חוק השמות, התשט"ז-1956
הקליקו על כותרת הסעיף
1. הגדרות
2. שם משפחה ושם פרטי
3. שם משפחה מלידה
4. מתן שם פרטי לנולד
5. שם מאימוץ
6. שם המשפחה אחרי הנישואין
7. שם משפחה אחרי פקיעת הנישואין
8. חובת בחירת שם
9. קביעת שם על-ידי השר
9א. קביעת שם פרטי של אב
10. שינוי שם של בגיר
12. שם משפחה של קטין שהוריו שינו שמם
13. שינוי שם של קטין
14. שינוי שם על ידי אפוטרופוס
15. הודעה על בחירת שם ושינוי שם
16. פסילת בחירה או שינוי
17. תעודה ותחילת תוקף
18. שינויי-שם שאושרו על ידי בית המשפט
19. פנקס שינויי-שם
20. סייג לשינוי של שם
21. הגדרת "הורים"
22. שמירת זכויות
23. העברת סמכויות
24. פניה לשר
25. ביצוע ותקנות
26. ביטול
27. תחולה

חוק השמות, התשט"ז-1956 1

 
1.   
הגדרות
בחוק זה -
"בגיר" - אדם שמלאו לו 18 שנה;
"קטין" - אדם שטרם מלאו לו 18 שנה;
"הורה" - לרבות מאמץ;
"ילד" - לרבות ילד מאומץ;
"השר" - שר הפנים 2 .
2.   
שם משפחה ושם פרטי
(א) לכל אדם יהא שם משפחה ושם פרטי.
(ב) שם המשפחה יכול שיהיה כפול, ויכול שיהיו לאדם יותר משם פרטי אחד.
3.   
שם משפחה מלידה

(תיקונים: התשל"ה, התש"ן)
ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו, ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם.
4.   
מתן שם פרטי לנולד

(תיקון התשע"ד)
שם פרטי ניתן לילד על ידי הוריו סמוך לאחר לידתו. באין הסכמה בין ההורים, רשאי כל אחד מהם ליתן לילד שם פרטי אחד.
5.   
שם מאימוץ

(תיקון התשנ"ט)
(א) קטין שאומץ מקבל שם משפחת מאמצו אך אינו מקבל שם פרטי חדש, זולת אם קבע בית המשפט בצו האימוץ קביעה אחרת.
(ב) קטין שאומץ על פי הוראות סעיף 3(1) ו-(2) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן - חוק האימוץ), יישא נוסף על שם משפחת מאמצו את שם משפחת הוריו מולידיו, וכן יירשם כשם הורהו בפרט הרישום במרשם האוכלוסין, שם הורהו מולידו, זולת אם ביקש המאמץ אחרת או הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים של טובת הילד; סעיף קטן זה לא יחול אם ניתן צו האימוץ על פי הוראות סעיף 25(2) לחוק האימוץחוק האימוץ.
6.   
שם המשפחה אחרי הנישואין

(תיקון התשנ"ו)
(א) מי שנישא רשאי בכל עת -
(1) להמשיך לשאת או לשוב לשאת שם משפחה קודם;
(2) לבחור בשם המשפחה של בן זוגו;
(3) לצרף לשם משפחתו את שם המשפחה של בן זוגו;
(4) לבחור שם משפחה זהה לשם המשפחה שבחר בן זוגו גם אם שם זה שונה משמות המשפחה הקודמים של בני הזוג;
(5) לצרף לשם משפחתו שם משפחה שבן זוגו בחר לצרף לשם משפחתו.
(ב) עובר לנישואיו יודיע אדם לרושם הנישואין מהו שם המשפחה שבחר לשאת לאחר נישואיו; החליט לשנות את שמו, ייכנס השינוי לתוקפו עם הנישואין.
(ג) השר, בהתייעצות עם השר לענייני דתות3 , יקבע את דרכי ההודעה לפי סעיף קטן (ב).
7.   
שם משפחה אחרי פקיעת הנישואין

