תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ"ט-1988 1

"חברי בית הדין

3. (א) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ימנה לתקופה של חמש שנים את חברי בית הדין מתוך שלוש הרשימות שלהלן:

(1) רשימת הכשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, שערך שר המשפטים על פי החוק (להלן - רשימת המשפטנים);

(2) רשימת חברי בית הדין למשמעת שהגיש נציב השירות על פי החוק (להלן - רשימת נציב השירות);

(3) רשימת הנציגים שהגיש לפי החוק ארגון עובדי המדינה המיצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה (להלן - רשימת הארגון היציג של עובדי המדינה).

(ב) לא ייכלל אדם ברשימות האמורות אלא אם כן הוא עובד המדינה או זכאי לקיצבת פרישה כעובד מדינה, או שפרש לאחר ששירת כעובד המדינה שבע שנים לפחות, ובלבד שבכל מקרה טרם מלאו לו שבעים שנים.

(ג) חבר בית הדין שתמה תקופת כהונתו, יכול שיתמנה שוב בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).

(ד) חבר בית הדין שהחל בדיון ותקופת כהונתו נסתיימה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו."

"הרכב צוותי בית הדין

6. (א) בית הדין ידון בצוותים של שלושה שימנה אב בית הדין לענין פלוני, בכפוף לאמור להלן:

(1) אם התובענה מוגשת נגד עובד המדינה, יהיה הצוות מורכב מאחד מרשימת המשפטנים, אחד מרשימת נציב השירות ואחד מרשימת הארגון היציג של עובדי המדינה;

(2) אם התובענה מוגשת נגד עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה הצוות מורכב משניים מרשימת המשפטנים ומאב בית הדין או מי שהוא ימנה מרשימת נציב השירות.

(ב) אב בית הדין ימנה לכל צוות יושב ראש מתוך רשימת המשפטנים או רשימת נציב השירות, אך אם הוא עצמו נמנה עם הצוות יהיה הוא היושב ראש.

(ג) נבצר מחבר צוות של בית הדין, למעט היושב ראש, להשתתף בישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה בפני שני חברי הצוות הנותרים אם הסכים לכך הנאשם, אלא אם כן החליט היושב ראש לדחות את הדיון.

(ד) נבצר מחבר צוות של בית הדין לסיים את הדיון, רשאי אב בית הדין למנות אחר תחתיו, והצוות רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע ההרכב הקודם, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם בענין זה, לנהוג בראיות שגבה ההרכב הקודם כאילו גבה אותן בעצמו, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן."

"חוקר

15. שר האוצר ימנה לעניין השיפוט המשמעתי לפי חוק יסודות התקציב, חוקרים שיפעלו לפי הוראות התובע; לא נתן התובע לחוקר הוראה לעניין פלוני, רשאי נציב השירות לתתה."

"התראה או נזיפה

31. (א) בעלי הסמכות המפורטים בסעיף קטן (ב) רשאים, בשל מעשה או מחדל של עובד המדינה, של עובד גוף מתוקצב או של עובד גוף נתמך, שיש בו משום עבירת משמעת, לנקוט כלפי העובד באחת מאלה:

(1) התראה;

(2) נזיפה.

(ב) ואלה בעלי הסמכות:

(1) לגבי עובד המדינה - השר הממונה או המנהל הכללי של המשרד;

(2) לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו - ראש הממשלה או ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור;

(3) לגבי עובד של גוף מתוקצב או גוף נתמך, למעט בנק ישראל ולמעט עובד בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה, אחד מאלה:

(א) המנהל הכללי של הגוף ובאין מנהל כללי כאמור - העומד בראש הגוף, ולגבי עובד שהוא המנהל הכללי או העומד בראש הגוף - השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור - השר הנוגע בדבר;

(ב) המנהל הכללי של משרד האוצר (להלן - מנכ"ל משרד האוצר);

(ג) לגבי עובד גוף מתוקצב שהוא חברה ממשלתית - מנהל רשות החברות הממשלתיות;

(4) לגבי עובד בנק ישראל - נגיד בנק ישראל, ואם סירב הנגיד לבקשה מנומקת של הממונה על השכר שמסתמכת על תלונה בקשר לעבירת משמעת שעבר עובד בנק ישראל, תהיה סמכות זו נתונה בידי ראש הממשלה;

(5) לגבי עובד בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה מלבד הנשיא - הנשיא של אותו מוסד או יושב ראש הוועד המנהל של אותו מוסד;

(6) לגבי נשיא בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה - יושב ראש הוועד המנהל של אותו מוסד.

