חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956 1

(1) לאסור, להגביל או להסדיר את טלטולם של צמחים, של מוצרי-צמחים, של נגעים ושל אמצעי-לווי;

(2) לאסור, להגביל או להסדיר את יבואם ואת יצואם של צמחים, של מוצרי-צמחים, של נגעים ושל אמצעי-לווי, ובכלל זה מתן תעודות בדבר בריאותם ומוצאם של צמחים ומוצרי-צמחים המיועדים ליצוא ואולם תקנות לעניין ייבוא פירות וירקות טריים יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר;

(3) לאסור, להגביל או להסדיר את ייצורם של צמחים לריבוי ואת מכירתם;

(4) להסדיר את מכירתם והפצתם של חמרים כימיים שנועדו לביעור נגעים, אריזתם ויבואם, לרבות קביעת תקנים לחמרים אלה לענין מכירה והפצה.

(ב)2 סמכות שר החקלאות ופיתוח הכפר לפי סעיף זה ולפי סעיף 7, לעניין רמות מרביות מותרות של שאריות חומרי הדברה במזון בנושאים שלגביהם הוחלו הוראות בטור א' לתוספת השנייה א' לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, תחול רק לעניין מזון שהוחרג לפי טור ג' באותה תוספת או לעניין התנאים וההחרגות הקבועים בטור ב' לתוספת האמורה.

(ב) החליט שר החקלאות על פעולות הדברה, תכין ועדת ההדברה, בעצמה או על ידי אחר, ותאשר תכנית לביצוע הפעולות (להלן - תכנית-הדברה); הפרטים שייכללו בתכנית, תנאי ביצועה ודרכי פרסומה ייקבעו בתקנות.

(ב) ועדת הערר רשאית לקבל את הערר, כולו או מקצתו, ולהכניס שינויים בתכנית ההדברה בתנאים וסייגים הנראים לה דרושים לביצוע החלטתה; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות הקובעות את סדר הדין לפני הועדה.

(ב) ועדת ההדברה רשאית לאשר את הבקשה בתנאים וסייגים שתראה או ללא תנאים וסייגים, או לדחותה.

(ג) ועדת ההדברה תודיע את החלטתה לשר החקלאות, למבקש ולבעל ההסמכה.

(ב) מקום שחומר ההדברה אינו עשוי לגרום נזק לבריאותו של אדם, או לבריאותם של בהמה או של עוף, רשאי שר החקלאות לפטור מחובת מסירת כל הודעה, אם הוא משוכנע שהדבר דרוש לביצועה היעיל של תכנית ההדברה.

(ב) ועדת ההדברה רשאית לאשר הוצאות-ביצוע סבירות שהוגשו לה, או להשמיט או להפחית מהן כל סכום שהוצא לדעתה שלא לצורך הביצוע או שהוא מוגזם.

(ב) בוצעה תכנית ההדברה על ידי בעל הסמכה, יקבע שר החקלאות את שיעור ההשתתפות לפי הוצאות הביצוע שאושרו על ידי ועדת ההדברה.

(ג) שר החקלאות יקבע לגבי כל תכנית הדברה את המבחנים ואת השיטות שלפיהם ייקבע שיעור ההשתתפות בהוצאות ביצוע התכנית על ידי מי שחייב לשאת בהן.

(ד) הרואה עצמו נפגע מהשיעור שנקבע להשתתפותו בהוצאות הביצוע, רשאי לערור לפני ועדת הערר תוך שבעה ימים מהיום שהודע לו השיעור.

(ב) תוכן דרישת התשלום והדרכים והמועדים למסירתה ייקבעו בתקנות.

(ב) משאין עוד ערעור על דרישת תשלום, רשאי המנהל גם למסור למועצה לייצור ולשיווק תוצרת חקלאית או למועצה לשיווק תוצרת חקלאית שהוקמה כדין או שנתאגדה על פי דין - הודעה המחייבת אותה להעביר את הסכומים הנקובים בדרישת התשלום למי שהם מגיעים על פיה, הכל במידה שמגיעים כספים מאותה מועצה לחייב על פי דרישת התשלום או שיגיעו לה ממנה בעתיד; למועצה שהוקמה או נתאגדה כאמור ייקרא להלן "מועצת-שיווק".

(ב) מועצה שניכתה הוצאות ההדברה כאמור תמסור, בתוך חשבון התשלום או בנפרד, הודעה ליצרנים או לקבלני-השיווק שיודיעו על כך ליצרנים.

(ג) דין הודעת-ניכוי שנמסרה ליצרן על ידי המועצה או על ידי קבלן-שיווק כדין דרישת תשלום שנמסרה על ידי המנהל לפי סעיף 2יא.

(ד) לענין סעיף זה, דין גוף המסונף לקבלן-שיווק, או מי שפועל מטעם קבלן לשיווק תוצרת חקלאית (להלן - קבלן-משנה), כדין קבלן-שיווק.

(ה) בערעור על ניכוי הוצאות-הדברה על ידי מועצת השיווק - תהיה היא המשיבה, ובערעור כאמור על ידי קבלן-שיווק - יהיו שניהם, המועצה והקבלן, המשיבים; ובערעור על קבלן-משנה - שלושתם: המועצה, קבלן-השיווק וקבלן-המשנה.

