, כלכלה, ואדריכלות נוף ושימור;

(3) ארבעה נציגי ציבור, והם: נציג הקרן הקיימת לישראל, נציג החברה להגנת הטבע, נציג ציבור שיש לו ענין בתחומי פעילות הרשות ונציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" - הגופים המפורטים בחלק א' בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002;

(4) נציג מרכז השלטון המקומי בישראל או נציג ארגון המועצות האזוריות בישראל, כפי שיוסכם ביניהם; לא הגיעו לידי הסכמה, ימנה שר הפנים נציג מביניהם;

(ב) השר, לאחר התייעצות עם המליאה, ימנה לה, מבין חבריה, יושב ראש.

(ג) תקופת כהונתו של חבר מליאה תהיה 4 שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשתי תקופות כהונה נוספות.

(1) תקבע את המדיניות הכללית של הרשות בתחום תפקידיה;

(2) תתווה את קווי פעולתה של הרשות;

(3) תקבע את תכניות העבודה של הרשות, תאשר את הצעת התקציב שהוכנה לפי סעיף 10 ותדון בדוחותיה הכספיים;

(4) תעקוב אחר ביצוע המדיניות, התכניות והתקציבים של הרשות;

(5) תנחה את מנהל הרשות;

(6) תדון ותחליט בכל ענין אחר שנראה לה דרוש לביצוע תפקידיה.

(ב) המליאה רשאית למנות ועדות מבין חבריה ולאצול להן מסמכויותיה, למעט את סמכויותיה על פי סעיף קטן (א)(1) ו-(2) ולמעט אישור התקציב.

(ג) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (ב), תמנה המליאה, מקרב חבריה, ועדות משנה כמפורט להלן:

(1) (א) ועדת משנה מקצועית-מדעית, בת שבעה חברים, שרוב חבריה ימונו מבין חברי המליאה המפורטים בסעיף 13(א)(2), ובלבד שארבעה מהם לפחות יהיו מומחים, כל אחד בתחום אחר מתחומים אלה: זואולוגיה, בוטניקה, אקולוגיה וגאולוגיה, אם מומחים כאמור הם חברי המליאה;

(ב) חברי הועדה ימנו אחד מהם כיושב הראש;

(ג) הועדה תייעץ ותמליץ למליאת הרשות בנושאי שמירת הטבע והגנה על ערכי הטבע, ומניעת פגיעה בהם כתוצאה מפעולות פיתוח;

(2) ועדת משנה לנושאי קליטת מבקרים בשמורות טבע ובגנים לאומיים, שתמליץ ותייעץ למליאת 'הרשות בנושאי פיתוח לצורכי נופש לציבור; יושב ראש הועדה יהיה נציג משרד התיירות;

(3) ועדת משנה שתייעץ ותמליץ למליאת הרשות בנושאי חינוך, הסברה והדרכה לשמירת הטבע, ערכי הטבע והמורשת; יושב ראש הועדה יהיה נציג משרד החינוך התרבות והספורט;

(4) ועדת משנה לביקורת, שתהיה בת שלושה חברים לפחות, מבין כל אחד מחברי המליאה המפורטים בסעיף 13(א), למעט יושב ראש המליאה שלא יהיה חבר בה; ועדת הביקורת תגיש למליאת הרשות דוח ביקורת לפחות פעם בשנה.

(ד) המליאה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, מועדי ישיבותיה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

(1) מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או נשא עונש מאסר, וטרם חלפו חמש שנים מיום ההרשעה או מיום גמר ריצוי עונש המאסר, לפי המאוחר;

(2) מי שיש ניגוד ענינים בין עיסוקו ובין חברותו במליאה; ואולם לא יראו ניגוד ענינים אם עצם מינויו של בעל תפקיד למליאה נובע מתפקידו.

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המליאה;

(2) נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף 15;

(3) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, והשר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המליאה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;

(4) פרש מן התפקיד שבשלו התמנה.

(ב) יושב ראש המליאה יעביר לשר כתב התפטרות כאמור בסעיף קטן (א)(1), תוך 96 שעות ממועד מסירתו; ההתפטרות תיכנס לתוקפה בתום 48 שעות ממסירת כתב ההתפטרות לשר, זולת אם חזר בו חבר המליאה מהתפטרותו לפני כן במסירת מכתב לשר.

(ג) חבר המליאה שנעדר ללא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המליאה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המליאה, להעבירו מכהונתו במליאה בהודעה בכתב.

(2) כללים לפי פסקה (1), יכול שיהיו כלליים או מיוחדים לגן לאומי או לשמורות טבע מסוימים; כללים כלליים ייקבעו בהתייעצות עם שר הפנים, כללים מיוחדים ייקבעו בהתייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה נמצא הגן הלאומי או שמורת הטבע, לפי הענין.

