חוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991 1

(1) ליזום פעולות לפיתוחו הכלכלי והחברתי של הנגב;

(2) להכין תכניות לפיתוחו הכלכלי והחברתי של הנגב;

(3) לעודד יוזמות כלכליות לפיתוח הנגב לרבות מיזמים חקלאיים-תיירותיים משולבים;

(4) לתאם בין משרדי הממשלה, הרשויות והגופים העושים לפיתוח הנגב;

(5) ליזום מחקרים ולספק מידע בכל הקשור ליוזמות, לתכניות ולמפעלים כלכליים וחברתיים בנגב;

(6) לייעץ ולסייע בכל הקשור לתכנון ולהקמה של מפעלים כלכליים וחברתיים בנגב לרבות להליכים הדרושים לענין זה לפי כל דין;

(7) לפעול למען ריכוז מושבם בנגב של הנהלות גופים, יחידות ממשלתיות וחברות ממשלתיות הפועלים בעיקר בנגב;

(8) ליזום פעילות ליישוב הנגב ולהגברת יכולת קליטת העליה בו.

(ב) בביצוע תפקידיה תדאג הרשות שפעולותיה יהיו תואמות את מדיניותה הכלכלית של הממשלה.

(1) לקבוע את הגופים שיבצעו את התכניות לפיתוח הכלכלי והחברתי שהכינה הרשות;

(2) לקבוע את השימוש במשאבים שיעמדו לרשותה;

(3) לקבל תרומות בישראל ומחוצה לה לצורך ביצוע תפקידיה;

(4) להקים תאגידים, בעצמה או ביחד עם אחרים, או לרכוש זכויות בתאגידים קיימים והכל לצורך ביצוע תפקידיה;

(5) ליצור ולקיים קרנות לפיתוח כלכלי לנגב;

(6) לקבל, בכפוף לאמור בכל חוק, מילווה לצרכי ביצוע תפקידיה ולהנפיק למטרה זו איגרות חוב; איגרות החוב, המילוות ותנאיהן טעונים אישור השר, בהסכמת שר האוצר;

(7)3 לקבוע בכללים, באישור השר וועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות, תנאים ואמות מידה להכרה במיזם חקלאי-תיירותי משולב, לרבות לעניין היתכנות כלכלית של המיזם ולעניין שימושים נלווים לשימוש במקרקעין הן לחקלאות והן לתיירות;

(8) להמליץ לרשות מקרקעי ישראל, באישור השר, על הקצאת מקרקעין למיזם חקלאי-תיירותי משולב, שמתקיימים בו הכללים שנקבעו לפי פסקה (7); ואולם השר לא יאשר המלצה כאמור אלא לאחר שקיבל את המלצת הוועדה הבין–משרדית; המלצת הרשות לפי פסקה זו תהווה תנאי להקצאת מקרקעין על ידי רשות מקרקעי ישראל.

(1) נציג שימנה השר מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש;

(2) נציג שימנה שר המשפטים מבין עובדי משרדו;

(3) נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר מבין עובדי משרדו;

(4) נציג שימנה שר התיירות מבין עובדי משרדו;

(5) נציג שימנה השר להגנת הסביבה מבין עובדי משרדו.

(ב) הוועדה הבין–משרדית תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה.

(1) נציגי הממשלה מקרב עובדי המדינה, שימנו אותם, אחד אחד, השרים הבאים: ראש הממשלה, שר האוצר, השר לאיכות הסביבה, שר האנרגיה והתשתית, שר הבטחון, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות, שר החינוך והתרבות, שר החקלאות, שר הכלכלה והתכנון, שר המשפטים, שר העבודה והרווחה, שר הפנים, השר לקליטת העליה, שר התחבורה, שר התיירות, שר התעשיה והמסחר ושר התקשורת;

(2) נציג רשות מקרקעי ישראל מקרב עובדי המדינה, שתמנה מועצת מקרקעי ישראל;

(3) נציגי הרשויות המקומיות בנגב, נציג אחד לכל רשות;

(4) שני נציגי אוניברסיטת בן גוריון בנגב;

(5) נציג המרכז הרפואי על שם סורוקה;

(6) נציג לשכת המסחר והתעשיה בנגב;

(7) נציג התאחדות התעשיינים;

(8) נציג התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל;

(9) שני נציגי ההסתדרות הכללית שימנה המזכיר הכללי של ההסתדרות;

(10) נציג הסוכנות היהודית;

(11) נציג הקרן הקיימת לישראל.

