תקנות מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ד-1984 1

"הפרוטוקול" - פרוטוקול בדבר מניעה והפסקה של זיהום בים התיכון בהטלת פסולת מאוניות וכלי טיס, כנוסחו המעודכן מזמן לזמן Protocol for the Prevention and El imination of Pollu tion of the Mediterranean Sea by Du mping from ;Ships and Aircraft or Incineration at Sea

(ב) דרישה כאמור בתקנת משנה (א) תוצג למבקש לא יאוחר מ-60 ימים מיום הגשת הבקשה.

(ב) הועדה רשאית להיעתר לבקשה, בתנאים או בלעדיהם, או לדחותה.

(ג) יושב ראש הועדה יודיע בכתב למגיש בקשה על החלטת הועדה.

(ד) החליטה הועדה להיענות לבקשה למתן היתר - ימציא יושב ראש הועדה את ההיתר למבקש בהקדם.

(ה) החליטה הוועדה לדחות את הבקשה למתן היתר, יודיע על כך יושב ראש הוועדה למגיש הבקשה בהודעה מנומקת בכתב.

(ו) הוועדה רשאית לקיים דיון חוזר בבקשה למתן היתר אשר החליטה לדחות או בתנאים שקבעה בהיתר, אם ביקש זאת חבר הוועדה או מגיש הבקשה, בבקשה מנומקת בכתב בתוך 21 ימים מקבלת החלטת הוועדה.

(ב) (1) סכום האגרה הנקוב בתקנת משנה (א) ישתנה ב–1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(2) כל סכום ששונה כאמור יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים.

(3) בתקנה זו -

(ג) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנה 5(א) כפי שהשתנה עקב האמור בתקנת משנה (ב).

(1) לא קיימת, לדעת הוועדה, אפשרות עדיפה לטיפול או לסילוק יבשתי של הפסולת, ובכלל זה שימוש חוזר בפסולת;

(2) הוועדה בחנה אם קיימת טכניקה או שיטה אפשרית אחרת, לצמצום כמות הפסולת או מאפייניה במקור או למניעת הזיהום, ושקלה את הצורך לקבוע תנאים לעניין זה בשים לב לישימות הטכניקה או השיטה באופן שיביא לצמצום כמות הפסולת או למניעת הזיהום מהפסולת;

(3) היא אינה אסורה לפי הוראות הפרוטוקול; לעניין תקנה זו, לא יראו כל אחד מאלה כפסולת שהטלתה אסורה לפי הפרוטוקול:

(א) חומר חפור שמקורו בים;

(ב) משטחים ומבנים ימיים מעשה ידי אדם, ובלבד שאין בהם כדי לפגוע בסביבה הימית ושהוסר מהם כל חומר שעלול לגרום לזיהום ים;

(ג) חומרים גאולוגיים אינרטיים לא מזוהמים, שבשל תכונותיהם סביר להניח כי מרכיביהם הכימיים לא ישתחררו לסביבה הימית;

(ד) פסולת של דגים או של יצורים ימיים אחרים וכן פסולת אורגנית שמקורה בתהליכי עיבוד של דגים או של יצורים ימיים כאמור.

(ב) אין בהוראות תקנת משנה (א) כדי לגרוע מסמכות הוועדה להתיר, באופן חריג ואם סברה כי הדבר חיוני - הטלה לים של פסולת שאינה נמנית עם סוגי הפסולת המנויים בתקנת משנה (א)(3), שלא ניתן להטילה ביבשה בלא גרימת נזק חמור או סכנה חמורה לחיי אדם או לבטיחותם, והכול בהתאם להוראות האמנה או הפרוטוקול.

(ג) הוועדה לא תתיר -

(1) הטבעה לשם סילוק בים של כלי שיט או כלי טיס או כל חלק מהם, שאינה בגדר הוראות תקנה 6(א)(3)(ב);

(2) שריפת פסולת בים או פירוקה בחום בדרך אחרת; הוראה זו לא תחול על פעולה כאמור שהיא אגבית להפעלה הרגילה של כלי שיט או כלי טיס.

(ב) כאשר קיימת סכנה לחיי אדם או לבטיחותו של כלי השיט או כלי הטיס, אם בשל כוח עליון כתוצאה ממזג האוויר ואם בשל כל סיבה אחרת, רשאית הוועדה לתת היתר חירום אף בסטייה מהוראות תקנות אלה.

(1) מהות וכמות החומר שמותר להטילו;

(2) אופן האריזה, אם ישנה, בעת ההטלה;

(3) שיטת ההטלה;

(4) אתר ההטלה ומועדה;

(5) שיטת ההעמסה והטעינה של החומר;

(6) נתיב כלי השיט או כלי הטיס המוביל את החומר לאתר ההטלה;

(7) אמצעים מיוחדים שיש לנקוט בנוגע להעמסה, להובלה ולהטלה.

(ב) תוצאות הניטור יימסרו לועדה באופן ובמועדים שיפורטו בתכנית הניטור.

