חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 1

(1) רשימת כשירים להתמנות שופטי בית-משפט השלום, שערך שר המשפטים (להלן - רשימת המשפטנים);

(2) רשימה שהגיש נציב השירות (להלן - רשימת נציב השירות);

(3) רשימה של עובדי המדינה ועובדים של גופים מבוקרים שהגישו הארגונים המייצגים את המספר הגדול ביותר של עובדים אלה (להלן - רשימת ארגוני העובדים).

(4) (בוטלה).

(ב) לא הוגשו רשימות הארגון היציג של עובדי המדינה או הארגון היציג של עובדי הגוף המבוקר תוך חדשיים לאחר המצאת דרישה להגישן, יהיה המינוי מתוך כלל ציבור עובדי המדינה או עובדי הגוף המבוקר, הכל לפי הענין, לרבות הזכאים לקיצבת פרישה משירות המדינה או לקיצבת פרישה מהשירות בגוף המבוקר שטרם מלאו להם שבעים שנים ושטרם חלפו חמש שנים מיום יציאתם לקצבה, ורואים אותם כאילו נתמנו מתוך רשימות שהגישו הארגונים היציגים כאמור.

(ג) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו את המספר המינימלי של בני-אדם שייכללו בכל רשימה לפי סעיף זה, ויכול שהמספר יהיה שונה לגבי הרשימות השונות; פחת מספר בני האדם שברשימה פלונית מהמינימום שנקבע לה, והרשאי להגישה לא השלים אותה תוך 60 יום לאחר המצאת דרישה להשלימה, רשאי שר המשפטים להשלים את הרשימה.

(ד) מותר לחזור ולמנות חבר בית הדין שתמה תקופת כהונתו, זולת חבר שכהונתו נפסקה לפי סעיף 9.

(ה) חבר בית הדין שהחל לדון בענין פלוני תוך תקופת כהונתו, רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופה זו.

(1) בכל מותב לא יהיה יותר מחבר אחד שיצא לקיצבה;

(2) בתובענה המוגשת נגד עובד המדינה יהיה חבר בית הדין מרשימת ארגון העובדים, גם הוא עובד המדינה;

(3) לא יהיה חבר המותב עובד המשרד או הגוף המבוקר שהנאשם נמנה עם עובדיו;

(ב) כשאב בית הדין נמנה עם המותב, יהיה הוא היושב ראש; אין הוא נמנה עמו, אך ממלא מקומו נמנה עם המותב, יהיה הוא היושב ראש ולענין סעיף קטן (א) ייחשבו אב בית הדין וממלא מקומו כנמנים עם רשימת המשפטנים או רשימת נציב השירות, כפי שיצויין בכתב המינוי של חברי המותב; בכל מקרה אחר, חבר המותב מרשימת המשפטנים יהיה היושב ראש.

(ג) נעדר מישיבה חבר מותב של בית הדין, למעט היושב ראש, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני שני חברי המותב הנותרים, אם הסכים לכך הנאשם, זולת אם החליט יושב ראש המותב לדחות את הדיון.

(ד) חבר מותב של בית הדין שנפטר או שכהונתו נפסקה או שהועבר מכהונתו או שאב בית הדין קבע, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין זה, כי החבר נעדר לעתים תכופות מישיבות בית הדין או שלא יוכל להמשיך ולהשתתף בישיבות בית הדין, רשאי אב בית הדין למנות למותב חבר אחר במקומו; המותב האחר רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע ההרכב הקודם, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין זה, לנהוג בראיות שגבה ההרכב הקודם כאילו גבה אותן בעצמו, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

(1) חדל להיות עובד המדינה או עובד גוף מבוקר, שלא מחמת יציאה לקצבה;

(2) מלאו לו שבעים שנים;

(3) מלאו חמש שנים מיום יציאתו לקצבה.

