על אף האמור בסעיף 1, לא יוענקו חסינויות וזכויות יתר לפי צו זה לאזרח ישראלי או לתושב ישראל.
(סעיף 1)
הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין הארגון האירופי למחקר גרעיני (CERN ) בדבר הענקת מעמד של חברות נלווית כשלב המוקדם לחברות ב–CERN
ממשלת מדינת ישראל ("ישראל"), המיוצגת על ידי השגריר והנציג הקבוע של ישראל למשרד האומות המאוחדות ולארגונים בין–לאומיים אחרים בז’נבה, שוויצריה, מצד אחד,
וכן הארגון האירופי למחקר גרעיני ("CERN " או "הארגון"), ארגון בין–ממשלתי שמושבו בז’נבה, שוויצריה, המיוצג על ידי המנהל הכללי ("המנהל הכללי"), מהצד האחר,
שייקראו להלן במשותף "הצדדים",
בתתם דעתם
לאמנת CERN מתאריך 1 ביולי 1953 כפי שתוקנה ב–17 בינואר 1971 (להלן -האמנה);
למעורבות הארוכה של ישראל בתכניות המדעיות של ;CERN
לתרומות המשמעותיות של ישראל לתשתית הארגון, במזומן וכן באמצעות מוצרים תעשייתיים המסופקים בהתאם לכללי הרכש של CERN ומייצגים, בתאריך הסכם זה, ערך משולב של יותר מ–30 מיליון פרנקים שוויציים;
לכך ששיתוף הפעולה הנ"ל פורט בשורה של פרוטוקולים להסכם שיתוף הפעולה, שנעשה על ידי הצדדים ב–8 בספטמבר 1990 ותוקן וחודש ב–5 בספטמבר 1995, 20 בדצמבר 2000, ולאחרונה ב–4 בדצמבר 2006 בתוקף מ–7 במאי 2007;
להחלטה מתאריך 21 ביוני 1991 שבאמצעותה העניקה מועצתCERN מעמד של משקיף לישראל;
לאופי הגלובלי יותר ויותר של הפיסיקה השימושית ולפתיחה בבחינה מקיפה של המועצה ביוני 2008 של מדיניות החברות של הארגון, לשם הקמת קבוצת העבודה בדבר ההרחבה המדעית והגאוגרפית של ;CERN
לרצונה של ישראל להגיש בקשה להפוך למדינה חברה ב–CERN כפי שהובע במכתב מתאריך 2 בדצמבר 2008 לנשיא המועצה;
לתיק הבקשה המפורט, כנדרש על ידי הכללים בני ההחלה ב–CERN , שנשלח על ידי ישראל לנשיא המועצה במכתב מתאריך 14 במאי 2009;
להחלטה שקיבלה המועצה במושבה מ–18/19 ביוני 2009 לדחות את הדיון בבקשות לחברות, עד להגשת הדוח הסופי של קבוצת העבודה בדבר ההרחבה המדעית והגאוגרפית של ,CERN כפי שהועברה לישראל במכתב מתאריך 23 ביוני 2009 לנשיא המועצה;
להחלטת המועצה להמשיך באימות הטכני ובבירור העובדות ביחס לבקשות לחברות שהתקבלו, בלי לפגוע בתוצאות הבדיקה הנמשכת של קבוצת העבודה בדבר ההרחבה המדעית והגאוגרפית של CERN , כפי שהועברה במכתב מתאריך 19 בדצמבר 2009 מנשיא המועצה לסגן ראש הממשלה ושר החוץ של ישראל;
להחלטת המועצה מתאריך 17 ביוני 2010 (כמפורט בנספח 3 ל"דוח על ההרחבה הגאוגרפית של CERN , CERN /2918/Rev") שבאמצעותה נפתחה החברות בפני כל המדינות, ללא קשר למיקומן הגאוגרפי, ושיצרה את המעמד של חבר נלווה;
לכך שמעמד חבר נלווה מורכב מחברות נלווית רגילה ("חברות נלווית") וכן חברות נלווית כשלב מוקדם לחברות, מתוך הבנה כי, בציות לאמות המידה ולנהלים בני ההחלה, מדינות הבאות בגדר הסוג הראשון רשאיות לעבור לסוג האחרון;