(ב) תקפו של צו לפי סעיף-קטן (א) יפקע בתום 60 יום מיום שניתן אם לא אושר או לא בוטל בהחלטה של ועדת הכלכלה של הכנסת לפני תום התקופה האמורה, ובלבד שהזמן שבין כנסי הכנסת לא יבוא במנין.

(ב) על ייבוא פירות וירקות טריים שנדרש רישיון לייבאם לפי חוק, יחולו הוראות אלה:

(1) בעל סמכות הרישוי יבצע, לשם מתן רישיונות לייבוא פירות וירקות טריים, פעולות אלה:

(א) מיפוי יזום ותדיר של נגעים בעלי פוטנציאל לחדירה לישראל והתפשטות בה, לגבי פירות וירקות טריים מכל מדינות העולם (בסעיף זה - מיפוי עולמי);

(ב) איתור פירות וירקות טריים שייבואם עלול לגרום לחדירה לישראל של מגוון רחב של נגעים על פי ממצאי המיפוי העולמי ולהתפשטותם בה (בסעיף זה - מוצרים בסיכון פיטוסניטרי גבוה במיוחד);

(ג) החלטה של בעל סמכות הרישוי על שינוי סיווגו של פרי או ירק טרי כמוצר בסיכון פיטוסניטרי גבוה במיוחד תתקבל משיקולים של הגנת הצומח בלבד ובהתאם להוראות הקבועות באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין-לאומיים, וטעונה התייעצות עם מומחים בתחומי הגנת הצומח ובכלל זה בתחומי מזיקים וגורמי מחלה לצומח, והכול בהקשר לסיכון הפיטוסניטרי הנדון, וכן עם רשות האסדרה;

(ד) קביעת חלופות לצמצום הסיכונים מייבוא של פירות וירקות טריים, שאינם מוצרים בסיכון פיטוסניטרי גבוה במיוחד, לגבי כל נגע לפי ממצאי המיפוי העולמי;

(ה) פנייה לקבל מידע מהשירות להגנת הצומח של ארץ המקור, בין באופן יזום ובין לפי בקשה, וניהול דיון מקצועי עימו, לשם קביעת תנאים פרטניים לייבוא של כל פרי או ירק טרי על יסוד החלופות שנקבעו בפסקת משנה (ד); הוגשה בקשה כאמור, ייתן בעל סמכות הרישוי מענה למגיש הבקשה בתוך זמן סביר;

(ו) קביעת תנאים פרטניים לייבוא של כל פרי או ירק טרי מארץ מקור מסוימת, בהתאם למידע שהתקבל בדיון כאמור בפסקת משנה (ה); תנאים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

(ז) לאחר הפרסום כאמור בפסקת משנה (ו), יאפשר בעל סמכות הרישוי באופן מיידי את הליכי הרישוי של ייבוא פירות וירקות טריים, על יסוד התנאים שנקבעו;

(2) בעל סמכות הרישוי יגבש את אלה:

(א) אמנת שירות לתהליך התרת הייבוא של פירות וירקות טריים כדי לאפשר שקיפות ונגישות של מידע ושל תהליכי התרת הייבוא לציבור; אמנת השירות תכלול יעדי שירות, מדדים ברורים להשגתם ומועדים לטיפול בפניות;

(ב) נוהל פנימי להסדרת הייבוא של פירות וירקות טריים; נוסח הנוהל שיגובש וכן תיקוניו, אם יהיו, יועברו להתייעצות עם רשות האסדרה, בלי לגרוע מהוראות חוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, או כל דין אחר.

(ג) אמנת השירות והנוהל הפנימי כאמור בסעיף קטן (ב)(2) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר; פרסום ראשון כאמור יהיה לא יאוחר מיום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).

(ב) צו כאמור יכול שיהא כללי או אישי.

(ב) הוראה זו אינה חלה על חקלאים המבערים נגעים לצרכי משקיהם כשהם מבערים אותם בתחום ישובם, בין בנפרד ובין במשותף.

(ב) מבצע תכנית-הדברה והמועסקים על ידיו יהיו רשאים להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום, למעט בית-מגורים, כדי לעשות בו כל פעולה הדרושה בביצוע התכנית או כדי לפקח או כדי לערוך בקורת על הביצוע.

(ג) לא יהיה אדם אחראי בנזיקין על מעשה שעשה לביצוע פעולה לפי חוק זה ושהיה דרוש לביצוע הפעולה ובלבד שנקט אמצעים סבירים למניעת הנזיקין; אולם שר החקלאות רשאי, לפי שיקול-דעתו, לפצות, או להורות לבעל הסמכה שיפצה, את הנפגע על הנזק שנגרם לו עקב ביצוע תכנית-הדברה, כולו או מקצתו, ולקבוע את שיעור הפיצוי.

(ב) דבר שנתפס כאמור יוחזק עד שבית המשפט יחליט מה ייעשה בו או עד שיוחזר למי שנתפס ממנו.

(ג) נתפס דבר כאמור ולדעת שר החקלאות יש בו משום סכנה להתפשטות נגעים, רשאי הוא להורות על השמדתו של הדבר ללא תשלום פיצויים, או על טיפול בו בכל דרך אחרת על חשבון הבעל.

(ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת שר החקלאות לפי סעיף-קטן (א) - למעט החלטה שלא להעניק פיצויים בכלל - רשאי לערור לפני ועדת-ערר שנתמנתה לענין סעיף 2ד על שווי הנזק שנקבע לו.

(ג) ועדת הערר רשאית לקבל את הערר, כולו או מקצתו, או לדחותו.