חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012 1

(ב) רשות הכבאות וההצלה היא רשות ממלכתית ארצית.

(ג) השר יקבע את סמל רשות הכבאות וההצלה.

(1) לפעול לכיבוי דליקות, למניעת התפשטותן ולהצלת חיי אדם ורכוש מדליקות;

(2) לפעול למניעת דליקות לפי חוק זה;

(3) לפעול לחילוץ ולהצלת לכודים;

(4) לפעול באירוע חומרים מסוכנים לפי חוק זה;

(5) למלא תפקיד המוטל עליה כארגון עזר או כגוף הצלה בהתאם להוראות כל דין;

(6) לבצע פעולות נוספות לשם הצלת הנפש והרכוש, שלביצוען נדרש ציוד הנמצא בידי הרשות.

(ב) הרשות, לשם מילוי תפקידיה —

(1) תכשיר ותאמן כבאים, מתנדבים ומשרתים בשירות אזרחי-ביטחוני;

(2) תכשיר עובדים וכבאים לטיפול באירועי חומרים מסוכנים;

(3) תקים, תכשיר ותפעיל יחידות של כבאים;

(4) תקים ותחזיק מיתקנים וציוד;

(5) תנהל חקירות בעניין דליקות וגורמיהן;

(6) תפתח ידע ותקבע אמות מידה מקצועיות;

(6א) תקדם הסדרת הוראות הנוגעות לבטיחות אש והצלה;

(7) תכין תכניות לקידום ולפיתוח הרשות;

(8) תערוך תרגילים משותפים עם גופי הצלה אחרים;

(9) תקיים פעולות הסברה והדרכה בתחום הבטיחות באש;

(10) תעודד מחקר ופיתוח בתחומי פעילותה;

(11) תשתף פעולה עם רשויות כבאות והצלה מחוץ למדינה, לרבות לשם סיוע הדדי במתן שירותי כבאות והצלה, כפי שיורה השר;

(12) תבצע פעולות נוספות ככל הדרוש למילוי תפקידיה.

(ב) הנציב מופקד על ניהול הרשות ועל ביצוע תפקידיה לפי חוק זה.

(ג) תקופת כהונתו של הנציב תהיה חמש שנים.

(1) הוא בעל ניסיון ניהולי או פיקודי בגוף בעל היקף פעילות הולם בהתחשב בהיקף פעילותה של הרשות;

(2) הוא בעל תואר אקדמי;

(3) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות לנציב;

(4) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שנקבעו לעניין זה לפי חוק שירות המדינה (מינויים).

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2) הוא הועבר מתפקידו או פוטר לפי חוק שירות המדינה (משמעת);

(3) השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה, החליט לבטל את מינויו לאחר שהוכח להנחת דעתו אחד מאלה:

(א) הוא אינו ממלא את תפקידיו כראוי;

(ב) נבצר ממנו, דרך קבע או לתקופה העולה על שישה חודשים, למלא את תפקידו;

(ג) הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציב;

(ד) הוא הושעה מתפקידו בהתאם להוראות חוק שירות המדינה (משמעת), לתקופה העולה על שישה חודשים.

(ב) מסר הנציב כתב התפטרות כאמור בסעיף קטן (א)(1), תפקע כהונתו בתום 30 ימים מיום מסירת כתב ההתפטרות, זולת אם הסכים השר למועד מוקדם יותר.

(ב) הנציב רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה, לקצין כבאות והצלה בכיר, למעט הסמכות להוציא הוראות רשות לפי סעיף 10, והסמכות להורות על הקמת צוותי כיבוי לפי סעיפים 31 ו–32.

(1) הוראות כבאות והצלה שיקבעו כללים ועקרונות לעניין רשות הכבאות וההצלה — באישור השר;

(2) פקודות כבאות והצלה שיקבעו את הפרטים בנושאים שבהם נקבעו הוראות כבאות והצלה או פרטים נוספים בתחום הכבאות וההצלה.

(ב) היתה סתירה בין הוראת כבאות והצלה לפקודת כבאות והצלה — עדיפה הוראת כבאות והצלה.

(ג) לעניין חוק זה רואים את הוראות הרשות כדינים.

(ד) הוראות הרשות אינן טעונות פרסום ברשומות והן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות הכבאות וההצלה.

(ה) קבע היועץ המשפטי לממשלה, לאחר התייעצות עם הנציב או מי שהוא הסמיכו לכך, כי יש להוראת רשות נגיעה או חשיבות לציבור, היא תהיה טעונה פרסום גם ברשומות.

(ב) ברשות יהיו תחנות כיבוי במספר, במקומות ובשטחי פעולה כפי שיורה הנציב, בהסכמת השר.

(ג) על רשות הכבאות וההצלה מוטלת החובה והאחריות להבטיח את רמת כשירותה ועובדי הרשות באמצעות הכשרות, אימונים וציוד הולמים על פי משימות יחידותיה; הנציב יקבע בהוראות הרשות את הכשירות הנדרשת מהרשות ומעובדי הרשות לשם מילוי תפקידיה, את פריסת המערך המבצעי, את זמני ההגעה הנדרשים לאירוע כבאות והצלה ואת הרכב צוותי הכיבוי וגודלם.

(ב) (1) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), וכן הוראות חוק זה.

(2) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הנציב ובפיקוחו.

(ג) על אף האמור בכל דין, השר, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות אחרות מאלה החלות בשירות המדינה, לעניין ארגון וניהול כוח אדם ברשות, כולן או חלקן, לרבות בעניין קבלת כבאים לרשות ומינוים, ובכלל זה תקנות הקובעות דין שונה מזה שנקבע בחוק שירות המדינה (מינויים).

(ד) תקנות לפי סעיף קטן (ג) יכול שיקבעו גם הוראות לעניין כשירותם של עובדי הרשות וכללים ומבחנים תקופתיים של אלה.

(ה) על עובדי הרשות יחולו הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה, וכן הוראות לפי חוק שירותי הכבאות כל עוד הן עומדות בתוקפן בהתאם להוראות סעיף 147(ג).

(ב) קצין כבאות והצלה הוא עובד הרשות שקיבל הכשרה מתאימה לכך, כפי שקבע הנציב בפקודות כבאות והצלה, והנציב הסמיכו כקצין כבאות והצלה.

(ג) הנציב רשאי למנות לשירות במשרה הקבועה בתוספת הראשונה קצין כבאות והצלה שהוא כבאי, או שקיבל הכשרה מתאימה לכך כפי שקבע הנציב בפקודות כבאות והצלה ויראו אותו ככבאי.

(ד) השר, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, רשאי לקבוע, בצו, משרות נוספות ברשות, בתחום מניעת דליקות וחקירת דליקות, שעל נושא המשרה המנויה בו יחולו הוראות חוק זה החלות על כבאים לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובשינויים שיקבע.

(ה) השר, בהסכמת נציב שירות המדינה ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.

(ו) השר, בהסכמת נציב שירות המדינה, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרגות של כבאים וקציני כבאות והצלה.

(ב) כבאי המשתמש בסמכויותיו לפי חוק זה כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.

(ג) כבאי ימסור את פרטי זהותו לבקשת כל אדם בכל עניין הקשור להיותו כבאי.

(ד) החובות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יחולו בנסיבות שבהן קיימת סכנה לפגיעה בחיי אדם או ברכוש.

(ה) חלפו הנסיבות שמנעו את מילוי החובות לפי סעיף זה, כאמור בסעיף קטן (ד), יקיים הכבאי את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.

(ב) (1) יחידת כבאים יכול שתהיה מורכבת מכבאים, ממתנדבים או משניהם כאחד (בסימן זה — יחידה).

(2) הנציב רשאי להקים יחידה שתהיה מורכבת ממתנדבים בלבד, בכפוף לאמות מידה שיקבע; בקביעת אמות מידה כאמור יביא הנציב בחשבון, בין השאר, את מיקומה המתבקש של היחידה, ריחוקה מתחנות כיבוי, קרבתה ליער או לחורש ורמת הסיכון הנובעת מכל אלה.

(ג) מפקד מחוז רשאי למנות אדם להיות מתנדב אם התקיימו בו כל אלה:

(1) מלאו לו 15 שנים ואולם אם טרם מלאו לו 18 שנים — הציג כתב הסכמה מאת הוריו או מאת אפוטרופסו;

(2) הוא עומד בתנאי כשירות כפי שקבע השר, לעניין השכלה, הכשרה מעשית ומקצועית, כושר גופני, מצב בריאותי ועמידה בבחינות; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע תנאים שונים לפי סוגי מתנדבים שקבע, לרבות לעניין גילם;

(3) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מתנדב;

(4) ועדת בוחנים שמינה הנציב המליצה על מינויו כמתנדב.

(ד) באירוע כבאות והצלה, כאשר קיים חשש לפגיעה מיידית בחיי אדם או ברכוש, יהיו נתונות למתנדב בעת מילוי תפקידו סמכויות אלה:

(1) כשהוא פועל בנוכחות כבאי ולשם סיוע לו — כל הסמכויות לפי סעיף 21;

(2) ביחידה שאישר הנציב לעניין זה —

(א) עד בואו של כבאי — כל הסמכויות לפי סעיפים 21 ו–22;

(ב) לאחר הגעת כבאי, בנוכחותו ולשם סיוע לו — כל הסמכויות לפי סעיף 21.

(ב) מפקד יחידה שהוא כבאי יהיה מוסמך להעמיד לדין משמעתי מתנדב בעבירה שנקבעה לפי חוק שירותי הכבאות כאמור בסעיף קטן (א), ולהטיל עליו עונש של התראה, נזיפה, הגבלת התנדבותו או הפסקתה בלבד.

(1) להיכנס לכל מקום שאירוע כבאות והצלה מתרחש בו או עלול להתפשט אליו וכן למקום סמוך שקיים צורך להיכנס אליו;

(2) להשתמש ברכוש ולפגוע ברכוש;

(3) לעשות כל פעולה סבירה הדרושה בנסיבות העניין.

(1) לסגור שטח או מקום, ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, עד לבואו של שוטר למקום;

(2) לדרוש מכל אדם בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע להישאר במקום שהוא נמצא בו, לצאת ממנו או להיכנס למקום שקבע;

(3) להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או באזור שבו קיימים הסכנה או החשש להתפשטות אש בהם, כל הוראה סבירה הדרושה באופן חיוני לשם הצלת חיי אדם או רכוש, או למניעת הפגיעה או התפשטות האש.