לאישור המועצה במושבה מ–16 בדצמבר 2010 של דגמי הסכמים להענקת מעמד חברות נלווית וחברות נלווית כשלב המוקדם לחברות, ולתנאים לתשלום התרומה המיוחדת שחייבות בה מדינות חברות חדשות;
לאישור העניין שיש למועצה בחברות של כל המדינות שהגישו לארגון בקשה להכרה, בהתאם למסקנות קבוצת העבודה, ושעומדות באמות המידה הטכניות לחברות, וכתוצאה מכך ההסמכה שנתנה המועצה למנהל הכללי להיכנס למשא ומתן עם מדינות אלה במגמה להעניק להן מעמד של חברות נלווית כשלב המוקדם לחברות על בסיס התנאים והנהלים החדשים להצטרפות שאישרה המועצה במושביה מיוני ודצמבר 2010;
לכך שההסמכה הנ"ל של המנהל הכללי היתה בכפוף לקבלת אישור בכתב ל–CERN מהמדינות המבקשות, בלא הסתייגות, כי הבקשות נשארו בתוקף על בסיס התנאים והנהלים החדשים הנ"ל;
בהתייחס
למכתב מתאריך 20 בינואר 2011 של המנהל הכללי של CERN הממוען אל השגריר והנציג הקבוע של ישראל למשרד האומות המאוחדות ולארגונים בין–לאומיים אחרים בז’נבה, המעביר את התנאים והנהלים החדשים ומזמין את ישראל להעביר את האישור הנדרש על ידי המועצה;
למכתב מתאריך 15 במרס 2011 של סגן ראש הממשלה ושר החוץ של ישראל הממוען אל המנהל הכללי של CERN , המאשר את המשך תוקף בקשת החברות של ישראל על בסיס התנאים והנהלים החדשים שהמועצה החליטה עליהם ביוני ובדצמבר 2010;
למשא ומתן בין ישראל לבין CERN במסגרת המתווה של החלטות המועצה; להחלטת המועצה מתאריך 15 בספטמבר CERN /2985/RA ) 2011) שבאמצעותה מתקבלת ישראל כחברת משנה בשלב המוקדם לחברות, בכפוף להוראות ולכניסתו לתוקף של סעיף זה,
הסכימו לאמור:
סעיף 1
מטרה
בהחלת החלטת המועצה הנזכרת לעיל, הסכם זה (כולל הנספח, שהוא חלק בלתי נפרד מהסכם זה) קובע את הזכויות וההתחייבויות של הצדדים המתאימות למעמד של חברות נלווית כשלב המוקדם לחברות של ישראל. בהתקשרה בהסכם זה, ישראל מקבלת זכויות והתחייבויות כאמור וכן את אלה הנובעות מהמסגרת המשפטית של הארגון, כמפורט בעיקר באמנה, בכללים ובתקנות של הארגון ובהחלטות גופיו. מעמד החברות הנלווית כשלב המוקדם לחברות של ישראל לא יימשך יותר מתקופה של חמש שנים.
סעיף 2
זכויות
השתתפות בתכניות CERN
ישראל רשאית להשתתף בתכנית המדעית של הארגון וכן בתכניות ההכשרה והחינוך שלו.
נוכחות במועצה ובוועדותיה
מושבים מן המניין של המועצה
ישראל תהיה זכאית להיות מיוצגת, למעט במושבים סגורים המספר והכישורים של נציגיה יהיו בהתאם לכללים החלים על ייצוג של מדינות חברות. לישראל לא יהיו זכויות הצבעה אבל היא רשאית לבקש את זכות הדיבור ולמסור הצהרות בלא צורך להזמינה רשמית לעשות כן.
מפגשי אסטרטגיה אירופית של המועצה
ישראל תהיה זכאית להיות מיוצגת, למעט במושבים סגורים המספר והכישורים של נציגיה יהיו בהתאם לכללים החלים על ייצוג של מדינות חברות. לישראל לא יהיו זכויות הצבעה אבל היא רשאית לבקש את זכות הדיבור ולמסור הצהרות בלא צורך להזמינה רשמית לעשות כן.