(ב) כללים כאמור בסעיף קטן (א), בדבר איסור או הגבלה על כניסה או על מעבר של כלי רכב, כלי שיט או כלי טיס, ייקבעו בהסכמת שר התחבורה, ולענין כלי טיס - גם בהתייעצות עם שר הבטחון.

(ב) המנהל ינהל את הרשות בהתאם לקווי הפעולה והנחיות המליאה, יהא אחראי לביצוע החלטות המליאה וימלא כל תפקיד אחר שהמליאה תטיל עליו.

(ג) תקופת הכהונה של המנהל תהא חמש שנים, אך רשאית הממשלה, על פי הצעת השר, להאריך את כהונתו לתקופת כהונה נוספת אחת.

(ד) תקופת כהונתו של המנהל תפקע באחד מאלה:

(1) הוא התפטר בהודעה בכתב לשר; ההודעה תימסר לשר באמצעות המליאה;

(2) השר, לאחר התייעצות עם המליאה, קבע כי נבצר מהמנהל, דרך קבע, למלא את תפקידו והחליט בהחלטה מנומקת להעבירו מכהונתו.

(ה) התפטר המנהל, תיפסק כהונתו בתום 30 ימים מיום מסירת כתב ההתפטרות לשר, זולת אם הסכים השר כי ההתפטרות תיכנס לתוקפה במועד מוקדם מזה.

(ו) המליאה, באישור השר ושר האוצר, תקבע את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.

(ב) שכרם ותנאי עבודתם של עובדי הרשות ייקבעו בהסכם בין הרשות לבין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות ובאישור השר ושר האוצר.

(ג) (1) המליאה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר התייעצות עם נציגות עובדי הרשות ובאישור השר ושר האוצר, לקבוע משרות או סוגי משרות לתפקידים מינהליים בכירים או לתפקידים מקצועיים מיוחדים (להלן - משרות מיוחדות), שעליהם לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב).

(2) המליאה, באישור השר ושר האוצר, תקבע את שכרם ותנאי העסקתם של העובדים במשרות מיוחדות.

(ב) המדען הראשי יהיה איש מקצוע בתחום שמירת הטבע והוא יהיה אחראי לפעילות המדעית, המקצועית והמחקרית של הרשות.

(ג) המליאה, באישור השר ושר האוצר, תקבע את שכרו ותנאי העסקתו של המדען הראשי.

(ב) לא יכריז שר הפנים על שטח כגן לאומי או כשמורת טבע, אלא לאחר שנתקיימו כל אלה:

(1) אושרה תכנית המייעדת את השטח כגן לאומי או כשמורת טבע;

(2) ניתנה הזדמנות למועצה ולכל רשות מקומית שבתחומה נמצא שטח המיועד להיכלל בגן הלאומי או בשמורת הטבע, לחוות את דעתן בדבר ייעודו של השטח כגן לאומי או כשמורת טבע; ובלבד שחוות דעת לפי פסקה זו תוגש תוך שישים ימים מיום שהובאה לידיעת המועצה או הרשות המקומית כאמור, הכוונה להכריז על השטח כגן לאומי או כשמורת טבע;

(3) לגבי מקום קדוש כמשמעותו בדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (המקומות הקדושים), 1924 - התייעץ עם שר הדתות והובטח מילוי הוראות דבר המלך האמור;

(4) לגבי אתר עתיקות - הובטח מילוי דרישותיו של שר החינוך התרבות והספורט להגנת האתר מפני פגיעה בו;

(5) לגבי שטח המיועד להיות גן לאומי או שמורת טבע, שנכלל בו שטח צבאי או שטח אחר שהוא לדעת שר הבטחון בעל חשיבות בטחונית, או הודיע שר הבטחון לשר הפנים כי בקרבתו של השטח המיועד כאמור נמצא שטח צבאי - הובטח לגביו מילוי דרישותיו של שר הבטחון.

(ג) הכרזה על שטח כגן לאומי או כשמורת טבע טעונה פרסום ברשומות.

(ד) הוראות אלה יחולו גם על הכרזה הבאה להגדיל שטחו של גן לאומי או שטחה של שמורת טבע.

(ב) הוראות בדבר התנהגות חיילים בשטח צבאי, שהוא כולו או חלק ממנו גן לאומי או שמורת טבע, ייקבעו בפקודות הצבא בהתייעצות עם המנהל; הוראות בדבר התנהגות חיילים במקומות קדושים שבשטח כאמור, ייקבעו בפקודות הצבא גם בהתייעצות עם השר לעניני דתות; הוראות בדבר התנהגות חיילים באתרי עתיקות שבשטח כאמור ייקבעו בפקודות הצבא בהתייעצות עם המנהל ועם מנהל רשות העתיקות; הוראות בדבר התנהגות שוטרים בשטחים כאמור ייקבעו בדרך דומה בפקודות משטרת ישראל.