(ב) מי שהתנדב לפי סעיף זה, יראו בו מתנדב, ויהיו נתונות לו הסמכויות כאמור בסעיף 17(ד)(1), ואולם הוראות סעיף 18 לא יחולו.

(ג) לא יזדקק בית המשפט לתובענה נגד אדם שהתנדב לפי סעיף קטן (א) בשל מעשה או מחדל שעשה במסגרת סיוע לפעולות כיבוי והצלה כאמור באותו סעיף קטן, והמקים אחריות בנזיקין.

(1) להשתמש בציוד או בחומרים הנמצאים בחזקת כל אדם;

(2) לתת הוראות לכל אדם לעניין סיוע ושימוש בציוד או בחומרים.

(ב) העמיד אדם לרשות רשות הכבאות וההצלה ציוד בהתאם להוראה לפי סעיף קטן (א), יוחזר הציוד, למעט חומר שהתכלה, למי שנלקח ממנו, מיד עם תום הטיפול באירוע כבאות והצלה או בתום תקופה שלא תעלה על יומיים ממועד מתן ההוראה; לא הסתיים הטיפול באירוע בתוך יומיים, רשאי הנציב להאריך את התקופה לתקופה נוספת, ככל שהדבר דרוש לשם טיפול באירוע.

(ג) בעל ציוד זכאי לתשלום בעד ההוצאות הכרוכות בהחזרת הציוד לרשותו, בשיעור שייקבע בתקנות כאמור בסעיף קטן (ו).

(ד) לא הוחזר ציוד או נגרם נזק לציוד שהועמד לרשות רשות הכבאות וההצלה בהתאם להוראה לפי סעיף קטן (א), יפצה אוצר המדינה את בעל הציוד בעד הציוד שלא הוחזר כאמור, או בעד כל נזק שנגרם לציוד, וכן ישולמו דמי שימוש בעד הציוד.

(ה) החלטה בדבר מתן פיצויים כאמור בסעיף קטן (ד) ובדבר גובהם תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשת בקשה לקבלת פיצויים, והפיצויים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.

(ו) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הדרכים להגשת בקשה של בעל ציוד לקבלת פיצויים, לרבות המועד להגשת בקשה, אופן קביעת הפיצויים, שיעור דמי השימוש בציוד, החזר הוצאות ותשלום ריבית והפרשי הצמדה לגבי תשלומים כאמור שלא שולמו במועדם.

(ז) הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ו) לא יחולו על ציוד שהועמד לרשות רשות הכבאות וההצלה לשם טיפול באירוע כבאות והצלה שאירע בנכס בבעלותו של בעל הציוד.

(ח) לא תהיה לאדם כל עילת תביעה על פי כל דין בשל נזק שנגרם לציוד שהועמד לרשות רשות הכבאות וההצלה בהתאם להוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), או בקשר להוצאות שנגרמו לו או רווח שנמנע ממנו עקב העמדת הציוד כאמור, אלא לפי הוראות סעיף זה.

(ט) בסעיף זה —

(ב) רשות הכבאות וההצלה תשפה אדם בעבור מים שהשתמשה בהם לפי סעיף זה; השר יקבע את אופן השיפוי ואת גובהו בהסכמת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב ובהסכמת שר האוצר.

(ב) סמכות הנתונה לקצין כבאות והצלה בפרק זה תהיה נתונה רק לקצין כבאות והצלה המשרת במשרה הקבועה בתוספת הראשונה.

(1) לעובד הרשות שקיבל הכשרה מתאימה לכך —

(א) גילוי, זיהוי וניטור של חומרים מסוכנים בעת אירוע חומרים מסוכנים;

(ב) הערכת סיכונים בעת אירוע חומרים מסוכנים;

(2) לקצין כבאות והצלה שקיבל הכשרה מתאימה לכך —

(א) מתן ייעוץ מקצועי לקצין משטרה או לקצין צה"ל לפי בקשתם, לגבי אחד מאלה:

(1) אופן הטיפול בחומרים מסוכנים, כדי למנוע, לצמצם או להפסיק סכנה לאדם ולסביבה;

(2) הנחיות התנהגות לציבור ולגופי הצלה;

(ב) בפסקה זו, "קצין משטרה" ו"קצין צה"ל" — כהגדרתם בסעיף 90א לפקודת המשטרה.

(1) לדרוש מכל אדם הנמצא באזור האירוע או מאדם שיש למי מהם יסוד להניח כי יש לו קשר לאירוע או מידע בקשר אליו, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנמצא באזור האירוע או מאדם שיש למי מהם יסוד להניח כי יש לו קשר לאירוע או מידע בקשר אליו, למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידיו; בפסקה זו, "מסמך" — לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים;

(3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דגימות של חומר, מכל חומר שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חומר מסוכן;

(4) לערוך חיפוש במקום בלא צו שופט, אם יש לו יסוד סביר להניח שבאותו מקום יש חומרים מסוכנים, ולתפוס חומר שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חומר מסוכן, והכל, ככל הדרוש להצלת חיי אדם או רכוש או לצמצום היקף אירוע חומרים מסוכנים או תוצאותיו; חומר שנתפס כאמור יוחזר במידת האפשר ובהקדם האפשרי לאחר תום אירוע חומרים מסוכנים ולמי שממנו נתפס.

(ב) לא יפעיל עובד הרשות סמכויות כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן —

(1) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סימן זה, כפי שהורה הנציב;

(2) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

(ב) אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של ממונה במשרד להגנת הסביבה.

(ג) בסעיף זה, "ממונה במשרד להגנת הסביבה" — ממונה כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים.

(ב) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע סוגים של מפעלים שיחולו עליהם הוראות סעיף זה, כגון תחנת כוח, מפעל תעשייתי, נמל ים, שדה תעופה ומקום אחסון. תקנות כאמור בסעיף קטן זה לעניין סוגי מפעלים שמתקיים בהם סיכון מיוחד לאירוע חומרים מסוכנים יותקנו גם בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ושר הכלכלה והתעשייה.

(ג) הנציב רשאי להורות בצו לבעל מפעל, לקיים במפעלו צוות כיבוי והצלה בעל הכשרה לפעול באירוע כבאות והצלה עד להגעת כוחות רשות הכבאות וההצלה למקום האירוע, ולסייע לרשות בפעולותיה עם הגיעה למקום האירוע (בחוק זה — צוות כיבוי מפעלי) ואולם הנציב לא ידרוש כי לצוות כיבוי והצלה מפעלי תהיה הכשרה לפעול באירוע חומרים מסוכנים אלא לגבי מפעל מהסוג שנקבע לפי סעיף קטן (ב) כי מתקיים בו סיכון מיוחד לאירוע חומרים מסוכנים.

(ד) בזמן אירוע כבאות והצלה יראו חבר צוות כיבוי והצלה מפעלי כמתנדב, יהיו נתונות לו הסמכויות לפי סעיף 21, והוראות סעיף 24(ג) יחולו עליו ובמפעל שמתקיים בו סיכון מיוחד לאירוע חומרים מסוכנים, יהיו נתונות לו גם הסמכויות לפי סעיף 29(א)(3) לצורך גילוי, זיהוי וניטור של חומרים מסוכנים.

(ה) בצו לפי סעיף קטן (ג) רשאי הנציב לתת הוראות בדבר הרכבו של צוות כיבוי והצלה מפעלי, ציודו, הכשרתו, אימוניו, דרכי פעולתו, וכל הוראה אחרת הדרושה למילוי תפקידו.

(ב) בזמן אירוע דליקה יראו חבר צוות כיבוי לשטחים פתוחים כמתנדב, יהיו נתונות לו הסמכויות לפי סעיף 21, והוראות סעיף 24(ג) יחולו עליו.

(ג) בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי הנציב לתת הוראות בדבר הרכבם של צוותי כיבוי לשטחים פתוחים, ציודם, הכשרתם, אימוניהם, דרכי פעולתם, וכל הוראה אחרת הדרושה למילוי תפקידם.

(ד) צו לפי סעיף קטן (א) המורה דבר לגבי אחד מאלה יינתן —

(1) לגבי רשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים — לאחר התייעצות עמה ובהסכמת השר להגנת הסביבה;

(2) לגבי יערות וחורשים — לאחר התייעצות עם הגוף האחראי להם ובהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר;

(3) לרשות מקומית — בהסכמת שר הפנים.

(ב) הנציב רשאי, לבקשת שר החוץ ובאישור השר, להורות על הושטת עזרה של רשות הכבאות וההצלה לטיפול באירועים מחוץ לישראל.

(ב) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הושטת עזרה בשטחי המועצה הפלסטינית לפי בקשת המועצה או רשות מוסמכת מטעמה, בתחום שירותי כבאות והצלה.

(ב) ביקש אדם כי לרגל פעולה או אירוע כלשהו מטעמו (בסימן זה — פעולה או אירוע) תקצה רשות הכבאות וההצלה כבאים וציוד לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה, רשאי הקצין המוסמך לכך להקצות לפעולה או לאירוע כבאים וציוד בתשלום, אם מצא כי מפאת היקפם, טיבם או מקומם של הפעולה או האירוע, קיים חשש להתרחשות אירוע כבאות והצלה, וכי מתקיימים תנאים אלה:

(1) הפעולה או האירוע הם מסוג הפעולות או האירועים שהשר קבע כי ניתן להקצות להם כבאים וציוד בתשלום;

(2) התקיימו לגבי הפעולה או האירוע הוראות כל דין, לרבות כאשר נדרש לפעולה או לאירוע רישיון, היתר או אישור לפי כל דין, והגורם המוסמך לתתם החליט כי הרישיון, ההיתר או האישור מותנים בבחינה של הקצין המוסמך בדבר הצורך בהקצאת כבאים וציוד לכיבוי אש או לחילוץ.

(ג) לא יקצה הקצין המוסמך כבאים וציוד בתשלום אלא לאחר שנוכח כי התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), ולאחר שמצא כי נוכח היקפם, טיבם ומקומם של הפעולה או האירוע, יש מקום להקצות כבאים וציוד בתשלום, וזאת בשים לב, בין השאר, לאלה:

(1) האפשרות להשתמש בחלופות אחרות לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה בפעולה או באירוע;

(2) מאפייניהם הפרטיים או הציבוריים של הפעולה או האירוע, לרבות היותם מיועדים לציבור מסוים או למטרות רווח;

(3) ההשלכות על מילוי תפקידיה של רשות הכבאות וההצלה ועל כבאים, לרבות השלכות בדבר יכולתה של הרשות לטפל באירועי כבאות והצלה אחרים ולמנוע את התרחשותם.

