חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 1

(ב) לענין חוק זה יראו כתושב גם אדם אחר הנמצא כחוק בישראל, אך לא יראו כתושב את מי שנמצא בה על פי רשיון לישיבת-מעבר או לישיבת-ביקור או על פי דרכון-חוץ דיפלומטי.

(ג) הוראות חוק זה המקנות זכויות לתושב או המטילות עליו חובות או הנוגעות לתושב יחולו גם על אזרח ישראלי שאיננו תושב.

(1) שם המשפחה, השם הפרטי והשמות הקודמים;

(2) שמות ההורים;

(3) תאריך הלידה ומקומה;

(4) המין;

(5) הלאום;

(6) הדת;

(7) המצב האישי (רווק, נשוי, גרוש או אלמן);

(8) שם בן-הזוג;

(9) שמות הילדים, תאריכי לידתם ומינם;

(10) אזרחות או אזרחויות, של עכשיו ושקדמו;

(11) המען;

(11א) כתובת למשלוח דואר כמשמעותה בחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005, ככל שנמסרה על כך הודעה;

(11ב) כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין, לפי הוראות סעיף 2א לחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005;

(11ג) המען הדיגיטלי;

(12) תאריך הכניסה לישראל;

(13) התאריך שבו נהיה לתושב כאמור בסעיף 1(א).

(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א) -

(1) תושב הרשום במרשם הזוגיות כהגדרתו בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010 (בסעיף קטן זה - מרשם הזוגיות), יירשם בפרט הרישום האמור בסעיף קטן (א)(7) הנוגע למצבו האישי (בסעיף קטן זה - פרט המצב האישי), כבן זוג בברית הזוגיות;

(2) תושב שנמחק רישומו ממרשם הזוגיות, יירשם בפרט המצב האישי כפנוי;

(3) תושב שבן זוגו נפטר בעת שהיה רשום כבן זוגו במרשם הזוגיות, יירשם בפרט המצב האישי כאלמן.

(ב) תושב שנרשם לראשונה ייקבע לרישומו מספר-זהות.

(א1) סבר פקיד הרישום הראשי כי לא היו בפני בית הדין הרבני או בפני בית המשפט שקבע כאמור בסעיף קטן (א) ההודעה, הרישום או התעודה הציבורית האמורים באותו סעיף קטן, רשאי הוא לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט, לפי העניין, ולהביאם בפניו, וכן רשאי הוא לעכב את הרישום, את תיקונו או את שינויו עד למתן החלטה של בית הדין הרבני או בית המשפט.

(ב) לענין חוק זה וכל רישום או תעודה לפיו, "יהודי" - כמשמעותו בסעיף 4ב לחוק השבות, התש"י-1950.

(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מרישום שנעשה לפני תחילתו.

(2) תושב שמסר לפקיד הרישום הודעה על מען דיגיטלי, ימסור לפקיד הרישום הודעה בדבר כל שינוי בפרטי המען הדיגיטלי שמסר.

(ב) בעת מסירת הודעה על מען דיגיטלי -

(1) רשאי התושב, לאחר שפקיד הרישום הודיע לו כאמור בסעיף 3ב(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, להודיע לפקיד הרישום כי הוא מסרב, ואם נקבע צו מחייב - הוא מעוניין, לקבל למענו הדיגיטלי מסרים מגופים ציבוריים לפי הוראות סעיף 3ג לחוק האמור;

(2) פקיד הרישום יבדוק כי לתושב יש גישה למען הדיגיטלי שצוין בהודעה וכי הוא יודע כיצד לעשות בו שימוש לעניין חוק זה (בסעיף זה - בדיקת מיומנות דיגיטלית).

(ג) תושב שמסר הודעה על מען דיגיטלי ומלאו לו 70 שנים - יבצע בדיקת מיומנות דיגיטלית אחת לחמש שנים, ואם מלאו לו 80 שנים - אחת לשנתיים.