(ב) שטח שהוכרז כגן לאומי לא ייועד גם לשמורת טבע, לאתר לאומי או לאתר הנצחה.

(ג) שטח שהוכרז כשמורת טבע לא ייועד גם לגן לאומי, לאתר לאומי או לאתר הנצחה.

(ב) פעולה על פי חוק העתיקות, בשטח כאמור בסעיף קטן (א), תיעשה בהתייעצות בין הרשות לבין רשות העתיקות.

(ב) לא יבטל שר הפנים הכרזתו של שטח, כולו או חלקו, כגן לאומי או כשמורת טבע, אלא בהסכמת השר, המועצה וכל רשות מקומית שבתחומה נמצא שטח הנכלל בגן הלאומי או בשמורת הטבע ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.

(ג) ביטול הכרזה על שטח כגן לאומי או כשמורת טבע, כולו או חלקו, טעון פרסום ברשומות.

(ב) הרשות רשאית להתנות היתר כאמור בסעיף קטן (א), בהשבת מצב שמורת הטבע או הגן הלאומי לקדמותם, או בתשלום הוצאות לשם השבה כאמור וכן בהוצאות סבירות לתיקון פגיעה בייעודו של השטח כשמורת טבע או כגן לאומי או לצמצומה; לענין סעיף קטן זה, "הוצאות" - לרבות הוצאות סבירות לתכנון ופיקוח על ביצוע פעולות כאמור, ובמידה שפיקוח כאמור נדרש.

(ג) בסעיף זה, "חפירת הצלה" - כל פעולה דחופה המבוצעת על ידי רשות העתיקות או על פי הנחיותיה, ושלפי אישור בכתב של מנהל רשות העתיקות היא נובעת מצורך חיוני ודחוף להציל עתיקות או למנוע פגיעה בהן.

(ד) לא יבצע אדם פעולה המהווה או העלולה להוות פגיעה בשמורת טבע או בגן לאומי, אלא בהיתר בכתב מאת המנהל; לענין זה, "פגיעה" - לרבות השמדה, השחתה, הריסה, שבירה, חבלה, כתיבה, ציור או חריטה במקרקעין, הצבת שלט, גרימת נזק לבעל חיים או הטרדתו, רעייה, כריתה, קטיפה, נטילה, שינוי צורה או תנוחה טבעית של חי, צומח או דומם, או הפרעה לריבוים ולהמשך התפתחותם הטבעי, שינוי של פני הקרקע, כולל חפירה, הקמת מבנה או מיתקן, או הכנסת חומר זר, וכן השלכת פסולת או השארתה.

(ב) על אף האמור בכל דין, תכנית בתחום גן לאומי יכול שתהיה תכנית המייעדת קרקע למגורים, לרבות השימושים הנלווים לשכונת מגורים, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) הגן הלאומי נמצא בתחום רשות עירונית;

(2) במועד הגשת התכנית למוסד התכנון קיימת שכונת מגורים בתחום הגן הלאומי;

(3) שכונת המגורים היתה קיימת בשטח הגן הלאומי במועד אישור התכנית שבה יועד השטח לגן לאומי;

(4) השטח המיועד למגורים, לרבות השימושים הנלווים לשכונת המגורים הוא בתחום שכונת המגורים שהיתה קיימת ביום כ"ג בחשוון התשע"ט (1 בנובמבר 2018);

(5) הגן הלאומי משמש להנצחת ערכים ארכאולוגיים הנמצאים בחלקם בתת-הקרקע מתחת לשכונת המגורים;

(6) בתכנית ניתן משקל הולם לשמירה על הערכים ההיסטוריים, הטבעיים, הנופיים והארכאולוגיים שבגן הלאומי ולהנגשתו של הגן הלאומי לציבור;

(7) התכנית חלה על כל שטח שכונת המגורים ושטחה מסומן לפי התכנית המאושרת החלה על שכונת המגורים ביום כ"ג בחשוון התשע"ט (1 בנובמבר 2018), כשטח שמור לחפירות ארכאולוגיות.

(ג) תכנית כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שתכלול שימושים נוספים שאינם למגורים, ובלבד שמתקיימות ההוראות לפי חוק זה לעניין שימושים כאמור.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד התכנון הדן בתכנית רשאי להתאים את הגבולות המדויקים של התכנית לצרכים התכנוניים, ובלבד שלא יהיה בכך שינוי מהותי בגבולות שכונת המגורים.

(ה) תכנית כאמור בסעיף קטן (ב) תוגש למוסד התכנון המוסמך, באישור הרשות וכן באישור השר לאחר שקבע, בהתייעצות עם המועצה, כי גריעת שטח שכונת המגורים, כולו או חלקו, תפגע מהותית בתכלית הגן הלאומי.