(ב) הדיווח יכלול את הפרטים הבאים:

(1) מספר ההיתר ותאריך נתינתו;

(2) שם קברניט כלי השיט או כלי הטיס, בעת ביצוע ההטלה;

(3) כמות החומר שהוטלה למעשה והמיקום המדוייק של אתר ההטלה;

(4) הערות והסבר למקרה של סטיה מתנאי ההיתר;

(5) פרטים נוספים שנדרשו בתנאי ההיתר.

(ב) בנוסף לדיווח כאמור בתקנת משנה (א) ידווח הקברניט לועדה, תוך חודש מיום הגעת כלי השיט לנמל, ובכלי טיס - תוך חודש מיום הדיווח הראשון, את הפרטים הבאים:

(1) הענינים המנויים בתקנה 10;

(2) תיאור הנסיבות אשר חייבו את ההטלה.

(1) לא נתקיימו הוראות ההיתר;

(2) הובא לידיעת הועדה מידע, שלא היה בידיעתה בעת מתן ההיתר, ואשר אילו היה בידיעתה באותה עת לא היתה נותנת את ההיתר.

(1) שם טכני (לרבות שם מסחרי, אם ישנו);

(2) תיאור: זיהוי, הרכב, מהות, מצב צבירה ולעניין חומר חפור שמקורו בים - נתוני איכות החומר החפור לפי סקר דיגום שטח; לעניין זה -

"סקר דיגום שטח" - בדיקה מייצגת של איכות נפח החומר החפור לרבות מאפייניו הביולוגיים ;

(3) כמות החומר וסוגו כמפורט בתקנה 6(א)(3);

(ב) תיאור ההליך שגרם ליצירת החומר;

(1) מועד מתוכנן;

(2) מיקום (מיקום גיאוגרפי ועומק הקרקעית);

(3) אופן ההטלה;

(6) הנימוקים להגשת הבקשה למתן היתר להטלה, בהתאם לתנאים המפורטים בתקנות אלה;

(ב) פרטי הרישום של כלי השיט או כלי הטיס -

(1) בכלי שיט - שם כלי השיט, נמל הרישום, תסבולת והדחק בטעון;

(2) בכלי טיס - הסוג, המספר הסידורי ומספר הרישום.

(1) מידע פיסיקלי, כימי וביולוגי הנוגע לאתר ההטלה שיש בו כדי להצביע על התאמתו לשמש אתר הטלה שמתקיימות בו הדרישות המפורטות בתוספת הרביעית;

(2) מידע בדבר השיטה שבה המבקש סילק בעבר חומר מהסוג המיועד להטלה והכמויות שסולקו;

(3) הסבר בדבר הצורך בהטלה המוצעת ובחינת דרכים חלופיות לסילוק, טיפול או מיחזור של החומר, לרבות התייחסות להשפעות הסביבתיות של כל אחת מן החלופות;

(4) פירוט והערכה של ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות, הצפויות או החזויות, של ההטלה המיועדת, לרבות ההשפעה על אפשרויות ניצול משאבים ימיים חיים ודוממים, ביצוע מחקר מדעי, ופעילויות שיט ונופש.

(1) הכמות הכוללת וההרכבים הממוצעים של החומר המיועד להטלה (כגון: לשנה);

(2) מקור, צורה (כגון: מוצק, בוצה, נוזל או גזים בחומר, כגון גזים במשקעים, או כל תערובת של צורות אלה);

(3) תכונות: פיסיקליות (כגון: מסיסית וצפיפות), כימיות וביוכימיות (כגון: צריכת חמצן, נוטריאנטים) וביולוגיות (כגון: מציאותם של נגיפים, בקטריות, שמרים, טפילים, מינים פולשים);

(4) רעילות ובכלל זה עקבות מתכות, אורגנו-הלוגנים, אורגנו-סיליקונים, קוטלנים (biosides ) (כגון TBT ), פחמימני נפט או חומרים רעילים אחרים ותערובות שלהם;

(5) עמידות: פיסיקלית, כימית וביולוגית;

(6) צבירה וביוטרנספורמציה בחמרים ביולוגיים ובמשקעים ובכלל זה עקבות מתכות, אורגנו-הלוגנים, אורגנו-סיליקונים, קוטלנים (כגון TBT ) או חומרים רעילים אחרים;

(7) רגישות לשינויים פיסיקליים, כימיים וביוכימיים, והגבה בסביבה המימית עם חמרים אורגניים ואי-אורגניים מומסים;

(8) הסתברות ליצירת זיהומים או שינויים המפחיתים את אפשרות השיווק של אוצרות ים (דגים, רכיכות וכו');

(9) נוכחות פסולת מוצקה/שפוכת (litter/debris ) כגון חומרי פלסטיק, חלקיקי פסולת מיקרוניים (microliter ) וכולי.