(א1) חבר בית הדין שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, רשאי שר המשפטים, אם לדעתו אין זה ראוי שימשיך בכהונתו כחבר בית הדין, להעבירו מכהונתו בבית הדין, לאחר שנתן לו הזדמנות להביא טענותיו לפניו או לפני מי שהסמיך לכך.

(ב) מי שכהונתו נפסקה רשאי, באישור אב בית הדין, לסיים את הדיון בענין פלוני שהחל בו לפני הפסקת כהונתו.

(1) עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;

(2) לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;

(4) התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

(5) השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

(6) הורשע על עבירה שיש עמה קלון.

(ב) שר המשפטים ימנה את חברי ועדות המשמעת מתוך רשימה שהגיש לו נציב השירות וכן מתוך רשימה שהגיש לו ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה, ואם לא הוגשה תוך חדשיים לאחר קבלת דרישה להגישה - מתוך כלל ציבור עובדי המדינה; סעיף 3(ג) יחול על הרשימות, בשינויים המחוייבים.

(ג) הקמת ועדות המשמעת ומינוי חבריהן אינם גורעים מסמכותו של בית הדין.

(ב) אב בית הדין רשאי למנות ועדות משמעת לענין פלוני או לכל ענין, ורשאי הוא להגביל את תחום סמכותה של ועדת משמעת למשרדים, ליחידות שבמשרד פלוני, לשטח פלוני של המדינה או של רשות מקומית, או לסוגים מיוחדים של עובדים או עבירות, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.

(1) התראה;

(2) נזיפה;

(3) הפקעת משכורת בסכום שתקבע הועדה ושלא יעלה על החלק השנים-עשר ממשכורתו החדשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים; לענין פסקה זו, "המשכורת החדשית" - המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת קצבתו של העובד אילו יצא לקצבה ביום מתן ההחלטה;

(4) העברתו - בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהמנהל הכללי מינה לכך - למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן, או ללא הגבלה;

(5) (בוטלה);

(6) הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה שתקבע ולתקופה שתקבע, ובלבד שלא תעלה על שנה אחת.

(1) הודעה מנומקת של נציב השירות לוועדת המשמעת, על הפסקת ההליכים;

(2) הגשת תובענה לבית הדין באותו ענין;

(3) החלטת הוועדה, שהעתק ממנה יימסר לנציב השירות, כי חומרת העבירה מחייבת העברת התלונה לבית הדין.

(1) לבקש מבית הדין לבטל את אמצעי המשמעת שהחליטה עליהם ועדת המשמעת, לרבות ההליכים שקדמו לה, וכן להורות על עיכוב הביצוע של אמצעים אלה עד להחלטת בית הדין;

(2) לערער לפני בית הדין על זיכויו או על חיובו של העובד או על קולת אמצעי המשמעת.

(ב) ביטל בית הדין אמצעי משמעת שהחליטה עליהם ועדת המשמעת, רשאי הוא להורות לתובע להגיש לו תובענה.

(ב) אמצעי משמעת שהחליטה עליו ועדת משמעת לא יבוצע אלא לאחר שעברה תקופת הערעור, ואם הוגש ערעור - לא יבוצע אלא לאחר שהחליט בית הדין בערעור.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לעכב ביצועה של החלטה להעביר את העובד מיד למשרה אחרת או למקום עבודה אחר.

(1) התראה;

(2) נזיפה.

(ב) שר או מנהל כללי לא ינקטו באמצעי כאמור אלא לאחר שניתנה לעובד הזדמנות להביא טענותיו לפניהם או לפני מי שהם הסמיכו לכך.

(ג) אמצעי כאמור בסעיף זה לא ייחשב כאמצעי משמעת לענין סעיף 62.

(ב) בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) מותר להאשים בעבירת משמעת אף אם לא צויינה בקובלנה.

(1) התראה;

(2) נזיפה;

(3) נזיפה חמורה;

(4) הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;

(5) הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק הששי ממשכורתו החדשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים; לענין פסקה זו, "המשכורת החדשית" - המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת קצבתו של העובד אילו יצא לקצבה ביום מתן ההחלטה;

(6) העברתו - בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהמנהל הכללי מינה לכך - למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה;

(7) פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע;

(8) פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים ורשאי הוא להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם;

(9) פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסויימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;

(10) פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;

(11) בצירוף לאמצעי משמעת אחר - פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.

(ב) החליט בית הדין לפטר עובד מהשירות או להעבירו למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, רשאי הוא להורות בהחלטתו על ביצוע מיידי אם ראה שחומרת העבירה מצדיקה זאת.

(ג) מותר לקבוע בתקנות הוראות בדבר ביצוען של החלטות בית הדין על-ידי הרשויות הנוגעות בדבר.

(ב) בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין להחליט, מנימוקים שיירשמו בהחלטתו, על עריכת הדיון, כולו או חלק ממנו, בדלתיים סגורות, אם לדעתו הדבר דרוש לשם שמירה על בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, או לשם הגנה על המוסר, על שלומו של קטין או על פעולתו התקינה של שירות המדינה.

(ג) החליט בית הדין על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני-אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

(ד) לא יגלה אדם דבר על דיון שהתנהל בבית הדין בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין או במידה שהגילוי דרוש לביצועה של החלטת בית הדין או לביצוע חוק זה.

(ה) העובר על הוראות סעיף קטן (ד), דינו - מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות.

(ב) לא יפרסם אדם בלי רשות בית הדין את שמו של קטין שלא מלאו לו שש-עשרה שנה והוא עד בהליך שבפני בית הדין, או של מתלונן או ניזוק בעבירת משמעת שיש בה משום פגיעה במוסר, ולא את תמונתם, מענם או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהוים.

(ג) בית הדין רשאי לאסור כל פרסום בדבר הליך בבית הדין במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונם של בעל-דין, של עד או של אדם ששמו הוזכר בהליך.

(ד) לא יפרסם אדם דבר על ענין התלוי ועומד בבית הדין, אם יש בפרסום כדי להשפיע על מהלך הדיון או תוצאותיו; אולם אין איסור זה חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או אירע בישיבה פומבית של בית הדין.

(1) הוזמן כדין לבוא לפני בית הדין ולא בא, או עזב ללא רשות בית הדין את מקום הדיון והכל ללא הצדק סביר;

(2) נדרש להמציא מסמך או מוצג אחר שברשותו ולא המציאו, ללא הצדק סביר;

(3) נדרש להשיב על האזהרה שלפני מתן עדותו, ולא עשה כן;

(4) נצטווה על ידי בית הדין לצאת, על פי סעיף 41ג, ולא עשה כן.

(ב) נאשם שנהג כאמור בפסקה (א)(1) בהיותו מושעה כאמור בסעיף 47 רשאי בית הדין להורות גם על הקטנת משכורתו או הפסקתה.

(ג) החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנה 3 לערעור כפסק דין בתובענה, וניתנת לביצוע בפסק דין.

(ב) החליט בית הדין על ביצוע מיידי של פיטורים או על העברה מיידית למשרה אחרת או למקום עבודה אחר כאמור בסעיף 40(ב), רשאי שופט בית המשפט המחוזי כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה -להורות על החזרה למשרתו; החליט השופט לעכב הביצוע, רשאי הוא לצוות על השעיית העובד מתפקידו.

(ג) החליט השופט לבטל החלטה בדבר פיטורי עובד, או בדבר העברתו למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, יהיה הביטול, לכל דבר, בר-תוקף למפרע מיום ביצוע הפיטורים או ההעברה.

(ד) בבואו להכריע בערעור רשאי השופט לעשות אחת מאלה:

(1) לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין או לבטלו ולתת אחר במקומו, או להחזיר את הדיון עם הוראות לבית הדין;

(2) לדחות את הערעור;

(3) ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין היה מוסמך לתתה.

(ה) השופט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עוות דין.

(ו) לענין הערעור, הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק-הדין.

(ז) אב בית הדין מוסמך למנות לעובד המערער או שברצונו לערער עורך דין לייצגו בהליכי הערעור בנסיבות ובתנאים שבהם הוא רשאי למנות לעובד סניגור לפי סעיף 37.

(ח) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערעור וכן בבקשות לעיכוב ביצוע והחזרה למשרה לפי סעיף זה.

(ב) מצא בית הדין כאמור שהעובד אינו מסוגל לעמוד בדין מחמת מחלה, יפסיק את הדיון ויודיע על כך לנציב השירות ולממונה הישיר על העובד, ומשעשה כן, תופסק עבודתו של העובד ורואים אותו, כל עוד אינו מסוגל לעמוד בדין, כאילו נעדר מעבודתו מחמת מחלה.

(1) תהא הכנסתו של עובד שהושעה מעבודות חוץ - הכנסתו מעבודה, בין כשכיר ובין שלא כשכיר, חוץ מהכנסה מעבודה כאמור שעבד בה בקביעות ערב השעייתו או - אם המשרה שעליה חלה ההשעיה היתה חלקית - אותו חלק מהכנסתו מחוץ למשרה כאמור שביחד עם משכורתו הקובעת מאותה משרה עודף על המשכורת הקובעת שהיתה מגיעה לו אילו היה מועסק במשרה מלאה, והכל -שלא מעבודתו במשרה שעליה חלה ההשעיה;

(א1) (1) עובד אשר במסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע, והוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע או בחשד לביצוע עבירת ביטחון חמורה או עבירת טרור, ישעה אותו נציב השירות ממשרתו בשירות המדינה, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעותו ובכללם האפשרות להעבירו לעבודה אחרת כאמור בסעיף קטן (ד), וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות במסגרת עבודה אחרת שאליה הועבר, בשל אי–השעייתו.

(2) החלטת נציב השירות שלא להשעות עובד או להפסיק את השעייתו, תינתן בכתב תוך פירוט האמור בפסקה (1); החלטה על השעיית עובד, אי–השעייתו או הפסקת השעייתו לפי סעיף קטן זה טעונה התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות להשעות עובד לפי סעיף קטן (א) ולפי סעיף 48.

(4) הוראות סעיף זה יחולו גם על השעיה לפי סעיף קטן זה, לרבות ההוראות לעניין מתן הזדמנות לעובד להביא את טענותיו ולעניין הסמכות להעביר זמנית עובד לעבודה אחרת.

(5) בסעיף קטן זה -

(ב) נציב השירות לא ישעה עובד אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לענין ההשעיה תוך תקופה שיקצוב לו לפני נציב השירות או לפני מי שנציב השירות הסמיך לכך דרך קבע או לענין פלוני ואולם אם העובד כבר הביא טענותיו לענין השעיה דחופה בהתאם לסעיף 48, רשאי נציב השירות להשעותו אף בטרם ניתנה לו הזדמנות כאמור, ובלבד שיתן לו הזדמנות סמוך לאחר מכן להביא טענותיו להפסקת ההשעיה; והוא הדין לענין העברתו הזמנית לעבודה אחרת לפי סעיף קטן (ד).

(ג) היה העובד מועסק במספר משרות בשירות המדינה, רשאי נציב השירות להשעותו כאמור בכולן או בחלק מהן.

(ד) בכל מקום שנציב השירות רשאי להשעות עובד לפי סעיף זה, רשאי הוא, במקום להשעותו, להעבירו זמנית לעבודה אחרת במשרה שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד, ובלבד שדרגת העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא תהיה נמוכה מדרגתו ערב העברתו, או, בהסכמת העובד, לעבודה במשרה שדרגתה נמוכה מדרגת משרתו.

(ה) הושעה עובד, תימשך ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי או משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי - עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים; ואולם רשאי נציב השירות להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.

(ה1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), נציב השירות, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ישקול בתום שישה חודשים מיום מתן החלטה על השעיית עובד המדינה לפי סעיף זה, את האפשרות להפסיק את ההשעיה באותו מועד; החליט נציב השירות שלא להפסיק את ההשעיה במועד כאמור, ישקול מחדש, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, אחת לתשעה חודשים החל במועד ההחלטה לפי סעיף קטן זה, את האפשרות להפסיק את ההשעיה.

(ו) (בוטל).

(ז) (בוטל).

(ב) במקום להשעותו, רשאי השר להעביר את העובד לעבודה אחרת באותו משרד, במשרה שאליה רשאי נציב השירות להעבירו לפי סעיף 47, בתנאים ולתקופה האמורים בסעיף קטן (א).

(ג) השר רשאי להאריך את תקופת ההשעיה או ההעברה כאמור, לתקופה שלא תעלה בסיכום על שלושים ימים.

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר רשאי להאריך את תקופת השעייתו או העברתו לעבודה אחרת של עובד המועסק במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001, מעבר לתקופה האמורה באותו סעיף קטן, עד לקבלת החלטת נציב השירות בעניינו של העובד לפי סעיף 47 או עד לקבלת הודעה בכתב מנציב השירות כי אין בכוונתו להשעות בשלב זה את העובד ממשרתו לפי אותו סעיף, ובלבד שתקופת ההשעיה לפי סעיף זה לא תעלה על שישים ימים.

(ד) סמכויות השר לפי סעיף זה נתונות גם למנהל הכללי של משרדו ואינן גורעות מסמכות נציב השירות לפי סעיף 47.

(ב) התשלום על פי סעיף זה יהיה תשלום זמני וכפוף להחלטה הסופית של בית הדין למשמעת או נציב השירות, לפי הענין; היה התשלום חלק ממשכורתו הקובעת של העובד, תעוכב היתרה באוצר המדינה לכל תקופת השעייתו.

(ג) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מבחנים, סדרי דין והוראות מיוחדות בדבר ראיות בהליכי בקשה לפי סעיף קטן (א).

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה בחודש פלוני התשלום הזמני המשתלם למושעה על הסכום שבו עודפת משכורתו הקובעת על הכנסותיו מעבודות חוץ באותו חודש.

(ב) מהמשכורת שתשולם לפי סעיף קטן (א) תנוכה הכנסתו של העובד מעבודת-חוץ מכוח סעיף 50, זולת אם הורה נציב השירות, על פי בקשת המושעה, שלא תנוכה, כולה או מקצתה.

(ג) הופסקו ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהעובד פרש מהשירות, רשאי נציב השירות להחליט על תשלום המשכורת, כולה או מקצתה, לתקופת ההשעייה, בתנאים ולתקופה שייראו לו.

(1) מספרי העובדים המושעים והעובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת עד למועד הדיווח, ומספרי העובדים שהושעו והעובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת בשנה שקדמה למועד הדיווח;

(2) העבירות הפליליות והעבירות המשמעתיות שהיו עילה להשעיה;

(3) לעניין הליכי השעיה בעקבות חקירה פלילית, השלב בהליך הפלילי שבו הוחלט על ההשעיה;

(4) שיעור העובדים מבין העובדים המושעים אשר תקופת השעייתם עולה על שישה חודשים, על שנה, על שנתיים, על שלוש שנים וכן הלאה;

(5) סוגי המשרות והדרגות של העובדים שהושעו ושל העובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת עד למועד הדיווח;

(6) מספרי העובדים שהושעו לפי הוראות סעיף 47(א1) והעובדים שהתקיימו בהם התנאים האמורים באותו סעיף ונציב השירות החליט שלא להשעותם.

(1) בית-משפט או בית הדין פסקו, כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה בשקר או בזיוף, ויש להניח כי אילולא הובאה ראיה זו היה בכך כדי לשנות את התוצאות לטובת הנידון;

(2) נתגלו עובדות חדשות או ראיות חדשות, העשויות לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית הדין בראשונה, לשנות את התוצאות לטובת הנידון, ולא יכלו להיות ידועות לו בשעת הדיון;

(3) על אותו מעשה הורשע בינתיים אדם אחר בבית-משפט או בבית-דין ומהנסיבות שנתגלו במשפט נראה כי הנידון לא ביצע את העבירה.

(ב) נגמרו ההליכים בפלילים, או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין שחזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום, ימשיכו בהליכים משמעתיים לפי חוק זה.

(ג) סעיף קטן (א) לא יחול אם נתקיימה אחת מאלה:

(1) האדם שעליו הוגשה קובלנה הסכים שיישפט תחילה בבית-דין למשמעת;

(2) בית הדין החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי נסיבות המקרה מחייבות להקדים הליכים לפי חוק זה להליכים פליליים.

(ד) שום דבר בסעיף זה לא יגרע מסמכויות ההשעייה לפי הפרק הרביעי.

(ב) היה עובד המדינה נמנה גם עם בעלי מקצוע הכפופים לפי כל חיקוק לשיפוט משמעתי שלא במסגרת שירות המדינה בלבד, מותר לשפוט את עובד המדינה לפי חוק זה, אפילו כבר נשפט בשל אותו מעשה או מחדל לפי אותו חיקוק, וכן מותר לשפוט אותו לפי אותו חיקוק אפילו כבר נשפט לפי חוק זה.

(ג) חוק זה אינו גורע מהוראות חוק הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954, או חוק אחר הדן בבטיחות בעבודה, בדבר נקיטת אמצעי משמעת כלפי עובד על אי-קיום כללי בטיחות בעבודה; עובד שנקטו נגדו אמצעי משמעת כאמור, לא יישפט עוד בשל אותו מעשה או מחדל שיפוט משמעתי לפי חוק זה.

(1) על אף האמור בסעיף 6, המותב שידון בעבירת משמעת שעבר רשם הוצאה לפועל יהיה אב בית הדין ושני ממלאי מקומו; נבצר מאחד מממלאי המקום להיות חבר במותב במקרה מסוים, ימנה אב בית הדין חבר אחר במקומו מרשימת המשפטנים שמתקיימים בו התנאים שבסעיף 4;

(2) על אף האמור בסעיף 32, הגשת קובלנה על עבירת משמעת שעבר רשם הוצאה לפועל רשאים להגיש שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, וכן מנהל מערכת ההוצאה לפועל והאחראי על בירור תלונות על רשמים כמשמעותם בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

(ב) מי שפוטר או נפסל לשירות לפי חוק זה, יפקעו כל סמכות ומינוי שניתנו לו עקב היותו עובד המדינה.

(ב) השר רשאי, בהמלצת ועדת השירות, לאצול מסמכויותיו לפי סעיפים 31, 32 ו-48 לבעל משרה במשרדו.

(1) לגבי עובדי לשכת נשיא המדינה - למנהל הלשכה;

(2) לגבי עובדי הכנסת - ליושב-ראש הכנסת או למי שיתמנה לכך על-ידיו;

(3) לגבי עובדי משרד מבקר המדינה - למבקר המדינה או למי שיתמנה לכך על-ידיו;

(4)6 לגבי עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת - ליושב ראש הוועדה או לעובד בכיר של הוועדה שיתמנה לכך על ידיו.

(ב) צו כאמור יכול שיקבע את המידה והאופן שבהם יחולו על עובדי גופים אלה הוראות ארגוניות הכלולות בתקנה, הוראה, נוהג, הסדר ארגוני או הסכם כללי החלים על יתר עובדי המדינה, ובלבד שניתן, לענין זה, גם אחרי התייעצות עם שר האוצר ועם הארגון היציג של העובדים.

(ג) צו לפי סעיף זה איננו טעון פרסום ברשומות והוא יובא לידיעת העובדים והארגון היציג בדרך שתיקבע בצו.

(ד) לענין סעיף זה, "הארגון היציג של העובדים" בגוף פלוני - הארגון שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שבאותו גוף.