מפגשי ועדת הכספים
ישראל תהיה זכאית להיות מיוצגת במפגשי ועדת הכספים. המספר והכישורים של נציגיה יהיו בהתאם לכללים החלים על ייצוג של מדינות חברות. ישראל לא תיהנה מזכויות
הצבעה רשמיות אבל היא רשאית לבקש את זכות הדיבור ולמסור הצהרות בלא צורך להזמינה רשמית לעשות כן. כמו כן היא רשאית להביע עמדה בכל עניין שהוא נושא להצבעה רשמית בוועדת הכספים במטרה להגיש המלצה למועצה, ועמדה זו תתועד ותועבר למועצה, לידיעה, יחד עם ההמלצה ישראל רשאית להשתתף בהצבעות לא רשמיות.
מפגשי ועדת המדיניות המדעית
הנציג המדעי לוועדה של ישראל יהיה זכאי להשתתף במפגשים במצב רגיל כמשקיף.
זכאות להתמנות כאנשי סגל, עמיתים, חוקרים ושותפים
בכפוף לס"ק 2.5 להלן, אזרחי ישראל רשאים להגיש מועמדות למינוי כאנשי סגל בחוזים לטווח קצר, עמיתים, חוקרים ושותפים בחירתם ומינוים יהיו כפופים לעקרונות ולקווי המדיניות הקבועים של הארגון ולכללים ולתקנות ביחס לאנשי סגל. במקרים חריגים, המנהל הכללי רשאי להחליט להתיר לאזרחי ישראל להגיש מועמדות לחוזים בלתי מוגבלים בזמן לאנשי סגל, תמיד בכפיפות לאמות מידה זהות לאלה הנזכרות במשפט הקודם ולסעיף 2.5 להלן.
זכאות להשתתפות תעשייתית
בכפוף לסעיף 2.5 להלן, חברות המציעות טובין ושירותים שמקורם בישראל יהיו זכאיות להגיש הצעות לחוזי CERN , בכפוף להחלה, בשינויים המתחייבים, של כללי ונוהלי הרכש שלCERN (כפי שהם מפורטים כיום בנספח 1 לתקנות ליישום הכללים הפיננסיים CERN /FC /5305-CERN /2822). ישראל רשאית למנות קצין קישור תעשייתי.
תקרה והסדרים מפורטים
הערך הפיננסי המשולב של המינויים והחוזים הנזכרים בסעיפים 2.3 ו–2.4 לעיל לא יחרוג בכל מקרה מסכום התרומה הפיננסית של ישראל. הארגון רשאי לקבוע הסדרים מפורטים. סעיף זה אינו מהווה התחייבות כלשהי בשאלה אם ניתן להגיע לתקרה הנזכרת בסעיף זה או אם יגיעו אליה.
סעיף 3
התחייבויות
תרומה פיננסית לארגון
ישראל תתרום למימון פעילויות הארגון בסכומים ובהתאם ללוח המפורט להלן. הסכומים מבוטאים באחוזים מן התרומה התיאורטית של ישראל כמדינה חברה, שתיקבע על בסיס הנוסחה והמתודולוגיה לחישוב תרומות של מדינות חברות וסולם התרומות, בהתאמה. התרומה תהיה לפחות 25% מן התרומה התיאורטית של ישראל כמדינה חברה ובשום מקרה לא פחות ממיליון פרנקים שוויצריים. למעט אם פורט אחרת להלן, התרומה תשולם במלואה לכל שנה פיננסית, גם אם מעמד החברות הנלווית כשלב המוקדם לחברות של ישראל מכסה תקופה קצרה יותר.
התרומה תהיה:
2011: 6.25% (ובלבד שהסכם זה ייכנס לתוקף ברבעון הרביעי של 2011)
2012; 25%
2013; 26%
בהבנה שבמקרה שמעמד החברות הנלווית כשלב המוקדם לחברות של ישראל יימשך מעבר ל–2013, הצדדים יסכימו על שיעור התרומה בר ההחלה, אשר לא יפחת מ–26%.
הענקת זכויות יתר וחסינויות
כדי להבטיח את תפקודו בלא הפרעה של הארגון, יחס שווה בין ועל ידי מדינות המעורבות בפעילויותיו, וכן את עצמאות אנשי הסגל של הארגון, ישראל מעניקה בזה את הזכויות והחסינויות ומקבלת את ההתחייבויות הקשורות, כמפורט בנספח. זכויות יתר וחסינויות כאמור מוענקות למען הארגון ולטובתו. אם במקביל או בדיעבד ישראל תתחיל בתהליך של הצטרפות ותהפוך לצד לפרוטוקול בדבר זכויות יתר וחסינויות של הארגון האירופי, שאימצה המועצה ב–19 בדצמבר 2003, הוראות האחרון יבטלו ויחליפו את הוראות הנספח בתוקף מתאריך ההצטרפות האמורה.
