חוק הסדרת מקומות-רחצה, התשכ"ד-1964 1

(1) אמצעים לשמירת הבטיחות והתברואה במקום-רחצה, לרבות מיתקנים ומבנים הדרושים בקשר לכך;

(2) סדרים לשימוש במקום-רחצה, לרבות איסור הרחצה בו בזמנים ובנסיבות שיש בהם משום סכנה לבטיחותם ולבריאותם של המתרחצים;

(3) איסור או הגבלת-פעולה שלדעתו עלולה להפריע לרחצה;

(4) דרכי הפיקוח על סדרים ואיסורים כאמור;

(5) כשירותם, סמכויותיהם וחובותיהם של סדרנים, פקחים, מצילים ומגישי עזרה ראשונה שיתמנו לענין ביצוע חוק זה וכל צו, חוק-עזר או הוראה אחרת על פיו, וכן דרכי-פעולתם;

(6) תקנים של סדרנים, פקחים, מצילים ומגישי עזרה ראשונה שיוצבו במקום-רחצה.

(ב) צו כאמור בסעיף-קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לרשות מקומית פלונית או למקום-רחצה מוכרז פלוני או לסוגים של מקומות-רחצה מוכרזים.

(ב) מקום מרפא יקבע מועדים לרחצה נפרדת לגברים ולנשים; מועדים כאמור ייקבעו בשעות היום ולמשך זמן שלא יפחת מחמש שעות שבועיות לגברים וחמש שעות שבועיות לנשים.

(ג) במקום מרפא לפי סעיף זה, יסדירו הבעלים, המחזיק, או שניהם, את כל הנחוץ כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות גישה למקום המרפא ושימוש בו.

(ד) (בוטל).

(ה) שר הפנים יקבע הוראות לעריכת סידורי גישה לאנשים עם מוגבלות לפי סעיף זה, בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובשים לב, בין השאר, להוראות כל דין בדבר נגישות.

(1) סדרי הבטיחות במקום-הרחצה, לרבות הנסיבות בהן תהיה הרחצה בו אסורה או מוגבלת;

(2) הבטחת הנקיון;

(3) שמירת הסדר בין המתרחצים, הן במים והן מחוצה להם;

(4) ייעוד מקומות או זמנים לרחצה בלעדית של גברים, נשים או טף;

(5) הסדרת משחקי ספורט המים, התעמלות בקבוצות, משחקים קבוצתיים ומשחקים בכדור;

(6) הסדרת השיט במקום-הרחצה למניעת הפרעות לרחצה;

(7) איסורה או הגבלתה של כניסת בעלי-חיים למקום-רחצה;

(8) הסדרת השימוש במלתחות, מקלחות ובתי-שימוש;

(9) סדרי ההתפשטות וההתלבשות במקום-רחצה;

(10) קביעת דמי-כניסה למקום-רחצה שאיננו בריכת-שחיה בעד השירותים הניתנים בו, אולם נוכחותו של מציל, נקיון, בתי-שימוש והספקת מים לשתיה לא ייחשבו כשירותים לענין פיסקה זו.

(ב) רשות מקומית שבתחומה מקום רחצה מוכרז בחוף הים, תהא חייבת לקבוע הוראות לענין האמור בסעיף קטן (א)(4) לגבי אותו מקום רחצה, ובלבד שבאה על כך בקשה -

(1) ברשות מקומית שמספר חברי המועצה בה הוא פחות מ-17 - מטעם אחד מחברי המועצה;

(2) ברשות מקומית שמספר חברי המועצה בה הוא 17 לפחות - מטעם שניים מחברי המועצה.

(1) בעד ילד שטרם מלאו לו 13 שנים;

(2) בעד ילד שמלאו לו 13 שנים אך טרם מלאו לו 17 שנים, בסכום העולה על עשרה שקלים חדשים.

(ב) במקום רחצה כאמור בסעיף קטן (א), תוצג במקום בולט לעין בסמוך למקום שבו נגבים דמי הכניסה למקום הרחצה, ככל שגבייתם הותרה, הודעה המפרטת את ההגבלות לפי סעיף קטן (א) לעניין גביית דמי כניסה.

(ב) המתיר לקטין שבחסותו או בפיקוחו ושטרם מלאו לו 15 שנה להתרחץ במקום שהרחצה בו אסורה או אינו מונע בעדו מלהתרחץ כאמור כאשר יש ביכולתו למנעו, דינו - קנס - 500 לירות או מאסר חודש.

(ג) המפיר הוראות של מציל בענין מניעה סכנה לחיי המתרחצים דינו - קנס 500 לירות או מאסר חודש.

(ד) המשחית, מסיר, פוגם או מליט שלט או סימן אחר לאיסורה או הגבלתה של הרחצה, דינו - קנס 500 לירות.

(ה) בעל או מחזיק של מקום מרפא אשר הפר הוראות שנקבעו לפי סעיף 5א לענין ייעוד שעות רחצה נפרדות לגברים ולנשים, ולענין התקנת סידורים לנכים, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(1) פקודת מקומות-רחצה ציבוריים;

(2) פיסקה (2) לסעיף 98 לפקודת העיריות, 1934.