(ו) לא תופקד תכנית כאמור בסעיף קטן (ב) לפי חוק התכנון אלא באישור הרשות ולא תאושר אלא באישור שר האוצר6 , השר, הרשות, רשות העתיקות והרשות העירונית; החלטה כאמור תינתן בתוך 60 ימים מיום שהתכנית הועברה לגורמים האמורים.

(ז) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(7), אושרה תכנית לפי הוראות סעיף זה החלה על כל שטח שכונת המגורים באותו סעיף קטן (בסעיף זה - התכנית המאושרת), אפשר יהיה להגיש תכנית החלה רק על חלק משטח שכונת המגורים אם היא אינה כוללת שינויים מהותיים מהתכנית המאושרת, ובלבד שהתקיימו שאר הוראות סעיף זה.

(ח) הוראות לפי חוק זה החלות על גן לאומי ימשיכו לחול בתחום התכנית גם לאחר אישור תכנית כאמור בסעיף זה, ואין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהן או מסמכויות הרשות הנתונות לה מכוחן.

(2) לא יכריז השר על ערך טבע שהוא עתיקה כמשמעותה בחוק העתיקות, כעל ערך טבע מוגן, אלא לאחר התייעצות עם המנהל כמשמעותו בחוק האמור.

(ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר ערך טבע מוגן, הסדרת השמירה עליו, עידוד רבייתו, החזקתו וההגנה עליו, בין דרך כלל ובין לאזור, למקום או לעונה.

(ג) לא יפגע אדם בערך טבע מוגן, אלא בהיתר כללי או מיוחד מאת המנהל.

(ד) לא יסחר אדם בערך טבע מוגן, אלא על פי היתר כללי או מיוחד מאת המנהל, ולא יחזיק אדם בערך טבע מוגן, אלא על פי היתר כאמור או אם רכש את ערך הטבע מבעל היתר סחר באותו ערך טבע.

(ה) בסעיף זה -

(ב) הוראות סעיף 9(ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על אגרות לפי סעיף זה.

"מקור מים" - מעיין, נחל, נהר, אגם, ערוץ, וכן אפיק אחר שבו זורמים או נקווים מים עיליים, תמיד או לפרקים, למעט ים, או שטח הסמוך לכל אחד מאלה;

"נהיגה", "רכב" - כהגדרתם בחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1997;

"ערך מוגן" - כל אחד מאלה:

(1) ערך טבע מוגן;

(2) דיונות חול, טבלאות גידוד ומסלע, מערות, מצוקים טבעיים ואזורי שפך של נחלים;

(3) תופעות גאולוגיות הקשורות למקור מים, לרבות השקעת מלח;

(4) אזורי מחיה ורבייה של החי והצומח;

(5) אתרי עתיקות ועתיקות כהגדרתן בחוק העתיקות;

(6) אמצעים ומיתקנים מלאכותיים להגנה על ערך מוגן המנוי בפסקאות (1) עד (5);

"תחום מוגן" - תחום שקבע השר לפי סעיף 36ב.

(ב) קביעת שטחים כאמור בסעיף קטן (א) הנוגעת לתחום נמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971, תיעשה בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

(ג) שטח שנקבע כתחום מוגן יסומן בידי המנהל באופן שקבע השר בצו, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי אדם לנהוג ברכב בתחום מוגן לאחת מהמטרות המנויות בסעיף 4א(א) לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 (בחוק זה - חוק שמירת הסביבה החופית).

(ב) ביצוע כאמור יכול שיהיה בהסכמת שר הפנים, בשיתוף עם רשות מקומית ואף מחוץ לשמורות טבע או לגן לאומי.

(ג) היה לאתר לאומי ערך מקומי מיוחד, רשאי השר, בהסכמת שר הפנים ושר האוצר, להטיל בצו את ניהול האתר על הרשות המקומית שבתחומה הוא נמצא.

(1) הוא תאגיד שהתאגד בישראל הפועל שלא למטרות רווח;

(2) בין מטרותיו שימור מבנים ואתרים בעלי חשיבות לאומית היסטורית בהתפתחות היישוב בארץ;

(3) התאגיד, נושא משרה בו או מנהל התאגיד לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין התאגיד ראוי לנהל אתר לאומי, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור, שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי.

(ב) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (א).

(ב) המציעים כאמור בסעיף קטן (א) יידרשו להציע תכנית לניהול אתר לאומי, שתשמש, בין השאר, להערכת התאמתו של המציע לקבלת היתר.

(ג) השר רשאי לדרוש ממציע כאמור בסעיף קטן (א) כל מידע הדרוש לשם בחינת הצעתו.