סעיף 4
סיום
סיום לפי בקשת ישראל
אם ישראל מבקשת זאת באיגרת דיפלומטית למנהל הכללי בכל עת בתקופת תוקפו של ההסכם, המועצה תסיים את מעמד החברות הנלווית כשלב המוקדם לחברות של ישראל להוציא כפי שהוסכם אחרת, הסיום ייכנס לתוקף בתום שנת הכספים שאחרי שנת האיגרת.
סיום ביוזמה משותפת
הצדדים רשאים בכל עת בתקופת תוקפו של ההסכם להחליט ביוזמה משותפת כי המועצה תסיים את מעמד החברות הנלווית כשלב המוקדם לחברות של ישראל. להוציא כפי שהוסכם אחרת, הסיום ייכנס לתוקף בתום שנת הכספים שאחרי שנת האיגרת.
סיום ביוזמת הארגון
המועצה רשאית בכל עת בתקופת תוקפו של ההסכם, ובתאריך תוקף ככל שהיא תקבע, להחליט לסיים את מעמד החברות הנלווית כשלב המוקדם לחברות של ישראל אם ישראל איננה עומדת עוד באמות המידה למעמד זה, או אם מילוי התחייבויותיה לפי הסכם זה לוקה בחסר חמור.
סיום אוטומטי
מעמד החברות הנלווית כשלב המוקדם לחברות של ישראל יסתיים אוטומטית בתוקף מתאריך תחילת החברות בארגון, ומתאריך זה יחולו התנאים בני ההחלה על חברות.
השלכות הסיום
להוציא כפי שהוסכם אחרת, סיום מעמד החברות הנלווית כשלב המוקדם לחברות של ישראל לא יצמצם כל התחייבות שנצמחה לישראל לפי הסכם זה ביחס לתקופה שלפני תאריך התוקף של הסיום. החסינויות וזכויות היתר שהעניקה ישראל יישארו בתוקף למשך השתייכותה לארגון ברמה של הסכם שיתוף פעולה בין–לאומי.
סעיף 5
הוראות שונות
ייצוג ישראל
ישראל תודיע למזכיר הכללי את שמות הרשות והפקיד(ים) שמונו לייצג אותה ביישום של הסכם זה, וכן נציגיה המשתתפים במושבי המועצה ובמפגשי ועדותיה.
יחסים עם הסכמים אחרים
הסכם זה מבטל ומחליף את הסכם שיתוף הפעולה ואת פרוטוקול מס’ 4 הקיימים בין הצדדים בתוקף החל מתאריך כניסתו לתוקף מצוין כי נהלים מינהליים מפורטים ביחס לסיום פרוטוקול 4 יוסדרו בחילופי מכתבים בין הצדדים בכפוף לאמור להלן, הסכם זה לא יפגע בכל הסכם או מזכר הבנה נפרד הנוגע להשתתפות ישראלית בניסויים ב–CERN .
החוק המסדיר
הוראות הסכם זה יפורשו בהתאם למשמעותן ולתוקפן האמיתיים, תמיד בכפוף למסגרת המשפטית של CERN , כמפורט בעיקר באמנה, בכללים ובתקנות של הארגון ובהחלטות גופיו.
כניסה לתוקף ומשך
הסכם זה ייכנס לתוקף מתאריך קבלת הודעת ישראל על ידי המזכיר הכללי כי היא השלימה את נוהלי האישור הפנימיים שלה ביחס להסכם זה. במקרה הבלתי סביר שלא התקבלה הודעה כאמור עד 1 בדצמבר 2013, המועצה רשאית להחליט על ביטול התחייבויות הארגון, כולל החלטת המועצה שביסודן.
מחלוקות
כל מחלוקת בין ישראל לבין הארגון בנוגע לפרשנות ההסכם זה או להחלתו אשר לא יושבה בדרכי נועם, כל צד רשאי להביא לפני בית–דין בין–לאומי לבוררות, בהתאם (או לפי המקרה, בהחלה מקבילה של) סעיף 14 לנספח.