(ד) לא עמד תושב בבדיקת מיומנות דיגיטלית לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2) או (ג), או לא ביצע התושב בדיקה שהוא נדרש לבצע לפי אותם סעיפים קטנים בתוך פרק זמן שקבע המנהל - יימחקו פרטי המען הדיגיטלי של התושב מהמרשם או לא יירשמו בו, לפי העניין.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע צו מחייב והודיע התושב כי יצא להשתקע בחוץ-לארץ לפי סעיף 14, לא תחול עליו החובה להודיע על מענו הדיגיטלי אלא הוא יהיה רשאי לעשות כן.

(ו) (1) שר הפנים, בהסכמת שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לקבוע הוראות בדבר בדיקת מיומנות לעניין מסר אזהרה ובדבר בדיקות חוזרות של בדיקה כאמור לתושבים שמלאו להם 70 או 80 שנים.

(2) לא עמד תושב בבדיקת מיומנות דיגיטלית לפי הוראות סעיף קטן (ב)(2) או (ג), אך עמד בבדיקת המיומנות לעניין מסר אזהרה, לא יחולו עליו הוראות סעיף קטן (ד), וניתן יהיה לעשות שימוש במען הדיגיטלי שלו לעניין שליחת מסר אזהרה או לשם שיחה בעניין מסר כאמור.

(3) בסעיף זה -

(ב) אירעה לידה במקום שאינו מוסד וטיפלו בה רופא או מיילדת, יצורפו להודעה כאמור בסעיף קטן (א) תעודת רופא או תצהיר מטעם המיילדת, לפי הענין, בדבר היותה של אם היילוד אמו הטבעית.

(ג) (1) אירעה לידה במקום שאינו מוסד ולא טיפלו בה רופא או מיילדת, יצורפו להודעה כאמור בסעיף קטן (א) כל אלה:

(א) תצהירים מטע הורי היילוד בדבר היותה של אם היילוד אמו הטבעית;

(ב) אישור רפואי, שניתן בידי רופא מוסמך על מעקב אחר הריון, שנערך החל מהשבוע ה–28 להריון;

(ג) אישור רפואי, שניתן בידי רופא מוסמך אשר בדק את אם היילוד בתוך 48 שעות מהלידה.

(ג) אישור רפואי, שניתן בידי רופא מוסמך אשר בדק את אם היילוד בתוך 48 שעות מהלידה.

(2) בהעדר אישור רפואי כאמור בפסקה (1)(ב) או (ג), יצורפו להודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוצאות בדיקה גנטית להורות שנערכה בהתאם להוראת סעיף 3(ד) לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000, לשם קביעת היותה של אם היילוד אמו הטבעית.

(ד) בסעיף זה -

(1) שינוי שם, בחירת שם או קביעת שם לפי חוק השמות, התשט"ז-1956;

(2) נישואין שנרשמו לפי פקודת הנישואין והגירושין (רישום);

(2א) רישום בני זוג במרשם הזוגיות או מחיקתם מהמרשם האמור, לפי הוראות חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010.

(3) המרת דת שנרשמה לפי פקודת העדה הדתית (המרה);

(4) התאזרחות או ויתור על האזרחות לפי חוק האזרחות, התשי"ב-1952.

(ב) מסירת הודעה לפי סעיף 7 שיש בה פרטים על בן-זוגו של הנפטר פוטר את בן-הזוג מחובת מסירת הודעה על התאלמנותו.

(1) למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הנוגעים לפרטי הרישום שאליו מתייחסת ההודעה, זולת אם היה בידיעה או במסמך כדי להפלילו;

(2) לתת הצהרה בכתב או בעל-פה על אמיתות ידיעה או מסמך שמסר.