1. המיקום (כגון: הקואורדינטות של שטח ההטלה, העומק והמרחק מן החוף), המיקום והמרחק ביחס להנאות, ערכים ושימושים אחרים בים (כגון: שטחי הנאה, שטחים להטלת ביצי דגים, בריכות לדגיגים ושטחי דיג, אזורי ים מוגנים ומקורות הניתנים לנצול);

2. קצב הסילוק בתקופה מסוימת (כגון: הכמות ליום, לשבוע, לחודש);

3. שיטות האריזה וההמכלה, אם ישנן;

4. מהילה ראשונית שתושג באופן השחרור המוצע, במיוחד: מהירות כלי השיט;

5. תכונותיהם הפיזיות, הכימיות והביולוגיות של הקרקעית והמים בעומקים השונים (water-column ), ובכלל זה -

(א) אופי הפיזור (כגון: השפעותיהם של הזרמים, הגיאות והשפל והרוחות על הסעה אופקית וערבוב אנכי);

(ב) תכונות המים הפיזיות, הכימיות והביולוגיות (כגון: טמפרטורה, pH, מליחות, עכירות ומידת בליעת האור (turbidity , transparency ), ריבוד, מדדי החמצן לזיהום מומס (DO ), צריכת חמצן כימי, ( ( COD פחמן אורגני כללי (TOC ), צריכת חמצן ביוכימי (5BOD ), חנקן המצוי בצורה אורגנית ומינרלית, ובכלל זה חומר מרחף, גזים מומסים אחרים, פחמן אורגני, חומרים מזינים אחרים (פוספט וסיליקט) ופוריות);

(ג) מאפייני הקרקעית (כגון: מצע (su bstrate), מורפולוגיה, טופוגרפיה, מאפיינים גאוכימיים וגאולוגיים ופוריות ביולוגית);

(ד) רמת הרעש התת–ימי, בייחוד בנוגע למשאבים רגישים (כגון סדרות היונקים הימיים .cetaceans , pinnipeds etc );

6. תכונות המים (כגון: טמפרטורה, pH מליחות, ריבוד, מדדי החמצן לזיהום מומס (DO ), צריכת חמצן כימי (COD ), צריכת חמצן ביוכימי (BOD ), חנקן המצוי בצורה אורגנית ומינרלית, לרבות אמוניה, חומר מרחף, חמרים מזינים אחרים ופוריות);

7. מאפייני הקרקעית (כגון: טופוגרפיה, מאפיינים גיאוכימיים וגיאולוגיים ופוריות ביולוגית);

8. מציאותן והשפעותיהן של הטלות אחרות שנעשו בשטח ההטלה (כגון: רמות רקע של מתכות כבדות ותכולת פחמן אורגני);

9. הערכת היחס בין רכיבי השטף הצפוי מההטלה לבין שטפים קיימים של חומרים אחרים בסביבה הימית;

10. שקילת התכונות הפיזיות של הפסולת המיועדת לסילוק ביחס לתכונות אתר ההטלה והערכת הפסולת;

11. הערכת ההשפעות האפשריות של הטלת הפסולת באתר המוצע, בין השאר על ידי שימוש במודלים ובהשפעות מצטברות של פעילויות של מגזרים ימיים, ובהתחשב בשיקולים האמורים בפרט ג'1 עד 3;

12. בנותנה היתר, תשאף הוועדה לקבוע אם קיים בסיס מדעי נאות להערכת ההשפעות של ההטלה באתר המבוקש, בהתאם לשיקולים המפורטים בפרט זה ובהביאה בחשבון שינויים עונתיים; במקרים המתאימים, תורה הוועדה על תוכנית ניטור כאמור בתקנה 11.

1. (נמחק).

2. השפעות אפשריות על הנאות (כגון: מציאותו של חומר צף או חומר תקוע, עכירות, ריח לא נעים, ליקוי הצבע, יצירת קצף);

3. השפעות אפשריות על חיים ימיים, גידול דגים ורכיכות, מאגרי דגים ומדגים, איסוף וגידול של עשבי ים וכן השפעות על קהילות החיות בסמוך לאיים או לאזורים ימיים מוגנים;

4. השפעות אפשריות על שימושים אחרים של הים וחוף הים (כגון: פגיעה באיכות המים לשימוש תעשייתי כגון מיתקני התפלה, בלייה תת ימית של מבנים, הפרעה לפעולות אוניות מחמרים צפים, הפרעה לדיג או לשיט על ידי הנחה של פסולת או גופים מוצקים על קרקע הים, והגנה על שטחים בעלי חשיבות מיוחדת למטרות מדעיות או למטרות שימור);

5. בחינת האפשרות למניעה או הפחתה של יצירת פסולת במקור, ובכלל זה -

(א) שינוי הרכב המוצרים;

(ב) טכנולוגיות ייצור נקיות;

(ג) שינוי תהליכי הייצור;

(ד) החלפת חומרי הגלם;

(ה) מיחזור במעגל סגור באתר הייצור;

6. בחינת האפשרויות המפורטות להלן לטיפול בפסולת או בחומרים אחרים, לפי סדר העדיפויות הזה: שימוש חוזר; מיחזור באתר אחר; השמדת חומרים מסוכנים; הסרה או הפחתה של חומרים מסוכנים; סילוק ביבשה או במים;

7. הזמינות המעשית של שיטות יבשתיות לטיפול, לסילוק או להשמדה או לטיפול שנועד להפוך את החומר לפחות מזיק להטלה בים;

8. ישימות כלכלית ותפעולית.