(תיקון התשנ"ו)
פקעו הנישואין, רשאי כל בן זוג לשוב ולשאת שם משפחה קודם.
8.   
חובת בחירת שם
מי שאין לו שם משפחה או שם פרטי, או ששמותיו אינם ידועים, או שאינו ידוע איזה שם משמותיו הוא שם המשפחה ואיזה הוא שם פרטי, יבחר לעצמו - ואם הוא קטין או פסול-דין, יבחרו לו הוריו או אפוטרופסו - שם משפחה או שם פרטי, הכל לפי הענין, לא יאוחר מששה חדשים לאחר תחילת חוק זה או לאחר קבלת דרישה לכך מאת השר.
9.   
קביעת שם על-ידי השר
(א) מי שלא בחר לעצמו שם או לא נבחר לו שם כאמור בסעיף 8, רשאי השר לקבוע לו שם; בקביעת השם יתחשב השר בשמות הוריו והורי הוריו של אותו אדם, ואם הוא נשוי - גם בשם בן-זוגו.
(ב) השר יודיע לאותו אדם את השם שקבע, וזה יהיה שמו של אותו אדם, זולת אם בחר לו שם אחר תוך חדשיים לאחר קבלת הודעת השר.
(ג) היה אותו אדם קטין או פסול-דין, תינתן הודעת השר לידי הוריו או אפוטרופסו, והם רשאים לבחור לו שם אחר כאמור.
9א.   
קביעת שם פרטי של אב

(תיקון התשס"ח)
(א) אדם שטרם מלאו לו 16 שנים, והשם הפרטי של אביו אינו ידוע, ייקבע שמו הפרטי של אביו לפי החלטת אמו, ורשאית האם שלא לקבוע שם כאמור, והכל בכפוף להוראות כל דין.
(ב) אדם שמלאו לו 16 שנים, והשם הפרטי של אביו אינו ידוע, או שהוחלט שלא לקבוע שם כאמור, לפי הוראות סעיף קטן (א), ייקבע שמו הפרטי של אביו לפי החלטתו, ורשאי הוא שלא לקבוע שם כאמור, והכל בכפוף להוראות כל דין.
(ג) נקבע שם פרטי של אב לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי אדם שמלאו לו 16 שנים לבטל את השם האמור.
10.   
שינוי שם של בגיר
בגיר רשאי לשנות שם משפחתו ושמו הפרטי.
11.   
(בטל).
12.   
שם משפחה של קטין שהוריו שינו שמם

(תיקון התשל"ה)
קטין שהוריו שינו שם משפחתם, מקבל על ידי כך את שם משפחתם החדש, וקטין שאחד מהוריו שינה את שם משפחתו לשם משפחתו של ההורה האחר יקבל על ידי כך את שם המשפחה המשותף.
13.   
שינוי שם של קטין

(תיקון התשע"ד)
(א) הוריו של קטין שטרם מלאו לו עשר שנים רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובלבד שנתנו לו - אם הוא מסוגל לחוות את דעתו - הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין, ונתנו להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו; מלאו לקטין עשר שנים, לא ישונה שמו הפרטי אלא אם כן נתן את הסכמתו בפני פקיד רישום, כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, ולעניין הוספת שם על השם הקיים - אלא אם כן נתן את הסכמתו להוספה מראש בכתב; לא נתן קטין כאמור את הסכמתו לשינוי, לא ישונה שמו אלא באישור בית המשפט.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו נסיבות רפואיות שבשלהן לא ניתן לקבל את הסכמת הקטין, רשאים ההורים להוסיף לו שם על שמו הקיים, אף אם לא נתן את הסכמתו מראש בכתב.
(ג) קטין רשאי לשנות את שמו הפרטי בהסכמת הוריו; לא נתנו ההורים את הסכמתם לשינוי, רשאי הוא להגיש תובענה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.
(ד) הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו - אם הוא מסוגל לחוות את דעתו - הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.
14.   
שינוי שם על ידי אפוטרופוס

(תיקונים: התשע"ד, התשע"ו)
אפוטרופוס של קטין או של אדם שמונה לו אפוטרופוס או שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס, והוא אף אם עדיין לא הוברר אם התקיימו התנאים למינוי רשאי, באישור בית המשפט, לשנות את שמו הפרטי ואת שם משפחתו ובלבד שניתנה לו - אם הוא מסוגל לחוות את דעתו - הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו של הקטין או במידת הבנתו של האדם, לפי העניין.
15.   
הודעה על בחירת שם ושינוי שם

(תיקון התשנ"ו)
בחירת שם או שינוי שם לפי סעיפים 6 עד 10, 13 או 14 טעונים הודעה בכתב לשר.
16.   
פסילת בחירה או שינוי

(תיקונים: התשנ"ו, התשס"ח, התשע"ט)
(א) השר רשאי לפסול בחירת שם לפי הסעיפים 8, 9 ו–9א ושינוי שם לפי סעיפים 10, 13 אם סבור הוא שהשם החדש עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו, ואולם לא יפסול השר שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור.
(ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), לא ישונה שמו של מי שהורשע בביצוע עבירת מין כהגדרתה בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, שבוצעה בהיותו בגיר, לפי סעיף 10, אלא אם כן שוכנע השר שאין בשינוי השם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בתקנת הציבור.
17.   
תעודה ותחילת תוקף