(ד) החליט הקצין המוסמך כי יש מקום להקצות כבאים וציוד בתשלום, יורה על מספר הכבאים והיקף הציוד שיוקצו בתשלום, בהתאם לאמות המידה שבהוראות הרשות.

(1) אירוע ממלכתי בעל חשיבות לאומית, כפי שקבעה ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לעניין זה, וכפי שייקבע בפקודות כבאות והצלה;

(2) אסיפה או תהלוכה כהגדרתן בסעיף 83 לפקודת המשטרה, וכן משמרת מחאה או הפגנה, בעניינים בעלי אופי מדיני או ציבורי, למעט תשלום הנדרש בעבור הקצאה נוספת של כבאים וציוד לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה עקב כוונתם של המארגנים להשתמש באמצעים שיש בהם, לדעת הקצין המוסמך, סכנה ממשית להתפרצות דליקה.

(ב) על החלטת מפקד מחוז בבקשה לעיון חוזר לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף קטן (ג), בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה בעיון החוזר.

(ג) השר ימנה ועדת ערר שתדון בעררים לפי סעיף קטן (ב), ואלה חבריה:

(1) הנציב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש;

(2) עובד המדינה שהוא משפטן הכשיר להיות שופט בית משפט השלום, שימנה שר המשפטים;

(3) עובד המשרד לביטחון הפנים.

(ד) השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע את סדרי הדין בוועדת הערר.

(ה) החלטה בערר לגבי הקצאת כבאים וציוד לפעולה או אירוע או לגבי מספר הכבאים או היקף הציוד הדרושים לשם שמירה על הציבור מהתרחשות אירוע כבאות והצלה בפעולה או באירוע, טעונה הסכמה של יושב ראש הוועדה.

(ו) החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע כי לעניין סוגים של נכסים או לעניין סוגים של אמצעי בטיחות אש והצלה, האחריות לקיום הוראות בטיחות אש והצלה מוטלת על הבעלים בלבד, על המחזיק בלבד, או על האדם העוסק בתחזוקת השטחים המשותפים בנכס בלבד, או על גורם אחר שקבע.

(1) סידורי בטיחות אש והצלה בנכסים לסוגיהם, לרבות התקנתם של אמצעי בטיחות אש והצלה בנכסים כאמור, קביעת איכותם, תחזוקתם ובדיקת תקינותם, תרגול השימוש בהם וקבלת אישור בטיחות;

(2) אופן החזקתם של נכסים לסוגיהם, לרבות בעניין סדר וניקיון, גיזום וסילוק צמחייה, מיקומם של מיתקנים, אחסנה, שמירת דרכי מילוט פנויות ותחזוקת יערות וחורשים, והכל בכל הנוגע לבטיחות אש והצלה;

(3) כללי התנהגות שעניינם בטיחות אש והצלה;

(4) חובת העסקת ממונה בטיחות אש והצלה בעסקים, במוסדות ובארגונים לסוגיהם, תפקידיו וכן דרישות לעניין כשירות, הכשרה והסמכה של הממונה; הוראות פסקה זו יחולו על גופים כאמור שהיקף פעילותם מצדיק זאת, בין השאר בשל רמת הסיכון הנובעת מאופי הפעילות של הגוף, ממספר השוהים במקום שבו הוא פועל ומשטח המקום;

(5) חובת עריכתן של פעולות הדרכה ותרגול בנושאי בטיחות אש והצלה על ידי מדריכים, בעסקים, במוסדות ובארגונים לסוגיהם, וכן דרישות לעניין כשירות, הכשרה והסמכה של המדריכים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) —

(1) תקנות הנוגעות לשטח המפורט להלן, ייקבעו לאחר התייעצות עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ובהסכמת השר להגנת הסביבה:

(א) שטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע;

(ב) שטח שאושר בתכנית כגן לאומי או כשמורת טבע;

(ג) שטחים שנמצאים בהם ערכי טבע מוגנים כהגדרתם בחוק הגנים הלאומיים;

(2) תקנות הנוגעות ליערות וחורשים ייקבעו לאחר התייעצות עם הגוף המופקד על ניהול מרבית שטחי הייעור בישראל, עם השר להגנת הסביבה ובהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר;

(3) תקנות לגבי שטחים פתוחים שרשות מקומית היא בעלת זכויות בהם ייקבעו בהסכמת שר הפנים.

(ב) לא ייתן הנציב צו מיוחד אלא לאחר שהוצגה לפניו חוות דעת מקצועית בכתב, ולאחר שנתן לנוגע בדבר אפשרות להביע את עמדתו בעניין.

(ג) בצו מיוחד יפרט הנציב את האדם שעליו לנקוט את האמצעים המנויים בצו, ורשאי הוא לקבוע כי יש לנקוט את האמצעים המנויים בו בלא דיחוי או בפרק זמן שיקבע, ואם נקבע פרק זמן לעניין זה בהוראות הרשות — בפרק זמן שלא יעלה על פרק הזמן שנקבע בהוראות הרשות.

(ד) בבואו להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, ייתן הנציב את דעתו, בין השאר, לצורך לקיים רמה נאותה של בטיחות באש בנכס ולמנוע הכבדה יתרה על מי שאחראי לביצוע הפעולות.

(ה) ניתן צו מיוחד לגבי עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, שיש בו כדי לחרוג מאחד המפורטים להלן, יחולו הוראות סעיף 7 לאותו חוק, בשינויים המחויבים:

(1) תנאי הרישיון;

(2) תנאי המפרט האחיד שנקבע לפי סעיף 7ג1(א) לחוק האמור.

(ו) בסעיף זה, "אמצעים" — כל אחד מהמפורטים בסעיף 42(א)(1) עד (5).

(ב) הגשת עתירה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית משפט לעניינים מינהליים אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון העתירה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

(1) דרכי גישה לכלי רכב לכיבוי אש;

(2) התקנה והצבה של אמצעי גילוי וכיבוי ביער ובחורש, לרבות ברזי כיבוי ושילוט של בארות מים;

(3) אמצעי הפרדה בתחום היער והחורש הדרושים לשם הפרדה בין גושי יער וחורש או בין יער או חורש למבנים סמוכים.

(ב) כללים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו לאחר התייעצות עם הגוף המופקד על ניהול מרבית שטחי הייעור בישראל, עם עובד המשרד להגנת הסביבה שהשר להגנת הסביבה הסמיך לעניין זה ובהסכמת עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר ששר החקלאות ופיתוח הכפר הסמיך לעניין זה; ואולם —

(1) כללים הנוגעים לשטח המפורט להלן, ייקבעו לאחר התייעצות עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ובהסכמת עובד המשרד להגנת הסביבה:

(א) שטח שהוכרז כגן לאומי או כשמורת טבע;

(ב) שטח שאושר בתכנית כגן לאומי או כשמורת טבע;

(ג) שטחים שנמצאים בהם ערכי טבע מוגנים כהגדרתם בחוק הגנים הלאומיים;

(2) כללים לגבי שטחים פתוחים שרשות מקומית היא בעלת זכויות בהם, ייקבעו בהסכמת עובד משרד הפנים ששר הפנים הסמיך לעניין זה;

(3) כללים לגבי אמצעי גילוי וכיבוי ביער ובחורש המוחזקים בידי מערכת הביטחון ייקבעו בהסכמת עובד משרד הביטחון או משרד ראש הממשלה ששר הביטחון או ראש הממשלה, לפי העניין, הסמיך לעניין זה.

(ג) לעניין חוק זה רואים את הכללים לפי סעיף זה כדינים.

(ב) המבקש לבצע נטיעה יגיש תכנית נטיעה למפקד המחוז שבתחומו נמצא היער או החורש.

(ג) מצא מפקד המחוז כי תכנית הנטיעה עומדת בכללים שנקבעו לעניין זה לפי סעיף 44, יאשר את התכנית.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל חובה לפי כל דין, לרבות חובת רישיון, היתר או אישור.

(ה) בסעיף זה, "מפקד מחוז" — לרבות קצין כבאות והצלה שמפקד המחוז הסמיך לעניין סעיף זה.

(ב) השר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשאי לקבוע הוראות בדבר התקנת צנרת ומיתקנים לאספקת מים כנדרש לצורכי טיפול באירוע כבאות והצלה והגבלת השימוש בהם לצרכים אחרים; הוראות בדבר התקנת צנרת ביערות ובחורשים ייקבעו לאחר התייעצות עם הגוף המופקד על ניהול מרבית שטחי הייעור בישראל ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

(ג) השר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשאי לקבוע הוראות בדבר אספקת מים לברזי כיבוי, לרבות במקומות ציבוריים, בשטחים פתוחים, ביערות ובחורשים, לצורך כיבוי דליקות; על תקנות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 42(ב).

(ד) תקנות לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) לא יחולו על מי שמפיק או מספק מים על פי רישיון לפי סעיף 23 לחוק המים; ואולם מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב רשאית, בהסכמת השר, לקבוע כללים בעניינים אלה, לבקשת השר או ביוזמתה.

(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מפקח;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

(ב) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לשם הפיקוח; בפסקה זו, "מסמך" — לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים;

(3) לערוך בדיקות, מדידות או ליטול דגימות של חומרים או ציוד, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4) להיכנס בכל עת סבירה לכל נכס.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(4) —

(1) לא ייכנס מפקח לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, לא יראו שטחים משותפים בבניין מגורים כתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד;

(2) מפקח רשאי להיכנס לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד לשם בדיקת אמצעי בטיחות אש והצלה המותקן במקום, בשעה סבירה ובתיאום מראש, אם ניתנה לכך הסכמה בכתב של בגיר המחזיק בנכס (בסימן זה — המחזיק), ורשאי המחזיק לבקש כי יתואם עמו מועד כניסה אחר לנכס.

(ג) (1) מצא מפקח כי קוימו ההוראות לפי חוק זה בנכס וכי שולמה אגרת בטיחות, ייתן לאחראי אישור על קיום ההוראות (בחוק זה — אישור בטיחות).

(2) השר יקבע הוראות לעניין תקופת תוקפו של אישור בטיחות, ויכול שיקבע תקופות שונות לפי סוגי הנכס, סוגי אמצעי בטיחות אש והצלה או לפי כל סוג אחר שיקבע.

1) הוא בעת מילוי תפקידו;

(2) הוא לובש מדים ועונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(3) יש בידו תעודה החתומה בידי הנציב, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

(ב) מי שקיבל דרישה לתיקון ליקויים, רשאי להגיש עליה השגה בכתב לפני הנציב בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה לו.