(ב) יושב ראש המועצה ייבחר בידי המועצה מבין חבריה, באישור השרים.

(1) לקבוע את מדיניות הרשות;

(2) לייעץ לממשלה בכל הקשור בביצוע חוק זה;

(3) לאשר את תקציב הרשות;

(4) לפקח על ביצוע תפקידי הרשות.

(ב) המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה ולאצול להן מסמכויותיה.

(1) נציגי השרים האלה: שר האוצר, השר לאיכות הסביבה, שר הבינוי והשיכון, שר החקלאות, שר הכלכלה והתכנון, שר הפנים, שר התיירות, שר התעשיה והמסחר;

(2) נציג עירית באר-שבע;

(3) נציג המועצות האזוריות בנגב, שימנה השר לאחר התייעצות עם המועצות האזוריות בנגב;

(4) נציג הרשויות המקומיות שאינן מועצות אזוריות, שימנה השר, לאחר התייעצות עם הרשויות המקומיות בנגב שאינן מועצות אזוריות;

(5) נציג שימנה השר מקרב המועצות המקומיות, שמרבית האוכלוסיה בכל אחת מהן היא בדואית, לאחר התייעצות עמן;

(6) נציג ההסתדרות הכללית שימנה המזכיר הכללי של ההסתדרות;

(7) נציג לשכת המסחר והתעשיה בנגב;

(8) נציג התאחדות התעשיינים;

(9) נציג התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל;

(10) נציג הסוכנות היהודית;

(11) נציג הקרן הקיימת לישראל.

(12) נציג אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

(ב) יושב ראש המינהלה ייבחר בידי המינהלה מבין חבריה, באישור השר.

(1) מי שאינו אזרח בישראל;

(2) מי שתוך עשר שנים שקדמו למינויו הורשע בפסק דין סופי, או היה נושא את עונשו, בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;

(3) מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות, או מי שהוא בעל ענין בתאגיד הקשור כאמור; אך לא יהיו פסולים עובדים או חברי הנהלה של גופים ציבוריים או של חברות ממשלתיות בשל כך בלבד שהגופים או החברות קשורים כאמור.

(ב) לענין סעיף קטן (א)(3) ולענין סעיף 17 -

(1) התפטרו במסירת כתב התפטרות למי שמינה אותם והודיעו על כך ליושב ראש המועצה;

(2) אם נתמנו בהיותם עובדי המדינה, רשות מקומית או גוף שפורט לעיל ופרשו משירותם במדינה, ברשות או בגוף שאותו הם מייצגים.

(1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(2) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;

(3) נתקיים בו הסייג שבסעיף 12(א)(3).

(1) יודיע על כך ליושב ראש המועצה או המינהלה, לפי הענין, מיד לאחר שנודע לו על העסקה;

(2) לא יהיה נוכח בדיונים באותה עסקה ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליה או הקשורה עמה.

(ב) המנהל יהיה אחראי כלפי המועצה, המינהלה והשרים לביצוע החלטותיהם ולביצוע תפקידי הרשות.

(ב) המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה;

(2) השרים ויושב ראש המועצה, באישור המועצה, קבעו כי נבצר מהמנהל, דרך קבע, למלא תפקידו.

(ג) השרים ויושב ראש המועצה, באישור המועצה, יקבעו את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.

(1) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959;

(2) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969;

(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969;

(4) ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור בחוק העונשין, התשל"ז-1977;

(5) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

(ב) פסקאות (4) ו-(5) בסעיף קטן (א) יחולו אף על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה.

(1) מאזן שנתי מבוקר בידי רואה חשבון;

(2) דו"ח הכנסות והוצאות;

(3) דו"חות בדבר המשאבים של הרשות ואופן השימוש בהם;

(4) סקירה בדבר ביצוע תקציב הרשות;

(5) סקירה על פעולות הרשות באותה שנה.

(ב) 4 השרים רשאים לדרוש מהרשות, בכל עת, דין וחשבון ומידע אחר על כל ענין שהוא בגדר תפקידיה וסמכויותיה.