נעשה בשני עותקים בשפות אנגלית, צרפתית ועברית, ולכל הנוסחים דין מקור שווה, מתוך הבנה כי במקרה של בעיות פרשנות או סתירה בין הנוסחים, יכריע הנוסח האנגלי.
נעשה בז’נבה ב–16 בספטמבר 2011, שהוא יום י"ז באלול התשע"א לפי הלוח העברי.
| | | בשם הארגון האירופי למחקר גרעיני (CERN ) |
| על ידי אהרון לשנו יער, שגריר ישראל והנציג הקבוע למשרד האומות המאוחדות ולארגונים בין–לאומיים אחרים בג’נבה | | על ידי פרופ’ רולף דיטר הויר המנהל הכללי של הארגון האירופאי למחקר גרעיני (CERN ) |
נספח
זכויות יתר וחסינויות
סעיף 1
הגדרות
(א) ה"אמנה" מתייחס לאמנה בדבר כינון הארגון האירופי למחקר גרעיני ולפרוטוקול הפיננסי המצורף אליה כנספח, אשר נחתמו ב–1 ביולי, 1953, נכנסו לתוקף ב–29 בספטמבר 1954 ותוקנו ב–17 בינואר 1971;
(ב) ה"ארגון" מתייחס לארגון האירופי למחקר גרעיני;
(ג) "פעילויות רשמיות" מתייחס לפעילויות הארגון המפורטות באמנה, בעיקר נספח 2 שלה, כולל פעילויותיו שטיבן מינהלי;
(ד) "פקידים" מתייחס ל"אנשי הסגל" כמוגדר בכללים ובתקנות של הארגון ביחס לאנשי סגל.
סעיף 2
אישיות משפטית בין–לאומית
לארגון יהיו אישיות משפטית בין–לאומית ומעמד משפטי בשטח ישראל.
לארגון תהיה בעיקר היכולת להתקשר בחוזים, לרכוש ולהוציא מרשותו מיטלטלין ומקרקעין ולהשתתף בהליכים משפטיים.
סעיף 3
חסינות מפני פגיעה של ארכיונים ומסמכים
ארכיוני הארגון וכל המסמכים בכל צורה המוחזקים בידי הארגון או השייכים לו, בכל מקום שבו הם נמצאים ובידי מי הם מוחזקים, יהיו חסינים מפני פגיעה.
סעיף 4
חסינות מהליך משפטי ומהוצאה לפועל
בביצוע תפקידיו הרשמיים, ייהנה הארגון מחסינות מהליך משפטי, להוציא:
(א) ככל שמועצת הארגון מוותרת על חסינות כאמור במקרה מסוים;
(ב) ביחס לתביעה של צד שלישי בגין נזק הנובע מתאונה שנגרמה על ידי כלי רכב ממונע השייך לארגון או מופעל מטעמו, או ביחס לעבירת תנועה שכלי רכב כאמור מעורב בה;
(ג) ביחס לאכיפת פסק בוררות שניתן לפי סעיף 13 או 14 להלן;
(ד) ביחס לתביעת נגד הקשורה במישרין והמשולבת במסגרת הנוהל של תביעה שהגיש הארגון.
הרכוש והנכסים של הארגון, באשר הם נמצאים, ייהנו מחסינות מפני כל צורה של הפקעה, החרמה, חילוט, בידוד וכל צורה אחרת של תפיסה או התערבות בין אם בפעולה ביצועית, מינהלית, שיפוטית או חקיקתית, להוציא:
(א) ככל שמועצת הארגון מוותרת על חסינות כאמור במקרה מסוים;
(ב) ככל שיהיה בכך צורך זמני בקשר למניעה או לחקירה של תאונות שמעורבים בהן כלי רכב ממונעים השייכים לארגון או מופעלים מטעמו;
(ג) במקרה של עיקול משכורת, הנאכף בגלל חוב של פקיד הארגון, ובלבד שעיקול כאמור נובע מהחלטה סופית ובת אכיפה בהתאם לכללים ולתקנות שבתוקף בשטח האכיפה.