(ג) הגשת השגה אינה מתלה את תוקפה של דרישה לתיקון ליקויים, אלא אם כן הורה הנציב אחרת.

(ד) הנציב רשאי לאשר את הדרישה לתיקון ליקויים, לבטלה, לשנותה או לתת כל הוראה אחרת בעניין.

(1) ההפרה יוצרת חשש מיידי וממשי לבטיחותם של השוהים בנכס או בסביבתו (בסימן זה — נסיבות דחופות);

(2) לא קוימה דרישה לתיקון ליקויים שנמסרה לאחראי לגבי אותה הפרה, בפרק הזמן שנקבע לה, ככל שנקבע;

(3) בששת החודשים שקדמו להפרה היתה בנכס הפרה דומה, שבשלה נמסרה לאחראי דרישה לתיקון ליקויים, ופרק הזמן שנקבע לה חלף.

(ב) מי שמוסמך לתת צו הפסקה מינהלי ייתן את הצו רק לאחר שהתייעץ עם היועץ המשפטי של רשות הכבאות וההצלה או עם מי שהיועץ המשפטי מינה לכך (בסימן זה — היועץ המשפטי); ואולם מצא מפקד מחוז כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו, והצו יובא לעיון היועץ המשפטי, להבעת עמדתו סמוך לאחר נתינתו, ולא יאוחר משלושה ימים לאחר נתינתו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מפקד מחוז כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, רשאי הוא לתת את הצו אף אם לא ניתנה הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו; ואולם בהתקיים נסיבות כאמור, תינתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את טענותיו בתוך 48 שעות ממועד מתן הצו.

(ב) הוגש לבית המשפט כתב אישום בדבר הפרת הוראות בטיחות אש והצלה, או הוגשה בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 58 בשל ההפרה, לא יינתן צו הפסקה מינהלי אלא בהתקיים נסיבות דחופות, אם מצא מפקד המחוז כי יש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי.

(1) פרטי הנכס שעליו הוא חל;

(2) תיאור ההפרה ששימשה עילה למתן הצו, ובכלל זה תיאור המעשה או המחדל וציון הוראות הדין שהופרו;

(3) האמור בסעיף 57 בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו.

(ב) צו הפסקה מינהלי יבוצע בסמוך לאחר המצאתו, ובלבד שניתנה לבעלי חפצים הנמצאים בנכס הזדמנות סבירה להוציאם מהנכס, ככל שאין בכך כדי לפגוע במטרות הצו.

(ב) הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

(ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

(ד) אישר בית המשפט את צו ההפסקה המינהלי, עם שינויים או בלי שינויים, רואים אותו מאותו יום ואילך כצו הפסקה שיפוטי כמשמעותו בסעיף 58.

(ב) צו הפסקה שיפוטי יכול שיינתן בין שננקטו הליכים נוספים בעניין ההפרה ובין שלא ננקטו.

(ג) בית משפט שנתן צו הפסקה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת התובע, או מי שרואה את עצמו נפגע מהצו ואשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו.

(ד) בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הפסקה שיפוטי שנתן אם ראה שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו.

(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות חוקר דליקות;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סימן זה, כפי שהורה השר;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לחקירה; בסעיף זה, "מסמך" — לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים;

(3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות של חומרים, למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4) להיכנס לנכס, ובלבד שלא ייכנס, בלא הסכמה, לתחום היחיד המיועד לשמש למגורים והמשמש למגורים בלבד, אם חלפו 12 שעות מכיבוי דליקה בו, אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, לא יראו שטחים משותפים בבניין מגורים כתחום היחיד המיועד לשמש למגורים ומשמש למגורים בלבד;

(5) לתפוס כל חפץ או מסמך הדרוש לחקירה (בפסקה זו — חפץ); על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות אלה:

(א) חוקר הדליקות יערוך רשימה של החפצים שנתפסו לפי פסקה זו, ובכלל זה יפרט את מקום תפיסתם, מועד תפיסתם והאדם שממנו נתפסו ככל שניתן לזהותו;

(ב) נתפס מסמך, יאפשר חוקר הדליקות לבקשת בעל המסמך או מי שממנו נתפס המסמך, להעתיק את המסמך, ואולם רשאי חוקר הדליקות לדחות את העתקת המסמך לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, אם לדעתו העתקה כאמור עלולה לשבש את החקירה;

(ג) על אף האמור בפסקת משנה (ב), על תפיסת חפץ שהוא מחשב או חומר מחשב, הכוללת חדירה לחומר כאמור, יחולו הוראות סעיף 23א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, בשינויים המחויבים, ועל העתקת חפץ שהוא חומר מחשב יחולו הוראות סעיף 32א לפקודה האמורה, בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות למשטרה ולקצין משטרה באותו סעיף יהיו נתונות לחוקר הדליקות; בפסקת משנה זו, "מחשב" ו"חומר מחשב" — למעט מחשב המותקן באמצעי בטיחות והצלה או נלווה אליו, ואינו משמש למטרה אחרת, וכן חומר מחשב שנתפס ממחשב כאמור;

(ד) חפץ שנתפס יוחזר לאחר הגשת דין וחשבון בכתב כאמור בסעיף 64, אלא אם כן הורה מפקד המחוז אחרת, בשל נחיצותו של החפץ לצורכי חקירת הדליקה; היה החפץ דרוש לצורך הליך משפטי, לא יוחזר עד לסיום ההליך המשפטי, זולת אם הורה בית משפט אחרת;

(ה) התעורר ספק למי להחזיר חפץ שנתפס לפי פסקה זו, יכריע בדבר בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ, לבקשת חוקר דליקות או אדם התובע זכות בחפץ.

(ב) סבר חוקר דליקות כי מתעורר חשד לביצוע עבירה, ידווח על כך למפקד המחוז; מפקד המחוז יעביר את ממצאי החקירה והראיות למשטרת ישראל.

(ב) סבר מפקד המחוז כי מתעורר חשד לביצוע עבירה, יעביר את הדין וחשבון ואת ממצאי החקירה והראיות למשטרת ישראל.

(1) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לפי סעיף זה, כפי שיורה השר;

(2) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

(ב) לחוקר דליקות צבאי יהיו נתונות הסמכויות לפי סעיף 62, כולן או חלקן, כפי שיורה הנציב.

(ג) לא יפעיל חוקר דליקות צבאי את סמכויותיו לפי סעיף זה אלא לעניין חקירת דליקות כמפורט להלן:

(1) במקרקעין שבחזקת צבא הגנה לישראל;

(2) בשטח המשמש את צבא הגנה לישראל כשטח אימונים, לחקירת דליקות שהתרחשו במהלך פעילות צבאית או כתוצאה ממנה;

(3) בדליקות שבהן מעורב חייל במילוי תפקידו או רכוש צבאי, לעניין אותו חייל או אותו רכוש בלבד.

(ד) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), היתה רשות הכבאות וההצלה מעורבתבכיבוי דליקה כאמור באותו סעיף קטן, או במניעת התפשטות האש בדליקה כאמור, יקבע הנציב, לאחר התייעצות עם הגורם הממונה הצבאי, מי הגורם שיחקור את הדליקה, ועד לקביעתו לא יפעיל חוקר דליקות צבאי את סמכויותיו לפי סעיף זה.

(2) הנציב רשאי, בהסכמת הגורם הממונה הצבאי, לקבוע מי הגורם שיחקור סוגים מסוימים של דליקות כאמור בסעיף קטן (ג) או בנסיבות נוספות על אלה המנויות באותו סעיף קטן או בסעיף קטן זה.

(ה) דין וחשבון כאמור בסעיף 64 לעניין דליקה כאמור בסעיף קטן (ג), יועבר לעיון צבא הגנה לישראל, ויחול עליו סיווג ביטחוני, כפי שיקבע הגורם שהוסמך לכך בצבא הגנה לישראל.

(ו) סבר קצין שיפוט בכיר המשרת בחיל המשטרה הצבאית כי מתעורר חשד לביצוע עבירה שהיא מוסמכת לחקור, רשאי הוא להודיע לנציב כי רשות הכבאות וההצלה לא תעשה שימוש בסמכויותיה לפי סימן זה, ובלבד שהדבר נדרש כדי למנוע שיבוש הליכי חקירה פלילית או פגיעה בחקירה כאמור.

(ז) בסעיף זה —

(ב) חומר התחקיר יהיה חסוי בפני כל אדם, ואולם הוא יימסר, כולו או חלקו, רק לאותם גורמים ברשות הכבאות וההצלה שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה בחוק הארכיונים, התשט"ו-1955, או לפיו, אך התקיימו כל התנאים לחשיפתו לעיון הקהל אשר נקבעו לפי החוק האמור, ובלבד שעברה תקופה של עשר שנים מיום הפקדתו.

(ג) חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר.

(ב) מצא היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי חומר התחקיר מגלה חשד לביצוע עבירה, המצדיק בדיקה או חקירה על ידי גוף חוקר, רשאי הוא, לאחר שנועץ בנציב, להורות, בכתב, לגוף חוקר לפתוח בבדיקה או בחקירה.

(ג) הורה היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לפתוח בבדיקה או בחקירה, יתאר בהוראתו את נסיבות האירוע שבעקבותיו נערך התחקיר, ואת הסיבות אשר בשלהן עלה החשד לביצוע העבירה; ואולם לא יצורף להוראה דבר מחומר התחקיר, והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חומר התחקיר או סיכום ממצאיו, לא יועבר לגוף חוקר.

(ג) אישר הנציב העברת חומר תחקיר או סיכום ממצאי תחקיר, יקבע את המטרה שלשמה יועבר, ורשאי הוא לקבוע בהוראות הרשות הוראות לעניין השימוש בחומר תחקיר או בסיכום ממצאי תחקיר, לרבות בדבר אופן החזקתו וזהות הרשאים לעיין בו.