(ג) לא ינקוט בעל סמכות באמצעי כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שניתנה לעובד הזדמנות להביא טענותיו לפני בעל הסמכות.

(ד) אמצעי כאמור בסעיף זה לא יחשב כאמצעי משמעת לענין סעיף 62."

"קובלים נוספים

32א. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 32 לחוק ובסעיף 39 לחוק יסודות התקציב רשאים גם אלה להגיש לתובע קובלנה על עבירות משמעת לפי חוק יסודות התקציב שעבר עובד, הן ביזמתם והן על פי תלונה שהוגשה להם:

(1) לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו - ראש הממשלה, או ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור;

(2) לגבי עובד גוף מתוקצב או גוף נתמך, למעט גופים המנויים בפסקאות (4) ו–(5) - אחד מאלה:

(א) המנהל הכללי של הגוף ובאין מנהל כללי כאמור - העומד בראש הגוף, ולגבי עובד שהוא המנהל הכללי או העומד בראש הגוף - השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור - השר הנוגע בדבר;

(ב) המנהל הכללי של משרד האוצר;

(3) לגבי עובד גוף מתוקצב שהוא חברה ממשלתית - מנהל רשות החברות הממשלתיות;

(4) לגבי עובד בנק ישראל - נגיד בנק ישראל, ואם סירב הנגיד לבקשה מנומקת של הממונה על השכר שמסתמכת על תלונה בקשר לעבירת משמעת שעבר עובד בנק ישראל, תהיה סמכות זו נתונה בידי ראש הממשלה;

(5) לגבי עובד גוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה - המנהל הכללי של המוסד או מי שעומד בראשו או המנהל הכללי של משרד האוצר, ובלבד שקובלנה תוגש בידי אחד מאלה רק לאחר התייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה או הוועדה שהוסמכה לפי סעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה; לא העבירה המועצה להשכלה גבוהה את עמדתה בעקבות בקשה אליה כדי לקיים את ההתייעצות כאמור בתוך 30 ימים מיום המצאת הבקשה, יראו בכך כאילו קוימה חובת ההתייעצות."

"אמצעי משמעת על ידי בית הדין

34. (א) בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:

(1) התראה;

(2) נזיפה;

(3) נזיפה חמורה;

(4) הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע, ולמעט דרגה אקדמית של עובד גוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה;

(5) הורדה ברמת שכר, בשיעורים ולתקופה שיקבע בית הדין;

(6) הפקעת משכורת בסכום שלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים;

(7) העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, בתחומי המשרד או הגוף שבו עובד העובד, בהגבלת זמן או בלא הגבלה; העברת עובד על פי פסקה זו תיעשה -

(א) לגבי עובד המדינה - בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהוא הסמיך לכך;

(ב) לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו - בתיאום עם ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור או מי שהוא הסמיך לכך;

(ג) לגבי עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך למעט עובד כאמור בסעיף קטן (ד) - בתיאום עם המנהל הכללי של הגוף, ובאין מנהל כאמור - העומד בראש הגוף;

(ד) לגבי עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך המכהן בתפקיד המנהל הכללי של הגוף או העומד בראש הגוף - בתיאום עם דירקטוריון הגוף או עם אורגן הממלא תפקיד דומה; באין דירקטוריון או אורגן כאמור - השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור - השר הנוגע בדבר;

(8) פסילה לאחר העברה למשרה אחרת, לתפקיד אחר או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;

(9) פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או בלא תשלום פיצויי פיטורים; ורשאי בית הדין להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם;

(10) פסילה לאחר פיטורים או לאחר פרישת העובד, או לאחר סיום כהונה בתפקיד, למילוי תפקידים מסוימים בשירות המדינה או בשירות בגוף המתוקצב או בגוף הנתמך שממנו פוטר או פרש; פסילה כאמור יכול שתהיה לצמיתות או לתקופה שיקבע בית הדין, לכלל הגופים המתוקצבים והנתמכים או לחלקם, והכול בהתחשב, בין השאר, בחומרת עבירת המשמעת שעבר העובד;