(א) בסעיף זה -

(ב) מי שניהל מיזם בנגב, והשר, לאחר שקיבל את המלצת הוועדה הבין–משרדית, אישר כי ביום התחילה החזיק במקרקעין, שלוש שנים לפחות לפני יום התחילה, לצורך ניהול מיזם חקלאי או מיזם חקלאי-תיירותי משולב שפעל בתמיכה ובסיוע שנתנו משרד ממשרדי הממשלה, ובכלל זה רשות מקרקעי ישראל, לצורך ניהול אותו מיזם, רשאי לבקש מרשות מקרקעי ישראל להתקשר עמו בחוזה להקניית זכויות לגבי המקרקעין לשם המשך ניהולו ופיתוחו של אותו מיזם כמיזם חקלאי-תיירותי משולב.

(ג) הוועדה הבין–משרדית -

(1) תחליט על אמות מידה להכרה בתמיכה ובסיוע בהתחשב, בין השאר, באופי התמיכה והסיוע שניתנו לצורך ניהול מיזמים ופיתוחם, ובכלל זה אם ניתנו בכסף או בשווה כסף, וכן בהתחשב בהמלצות לתמיכה ולסיוע כאמור שנתנו משרדי הממשלה;

(2) תמסור לשר את המלצתה כאמור בסעיף קטן (ב) לגבי בקשה לאישור מיזם, לאחר שבחנה, בין השאר, את אלה:

(א) קיום התנאים האמורים באותו סעיף קטן; התמיכה והסיוע ייבחנו לפי אמות המידה שעליהן החליטה הוועדה לפי פסקה (1);

(ב) מידת התאמת המיזם לפעילות כמיזם חקלאי-תיירותי משולב, בהתחשב, בין השאר, באופי הפעילות החקלאית או החקלאית-תיירותית הקיימת במיזם, ובמשך קיומו.

(2) לא מסרה הוועדה הבין-משרדית את המלצתה לשר בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו כאילו המליצה לשר לאשר את המיזם.

(ד) בקשה לקבלת אישור השר לפי סעיף קטן (ב) תוגש עד שישה חודשים מיום תחילתו של חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון), התשע"ח-2017; ואולם מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) ערב יום תחילתו של החוק האמור רשאי לבקש כי יראו בבקשתו בקשה חדשה אף אם נדחתה.

(ה) על אף הוראות כל דין, רשות מקרקעי ישראל תקנה למבקש כאמור בסעיף קטן (ב), שהמציא אישור לפי אותו סעיף קטן, זכויות לגבי המקרקעין לשם ניהולו ופיתוחו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב וכן זכויות לשם תכנונו של מיזם כאמור; הקניית זכויות כאמור אינה טעונה מכרז, ובלבד שהמבקש הסדיר את תשלומיו לרשות מקרקעי ישראל בשל כל השימושים במקרקעין, שנעשו עד למועד חתימת חוזה להקניית זכויות לגבי המקרקעין בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לרבות תשלומים בשל שימושים במקרקעין אחרים במסגרת המיזם, אף אם לא נחתם לגביהם חוזה עם רשות מקרקעי ישראל לפני יום התחילה. ניתן תוקף לתכנית כהגדרתה בסעיף קטן (ו), המאפשרת את קיומו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב במקרקעין, תקנה רשות מקרקעי ישראל למבקש זכות חכירה לדורות לגבי השטח המיועד למגורים ולתיירות במקרקעין.

(א) עד תום עשר שנים מיום מתן אישור השר לפי סעיף קטן (ב) או מיום תחילתו של חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון), התשע"ח 2017-, לפי המאוחר, טרם ניתן תוקף לתכנית המאפשרת את קיומו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב במקרקעין;

(ב) מוסד תכנון דחה תכנית כא מור בפסקת משנה (א) בהחלטה סופית שאין עליה ערר אף לפני תום התקופה האמורה באותה פסקת משנה.

(2) החלטת רשות מקרקעי ישראל לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה למבקש כאמור בסעיף קטן (ב) הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה, ותיכנס לתוקפה בתום שנה ממועד המצאתה למבקש, אלא אם כן קבעה רשות מקרקעי ישראל מועד מאוחר יותר.

(3) בסעיף קטן זה, "תכנית" ו"מוסד תכנון" - כמשמעותם בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

(ז) שר החקלאות ופיתוח הכפר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, בתקופה של 12 שנים מתום השנה הראשונה לתחילתו של חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון), התשע"ח-2017, על הליכי הטיפול בבקשות לפי סעיף קטן (ב), הליכי התכנון לגבי המקרקעין נושא בקשות אלה, והקניית זכויות במקרקעין האמורים לפי סעיף קטן (ה).