(1) לא הקים צוות כיבוי והצלה מפעלי או צוות כיבוי לשטחים פתוחים, בניגוד להוראה שנתן לו הנציב בצו לפי סעיף 31 או 32;

(2) בניגוד לתקנות לפי סעיף 42 —

(א) לא התקין אמצעי בטיחות אש והצלה בנכס או לא החזיקם במצב תקין, לא תרגל את השימוש בהם או לא בדק את תקינותם בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(1) או לא פעל לקבלת אישור בטיחות בניגוד לתקנות לפי סעיפים 42(א)(1) ו–48(ג);

(ב) לא קיים הוראות בכל הנוגע לבטיחות אש והצלה לגבי אופן החזקתם של נכסים, לרבות תחזוקת יערות וחורשים, והכל בניגוד לתקנות לפי סעיפים 42(א)(2);

(ג) לא קיים כללי התנהגות שעניינם בטיחות אש והצלה בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(3);

(ד) לא העסיק ממונה בטיחות אש והצלה בעסק, במוסד או בארגון בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(4) או העסיקו בניגוד לדרישות שנקבעו בתקנות כאמור;

(ה) לא ערך פעולות הדרכה ותרגול בנושאי בטיחות אש והצלה בעסק, במוסד או בארגון בניגוד לתקנות לפי סעיף 42(א)(5) או ערך פעולות כאמור בניגוד לדרישות שנקבעו בתקנות כאמור;

(3) לא נקט אמצעים בעניין בטיחות אש והצלה בניגוד לצו מיוחד שנתן לו הנציב לפי סעיף 43;

(4) לא קיים הוראות בטיחות אש והצלה ביערות וחורשים, ובשטחים המפורטים בסעיף 42(ב)(1)(א) עד (ג) בניגוד לכללים שקבע הנציב לפי סעיף 44;

(5) הפר חובת אספקת מים לצורכי טיפול באירוע כבאות והצלה, לא התקין צנרת ומיתקנים לאספקת מים או הפר חובת אספקת מים לברזי כיבוי, והכל בניגוד להוראות התקנות לפי סעיף 46.

(ב) היתה העבירה שנעברה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופה שנקבעה בדרישה לתיקון ליקויים שנמסרה על ידי מפקח לפי סעיף 50 או בצו מיוחד שהוציא הנציב לפי סעיף 43.

(ג) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו — כפל הקנס הקבוע לעבירה.

(1) גילה דבר מחומר תחקיר או עשה שימוש בחומר תחקיר שלא למטרה שלשמה נמסר לו;

(2) לא פעל בהתאם להוראות הרשות בעניין שמירת סודיות חומר תחקיר.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 76 או הופר צו הפסקה מינהלי כאמור בסעיף 79 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ב) על אף האמור בסעיף 29(א)(4), לא יערוך כבאי או עובד הרשות חיפוש במקום המוחזק בידי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, בהנחיית קצין בכיר או קצין מוסמך, או אם הדבר דרוש לשם הצלת חיי אדם.

(ג) לא נכח במקום קצין בכיר, הסמכויות הנתונות לו יהיו נתונות לבעל הדרגה הבכירה ביותר הנוכח במקום.

(1) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;

(2) מתרחשת במקום פעילות עוינת;

(3) מתקיימת במיתקן פעילות שהמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.

(ב) החליט קצין בכיר או קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל, וייקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.

(1) קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו לכבאי או לעובד הרשות, למפקח או לחוקר הדליקות, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל (בסעיף זה — עובד רשות מוסמך);

(2) קצין מוסמך רשאי להורות כי כבאי או עובד הרשות, מפקח או חוקר דליקות לא יוציא ממיתקן המוחזק בידי הגוף הביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש לכבאי או לעובד הרשות, למפקח, לחוקר הדליקות או לעובד הרשות המוסמך, לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.

(ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח או החקירה, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים לכבאי או לעובד הרשות, למפקח, לחוקר הדליקות או לעובד הרשות המוסמך, ובלבד שיידע אותם שהשמיט מידע כאמור.

(ב) קצין מוסמך רשאי להורות כי כבאי או עובד הרשות לא יוציא חומר מסוים ממיתקן המוחזק בידי הגוף הביטחוני, וחוקר דליקות לא יוציא חפץ מסוים ממיתקן כאמור, אם קבע כי הם בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת; חומר או חפץ כאמור יישמרו במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיו נגישים לכבאי או לחוקר הדליקות, לפי העניין.

(ב) על אף האמור בסעיף 43, לא ייתן הנציב צו מיוחד לגוף ביטחוני אם השר הממונה סבר כי כתוצאה מכך יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.

(ב) על אף האמור בסעיף 51, לא ייתן מפקד מחוז צו הפסקה מינהלי למיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני אם השר הממונה סבר כי כתוצאה מכך יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.

(ב) קיבל השר את הסכמתו של השר הממונה לקבוע נוהל כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן נוהל קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

(ג) בהיעדר הסכמה בין השרים כאמור בסעיף קטן (א), יורה בדבר ראש הממשלה.

(ד) נוהל ראשון לפי סעיף קטן (א) ייקבע בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה.

"תקופת המעבר" — התקופה שבין יום תחילתו של חוק זה לבין יום כינון הרשות .

(ב) המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים יעמוד בראש מינהלת ההקמה.

(ג) מינהלת ההקמה תפעל עד ליום כינון הרשות, אך סמכויות המנהל לפי פרק זה יעמדו בתוקפן גם לאחר כינונה של הרשות ויהיו נתונות לנציב.

(ב) איגוד ערים או רשות מקומית שנדרשו למסור מידע או מסמכים לפי סעיף קטן (א), יעבירום למנהל או לממונה על הנכסים, לפי העניין, בלא דיחוי, ומוקדם ככל האפשר.

(ב) רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות תעביר לממונה על הנכסים, בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה, את רשימת הנכסים אשר שימשו את המחלקה ערב המועד הקובע, ואת רשימת החובות וההתחייבויות של הרשות המקומית בקשר עם המחלקה ערב המועד האמור, הכוללות מידע מפורט בנוגע אליהם.

(1) לעניין איגוד ערים — כל נכסי האיגוד וכן הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו לאיגוד ערב יום כינון הרשות, למעט זכויות לגמלאות שלגביהן יחולו הוראות סעיפים 105 ו–107ג לחוק שירות המדינה (גמלאות), ולרבות תשלומי חובה שהטיל איגוד הערים כדין וטרם נגבו, וכן התחייבויות מותנות, עתידיות, ידועות ובלתי ידועות, וזאת בכפוף לכל זכות שהיתה קיימת בהם ערב יום כינון הרשות; הוראות פסקה זו יחולו בכפוף להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, ואין בהן כדי לגרוע מתוקפו של חוזה שעניינו שכר או תנאי עבודה, לרבות הסכם קיבוצי, שהמדינה היא צד לו כמעסיק;

(2) לעניין רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות — כל נכסי הרשות המקומית ששימשו את המחלקה לשירותי כבאות, וכן הזכויות, החובות וההתחייבויות של הרשות המקומית בקשר עם המחלקה לשירותי כבאות ערב יום כינון הרשות, למעט זכויות לגמלאות שלגביהן יחולו הוראות סעיפים 105 ו–107ג לחוק שירות המדינה (גמלאות), ולרבות תשלומי חובה שהטילה הרשות המקומית כדין וטרם נגבו, וכן התחייבויות מותנות, עתידיות, ידועות ובלתי ידועות, וזאת בכפוף לכל זכות שהיתה קיימת בהם ערב יום כינון הרשות; הוראות פסקה זו יחולו בכפוף להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, ואין בהן כדי לגרוע מתוקפו של חוזה שעניינו שכר או תנאי עבודה, לרבות הסכם קיבוצי, שהמדינה היא צד לו כמעסיק;

(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו–(2), היה נכס מנכסי איגוד ערים או רשות מקומית, זכות במקרקעין או לגבי מקרקעין (בסעיף זה — נכס מקרקעין) לא יוקנה הנכס למדינה, אלא לאחר שקבע הממונה על הנכסים את רשימת נכסי המקרקעין של איגוד ערים או של הרשות המקומית שיוקנו למדינה (בפרק זה — רשימת הממונה) בתוך 30 ימים מיום כינון הרשות, ונתן לאיגוד הערים או לרשות המקומית הודעה על הכוונה להכלילו ברשימה 15 ימים קודם קביעתו; הממונה על הנכסים רשאי לתקן את הרשימה בהתאם להוראות לפי סעיף 114;

(4) ראתה רשות מקומית כי נכס הנכלל ברשימת הממונה לא שימש את שירותי הכבאות, רשאית היא לפנות לשר האוצר בתוך 30 ימים מיום שנקבעה רשימת הממונה בבקשה שלא להכליל את הנכס ברשימת הממונה, ושר האוצר יכריע בעניין לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה;

(5) ראה שר האוצר כי נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות משמש גם לשימושים שאינם נוגעים למילוי תפקידי שירותי הכבאות, רשאי הוא להורות בצו על הקניית אותו חלק מהנכס למדינה; ציווה כאמור, יהיה חלק הנכס לקניין המדינה לפי פרק זה; רשות מקומית רשאית לפנות לשר האוצר בתוך 30 ימים מיום שניתן צו כאמור, בבקשה שלא לכלול את הנכס בצו; אין בהגשת בקשה לשר האוצר לפי פסקה זו כדי לעכב הקניית החזקה למדינה;

(6) (א) על אף האמור בפסקאות (1) ו–(2), בתקופה שעד ליום כינון הרשות, רשאית רשות מקומית, משיקולים תכנוניים, להגיש לממונה על הנכסים הצעה להקנות למדינה נכס מקרקעין חלף נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות שלאותה הרשות זכות כלשהי בהם ולגביהם או זכות הקשורה עמם (בפסקה זו — נכס חלופי), ובלבד שהנכס החלופי יהיה דומה בתכונותיו, לרבות בשטחו, במבנים ובציוד הנמצאים בו, בייעודו ובשימושי הקרקע האפשריים בו, לפי כל דין, לנכס איגוד הערים או לנכס המחלקה לשירותי כבאות אשר במקומם הוא מוצע.

(ב) הצעת הרשות המקומית לפי פסקה זו תכלול את פרטי הנכס החלופי, תהיה מנומקת, ויפורטו בה השיקולים התכנוניים העומדים בבסיסה.

(ג) הממונה על הנכסים יחליט אם לקבל את הצעת הרשות המקומית, לאחר התייעצות עם הנציב; קיבל הממונה על הנכסים את הצעת הרשות המקומית יהיה הנכס החלופי לקניין המדינה ביום כינון הרשות.

(ב) הממונה על הנכסים רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר מיום כינון הרשות להקניית נכס איגוד ערים או נכס מחלקה לשירותי כבאות למדינה, אם יהיה בכך לשרת את כינון הרשות; נקבע כאמור והיה הנכס נכס מקרקעין, יחולו הוראות סעיף קטן (א)(3), בשינויים המחויבים.