(11) פסילה לאחר פיטורים או לאחר פרישת העובד, או לאחר סיום כהונה בתפקיד, למילוי תפקיד כלשהו בשירות המדינה או בשירות בגוף המתוקצב או בגוף הנתמך שממנו פוטר או פרש; פסילה כאמור יכול שתהיה לצמיתות או לתקופה שיקבע בית הדין, לכלל הגופים המתוקצבים והנתמכים או לחלקם, והכול בהתחשב, בין השאר, בחומרת עבירת המשמעת שעבר העובד;

(12) בצירוף אמצעי משמעת אחר - פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.

(ב) בדיון על עבירת משמעת של עובד בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה, יחולו הוראות תקנת משנה (א) בשינוי זה: לא יטיל בית הדין אמצעי משמעת המנויים בפסקאות (7), (8), (10) ו–(11) בלי שהובאה לפניו עמדת המועצה להשכלה גבוהה או ועדה מוועדותיה שהסמיכה לעניין זה."

"השעיה

47. (א) עובד שהוגשה עליו קובלנה, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו; התחילה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד בעבירה שלדעת נציב השירות עולה כדי עבירה לפי סעיפים 34 עד 36 לחוק יסודות התקציב, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו.

(ב) נציב השירות לא ישעה עובד אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא את טענותיו לעניין ההשעיה בתוך תקופה שיקצוב לו לפני נציב השירות או לפני מי שנציב השירות הסמיך לכך דרך קבע או לעניין פלוני; והוא הדין לעניין העברתו הזמנית לעבודה אחרת לפי סעיף קטן (ד).

(ג) היה העובד מועסק בכמה משרות בשירות המדינה או בגופים מתוקצבים או נתמכים, רשאי נציב השירות להשעותו כאמור, בכולן או בחלק מהן.

(ד) בכל מקום שנציב השירות רשאי להשעות עובד לפי סעיף זה, רשאי הוא, במקום להשעותו, להעבירו זמנית לעבודה אחרת במשרה שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד, ובלבד שדרגת העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא תהיה נמוכה מדרגתו ערב העברתו, או, בהסכמת העובד, לעבודה במשרה שדרגתה נמוכה מדרגת משרתו.

(ה) הושעה עובד, תימשך ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי או משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי - עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים; ואולם רשאי נציב השירות להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.

(ו) לא יפעיל נציב השירות את סמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שהתייעץ עם בעלי התפקידים או הגורמים המפורטים להלן, לפי העניין:

(1) לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו - ראש היחידה;

(2) לגבי עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך למעט עובד כאמור בפסקה (3) - המנהל הכללי של הגוף או מי שעומד בראש הגוף;

(3) לגבי עובד של גוף מתוקצב או נתמך שהוא המנהל הכללי של הגוף או העומד בראשו - דירקטוריון הגוף או אורגן הממלא תפקיד דומה; באין דירקטוריון או אורגן כאמור - השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור - השר הנוגע בדבר;

(4) לגבי עובד גוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה - המועצה להשכלה גבוהה או הוועדה שהוסמכה לפי סעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(ז) סעיף זה יחול גם לגבי עובד בנק ישראל, ואולם לגבי עובד כאמור הסמכויות הנתונות לפי סעיף זה לנציב שירות המדינה יהיו נתונות לנגיד בנק ישראל, ואם סירב הנגיד לבקשה מנומקת של הממונה על השכר שמסתמכת על תלונה בקשר לעבירת משמעת שעבר עובד בנק ישראל, תהיה סמכות זו נתונה בידי ראש הממשלה."

(1) בסעיף קטן (א), המילים "לרבות תקופת השעייתו הקודמת לפי סעיף 48" - נמחקו;

(2) בסעיף קטן (ב), במקום "באוצר המדינה" נאמר "באוצר המדינה או בקופת הגוף המתוקצב או הנתמך, לפי העניין".

