חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 1

(1) רציפות בשירות יראו כנפסקת מחמת פיטוריו או התפטרותו של עובד, אף אם מיד וללא הפסקה לאחר סיום שירותו עקב הפיטורים או ההתפטרות נתקבל שנית לשירות; הוראה זו אינה גורעת מהאמור בסעיף 10(4);

(2) התפטר או פוטר עובד מחלק של משרתו בלבד וקיבל הטבות פרישה עקב ההתפטרות או הפיטורים, יראו את שירותו בחלק המשרה שבעדו שולמו הטבות הפרישה כשירות שרציפותו נפסקה.

(1) פגרה, חופשה או מנוחה הניתנת לפי החוק או בהסכמת האדם המוסמך לכך בשירות המדינה;

(2) שביתה;

(3) תאונה בעבודה, מחלה או כל הפסקה אחרת שחלה בשירות ואין לעובד שליטה עליה;

(4) שירות צבאי כמשמעותו בחוק החיילים המשוחררים, וכל העדר שלאחריו אם הוא חל בתקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 לאותו חוק;

(5) שירות חלקי כמשמעותו בחוק החיילים המשוחררים;

(6) שירות מילואים כמשמעותו בחוק שירות בטחון;

(7) אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967;

(8) כל העדר אחר שנקבע בתקנות כבלתי מפסיק את רציפות השירות.

(1) מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו (להלן - אלמנה);

(2) מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היה פרוד של קבע שלה (להלן - אלמן);

(2א) בן זוגו לשעבר;

(2ב) פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;

(3) ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו (להלן - יתום);

(4) הורהו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו ודינו יהא כדין תלוי כאמור בפיסקה (5);

(5) בן משפחה אחר, אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קיצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; ואם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור משכורת המשתלמת לעובדים - בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן - תלוי).

(ב) לאלמנה או לאלמן ייקרא להלן "בן-זוג".

(ב) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע את דרכי מינויה של הוועדה הרפואית לעררים ואת דרכי הרכבתה לכל ערר.

(ג) הודעה על מינוי ועדה רפואית לעררים ועל מענה תפורסם ברשומות.

"מועד המעבר " - יום י' באב התשס"ט (31 ביולי 2009);

(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בתוספת שלישית א' ופרש בתקופות כמפורט באותה תוספת, תעודכן משכורתו הקובעת לא יאוחר מיום כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014) גם בעדכון הנוסף החל לגביו, בעד קצבאות החודשים כמפורט בתוספת האמורה ואילך.

(ב) בסעיף זה ובסעיף 9א -

(1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המפורטים בפסקאות (1) עד (5), (6) למעט סניגורים ציבוריים, (8), (9), (12) עד (14) ו–(16) עד (19) לרשימת הדירוגים הבסיסית וכן בדירוג מעברי הגבול בדירוג קלדניות שופטים או בדירוג ביקורת המדינה - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) - עדכון בשיעורים ממשכורתו הקובעת, הקבועים לגביו בחלק א' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית כך שבמקום "ערב מועד המעבר" יבוא "ערב מועד הפרישה";

(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(א1), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו -

(1) כי בשל הסכם קיבוצי ארצי תעודכן משכורתו הקובעת של מי מהמנויים להלן, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:

(א) מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בחלק א' לתוספת השישית ופרש מהשירות בתקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש"ף (30 בנובמבר 2019);

(ב) מי שדורג ערב פרישתו בדירוג עובדי הוראה ופרש מהשירות בתקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום י"א באלול התש"ף (31 באוגוסט 2020);

(2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), כי בשל הסכם קיבוצי ארצי נוסף תעודכן משכורתו הקובעת של מי מהמנויים להלן, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:

(א) מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בחלק א' לתוספת השישית ופרש מהשירות בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) עד יום כ"ב באדר ב' התשפ"ז (31 במרץ 2027);

(ב) מי שדורג ערב פרישתו בדירוג עובדי הוראה ופרש מהשירות בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) עד יום י"ח באלול התשפ"ו (31 באוגוסט 2026);

(3) כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקה (1), בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו לפי אותה פסקה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעור שלהלן, לפי העניין:

(א) לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שהסתיימה לפני יום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) (בפסקה זו - המועד הקובע) - שיעור עליית המדד שפורסם ערב מועד התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר 2024;

(ב) לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שמהמועד הקובע ועד ערב כניסתו לתוקף של הצו - שיעור עליית המדד שפורסם ערב מועד התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש שבעדו ניתן התשלום.

(ד) בסעיף קטן (ג) -

(ב) מי שפרש משירות לפני יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית או דורג בדירוג עובדי הוראה, תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה - תוספת שחיקה):

(1) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית - תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו בחלק א' בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;

(2) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה - תוספת בעד קצבת חודש יולי 2008 ואילך, בשיעור של 5% מקצבת הבסיס.

(ג) מי שפרש מהשירות לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוגים המפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, בדירוג עובדי הוראה או בדירוג אחר שקבע לגביו שר האוצר שיעור בצו לפי פסקה (1)(ג), תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2009 ואילך, בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בסעיף זה - תוספת בשל המדד לשנת 2008):

(1) לגבי מי שפרש לפני יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) - בשיעור ההפרש שבין המדד לשנת 2008 לבין אחד מאלה, לפי העניין:

(א) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית - השיעור בנקודות האחוז הקבוע לגביו בחלק ב' בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;

(ב) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג עובדי הוראה - שיעור של 0.25 נקודת האחוז;

(ג) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג אחר - שיעור שקבע שר האוצר בצו, ובלבד שלא יעלה על השיעור בנקודות האחוז המפורט בחלק ב' בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;

(2) לגבי מי שפרש מהשירות בתקופה שמיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) - בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש מהשירות.

(ד) מי שפרש מהשירות עד יום י"ג בכסלו התש"ע (30 בנובמבר 2009) וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, או בדירוג עובדי הוראה, או מי שפרש מהשירות עד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010) וערב פרישתו דורג בדירוג הרופאים, תשולם לו או לשאירו, תוספת בעד הקצבאות המפורטות בחלק ג', בחלק ד' או בחלק ה' בתוספת הרביעית, בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו בחלקים האמורים, הכל לפי העניין ובהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה - תוספת בשל הסכמי שכר).

(ה) שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי תוספת שחיקה תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) או לשאירו או כי תוספת בשל הסכמי שכר תשולם למי שפרש מהשירות לפני יום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) או לשאירו, הכל לפי העניין, גם אם ערב הפרישה לא דורג מי שפרש מהשירות כאמור בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, בדירוג עובדי הוראה או בדירוג הרופאים; בצו לפי סעיף קטן זה יקבע שר האוצר את שיעור תוספת השחיקה או התוספת בשל הסכמי שכר, שתשולם למי שפרש מהשירות כאמור או לשאירו, בהתאם למועד הפרישה, וכן את הקצבאות שבעדן תשולם התוספת, ואופן חישובה.

(ו) לא קבע שר האוצר צו לפי סעיף קטן (ג)(1)(ג) או לפי סעיף קטן (ה), לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג שאינו מפורט ברשימת הדירוגים הבסיסית, ואינו דירוג עובדי הוראה או דירוג הרופאים (בסעיף זה - דירוג אחר), עד ליום כ' באב התש"ע (31 ביולי 2010), יראו את הדירוג האחר כאילו נמנה עם רשימת הדירוגים הבסיסית לעניין התוספות לקצבה לפי סעיף זה, ואולם -

(1) ניתנה לאחר יום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) תוספת למשכורת הנכללת במשכורת הקובעת, שלפיה מחושבת קצבתו של מי שפרש משירות עד יום י"ג בכסלו התש"ע (30 בנובמבר 2009) או של שאירו, יופחת מסך התוספות לקצבה לפי סעיף זה סכום הקצבה שנוסף בשל התוספת למשכורת הקובעת;

(2) תוספת המגיעה לפי סעיף קטן זה למי שפרש משירות או לשאירו, שהיא תוספת שחיקה בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, תוספת בשל מדד לשנת 2008 בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010 ותוספת בשל הסכמי שכר בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2010, לפי סעיף קטן זה, תשולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש ספטמבר 2010.

(ז) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי סעיף 28, ויחולו עליו הוראות אותו סעיף לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה.

(1) תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא אך עולה על חמישה-עשר יום - תחושב כחודש מלא, ושאינה עולה על חמישה-עשר יום - לא תחושב כלל;

(2) תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא, כאמור בפיסקה (1), כחלק השנים-עשר של השנה;

(3) אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לעובד;

(4) עובד שתקופת שירותו הרצופה נפסקה, מותר להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה, אם החליט כך נציב השירות לפי כללים שקבעה ועדת השירות;

(5) תקופה שבה היה העובד מושעה לפי חוק המשמעת, בין במשכורת ובין שלא במשכורת, לא תובא בחשבון, אלא אם הוחזר לשירות בתום תקופת ההשעיה או אם נפטר בתוך אותה תקופה;

(6) עובד שהושעה לפי חוק המשמעת ופוטר תוך תקופת ההשעיה שלא מאחת הסיבות שהביאו לידי ההשעיה, יחליט בית הדין למשמעת שהוקם לפי החוק האמור ((להלן - בית הדין למשמעת), על פי בקשתם של נציב השירות או של העובד, אם ובאיזו מידה יראו את תקופת ההשעיה כתקופת שירות; בהכרעתו יביא בית הדין בחשבון אם ובאיזו מידה הוכחה האשמה שגרמה להשעיית העובד.

(1) תקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים;

(2) תקופת שירות חלקי לפי חוק החיילים המשוחררים, או תקופת שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

(3) תקופה שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי;

(4) תקופה שלא הגיעה בעדה לעובד משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גימלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר.

(1) הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה לא נשתנה במשך כל תקופת שירותו - תהא משכורתו הקובעת שיעור חלקיות המשרה כשהוא מוכפל במשכורתה הקובעת של המשרה המלאה;

(2) הועסק העובד במשרה חלקית ששיעור חלקיותה נשתנה מתקופה לתקופה - תהא משכורתו הקובעת שיעור יחסי של משכורתה הקובעת של המשרה המלאה, והוא כממוצע המשוקלל של שיעורי חלקיות משרתו, בתקופות השונות של שירותו; הוא הדין אם הועסק העובד בחלק מתקופת שירותו במשרה מלאה;

(3) עלתה תקופת שירותו של העובד על 420 חודש, הרי אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגימלה מאשר החישוב לפי פיסקה (2), יחושב הממוצע המשוקלל לפי שיעור חלקיות המשרה ב-420 חדשי השירות הנוחים ביותר לו; אולם קיצבת פרישה המשתלמת לפי חישוב זה לא תעלה על שבעים אחוז מהמשכורת הקובעת המחושבת לפי ממוצע משוקלל זה, על אף האמור בסעיף 20(א);

(4) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קיצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקיצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי שיעורי חלקיות המשרה בתקופות הנקובות להלן, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגימלה מן החישוב לפי פיסקאות (2) ו-(3):

(א) חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - אם נפטר העובד או פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;

(ב) עשר שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - בכל מקרה אחר;

(5) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פיסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו וקצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי, לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת תקופת מינימום במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה; תקופת המינימום היא ששים חודש בשוטר או בסוהר או אם סיבת הפרישה היתה פטירתו של העובד או פיטוריו מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר, ובכל מקרה אחר - מאה ועשרים חודש;

(6) תקופה שבה הועסק העובד במשרה חלקית תיחשב כתקופה שבה הועסק במשרה מלאה או במשרה שחלקיותה גבוהה יותר, אם שולמו בעדה על-ידי העובד או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס ההפרש שבין משכורתו של העובד במשרתו החלקית לבין המשכורת של המשרה המלאה או המשכורת של המשרה שחלקיותה גבוהה יותר, הכל לפי הענין;

(7) שולמה למי שהועסקה בהוראה במשרה חלקית הטבת שכר על פי הסדר או הוראה החלים על עובדות הוראה שחלקיות משרתן 4/5 לפחות בתקופה שהן אמהות לילדים עד גיל 14, יראו לענין סעיף זה את חלקיות משרתה בתקופה האמורה כמוגדלת בחלק העשירי של משרה מלאה, ובלבד ששיעור החלקיות של המשרה לא יעלה עקב הגדלה זו על מאה אחוז.

(ב) בחישוב המשכורת הקובעת של מי שפרש מהשירות לפני כ"ח בתשרי התשכ"ח (1 בנובמבר 1967) ייקראו פיסקאות (4) ו-(5) של סעיף קטן (א) כאילו נאמר בהן כך:

"(4) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, יחושב הממוצע המשוקלל, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבה לפי סעיף 20(ב), לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה, אם חישוב זה נוח יותר לזכאי לגמלה מהחישוב לפי פיסקאות (2) ו-(3);

(5) נסתיים שירותו של עובד מסיבת מוות או מצב בריאות לקוי, אך היתה חלקיות משרתו בשעת פרישתו גבוהה מהממוצע המשוקלל לפי פיסקאות (2), (3) או (4), תחושב המשכורת הקובעת, לענין קצבת השאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ולענין קצבה לפי סעיף 20(ב), לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה, ובלבד שבתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה;".

(1) קצבת שאירים של עובד שנפטר בזמן שירותו ושירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;

(2) קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי אם פוטר מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו 25% או יותר - לאחר ששירת חמש שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;

(3) קצבה ששיעורה נקבע על פי דרגת נכותו של הזכאי, אם פרש מסיבת מצב בריאות לקוי ופיסקה (2) אינה חלה עליו - לאחר ששירת עשר שנים לפחות במשרה שחלקיותה היא שליש או יותר;

(4) שירות של עובד עד י"ב באב התשכ"ז (18 באוגוסט 1967).

(ב) תקופת שירות חלקי לא תפסיק את רציפות השירות, אף אם אין היא מובאת בחשבון כאמור בסעיף זה.

(ב) הועסק עובד בעת אחת במספר משרות חלקיות העולות ביחד על משרה מלאה, לא יהיו הוא ושאיריו זכאים לגמלה בעד אותה תקופה אלא בשל משרה מלאה אחת, ולענין זה יראו כחלק העודף על משרה מלאה את העבודה במשרות שבהן משכורתו הקובעת היא הנמוכה ביותר.

(1) מי שיצא לקיצבה לפי סעיפים 17, 17א או 18;

(2) מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;

(3) מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשפיסקה (2) אינה חלה עליו;

(4) מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבה אחרת כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א', בתוספת השניה, או יותר ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית-הדין למשמעת; אלא שאם פוטר כאמור על פי החלטת בית-הדין למשמעת, בלי שנפסל לשירות, ולפני שהגיע לגיל 60, או לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה (בפסקה זו - הגיל הקובע) לאחר עשרים וחמש שנות שירות, רשאי בית הדין להחליט על הקטנת קיצבת הפרישה שלו, ובלבד שלא תקטן הקיצבה שתשולם לנידון מהמועד שבו הגיע לגיל 60 או לגיל הקובע, לפי הענין, מהסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 3 , אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים;

(5) על אף האמור בפסקה (4), רשאי בית הדין להחליט על שלילה מוחלטת של הזכות לקיצבת פרישה בנסיבות חמורות במיוחד ומנימוקים שיפורשו בהחלטתו.

(1) לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, אם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה;

(2) לאחר ששירת עשר שנים, אם הגיע לגיל ששים או אם ועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אין הוא מסוגל לעבוד בשירות המדינה;

(3) לאחר תקופת שירות של עשרים שנה בהוראה, כמורה או כגננת, יהא גילו בשעת הפרישה אשר יהא.

(ב) סעיף זה אינו חל על מי שקיבל פיצויים עקב סיום שירותו וכן על מי שזכויותיו לגימלאות עקב שירותו נשמרו על פי סעיפים 86 או 92 או על פי חוק אחר ואולם אם נקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ונרשמה הערה לפי סעיף 42ב(א), תידרש הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר של העובד לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו, אלא אם כן נקבע בפסק הדין כי בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו כאמור.

(ג) לעניין ההגדרה "המשכורת הקובעת" שבסעיף 8, ולעניין סעיפים 9 עד 9ב, יראו את מועד סיום השירות של מי שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף זה, כמועד פרישתו מהשירות.

(ב) (1) עובד ששירת עשר שנים לפחות והגיע לגיל 60, רשאי נציב השירות להחליט גם על יציאתו לקיצבה לגבי חלק ממשרתו בלבד, ואם הגיע העובד לגיל פרישת חובה והוכח, להנחת דעתה של ועדת השירות, שהעובד מסוגל להמשיך בעבודה חלקית במשרתו - יהא נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי להרשות את המשך עסקתו של העובד לגבי חלק ממשרתו ולתקופה שלא תעלה על התקופה שיקבע; כל החלטת נציב השירות לפי פיסקה זו טעונה הסכמת העובד.

(2) קיצבתו של עובד כאמור, כל עוד הוא מוסיף לשרת במשרה חלקית, תחושב באופן יחסי לחלק המשרה שלגביו הוצא לקיצבה; לא הגיע חלקיות המשרה שבה הוסיף העובד לשרת כדי השיעור הבא בחשבון לענין סעיף 13 - תחושב כלל קיצבתו, לאחר פרישתו מהמשרה החלקית שבה הוסיף לשרת, בכפוף לאמור בסעיף 46(א), כאילו הוצא לקיצבה מלאה במועד שבו הוצא לקיצבה לגבי החלק הראשון של משרתו.

(ג) שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות את התנאים והדרכים לשימוש בסמכויות של נציב השירות ושל ועדת השירות לפי סעיף זה, לרבות תקופות המקסימום להארכת השירות.

(ד) עובד הרואה את עצמו נפגע על-ידי הוצאתו לקיצבה לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, רשאי לערור על החלטת נציב השירות לפני ועדת השירות תוך תקופה ובדרך שנקבעו בתקנות; ועדת השירות תיתן הזדמנות לנציגות עובדי המדינה להשמיע את דבריה ורשאית היא לקבל את הערר או לאשר את החלטת הנציב, בלי שינויים או בשינויים שתמצא לנכון, והחלטתה תהא סופית.

(ב) נציב השירות יתן לעובד הודעה מוקדמת על החלטתו להוציאו לקיצבה, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.

(ג) פרש העובד בלי שניתנה הודעה מוקדמת כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רואים אותו, לענין הזכות לגימלה, כאילו פרש בתום התקופה שנקבעה למתן ההודעה ותחילתה ביום הפרישה בפועל, או ביום מתן אותה הודעה - אם ניתנה למועד שלפני תום התקופה שנקבעה; לענין הזכויות למשכורת בעד התקופה האמורה ופיצוי על אי-מתן ההודעה, יהא דין יציאה או הוצאה לקיצבה בלא הודעה מוקדמת כאמור כדין התפטרות או פיטורים ללא הודעה מוקדמת.

(ב) אדם שוועדה רפואית קבעה, סמוך לפרישתו, כי הוא נכה בעל דרגת נכות של 50% או יותר, וכן אדם שפוטר מן השירות בגלל נכות בדרגה קטנה מזו, לא תפחת קיצבתו מעשרים אחוז ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.

(ג) מי שנתקבל לשירות כשהוא נכה, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.

(ד) מי שנתקבל לשירות תוך שנתיים מיום עלותו ארצה ושירת עשר שנים לפחות עד פרישתו, ואינו מקבל קיצבת פרישה מעבודה או תשלומי ביטוח סוציאלי ממדינה אחרת, וביום התקבלו לשירות הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת השניה, לא תפחת קיצבתו מ-35% ממשכורתו הקובעת;

(ה) עובד כאמור בסעיף קטן (ד) והזכאי להגדלת תקופת שירותו מכוח סעיף 100(ב) בגלל אחד מאלה:

(1) שירות מחתרתי בחוץ לארץ;

(2) היותו אסיר ציון;

(3) היותו ניצול רדיפות הנאצים;

(4) היותו הורה שכול או אלמנה כמשמעותם בחוק משפחות חיילים שניספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;

(5) טעמים רפואיים ומשפחתיים;

(6) שירות סדיר כחייל של מי שגוייס בחוץ לארץ לפני עלייתו לארץ, ושירת בתקופת מלחמת העולם השניה בשירות הצבא הבריטי או בצבאות בנות הברית, כשהשירות האמור איננו מובא בחשבון כשירות 4 לצורך הגימלאות;

(7) היותו בעל עיטור על"ה שהוענק בעד פעילות שאיננה חופפת פעילות אחרת המזכה בהכרת שירות על פי החוק.

יהיה זכאי לשתי ההגדלות, ובלבד שתקופת השירות של העובד כפי שהוגדלה כך לא תעלה על פי שניים משנות שירותו בפועל.

(ב) מי שנתמלאו בו אלה:

(1) דרגת נכותו קובעת את שיעור קיצבתו;

(2) סעיף 60 אינו חל על אותה נכות;

(3) קיבל בעד הנכות פיצויים שלא מאוצר המדינה לפי כל חובה חוקית, פרט לחוזה ביטוח, או מענק מהמוסד לביטוח לאומי, מבלי ששולם לאוצר המדינה אותו חלק מהם הבא לפצותו על תקופת נכותו שבה זכאי הוא גם לקיצבה לפי חוק זה, או קיבל בעדה קיצבה מהמוסד לביטוח לאומי פרט לקיצבה לפי פרק ו'2 לחוק הביטוח הלאומי;

(ג) נגרמה לעובד על-ידי צד שלישי נכות העשויה לקבוע את שיעור קיצבתו, וסעיף 60 אינו חל עליה, חייב הוא להודיע על כך לממונה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות ולעשות כל פעולה סבירה שהממונה ידרוש ממנו כדי לקבל פיצויים מהצד השלישי; למטרה זו רשאי הממונה לדרוש מהעובד למסור למי שיורה יפוי-כוח להגיש נגד הצד השלישי על חשבון אוצר המדינה תביעה לפיצוי מלא או חלקי על הנכות, הכל כפי שיורה הממונה; לא עשה העובד את המוטל עליו לפי סעיף קטן זה, לא תובא הנכות בחשבון לענין חישוב קיצבתו או קיצבת שאיריו.

(ד) שר האוצר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר חישוב חלק הפיצויים או המענק שיש להחזירו או לשלמו לאוצר המדינה לפי סעיף זה, בדבר אופן החזרתו ובכל ענין אחר הנוגע לביצוע סעיף זה; בין השאר רשאי הוא לקבוע בתקנות אלה כי תשלומי פיצויים או מענק בעד נכות יובאו בחשבון לענין חישוב הגימלאות לפי סעיף זה רק אם נתקבלו על-ידי העובד תוך תקופה מסויימת לפני פרישתו, שנקבעה באותן תקנות.

(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שפרש מהשירות לפני י"ב באב התשכ"ז (18 באוגוסט 1967) ועל שאיריו.

(1) תופחת קצבת הפרישה המגיעה לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה - הקצבה המלאה) בסכום השווה למכפלת הקצבה המלאה בשיעור הקבוע, בהתאם למינו של בן הזוג לשעבר, בתוספת לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני (בסעיף זה - סכום ההפחתה);

(2) לאחר ביצוע ההפחתה כאמור בפסקה (1) והעברת הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר לפי הוראות סעיף 58א ייוותר בידי הזכאי לקצבת פרישה ההפרש שבין הסכום הנותר בידי הזכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה ובין מחצית סכום ההפחתה; בסעיף זה, "הסכום הנותר בידי זכאי לקצבת פרישה לפני ההפחתה" - ההפרש שבין הקצבה המלאה ובין הסכום שהיה מועבר לבן הזוג לשעבר אילולא ההפחתה לפי סעיף 58א(א)(1);

(3) לעניין התקופה שקדמה למועד העברת חלק מקצבת פרישה לפי סעיף 58א, יחולו הוראות אלה:

(א) הפחתה כאמור בפסקה (1) תבוצע בעד התקופה שהחל מהחודש שלאחר החודש הראשון שבו שולמה קצבה לזכאי לקצבת פרישה או החודש שבו חל מועד הפירוד, ואם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני מועד אחר לתחילת זכאות בן הזוג לשעבר לקבלת חלק בחיסכון הפנסיוני - החודש האמור, והכול לפי המאוחר;

(ב) ההפחתות כאמור בפסקת משנה (א) יחושבו בתוספת שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו הופחת סכום כאמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמה לזכאי לקצבת פרישה קצבה בתקופה האמורה בפסקת משנה (א), ויחולו לגביהן הוראות פסקה (2); לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(4) נפטר בן הזוג לשעבר, תבוצע מלוא ההפחתה כאמור בפסקה (1) מסכום הקצבה המלאה המשולמת לזכאי לקצבת פרישה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:

(1) נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני כי האמור בו יחול רק לעניין העברת חלק מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקבלת קצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;

(2) הבקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 42א הוגשה לממונה לאחר שחלפו שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או לאחר החודש שקדם לחודש שבו החל העובד לקבל קצבת פרישה, לפי המאוחר.

(1) משכורתו השנתית;

(2) הסכום היוצא מהיוון קיצבה, ששיעורה כהפרש שבין הקצבה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו ובין הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60 ובהגיעו לגיל 60 היה זכאי לתוספת משפחה בגלל אותם בני משפחה שבגללם היה זכאי לתוספת משפחה בשעת פרישתו.

(ב) היה הזכאי לקיצבת פרישה כאמור עובד במשרה חלקית, תחושב הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו שירת בדרגתו האחרונה עד שהיה מגיע לגיל 60, לפי חלקיות המשרה שלפיה מחושבת הקיצבה של אותו עובד בזמן פיטוריו.

(ג) פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.

(ב) הודעה לפי סעיף קטן (א) תימסר תוך שנים-עשר חדשים מהמאוחר מאלה:

(1) יום סיום תקופת הנסיון בשירות החוזר, ואם לא חלה בו תקופת נסיון - יום שחזר העובד לשירות;

(2) יום שמי שנקבע בתקנות הודיע לעובד על זכותו לפי סעיף קטן (א);

(1) זכותו לקיצבה בעד שירותו הקודם בטלה מיום שחזר לשירות, והוא חייב להחזיר לאוצר המדינה, בשיעורים שנקבעו בתקנות, את סכומי הקיצבת שקיבל בעד התקופה שבה שירת שירות חוזר;

(2) תקופת שירותו הקודם תצורף לתקופת שירותו החוזר;

(3) קיבל העובד בעת פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי סעיף 22 או 63ב', יחזיר לאוצר המדינה, בתנאים, לרבות תשלום בשיעורים, שנקבעו בתקנות, חלק יחסי מן המענק ששיעורו כיחס בין התקופה המתחילה עם חזרתו לשירות החוזר ומסתיימת בהגיעו לגיל 60, לבין התקופה המתחילה עם פרישתו מהשירות הקודם ומסתיימת בהגיעו לגיל 60;

(4) על אף האמור בפיסקה (3) רשאי העובד, במקום להחזיר חלק מן המענק כאמור באותה פיסקה, לדרוש כי, בחישוב הקיצבה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, יראו את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית בלבד, ואם היתה המשרה חלקית - כמשרה ששיעור חלקיותה קטן ממה שהיה למעשה, הכל לפי שיעורים, כללים ותנאים שנקבעו בתקנות; אולם פיסקה זו לא תחול אם כתוצאה מאותו חישוב תרד חלקיות המשרה בשירות הקודם מתחת לשיעור המובא בחשבון לענין סעיף 13;

(5) היוון העובד חלק מקיצבתו בעד שירותו הקודם, יראו, בחישוב הקיצבה שתגיע אחרי פרישתו מהשירות החוזר, את משרתו בשירות הקודם כמשרה חלקית ששיעור חלקיותה כיחס שבין החלק הבלתי מהוון של הקיצבה בעד השירות הקודם לבין קיצבה מלאה לפני ההיוון;

(6) הוון חלק מקיצבה כאמור בפיסקה (5) בעד תקופה מסויימת בלבד, תשולם הקיצבה לפי האמור בפיסקה (5) אחרי הפרישה מהשירות החוזר, רק במשך פרק הזמן שבו עולה התקופה שבעדה הוונה הקיצבה על התקופה שבה הגיעה לזכאי קיצבה מוקטנת עקב ההיוון לפני תחילתו של השירות החוזר; תם אותו פרק זמן, תשולם הקיצבה כאילו לא הוון חלק מהקיצבה בעד השירות הקודם;

(7) המשכורת הקובעת, לענין חישוב הקיצבה שתגיע לאחר הפרישה מהשירות החוזר, תחושב לפי דרגתו של העובד בזמן פרישתו הראשונה או האחרונה, הכל לפי הדרגה הגבוהה יותר.

(1) לבן זוג, כל עוד לא נישא -

(א) באין אחרי הנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה - ארבעים אחוזים;

(ב) אם הותיר אחריו הנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א) -

(1) עד החודש שבו היה מגיע העובד לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה - החודש הקובע) - ארבעים אחוזים;

(2) החל בחודש שלאחר החודש הקובע - ההפרש שבין ארבעים אחוזים למכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;

(1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, החל בחודש שלאחר החודש הקובע וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע - מכפלת השיעור להעברה בארבעים אחוזים;

(2) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקיצבה - עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(3) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקיצבה - חמישה-עשר אחוז לכל יתום בתוספת חמישה-עשר אחוז לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם - עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתומים הזכאים לקיצבה - חמישה-עשר אחוז לכל אחד.

(א1) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

(ב) (1) מי שהיה ליתום של עובד לאחר שהגיע לגיל 18 והוא זכאי לקצבה לפי סעיף קטן (א), לרבות קצבה ששיעורה נקבע לפי סעיף 30(א), רשאי להוון את הקצבה האמורה כולה.

(2) הוראה זו אינה חלה -

(א) על יתום שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;

(ב) אם בחרו שאירי העובד בהטבות פרישה אחרות במקום כל הגמלאות המגיעות להם לפי חוק זה, כאמור בסעיף 40.

(ב) ועדת השירות תקבע את הכללים לחלוקת המענק בין השאירים ושיעורי הסכומים שינוכו ממשכורתו של עובד על חשבון המענק שיגיע לרגל פטירתו.

(ג) בסעיף זה, "שאיר" - למעט בן זוג לשעבר, ופרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון.

(1) לבן-זוג, אם היה בן-זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד -

(א) באין אחרי הזכאי לקצבת פרישה שנפטר בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה, וכל עוד לא נישא בן הזוג - שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;

(ב) אם הותיר אחריו הזכאי לקצבת פרישה שנפטר, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (1א), וכל עוד לא נישא בן הזוג - ההפרש שבין שישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר בלא הפחתה לפי סעיף 21א(א), אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;

(1א) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 36 חודשים לפחות ולא מתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 21א(ב), וכל עוד לא נישא בן הזוג לשעבר או הפרוד של קבע - מכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים; לעניין זה, לגבי בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, יראו את הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כקצבה המלאה שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 21א(א).

(2) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקיצבה - חמישה-עשר אחוז לכל יתום;

(3) ליתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקיצבה - חמישה-עשר אחוז לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;

(4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ובאין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתום הזכאים לקיצבה - עשרים אחוז לכל אחד.

(א1) לעניין סעיף קטן (א)(2) עד (4), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

(ב) קיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר - כאמור ברישה לסעיף קטן (א) - היא הקיצבה שהיה מקבל אותה תכוף לפני פטירתו אילולא הוראות סעיפים 32, 33, 35 ו-46(ב) או (ד) בצירוף תוספות לפי סעיף 9א, ככל שהיה זכאי להן.

(ג) הופחתה או נשללה קיצבתו של זכאי לפי סעיפים 53 או 61, יראו כקיצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקיצבה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקיצבה לפי סעיף 17א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 46(ג), ולענין זה תבוא במקום הקיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר - הקיצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה היה כבר זכאי לה.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) -

(1) לבן זוג של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 17א ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי האמור בסעיף 46(ג), והותיר אחריו, במועד פטירתו, בן זוג לשעבר או פרוד של קבע הזכאים לקצבה לפי פסקה (2), תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה באחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:

(א) עד החודש שבו היה מגיע הנפטר לגיל פרישת חובה אילולא נפטר (בסעיף זה - החודש הקובע) - שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;

(ב) החל בחודש שלאחר החודש הקובע - ההפרש שבין שישים אחוזים, אך לא יותר מארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר, למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים;

(2) לבן זוג לשעבר, או לפרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, של מי שבחר בזכויות לקצבה כאמור בפסקה (1) ונפטר כאמור באותה פסקה, תשולם, כל עוד לא נישא, קצבה בסכום השווה למכפלת השיעור להעברה בשישים אחוזים מהקצבה שהיתה מגיעה לנפטר אם במועד הפטירה היה כבר זכאי לה, שממנה מופחת סכום ההפחתה כאמור בסעיף 21א(א), אם נקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני או בפסק הדין לאיזון, לפי העניין, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות, ואולם לא תשולם לבן הזוג לשעבר או לפרוד של קבע קצבה כאמור אלא החל מהחודש שלאחר החודש הקובע.

(1) ששיעור הקיצבה שיקבע הממונה לשאיר פלוני מהשאירים כאמור לא יעלה על שיעור הקיצבה שהיתה מגיעה לאותו שאיר אילולא הוראות סעיף זה;

(2) שסך כל הקיצבאות שיקבע הממונה יהיה השיעור הקיצוני או סך כל הקיצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף זה, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

(א1) לעניין סעיף קטן (א), יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ואולם האמור באותו סעיף קטן לא יחול אם השאיר אחריו הנפטר בן זוג אחד ובן זוג לשעבר אחד, או בן זוג אחד ופרוד של קבע אחד שניתן לגביו פסק דין לאיזון.

(ב) השיעור הקיצוני לגבי שאיריו של עובד הוא שבעים אחוז ממשכורתו הקובעת של העובד, ולגבי שאיריו של זכאי לקיצבת פרישה - תשעים אחוזים מקיצבתו, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

(ב) מענק ששולם לבן-זוג לפי סעיף 37 ינוכה מהמענק המשתלם לפי סעיף קטן (א).

(ג) מחצית המענק לפי סעיף זה ישולם לבן-זוג עם הגשת בקשתו לכך, אך לא לפני הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקיצבה שהיה זכאי לה לאחרונה לפני הנישואין, והמחצית השניה תשולם לו בתום שנתיים לאחר הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקיצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה לולא נישא.

(ד) פקעו הנישואין השניים, תשולם לבן הזוג מיום הפקעת הנישואין אותה קיצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה אילולא נישא, אולם אם כבר שולם לו מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת שיעור הקיצבה עד אשר הסכום שיופחת יהיה שווה לסכום המענק שקיבל, ובלבד שלא יופחת שיעור הקיצבה בשום חודש מעל למחציתה.

(ה) פקעה זכותו של בן-הזוג לקיצבה לפני שסך כל ההפחתות לפי סעיף קטן (ד) הגיע כדי שיעור המענק שקיבל, תהיה היתרה חוב של בן-הזוג או של עזבונו לאוצר המדינה.

(ו) לענין סעיף זה, "פקיעה" - לרבות במות בן הזוג.

(ז) לעניין סעיף זה יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

(1) (בוטלה).

(2) פיצויים שבועיים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947;

(3) קיצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר כלשהו או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים על פי התקשרות עם אוצר המדינה לצורך קיצבה או תשלום כאמור, למעט גימלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם בסעיף 34;

(4) קיצבה או תשלום כיוצא בה המשתלמים על פי חוק אחר או הסכם או הסדר כלשהו מקופה ציבורית שקבעה הממשלה לעניין סעיף זה, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולין שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קיצבה או תשלום כאמור.

(ב) היה אדם זכאי לגימלאות כפל וסך כולם, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על 70% מהמשכורת הקובעת, תופחת הקיצבה לפי חוק זה או אחת משתי הקיצבאות לפיו, הכל לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גימלאות הכפל 70% מהמשכורת הקובעת; הוראה זו לא תחול על קיצבת יתום ועל קיצבה שלא לפי חוק זה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ-ישראל.

(ג) על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקיצבה לפי חוק זה זכאי לקיצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קיצבה לפי חוק זה, תהיה ההפחתה של כל קיצבה בסכום שיחסו לכלל הסכום שיש להפחית אילו היתה ההפחתה נעשית על פי הוראות סעיף קטן (ב) כיחס של כל קיצבה וקיצבה אל סכומו הכולל של הקיצבאות לפני ההפחתה.

(ד) המשכורת הקובעת לענין סעיף זה תהא המשכורת הקובעת המשוקללת שלפיה מחושבת כל קיצבה לפי חוק זה, או המשכורת שלפיה מחושבות הגימלאות האחרות, הכל לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגימלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין סעיף זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת; בסעיף קטן זה -

(ה) שירת עובד בעת אחת בשירות המדינה ובגוף שקופתו נקבעה כקופה ציבורית לעניין סעיף זה, וסך כל הקיצבאות והגימלאות המגיעות עקב שירות כאמור עודף על הקצבה שהיתה מגיעה אילו בתקופה האמורה שירת בשירות המדינה במשרה מלאה, במשכורת השווה למשכורת הקובעת כאמור בסעיף קטן (ד) - תופחת הקצבּה לפי חוק זה בעודף כאמור.

(ו) סעיף זה אינו גורע מהאמור בסעיף 21.

(ז) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי אלה:

(1) הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבת פרישה;

(2) הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת פרישה או קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבה בשל פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.

(ב) מי שהיה לפני יום התיקון זכאי לשתי קיצבאות לפי חוק זה ובחר באחת מהן, זכאי לקבל את שתי הקיצבאות לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור בסעיף 32; אולם אם שולמו פיצויי פיטורים עקב פרישה מן השירות שהיתה מזכה אותו בקיצבה אילו סעיף 32 עמד בתוקף אותה שעה, לא תבוא בחשבון תקופת שירותו התקופה שבעדה שולמו הפיצויים.

(ג) מי שלפני יום התיקון פרש מהשירות בנסיבות שהיו מזכות אותו או את שאיריו, לפי בחירתם, בקיצבה לפי חוק זה או בקיצבת פגיעה בעבודה, יחולו עליו הוראות מיוחדות אלה:

(1) בחר הזכאי לקיצבה כאמור בקיצבת פגיעה בעבודה, יהא זכאי גם לקיצבה לפי חוק זה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור בסעיף 32, אולם אם שולמו עקב הפרישה פיצויי פיטורים, לא תבוא בחשבון הקיצבה לפי חוק זה תקופת השירות שבעדה שולמו הפיצויים;

(2) בחר הזכאי בקיצבה לפי חוק זה, יהא זכאי גם לקיצבת פגיעה בעבודה לגבי הזמן שמיום התיקון ואילך, בכפוף לאמור בסעיף 32, ובלבד שהתביעה לקיצבת פגיעה בעבודה הוגשה על-ידיו תוך שנים-עשר חדשים מאירוע המקרה שהיה מזכה אותו בקיצבת פגיעה בעבודה לולא בחר בקיצבה לפי חוק זה או שהמוסד לביטוח לאומי שילם לאוצר המדינה פיצוי לפי חוק זה, כפי שעמד ערב יום התיקון, על הגימלה ששילם או שהוא עתיד לשלם;

(3) על אף האמור בפיסקה (2) רשאי המוסד לביטוח לאומי לשלם קיצבת פגיעה בעבודה, כולה או מקצתה, אף אם נתבעה אחרי המועד האמור באותה פיסקה.

(ב) הזכאי עקב מאורע אחד לקיצבה לפי פרק זה ולגימלה לפי חוקי השיקום - הברירה בידו לבחור באחת מהן, אולם משפרש עובד מהשירות ועקב הפרישה נהיה לזכאי גם לגימלה לפי חוק השיקום מחמת שינוי בשיעור הכנסותיו, לא יגרע הדבר מזכויותיו לגימלאות לפי חוק זה.

(ג) בחר בקיצבה לפי פרק זה, יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים מהגימלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם.

(ד) (1) הזכאי, שלא עקב מאורע אחד, לגימלה לפי חוק זה ולגימלה לפי חוקי השיקום, יהא זכאי לקבל את שתי הגימלאות גם יחד.

(2) סעיף קטן זה יחול, לגבי הזמן שלאחר כ"ז בתשרי התשכ"ח (31 באוקטובר 1967), אף על מי שפרש עד אותו יום, ובלבד שאם קיבל הטבות פרישה מאוצר המדינה עקב הפרישה מן השירות, הוחזרו הטבות אלה לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.

(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), עובד שפוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה באותו שירות ודרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי חוק הנכים, יהיה זכאי לקיצבה לפי סעיף 20(א) וכן למלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו לפי חוק הנכים.

(ו) (1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג), עובד שנפטר בזמן שירותו ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (להלן - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה), וגם לקצבה לפי חוק זה, יהיו שאיריו זכאים למלוא התגמולים וההטבות המגיעים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה וגם לקצבה לפי חוק זה, ואין רואים קצבה זו כהכנסה לעניין חוקי השיקום; ואולם כל עוד בן הזוג או היתומים זכאים לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תנוכה מקצבתם לפי חוק זה מחצית מסכום התגמולים או מחצית מסכום הקצבה, לפי הסכום הנמוך, והתגמולים וההטבות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ישולמו במלואם.

(2) היה סך כל הקצבאות המגיעות לבן הזוג וליתומים לפי חוק זה בצירוף התגמולים המגיעים להם לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה עולה על המשכורת הקובעת המשוקללת של העובד שנפטר, ינוכה הסכום העודף מקצבתם לפי חוק זה, והתגמולים וההטבות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ישולמו במלואם; לעניין זה, "משכורת קובעת משוקללת" - משכורת קובעת משוקללת כהגדרתה בסעיף 32(ד), ואולם הסיפה להגדרה האמורה, החל במילים "לעניין הגדרה זו" - לא תחול.

(3) לעניין פסקה (2), לא תובא בחשבון התגמולים התוספת לפי סעיף 14(1) לחוק משפחות החיילים, ובזכאי לתגמולים לפי סעיף 9(ב) לאותו חוק - לא יובא בחשבון ההפרש שבין אותם תגמולים לבין התגמולים לפי סעיף 9(א) לאותו חוק.

(ב) לענין סעיף קטן (א) תחושב המשכורת הקיימת לפי המשכורת שקיבל הזכאי לקיצבה מאוצר המדינה בעד החודש שבו מגיעה הקצבה.

(ג) חל סעיף 12 על החישוב של המשכורת הקובעת, יובא בחשבון לצורך ההפחתה לפי סעיף קטן (א) רק אותו חלק ממשכורתו הקיימת של הזכאי לקיצבה ששיעורו כיחס שבין חלקיות משרתו של העובד שלפיה מחושבת משכורתו הקובעת לבין משכורת של משרה מלאה.

(ד) זכאי לקיצבת פרישה שתכוף לפני פרישתו עבד במשרה חלקית ושנתמלאו בו אלה:

(1) ערב פרישתו עבד במשרה נוספת בשירות המדינה ומשרה זו אינה מזכה בגימלה או בתשלום כיוצא בה;

(2) הוא מוסיף לעבוד במשרה כאמור בפיסקה (1).

משכורתו בעד העבודה כאמור בפיסקה (2) לא תובא בחשבון לענין ההפחתה לפי סעיף זה, אלא במידה ששיעור חלקיות משרתו בעבודה כאמור ביחד עם שיעור חלקיות המשרה שממנה פרש עולים על משרה מלאה.

(ה) זכאי לקיצבת פרישה שהיוון חלק מקיצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (א) כאילו מקבל הזכאי קיצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקצבה עקב קבלת משכורת מאוצר המדינה, ינוכה ממנה חלק הקצבה שהיוון.

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקיצבת פרישה שהגיע לגיל 60; ואם ערב פרישתו מהשירות היה עובד שירותי הבטחון כמשמעותו בסעיף 63א, שוטר או סוהר, משהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השנייה.

(ז) בסעיף זה -

(1) הוא אינו עומד ברשות עצמו;

(2) הוא ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד, או פרנסתו כולה על בן הזוג, או פרנסתו עליו במידה שקבע שר האוצר באישור ועדת העבודה של הכנסת.

(ב) ילדו של הנפטר ובן הזוג כאחד שנולד אחרי פטירת אביו רואים אותו, לענין זכויות בן הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.

(ג) אלמנתו של מי שנפטר לפני כ"ח בתשרי התשכ"ח (1 בנובמבר 1967) שאין לה ילד והיא עומדת ברשות עצמה, לא תשולם לה קיצבת שאיר כל עוד לא הגיעה לגיל 45, על אף האמור בסעיף קטן (א).

(ד) לעניין סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג.

(ב) לעניין סעיף קטן (א) יראו בן זוג לשעבר, או פרוד של קבע שניתן לגביו פסק דין לאיזון, כבן זוג, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינוי זה: במקום "תקופת הנישואין" יקראו "התקופה המשותפת".

(ב) שאיר הזכאי בגלל מותו של עובד לגימלה לפי חוק זה, לא יהיה זכאי בגלל אותה עילה למענק ביטוח חיים שאוצר המדינה משתתף במימונו.

(ג) מי שאינו זכאי לקיצבה לפי חוק זה בגלל בחירתו לפי סעיף 34 ומגיעים לו פיצויי פיטורים, לא יעלה סכום הפיצויים על המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו, כפול חמש; שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות משרתו בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה - הכל לפי החישוב הנוח יותר לעובד או לשאיריו, לפי הענין.

(ד) מי שחל עליו סעיף 33(ג) ובחר בקיצבת פגיעה בעבודה לפני יום התיקון כמשמעותו באותו סעיף, ינהגו בו, לענין זכותו לפיצויי פיטורים, כפי שנוהגים לפי סעיף קטן (ג) במי שאינו זכאי לקיצבה בגלל בחירתו לפי סעיף 34.

(ה) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, אף אם ויתר הזכאי על גימלתו, או אף אם הגימלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות שבסעיפים 15(4), 17א, 35, 36, 46, 50, 54, 55, 56, 60(ב), 60(ג) או 61.

(ו) 6 עובד שנתקיימו בו שלושה אלה:

(1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;

(2) תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;

(3) הוא זכאי לקצבת פרישה בשיעור המרבי, או היה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו,

יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.

(ז) 6 עובד שנתקיימו בו ארבעה אלה:

(1) פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 60;

(2) הוא זכאי לגמלאות כפל לפי סעיף 32(א)(3) או (4), או לקצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן סעיפים 85 או 86, או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;

(3) תקופת שירותו בפועל מטעם המדינה, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה איננו חל עליו אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי סעיף 85, ותקופת עבודתו אצל מעסיק אחר שחל עליה סעיף 86, וכן תקופת עבודתו שעליה העובד איננו זכאי לקצבה לפי חוק זה אלא לקצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור בסעיף 32(א)(3) או (4), מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות;

(4) הוא זכאי לקצבה בשיעור המרבי בשל הקבוע בסעיפים 85 או 86 או על פיהם, או בשל האמור בסעיף 32(ב), או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו, יהיו הוא או שאירו, לפי הענין, זכאים לפיצויי פיטורים, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופות השירות המזכות אותו בקצבה בשיעור המרבי, או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן - תקופת השירות העודפת).

(ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), אם על פי הסכם, או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקצבה המשתלם מטעם מעסיק קודם, בחלק משיעור הקצבה שהיתה מגיעה לעובד בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבי, לא ישולמו פיצויי פיטורים בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקצבה כאמור.

(ט) 7 בסעיף זה -

"שיעור מרבי" - השיעור המרבי של קצבת הפרישה שהיה משתלם לעובד אילו פרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;

(1) פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים להם לולא האמור בסעיף 39(א);

(2) המענק שהיה משתלם להם לפי סעיף 27 אילו שירת העובד פחות משלוש שנים, ואם היו מגיעים להם פיצויי פיטורים לולא האמור בסעיף 39(א) - בתוספת פיצויים אלה, במלואם או בשיעור המשכורת הקובעת שהיתה לעובד תכוף לפני פרישתו כפול שלוש, הכל לפי הקטן יותר; שירת העובד בכל שנות שירותו או בחלק מהן במשרה חלקית, תיקבע המשכורת הקובעת, לענין זה, לפי הממוצע המשוקלל של חלקיות המשרה בכל שנות שירותו, או בחמש שנות השירות האחרונות, או לפי חלקיות המשרה בשעת הפרישה ובלבד שתוך כלל תקופת שירותו שירת ששים חודש לפחות במשרה שחלקיותה אינה נמוכה מחלקיות המשרה בשעת הפרישה - הכל לפי החישוב הנוח יותר לשאירים.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן פסק דין לאיזון, יהיה הפרוד של קבע רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם מתקיימים לגבי פסק הדין כל אלה:

(1) נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר מהמועד שבו חלה הפרידה של קבע;

(2) נקבע בו כי אילולא פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה היתה קצבת הפרישה מחולקת בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין הפרוד של קבע, באופן שהיה מועבר לפרוד של קבע שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לעובד לאחר פרישתו או לזכאי לקצבת פרישה אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.

(א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), בן זוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים, רק אם נרשמה הערה לפי סעיף 42ב או שהתקיימו נסיבות כאמור בסעיף 42א(ב).

(ב) הממונה יחליט על סמך התביעה אם תינתן הגימלה ובאיזו מידה תינתן, ישלח את החלטתו בדואר רשום לתובע, ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי סעיף 43.

(ג) הממונה לא יהיה קשור בסדרי הדין ובדיני הראיה אלא יפעל בדרך שיראה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתו.

(ד) (1) הממונה יהיה רשאי להחליט, על סמך תביעה של שאירים, על גימלת-ביניים שתשולם עד שיוחלט סופית בזכויותיהם של כל הזכאים לגימלה בקשר לשירותו של העובד; הממונה ישלח את החלטת הביניים בדואר רשום לתובע ויציין בה את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי סעיף 43.

(2) סעיף קטן זה אינו גורע מסמכותו של הממונה בדבר תשלום מקדמות.

(1) נקבע בו כי התקופה המשותפת מסתיימת לא יאוחר ממועד הפירוד;

(2) נקבע בו כי קצבת הפרישה תחולק בין העובד או הזכאי לקצבת פרישה ובין בן זוגו לשעבר באופן שהשיעור להעברה שיועבר לבן הזוג לשעבר יהיה שיעור קבוע מסך קצבת הפרישה שהיתה משולמת לזכאי לקצבת פרישה או שתשולם לעובד לאחר שיפרוש, אילולא ההעברה האמורה, והשיעור האמור אינו עולה על מחצית מהשיעור המשותף.

(ב) נפטר העובד או הזכאי לקצבת פרישה לפני שהגיש בן זוגו לשעבר בקשה לרישום פרטי פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף קטן (א), יהיה בן הזוג לשעבר רשאי להגיש תביעה לקצבת שאירים לפי סעיף 42 גם בלי שהגיש בקשה לרישום פרטי פסק הדין לפי סעיף זה, ובלבד שמתקיימים לגבי פסק הדין התנאים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין בן זוג לשעבר של זכאי לקצבת פרישה - גם טרם חלפו, במועד הגשת התביעה, שנתיים מהמועד שבו ניתן פסק הדין.

(1) הערכאה שנתנה את פסק הדין, משך התקופה המשותפת ומועד הפירוד;

(2) השיעור להעברה;

(3) אם נקבע בפסק הדין כי האמור בו יחול רק לעניין העברת שיעור מקצבת הפרישה לבן הזוג לשעבר ולא לעניין זכויות בן הזוג לשעבר לקצבה בשל פטירתו של העובד או של הזכאי לקצבת פרישה;

(4) אם נקבע בפסק הדין כי התקופה המשותפת היא כאמור בסעיף 17א(ב), ואם בן הזוג לשעבר ויתר על הדרישה לקבלת הסכמתו לבחירת העובד בקבלת פיצויים עקב סיום שירותו;

(5) אם נקבע בפסק הדין כי העברת חלק מהקצבה המלאה לבן הזוג לשעבר, במקרה שהעובד זכאי לקצבת פרישה לפי סעיפים 15(2) או

(3) או 17א, תהיה בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע העובד לגיל אחר מגיל פרישת חובה, כאמור בסעיף 58א(ב)(2)(ב), ואילך.

(ב) נוסף על האמור בסעיפים 17א(ב) ו–58א(ג)(1) ממועד קליטת בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ברישומיו של הממונה ועד להחלטתו של הממונה בדבר רישום ההערה, לא יבוצעו הפעולות המנויות בסעיפים האמורים בלא הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר.

(ג) הממונה או מי שהוא הסמיכו לכך ישלח לעובד או לזכאי לקצבת פרישה ולבן לזוגו לשעבר, הודעה בדבר רישום ההערה בתוך 14 ימים ממועד הרישום, בדואר רשום או בדרך נוספת שקבע שר האוצר לפי סעיף 42ג.

(ד) לא יראו החלטה לפי סעיף זה בבקשה לרישום, כהחלטה לעניין סעיף 43 .

(1) בקשה לרישום של פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני לפי סעיף 42 א, פרטיה והמסמכים שיצורפו אליה, ובכלל זה אופן הגשת הבקשה ופרקי הזמן המרביים ממועד הגשת הבקשה ועד קליטתה וממועד קליטת הבקשה ועד רישום הערה לפי סעיף 42ב;

(2) אגרה בעד הגשת בקשה כאמור בפסקה (1);

(3) הודעה על רישום הערה לפי סעיף 42ב, דרכים נוספות למסירתה ושינוי המועדים למסירתה;

(4) דיווחים שיימסרו לבן זוג לשעבר שהגיש בקשה כאמור בפסקה (1), לרבות לעניין אופן מסירתם והמועדים למסירתם, וכן לעניין הפרטים שייכללו בדוחות, ובכלל זה פרטים לגבי גובה הקצבה המלאה לאחר הפחתה כאמור בסעיף 21א(א) והסכום המועבר לבן הזוג לשעבר מקצבת הפרישה בהתאם לסעיף 58א.

(ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר המועד להגשת הערעור.

(ג) בית הדין האזורי רשאי לאשר את החלטת הממונה או לשנותה, או להחליט החלטה אחרת במקומה.

(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), תשלום בעד עדכון המשכורת הקובעת בשל חודש ינואר בכל שנה, כאמור בסעיף 9, ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של אותה שנה.

(ב) עובד שיצא לקיצבה לפי סעיף 17(1) או (3) לפני שהגיע לגיל 60 - תשולם לו קיצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל 60; אולם אם קבעה הוועדה הרפואית, כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות - תשולם הקיצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקיצבה, ואם אי-כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן - מהחודש המתחיל אחרי יום תחילה אי-כשרו האמור.

(ג) עובד שבחר בזכויות לגימלאות לפי סעיף 17א, תשולם לו קיצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (בסעיף קטן זה - גיל פרישת חובה); אולם -

(1) אם פרש העובד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה מכל עבודה או משלח-יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קיצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קיצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקיצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקיצבה האמורה;

(2) אם פרש העובד מכל עבודה או משלח-יד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה ואינו זכאי לקיצבה לפי פיסקה (1), תשולם לו קיצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח-יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60;

(3) אם העובד אינו זכאי לקיצבת פרישה לפי פיסקאות (1) או (2), אך קבעה הוועדה הרפואית כי העובד אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קיצבת הפרישה גם בתקופה שבה איננו זכאי לה לפי הפיסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו וכל עוד נמשך אי-כשרו האמור או כל עוד רואים אותו כמבוטל לפי האמור בסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי.

(ב) הוגשה נגד המדינה תובענת נזיקין שעילתה היא מקרה המזכה את התובע בגימלה לפי חוק זה ולאחר מכן הוגשה תביעה לפי חוק זה מכוח אותה עילה, יראו, לענין סעיף זה, כאילו הוגשה התביעה לגימלה ביום הגשת התובענה, ובלבד שהתביעה לגימלה הוגשה למעשה לא יאוחר מחדשיים מיום מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק-דין שיש עליו ערעור ולא הוגש - מיום תום תקופת הערעור.

(ב) נוכח הממונה, כי מתן גימלה לידיו של הזכאי אינו לטובתו או לטובת בני משפחתו שהוא חייב במזונותיהם, או כי מתן הגימלה לאפוטרופוס אינו לטובת הזכאי, רשאי הממונה, לאחר הודעה מוקדמת של חמישה-עשר יום לפחות, ליטול לידיו את הגימלה, כולה או מקצתה, ולהשתמש בה לטובת הזכאי או בני משפחתו, או להורות שאדם שהסמיכו לכך יעשה זאת.

(ג) החלטת הממונה לפי סעיף קטן (ב) שלא בוטלה בערעור לפי סעיף 43, יפקע תקפה משנתמנה אפוטרופוס לזכאי - אם לא היה לו אפוטרופוס בשעת מתן ההחלטה, או משאושר האפוטרופוס הקודם על-ידי בית-משפט מוסמך או משנתמנה אחר במקומו - אם היה לזכאי אפוטרופוס.

(ב) (1) זכאי לגימלה שנפטר לפני שהספיק לגבות גימלה המגיעה לו, תשולם הגימלה, בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), לידי שאיריו הזכאים לקיצבה עקב פטירתו ותחולק ביניהם ביחס שבו מתחלק סך כל הקיצבאות המשתלמים לשאירים; לענין זה יראו בן-זוג כזכאי לקיצבה אף אם אינו זכאי לקיצבת שאיר.

(2) לא הוגשה כל תביעה של שאיר - תחולק הגימלה האמורה בין יורשי הזכאי; אולם אם היה לממונה יסוד להניח כי קיימים שאירים הזכאים לקיצבה - רשאי הוא לעכב את תשלום הגימלה עד שתעבור תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לגימלה על-ידי השאירים, או עד אשר יתנו היורשים ערובה, להנחת דעתו של הממונה, להחזרת הגימלה אם יתגלו שאירים הזכאים לקיצבה.

(ב) על פי בקשת הנוגע בדבר רשאי אב בית הדין למשמעת, בכל עת לפני מתן החלטת בית הדין בתובענה, לשנות או לבטל את החלטת העיכוב אם ראה סיבות המצדיקות את הדבר.

(ג) תקופת ההתיישנות שבסעיף 66 לחוק המשמעת לא תחול על הגשת תובענה לפי סעיף זה.

(ד) מצא בית הדין בתובענה לפי סעיף זה שמעשה המרמה הוכח, רשאי הוא להחליט כי הנשפט לא יהא זכאי לגימלה, כולה או מקצתה, וכן רשאי הוא לחייב את הנשפט בהחזרת הגימלאות שקיבל ושלא היה זכאי להן לפי החלטת בית הדין, כולן או מקצתן.

(ה) החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנת לערעור כהחלטת בית הדין על פיטורי עובד.

(1) לא תשולם לו גימלה לתקופת הפסלות ואולם אם מלאו לנידון 60 שנים, או שהוא הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה לאחר עשרים וחמש שנות שירות, תשולם לו גימלה שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים; היתה הפסילה בנסיבות חמורות במיוחד, רשאי בית הדין להחליט כי לא תשולם לנידון כל גימלה בתקופת הפסלות;

(2) בעד הזמן שלאחר תקופת הפסלות תשולם לו הקצבה המגיעה לו על פי יתר הוראות חוק זה, אם פסק כך בית הדין למשמעת ובמידה שפסק; אולם אם היה זכאי לצאת לקיצבה ערב תחילת הפסלות, תשולם הקצבה במלואה החל מגמר תקופת הפסלות;

(3) נפטר הנפסל לפני תום תקופת הפסלות, תשולם לשאיריו הקצבה שהיו זכאים לה אילו היתה תקופת הפסלות באה לידי גמר ערב פטירתו של הנפסל.

(1) במועד שבו משולמת לזכאי לקצבת פרישה (בסעיף זה - זכאי) קצבת הפרישה, החל ממועד ההעברה, יועבר לבן זוגו לשעבר סכום מהקצבה המגיעה לזכאי (בסעיף זה - הקצבה המלאה), השווה להפרש שבין מכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה ובין מחצית סכום ההפחתה כאמור בסעיף 21א(א), ואם מתקיים סייג מהסייגים להפחתת קצבת הפרישה כאמור בסעיף 21א(ב) - סכום השווה למכפלת השיעור להעברה בקצבה המלאה (בסעיף זה - הסכום המועבר לבן זוג לשעבר);

(2) ביקש זכאי להוון לסכום חד–פעמי שיעור מהסכום המועבר לבן זוגו לשעבר וניתנה הסכמתו בכתב של בן הזוג לשעבר להיוון בהתאם להוראות סעיף 109(ב)(4), יועבר הסכום המועבר כאמור לבן זוגו לשעבר של הזכאי, במועד שבו משולם לזכאי הסכום המהוון באותו שיעור מהסכום הנותר בידי הזכאי.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1) לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש שלאחר רישום ההערה ואילך; הסכום האמור מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד החודש האמור ועד מועד ההעברה, לא ישולם לזכאי והוא יועבר לבן הזוג לשעבר במועד לתשלום הקצבה החל ממועד ההעברה;

(2) לא יועבר לבן זוגו לשעבר של זכאי לפי סעיפים 15(2) או (3) או 17א סכום כאמור בסעיף קטן (א), אלא מהקצבה המלאה המגיעה לזכאי בעד אחד מהחודשים כמפורט להלן, לפי העניין, ואילך -

(א) בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל פרישת חובה;

(ב) בעד החודש שלאחר החודש שבו הגיע הזכאי לגיל אחר שנקבע בפסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני, ובלבד שאינו נמוך מגיל 60 או גיל כמפורט להלן, לפי העניין -

(1) לעניין זכאית שהיא גננת ותיקה - מגיל הפרישה לגננת; לעניין זה, "גיל הפרישה לגננת" ו"גננת ותיקה" - כהגדרתם בסעיף 64;

(2) לעניין זכאי שהוא שוטר שהיו מתקיימים בו התנאים לפי סעיף 17(4), כפי שהוא נקרא בסעיף 72א, ליציאה לקצבה בלי שתידרש הסכמתו של המפקח הכללי של המשטרה, אילולא יצא לקצבה לפי סעיפים 15(2) או (3) או 17א - מגיל הפרישה לשוטר; לעניין זה, "גיל הפרישה לשוטר" - כהגדרתו בסעיף 69א;

(3) לא יועבר לבן זוג לשעבר של זכאי סכום כאמור בסעיף קטן (א), אם התקבל, עד המועד לתשלום הקצבה באותו חודש, צו של בית משפט המונע את ההעברה;

(4) נמחקה ההערה על פי צו של הערכאה הראשונה, ואם הוגש ערעור על החלטתה - על פי צו של ערכאת הערעור, תופסק העברת הכספים מאותו מועד לבן הזוג לשעבר, והזכאי יהיה זכאי למלוא הקצבה שהיה זכאי לה לולא הוראות סעיף זה, בלא הפחתה;

(5) נפטר בן הזוג לשעבר, ישולם לזכאי מאותו מועד הסכום שאמור היה להיות מועבר לבן הזוג לשעבר, ויחולו הוראות סעיף 21א(א)(4).

(ג) (1) הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, לא ניתן לשעבוד או להעברה לאחר בידי הזכאי, אלא בהסכמה בכתב של בן הזוג לשעבר ובכפוף להוראות כל דין.

(2) הסכום המועבר לבן זוג לשעבר של זכאי מקצבת הפרישה המשולמת לו או מהסכום ההוני המלא, יראו אותו, כל עוד לא נמחקה ההערה, לעניין עיקול לפי כל דין, בלבד, ככספים שלהם זכאי בן הזוג לשעבר.

(3) יראו את כל הסכום המועבר לבן הזוג לשעבר כקצבה לעניין סעיף 58(ב).

(1) מפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גימלאות;

(2) מילוות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה או שאוצר המדינה ערב להן;

(3) סכומים ששולמו לזכאי מאוצר המדינה בטעות ולמעלה מן המגיע על חשבון משכורתו או גימלאותיו או פיצויי פיטורים;

(4) סכומים שהזכאי קיבל מצד שלישי על חשבון פיצויים כאמור בסעיף 60;

(5) הוצאות שחוייב בהם הזכאי לפי סעיף 97.

(ב) הזכאי לגימלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולעשות כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגימלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לגימלה, כולה או מקצתה.

(ג) (1) היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגימלה או בפיצויים.

(2) הגיש הזכאי תובענה לפי פקודת הנזיקין או לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 נגד המדינה, תהיה הברירה כאמור בפיסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק-דין שיש עליו ערעור ולא הוגש - עד לאחר תום תקופת הערעור.

(ד) לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין רואים גימלה כזכות הנובעת מחוזה.

(1) גרם לנכותו על-ידי התנהגות רעה חמורה מצדו;

(2) הפר ללא סיבה מספקת הוראה של הוועדה הרפואית או של רופא שהסמיכה לכך ושהיתה מכוונת להחיש את החלמתו או להפחית את דרגת נכותו;

(3) נהג בדרך שמן המפורסמות היא שעלולה להעלות את דרגת נכותו או למנוע בעד החלמתו;

(4) נמנע ללא סיבה מספקת מהתייצב לבדיקות של הוועדה הרפואית שהוא חייב בהן לפי חוק זה או התקנות שהותקנו לפיו.

(ב) נפטר האדם תוך תקופת השלילה, רשאי הממונה להורות שתשולם לשאיריו הקיצבה, כולה או מקצתה, שהיו זכאים לה אילו באה תקופת השלילה לידי גמר תכוף לפני פטירתו, ובלבד שהשאירים הגישו לו תביעה לכך תוך שנתיים מתאריך הפטירה; אולם אם נשללה הגימלה מהנפטר עקב החלטת בית הדין למשמעת בלי שהממונה השתמש לגביו בסמכותו בהתאם לסעיף קטן (א), לא יורה על תשלום כאמור אלא על פי המלצת בית הדין למשמעת.

(ג) החלטת הממונה לפי סעיף זה תהיה, לענין ערעור, חלק מההחלטה בדבר השלילה.

""מועד המעבר" - יום כ"ב בניסן התשע"ו (30 באפריל 2016)";

(ב) ההגדרה "משכורת קובעת" שבסעיף 8 תיקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו בסופה נאמר:

"(4) על אף הוראות פסקאות (1) ו–(2), שולמה, לאחר מועד המעבר, תוספת על משכורתו של פלוני בעד התקופה שלפני מועד המעבר, שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ושנכרת לאחר המועד האמור, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת."

(ג) ההגדרה "רשימת הדירוגים הבסיסית" שבסעיף 8 תיקרא לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו במקום הסיפה החל במילה "שבחלק" נאמר "שבחלק ד' לתוספת השלישית".

(ד) בהגדרה "רכיב שכר מוחרג" שבסעיף 8, פסקה (1) תיקרא לגבי עובד שירותי הביטחון כך:

"(1) הוא מגיע לעובד שירותי הביטחון שדרגתו כדרגה שהייתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות ומקורו בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו, אשר נחתם ביום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023) ואילך (בהגדרה זו - ההסכם הקיבוצי);".

(1) בסעיף קטן (א1), במקום "כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014)" נאמר "כ"ג בניסן התשע"ו (1 במאי 2016)";

(2) אחרי סעיף קטן (א1) נאמר:

"(א2) העדכון הנוסף בעד קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 ישולם בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן ובמועדים כמפורט בהן:

(1) סכום השווה ל–50% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור בסעיף 9א(ט)(1) המובא בסעיף 63א3;

(2) סכום השווה ל–52% מסך העדכון הנוסף בעד הקצבאות כאמור ישולם בתשלומים כאמור בסעיף 9א(ט)(2) המובא בסעיף 63א3.

(א3) על אף הוראות סעיף קטן (א2), נפטר מי שזכאי לעדכון הנוסף כאמור באותו סעיף קטן, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד–פעמי בגובה התשלומים לפי אותו סעיף קטן שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור הריבית כאמור בסעיף 9א(י)(2) המובא בסעיף 63א3.

(א4) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(א1), לגבי מי שפרש משירות לפני מועד המעבר ומשכורתו הקובעת חושבה ערב מועד המעבר לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית, ושיעור היתרה לניכוי בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 בלא הפחתת היתרה לניכוי, המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו–(א1) בעד השנים 2016 ו–2017; לעניין זה, "היתרה לניכוי" - כהגדרתה בסעיף 9א(א) המובא בסעיף 63א3."

(ב) סעיף 9(ב) ייקרא, לגבי עובד שירותי הביטחון, כאילו -

(1) בהגדרה "המדד הקודם" -

(א) בפסקה (1), במקום "ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008)" נאמר "כ"ו בתשרי התשע"ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013" ובמקום "חודש דצמבר 2008" נאמר "חודש דצמבר 2013";

(ב) בפסקה (2), במקום "ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008)" נאמר "כ"ו בתשרי התשע"ד (30 בספטמבר 2013), למעט מי שפרש בחודש נובמבר 2013";

(2) במקום ההגדרה "העדכון הנוסף" נאמר:

""העדכון הנוסף", לגבי עובד של שירותי הביטחון פלוני - עדכון בשיעור ממשכורתו הקובעת השווה להפרש שבין השיעור האמור בפסקה (1) לבין השיעור האמור בפסקה (2), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, ולעניין קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2015 - עדכון כאמור כשהוא מוכפל ב–0.395:

(1) שיעור כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו עובד או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:

(א) לגבי מי שערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) - השיעור הקבוע לגביו בחלק א' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו; לעניין פסקה זו יקראו את פסקה (6) לרשימת הדירוגים הבסיסית, כך שבמקום "ערב מועד המעבר" יבוא "ערב מועד הפרישה";

(ב) לגבי מי שערב פרישתו מהשירות חושבה משכורתו הקובעת לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית - אם פרש מהשירות בתקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) - השיעור הקבוע לגביו בחלק י' לתוספת שלישית א', בהתאם למועד פרישתו;

(2) שיעור הניכוי כהגדרתו בסעיף 9א(א) המובא בסעיף 63א3, החל לגבי העובד."

(א) אם פרש עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) -

(1) לגבי קצבאות חודש ינואר 2010 עד חודש דצמבר 2010 - 0.61%;

(2) לגבי קצבאות חודש ינואר 2011 עד חודש דצמבר 2011 - 4.52%;

(3) לגבי קצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 - 8.51%;

(4) לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 - 11.33%;

(5) לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 - 14.28%;

(6) לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך - 16.42%;

(ב) אם פרש במהלך שנת 2012 -

(1) לגבי קצבאות חודש ינואר 2013 עד חודש דצמבר 2013 - 2.38%;

(2) לגבי קצבאות חודש ינואר 2014 עד חודש דצמבר 2014 - 5.091%;

(3) לגבי קצבאות חודש ינואר 2015 ואילך - 7.073%.

(ב) מי שפרש משירות לפני יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת לקצבה בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, בחלק א' בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה - תוספת שחיקה).

(ג) מי שפרש משירות לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, והכול לפי העניין (בפרק זה - תוספת בשל המדד לשנת 2008):

(1) לגבי מי שפרש לפני יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) - בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור הקבוע לגביו בחלק ב' בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;

(2) לגבי מי שפרש משירות במהלך שנת 2008 - בשיעור מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה.

(ד) מי שפרש משירות עד יום י"ג בכסלו התש"ע (30 בנובמבר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, למעט הדירוגים המפורטים בפרטים (4) עד (6) לרשימה, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה - תוספת בשל הסכמי שכר).

(ה) מי שפרש משירות לפני יום כ"ו בתשרי התשע"ד (30 בספטמבר 2013) או בחודש נובמבר 2013, תשולם לו או לשאירו, לפני העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2016 השווה להפרש כמפורט בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, והכול בהתאם למועד פרישתו (בפרק זה - תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013):

(1) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) - ההפרש שבין מכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2009 עד 2013 כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס, לבין שיעור הניכוי כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;

(2) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;

(3) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;

(4) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו–2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;

(5) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2012 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים;

(6) לגבי מי שפרש מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ו בתשרי התשע"ד (30 בספטמבר 2013) ולגבי מי שפרש בחודש נובמבר 2013 - ההפרש שבין מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, לבין היתרה לניכוי כשהיא מוכפלת בקצבת הבסיס לצורך ניכויים.

(ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה השיעור הכולל של כל התוספות המגיעות, לפי אותם סעיפים קטנים, מתוך קצבת הבסיס, בתוספת השיעור האמור בפסקה (1) להגדרה "העדכון הנוסף" שבסעיף 9(ב), המובא בסעיף 63א2, לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ–5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו או לשאירו לפי סעיף קטן (ה), בעד חודש ינואר 2016 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זה תובא בחשבון בשיעור הכולל האמור גם תוספת לקצבה שממנה הופחת שיעור הניכוי וכן תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו משירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.

(ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תוספות לפי אותם סעיפים קטנים בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2017 ישולמו בהתאם להוראות אלה:

(1) במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2016 עד חודש דצמבר 2016 - ישולם שליש מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;

(2) במועד תשלום קצבה מקצבאות חודש ינואר 2017 עד חודש דצמבר 2017 - ישולמו שני שלישים מכל אחת מהתוספות המגיעות בעד אותה קצבה;

(3) ההפרשים שבין מלוא התוספות בעד הקצבאות כאמור בפסקאות (1) ו–(2) לבין התוספות ששולמו במועד תשלום הקצבאות כאמור באותן פסקאות, ישולמו בתשלומים במהלך השנים 2019 עד 2021, כך שבכל שנה ישולם שליש מההפרשים כאמור, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום לעומת מדד החודש שבעדו שולמה אותה תוספת.

(ח) מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין -

(1) לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה - תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב–0.395, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה בחלק א' שבתוספת הרביעית;

(2) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 - תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב–0.395;

(3) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר - תוספת בשל הסכמי שכר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2015, אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות, כשהיא מוכפלת ב–0.395;

(4) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהיא מוכפלת ב–0.395:

(א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(5) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב–0.395:

(א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;

(ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;

(ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(6) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (4) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 עד קצבת חודש דצמבר 2012 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב–0.395:

(א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 ו–2011 ובקצבת הבסיס;

(ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 ו–2011 ובקצבת הבסיס;

(ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2011 ובקצבת הבסיס;

(ד) אם פרש במהלך שנת 2011 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(7) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (5) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2013 עד קצבת חודש דצמבר 2013 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב–0.395:

(א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 ובקצבת הבסיס;

(ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2012 ובקצבת הבסיס;

(ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 ו–2012 ובקצבת הבסיס;

(ד) אם פרש במהלך שנת 2011 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2012 ובקצבת הבסיס;

(ה) אם פרש במהלך שנת 2012 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(8) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2013 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (6) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2014 עד קצבת חודש דצמבר 2015 בסכום ההפרש שבין הסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לבין סכום השווה למכפלת קצבת הבסיס לצורך ניכויים בשיעור הניכוי או ביתרה לניכוי, בעד אותה קצבה, לפי העניין, כשסכום ההפרש האמור מוכפל ב–0.395:

(א) אם פרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) - המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס;

(ב) אם פרש במהלך שנת 2009 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה, כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2010 עד 2013 ובקצבת הבסיס;

(ג) אם פרש במהלך שנת 2010 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2011 עד 2013 ובקצבת הבסיס;

(ד) אם פרש במהלך שנת 2011 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במכפלת המדדים השנתיים לגבי השנים 2012 ו–2013 ובקצבת הבסיס;

(ה) אם פרש במהלך שנת 2012 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2013 ובקצבת הבסיס;

(ו) אם פרש מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ו בתשרי התשע"ד (30 בספטמבר 2013) או שפרש בחודש נובמבר 2013 - מדד חודשי הקצבה בשנת הפרישה כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.

(ט) התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:

(1) סכום השווה ל–50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025 , במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד חודש ינואר של השנה שבה שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש דצמבר 2015;

(2) סכום השווה ל–52% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2016 עד 2025, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 10% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.

(י) על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו–(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד–פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ז)(3) - 0.64%;

(2) לעניין תשלומים לפי סעיף קטן (ט) - 2.8%.

(יא) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי סעיף 28, ויחולו עליו הוראות אותו סעיף לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה.

(1) האמור בו מסומן "(א)" ובו, במקום "ו–62(ב)" נאמר "62(ב), 63ב ו–63ה";

(2) אחרי סעיף קטן (א) בא:

"(ב) לעניין סעיף קטן (א) -

(1) תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א, המובא בסעיף 63א3, יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין סעיפים 31 ו–37, כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;

(2) תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז)(3) או (ט) של סעיף 9א, המובא בסעיף 63א3, יראו אותן לעניין סעיפים 31 ו–37 כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף ששולמו לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור.

(ב) פוטר אדם כאמור בסעיף קטן (א) על פי החלטת בית הדין למשמעת בלי שנפסל לשירות, רשאי בית הדין להחליט שאינו זכאי למענק, כולו או מקצתו.

(1) הוא הצטרף לשירות ביטחוני מזכה עד יום ה' בטבת התשס"א (31 בדצמבר 2000);

(2) הוא שירת עשר שנים לפחות, במצטבר, בשירות ביטחוני מזכה, אחד או יותר.

(ב) בסעיף זה, "שירות ביטחוני מזכה" ו"שירות חובה" - כהגדרתם בסעיף 79א(ב).

(ג) מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור בסעיף קטן (א) והוא זכאי לקצבת פרישה, תשולם לו, על אף האמור בסעיף 20(א), קצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על 70% ממשכורתו הקובעת ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.

(ד) סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום ו' בתמוז התשל"ט (1 ביולי 1979), ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל-1 בחודש שלאחר פרסומו.

(1) בסעיף קטן (ג), אחרי "כשהוא נכה" בא "בין כמשמעותו בחוק זה ובין כמשמעותו בחוק הנכים";

(2) בסופו בא:

"(ד) עובד שירותי הבטחון הזכאי לקצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה בשירות בשירותי הבטחון ודרגת נכותו היא שלושים וחמשה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:

(1) קצבה לפי סעיף קטן (א) ועל אף האמור בסעיף 34(ב) ו-(ג) - גם מלוא התגמולים והזכויות לפי חוק הנכים;

(2) קצבה של עשרים וחמשה אחוזים ממשכורתו הקובעת;

ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי חוק הנכים לא יפחתו מחמשים אחוזים ממשכורתו הקובעת".

(1) במקום סעיף קטן (א) בא:

"(א) זכאי לקצבת פרישה שהוא עובד שירותי הביטחון, שחזר לשירות בשירותי הביטחון, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, והכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.";

(2)-(5) (בוטלו).

(ב) לענין סעיף קטן (א), כל מקום בחוק הנכים שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.

(ב) לענין סעיף קטן (א), כל מקום בחוק משפחות החיילים שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הבטחון או בשירות בשירותי הבטחון, הכל לפי הענין.

(ב) משכורתו הבסיסית של עובד הרשות תהיה שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע ערב מועד תחילת שירותו של העובד ברשות, לעובד אחר שדרגתו כדרגה שהיתה לו באותו מועד; לעניין זה, "תוספות קבועות" - למעט קצובת הבראה וקצובת ביגוד.

(ג) המשכורת הבסיסית תעודכן בהתאם למפורט להלן:

(1) לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה - תעודכן המשכורת הבסיסית, אחת לשנה בחודש העדכון (בסעיף קטן זה - עדכון שנתי), לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת הבסיסית לאחר העדכון השנתי (בסעיף זה - המשכורת המעודכנת) לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר כאמור בסעיף קטן (י) ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד:

(א) שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת שתי נקודות האחוז, ולעניין העדכון הראשון - שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הקודם, בתוספת 1/6 נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו ממועד תחילת שירותו ברשות עד יום 31 בדצמבר של השנה שבה חל המועד האמור (בסעיף קטן זה - מספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות);

(ב) נקודת האחוז, ולעניין העדכון הראשון - 1/12 נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה הראשונה ברשות;

(2) לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו - תעודכן, ערב מועד פרישתו, המשכורת המעודכנת, לפי השיעור הגבוה מבין השיעורים המפורטים להלן, ובלבד שהמשכורת המעודכנת לאחר עדכונה לפי פסקה זו (בסעיף זה - המשכורת ערב הפרישה) לא תפחת מהמשכורת בעדכון מצטבר כאמור בסעיף קטן (י) ולא תעלה על תקרת משכורתו של העובד:

(א) שיעור שינוי מדד החודש שבו חל מועד פרישתו של עובד הרשות מהשירות לעומת המדד הקודם, בתוספת 1/6 נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות שחלפו מיום 1 בינואר של שנת הפרישה או ממועד תחילת השירות ברשות, לפי המאוחר, עד מועד פרישתו (בפסקה זו - מספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות);

(ב) 1/12 נקודת האחוז כשהיא מוכפלת במספר חודשי השירות בשנה האחרונה ברשות.

(ד) האמור בסעיף 10(1) יחול לעניין חישוב חודשי השירות לפי סעיף קטן (ג).

(ה) על אף הוראות פסקאות (1)(א) ו–(2)(א) של סעיף קטן (ג), לעניין עובד הרשות שפרש מהשירות לפי הסכם סיום העבודה במינהל בתקופה של שלוש שנים שתחילתה במועד המעבר לרשות, יחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים אלה:

(1) בפסקה (1)(א), במקום "שתי נקודות האחוז" יקראו "נקודת האחוז", ובמקום "1/6 נקודת האחוז" יקראו "1/12 נקודת האחוז";

(2) בפסקה (2)(א), במקום "1/6 נקודת האחוז" יקראו "1/12 נקודת האחוז".

(ו) מתקיימים לגבי עובד הרשות, לראשונה, התנאים לתשלום אחת או יותר מהתוספות המנויות בפסקאות (1) עד (3) להגדרה "תוספות נוספות", בתקופה של חמש שנים שתחילתה במועד תחילת שירותו ברשות, או עד ערב פרישתו מהשירות, לפי המוקדם, יראו לעניין סעיפים קטנים (ב) ו–(י) את המשכורת הבסיסית של אותו עובד כאילו כללה, ערב מועד תחילת שירותו ברשות, את אותה תוספת בהתאם לשיעורה במועד האמור; ואולם לעניין ניכוי תשלומים ממשכורתו הקובעת של העובד לפי סעיף 89(א)(2) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו–2004), התשס"ג-2003, יחול האמור בסעיף קטן זה רק בעד התקופה שמהמועד הראשון שבו התקיימו התנאים לתשלום אותה תוספת.

(ז) חל מועד תחילת שירותו ברשות של עובד הרשות עד יום כ"ג בתמוז התשע"ג (1 ביולי 2013), תעודכן משכורתו המעודכנת או משכורתו ערב הפרישה, לפי העניין, גם במועדים המפורטים בתוספת החמישית, בשיעורים החלים לגביו בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות, ובלבד שהמשכורת המעודכנת או המשכורת ערב הפרישה לא תעלה, לאחר העדכון לפי סעיף קטן זה, על תקרת משכורתו של העובד.

(ח) למשכורתו המעודכנת או למשכורתו ערב הפרישה, של עובד הרשות, ייווסף במועד שבו משתלמת לו קצובת הבראה או קצובת ביגוד, סכום בגובה הקצובה כאמור, עד מועד פרישתו מהשירות.

(ט) מתקיימים לגבי עובד הרשות, ערב פרישתו מהשירות, תנאי זכאות להעלאה בדרגה, אחת או יותר (בפסקה זו - דרגה נוספת) ייווסף למשכורתו ערב הפרישה גם סכום בגובה ההפרש שבין המשכורת ערב הפרישה אילו המשכורת הבסיסית חושבה לפי הדרגה הנוספת לבין המשכורת ערב הפרישה; לעניין חישוב ההפרש האמור לא תובא בחשבון תקרת המשכורת.

(י) לעניין סעיף זה, משכורת בעדכון מצטבר היא המשכורת הבסיסית כמשמעותה בסעיף קטן (ב) כשהיא מעודכנת באופן כמפורט להלן:

(1) לגבי עובד הרשות ששנת הפרישה שלו לא חלה בשנה שבה חל מועד תחילת שירותו ברשות, בעד תקופת שירותו החלה בין מועד תחילת שירותו ברשות לבין יום 31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת הפרישה - המשכורת הבסיסית כשהיא מעודכנת אחת לשנה, בחודש העדכון, לפי השיעור האמור בסעיף קטן (ג)(1)(א);

(2) לגבי כל עובד הרשות, בעד תקופת שירותו החלה בשנת פרישתו - המשכורת הבסיסית לאחר העדכון כאמור בפסקה (1) כשהיא מעודכנת ערב מועד הפרישה לפי השיעור האמור בסעיף קטן (ג)(2)(א);

(3) על אף הוראות פסקאות (1) ו–(2), לעניין עובד הרשות שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ה), יחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים האמורים בסעיף קטן (ה)(1) או (2), לפי העניין;

(4) התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (ז), תעודכן המשכורת הבסיסית גם במועדים המפורטים באותו סעיף קטן ובשיעורים החלים לגבי העובד בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות.

"מועד המעבר" - המועד שבו עבר עובד עובר מהרשות למשרה אחרת בשירות המדינה שאינה ברשות;

(ב) משכורתו הקובעת של עובד עובר תהיה כאמור בהגדרה "משכורת קובעת" שבסעיף 8, ואולם על אף ההגדרה האמורה אם ערב מועד המעבר עלתה משכורתו הקובעת של העובד העובר אילו היתה מחושבת לפי סעיף 63יד, על משכורתו הקובעת במועד המעבר כשהיא מחושבת לפי סעיף 8, תכלול משכורתו הקובעת תוספת בגובה ההפרש שבין שתי המשכורות הקובעות כאמור, ובלבד שניתן לכך אישור מאת נציב השירות בהתאם לכללים הקיימים לעניין תוספות שכר לעובד מועבר בשירות המדינה ובכפוף לתנאי האישור.

"(א1) פרש עובד הרשות מהשירות עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013), תעודכן משכורתו הקובעת במועדים המפורטים בתוספת החמישית החלים לאחר מועד פרישתו, בשיעורים החלים לגביו בתוספת האמורה בהתאם למועד תחילת שירותו ברשות, נוסף על עדכונים לפי סעיף קטן (א)".

(1) מתקיים לגביו אחד מאלה:

(א) הוא פרש מהשירות בתקופה שבין יום ל' באב התש"ע (10 באוגוסט 2010) לבין מועד כניסתו לתוקף של הסכם סיום העבודה במינהל, בהתאם לתכנית פרישה שאושרה בידי נציב השירות וערב פרישתו שירת במינהל מקרקעי ישראל, ולא מתקיים בו סייג מהסייגים לתחולת הסכם סיום העבודה במינהל;

(ב) הוא פרש מהשירות בהתאם להסכם סיום העבודה;

(2) בחודש שבו פרש מהשירות טרם הגיע לגיל 65;

(3) הוא פרש מהשירות בנסיבות כאמור בסעיף 15(4) או בנסיבות כאמור בסעיף 17(2);

(4) לגבי מי ששולם לו מענק לפי סעיף 22(א) שחושב בהתאם להוראות פסקה (2) של הסעיף האמור, ואשר במסגרת הקצבה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו לעניין אותה פסקה לא הובאה בחשבון הגדלת תקופת השירות שהוא זכאי לה לפי סעיף זה - הוא השיב לאוצר המדינה את ההפרש שבין סכום המענק ששולם לו לבין סכום המענק המגיע לו כשמובאת בחשבון הגדלת תקופת השירות כאמור.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סך הגדלות תקופת השירות לפי הסעיף הקטן האמור ולפי סעיף 100 לא יעלה על תקופת שירותו בפועל של העובד.

(ב) על אף האמור בסעיף 18 רשאי נציב השירות לדחות את הוצאתו לקיצבה של עובד הוראה לפי אותו סעיף עד יום 31 באוגוסט הסמוך שלאחר היום שבו הגיע עובד ההוראה לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.

(ב) לגבי שוטר או שאיריו -

(1) כל מקום שמדובר ב"נציב השירות" ייקרא כאילו המדובר ב"מפקח הכללי של המשטרה";

(2) סעיפים 103 ו-104 לא יחולו לגבי כללים, תנאים, הוראות או המלצות הנוגעים לשוטרים או לשאיריהם של שוטרים;

(3) סעיף 46(ב) לא יחול;

(4) במקום סעיפים 86 עד 93 יחולו הסעיפים 52ב עד 52ו לחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות), התשי"ד-1954, בשינויים ותיאומים אלה:

(א) מקום שבסעיפים אלה מדובר בשירות הקבע ייקרא כאילו מדובר בו בשירות המדינה שחוק זה חל עליו;

(ב) מקום שבסעיפים אלה מדובר בגימלאות לפי אותו חוק ייקרא כאילו מדובר בו בגימלאות לפי חוק זה;

(ג) מקום שבסעיפים אלה מדובר בשר הבטחון ייקרא כאילו מדובר בשר האוצר;

(ד) מקום שבסעיפים אלה מדובר בארגונים ציבוריים לענין אותו חוק ייקרא כאילו מדובר בארגונים ציבוריים שאישרה הממשלה לענין חוק זה.

(ב) ההגדרה "משכורת קובעת" שבסעיף 8 תיקרא כאילו בסופה נאמר:

"(4) על אף הוראות פסקאות (1) ו–(2), פלוני שתכוף לפני פרישתו מהשירות היה לו מינוי לתפקיד שצמודה לו דרגה העולה על דרגתו, והמינוי היה לתקופה העולה על שישה חודשים, תחושב משכורתו הקובעת, בהתאם להוראות הפסקאות האמורות, לפי העניין, על פי הדרגה הצמודה לאותו תפקיד ולא על פי דרגתו;

(5) על אף הוראות פסקאות (1) ו–(2), שולמה לאחר יום ח' באייר התשע"ב (30 באפריל 2012), תוספת שמקורה בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו ונכרת לאחר המועד האמור על משכורתו של שוטר, בעד התקופה

שלפני המועד האמור, לא תובא התוספת האמורה בחשבון לעניין אותן פסקאות, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, בצו".

(ג) ההגדרה "רשימת הדירוגים הבסיסית" שבסעיף 8 תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילה "שבחלק" נאמר "שבחלק ב' לתוספת השלישית".

(ד) בהגדרה "רכיב שכר מוחרג" שבסעיף 8, פסקה (1) תיקרא לגבי שוטר כך:

"(1) הוא מגיע לשוטר שדרגתו כדרגה שהייתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות ומקורו בהסכם קיבוצי שהמדינה צד לו, אשר נחתם ביום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023) ואילך (בהגדרה זו - ההסכם הקיבוצי);"

"(א2) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(א1), לגבי מי שערב פרישתו משירות דורג בדירוג הרופאים ופרש משירות לפני יום ח' בשבט התשע"ב (1 בפברואר 2012), ושיעור הניכוי, בעד קצבת חודש ינואר 2013 ואילך, עולה על שיעור התוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 המגיעה לו בעד אותו חודש, ככל שמגיעה, יופחת ההפרש שבין השיעורים האמורים משיעור העדכון לפי סעיפים קטנים (א) ו–(א1) בעד שנת 2012; לעניין זה, "שיעור הניכוי" — לפי פסקה (3) להגדרה "שיעור הניכוי" שבסעיף 9א המובא בסעיף 71א2 ."

(ב) ההגדרה "המדד הקודם" שבסעיף 9(ב) תיקרא כאילו בכל מקום, במקום "ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008)" נאמר "כ"ט בתמוז התשע"א (31 ביולי 2011)" ובמקום "חודש דצמבר 2008" נאמר "חודש דצמבר 2011".

(ג) ההגדרה "העדכון הנוסף" שבסעיף 9(ב) תיקרא כך:

""העדכון הנוסף", לגבי שוטר פלוני - עדכון כמפורט להלן, בהתאם לדירוג שבו דורג אותו שוטר או לאופן חישוב משכורתו הקובעת, לפי העניין, ערב פרישתו:

"(א) בסעיף זה —

"שיעור הניכוי" — כמפורט להלן, לפי העניין:

(ב) אם פרש מיום א' באב התשע"א (1 באוגוסט 2011) עד יום ז' בשבט התשע"ב (31 בינואר 2012) — השיעור המתקבל מחלוקת הקצבה המגיעה לו בעד חודש פברואר 2012 בקצבה המגיעה לו בעד חודש ינואר 2012, ומהמנה האמורה יופחת 1; לעניין הקצבאות האמורות לא תובא תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011, ככל שהוא זכאי לה;

"השיעור הקובע" - (נמחקה).

(ב) מי שפרש משירות לפני יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו תוספת לקצבה בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס הקבועים לגביו, לגבי אותן קצבאות, בחלק א' בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו (בסעיף זה — תוספת שחיקה).

(ג) מי שפרש משירות לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעורים מקצבת הבסיס כמפורט להלן, הכל לפי העניין (בפרק זה — תוספת בשל המדד לשנת 2008):

(1) לגבי מי שפרש לפני יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) — בשיעור ההפרש שבין המדד השנתי לשנת 2008 לבין השיעור הקבוע לגביו בחלק ב' בתוספת הרביעית, בהתאם למועד פרישתו;

(2) לגבי מי שפרש משירות במהלך שנת 2008 — בשיעור עליית מדד חודש דצמבר 2008 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות.

(ד) מי שפרש משירות עד יום י"ג בכסלו התש"ע (30 בנובמבר 2009), וערב פרישתו דורג בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית, למעט הדירוגים המפורטים בפרטים (3), (4) ו–(6) לרשימה, תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור 0.3% מקצבת הבסיס (בסעיף זה — תוספת בשל הסכמי שכר).

(ה) מי שפרש משירות לפני יום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) תשולם לו או לשאירו, לפי העניין, תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2012 ואילך בשיעור מקצבת הבסיס השווה להפרש כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שההפרש כאמור הוא הפרש חיובי, או לשיעור כמפורט בפסקה (4), והכל בהתאם למועד פרישתו (בפרק זה — תוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011):

(1) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) — ההפרש שבין מכפלת המדד השנתי לשנת 2009 במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;

(2) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 — ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, במדד השנתי לשנת 2010 ובמדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;

(3) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 — ההפרש שבין מכפלת שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, במדד השנתי לשנת 2011, לבין שיעור הניכוי;

(4) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2011 — שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2011 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, ואולם לגבי מי שערב פרישתו מהשירות דורג בדירוג הרופאים ופרש כאמור עד יום כ"ט בתמוז התשע"א (31 ביולי 2011) — ההפרש שבין השיעור האמור לבין שיעור הניכוי, ובלבד שהוא הפרש חיובי.

(ו) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), היה השיעור הכולל של כל התוספות המגיעות, לפי אותם סעיפים קטנים, לפורש שערב פרישתו היה מדורג בדירוג מרשימת הדירוגים הבסיסית ופרש משירות לפני יום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012), או לשאירו, נמוך מ–5%, ייווסף לתוספת המגיעה לו לפי סעיף קטן (ה), בעד חודש ינואר 2012 ואילך, שיעור מקצבת הבסיס בגובה ההפרש שבין 5% לבין השיעור הכולל כאמור; לעניין זה תובא בחשבון בשיעור הכולל האמור גם תוספת לקצבה שתינתן לפורש כאמור בעד התקופה שקדמה למועד פרישתו משירות, ככל שתיקבע לאחר מועד המעבר.

(ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), הסכום הכולל של כל התוספות המגיעות לפי אותם סעיפים קטנים למי שפרש משירות או לכל שאיריו בעד קצבה מקצבאות חודש ינואר 2012 עד חודש דצמבר 2012 (בסעיף קטן זה — הסכום החודשי הכולל) ישולם בהתאם להוראות אלה:

(1) במועד תשלום הקצבה שבעדה משולם הסכום החודשי הכולל, ישולם הסכום האמור או 940 שקלים חדשים, לפי הנמוך;

(2) עלה הסכום החודשי הכולל על סכום של 940 שקלים חדשים, ישולם ההפרש שביניהם, בתשלומים כמפורט להלן, בתוספת שיעור עליית מדד החודש שבו משולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש דצמבר 2012:

(א) במועד תשלום הקצבה בעד חודש פברואר 2014 ישולם מההפרש סכום השווה למחצית ההפרש או ליתרת ההפרש שאינה עולה על 300 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם;

(ב) יתרת ההפרש, ככל שתיוותר, תשולם במועד תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים 2015 ו–2016, כך שבכל שנה ישולמו 50% מיתרת ההפרש.

(ח) מי שזכאי לתוספת מהתוספות כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), יהיה זכאי לתוספת בשיעורים ובמועדים כאמור בסעיף קטן (ט) מסך התוספות המפורטות לגביו בפסקאות שלהלן ובעד הקצבאות כמפורט באותן פסקאות, לפי העניין:

(1) לגבי מי שזכאי לתוספת שחיקה - תוספת השחיקה שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2011 אילו סעיף קטן (ב) היה חל לגבי אותן קצבאות, ויחולו לעניין זה השיעורים הקבועים לגבי קצבאות אלה בחלק א' שבתוספת הרביעית;

(2) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנת 2008 - תוספת בשל המדד לשנת 2008 שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011, אילו סעיף קטן (ג) היה חל לגבי אותן קצבאות;

(3) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל הסכמי שכר - תוספת של הסכמי שר שהיתה משולמת לו בעד קצבת חודש דצמבר 2009 עד קצבת חודש דצמבר 2011 אילו סעיף קטן (ד) היה חל לגבי אותן קצבאות;

(4) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) או (2) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ואולם לגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהסכום האמור, בעד קצבת חודש מרס 2010 עד קצבת חודש דצמבר 2010, סכום השווה ל–0.61% מקצבת הבסיס:

(א) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) — המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(ב) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 — שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס;

(5) לגבי מי שזכאי לתוספת בשל המדד לשנים 2009 עד 2011 כאמור בסעיף קטן (ה)(1) עד (3) - תוספת בעד קצבת חודש ינואר 2011 עד קצבת חודש דצמבר 2011 בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום כאמור הוא סכום חיובי, ואולם לגבי מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהמפורטים ברשימת הדירוגים הבסיסית או בדירוג הרופאים, יופחת מהסכום האמור סכום השווה לשיעור הניכוי כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס, ולגבי מוקבל לנושא משרה שיפוטית יופחת מהתוספת האמורה סכום השווה ל–4.51% מקצבת הבסיס:

(א) לגבי מי שפרש לפני יום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) — המדד השנתי לשנת 2009 כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;

(ב) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2009 — שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל במדד השנתי לשנת 2010 ובקצבת הבסיס;

(ג) לגבי מי שפרש במהלך שנת 2010 — שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2010 לעומת מדד החודש שבו פרש משירות, כשהוא מוכפל בקצבת הבסיס.

(ט ) התוספות לפי סעיף קטן (ח) יהיו בשיעורים כמפורט בפסקאות שלהלן וישולמו במועדים כמפורט בהן:

(1) סכום השווה ל–50% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2014 עד 2018, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור עליית מדד חודש ינואר של השנה שבה שולם כל תשלום כאמור לעומת מדד חודש אפריל 2012;

(2) סכום השווה ל–52% מסך התוספות לפי סעיף קטן (ח) ישולם בתשלומים במהלך השנים 2014 עד 2018, במועדי תשלום הקצבה בעד חודש פברואר בכל אחת מהשנים האמורות, כך שבכל שנה ישולמו 20% מהסכום האמור בתוספת שיעור המדד השנתי של השנה שקדמה לשנה שבה מבוצע התשלום.

(י) על אף האמור בסעיפים קטנים (ז) ו–(ט), נפטר מי שזכאי לתוספות כאמור באותם סעיפים קטנים, ישולם ליורשיו של אותו זכאי סכום חד–פעמי בגובה התשלומים לפי אותם סעיפים קטנים שטרם שולמו לזכאי שיהוונו לפי שיעור ריבית של 0.64%.

(יא) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין קצבה לשאיר של זכאי לקצבת פרישה, הזכאי לקצבה לפי סעיף 28, ויחולו עליו הוראות אותו סעיף לעניין חישוב התוספות לקצבה כאמור בסעיף זה.

(1) האמור בו מסומן "(א)" ובו, במקום "ו–62(ב)" נאמר "62(ב) ו–78";

(2) אחרי סעיף קטן (א) בא:

"(ב) לעניין סעיף קטן (א) —

(1) תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיפים קטנים (ז) או (ט) של סעיף 9א, המובא בסעיף 71א2, יראו אותן לעניין הסעיפים האמורים בסעיף קטן (א), למעט לעניין סעיפים 31 ו–37, כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות באותו מועד שבו הן משולמות בפועל;

(2) תוספות לקצבה המשולמות כאמור בסעיף קטן (ז) של סעיף 9א, המובא בסעיף 71א2, יראו אותן לעניין סעיפים 31 ו–37 כחלק מהקצבה שבעדה הן משולמות, אף אם שולמו, כולן או חלקן, לפי הוראות אותו סעיף קטן, לאחר מועד תשלום הקצבה כאמור".

"(4) אם הוא שוטר - לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, מהן לא פחות מחמש-עשרה שנה במשטרה, ואם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר והמפקח הכללי של המשטרה הסכים לפרישתו".

(ב) פיסקה (6) לסעיף 10 תיקרא כאילו במקום "בית הדין למשמעת שהוקם לפי החוק האמור (להלן - בית הדין למשמעת)" ו-"בית הדין" בא "המפקח הכללי של המשטרה".

"(א) חמש שנות השירות האחרונות שלפני הפרישה - אם נסתיים השירות מסיבת מוות או אם פוטר העובד מסיבת מצב בריאות לקוי;

(ב) עשר שנות השירות האחרונה שלפני הפרישה - אם העובד יצא לקיצבה לאחר שוועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אינו מסוגל לעבוד בשירות המדינה".

"(2) מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי וכן מי שפוטר מסיבה אחרת לאחר עשר שנות שירות כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת השניה, או יותר ולא נשללה ממנו זכות לגימלה לפי החלטה של המפקח הכללי של המשטרה".

(ב) המפקח הכללי של המשטרה לא יתן החלטה כאמור בסעיף 15(2) אלא באישור שר המשטרה ואם פוטר השוטר לרגל עבירה, לרבות עבירה משמעתית, שעבר בתקופת שירותו, ובנסיבות הענין יש בעבירה משום קלון או משום פגיעה חמורה בחובותיו כשוטר.

"22. (א) שוטר שפוטר מהשירות והוא זכאי עקב פיטוריו לקיצבה לפי חוק זה, וכן שוטר שהמפקח הכללי של המשטרה הורה על יציאתו לקיצבה לפי סעיף 73, ישולם לו, נוסף על הקיצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית.

(ב) פוטר שוטר בנסיבות שבהן ניתן היה לשלול ממנו את זכותו לגימלה מכוח סעיף 76(ב), אך לא השתמשו בסמכות זו, רשאי המפקח הכללי של המשטרה, באישור שר המשטרה, להחליט שלא ישולם לו המענק לפי סעיף זה, כולו או מקצתו.

(ג) שוטר שיצא לקיצבה בנסיבות המתוארות בסעיף 17(4), ישולם לו נוסף לקיצבה מענק, באחוזים כאמור להלן מהסכום השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו או למשכורתו השנתית, הכל לפי הקטן יותר:

(1) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשנה או יותר אך לא ביותר משנתיים - 15%;

(2) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשנתיים או יותר אך לא ביותר משלוש שנים - 30%;

(3) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בשלוש שנים או יותר אך לא ביותר מארבע שנים - 50%;

(4) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר, בארבע שנים או יותר אך לא ביותר מחמש שנים - 75%;

(5) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה מוקדמת לשוטר בחמש שנים או יותר - 100%.

(ד) שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת עשרים וחמש שנים, מהן לא פחות מחמש–עשרה שנה במשטרה, ובזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:

(1) הקיצבה על פי סעיף 26;

(2) הקיצבה על פי סעיף 28 שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקיצבה ביום פטירתו, בתוספת המענק על פי סעיף קטן (ג) לסעיף זה שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו.

(ה) שאיריו של שוטר שנפטר לאחר ששירת חמש עשרה שנים לפחות במשטרה, הזכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים, הברירה בידיהם לבחור באחת מאלה:

(1) קצבה לפי סעיף 78(ג);

(2) הקצבה לפי סעיף 78(ט) שהיתה משתלמת להם אילו הנפטר יצא לקצבה ביום פטירתו ובחר בקצבה לפי סעיף 78(ב)(1) בתוספת אחוז מהמענק על פי סעיף קטן (א) בשיעורים הבאים:

(א) אם בזמן פטירתו טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיה שיעור המענק באחוזים מן המענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו, כמפורט להלן:

עשרים ואחת שנות שירות - 15%;

עשרים ושתיים שנות שירות - 30%;

עשרים ושלוש שנות שירות - 50%;

עשרים וארבע שנות שירות - 75%;

עשרים וחמש שנות שירות ויותר - 100%.

(ב) אם בזמן פטירתו הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר, יהיו שאיריו זכאים ל–100% מהמענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקצבה ביום פטירתו.

(ו) השאיר הנפטר אחריו יותר מבן–זוג אחד, או שבן הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד, או שהתלויים אינם סמוכים כך, או נחלקו הדעות בין השאירים בדבר הבחירה, תיעשה הבחירה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה) בידי הממונה, ואם לפי בחירה זו יגיע גם מענק, יחלק אותו הממונה בין השאירים, הכל בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם.

(ז) לא השאיר שוטר כאמור בסעיף קטן (ד) אחריו שאירים, יהיו יורשיו זכאים למענק לפי סעיף קטן (ג) שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו".

(ב) פוטר שוטר מהשירות מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים שלקה בה באותו שירות ושדרגתה היא 35% או יותר, וזכאי הוא בגללה לתגמולים לפי חוק הנכים, הברירה בידו, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור בסעיפים 15 ו-34, לבחור באחת מאלה, ולא ייגרע בכך מזכויותיו האחרות לפי חוק הנכים:

(1) קיצבה על פי סעיף 20(א) וכן מלוא התגמולים והזכויות המגיעים לו על פי חוק הנכים;

(2) קיצבה של 25% ממשכורתו הקובעת ומלוא התגמולים המגיעים לו על פי חוק הנכים, ובלבד שקיצבתו של שוטר כאמור שדרגת נכותו היא 60% או יותר, ביחד עם התגמולים המגיעים לו על פי חוק הנכים, לא יפחתו מ-50% ממשכורתו הקובעת.

(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), זכאי לקיצבה אשר לפני יום כ"א באדר ב' התשכ"ה (25 במרס 1965) בחר בקיצבה לפי סעיף 17(ב) לחוק שירות המדינה (גימלאות), התשט"ו-1955, תשולם לו קיצבה לפי סעיף 20(ב) וכן 25% מהתגמולים המגיעים לו לפי חוק הנכים אם חישוב זה יותר נוח לו.

(ג) נפטר שוטר בזמן שירותו, ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים או לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, יהיו שאיריו זכאים, אף אם לא השלים חמש שנות שירות, ועל אף האמור בסעיפים 26 ו-34, לקיצבה כמפורט להלן:

(1) בן זוג כל עוד לא נישא, ויתומים כל עוד לא הגיעו לגיל 21, או מי שהגיע לגיל 21 אך אין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל את עצמו, זכאים לקצבה על פי סעיף 26;

(2) כל עוד בן-הזוג או היתומים זכאים לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים או לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תנוכה מקיצבתם מחצית התגמולים או מחצית הקצבה, לפי הסכום הקטן ביניהם;

(3) היה סך כל הקיצבאות המגיעות לשאיריו של הנפטר בצירוף התגמולים המגיעים להם עולה על משכורתו הקובעת של הנפטר - ינוכה הסכום העודף מקיצבתם;

(4) נישא בן-זוגו של שוטר הזכאי לקיצבה לפי סעיף זה - ינוכה מקיצבת כל יתום של אותו שוטר, כל עוד אינו עומד ברשות עצמו, שליש קיצבתו או מחצית התגמולים לפי חוק משפחות החיילים או לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, הכל לפי הסכום הקטן יותר, על אף האמור בפיסקה (2);

(5) תלויים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם זכאים לקיצבה של עשרה אחוזים מהמשכורת הקובעת של הנפטר לכל תלוי.

(6) על אף הוראות סעיף 36, בן זוג שאין עמו יתום תשולם לו קצבת שאירים החל בהגיעו לגיל 35;

(7) בן זוג שאין עמו יתום וטרם הגיע לגיל 35 יהיה זכאי למענק שסכומו הוא כסכום הקצבה שלה היה זכאי כפול שלושים; אולם אם הגיע בן הזוג, במות הנפטר, לגיל 32 וששה חודשים יהיה זכאי למענק בגובה מכפלת הקצבה במספר החודשים שנותרו עד שיגיע לגיל 35.

(ד) בחישוב התגמולים לענין פיסקה (3) לסעיף קטן (ג) לא יובאו בחשבון -

(1) בזכאי לתגמול לפי סעיף 9(ב) לחוק משפחות החיילים - ההפרש בין אותו התגמול לבין התגמול לפי סעיף 9(א) לאותו חוק;

(2) בזכאי לתגמול לפי סעיף 11 לחוק משפחות החיילים - ההפרש בין אותו תגמול לבין התגמול לפי סעיף 10 לאותו חוק שהיה מגיע לאותו זכאי;

(3) התוספת לפי סעיף 14(1) לחוק משפחות החיילים.

(ה) בכל אחד מן המקרים המנויים להלן ישולמו לשאיריו של שוטר שנפטר, במקום הקיצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיפים קטנים (ג) עד (ה), קיצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם ובכפוף לאמור בסעיף קטן (ו); ואלה המקרים:

(1) סך כל הקיצבאות המגיעות לשאיריו של הנפטר עולה על השיעור הקיצוני;

(2) השיעור הקיצוני בצירוף התגמולים המגיעים לפי סעיף זה עולה על 90% ממשכורתו הקובעת של הנפטר והסכום העודף נוכה מקיצבתם של השאירים בהתאם לסעיף זה;

(3) הנפטר השאיר אחריו יותר מבן-זוג אחד, או יתומים מיותר מבן-זוג אחד, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד.

(ו) שיעור הקצבה שיקבע הממונה לשאיר פלוני לפי סעיף קטן (ה) לא יעלה על שיעור הקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא הוראות סעיף קטן (ה), וסך כל הקיצבאות שיקבע הממונה כאמור לא יעלה על השיעור הקיצוני או על סך כל הקיצבאות שהיו מגיעות לשאירים אילולא הוראות סעיף קטן (ה), הכל לפי הסכום הקטן יותר.

(ז) קיצבה לשאיר לפי סעיף זה תשולם כל עוד לא חדל השאיר להיות זכאי לתגמולים.

(ח) אין רואים קיצבה לפי סעיף זה כהכנסה לענין סעיפים 10 ו-22 לחוק משפחות החיילים.

(ט) נפטר זכאי לקיצבה לפי סעיף קטן (ב) ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים ובחרו בתגמולים כאמור, יחולו הוראות אלה:

(1) ישולם להם, על אף האמור בסעיף 34, חלק מהקיצבה לפי סעיף 28 שהיו זכאים לה לולא בחירתם, בשיעור שהוא מחצית אם בחר הנפטר בזכויות לפי סעיף קטן (ב)(2), ורבע אם בחר בזכויות לפי סעיף קטן (ב)(1) או אם חל עליו סעיף קטן (ב1);

(2) היה סך כל הקיצבאות המגיעות לשאירים בצירוף התגמולים המגיעים להם עולה על 90% מהמשכורת הקובעת של הנפטר - ינוכה העודף מקיצבתם;

(3) על השאירים יחול סעיף קטן (ה); אולם בכל מקום שמדובר שם בשיעורים שנקבעו בסעיף קטן (ג), יבואו במקומם השיעורים שנקבעו בסעיף קטן זה.

(י) המיר אדם את זכותו לתגמולים לפי סעיף 30 לחוק משפחות החיילים, רואים אותו, לענין זכותו לקיצבה לפי סעיף זה, כאילו זכאי הוא לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים במשך תקופה שיחסה לחודש ימים כיחס הסכום שבו הומרה הזכות לתגמולים לתגמולו החודשי של האדם בשעת ההמרה.

(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) זכאי לקצבת פרישה שהוא שוטר, שחזר לשירות במשטרה או החל לשרת בשירות בתי הסוהר, והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת, תשולם לו קצבה בשיעור שני שלישים מקצבתו הרגילה או בשיעור הקצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, הכול לפי הסכום הגבוה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על משכורתו הקובעת, לא תופחת קצבתו מכוח סעיף קטן זה.";

(2) - (5) (בוטלו).

"(ד) עובד שיצא לקיצבה לפי סעיף 17(4) לפני שהגיע לגיל הפרישה לשוטר, תשולם לו קיצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל הפרישה לשוטר; אולם אם קבעה הוועדה הרפואית כי אין הוא מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות - תשולם הקיצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקיצבה, ואם אי-כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן - מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו האמור".

(ב) מי שנתקבל לשירות במשטרת ישראל לפני י"א באייר התשי"ח (1 במאי 1958) ושירת בה, בתפקיד שהכיר בו המפקח הכללי של המשטרה כתפקיד משטרתי, חמש שנים לפחות, יוסיפו על תקופת שירותו במדינה לענין חוק זה את תקופת שירותו הבטחוני, ובלבד שהגיש בקשה להכיר בשירותו הבטחוני, בליווי הוכחות בכתב, למפקח הכללי של המשטרה או למי שמינה לכך, עד למועד שנקבע לכך בתקנות.

(1) הוא הצטרף לשירות ביטחוני מזכה עד יום ה' בטבת התשס"א (31 בדצמבר 2000);

(2) הוא שירת עשר שנים לפחות, במצטבר, בשירות ביטחוני מזכה, אחד או יותר.

(ב) בסעיף זה -

(ג) סעיף זה יחול גם על מי שפרש מהשירות לפני יום א' בניסן התשל"ו (1 באפריל 1976); ואולם לא יינתן מכוח סעיף קטן זה תשלום כלשהו בעד התקופה שקדמה ל-1 בחודש שלאחר פרסומו.

(ב) קבלה לשירות לפי סעיף 94, אין קבלה כשוטר מוסף זמני במשמע.

(ג) סעיף 95 ייקרא כאילו במקום "בגיל 50" בא "בגיל 45" ובמקום "טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה" בא "טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר".

(1) בכל מקום שמדובר ב"שוטר" קרי "סוהר", ומקום שמדובר ב"שוטר מוסף זמני" קרי "סוהר מוסף זמני";

(2) בכל מקום שמדובר ב"משטרה" או ב"משטרת ישראל" קרי "שירות בתי הסוהר" למעט בהגדרה "שירות ביטחוני מזכה" שבסעיף 79א(ב);

(3) בכל מקום שמדובר ב"מפקח הכללי של המשטרה" קרי "נציב בתי הסוהר";

(4) בכל מקום שמדובר ב"תפקיד משטרתי" קרי "תפקיד פעיל כסוהר";

(5) בכל מקום שמדובר ב"חוק המשטרה (נכים ונספים) התשט"ו-1955" קרי "חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים) התש"ך-1960";

(5א) ההגדרה "רשימת הדירוגים הבסיסית" שבסעיף 8 תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילה "שבחלק" נאמר "שבחלק ג' לתוספת השלישית";

(6) הסיפה לסעיף 76(ב) המתחילה במלים "והוא נידון עליה למאסר של שלושה חדשים לפחות" לא תחול.

(7)10 בסעיף 78א(1), בסעיף קטן (א) המובא בו, במקום הרישה עד המילים "בשירות בתי הסוהר" יבוא "זכאי לקצבת פרישה שהוא סוהר, שחזר לשירות בשירות בתי הסוהר או החל לשרת במשטרה."

(ב) אדם שפרש מעבודתו במוסד מוכר וחזר לעבוד בו או במוסד מוכר אחר תצורף, לענין סעיף קטן (א), תקופת עבודתו הקודמת לתקופת עבודתו החוזרת, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.

(1) קיבל העובד מהמוסד המוכר משכורת - תחושב התקופה שבעדה קיבל משכורת כתקופת עבודה במוסד המוכר;

(2) לא קיבל משכורת כאמור - תחושב התקופה כשירות המדינה.

(ב) אדם שפרש ממוסד מוכר ועבר לשירות המדינה בנסיבות המזכות אותו בהכרת תקופת עבודתו במוסד המוכר לענין סעיף 83 ואחרי שעבר חלה הפסקה בשירותו במדינה עקב שירות צבאי, ותקופת עבודתו במוסד המוכר בצירוף שירותו במדינה לפני הפסקתו על ידי השירות הצבאי היתה ששה חדשים או יותר, רואים לענין חוק זה את תקופת שירותו הצבאי האמור כתקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים; הוראה זו לא תחול על שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע אלא אם קדמה לו ללא הפסק תקופת שירות צבאי שלא על פי התחייבות כאמור ותקופת שירות הקבע בין על פי התחייבות אחת בין על פי התחייבויות רצופות אחדות לא עלתה על שנתיים.

(ב) מי שהיה בשירות מטעם המדינה שחוק זה אינו חל עליו (להלן בסעיף זה - שירות קודם), ובזמן שירותו האמור שילם אוצר המדינה בעדו תשלומים לקרן פנסיה או קרן תגמולים (להלן - בסעיף זה - הקרן), ועבר ללא הפסקה לשרת את המדינה כעובד בשירות שחוק זה חל עליו, על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1) אם התקשר שר האוצר עם הקרן בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של אדם העובר כאמור, לרבות השירות הקודם, תבוא בחשבון, כולה או מקצתה, לענין זכויותיו לגימלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו - יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע;

(2) לא התקשר שר האוצר בהסכם כאמור בפיסקה (1) - ייחשב שירותו הקודם של העובד שלא חלה בו הפסקה כשירות לענין חוק זה, ותקופת השירות האמור תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, ובלבד שכל זכויותיו של העובד בקרן המתייחסות לתקופת שירותו הקודם הועברו לאוצר המדינה במועד שנקבע בתקנות;

(3) סעיף 3 יחול, בשינויים המחוייבים, לענין הפסקת הרציפות בין השירות שחוק זה אינו חל עליו ובין השירות שחוק זה חל עליו, וכן לענין הפסקת הרציפות של תקופת השירות הקודם כאמור בפיסקה (2).

(ג) עבר אדם לשרת את המדינה בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לפני כ"ח בתשרי התשכ"ח (1 בנובמבר 1967) ולא חל עליו הסכם כאמור בסעיף קטן (ב), הרי על אף האמור בסעיף קטן (ב) ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף כולה לתקופת שירותו כעובד שחוק זה חל עליו, הכל בתנאים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.

(ד) מי שהיה בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לשרת את המדינה כעובד בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, הרי אם שר האוצר התקשר עם קרן שהעובד קשור בה או המשרתת עובדים בתפקיד כאמור, בהסכם כללי או מיוחד לאותו עובד, שלפיו תקופת שירותו של העובד בשירות שחוק זה חל עליו, כולה או מקצתה, תבוא בחשבון לענין זכויות לגימלאות או לתשלומים כיוצאים באלה, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן הקרן שלא לפי חוק זה, או מקצתן מזו ומקצתן מזו - יחולו הוראות ההסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.

(ב) לענין סעיף קטן (א) דין הסכם כאמור עם קרן פנסיה או עם קרן תגמולים, שעובדי המעסיק קשורים בה או המשרתת את עובדי המעסיק - כדין הסכם עם המעסיק.

(ג) בסעיף זה, "תקופת עבודה" - תקופת שירות בשירות המדינה או תקופת עבודה אצל מעסיק אחר.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - אדם שפרש משירות המדינה בתפקיד שחוק זה חל עליו ועבר לעבוד אצל מעסיק אחר, או בשירות המדינה בתפקיד שחוק זה אינו חל עליו, ואותה פרישה מהווה עילה לתשלום גימלה לפי חוק זה על השירות שממנו פרש, יהא זכאי לגימלה זו בלבד; אולם -

(1) אם העובד הודיע לממונה בכתב, תוך התקופה שנקבעה בהסכם הכללי, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי אותו הסכם, יהא זכאי רק לזכויות אלה;

(2) אם הביא נציב השירות את ההסכם לידיעת העובד בדרך שנקבעה בתקנות, יהיה העובד זכאי לזכויותיו לפי ההסכם בלבד, זולת אם הודיע לממונה, תוך הזמן ובדרך שנקבעו בתקנות, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי חוק זה ולא לפי ההסכם.

(ג) קביעת ועדה רפואית או רופא לפי סעיף זה, כי מצב בריאותו של עובד לקוי, יכול שתהא כללית או לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד; היתה הקביעה לגבי ליקוי או פגם מסויים בלבד, לא תותנה הגבלת זכות הגימלה של העובד אלא למקרה של פרישה עקב הליקוי או הפגם האמור.

(ב) בכל מקום בחוק זה שמדובר בו בנכה או בנכות, לגבי אדם הפורש מהשירות, תהא ראיה מכרעת ויחידה בדבר הנכות ודרגתה - קביעתה של ועדה רפואית, לרבות הוועדה הרפואית לעררים, שנעשתה סמוך לפני הפרישה או לאחר מכן.

(ב) בבואה לקבוע דרגת נכות מחדש, לא תביא הוועדה הרפואית בחשבון אלא את הנכות הנובעת מהפגיעה או מהפגיעות שבגללן נקבעה לנבדק לראשונה דרגת נכות לפי חוק זה.

(ב) 11 לגבי עובד שסעיף קטן (א) אינו חל עליו רשאי נציב השירות להורות, בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה באישור ועדת העבודה של הכנסת, כי לצורך קביעת זכויותיו של העובד לפי חוק זה, כולן או מקצתן, תחושב תקופת שירותו, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה, בשיעור שקבעה הממשלה.