(ג) (1) ביקשה המדינה במהלך חמש השנים שמיום כינון הרשות למכור נכס מקרקעין שהוקנה לה לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), או להפסיק לעשות בו שימוש, תציע המדינה לרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא הנכס לרוכשו במחיר שיקבע השמאי הממשלתי הראשי, או בהתאם להערכת שווי עדכנית שתתבצע לפי ייעוד הקרקע כפי שהיה ביום כינון הרשות; סירבה הרשות המקומית להצעה, בתוך 30 ימים ממועד ההצעה, תהיה המדינה רשאית למכור את הנכס או לעשות בו שימוש לפי שיקול דעתה; לעניין זה, יראו העדר תשובה כסירוב.

(2) על אף האמור בפסקה (1), ביקשה המדינה במהלך חמש השנים שמיום כינון הרשות להפסיק לעשות שימוש בנכס מקרקעין שהוקנה לה לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), מטעמים ביטחוניים, לרבות מטעמים שעניינם ביטחון המדינה וביטחון הציבור, וכן טעמי חירום והצלה, תהיה המדינה רשאית לעשות בנכס שימוש לפי שיקול דעתה.

(ב) הוגשה בקשה לשר לפי סעיף 101(א)(4), יגיש הממונה על הנכסים לרשם המקרקעין בקשה לרישום זכויות המדינה במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א), רק לאחר ששר האוצר נתן החלטה בעניין.

(ג) רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (א), את זכויות המדינה במקרקעין, ולא יידרשו כתנאי לרישום הזכות כאמור מסמכים או אישורים נוספים על הבקשה לרישום, ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת הרשות המקומית או איגוד הערים, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי חובה.

(ב) אין בשינוי הבעלות כאמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע במשכון, בזכות עיכבון, בזכות אחרת של אדם שלישי או בעיקול שהיו מוטלים על כלי הרכב.

(ג) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מחובת תשלום כל מס או אגרה שהיתה קיימת ביחס לרכב ואין בכך כדי לעכב את רישום שינוי הבעלות בכלי הרכב.

(ב) איגוד ערים, רשות מקומית או אדם אחר המחזיק בנכס שהוקנה למדינה יעבירו את החזקה למדינה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן קבע הממונה על הנכסים מועד אחר להעברת החזקה; קבע הממונה על הנכסים כאמור, יעביר המחזיק בנכס כאמור את החזקה במועד שקבע .

(ג) אין במחלוקת כלשהי על התשלומים שישולמו בשל העברת נכסים, ככל שמגיעים כאלה בהתאם להוראות פרק זה, כדי לעכב את העברת החזקה בהם.

(ב) הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יועברו בשלושה תשלומים שווים בחודשים פברואר, יוני ואוקטובר; ואולם המועד הראשון לתשלום יהיה בתום חודשיים מיום כינון הרשות.

(ג) לעניין סימן זה, יקבע שר האוצר בצו, שיפורסם ברשומות, את העניינים האלה:

(1) ההשתתפות של הרשויות המקומיות בתקציב איגודי הערים;

(2) תקציב המחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית.

(ד) קביעת צווים לפי סעיף קטן (ד), תיעשה על פי נתונים בדבר השתתפות רשויות מקומיות בתקציב איגוד ערים או בדבר תקציב מחלקה לשירותי כבאות של הרשות המקומית, בשנת 2011.

(ה) (1) על אף האמור בסעיף 36, ביקשה רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות כי רשות הכבאות וההצלה תקצה כבאים וציוד לאירוע המתקיים מטעמה בחמש השנים שמיום כינון הרשות, יופחת מהתשלום בעד ההקצאה כאמור סכום בשיעור כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין; בסעיף קטן זה, "אירוע" — אירוע עירוני שדומה באופיו לאירוע כאמור בסעיף 37(1), או אירוע כאמור בסעיף 37(2) לעניין התשלום שנדרש כאמור באותו סעיף.

(2) תשלום כאמור בפסקה (1) לא יופחת אלא בעד מספר אירועים שאינו עולה על מספר האירועים שהתקיימו בשנת 2010 מטעם אותה רשות מקומית.

(ב) בקשת רשות מקומית לפי סעיף קטן (א), תכלול פרטים בדבר נכסי המקרקעין או כלי הרכב המוקנים מהרשות המקומית למדינה, לפי העניין, לרבות שוויים הנטען, וכן תכלול פרטים בדבר שוויין הנטען של התחייבויות הרשות אשר הועברו למדינה והתחייבויותיה האקטואריות.

(ג) הגישה רשות מקומית בקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1) לא יאוחר מ–45 ימים לאחר קבלת הבקשה, יעביר הממונה על הנכסים את פרטיה לשמאי הממשלתי הראשי או מי מטעמו (בסעיף זה — השמאי הממשלתי) ולחשב הכללי במשרד האוצר או למי מטעמו (בסעיף זה — החשב הכללי);

(2) השמאי הממשלתי יקבע את שוויים של נכסי המקרקעין המוקנים מהרשות המקומית למדינה (בסימן זה — שווי המקרקעין); היתה הרשות המקומית חברה באיגוד ערים המפורט בתוספת השנייה, יקבע השמאי הממשלתי את חלקה היחסי בשווי הנכסים כאמור בהתאם לחלקה היחסי של הרשות המקומית בתקציב האיגוד כאמור בפסקה (6);

(3) בקביעת שווי המקרקעין וכלי הרכב, ינוכו ההשקעות שהשקיעה המדינה בנכס, לצורך רכישת הנכס, הקמתו או מימונו; לעניין פסקה זו, היה הנכס נכס מקרקעין שזכויות בו הועברו מהמדינה לרשות המקומית בלא תמורה או בתמורה מופחתת, לרבות במסגרת הפקעה, יראו בשוויו המלא של הנכס, כפי שקבע השמאי הממשלתי, בהפחתת התמורה ששילמה הרשות המקומית למדינה, ככל ששילמה, השקעה שהשקיעה המדינה;

(4) החשב הכללי יקבע את שוויים של כלי הרכב ושל התחייבויות הרשות המקומית אשר הוקנו למדינה, לרבות התחייבויתיה האקטואריות בשל עובד או גמלאי (בסימן זה — שווי ההתחייבויות וכלי הרכב); חישוב ההתחייבויות האקטואריות ייעשה לפי הנחות אקטואריות ובאופן שבו היה נערך החישוב בשל תשלומי פנסיה תקציבית לעובדי המדינה, והכל נכון ליום כינון הרשות; בלי לגרוע מהאמור בפסקה זו, היתה הרשות המקומית חברה באיגוד ערים המפורט בתוספת השנייה, יקבע החשב הכללי את חלקה היחסי בשווי ההתחייבויות וכלי הרכב בהתאם לחלקה היחסי בתקציב האיגוד כאמור בפסקה (6);

(5) רשות מקומית החולקת על שומת מקרקעין כאמור בפסקה (2), תהיה רשאית לפנות לוועדת ההשגות שהוקמה לפי סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943; על הגשת השגה ועל סדרי הדין יחולו הוראות לפי הפקודה האמורה, בשינויים המחויבים; החלטת ועדת ההשגות, כאמור בפסקה זו, ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים;

(6) חלקה של רשות מקומית שהיתה חברה באיגוד ערים בשווי המקרקעין, ובשווי ההתחייבויות וכלי הרכב, יחושב לפי חלקה בסכום ההשתתפות של הרשויות המקומיות החברות באיגוד, בתקציב האיגוד בשנת 2011;

(7) עלה שווי המקרקעין וכלי הרכב על שווי ההתחייבויות כאמור בפסקה (4), יעמוד ההפרש לזכותה של הרשות המקומית; עלה שווי ההתחייבויות על שווי המקרקעין והרכבים, יעמוד ההפרש לחובתה של הרשות המקומית;

(8) הממונה על הנכסים יודיע לרשות המקומית, בתוך 90 ימים מיום שהעביר את פרטי הבקשה שהגישה לפי סעיף זה לשמאי הממשלתי ולחשב הכללי, מהו הסכום העומד לזכותה או לחובתה ויצרף להודעתו את הפרטים של כל נכסי המקרקעין, ההתחייבויות וכלי הרכב העומדים בבסיס החישוב;

(9) רשות מקומית רשאית להגיש לממונה על הנכסים את הערותיה, בתוך 90 ימים מיום שנמסרה לה הודעת הממונה;

(10) הממונה על הנכסים ייתן את החלטתו הסופית בתוך 90 ימים מיום שנמסרו לו הערות הרשות המקומית;

(11) הסכומים המגיעים לרשות המקומית מהמדינה או מהרשות המקומית למדינה, ישולמו, לפי העניין, בתשלומים שווים מדי שנה בשנה, במשך חמש שנים;

(12) רשות מקומית שהגישה בקשה לפי סעיף זה, תישא בעלויות עריכת השומה או החישוב על ידי השמאי הממשלתי או החשב הכללי.

(ד) לעניין סעיף זה, "כלי רכב" —

(1) החשב הכללי במשרד האוצר יפחית מההקצבות המועברות לרשות המקומית מתקציב המדינה, ככל שמועברות, סכומים השווים לסכומים שעל הרשות המקומית להעביר לפי פרק זה;

(2) לא מועברות לרשות המקומית הקצבות כאמור בפסקה (1), או לא כיסו סכומי ההקצבות שהופחתו לפי אותה פסקה את הסכום שעל הרשות המקומית להעביר לפי פרק זה, יודיע על כך החשב הכללי או נציגו לממונה על המחוז במשרד הפנים, והוא יפעיל את סמכותו לפי סעיף 141 לפקודת העיריות, או לפי סעיף 36 לפקודת המועצות המקומיות, לשם הבטחת מילוי חובותיה של הרשות המקומית.

(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מדרכי גבייה אחרות הנתונות למדינה לפי כל דין.

(1) האופן והמועדים לביצוע תשלומים לפי פרק זה;

(2) דרכי תיקון רשימת הממונה שנקבעה לפי סעיף 101(א)(3).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שהיה עובד של איגוד ערים או של מחלקה לשירותי כבאות ברשות מקומית ערב יום כינון הרשות, והתקבל לעבודתו לפני יום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000), יהיה ביום כינון הרשות לעובד הרשות; הנציב יקבע את שיבוצו של עובד למשרה ברשות, בכפוף לתקן המאושר ברשות.

(ג) מי שהתקבל לעבודתו שלא כדין כאמור בסעיף קטן (א), ולא חל לגביו האמור בסעיף קטן (ב), יראו אותו כעובד שפוטר או כעובד שפרש.