(ד) בפרק זה, "תכנית לניהול אתר" - תכנית לשימור, לשיקום ולתחזוקה של אתר לאומי, לרבות השימוש המתוכנן באתר ובמבנים שבו, פירוט המקורות הכספיים למימון פעילות השימור, השיקום והתחזוקה של האתר ולמתן שירותים למבקרים בו.

(ב) השר רשאי לקבוע תנאים בהיתר לניהול אתר לאומי, לרבות תנאים שיש לקיים לפני שההיתר ייכנס לתוקפו, וכן הוראות והגבלות בכל עניין הנובע מהוראות לפי חוק זה; השר רשאי לעדכן מזמן לזמן את התנאים בהיתר וכן את פרטי התכנית לניהול האתר.

(ג) בעל היתר לניהול אתר לאומי ימלא אחר כל התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב).

(ב) השר רשאי לבטל, להגביל או להתנות היתר לניהול אתר לאומי, אם מצא כי התקיים אחד מאלה, ובלבד שנתן לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו -

(1) בעל ההיתר לא קיים הוראות לפי חוק זה, שחומרת הפרתן מצדיקה ביטול, הגבלה או התניה של ההיתר;

(2) בעל ההיתר לא גילה לשר מידע שנדרש לגלותו או שמסר לו מידע כוזב או שגוי;

(3) בעל ההיתר הפר תנאי מהתנאים שקבע השר לפי סעיף 41ג;

(4) חדלו להתקיים בבעל ההיתר אחד או יותר מהתנאים לפי הוראות חוק זה, המכשירים אותו לנהל אתר לאומי, או התקיים בו תנאי, לפי הוראות חוק זה, אשר היה פוסל אותו מלנהל אתר לאומי;

(5) טובת הציבור מחייבת זאת.

(ג) תוקפו של היתר לניהול אתר לאומי יפוג באחד מאלה:

(1) בעל ההיתר החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט נתן צו לפירוקו;

(2) בית המשפט נתן צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו של בעל ההיתר;

(3) בית המשפט נתן צו הקפאת הליכים, כמשמעותו בסעיף 350ב לחוק החברות, התשנ"ט-1999, בעניינו של בעל ההיתר.

(ד) בעל היתר לניהול אתר לאומי אינו זכאי לפיצוי כלשהו בשל ביטול, הגבלה או התניה של ההיתר, לפי סעיף זה.

(ב) לצורך פיקוח על הוראות לפי חוק זה, בכל הנוגע לניהול אתר לאומי על פי היתר, רשאי השר להסמיך, מבין עובדי משרדו, ממונים לעניין אתרים לאומיים.

(ג) לשם מילוי תפקידם תהיה למנהל לעניין אתרים לאומיים ולממונים לפי סעיף זה סמכות כניסה לכל אתר לאומי.

(ד) סעיפים 29 ו–30(א) עד (ג) יחולו לעניין אתרים לאומיים, וסמכויות המוקנות לרשות לפי סעיפים אלה יהיו נתונות למנהל לעניין אתרים לאומיים שמונה לפי סעיף קטן (א).

(ב) ההכנסות מדמי הכניסה לפי סעיף זה ישמשו את בעל ההיתר לניהול אתר לאומי לשם ביצוע תפקידיו לפי סעיף 41ו בלבד.

(1) חמישה נציגי הממשלה, כמפורט להלן:

(א) שני נציגי משרד הביטחון, שיקבע שר הביטחון;

(ב) נציג משרד האוצר, שיקבע שר האוצר;

(ג) נציג משרד הפנים, שיקבע שר הפנים;

(ד) נציג משרד החינוך התרבות והספורט, שיקבע שר החינוך התרבות והספורט;

(ה) נציג המשרד לאיכות הסביבה שיקבע השר לאיכות הסביבה;

(2) נציג ציבור, שיקבע שר הביטחון;

(3) שני נציגי רשויות מקומיות, שיקבע שר הפנים;

(4) נציג מבין משפחות חללי פגיעות איבה, שיקבע שר הרווחה;

(5) נציג המועצה הציבורית להנצחת החייל;

(6) נציג המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;

(7) נציג ארגון המשפחות השכולות - יד לבנים;

(8) נציג ארגון אלמנות ויתומי צה"ל;

(9) נציג המועצה לשימור במנים ואתרי התיישבות.

(ב) שר הבטחון, לאחר התייעצות עם המועצה, ימנה לה יושב ראש מבין חבריה.

(ג) שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבטחון ועם שר העבודה והרווחה, רשאי להתקין תקנות בדבר תקופת כהונתם של חברי המועצה להנצחה, פקיעת כהונתם, וסדרי עבודתה של המועצה.

