חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966 1

"דרך", "דרך עירונית", "רכב" ו-"תמרור" - כמשמעותם בפקודת התעבורה והתקנות לפיה;

(1) ניתן לכך היתר לפי חוק זה (להלן - היתר);

(2) צויין על גבי השלט שמו של מי שהזמין את הכנת השלט או את התקנתו.

(ב) הוחנה רכב כאמור בסעיף קטן (א) רואים את בעליו, לענין סעיף זה, כאילו הוא החנהו כאמור, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של האדם שהרכב היה ברשותו באותה עת, או שהרכב הוחנה כך ללא הסכמתו.

(ב) הסמכות ליתן היתר לענין סעיף 5(5) היא של ועדת היתרים, שחבריה הם:

(1) נציג שר התשתיות הלאומיות 2 , והוא יהיה היושב ראש;

(2) נציג השר לאיכות הסביבה;

(3) נציג שר התחבורה;

(4) נציג שר הפנים;

(5) נציג השר לבטחון הפנים;

(6) שני נציגים של גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונו על ידי השר לאיכות הסביבה;

(7) נציג הרשות כהגדרתה בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס"ו-2006.

(ג)3 (1) הסמכות ליתן היתר לעניין סעיף 6ב היא של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה עובר קטע הדרך שלגביו מתבקש ההיתר, באישור הוועדה המקומית.

(2) הודעה על היתר שנתנה הרשות המקומית לפי פסקה (1) תפורסם בדרך שקבע שר הפנים.

(3) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית לפי סעיף קטן זה רשאי לערור בפני הוועדה המחוזית בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה או מיום פרסומה, לפי העניין.

(4) (א) הוגש ערר בהתאם לסעיף קטן זה, לא יינתן היתר כאמור עד להחלטת הוועדה המחוזית בערר.

(ב) הוועדה המחוזית תחליט בערר בתוך שלושים ימים מיום הגשתו; לא ניתנה החלטה במועד כאמור, תעמוד החלטת הוועדה המקומית בעינה עד להחלטת הוועדה המחוזית בערר.

(1) נציג שר הבינוי והשיכון 4 , יושב ראש;

(2) נציג שר התחבורה;

(3) נציג שר הפנים;

(4) נציג שר החקלאות;

(5) נציג השר לבטחון הפנים;

(6) נציג הרשות כהגדרתה בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס"ו-2006.

(1) אזהרה או הודעה הנועדת למניעת תאונות דרכים, שריפות, לכלוך או השלכת פסולת;

(2) הוראה על מציאותו של מפעל, בית מלאכה או כל בית עסק אחר (להלן - עסק), והשלט מותקן בחצרי העסק;

(3) הוראה על מציאותו של מקום קדוש או מקודש, אתר לאומי או הסטורי, אתר זכרון והנצחה, גן לאומי או שמורת טבע;

(4) הודעה של רשות מקומית הקשורה בכניסה לתחום הרשות;

(5) שמו וסמלו של נותן החסות לניקיון ולטיפוח של קטע מסוים של דרך בין-עירונית ושל צדיו, וכן סיסמה אחידה שתקבע ועדת ההיתרים כאמור בסעיף 3(ב).

(1) על אתר היסטורי - אלא לאחר התייעצות עם שר החינוך והתרבות או מי שהשר הסמיכו לכך;

(2) מקום קדוש או מקודש - אלא לאחר התייעצות עם שר הדתות5 או מי שהשר הסמיכו לכך;

(3) (בוטלה).

(4) בענינים הנוגעים לאתר זכרון והנצחה - אלא לאחר התייעצות עם שר הבטחון או שר החינוך והתרבות, לפי הענין, או עם מי שאחד השרים האמורים הסמיכו לכך.