סעיף 5
הסדרים פיסקליים וסדרי מכס
במסגרת פעילויותיו הרשמיות, הארגון, רכושו והכנסתו יהיו פטורים ממסים ישירים.
כאשר, בעת ביצוע פעילויותיו הרשמיות, הארגון מבצע רכישות בשטח ישראל, או משתמש, בטובין או בשירותים בעלי ערך מהותי, אשר במחיריהם כלולים מסים, מכסים או היטלים אחרים,
ישראל תנקוט אמצעים מתאימים כדי להשיב או לשפות את סכום המסים, המכסים או ההיטלים האחרים האמורים, מקום שהם ניתנים לזיהוי.
הייבוא לשטח ישראל והייצוא ממנו על ידי הארגון או מטעמו של טובין וחומרים בביצוע פעילויותיו הרשמיות יהיו פטורים מכל המסים, המכסים או ההיטלים האחרים על ייבוא וייצוא.
לא יינתנו כל פטור או כל שיפוי על מסים, מכסים או היטלים אחרים מכל סוג המהווים רק גמול על שירותים שניתנו.
הוראות ס"ק 2 ו–3 לסעיף זה אינן בנות החלה על רכישה או שימוש בטובין או בשירותים או על ייבוא טובין המיועדים לשימוש האישי של הפקידים ושל המנהל הכללי של הארגון.
טובין וחומרים השייכים לארגון אשר נרכשו או יובאו בהתאם להוראות ס"ק 2 או 3 לסעיף זה לא יימכרו או ייתרמו אלא לפי התנאים שקבעה ישראל.
סעיף 6
שדרים רשמיים
הפצת הפרסומים וחומר המידע האחר, שהארגון קיבל או שלח בכל צורה בביצוע בפעילויותיו הרשמיות, לא תהיה מוגבלת בכל צורה.
סעיף 7
חסינויות וזכויות יתר של פקידי הארגון
פקידי הארגון ייהנו מחסינות, אפילו אחרי סיום תפקידיהם, מהליך משפטי ביחס למעשים, כולל מילים שנאמרו או נכתבו, שעשו במהלך ביצוע תפקידיהם ובמסגרת תחומי חובותיהם ואולם חסינות זו לא תחול במקרה של עבירת תנועה שביצע פקיד הארגון וגם לא במקרה של נזק שגרם כלי רכב ממונע השייך לו או שהוא נוהג בו.
למטרות מעמד של חברות נלווית כשלב המוקדם לחברות, ישראל לא תהיה מחויבת להעניק את החסינות הנ"ל לאזרחיה או לבני אדם אשר, בעת תחילת מילוי תפקידיהם בישראל, הם תושבי קבע של ישראל, מתוך הבנה שלמטרות ההצטרפות לחברות, ישראל תידרש לנקוט את הצעדים הדרושים כדי להבטיח את החלת החסינות הנ"ל על כל הפקידים.
פקידי הארגון ייהנו מזכויות היתר האלה:
(א) (1) בכפוף לתנאים ובהתאם לנהלים שקבעה מועצת הארגון, הפקידים והמנהל הכללי של הארגון יהיו כפופים למס, לטובת הארגון, על משכורות ותגמולים ששילם הארגון משכורות ותגמולים כאמור יהיו פטורים ממס הכנסה לאומי;
(2) ישראל לא תהיה מחויבת לפטור ממס הכנסה קצבאות או אנונות ששילם הארגון לפקידיו לשעבר ולמנהל הכללי לשעבר ביחס לשירותם לארגון;
(ב) לעצמם ולבני משפחותיהם המהווים חלק ממשק ביתם, פטור מהגבלות הגירה ומנוהלי רישום תושבי חוץ הזהה לזה המוענק כרגיל לפקידי ארגונים בן–לאומיים;
(ג) לעצמם ולבני משפחותיהם המהווים חלק ממשק ביתם, שירותי החזרה למולדת בתקופת משבר בין–לאומי כמו לחברי משלחות דיפלומטיות;
(ד) ביחס להעברות כספים ולהמרות מטבע ושירותי מכס, זכויות היתר המוענקות בדרך כלל לפקידי ארגונים בין–לאומיים;
ישראל לא תהיה מחויבת להעניק את זכויות היתר והחסינויות הנזכרות בס"ק 2(ב), (ג) ו–(ד) לאזרחיה או לבני אדם אשר, בעת תחילת מילוי תפקידיהם בישראל, הם תושבי קבע של ישראל.