(ד) המועצה להנצחה תקבע כללים לפעולותיה ולסדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

(ה) המועצה להנצחה תפעל בכל מספר של חברים אף אם פחת מספר חבריה או שלא מונתה במלואה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שמונה לה יושב ראש.

(ב) שר הביטחון רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה להנצחה או לפי הצעתה ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לקבוע אמות מידה נוספות לצורך הכרזה לפי סעיף קטן (א).

(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף 49, רשאי שר הביטחון בהתייעצות עם שר האוצר ועם שר הפנים לאשר תקציב לאחזקת אתרי הנצחה מקומיים, מהתקציב שאושר לפי סעיף קטן (א).

(א2) על אף הוראות סעיף קטן (א), בכל אחת משנות התקציב המפורטות להלן תקציב ההוצאות לאחזקה ולשיפוץ של אתרי הנצחה ממלכתיים ואתרי הנצחה חיליים לא יפחת מהסכומים הנקובים לצדן -

(1) ב-2004 - מחמישה מיליון שקלים חדשים;

(2) ב-2005 - מחמישה מיליון שקלים חדשים;

(3) ב-2006 - משבעה מיליון וחצי שקלים חדשים.

(ב) האחריות לאחזקתו של אתר הנצחה ממלכתי היא על המדינה, באמצעות משרד הבטחון.

(ב) האחריות לאחזקתם של אתרי הנצחה ממלכתיים ואתרי הנצחה חיליים היא על המדינה באמצעות משרד הביטחון.

(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקציב ההוצאות כאמור באותו סעיף קטן, יכול שייועד גם לפעילות הנצחת נופלים שתיערך באתרים האמורים באותו סעיף קטן בידי המדינה או בידי רשות מקומית או תאגיד שקיבלו היתר כאמור בסעיף 46א.

(ב2) קיבלו רשות מקומית או תאגיד היתר לאחזקה של אתר הנצחה ממלכתי או אתר הנצחה חילי לפי סעיף 6א, יעביר להם משרד הביטחון תקציב שנתי 6 שייקבע מתוך סכום התקציב הקבוע בסעיף קטן (א).

(ג) (בוטל).

(1) הוא התאגד בישראל והוא פועל שלא למטרות רווח;

(2) למטרות התאגיד קשר ישיר למערכות ישראל, לחללים, לחילות או לעוצבות המונצחים באתר שלגביו התבקש ההיתר ולאתר ההנצחה עצמו, ובין מטרותיו אחזקת האתר;

(3) התאגיד, נושא משרה בו או מנהל התאגיד לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין התאגיד ראוי לתחזק את אתר ההנצחה שלגביו מתבקש ההיתר, ולא הוגש נגד מי מהם כתב אישום בשל עבירה כאמור, שטרם ניתן לגביו פסק דין סופי.

(ב) היתר יהיה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת; ההיתר יהיה מותנה בתנאים ובהם סדרי דיווח של בעל ההיתר על פעולותיו והוצאותיו.

(ג) שר הביטחון רשאי לבטל, להגביל או להתנות היתר בכל עת, לפי בקשת בעל ההיתר או אם מצא כי הופר תנאי מתנאי ההיתר או שאין ביכולתו של בעל ההיתר לתחזק את האתר, ובלבד שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ב) שר הביטחון, לאחר התייעצות עם המועצה להנצחה או לפי הצעתה, רשאי לקבוע הוראות לעניין גביית תשלום בידי בעל השאר בעד פעילות נוספת המתקיימת באתר הנצחה ממלכתי או באתר הנצחה חילי או בחלק מהם, הנוגעת לצביון האתר האמור, ורשאי השר לקבוע שיעורים שונים, פטורים לסוגים של מבקרים או הגבלות שונות על גביית תשלום כאמור.

(ג) ההכנסות מתשלומים לפי סעיף קטן (ב) ישמשו את בעל ההיתר לשם ביצוע תפקידיו לפי סעיף 64א בלבד.

(ב) לא יכריז שר הפנים על אתר הנצחה מקומי אלא אם כן נחה דעתו כי הובטחו האמצעים להקמתו ולאחזקתו.

(ב) ההוצאות לאחזקת אתר הנצחה מקומי יחולו, כולן או חלקן, על הרשות המקומית שבתחומה הוא נמצא, על היזם או על אדם אחר שנתנו הסכמתם לכך, והכל כפי שהוסכם להנחת דעתו של שר הפנים ערב ההכרזה, כאמור בסעיף 47(ב).

(ג) לא נשא היזם או האדם האחר בהוצאות האחזקה כפי שנקבעו או חדל מלשאת בהוצאות, יורה שר הפנים, לאחר התייעצות עם המועצה להנצחה או על פי הצעתה, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, על מי יוטלו הוצאות האחזקה, כולן או חלקן.

(ד) שר הפנים רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה להנצחה או על פי הצעתה, להתקין תקנות בדבר אחזקת אתרי הנצחה מקומיים; התקנות יכול שיהיו לכל אתרי ההנצחה המקומיים או לאתר פלוני; היו התקנות לאתר פלוני - יתייעץ השר גם עם הרשות המקומית שבתחומה הוא נמצא.

(ב) לא יחלל אדם אתר הנצחה ממלכתי, אתר הנצחה חילי או אתר הנצחה מקומי ולא יפגע בהם בדרך אחרת כלשהי.

(ב) על אתר הנצחה כאמור בסעיף קטן (א), אשר הוקם לפני תחילתו של חוק הגנים התשנ"ב, יחולו הוראות חוק הגנים התשכ"ג בכל הנוגע לאחזקתו והמדינה לא תישא בהוצאות להקמתו.

(ב) לענין עבודת בניה המתבצעת בשמורת טבע או בגן לאומי בלי היתר לפי חוק התכנון או בניגוד לתנאי היתר, רשאי המנהל לפעול בהתאם לסמכויות המוקנות לו בסעיף 233 לחוק התכנון.

(ג) לא יוציא המנהל צו הפסקה מינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שעברו 10 ימים מהיום שבו הוא הודיע לרשות המוסמכת הנוגעת בדבר לפי כל דין לענין הרישוי או ההיתר, על כוונתו להוציא צו הפסקה מינהלי, והרשות לא נקטה צעדים ממשיים על פי סמכויותיה להפסקת הפעולה.

(ב) הוראות סעיפים 54 ו-55 לא יחולו על חפירת הצלה כהגדרתה בסעיף 30(ג).

(ב) העובר על הוראות סעיף 30(ד), או על תקנות או כללים שנקבעו לפי סעיפים 18, 33(ב), 49(ד) ו-66 או על תנאי מתנאי רשיון או היתר שניתנו על פיהם, דינו - מאסר שישה חודשים.

(ב1) (1) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין):

(א) פוגע בסימון של שטח בתחום מוגן שנעשה לפי סעיף 36ב(ג);

(ב) נוהג ברכב בתחום מוגן בניגוד לסעיף 36ג, ובלבד שהוא סומן כאמור בסעיף 36ב(ג).

(2) העובר עבירה לפי פסקה (1) וגורם בכך לפגיעה בערך מוגן, דינו -מאסר שישה חודשים או כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין זה, "פגיעה" - כהגדרתה בסעיף 330(ה).

(3) עבירה לפי סעיף קטן זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה.

(4) על עבירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 27 ו–27ב לפקודת התעבורה, בשינויים המחויבים.

(ג) מי שאינו מקיים צו לפי סעיפים 54 או 55, דינו - מאסר שנתיים.

(ד) מי שהקים אנדרטה בניגוד לסעיף 52(א), דינו - מאסר שישה חודשים.

(ה) העובר על תקנות לפי סעיף 9, לענין אגרות כניסה ושירותים, או לפי סעיף 36, דינו - קנס.

(ו) היתה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או מאסר נוסף של שבעה ימים, לכל יום שבו נמשכת העבירה, וזאת מן היום שבו קיבל הנאשם הודעה בכתב מהרשות על ביצוע אותה עבירה או מיום הרשעתו בדין, הכל לפי המועד המוקדם יותר.

(ז) לבית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב1) יהיו הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיף 11 לחוק שמירת הסביבה החופית.

(ב) על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי השר, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, או בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.

(ב) לא יתמנה פקח כאמור אלא אם כן התקיימו שניים אלה:

(1) משטרת ישראל לא הודיעה, תוך חודש מפנייתה של הרשות אליה, כי היא מתנגדת למינויו מטעמים של בטחון הציבור;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שנקבעה בין המנהל ובין משטרת ישראל.

(ב) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) -

(1) תהיה לפקח, שהוסמך במיוחד לכך על ידי היועץ המשפטי לממשלה, הסמכות של שוטר לפי סעיף 15 לחוק סמכויות אכיפה - מעצרים, וכן הסמכות לבקש משופט צו חיפוש ולערוך חיפוש כאמור בסעיפים 23 ו-24 לפקודה;

(2) תהיה לפקח סמכות חיפוש ללא צו שופט, על גופו של אדם, בכליו, בכלי רכב, בכלי שיט, בכלי טיס ובמקום אחר שאינו משמש למגורים, אם יש לו חשד סביר שאדם עבר לפניו או זה מקרוב עבירה של החזקת ערך טבע מוגן שלא כדין או עבירה של החזקת ערך טבע שלא כדין שנלקח משמורת טבע.