(ב) נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות לאצול מסמכויותיו לפי סעיפים 10(4), 11(4), 63טז(ב) ו-66(ב) וכן לפי סעיף 18 לגבי עובדים שהגיעו לגיל 65.

(ב) נתגלעו חילוקי דעות בין ועדת השירות או נציב השירות ובין נציגות עובדי המדינה בענין שסעיף קטן (א) חל עליו, רשאית נציגות עובדי המדינה להביא את השאלה שבמחלוקת בפני ועדת תיווך.

(ג) ועדת התיווך תהיה של שלושה חברים שיתמנו על ידי שר העבודה12 ; חבר אחד יתמנה לפי המלצת ועדת השירות, חבר שני לפי המלצת נציגות עובדי המדינה והחבר השלישי ישמש כיושב ראש; עובד המדינה לא יתמנה כחבר ועדת התיווך.

(ב) הגמלאות לעובדי התאגיד ישולמו מקופת התאגיד.

(ג) על אף האמור בכל דין או הסכם החל ביום כינון הרשות תשולם לגמלאי איגוד לכבאות, ולגמלאי רשות מקומית, מאוצר המדינה, קצבה שלה הוא זכאי בהתאם להוראות הסדר פנסיה תקציבית קיים, אשר יחולו עליה הוראות חוק זה, והרשויות הפועלות לפי חוק זה יהיו מוסמכות לפעול גם לגבי הגמלאים האמורים, כאילו היו עובדי המדינה.

(ג1) על אף האמור בסעיף 24(ב) לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 כנוסחו ערב ביטולו בסעיף 123 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 (בסעיף קטן זה - חוק רשות השידור), הוראות סעיף 9(א1) לא יחולו על עובדי רשות השידור שפרשו משירותם, שחוק זה חל לגביהם מכוח סעיף 24 לחוק רשות השידור, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת, והכול במועד שקבע ובשינויים שקבע.

(ג2) על אף האמור בכל דין או הסכם, מיום ביטולו של חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, בסעיף 123 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014, תשולם לגמלאי רשות השידור, מאוצר המדינה, קצבה שלה הם זכאים לפי הסדר פנסיה תקציבית, והרשויות הפועלות לפי חוק זה יהיו מוסמכות לפעול גם לגבי הגמלאים האמורים, כאילו היו עובדי המדינה; לעניין זה -

(ג3) (1) על אף האמור בכל דין, צו שקבע שר האוצר לפי סעיף 9(ג)(1) או (2) לא יחול על מי שפרש מתאגיד או מרשות השידור, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת בצו לפי פסקאות (2) או (3), ולגבי רשות השידור - לפי פסקה (4).

(2) שר האוצר רשאי לקבוע, בצו -

(א) כי בשל הסכם קיבוצי ארצי תעודכן משכורתו הקובעת של מי שפרש מתאגיד ומתקיים לגביו אחד מאלה, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:

(1) הוא דורג ערב פרישתו מתאגיד בדירוג מהדירוגים המפורטים בחלק א' לתוספת השישית או בדירוג עובדי הוראה, ופרש מהתאגיד בתקופה מהתקופות המנויות ? בסעיף 9(ג)(1) לגבי אותו דירוג;

(2) הוא דורג ערב פרישתו מתאגיד בדירוג המנוי בחלק ב' לתוספת השישית, ופרש מהתאגיד בתקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש"ף (30 בנובמבר 2019);

(ב) כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקת ? משנה (א), בעד תקופה שקדמה למועד מתן צו לפי אותה פסקה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה לפי סעיף 9(ג)(3).

(3) בלי לגרוע מהוראות פסקה (2), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי בשל הסכם קיבוצי ארצי נוסף תעודכן משכורתו הקובעת של מי שפרש מתאגיד ומתקיים לגביו אחד מאלה, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:

(א) הוא דורג ערב פרישתו מהתאגיד בדירוג מהדירוגים המפורטים בחלק א' לתוספת השישית או בדירוג עובדי הוראה, ופרש מהתאגיד בתקופה מהתקופות המנויות בסעיף 9(ב)(2) לגבי אותו דירוג;

(ב) הוא דורג ערב פרישתו מהתאגיד בדירוג המנוי בחלק ב' לתוספת השישית, ופרש מהתאגיד בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) עד יום כ"ב באדר ב' התשפ"ז (31 במרץ 2027).

(4) בלי לגרוע מההוראות לפי סעיף קטן (ג1), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי בשל הסכם קיבוצי ארצי תעודכן משכורתו הקובעת של גמלאי רשות השידור כהגדרתו בסעיף קטן (ג2) שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המנויים בחלק א' או ג' לתוספת השישית ופרש בתקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש"ף (30 בנובמבר 2019), בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים; כמו כן רשאי שר האוצר לקבוע בצו כאמור כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקה זו בעד תקופה שקדמה למועד מתן הצו, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה לפי סעיף 9(ג)(3).

(5) בסעיף קטן זה -

(ד) בסעיף זה —

(ב) מי שגרם במרמה, או ביודעין על ידי העלמת פרטים שיש להם חשיבות לענין, למתן גמלה או להגדלתה, בין לידיו ובין לידי הזולת, דינו - מאסר שנה או קנס 1,000 לירות.

(ג) אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חיקוק אחר.

(1) על עובד המדינה אשר הזכויות הקשורות במותו או ביציאתו לקצבה נקבעות בחיקוק אחר;

(2) על עובד המדינה המועסק כדין על פי חוזה יחידי, אם כך נקבע באותו חוזה ובמידה שנקבע;

(3) על עובד בשירות, במפעל או במוסד אשר ערב כ' באב התשט"ו (8 באוגוסט 1955) שילם אוצר המדינה בעד עובדיהם תשלומים לקרן פנסיה או לקרן תגמולים, כל עוד לא החליטה הממשלה אחרת בהחלטה שפורסמה ברשומות.

(ב) הממשלה תחליט לפי פיסקה (3) לסעיף קטן (א), לאחר התייעצות בועדת העבודה של הכנסת; עובד שהחלטה לפי אותה פיסקה חלה עליו, יחול לגביו חוק זה כתום 30 יום מיום פרסום ההחלטה.

(ב) עובד חדש יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה, בתנאים שייקבעו בהסכם הקיבוצי החל עליו; לא חל על עובד חדש הסכם קיבוצי, יהיה מבוטח בקופת גמל לקצבה בתנאים שייקבעו בחוזה העבודה החל עליו; לא חל עליו הסכם או חוזה כאמור, יבוטח העובד באותם תנאים שבהם מבוטחים רוב העובדים החדשים בקופת גמל לקצבה על פי בחירתו.

(ג) (1) שר האוצר יקבע את היום הקובע בהודעה ברשומות, ובלבד שהיום הקובע יהיה בתוך תקופה של 6 חודשים שתחילתה ביום י"ז באדר התשס"ב (1 במרס 2002).

(2) (א) שר האוצר רשאי לקבוע יום קובע שונה לסוגי עובדים שונים.

(ב) על אף הוראות פסקת משנה (א), לגבי עובדים במקום עבודה מהמפורטים בתוספת הראשונה, יקבע שר האוצר, בהתאם להוראות פסקה (1), יום קובע אחיד לכלל העובדים באותו מקום עבודה (בסעיף זה - יום קובע אחיד); ואולם רשאים הצדדים להסכם קיבוצי להסכים ביניהם לגבי סוג עובדים במקום עבודה מהמפורטים בתוספת הראשונה, כי לא יחול עליו התנאי בדבר יום קובע אחיד; הוסכם כאמור, יהיה

היום הקובע שיקבע שר האוצר לגבי אותו סוג עובדים בתוך תקופה של שני חודשים שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר היום שבו הודיעו על כך לשר האוצר, ובלבד שבכל מקרה יהיה היום הקובע בתוך התקופה האמורה בפסקה (1);

(3) הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על עובדים שתנאי עבודתם על פי כל דין הם כתנאי עבודתם של עובדי המדינה.

(ד) בסעיף זה, "קופת גמל לקצבה" - כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

(1) מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי תקנה 1(5) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש"ך-1960, או לפי תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי משרד מבקר המדינה), התשכ"ב-1962, או לפי תקנה 1(4) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת), התשכ"ד-1963, ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי לפי סעיף 17 לחוק המינויים ((להלן - כתב מינוי) ביום הקובע או לאחריו, ובלבד שמועד תחילת מינויו קדם ליום הקובע;

(2) מי שערב היום הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים להלן, ונתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו:

(א) כתב הרשאה שניתן לפי סעיף 37 לחוק המינויים;

(ב) הרשאה להעסקה לשעה שניתנה בכתב לפי סעיף 38 לחוק המינויים;

(ג) הרשאה להעסקה שניתנה בכתב לפי סעיף 39א לחוק המינויים;

(3) מי שערב היום הקובע לעובדים מסוגו היה מועסק אצל מעסיק ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי סעיף 86, והוראות הסכם זה חלו לגביו ביום הקובע כאמור, ואשר נתמנה לשירות המדינה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו;

(4) מי שנתמנה בכתב מינוי ביום הקובע או לאחריו וערב היום הקובע היה שוטר או סוהר, ובלבד שאותו אדם לא יצא לקצבה עקב שירותו במשטרה או בשרות בתי הסוהר, לפי הענין, ושלא היתה הפסקה בין שירותו במשטרה או בשירות בתי הסוהר לבין תחילת שירותו בשירות המדינה בתפקיד שלו התמנה בכתב מינוי;

(5) עובד שירותי הביטחון כהגדרתו בסעיף 63א.

(1) ההגדרה "תוספת קבועה" לעניין פרק ב' תיקרא כך:

(2) תקופות עבודתו של עובד קיים באיגוד ערים לכבאות או ברשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות שאלמלא הוראות חוק רשות הכבאות וההצלה היו נושאות זכות לגמלאות לפי הסדר פנסיה תקציבית קיים, יראו אותן כתקופת שירות לעניין חוק זה, ולא יחולו לגבי תקופות העבודה האמורות הוראות הסדר הפנסיה התקציבית הקיים.

(ב) בסעיף זה — "הסדר פנסיה תקציבית קיים" — הסדר תשלומים המשולמים למי שפרש מאיגוד ערים לכבאות או מרשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות מדי חודש בחודשו באופן רציף, לפי הסכם, מקופת האיגוד או הרשות המקומית, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו — לשאירו, והכל בכפוף להוראות מגבילות;

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי ליצור לעובד או לאדם אחר שהוראות חוק זה חלות עליו מכוח חוק או הסכם אף אחת מזכויות אלה:

(1) זכות לגמלאות בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א);

(2) זכות לביטוח זכויות פנסיה בשל רכיבי משכורת כאמור בסעיף קטן (א), בלי שנעשה לגביו הסכם קיבוצי או חוזה עבודה כאמור בסעיף קטן (א).

(1) הוראות סעיפים 63ז עד 63יב יחולו על עובד חדש בשירותי הביטחון, אלא אם כן נקבעו הוראות אחרות בענינים האמורים באותם סעיפים בתקנות לפי סעיף 108ז;

(2) יחולו עליו הוראות סימן זה.

(1) מאוצר המדינה - סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמשלמת המדינה לקופת גמל לקצבה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בסעיף 107א שלא חל עליו הסכם או חוזה;

(2) ממשכורתו של עובד הביטחון החדש - סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמנוכה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בפסקה (1), או שיעור גבוה יותר עד לתקרה הקבועה על פי דין אם ביקש זאת עובד הביטחון החדש.

(ב) קרן הפנסיה או קופת הביטוח, שהסכומים האמורים בסעיף קטן (א) ישולמו לה תהיה -

(1) לגבי עובד ביטחון חדש הרשאי להיות מבוטח בקרן ותיקה על פי דין - קרן ותיקה כאמור אם ביקש זאת העובד, ואם לא ביקש, זאת - קרן פנסיה או קופת ביטוח כאמור בפסקה (2);

(2) לגבי עובד ביטחון חדש שפסקה (1) אינה חלה עליו - קרן חדשה או קופת ביטוח, ובלבד ששיעורי ההפרשה מאוצר המדינה לא יעלו על האמור בסעיף קטן (א)(1).

(ג) בסעיף זה -

(ב) לא יאוחר מ–30 ימים לפני תחילת עבודתו, תימסר לעובד הביטחון החדש הודעה שתכלול את כל האמור להלן:

(1) זכותו לבחור בקרן חדשה או בקופת ביטוח לפי שיקול דעתו;

(2) פרטים על האפשרויות הפנסיוניות השונות העומדות לפניו, ובכלל זה פרטים על קרן הפנסיה או קופת הביטוח שנבחרו כאמור בסעיף קטן (ג);

(3) ההוראות שיחולו עליו אם לא יבחר קרן פנסיה או קופת ביטוח, כאמור בסעיף קטן (ג).

(ג) משרד ראש הממשלה או המשרד לביטחון הפנים, לפי הענין, בהסכמת שר האוצר, יקבעו קרן פנסיה או קופת ביטוח שבה יהיו מבוטחים -

(1) עובד ביטחון חדש שבחר להיות מבוטח בה;

(2) עובד ביטחון חדש שלא בחר בקרן או בקופת ביטוח, אחרות, עד למועד תחילת התשלומים בשל משכורתו כאמור בסעיף 108ה.

(ב)13 שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה, ולפי המלצת ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או ראש שירות הביטחון הכללי, לפי העניין, ובאישור ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שישיבותיה חסויות, רשאי לקבוע, בצו נפרד לכל אחד משירותי הביטחון, מקצוע שאינו ייחודי לשירות הביטחון, אחד או יותר, אשר עובד שיחל לעבוד בו באותו שירות ביטחון לאחר מועד הוספתו לצו, לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה:

(1) תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודיים של שירות הביטחון;

(2) נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה בשירות הביטחון, בשים לב למאפיינים הייחודיים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר בתוך שירות הביטחון, לצד המאפיינים הייחודיים של שירות הביטחון;

(3) שירות הביטחון מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור;

(4) 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו בשירות הביטחון במהלך 36 החודשים שקדמו למועד מתן המלצת ראש שירות הביטחון לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו עובדים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור;

(5) במועד מתן המלצת ראש שירות הביטחון לגביו, 50% לפחות מכלל העובדים החדשים בשירות הביטחון המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור.

(1) עובד שירותי הביטחון שבמועד הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף 107ב(2), ונתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים לאחר המועד הקובע;

(2) עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי סעיף 40 לחוק המינויים ונתמנה לשירות המדינה לפי החוק האמור לאחר המועד הקובע, ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לענין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;

(2א) עובד שירות הביטחון הכללי שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי סעיף 40 לחוק המינויים והתקיים בו אחד מאלה:

(1) נתמנה לשירות המדינה לפי החוק האמור לאחר המועד הקובע;

(2) עבר להיות מועסק בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, והכל כפי שקבע ראש הממשלה, באישור ועדת הכנסת לענייני השירות, לפי סעיפים 2(ג) ו–21 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, ונתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים לאחר המועד הקובע;

ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לעניין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסים ברשומות.

(3) עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:

(א) במועד הקובע הוא היה מועסק אצל מעסיק ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי סעיף 86 (בפסקה זו - המעסיק הקודם), והוראות הסכם זה חלו לגביו במועד הקובע;

(ב) לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;

(ג) לא היתה הפסקה בין עבודתו אצל המעסיק הקודם לבין תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;

(ד) הוא לא יצא לקצבה עקב עבודתו אצל המעסיק הקודם;

(4) מי שהיה שוטר וחזר להיות שוטר חדש, מי שהיה סוהר וחזר להיות סוהר חדש, או מי שהיה עובד שירותי הביטחון, וחזר להיות עובד חדש בשירותי הביטחון, ובלבד שהוראות חוק זה חלו עליו תקופה של עשר שנים לפחות ולא היתה הפסקה בשירותו לתקופה העולה על שנתיים;

(5) עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:

(א) במועד הקובע הוא היה עובד המדינה, שוטר, סוהר או חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע או שלאחר המועד הקובע היה חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע ואינו חייל חדש כהגדרתו בסעיף 67א לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985;

(ב) הוראות חוק זה או הוראות חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985, למעט פרק ד'1 שבו, לפי הענין, חלו עליו תקופה של ארבעים ושניים חודשים לפחות;

(ג) לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;

(ד) לא היתה הפסקה העולה על שישה חודשים בין שירותו כאמור בפסקת משנה (א) לבין המועד שבו החל לשרת כעובד ביטחון חדש; לענין זה יראו גם את המועד שבו החל עובד חדש בשירותי הביטחון לעבוד בחוזה לפי סעיף 40 לחוק המינויים או לעבוד בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, כאמור בפסקה (2א)(2), כמועד תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;

(ה) הוא לא יצא לקצבה עקב שירותו כאמור בפסקת משנה (א);

(6) עובד ביטחון חדש שהתקיימו בו התנאים המזכים במענק או בקצבה לפי סעיפים 15(2) או (3), 23, 26, 27, 28, 77(ה) או 78, לפני שהותקנו תקנות לפי סעיף 108ז.

(1) הוא הגיש בקשה להיות עובד ביטחון חדש לפי הוראות סימן זה, ובכלל זה ביקש כי הוראות חוק זה לא יחולו עליו;

(2) בקשתו אושרה בהתאם לתקנות שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות לענין זכאות לרכוש ביטוח פנסיוני בעבור תקופות שירות קודמות למועד הגשת הבקשה וזכאות לתגמול בשל התקופה האמורה; תקנות כאמור ייקבעו, לענין עובדים בשירות הביטחון - בהתייעצות עם ראש הממשלה, ולענין שוטרים וסוהרים - בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.