סעיף 8
ביטוח סוציאלי
הארגון והפקידים שמעסיק הארגון יהיו פטורים מכל תרומת חובה לתכניות ביטוח סוציאלי לאומיות, מתוך הבנה שבני אדם כאמור מקבלים מהארגון כיסוי מקביל של הגנה סוציאלית.
סעיף 9
זכויות יתר וחסינויות של המזכיר הכללי
נוסף על זכויות היתר והחסינויות שלפי הוראות סעיפים 7 ו–8 לעיל, המנהל הכללי ייהנה לאורך כל תקופת מילוי תפקידיו מזכויות היתר והחסינויות המוענקות לפי אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מ–18 באפריל 1961 לנציגים דיפלומטיים בדרגה מקבילה.
ישראל לא תהיה מחויבת להעניק את זכויות היתר והחסינויות הנזכרות בסעיף זה לאזרחיה או לבני אדם אשר, בעת תחילת מילוי תפקידיהם בשטח ישראל, הם תושבי קבע של ישראל.
סעיף 10
היעד והמוגבלות של החסינויות
זכויות היתר והחסינויות לפי הוראות 7 ו–9 לעיל מוענקות אך ורק כדי להבטיח תפקוד בלא הפרעה של הארגון ועצמאות מלאה של בני האדם שהן מוענקות להן. הן לא מוענקות לתועלתם האישית של בני האדם הנוגעים בדבר.
חסינויות אלה ניתנות לוויתור:
(א) במקרה של המנהל הכללי, על ידי מועצת הארגון;
(ב) במקרה של פקידים, על ידי המנהל הכללי או האדם הפועל במקומו לפי הוראות סעיף 6, ס"ק 1ב), לאמנה;
(ג) במקרה של נציגי מדינה, על ידי המדינה הנוגעת בדבר;
כמו כן קיימת חובה לעשות כן בכל מקרה מסוים שבו הן ישבשו הליכי משפט וניתן לוותר עליהן בלי לפגוע במטרה שלשמה הוענקו.
סעיף 11
שיתוף פעולה עם ישראל
הארגון ישתף פעולה עם הרשויות המוסמכות של ישראל כדי לקדם עשייה נאותה של צדק, ציות לחוקים ולתקנות בדבר משטרה, בריאות הציבור, בריאות ובטיחות בעבודה ובסביבה, וכדי למנוע כל ניצול לרעה של זכויות היתר, החסינויות וההקלות שהוענקו.
סעיף 12
ביטחון וסדר ציבורי
זכותה של ישראל לנקוט אמצעי זהירות לטובת ביטחונה לא תיפגע על ידי הוראה מהוראות אלה.
אם ישראל מוצאת לנחוץ לנקוט אמצעים למען ביטחונה או לקיום הסדר הציבורי היא, להוציא מקום שהדבר אינו מעשי, תפנה לארגון מהר ככל שהנסיבות מאפשרות כדי לקבוע, בהסכמה הדדית, את האמצעים הדרושים להגנה על האינטרסים של הארגון.
הארגון ישתף פעולה עם ישראל כדי למנוע כל פגיעה בביטחונה או בסדר הציבורי כתוצאה מפעילויותיו.
סעיף 13
מחלוקות שטיבן פרטי
הארגון יקבע הוראות בדבר צורות יישוב נאותות של:
(א) מחלוקות הנובעות מחוזים שהארגון הוא צד להם;
הארגון יכלול, בכל חוזה בכתב שהוא מתקשר בו, להוציא אלה הנזכרים בס"ק 1(ד) לסעיף זה, סעיף בוררות שלפיו כל מחלוקת הנובעת מפרשנותו או מהוצאתו לפועל של החוזה, לבקשת צד, תובא לבוררות, או, אם הצדדים הסכימו על כך, לצורת יישוב נאותה אחרת.
(ב) מחלוקות הנובעות מנזקים שגרם הארגון או הכרוכות בכל התחייבות לא–חוזית אחרת של הארגון;
(ג) מחלוקות שמעורב בהן פקיד הארגון הנהנה מחסינות מהליך משפטי, אם לא היה ויתור על חסינות כאמור בהתאם להוראות סעיף 4 לעיל;
(ד) מחלוקות המתעוררות בין הארגון לבין פקידיו;
הארגון יביא את כל המחלוקות הנובעות מהחלתם ומפרשנותם של חוזים שנעשו עם פקידי הארגון על בסיס הכללים והתקנות של הארגון ביחס לאנשי סגל לפני סמכות השיפוט של בית הדין המינהלי של ארגון העבודה הבין–לאומי (ILOAT ), או כל בית דין מינהלי בין–לאומי אחר שהארגון הוכפף לסמכות השיפוט שלו בעקבות החלטה של המועצה.
במחלוקות שלגביהן לא פורטה כל צורת יישוב מסוימת בס"ק 1 לסעיף זה, הארגון רשאי לפנות לכל צורת יישוב הנראית לו מתאימה, בעיקר לבוררות או להפנייה לבית דין לאומי.
כל צורת יישוב שנבחרה לפי סעיף זה תהיה מבוססת על עקרון ההליך המשפטי הנאות, לקראת יישוב מהיר, הוגן, חסר פניות ומחייב למחלוקת.
סעיף 14
מחלוקות בין ישראל לבין הארגון
כל חילוקי דעות בין ישראל לבין הארגון בנוגע להחלתן או לפרשנותן של הוראות אלה אשר לא יושבה בדרכי נועם ביניהם, כל צד רשאי להביא לפני בית דין בין–לאומי לבוררות, בהתאם לסעיף 15 להלן.
סעיף 15
בית דין בין–לאומי לבוררות
בית הדין הבין–לאומי לבוררות הנזכר בסעיפים 13 ו–14 לעיל ("בית הדין") יפעל בהתאם להוראות סעיף זה.
כל צד למחלוקת ימנה חבר אחד של בית הדין החברים שמונו כך יבחרו במשותף בחבר שלישי, אשר יהיה יושב ראש בית הדין. במקרה של אי–הסכמה בין חברי בית הדין בדבר בחירת יושב ראש, ימונה האחרון על פי בקשת הצדדים על ידי המזכיר הכללי של בית הדין הקבוע לבוררות.
לא עלה בידי אחד הצדדים למחלוקת למנות חבר של בית הדין ולא נקט צעדים לעשות כן בתוך חודשיים אחרי בקשת הצד האחר, יהיה הצד האחר רשאי לבקש מהמזכיר הכללי של בית הדין הקבוע לבוררות לבצע את המינוי.
בית הדין יקבע לעצמו את כללי הנוהל שלו.
לא תהיה זכות ערעור נגד פסיקת בית הדין, אשר תהיה סופית ומחייבת את שני הצדדים. במקרה של מחלוקת הנוגעת להשלכות או להיקף של הפסיקה, חובתו של בית הדין תהיה לתת פרשנות לבקשת צד.
הצדדים מסכימים כי הענקת מנדט למזכיר הכללי של בית הדין הקבוע לבוררות בהתאם לס"ק 2 ו–3 לסעיף זה היא למטרת המעמד של חברות נלווית כשלב המוקדם לחברות, ולא תהווה חריג להתחייבויות הקשורות לחברות מלאה, ולא תצמצם או תפחית אותן.
סעיף 16
הסכמים מסוימים
הוראות אלה לא יגבילו ולא יפגעו בהוראותיהם של הסכמים בין–לאומיים אחרים שנערכו בין הארגון לבין ישראל מטעמי מיקום בשטח ישראל של משרדיו, מיתקניו או מיתקנים אחרים. במקרה של סתירה בין הוראות אלה לבין הוראות הסכם בין–לאומי כאמור, הוראות אותו הסכם בין–לאומי יגברו.
אין בהסכם זה דבר שימנע מישראל לעשות הסכמים בין–לאומיים אחרים עם הארגון המאשרים הוראות אלה, משלימים אותן, מרחיבים אותן או מחזקים אותן.
סעיף 17
רישום
עם כניסתן לתוקף של הוראות אלה, המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות (UNESCO ) ירשום אותן במזכירות האומות המאוחדות בהתאם לסעיף 102 של מגילת האומות המאוחדות.
כ"ז בתמוז התשע"ב (17 ביולי 2012)
אביגדור ליברמן
שר החוץ