(ב) נתבקש פקיד הרישום לרשום פרט-רישום על פי הודעה בלבד, ואחרי שהפעיל סמכויותיו לפי סעיף 19 היה לו יסוד סביר להניח שההודעה אינה נכונה, יסרב לרשום על פיה; אולם לגבי המצב האישי לא יסרב כאמור אלא אם עמדה ההודעה בסתירה לרישום אחר שבמרשם או לתעודה ציבורית המעידה על הפרט הנדון.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מסר אדם הודעה על שינוי מען, ושב ומסר הודעה כאמור בתוך 12 חודשים ממועד מסירת ההודעה הראשונה, ידרוש ממנו פקיד הרישום הצהרה בכתב על אמיתות ההודעה ועל נסיבות שינוי המען וכן ידיעות ומסמכים נוספים הנוגעים להודעה והמאמתים את נכונותה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות פקיד הרישום לפי סעיף 19 לעניין כל הודעה על שינוי מען.

(ב) לגבי הלאום, הדת או המצב האישי לא יעשה פקיד-הרישום הראשי כאמור בסעיף-קטן (א) אלא בהסכמת מי שהפרט מתייחס אליו, או על פי פסק-דין הצהרתי של בית המשפט לעניני משפחה שניתן לבקשתו של פקיד-הרישום הראשי; הבקשה תוגש לבית המשפט לעניני משפחה שבתחום-שיפוטו נמצא מען האדם שהפרט מתייחס אליו; היא תוגש ותתברר בבקשה בדרך המרצה, וכל מי שהפרט מתייחס אליו יהיה משיב.

(ג) פקיד-הרישום הראשי או פקיד-רישום רשאי, אם ראה צורך דחוף לעשות כן, לרשום מיזמתו מענו של תושב, לשנותו או לתקנו, על אף האמור בסעיף-קטן (א), ובלבד שנתן לתושב הודעה מוקדמת של שבעה ימים.

(ב) שר הפנים רשאי לקבוע הוראות בתקנות לגבי הליכי הרישום לרבות רישום זמני עד למתן צו על ידי בית המשפט.

(ב) תעודת הזהות תכלול שבב שבו ייכלל חומר מחשב כמפורט להלן:

(1) אמצעי זיהוי ביומטריים או נתוני זיהוי ביומטריים, כהגדרתם בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009; אמצעים או נתונים ביומטריים כאמור יישמרו בשבב באופן שתתאפשר גישה אליהם בהתאם להוראות החוק האמור, בלבד; גישה לצפייה בתמונת תווי הפנים, כאמור בסעיף 26א לחוק האמור, תתאפשר באמצעות ממשק אלחוטי קצר טווח, לאחר סריקת קוד האבטחה בלבד;

(2) תעודה אלקטרונית לאימות ואמצעי זיהוי אלקטרוני; תעודה ואמצעי כאמור יישמרו בשבב באופן שתתאפשר גישה אליהם בידי בעל התעודה בלבד או בהרשאתו;

(3) לפי בקשתו של בעל התעודה - אמצעי חתימה, אמצעי לאימות חתימה ותעודה אלקטרונית מאושרת, כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית; אמצעים ותעודה כאמור יישמרו בשבב באופן שתתאפשר גישה אליהם בידי בעל התעודה בלבד או בהרשאתו;

(4) פרטים נוספים שיקבע שר הפנים בתקנות; בתקנות לפי פסקה זו יקבע שר הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, את אופן שמירת הפרטים שקבע, בשבב.

(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תעודת זהות שתוקפה הוגבל לפי סעיף 26 לתקופה שאינה עולה על שנה, תונפק בלא שבב.

(ג) שר הפנים ושר המשפטים יקבעו הוראות לעניין אופן הנפקת תעודות אלקטרוניות לאימות והמאפיינים של אמצעי זיהוי אלקטרוניים, שייכללו בשבב לפי סעיף זה, ודרכי אבטחתם ואבטחת חומר מחשב אחר הכלול בשבב האמור.

(ב) היה פקיד-רישום סבור, אגב טיפול בתעודת-זהות, שנעשה בה שינוי, תיקון, הוספה או מחיקה שלא כדין, רשאי הוא לעכבה תחת ידו עד לגמר הבדיקה.

(1) לנקוט אמצעים סבירים לשם שמירה על תעודת הזהות שהונפקה לו ולשם מניעת שימוש לרעה בתעודה האלקטרונית לאימות ובאמצעי הזיהוי האלקטרוני הכלולים בשבב שבתעודת הזהות;

(2) להודיע לפקיד רישום או למי שקבע שר הפנים, בדרך שקבע, מיד כשנודע לו כי נפגעה שליטתו בתעודת הזהות או במידע השמור בה.

(ב) כל אדם רשאי לקבל ידיעה על שמו ומענו של כל אדם הרשום במרשם.

(ג) אדם שיש לו לכאורה ענין בדבר רשאי לקבל ידיעה על תאריך לידתו של אדם הרשום במרשם ועל פרטי-רישום אחרים שייקבעו בתקנות.

(1) גוף שמוטלת עליו חובה בחיקוק לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם;

(2) גוף שהוטל עליו תפקיד בחיקוק, ושביצוע תפקידו כאמור מצריך אותו לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם.

(א1) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, לבקשת גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים כהגדרתו בחוק לתקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים ולשם יישום ההוראות לפי החוק האמור, למסור מידע שהוא מען דיגיטלי בהתאם להוראות אותו חוק לגבי כל תושב שפרטי רישומו התבקשו כאמור, ובלבד שאותו גוף לא יהיה רשאי לעשות שימוש בפרטי הרישום שנמסרו לו אלא למטרה שלשמה נמסרו.

(ב) מסירת פרטי רישום לגוף כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתיעשה במתן הרשאה לאותו גוף, לגישה ישירה למרשם בדרך של שאילתה ביחס לאדם מסוים.

(ג) המנהל הכללי של משרד הפנים ימנה אדם בעל הכשרה מתאימה, שיהיה ממונה על אבטחת מידע כמשמעותו בסעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות; כן ימונה אדם כאמור בכל גוף שנמסרים לו פרטי רישום לפי סעיף זה.

(ד) שימוש בפרטי הרישום שנמסרו לפי סעיף זה שלא למטרה שלשמה נמסרו יהא עוולה לפי חוק הגנת הפרטיות.

(ה) שימוש בפרטי הרישום שנמסרו לפי סעיף זה שלא למטרה שלשמה נמסרו, או מסירתם בניגוד להוראות סעיף זה, יהיו עבירה לפי חוק הגנת הפרטיות.

(ו) שר הפנים רשאי להורות על הפסקת מסירתם של פרטי רישום לגוף לפי סעיף זה, אם נוכח כי אותו גוף השתמש בפרטי הרישום שלא למטרה שלשמה נמסרו לו, הפר את התחייבותו לפי סעיף קטן (א) או לא מילא תנאי מהתנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ובלבד שנתן לגוף האמור הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ז) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות בדבר אופן המסירה של פרטי רישום ותנאיה, לרבות דרכי אבטחת המידע והבקרה על השימוש בו, ובדבר העברת מידע לידי אדם על מסירת פרטי הרישום לגביו לפי סעיף זה.

(ח) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך ינהל רשימה שתכלול את כל אלה, ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים:

(1) גופים שנמסרו להם פרטי רישום לפי סעיף זה והחיקוקים שלפיהם נמסרו להם פרטי הרישום;

(2) גופים שהורשעו בעבירה לפי סעיף קטן (ה);

(3) גופים ששר הפנים הורה, לפי סעיף קטן (ו), להפסיק למסור להם פרטי רישום.

(ט) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך יערוך רישום של מסירת פרטי רישום לפי סעיף זה.

(י) על אף הוראות סעיף זה, מסירת מידע מהמרשם לגוף ציבורי כהגדרתו בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, תיעשה לפי הוראות הפרק האמור ואולם מסירת מידע שהוא מען דיגיטלי מהמרשם תיעשה רק לשם קיום הוראות לפי חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים.

(יא) בסעיף זה -

(ב) מי שיש לו לכאורה ענין בדבר רשאי לקבל תעודת-לידה או תעודת-פטירה של זולתו הרשום במרשם, אם הלידה או הפטירה אירעה בישראל.

(1)4 שר הפנים או מי שהשר הסמיכו לכך;

(2) שר הבטחון או מי שהשר הסמיכו לכך;

(3) היועץ המשפטי לממשלה או נציגו;

(4) המפקח הכללי של המשטרה או מי שהמפקח הסמיכו לכך;

(5) מי שבית-משפט או בית-דין דתי הסמיכו לכך לענין פלוני העומד ותלוי לפניהם;

(6) רושם-נישואין או מי שהרושם הסמיכו לכך;

(7) רשם הזוגיות כהגדרתו בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010.

(ב) העושה מעשה כאמור בסעיף קטן (א) לצורך זיוף תעודת זהות, ובכלל זה לצורך זיוף חומר מחשב הכלול בה כאמור בסעיף 25(ב), דינו - מאסר שבע שנים; לעניין זה, "זיוף" - כהגדרתו בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ג) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה אחת:

(1) מסר את תעודת-הזהות שלו או חלק ממנה לאדם אחר למטרה בלתי-חוקית;

(2) שינה, תיקן, הוסיף או מחק שלא כדין רישום בתעודת-זהות;

(3) השמיד במזיד תעודת-זהות או חלק ממנה.

(ב) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שלושה חדשים:

(1) הציג לזיהויו תעודת-זהות של אדם אחר כאילו היתה שלו;

(2) מסר לענין חוק זה ידיעה, מסמך או הודעה ביודעין שאינם נכונים;

(3) סירב שלא כדין לדרישת פקיד-רישום לפי סעיף 19;

(4) נדרש על ידי פקיד-רישום להמציא לו תעודת-הזהות שלו לפי סעיף 28(א), ולא עשה כן במועד שנקבע לכך בדרישה;

(5) לא קיבל תעודת זהות לפי סעיף 24.

(ג) מי שלא מסר, במועד שנקבע לכך, הודעה שהיה חייב למסרה לפי הסעיפים 5, 6, 7, 9, 11-13 ו-17, דינו - מאסר שבועיים או קנס 100 לירות.

"(9) עבירה לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965".

(1) הטפסים להודעת לידה או פטירה;

(2) צורתם של פנקסי הלידות והפטירות;

(3) צורתן של תעודות לידה ופטירה;

(4) רישום מאוחר של לידות ופטירות, לרבות לידות של תושבים שנולדו בקפריסין או במאוריציוס ועלו לישראל עד יום כ"ט באלול התש"ט (23 בספטמבר 1949).

(ב) תקנות לפי סעיף-קטן (א) בדבר לידות ופטירות שאירעו בכלי-שיט או כלי-טיס רשומים בישראל יותקנו גם בהסכמת שר התחבורה; תקנות בדבר רישום פטירות של חיילים יותקנו גם בהסכמת שר הבטחון.

(ב) בהוראת כל דין שמדובר בה על רישום לפי פקודת מרשם התושבים, התש"ט-1949, קרי: לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, אם אין כוונה אחרת משתמעת.

(ג) פנקס-זיהוי שניתן לפי תקנות-שעת-חירום (רישום תושבים), התש"ח-1948, תעודת-זהות וכל תעודה אחרת שניתנו לפי פקודת מרשם

(ד) (בוטל).

(1) דרכי ההודעה על פרטי רישום ושינויים בהם בלשכות המרשם או בנציגויות ישראל בחוץ-לארץ;

(2) המקומות למסירת הודעות לפי חוק זה;

(3) הסדרים למתן תעודות, תמציות, העתקים וידיעות;

(4) אגרות בעד מתן שירותים ותעודות לפי חוק זה;

(5) רישום פטירתו של אדם שנפטר בחוץ-לארץ, שפטירתו לא נרשמה והוא נקבר בישראל;

(6) תיקון טעויות-סופר והשמטות-סופר כאמור בסעיף 23;

(7) השימוש בתעודת זהות לצורך הזדהות בתקשורת אלקטרונית וביצוע חתימה אלקטרונית כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר.

(ב) תקנות לפי חוק זה, למעט תקנות לפי הסעיפים 6 או 7, טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.