(ב) החל ביום קבלתו של חוק זה בכנסת, התחייבות של איגוד ערים לעשיית עסקה במקרקעין או עסקה שהיקפה הכספי עולה על סכום שיקבעו המנהל והממונה על הנכסים, לרבות הסכם פשרה וויתור על זכות בהיקף כספי כאמור, טעונה אישור מראש ובכתב מאת המנהל והממונה על הנכסים, וכן אישור מראש ובכתב של חשב מלווה, אם מונה לאיגוד ערים לפי הוראות סעיף 121; התקשרות שלא אושרה כאמור — בטלה.

(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על התקשרות של רשות מקומית בקשר לשירותי כבאות והצלה ובקשר עם מחלקה לשירותי כבאות ונכסיה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "חשב מלווה" יקראו "נציג החשב הכללי".

(ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על קבלת עובדים והעסקתם באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.

(ג) מונה אדם בלא אישור כאמור בסעיף זה — בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהיה זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור כאמור בסעיף זה, וכי לא ניתן אישור כאמור.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על העסקת עובדים בידי רשות מקומית לצורכי כבאות והצלה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "חשב מלווה" יקראו "נציג החשב הכללי".

(ב) הודעה על מינוי חשב מלווה או נציג החשב הכללי תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים.

(ג) דבר מינויו של החשב המלווה או נציג החשב הכללי, לפי העניין, יצוין בכל מסמך של איגוד הערים ובכל מסמך של רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות בכל עניין הקשור לתחומי פעילות שירותי כבאות והצלה, שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית.

(ד) בלי לפגוע בהוראות סעיפים 116 ו–117, מונה לאיגוד ערים חשב מלווה, יחולו הוראות אלה:

(1) מועצת איגוד ערים, כמשמעותה בחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955 (בסעיף זה — מועצת האיגוד), יושב ראש מועצת האיגוד, מי שסמכויות יושב ראש מועצת האיגוד הואצלו לו, ועובד האיגוד, לא יעשו עסקה במקרקעין, ולא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם האיגוד, לרבות לעניין תנאי העסקה כהגדרתם בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה, אם מונה; בסעיף זה, "התחייבות כספית" — לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, במתן הנחה מתשלומי חובה המגיעים לאיגוד, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין כדי לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;

(2) התחייבות כספית מטעם האיגוד לא תחייב את האיגוד אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי כל דין, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לאיגוד חשב מלווה וכי זו תחייב את האיגוד רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור — בטלה;

(3) לא יתמנה אדם לעובד האיגוד אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור — בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהיה זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור של החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור;

(4) הוראות סעיף זה יחולו גם על התחייבויות כספיות ועל עסקאות במקרקעין של רשות מקומית בקשר לשירותי כבאות והצלה או בנוגע לעניין מענייניה של מחלקה לשירותי כבאות ונכסיה וכן על מינוי אדם על ידי רשות מקומית למחלקה לשירותי כבאות והכל בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "חשב מלווה" יקראו "נציג החשב הכללי".

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום בעד פעילות הרשות באירוע כבאות והצלה הנובע מפגיעת איבה או מהתקפה יועבר לרשות מקרן הפיצויים כמשמעותה בסעיף 2א לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961; בסעיף קטן זה —

"התקפה" — כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;

(ג) על גביית אגרות לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גבייה).

(ד) השר ימנה בכל מחוז ועדת הנחות, שתפקידה לדון בבקשות להנחה בתשלום אגרות בעד פעולות הרשות באירוע כבאות והצלה או למתן פטור מתשלום אגרות כאמור.

(ה) חברי ועדת ההנחות הם:

(1) מפקד המחוז או מי מטעמו;

(2) היועץ המשפטי של המחוז;

(3) מנהל המחוז במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או מי מטעמו.

(ו) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע אמות מידה למתן הנחה או פטור, כאמור בסעיף קטן (ד), בין היתר לעניין מצבו הכלכלי של מגיש הבקשה, הנזק שנגרם לרכושו באירוע כבאות והצלה והשימושים שלו.

(ב) עובד הרשות ימסור את החלטתו בתוך שלושים ימים מיום שנמסרו לו כל המסמכים והמידע הדרושים לפי סעיף קטן (א); לא נמסרה החלטת העובד בתוך התקופה האמורה, יחליט הנציב בבקשה בתוך שלושים ימים נוספים.

(ב) הנציב יקבע את הרכב הוועדה המייעצת, ובלבד שימונו לחברי הוועדה מי שהם בעלי ידע וניסיון בתחום הכבאות וההצלה.

(ג) לא יתמנה ולא יכהן כחבר הוועדה המייעצת מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.

(ד) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בישיבות אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות.

(ה) התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ג), יודיע על כך לנציב וליושב ראש הוועדה.

(ו) בסעיף זה —

(ב) הרכבה של הוועדה יהיה:

(1) יושב ראש הרשות כהגדרתו בחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, או עובד הרשות האמורה שימנה היושב ראש;

(2) עובד הרשות שימנה הנציב, בעל ידע וניסיון בתחום בטיחות אש;

(3) עובד המשרד לביטחון הפנים שימנה השר, בעל ידע וניסיון בהערכת השפעת אסדרה או בעל ידע בתחום בטיחות אש;

(4) עובד משרד הכלכלה והתעשייה שימנה שר הכלכלה והתעשייה, בעל ידע בתחום התקינה;

(5) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן;

(6) נציג הציבור שימנה שר הפנים, בעל ניסיון כראש רשות מקומית או כמנהל כללי של רשות מקומית.

(ג) מי שמוסמך למנות חבר בוועדה, ימנה לו ממלא מקום קבוע, אחד או יותר; המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה יפרסם ברשומות הודעה על מינוי חברי הוועדה וממלאי מקומם.

(ד) המניין החוקי לישיבות הוועדה הוא שלושה חברים ובהם היושב ראש.

(ה) הוועדה תקבל את החלטותיה ברוב דעות הנוכחים בישיבה; נחלקו דעות חברי הוועדה, יכריע בדבר היושב ראש.

(ו) קיום הוועדה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהן בה הרכב החברים הדרוש לצורך המניין החוקי בישיבותיה לפי סעיף קטן (ד).

(ז) הוראות סעיף 126(ג) עד (ו) יחולו, בשינויים המחויבים, על חבר הוועדה שהוא נציג הציבור.

(ח) הוועדה רשאית להיעזר ביועצים ובמומחים שיש בהם כדי לסייע, לפי שיקול דעתה, לגיבוש עמדתה, ורשאית היא לזמן לדיוני הוועדה את כל מי שיכול, לדעתה, לסייע לה בגיבוש עמדתה.

(ט) לשם גיבוש חוות דעתה לפי חוק זה או לפי חוק רישוי עסקים, יגישו השר או הנציב, לפי העניין, לוועדה, את המסמכים ששימשו אותם לשם גיבוש התקנות או ההנחיות המקצועיות, לפי העניין, לרבות ניתוח מקצועי לגבי האופן שבו האסדרה המבוקשת תסייע לבטיחות אש, השוואה בין-לאומית לגבי האסדרה הנהוגה בקרב מדינות מפותחות בעולם ודוח שבוחן את עלות האסדרה המבוקשת אל מול התועלת שבאסדרה המבוקשת בין השאר בהתאם לדוח הערכת השפעות אסדרה (Regulatory Impact Assessment ).

(י) הוועדה תתכנס לא יאוחר משבועיים מהיום שבו נדרשה לתת את חוות דעתה לפי חוק זה או לפי חוק רישוי עסקים, ותחליט באותו עניין בתוך 60 ימים מיום שקיבלה את המסמכים כאמור בסעיף קטן (ט).

(יא) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה.

"השלכה כלכלית" - (נמחקה) .

(ב) בטרם מתן הנחיות מקצועיות שיש או שעשויה להיות ליישומן עלות הכרוכה בהגדלת ההוצאה, יבחן הנציב את עלות היישום (בסעיף זה - בחינת עלות).

(ג) מצא הנציב כי להנחיות המקצועיות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות סעיף 126ג.

(ד) מצא הנציב כי להנחיות המקצועיות אין השלכה כלכלית, יפנה לעובד משרד ראש הממשלה שהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה הסמיך לעניין זה (בסעיף זה - עובד משרד ראש הממשלה) לשם ביצוע בחינת עלות; עובד משרד ראש הממשלה יודיע לנציב על עמדתו בעניין בחינת העלות בתוך 14 ימים מיום שהועברה לו.

(ה) (1) הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי להנחיות המקצועיות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות סעיף 126ג.

(2) הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי להנחיות המקצועיות אין השלכה כלכלית, או לא הודיע לנציב על עמדתו כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך 14 ימים, רשאי הנציב לתת את ההנחיות.

(ב) (1) קיבל הנציב את עמדת הוועדה המייעצת לאסדרה, רשאי הוא לתת את ההנחיות המקצועיות, ואם הציעה הוועדה המייעצת לאסדרה בחוות דעתה שינויים, רשאי הוא לתת את ההנחיות באותם שינויים.

(2) דחה הנציב שינויים שהציעה הוועדה המייעצת לאסדרה בחוות דעתה או לא מסרה הוועדה המייעצת לאסדרה את חוות דעתה לנציב בתוך 60 ימים מיום שהועברו לבחינתה ההנחיות המקצועיות, יודיע על כך הנציב לשר בהקדם האפשרי.

(ג) מצאה הוועדה המייעצת לאסדרה כי להנחיות יש השלכה כלכלית משמעותית, והנציב הודיע לשר כי דחה את השינויים שהציעה הוועדה, והשר מצא כי יש לתת את ההנחיות, יעביר הוא בהקדם האפשרי את ההנחיות המקצועיות ואת חוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה, אם ניתנה, לבחינת שר האוצר; שר האוצר יודיע לשר ולנציב בתוך 60 ימים מיום שקיבל לידיו את ההנחיות המקצועיות אם הוא מסכים למתן ההנחיות המקצועיות.

(ד) שר האוצר לא יסרב לתת את הסכמתו למתן ההנחיות המקצועיות, אלא אם כן שוכנע, בהתחשב בחוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה, כי התקיימו כל אלה:

(1) העלות המשקית הנובעת מנתינתן של ההנחיות גבוהה באופן ניכר מהתועלת שנובעת מהן;

(2) ההנחיות אינן תואמות לתקן האמריקני, לפי סעיף 126ז.

(ה) (1) נתן שר האוצר את הסכמתו להנחיות המקצועיות או לא הודיע לשר ולנציב על עמדתו בתקופה האמורה בסעיף קטן (ג), רשאי הנציב לתת את ההנחיות המקצועיות.