(1) אורכים מזעריים של קטעי דרך בין-עירונית, שלגביהם תינתן החסות לניקיון ולטיפוח; קביעה לפי פסקה זו יכול שתהיה כללית או לגבי דרכים מסוימות;

(2) קביעת דרכים להתקשרות עם נותני חסות;

(3) החובות שיחולו על נותן החסות לענין הניקיון והטיפוח של קטע הדרך ושל צדיו, לרבות דרכי הטיפוח.

(ב) הרשות רשאית לאשר לנותן חסות לבצע פעולות, לרבות הצבת מיתקנים, הקשורות לטיפוח קטע הדרך הבין-עירונית וצדיו, אף אם אינן כלולות בחובות שנקבעו לפי סעיף קטן (א)(3).

(ג) הוראות סעיף זה יחולו נוסף על הוראות סעיף 15.

(ד) לענין סעיף 5(5) וסעיף זה -

(1) השלט יותקן בסמוך לדרך או בצמוד לה על מבנה שנבנה כדין;

(2) השטח הסמוך למקום התקנת השלט משני צדי הדרך אינו מיועד למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים כמשמעותם בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

(ב) הוסר שלט, נהרס או סולק כאמור בסעיף קטן (א), יחזיר בעל השלט לאוצר המדינה את כפל ההוצאות שהוצאו להריסתו, להסרתו או לסילוקו (להלן - הוצאות הסילוק); תעודה בכתב מאת הרשות המעידה על סכום הוצאות הסילוק, תשמש ראיה לכאורה לתוכנה; אין בתשלום ההוצאות לפי סעיף קטן זה כדי לפטור את המשלם מאחריות פלילית על פי סעיף 9ב; על גביית הוצאות אלה תחול פקודת המסים (גביה).

(ג) שלט שהוסר או שסולק יישמר בידי הרשות, ולרשות תהיה זכות עיכבון בשלט כערובה לתשלום הוצאות הסילוק והשמירה; לא דרש בעל השלט את החזרתו, תוך שבועיים ימים מתום המועד שנקבע בהתראה לפי סעיף קטן (א), רשאית הרשות למכור את השלט או לנהוג בו כראות עיניה.

(ב) היתה זהותו של בעל השלט כאמור בסעיף קטן (א) ידועה או שאפשר לבררה מתוכן השלט, לא יינקטו צעדים לפי חוק זה אלא אם הודיעה לו הרשות כי הוא רשאי לבקש היתר בתוך המועד הקבוע בהודעה ושאינו פחות משלושים יום מיום מסירתה, ואם ביקש תוך המועד - לא יינקטו צעדים כאמור אלא אם הבקשה נדחתה ואלא לגבי הזמן לאחר שלושים יום מיום שהודע לו על הדחיה.

(ב) הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.

(1) מתקין שלט בניגוד להוראות חוק זה;

(2) אינו מקיים תנאי מתנאי ההיתר;

(3) מחנה רכב נושא שלט בניגוד להוראות סעיף 2א;

(4) אינו מסלק שלט כפי שנדרש בהתראה לפי סעיף 8.

(ב) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית משפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה בהתאם להוראות סעיף 8(א).

(ג) הורשע אדם, בתוך שנתיים, פעם נוספת בעבירה לפי סעיף זה, דינו - כפל הקנס שבית משפט היה רשאי להטיל עליו, לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע.

(ד) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

(ה) קנס שהוטל בשל עבירה לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הנקיון כמשמעותה בחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 9ב על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה ואת המשכתה.

(ב) תקנות לענין מרחקים מזעריים בין שלטים, מיקומם וגודלם, יותקנו בהתייעצות עם שר התחבורה.

(ג)0 שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר הפנים, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקינו תקנות בכל הנוגע לשלטים בנתיבי איילון, לרבות לגבי גודלם, עיצובם וצורתם של שלטים ואופן התקנתם, וכן לעניין מרחקים מזעריים ומרביים בין השלט לבין הדרך, שימוש בתאורה וכל עניין אחר בנוגע להתקנת השלטים.