חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992
הקליקו על כותרת הסעיף
1. תקרת הגרעון בשנים 1992 עד 1996
2. תקרת הגרעון בשנים 1997 עד 1999
3. תקרת הגרעון בשנים 2000 ו-2001
4. תקרת הגירעון בשנת 2002
5. תקרת הגירעון בשנת 2003 ואילך
6. סכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2005 ו–2006
6א. סכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2007 ואילך
7. הוראת שעה לשנים 2005, 2007 ו–2008 - מימון תכנית ההתנתקות
8. הוראת שעה לשנים 2007 ו–2008 - מימון הלחימה בצפון
9. הוראת שעה לשנים 2009 ו–2010 -מימון ההוצאות הנובעות מהמשבר העולמי
11. הוראת שעה לשנת 2015 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת
12. הוראת שעה לשנת 2016 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2016
13. הוראת שעה לשנת 2017 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2017
14. הוראת שעה לשנת 2018 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2018
15. הוראת שעה לשנת 2019 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2019
16. הוראת שעה לשנת 2020 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2020
16א. הוראת שעה לשנים 2021 ו-2022 הצמדת סכום ההוצאה הממשלתית
16ב. הוראת שעה לשנים 2023, 2024, 2026 ו-2027 - הצמדת סכום ההוצאה הממשלתית
17. הוראת שעה לשנת 2021 - מימון התמודדות עם משבר הקורונה בשנת 2021
18. הוראת שעה לשנת - 2022 הגדלת שיעור הגירעון לשם התמודדות עם משבר הקורונה בשנת 2022
19. הוראת שעה לשנים 2023 עד 2025 - הגדלת שיעור הגירעון לשם התמודדות עם משבר הקורונה בשנים 2023 עד 2025
20. הוראת שעה לשנת 2023 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2023 - חרבות ברזל
21. הוראת שעה לשנת 2024 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2024 - חרבות ברזל
22. הוראת שעה לשנת 2025 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית ושיעור הגירעון

חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992 1

 
1.   
תקרת הגרעון בשנים 1992 עד 1996

(תיקון התשנ"ד)
(א) בשנת התקציב 1992 לא יעלה הגרעון המקומי בתקציב המדינה ללא מתן אשראי (בסעיף זה - הגרעון המקומי), על 6.2% מן התוצר המקומי הגלמי (להלן - התמ"ג).
(ב) בשנת התקציב 1993 לא יעלה הגרעון המקומי על 3.2% מן התמ"ג.
(ג) בשנת התקציב 1994 לא יעלה הגרעון המקומי על 3.0% מן התמ"ג.
(ד) בכל אחת משנות התקציב 1995, 1996 ו-1997 יפחת הגרעון המקומי המבוטא בשיעור מן התמ"ג, לעומת הגרעון בשנה שקדמה לה.
2.   
תקרת הגרעון בשנים 1997 עד 1999

(תיקונים: התשנ"ז, התש"ס)
(א) בשנת התקציב 1997 לא יעלה הגרעון הכולל בתקציב המדינה ללא מתן אשראי (להלן - הגרעון הכולל), על 2.8% מן התמ"ג.
(ב) בשנת התקציב 1998 לא יעלה הגרעון הכולל על 2.4% מן התמ"ג.
(ג) בשנת התקציב 1999 לא יעלה הגרעון הכולל על 2% מן התמ"ג.
(ד)-(ה) (בוטלו).
3.   
תקרת הגרעון בשנים 2000 ו-2001

(תיקונים: התש"ס, התשס"ב)
(א) בשנת התקציב 2000 לא יעלה הגרעון הכולל על 2.5% מן התמ"ג.
(ב) בשנת התקציב 2001 תקבע הממשלה את שיעור הגרעון הכולל מן התמ"ג בהתבסס על שיעורי הצמיחה החזויים, ובלבד שהשיעור האמור יפחת בלפחות 0.25 נקודות אחוז ביחס לשיעור הגרעון לשנת 2000; הממשלה תודיע לכנסת על שיעור הגרעון שקבעה לפי סעיף זה עם הנחת תקציב המדינה.
(ג) (בוטל).
4.   
תקרת הגירעון בשנת 2002

[תיקונים: התשס"ב, התשס"ב (מס' 2)]
(א) בשנת התקציב 2002 לא יעלה הגירעון הכולל על 3% מן התמ"ג.
(ב)-(ד) (בוטלו).
5.   
תקרת הגירעון בשנת 2003 ואילך

[תיקונים: התשס"ב (מס' 2), התשס"ד, התשס"ז, התשס"ט, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ח, התשפ"ב, התשפ"ד, התשפ"ד (מס' 2), התשפ"ה, התשפ"ה (מס' 2), התשפ"ו]
בשנות הכספים 2003 ואילך, תקבע הממשלה את שיעור הגירעון הכולל מן התמ"ג לפי הוראות אלה:
(1) בשנת התקציב 2003 - באופן שלא יעלה על 3% עד 3.5%;
(2) בשנת התקציב 2004 - באופן שלא יעלה על שיעור של 2.5% עד 4%;
(3) בשנות התקציב 2005 ועד 2008 - באופן שמדי שנה לא יעלה על 3%;
(4) בשנת הכספים 2009 - באופן שלא יעלה על 6%;
(5) בשנת הכספים 2010 - באופן שלא יעלה על 5.5%;
(6) בשנת התקציב 2011 - באופן שלא יעלה על 3%;
(7) בשנת התקציב 2012 - באופן שלא יעלה על 2%;
(8) בשנת התקציב 2013 - באופן שלא יעלה על 4.65%;
(9) בשנת התקציב 2014 — באופן שלא יעלה על 3%;
(10) בשנת התקציב 2015 — באופן שלא יעלה על 2.9%;
(11) בשנת התקציב 2016 — באופן שלא יעלה על 2.9%;
(12) בשנת התקציב 2017 - באופן שלא יעלה על 2.9%;
(13) בשנת התקציב 2018 - באופן שלא יעלה על 2.9%;
(14) בשנת התקציב 2019 - באופן שלא יעלה על 2.9%;
(15) בשנת התקציב 2020 - באופן שלא יעלה על 2.5%;
(16) בשנת התקציב 2021 - באופן שלא יעלה על 3.0%;
(17) בשנת התקציב 2022 - באופן שלא יעלה על 3.5%;
(18) בשנת התקציב 2023 - באופן שלא יעלה על 3.7%;
(19) בשנת התקציב - 2024 באופן שלא יעלה על 7.7%;
(20) בשנת התקציב - 2025 באופן שלא יעלה על 5.2%;
(21) בשנות התקציב 2026 ואילך - באופן שמדי שנה לא יעלה על 1.5%.
6.   
סכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2005 ו–2006

(תיקונים: התשס"ד, התשס"ז)
סכום ההוצאה הממשלתית בכל אחת משנות התקציב 2005 ו–2006, לא יעלה בשיעור העולה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובלבד שסכום ההוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור הגרעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות חוק זה; לענין זה, "סכום ההוצאה הממשלתית" - סכום ההוצאה הממשלתית, ברוטו, לפי הקבוע בחוק תקציב שנתי, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי.
6א.   
סכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2007 ואילך

(תיקונים: התשס"ז, התש"ע, התשע"ד)
(א) סכום ההוצאה הממשלתית בכל אחת משנות התקציב 2007 עד 2010 לא יעלה בשיעור העולה על 1.7% ביחס לסכום ההוצאה מממשלתית בשנה שקדמה לה, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובלבד שסכום ההוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור הגירעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות חוק זה;
(ב) סכום ההוצאה הממשלתית בכל אחת משנות התקציב 2011 ואילך, לא יעלה בשיעור העולה על שיעור התוספת המרבית ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה, כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לאותה שנת תקציב, ובלבד שסכום ההוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור הגירעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות חוק זה.
(ג) בסעיף זה -
"סכום ההוצאה הממשלתית" - סכום ההוצאה הממשלתית, נטו, לפי הקבוע בחוק תקציב שנתי, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי;
"שיעור התוספת המרבית" -
(1) לעניין כל אחת משנות התקציב 2011 עד 2014 - היחס שבין 60% ובין היחס חוב-תוצר, כשהוא מוכפל בממוצע שיעורי הצמיחה
של התוצר המקומי הגולמי בעשר השנים שקדמו למועד הנחת חוק תקציב ושלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני התוצר המקומי הגולמי;
(2) לעניין כל אחת משנות התקציב 2015 ואילך - הסכום של שני אלה:
(א) ממוצע שיעורי הגידול באוכלוסייה בישראל בשלוש השנים שקדמו למועד הנחת חוק התקציב ושלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את שיעורי הגידול כאמור;
(ב) אחוז אחד כפול היחס שבין 50% ובין היחס חוב-תוצר;
"יחס חוב-תוצר" - היחס הידוע במועד הנחת חוק התקציב, בין סכום החוב הממשלתי, ברוטו, בצירוף סכום החוב של הרשויות המקומיות, ברוטו, ובניכוי סכום החוב של הרשויות המקומיות לממשלה, לבין גובה התוצר המקומי הגולמי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"מועד הנחת חוק התקציב" - המועד להנחת הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת, לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק–יסוד: משק המדינה.
7.   
הוראת שעה לשנים 2005, 2007 ו–2008 - מימון תכנית ההתנתקות

(תיקונים: התשס"ה, התשס"ז, התשס"ח)
(א) בסעיף זה - "תכנית ההתנתקות" כהגדרתה בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005.
(ב) על אף הוראות סעיפים 5 ו–6, לשם מימון תכנית ההתנתקות ולמטרה זו בלבד בשנות התקציב 2005, 2007 ו–2008 יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
(1) בשנת התקציב 2005, רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגרעון הכולל מן התמ"ג בשיעור נוסף של עד 0.4%;
(2) בשנת התקציב 2005, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6, שלא יעלה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2004 כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; בשנת התקציב 2007 - בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6 שלא יעלה על 0.5% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2006 המחושב לפי סעיף 6, כשהוא צמוד כאמור ובשנת התקציב 2008 - בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6 שלא יעלה על 0.5% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2007 המחושב לפי סעיף 6א, כשהוא צמוד למדד.
(ג) הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2005, 2007 ו–2008 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיפים 6 ו–6א בשנים הבאות, למעט לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2006 ביחס לשנת 2005.
8.   
הוראת שעה לשנים 2007 ו–2008 - מימון הלחימה בצפון

(תיקון התשס"ז)
(א) על אף הוראות סעיף 6, לשם מימון הוצאות הלחימה בגבול הצפון בחודשים יולי ואוגוסט 2006 והנזקים שנגרמו בשל הלחימה, ולמטרה זו בלבד, בשנות התקציב 2007 ו–2008, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, כמפורט להלן, לפי הענין:
(1) בשנת 2007 - בשיעור שלא יעלה על 1.6% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2006, המחושב לפי סעיף 6;
(2) בשנת 2008 - בשיעור שלא יעלה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2007, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב) הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2007 ו–2008 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיפים 6 ו–6א בשנים הבאות.
9.   
הוראת שעה לשנים 2009 ו–2010 -מימון ההוצאות הנובעות מהמשבר העולמי

(תיקון התשס"ט)
(א) על אף הוראות סעיף 6א, נוכח השפעת המשבר העולמי על המשק הישראלי, בכל אחת משנות הכספים 2009 ו–2010, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית, בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 1.35% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2008, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב) הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה, לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2009 ו–2010 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א בשנים הבאות.
10.   
(א) על אף הוראות סעיף 6א, נוכח המועד הצפוי לאישור התקציב לשנת 2013 והנסיבות הפיסקליות החריגות, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב האמורה, בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 2.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2012, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב) הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה, לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2013 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א בשנים הבאות.
11.   
הוראת שעה לשנת 2015 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת

(תיקון התשע"ו)
על אף הוראות סעיף 6א, נוכח האיחור החריג באישור התקציב לשנת 2015, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2015, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2014, המחושב לפי סעיף 6א.
12.   
הוראת שעה לשנת 2016 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2016

(תיקון התשע"ו)
(א) על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2016, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 0.25% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2015, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב) בשל שינוי באופן ההתחשבנות בין הממשלה ובין המוסד לביטוח לאומי שאינו משנה את הגירעון הכולל מן התמ"ג, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2016, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 6א, שלא יעלה על 1.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2015, המחושב לפי סעיף 6א.
(ג) הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2016 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
13.   
הוראת שעה לשנת 2017 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2017

(תיקון התשע"ז)
(א) על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2017, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 2.4% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2016, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב) על אף הוראות סעיף 6א, בשל שינוי באופן הרישום של כספי הסיוע האמריקני שאינו משנה את הגירעון הכולל מהתמ"ג, ולצורך חישוב ההוצאה הממשלתית בשנת 2017 ואילך, יראו את ההוצאה הממשלתית בשנת 2016 כאילו היתה נמוכה ב-2.6% מסכום ההוצאה הממשלתית לאותה שנה.
14.   
הוראת שעה לשנת 2018 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2018

(תיקון התשע"ז)
על אף הוראות סעיף 6א, נוכח הוראות סעיף 1(א)(3) לחוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), והוראות סעיפים 3(א) ו–5(2) לחוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), התשע"ו-2016, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2018, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 0.4% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2017, המחושב לפי סעיף 6א.
15.   
הוראת שעה לשנת 2019 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2019

(תיקונים: התשע"ז, התשע"ח)
על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2019, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 3% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2018, המחושב לפי סעיף 6א.
16.   
הוראת שעה לשנת 2020 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2020

[תיקונים: התשע"ז, התש"ף, התש"ף (מס' 2), (מס' 3), התשפ"א]
(א) על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2020, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 0.7% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2019, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב) על אף הוראות סעיף 6א, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה (להלן - משבר הקורונה), ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2020, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 6א, שלא יעלה על 21.34% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2019 המחושב לפי סעיף 6א.
(ג) הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב) לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2020 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
(ד) (בוטל).
(ה) (בוטל).
16א.   
הוראת שעה לשנים 2021 ו-2022 הצמדת סכום ההוצאה הממשלתית

(תיקון התשפ"ב)
על אף הוראות סעיף 6א, לעניין כל אחת משנות התקציב 2021 ו-2022 יקראו את סעיף קטן (ב) לסעיף האמור, כאילו במקום "כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לאותה שנת תקציב" נאמר "בתוספת שיעור של 2%, שמשקף הצמדה למדד המחירים לצרכן במצב של שינוי מחירים באמצע תחום יציבות המחירים שקבעה הממשלה בהתאם לסעיף 3(ב) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2020.
16ב.   
הוראת שעה לשנים 2023, 2024, 2026 ו-2027 - הצמדת סכום ההוצאה הממשלתית

(תיקון התשפ"ג)
(א) על אף הוראות סעיף 6א, לעניין כל אחת משנות התקציב המפורטות בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, יקראו את סעיף קטן (ב) לסעיף האמור, כך שבמקום "כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לאותה שנת תקציב" יבוא האמור בהן:
(1) שנת 2023 - "כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2022";
(2) שנת 2024 - "כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 2021, 2022 ו-2023";
(3) שנת 2026 - "כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 2022,2023 ו-2024, בניכוי שיעור ההקדמה";
(4) שנת 2027 - "כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 2024,2023 ו-2025, בניכוי שיעור ההקדמה".
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) ועל אף הוראות סעיף 6א, לעניין כל אחת משנות התקציב 2026 ו-2027, יקראו את סעיף קטן (ג) לסעיף האמור, כך שאחרי ההגדרה "סכום ההוצאה הממשלתית" יבוא:
" "שיעור ההקדמה" - ההפרש שבין ממוצע שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2022 לבין ממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 2019, 2020 ו-2021, כשהוא מחולק בשתיים;
17.   
הוראת שעה לשנת 2021 - מימון התמודדות עם משבר הקורונה בשנת 2021

[תיקונים: התש"ף, התש"ף (מס' 3), התשפ"א, התשפ"ב]
(א) על אף הוראות סעיף 6א, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם משבר הקורונה, ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2021, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 16.5% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2020 המחושב לפי סעיף 6א.
(ב) הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2021 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
(ג) על אף הוראות סעיף 5(16), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2021 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ"ג בשיעור נוסף של עד 3.8%.
18.   
הוראת שעה לשנת - 2022 הגדלת שיעור הגירעון לשם התמודדות עם משבר הקורונה בשנת 2022

[תיקונים: התש"ף (מס' 3), התשפ"ב]
(א) על אף הוראות סעיף 5(17), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2022 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ"ג בשיעור נוסף של עד 0.4%.
(ב) על אף הוראות סעיף 6א, כנוסחו בסעיף 16א, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם משבר הקורונה, ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2022, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 2.3% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2021 המחושב לפי סעיף 6א.
(ג) הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2022 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
19.   
הוראת שעה לשנים 2023 עד 2025 - הגדלת שיעור הגירעון לשם התמודדות עם משבר הקורונה בשנים 2023 עד 2025

(תיקון התשפ"ב)
(א) על אף הוראות סעיף 5(18), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2023 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ"ג בשיעור נוסף של עד 0.25%.
(ב) על אף הוראות סעיף 5(19), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2024 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ"ג בשיעור נוסף של עד 0.15%.
(ג) על אף הוראות סעיף 5(20), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2025 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ"ג בשיעור נוסף של עד 0.05%.
20.   
הוראת שעה לשנת 2023 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2023 - חרבות ברזל

(תיקון התשפ"ד)
(א) בסעיף זה, "הפעולות הצבאיות המשמעותיות" - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023).
(ב) על אף הוראות סעיף 6א, בשנת התקציב 2023 רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, כמפורט להלן:
(1) לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים צבאיים בשל הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד - בשיעור נוסף שלא יעלה על 3.75% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2022 המחושב לפי סעיף 6א;
(2) לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין מהפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד - בשיעור נוסף שלא יעלה על 1.95% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2022 המחושב לפי סעיף 6א.
(ג) הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2023 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
21.   
הוראת שעה לשנת 2024 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2024 - חרבות ברזל

[תיקונים: התשפ"ד (מס' 2), (מס' 3), התשפ"ה]
(א) בסעיף זה, "הפעולות הצבאיות המשמעותיות" - כהגדרתן בסעיף 20(א) .
(ב) על אף הוראות סעיף 6א, בשנת התקציב 2024 רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, כמפורט להלן:
(1) לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים צבאיים בשל הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד - בשיעור נוסף שלא יעלה על 17.8% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2023 המחושב לפי סעיף 6א;
(2) לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין מהפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד - בשיעור נוסף שלא יעלה על 3%.4 ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2023 המחושב לפי סעיף 6א.
(ג) הסכומים המחושבים בהתאם לסעיף 20(ב) לא יובאו בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2023 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד) הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2024 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
22.   
הוראת שעה לשנת 2025 - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית ושיעור הגירעון

[תיקונים: התשפ"ה (מס' 2), התשפ"ו]
(א) בסעיף זה, "הפעולות הצבאיות המשמעותיות" - כהגדרתן בסעיף 20(א) ולעניין פסקאות (3) ו-(4) לסעיף קטן (ב) - לרבות המערכה מול איראן בתקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025).
(ב) על אף הוראות סעיף 6א, נוכח הפעולות הצבאיות המשמעותיות והשלכותיהן, בשנת התקציב 2025 רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, כמפורט להלן:
(1) בשיעור נוסף שלא יעלה על 13.6% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2024 המחושב לפי סעיף 6א;
(2) לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים הנובעים במישרין, בשנת התקציב 2025, מהימשכות הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד, ובהתקיים התנאים האמורים בסעיף 12ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 - בשיעור נוסף על השיעור האמור בפסקה (1), שלא יעלה על 0.8% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2024 המחושב לפי סעיף 6א;
(3) לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים ביטחוניים בשל הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד - בשיעור נוסף על השיעור האמור בפסקאות (1) ו-(2), שלא יעלה על 5.6% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2024 המחושב לפי סעיף 6א;
(4) לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין מהפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד - בשיעור נוסף על השיעור האמור בפסקאות (1) עד (3), שלא יעלה על 0.4% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2024 המחושב לפי סעיף 6א;
(ג) מתוך הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית האמור בסעיף קטן (ב), יובא בחשבון גידול של 9.2% בלבד כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2025, לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
(ד) (בוטל).
 
יצחק שמיר ראש הממשלה
 
יצחק מודעי שר האוצר
חיים הרצוג נשיא המדינה
 
דב שילנסקי יושב ראש הכנסת
 
[1.] ס"ח 1378, התשנ"ב (8.1.1992), עמ' 45 [ת"ט ס"ח 1429, התשנ"ג (30.7.1993), עמ' 158].
תיקונים:ס"ח 1445, התשנ"ד (9.1.1994), עמ' 42;
ס"ח 1609, התשנ"ז (16.1.1997), עמ' 60;
ס"ח 1724, התש"ס (10.1.2000), עמ' 98;
ס"ח 1831, התשס"ב (17.2.2002), עמ' 171;
ס"ח 1850, התשס"ב (16.6.2002), עמ' 443 [התשס"ב (מס' 2)];
ס"ח 1920, התשס"ד (18.1.2004), עמ' 140 (כולל שינוי השם);
ס"ח 1982, התשס"ה (18.2.2005), עמ' 191;
ס"ח 2077, התשס"ז (11.1.2007), עמ' 81. הצ"ח - ממשלה 260, התשס"ז, עמ' 16;
ס"ח 2125, התשס"ח (1.1.2008), עמ' 121. הצ"ח - ממשלה 335, התשס"ח, עמ' 16;
ס"ח 2203, התשס"ט (23.7.2009), עמ' 281 ו-282. הצ"ח - ממשלה 436, התשס"ט, עמ' 348;
ס"ח 2241, התש"ע (3.6.2010), עמ' 515. הצ"ח - ממשלה 498, התש"ע, עמ' 596;
ס"ח 2374, התשע"ב (2.8.2012), עמ' 591. הצ"ח - ממשלה 710, התשע"ב, עמ' 1226;
ס"ח 2398, התשע"ג (13.6.2013), עמ' 82. הצ"ח - ממשלה 760, התשע"ג, עמ' 314;
ס"ח 2445, התשע"ד (26.3.2014), עמ' 414. הצ"ח - ממשלה 847, התשע"ד, עמ' 392;
ס"ח 2505, התשע"ו (29.10.2015), עמ' 6. הצ"ח - ממשלה 951, התשע"ה, עמ' 1652;
ס"ח 2588, התשע"ז (19.12.2016), עמ' 34. הצ"ח - ממשלה 1083, התשע"ז, עמ' 591;
ס"ח 2703, התשע"ח (13.3.2018), עמ' 280. הצ"ח - ממשלה 1196, התשע"ח, עמ' 639;
ס"ח 2835, התש"ף (29.7.2020), עמ' 298. הצ"ח - ממשלה 1341, התש"ף, עמ' 432;
ס"ח 2836, התש"ף (29.7.2020), עמ' 330 [התש"ף (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 1350, התש"ף, עמ' 624;
ס"ח 2850, התש"ף (8.9.2020), עמ' 438 [התש"ף (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 1353, התש"ף, עמ' 638;
ס"ח 2859, התשפ"א (30.9.2020), עמ' 33. הצ"ח - ממשלה 1365, התשפ"א, עמ' 6;
ס"ח 2931, התשפ"ב (9.11.2021), עמ' 16. הצ"ח - ממשלה 1443, התשפ"א, עמ' 1388;
ס"ח 3044, התשפ"ג (28.5.2023), עמ' 146. הצ"ח - ממשלה 1612, התשפ"ג, עמ' 964;
ס"ח 3128, התשפ"ד (17.12.2023), עמ' 280. הצ"ח - ממשלה 1684, התשפ"ד, עמ' 248;
ס"ח 3179, התשפ"ד (17.3.2024), עמ' 612 [התשפ"ד (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 1708, התשפ"ד, עמ' 516;
ס"ח 3291, התשפ"ד (30.9.2024), עמ' 1514 [התשפ"ד (מס' 3)]. הצ"ח - ממשלה 1791, התשפ"ד, עמ' 1352;
ס"ח 3339, התשפ"ה (25.12.2024), עמ' 144. הצ"ח - ממשלה 1814, התשפ"ה, עמ' 132;
ס"ח 3381, התשפ"ה (24.3.2025), עמ' 358 [התשפ"ה (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 1822, התשפ"ה, עמ' 440;
ס"ח 3454, התשפ"ו (30.9.2025), עמ' 2. הצ"ח - ממשלה 1891, התשפ"ה, עמ' 1012.