(2) סירב שר האוצר לתת את הסכמתו להנחיות המקצועיות, רשאי השר, לאחר ששקל את עמדת הנציב ואת עמדת שר האוצר, להביא את ההנחיות, בהקדם האפשרי, להכרעת ראש הממשלה.

(ו) (1) הודיע ראש הממשלה כי הוא מקבל את עמדת השר והנציב לגביהן או לא הודיע על הכרעתו בתוך 60 ימים מיום שההנחיות המקצועיות הובאו להכרעתו, רשאי הנציב לתת את ההנחיות.

(2) הודיע ראש הממשלה, בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), כי הוא מקבל את עמדת שר האוצר, לא ייתן הנציב את ההנחיות המקצועיות וכן רשאי ראש הממשלה בתוך התקופה האמורה להכריע בדבר שינוי תוכן ההנחיות.

(ז) נתן הנציב הנחיות מקצועיות לאחר ששר האוצר לא הודיע על עמדתו לגביהן בתקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(1) או לאחר שראש הממשלה לא הודיע על הכרעתו לגביהן בתקופה האמורה בסעיף קטן (ו)(1), רשאי ראש הממשלה להחליט על ביטולן.

(ב) מצא הנציב כי יש לתקנות השלכה כלכלית, יחולו הוראות סעיף 126ו.

(ג) מצא הנציב כי לתקנות אין השלכה כלכלית, יפנה לעובד משרד ראש הממשלה שהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה הסמיך לעניין זה (בסעיף זה ובסעיף 126ו - עובד משרד ראש הממשלה) לשם ביצוע בחינת עלות היישום; עובד משרד ראש הממשלה יודיע לנציב על עמדתו בעניין בחינת עלות היישום, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 14 ימים מיום שהועברה לו.

(ד) (1) הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי לתקנות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות סעיף 126ו.

(2) הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי לתקנות אין השלכה כלכלית, או לא הודיע לנציב על עמדתו כאמור בסעיף קטן (ג) בתוך 14 ימים, רשאי השר להתקין את התקנות.

(ב) חוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה תצורף לתקנות עם הבאתן לאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת כאמור בסעיף 42.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בנסיבות שבהן יש צורך לבצע התאמות לתנאים במדינת ישראל, ייקבעו תקנות והוראות כאמור על בסיס תקינה בין-לאומית מקובלת אחרת, ככל הניתן, בהתחשב בשיקולים הנוגעים, בין השאר, למבנה הארגוני של הרשות, להתאמה לדין הישראלי, למצב הביטחוני, לתנאי אקלים ולשיקולים כלכליים.

(1) אם נקבעה בחוק אחר סמכות מפורשת לקביעת הוראות כאמור שלא בתקנות;

(2) אם ההוראה קובעת היבטים הנוגעים לאופן הפנייה לרשות, לרבות אופן הגשת בקשות או מסמכים, ובלבד שנקבעה על ידי הנציב.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1) הנציב רשאי לקבוע הוראה כאמור בסעיף קטן (א) רישה, בהתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, ובלבד שהיא אינה הוראה מההוראות המפורטות בתוספת השלישית:

(א) ההוראה נדרשת בשל צורך בעל אופי זמני;

(ב) ההוראה נדרשת באופן דחוף בשל חשש משמעותי לחיי אדם;

(ג) ההוראה נוגעת לאסדרה של תחום חדשני או ניסיוני;

(2) הוראה כאמור בפסקה (1) תיקבע כהוראה זמנית לתקופה שאינה עולה על שנה;

(3) השר רשאי, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת לאסדרה, להאריך את תוקפה של הוראה כאמור בפסקה (2) לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שנה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הנציב יהיה רשאי לקבוע הוראות כאמור בסעיף קטן (א) רישה לעניין הנושאים המוסדרים בהוראות המפורטות בתוספת השלישית, בתנאים המפורטים בסעיף קטן (ב), ובלבד שהותקנו תקנות באותו עניין לפי סעיף 148(ב); אין באמור כדי לגרוע מסמכות הנציב לתקן את ההוראות המנויות בתוספת השלישית עד למועד כאמור בסעיף 148.

(ד) נוסף על האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג), לא יקבע הנציב הוראה כאמור בסעיף קטן (א) בעניין שבו הותקנו תקנות לפי חוק התכנון והבנייה, אלא אם כן בתקופה שמיום התקנת תקנות כאמור חל שינוי נסיבות משמעותי המצדיק זאת, ולאחר התייעצות עם מנהל מינהל התכנון, כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה, אשר ימסור את עמדתו בתוך 30 ימים מיום הפנייה אליו.

(ה) הוראות הנציב שניתנו לפי סעיף קטן (א)(2) עד (ד) יפורסמו ברשומות, וכן יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות באופן בולט לעין, במיקום שייועד להוראות הנציב ובאופן שיאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם לאורך זמן; השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הוראות הנציב.

(ב) נקבעה חובת התייעצות לעניין קביעת תקנות או כללים לפי חוק זה, ולא נמסרה עמדת הגורם שעמו יש להתייעץ, בתוך 21 ימים מיום שהועברה אליו פנייה בעניין זה, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עמו חובת ההתייעצות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יום כינון הרשות הוא שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, ותחילתן של הוראות אלה ביום כינון הרשות:

(1) פרקים ב' ו–ג';

(2) סימנים א', ב' ו–ה' בפרק ד';

(3) פרק ה', למעט סעיף 43(ה)(2);

(4) פרק ו';

(5) סעיפים 75, 76(א)(2) עד (5), 77, 79;

(6) פרק ח';

(7) סעיפים 122 עד 126;

(8) פרק י"א, למעט סעיפים 130(א)(2), 135(1), 142 ו–145;

(9) סעיף 146.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) —

(1) תחילתם של סעיפים 43(ה)(2) ו–145 ביום תחילתו של חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 27), התשע"א-2010;

(2) תחילתו של סעיף 130(2), שישה חודשים מיום כינון הרשות.

(1) תקנות שירותי הכבאות (אמצעי כיבוי במוזאונים), התשמ"ז-1986;

(2) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבנין מסחרי), התשל"ב-1971;

(3) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי חולים), התשל"ב-1972;

(4) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים), התשל"ב-1972;

(5) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי ספר), התשל"ב-1972;

(6) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי עינוג), התש"ל-1969;

(7) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי תפילה), התשל"ב-1972;

(8) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מלון), התשל"ב-1972;

(9) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במחסנים), התשל"ב-1972;

(10) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי במפעלי תעשייה או מלאכה), התשל"ב-1972;

(11) תקנות שירותי הכבאות (אספקת מים וברזי כיבוי), התשל"א-1971;

(12) תקנות שירותי הכבאות (מינוי והעסקה של כבאים), התשכ"ט-1969;

(13) תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים-מתנדבים), התשמ"ו-1986;

(14) תקנות 2 ו–3 לתקנות שירותי הכבאות (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים), התשל"ו-1976;

(15) תקנות שירותי הכבאות (העסקת כבאים במשמרות), התשמ"א-1981;

(16) תקנות שירותי הכבאות (תשלומים בעד שירותים), התשל"ה-1975.

(ב) תקנות שהותקנו לפי חוק שירותי הכבאות כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, המפורטות להלן, יעמדו בתוקף עד ליום כינון הרשות, אלא אם כן בוטלו או שונו קודם לכן בידי השר:

(1) תקנות שירותי הכבאות (הדרגות והתקן של יחידות הכבאים), התשל"ו-1976, למעט תקנות 2 ו–3 לתקנות האמורות;

(2) תקנות שירותי הכבאות (הסדרים ותנאים לעזרה הדדית), התשכ"ב-1962;

(3) תקנות שירותי הכבאות (חקירת דליקה וגורמיה), התשל"ב-1972;

(4) תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי), התשכ"ה-1964;

(5) תקנות שירותי הכבאות (סמכויות מפקד שירותי הכבאות), התשל"ט-1978;

(6) תקנות שירותי הכבאות (סמכויות מפקח כבאות ראשי), התשל"ב-1972;

(7) תקנות שירותי הכבאות (פעולות משותפות), התשכ"א-1960.

(ג) תקנות והוראות שנקבעו לפי חוק שירותי הכבאות כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, המפורטות להלן, יעמדו בתוקף כל עוד לא בוטלו בידי השר:

(1) תקנות שירותי הכבאות (משמעת), התש"ם-1980;

(2) הוראות שירותי הכבאות (משמעת), התשמ"א-1980.

(ד) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג)(2), נהלים שקבע מפקד כבאות ראשי לפי חוק שירותי כבאות, יעמדו בתוקפם עד לקביעת נהלים על ידי הנציב לפי חוק זה.

(ה) סמכות הנתונה לרשות כבאות בתקנות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו–(ג) נתונה לרשות הכבאות וההצלה, והנציב יקבע את בעל הסמכות; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.

(ו) בטלו תקנות המפורטות בסעיף קטן (ב) עקב החלפתן בהוראות מכוח חוק זה, יפרסם על כך השר הודעה ברשומות.

(ב) עד המועד הקובע השר יתקין תקנות לפי חוק זה או לפי חוק רישוי עסקים, לפי העניין, אשר יבואו במקום ההוראות המנויות בתוספת השלישית; לעניין הוראות כאמור שנוגעות לתכנון ובנייה, שר הפנים יתקין עד המועד הקובע תקנות מכוח סמכותו לפי סעיפים 158א(ב) ו–(ג) ו-265 לחוק התכנון והבנייה.

(ג) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד הקובע בתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על שנה.

(ד) לא התקין השר או שר הפנים, לפי העניין, תקנות כאמור בסעיף קטן (ב) עד המועד הקובע או עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (ג), יפקע תוקפן של ההוראות המנויות בתוספת השלישית, אלא אם כן בוטלו קודם לכן.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1) גורם מוסמך ארצי כהגדרתו בסעיף 7(ה) לחוק רישוי עסקים, רשאי להורות לעסק מסוים כאמור בסעיף קטן (א) לעמוד בתנאים נוספים בשל סיכון משמעותי שהתגלה בעסק; הוראה כאמור תימסר לבעל העסק בצירוף הנימוקים לקביעתה;

(2) הנציב רשאי לקבוע כי יישום תנאים נוספים כאמור נדרש ביחס לסוגי עסקים, מנימוקים מיוחדים, ולאחר שיידע על כך את הוועדה המייעצת לאסדרה.