"עובד שהושעה מותר בעבודת–חוץ

50. עובד שהושעה לא יחולו עליו ההגבלות והאיסורים בדבר עבודה מחוץ לשירות המדינה או מחוץ לגוף המתוקצב או הגוף הנתמך, המוטלים על עובדי המדינה או על עובדי הגוף המתוקצב או הגוף הנתמך, בהתאמה, ובלבד שלא ייצג אדם אחר כלפי המדינה או מוסד ממוסדותיה או כלפי הגוף שבו הוא עובד, לפי העניין, למעט בתי המשפט, ולא יעסוק בעבודה שיש בה כדי ליצור התקשרות בינו ובין מי שיש לו מגע כספי או מסחרי או ענייני עם היחידה שבה הועסק לאחרונה; כן עליו להודיע לנציב השירות, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות על השתכרויותיו בתקופת ההשעיה; לא הודיע המושעה כאמור, ניתן לעכב את המשכורת המגיעה לו לפי סעיף 49(א) עד שידווח כנדרש."

"(ב) דין משמעתי פנימי של גוף מתוקצב או נתמך בשל מעשה שנחשב עבירת משמעת לפי חוק יסודות התקציב, לא ייחשב אמצעי משמעת לעניין סעיף זה".

"התיישנות

64. לא יינקטו אמצעי משמעת לפי חוק זה נגד עובד על עבירות משמעת לפי חוק יסודות התקציב שנודעו לממונה על השכר והסכמים קיבוציים במשרד האוצר, לחשב הכללי או לנציב השירות, לממונה על התקציבים או למנהל הכללי של משרד האוצר, שנתיים או יותר לפני הגשת הקובלנה לתובע; ואולם בחישוב תקופה זו לא יבוא במנין הזמן שבו נמשכו, במשטרה או בבית המשפט, חקירה או דיון פלילי בשל אותו מעשה או מחדל; לענין סעיף זה רואים דיון כנגמר כאשר אין עוד ערעור עליו."

"הגשת תובענה לאחר פרישת עובד

66. מותר להתחיל בהליכים לפני בית הדין אף לאחר שפרש העובד משירות המדינה או מכלל הגופים המתוקצבים או הנתמכים, ובלבד שהתובענה תוגש בתוך שנתיים מיום הפרישה או בתוך שנה מיום סיום חקירת המשטרה או הדיון הפלילי, לפי המאוחר, על פי הוראות היועץ המשפטי לממשלה, נציב השירות, או לפי בקשת העובד.

(1) בתקנה 2(5), במקום "שבסעיף 17 לחוק" ייקרא כאילו נאמר "שבסעיפים 34, 35, 35 א או 36 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן - חוק יסודות התקציב)", במקום "סעיף 17(2)" ייקרא כאילו נאמר "סעיפים 34(1) ו–35(1) לחוק יסודות התקציב", ויראו כאילו נמחקה המילה "הנוהג";

(2) בתקנה 9, אחרי "המשרד" ייקרא כאילו נאמר "או הגוף המתוקצב או הנתמך";

(3) בתקנה 15, במקום "משירות המדינה" ייקרא כאילו נאמר "משירות המדינה או מהגוף המתוקצב או הנתמך, לפי העניין";

(4) יראו כאילו תקנה 45א נמחקה;

(5) בתקנה 49, ייקרא כאילו במקום תקנת משנה (א) נאמר:

"(א) הורשע הנאשם - רשאי התובע תחילה, ואחריו נציג המשרד או נציג הגוף המתוקצב או הנתמך שבו מועסק הנאשם, ולאחריו הנאשם, להביא ראיות שיש בהן עניין לקביעת אמצעי המשמעת.