(תיקון התשל"ה)
(א) בחירת שם ושינוי שם שניתנה עליהם הודעה ולא נפסלו, יתן השר, תוך חודש מקבלת ההודעה, תעודה המעידה עליהם, ותקפם מתאריך ההודעה.
(ב) מי שהשתמש בשם החדש לפני תחילתו של חוק זה ואותו שם היה רשום בתעודה ציבורית כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, רשאי שר הפנים לקבוע שתקפו של שינוי השם תחילתו מהיום שבו החל להשתמש באותו שם.
18.   
שינויי-שם שאושרו על ידי בית המשפט
הוראות הסעיפים 16 ו-17 לא יחולו על שינוי שם שאושר על ידי בית המשפט.
19.   
פנקס שינויי-שם

(תיקון התשל"ה)
בחירת שם ושינוי שם לפי סעיפים 6 עד 14 יירשמו בפנקס שינויי שם שיהיה פתוח לעיון הציבור.
20.   
סייג לשינוי של שם

(תיקון התשנ"ו)
מי ששינה שמו כאמור בסעיף 10, אם לפני תחילת חוק זה ואם לאחריה, לא ישוב וישנה שמו לפי אותם סעיפים תוך שבע שנים מיום תחילת תקפו של השינוי הקודם, אלא באישור השר.
21.   
הגדרת "הורים"
לענין הסעיפים 8, 9, 12, 13, "הורים" - שני ההורים, ומקום שהדאגה לקטין מסורה לאחד ההורים בלבד - אותו הורה .
22.   
שמירת זכויות
קבלת שם, מתן שם, בחירת שם ושינוי שם לפי חוק זה, אין בהם כדי ליצור או לבטל זכויות או חובות של בעל השם או של זולתו, להוסיף על זכויות כאלה או לגרוע מהן.
23.   
העברת סמכויות
השר רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות; הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות.
24.   
פניה לשר
מי שרואה עצמו נפגע על ידי החלטה לפי הסעיפים 6, 9, 11, 16 או 20 שניתנה על פי העברת סמכות מן השר, רשאי לפנות אל השר לקבלת הכרעתו הסופית.
25.   
ביצוע ותקנות

(תיקון התשל"ה)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה -
(1) ניהולו של פנקס שינויי שם והעיון בו;
(2) תיקון רישומו של שם שנרשם לא כהלכה או שחל בו שינוי, ונקיבת שם קודם, שם חדש ושם הורים בפנקסים רשמיים ובתעודות אישיות;
(3) אגרות בעד שירותים לפי חוק זה ופטור מהן.
26.   
ביטול
ההודעה מיום 15 במרס 1921 בדבר שינוי שמות - בטלה.
27.   
תחולה

(תיקון התשל"ה)
חוק זה יחול רק על מי שרשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965.

 
דוד בן-גוריון
ישראל בר-יהודה
 
ראש הממשלה
שר הפנים
יצחק בן-צבי
 
 
נשיא המדינה
 
 
[1.] ס"ח 207, התשט"ז (3.8.1956), עמ' 94.
תיקונים:ס"ח 771, התשל"ה (10.7.1975), עמ' 148;
ס"ח 1317, התש"ן (1.6.1990), עמ' 146;
ס"ח 1562, התשנ"ו (15.2.1996), עמ' 84;
ס"ח 1702, התשנ"ט (7.2.1999), עמ' 77;
ס"ח 2134, התשס"ח (18.2.2008), עמ' 203. הצ"ח - כנסת 189, התשס"ח, עמ' 72;
ס"ח 2468, התשע"ד (7.8.2014), עמ' 745. הצ"ח - כנסת 560, התשע"ד, עמ' 127;
ס"ח 2550, התשע"ו (11.4.2016), עמ' 832. הצ"ח - ממשלה 890, התשע"ה, עמ' 2;
ס"ח 2773, התשע"ט (6.1.2019), עמ' 142. הצ"ח - כנסת 818, התשע"ט, עמ' 40.
[2.] ראו העברת סמכויות עפ"י חוק זה לגורמים שונים במשרד הפנים: י"פ 9967, התשפ"ב, עמ' 1153.
[3.] עקב ביטולו של משרד הדתות, הועברה הסמכות לפי סעיף זה לראש הממשלה (י"פ 5266, התשס"ד, עמ' 1642).