(ג) הוראות סעיפים 33 עד 42 לפקודה יחולו גם על תפיסת חפצים על ידי פקח, מכוח סמכותו לפי סעיף קטן (א), וכל מקום בהוראות אלה שבו נאמר "שוטר", "קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו" ו"משטרה", ייקרא כאילו נאמר בו "פקח", "המנהל" או "הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים", לפי הענין.

(ד) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ג), פקח שתפס ערך טבע שבחזקת אדם שלא כדין, רשאי להחזירו לטבע, או להשמידו אם ערך הטבע אינו חי או אם אין סיכוי להמשך התפתחותו הטבעית.

(ד1) לעניין עבירה על סעיף 57(ב1), יהיו לפקח גם הסמכויות הנתונות למפקח לפי סעיף 12(ה) לחוק שמירת הסביבה החופית, בשינויים המחויבים.

(ה) האמור בסעיף זה לא יחול על פקח הממלא תפקיד שהוטל עליו מכוח סעיף 60.

(ב) לא ימונה פקח כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן הדבר עולה בקנה אחד עם תפקידיה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

(ג) בביצוע תפקיד לפי סעיף קטן (א), יפעל הפקח על פי הנחיות הרשות הממנה, כפי שיינתנו לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, ויהיו לו בקשר לכך סמכויות האכיפה והפיקוח הנתונות לו לפי החיקוק שמכוחו מונה.

(ד) הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים תהיה רשאית לעשות את כל הפעולות המינהליות, הדרושות לשם ביצוע פעולות האכיפה והפיקוח לפי סעיף זה.

(ה) השר רשאי, בהסכמת השר הממונה על ביצוע החוק שבו מדובר, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לשנות את התוספת.

(ב) הרשות תהיה פטורה מארנונה, המוטלת בקשר למקרקעין שהוכרזו כגן לאומי, שמורת טבע או אתר לאומי; ואולם פטור כאמור לא יחול לגבי מבנים בתחומי גן לאומי שמורת טבע או אתר לאומי, אם הם משמשים למטרות מסחריות ושירותים, זולת שירותים הניתנים לקהל ללא תשלום מיוחד; לענין זה לא יראו אגרת כניסה לאתר כתשלום מיוחד.

(1) חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, למעט סעיפים 19 עד 30, בשינויים האלה:

(א) בכל מקום שבו נאמר "השר" יבוא "השר לאיכות הסביבה";

(ב) בכל מקום שבו נאמר "המנהל הכללי" יבוא "המנהל";

(ג) בכל מקום שבו מדובר בעובד המדינה, אף עובד הרשות במשמע;

(ד) בכל מקום שבו מדובר באוצר המדינה יראו כאילו נאמר "קופת הרשות";

(2) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979.

(ב) שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה בכל הנוגע לייעוד שטחים, להכרזות ולהוראות האחרות שבתחום סמכותו.

(ג) שר הבטחון ושר הפנים ממונים על ביצוע חוק זה בכל הנוגע לאתרי הנצחה, כל אחד בתחום סמכותו.

(ב) על אף האמור בכל דין, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), לא יהיה עובד רשות הגנים הלאומיים או עובד רשות שמורות הטבע, שנהיה לעובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, מכוח סעיף קטן (א), זכאי להטבות פרישה בשל המעבר לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

(ג) (1) כל הזכויות, תנאי העבודה והתניות והליכים ליישוב חילוקי דעות שהיו לעובד רשות הגנים הלאומיים או לעובד רשות שמורות הטבע, ערב תחילתו של חוק זה, לרבות הזכויות הנובעות עקב פיטורין או התפטרות, יישמרו לו, ויראו אותן כזכויות הנובעות מעבודתו ברשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

(2) על אף האמור בפסקה (1), נחתם הסכם כאמור בסעיף 20(ב) המסדיר את שכרם ותנאי עבודתם של מי שנהיו לעובדי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים מכוח הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות ההסכם, ומשנחתם ההסכם לא יחולו הוראות פסקה (1).

(1) נכסי רשות הגנים הלאומיים ונכסי רשות שמורות הטבע יראו אותם כנכסים של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים; לענין סעיף זה, "נכסים" - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה, חובות והתחייבויות, התקשרויות או עסקאות מכל סוג שהוא;

(2) כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת ערב תחילתו של חוק זה של רשות שמורות הטבע או של רשות הגנים הלאומיים, או נגדן, לפי הענין, וכן כל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותה עת, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נגדה, לפי הענין.

(1) עבירה על הוראה מהוראות סעיפים 25 או 30(ד) לחוק זה;

(2) עבירה על תקנות או כללים, שנקבעו לפי סעיף 71 לחוק הגנים התשנ"ב, או לפי סעיף 66 לחוק זה, או על תנאי מתנאי רשיון או היתר שניתנו לפיהם;

(3) אי קיום צו לפי סעיפים 54 או 55 לחוק זה.