(א1) נציג המשרד או נציג הגוף המתוקצב או הנתמך כאמור בתקנת משנה (א), ייקבע בידי המנהל הכללי של המשרד או של הגוף המתוקצב או הנתמך או בידי העומד בראש גוף כאמור; ואולם אם הנאשם הוא העומד בראש הגוף המתוקצב או הנתמך או מנהלו הכללי, ייקבע הנציג בידי דירקטוריון הגוף או בידי אורגן הממלא תפקיד דומה, ובאין דירקטוריון או אורגן כאמור - בידי השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור - השר הנוגע בדבר.";

(6) בתקנה 50, במקום "נציג המשרד" ייקרא כאילו נאמר "נציג המשרד או נציג הגוף המתוקצב או הנתמך";

(7) בתקנה 52א, אחרי "סעיפים 43(ב), 53 ו–54 לחוק, בהתאמה" ייקרא כאילו נאמר "ובקשה לפי תקנה 20 לתקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ"ט-1988 (להלן - תקנות יסודות התקציב)";

(8) יראו כאילו תקנות 53 עד 67, 79, 80 ו–94 - נמחקו;

(9) בתקנה 82, אחרי "בסעיף 34 לחוק" ייקרא כאילו נאמר "כנוסחו בתקנה 12 לתקנות יסודות התקציב";

(10) בתקנה 83, אחרי "לפי סעיפים" ייקרא כאילו נמחק סעיף 28 ולפני "או לפי תקנה 88" ייקרא כאילו נאמר "או לפי תקנה 20 לתקנות יסודות התקציב";

(11) בתקנה 88, אחרי "בביטחון המדינה" ייקרא כאילו נאמר "ביציבותה הכלכלית";

(12) במקום תקנה 92א ייקרא כאילו נאמר:

"תיאומים לגבי גופים מתוקצבים

92א. בתקנות אלה -

"משרד" -

(1) לגבי עובד המדינה - המשרד שבו הוא מועסק;

(2) לגבי עובד גוף מתוקצב או גוף נתמך - הגוף שבו הוא מועסק;

(3) לגבי עובד שחל עליו צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשל"ט-1979 (להלן - צו המשמעת) - היחידה שבה הוא משרת כמשמעותה בצו המשמעתצו המשמעת;

"המנהל הכללי" - המנהל הכללי של המשרד או הגוף המתוקצב או הנתמך שבו מועסק העובד, ואולם -

(1) לגבי היחידה כמשמעותה בצו המשמעת - ראש היחידה;

(2) לגבי גוף מתוקצב אחר או גוף נתמך - המנהל הכללי של הגוף או מי שעומד בראש הגוף; ולגבי עובד שהוא המנהל הכללי של הגוף או העומד בראשו - דירקטוריון הגוף או אורגן הממלא תפקיד דומה, ובאין דירקטוריון או אורגן כאמור - השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור - השר הנוגע בדבר;

(13) בתקנה 93 ייקרא כאילו במקום "לפי החוק" נאמר "לפי החוק ולפי חוק יסודות התקציב";

(14) בתוספת, ייקרא כאילו -

(א) המילים "פרקליט המדינה או בא כוחו" ו"נציב שירות המדינה או בא כוחו" - נמחקו;

(ב) במקום "לפי סעיף 17 (ציין את הפסקה) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963" נאמר "לפי סעיפים 34, 35, 35א או 36 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985";

(ג) במקום "סעיף 17(2)" נאמר "סעיפים 34(1) או 35(1)";

(ד) המילה "הנוהג" - נמחקה."

(1) בתקנה 1, במקום "סעיף 49(א) לחוק" ייקרא "סעיף 49(א) לחוק ותקנה 18 לתקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ"ט-1988 (להלן - תקנות יסודות התקציב);"

(2) בתקנה 2 -

(א) ברישה, אחרי "סעיף 49(א) לחוק" ייקרא כאילו נאמר "ותקנות 2 ו–18 לתקנות יסודות התקציב";

(ב) בפסקאות (7) ו–(8), במקום "בסעיף 47(ד) או בסעיף 48 לחוק" ייקרא "בסעיף 47(ד) לחוק";

(ג) בפסקה (9), אחרי "הורשע בעבירה" ייקרא כאילו נאמר "שיש עמה קלון" ויראו כאילו המילים "לפי סעיף 17(6) לחוק" - נמחקו.

(3) בתקנה 3, אחרי "סעיף 49(א) לחוק" ייקרא כאילו נאמר "ותקנה 18 לתקנות יסודות התקציב".

(1) בתקנה 1(א), אחרי "באמצעות חשב המשרד" ייקרא כאילו נאמר "או חשב הגוף המתוקצב או הגוף הנתמך";

(2) בתקנה 1(ב), במקום ההגדרה "משרד" ייקרא: