הועדה רשאית לבטל היתר שנתנה, באחת מאלה:
(1) לא נתקיימו הוראות ההיתר;
(2) הובא לידיעת הועדה מידע, שלא היה בידיעתה בעת מתן ההיתר, ואשר אילו היה בידיעתה באותה עת לא היתה נותנת את ההיתר.
(תקנה 2)
הפרטים שייכללו בבקשה להיתר
(1) שם המבקש ומענו;
(2) תיאור פיסיקלי וכימי של החומר המיועד להטלה -
(1) שם טכני (לרבות שם מסחרי, אם ישנו);
(2) תיאור: זיהוי, הרכב, מהות ומצב צבירה;
(3) כמות;
(3) (א) שם יצרן החומר או המעבד ומענו;
(ב) תיאור ההליך שגרם ליצירת החומר;
(4) תיאור אופן האריזה וסוג המכל של החומר בעת ההטלה;
(5) תיאור ההטלה המוצעת -
(1) מועד מתוכנן;
(2) מיקום (מיקום גיאוגרפי ועומק הקרקעית);
(6) הנימוקים להגשת הבקשה למתן היתר להטלה, בהתאם לתנאים המפורטים בתקנות אלה;
(7) (א) שם בעל כלי השיט או כלי הטיס המיועד לבצע את ההטלה ומענו;
(ב) פרטי הרישום של כלי השיט או כלי הטיס -
(1) בכלי שיט - שם כלי השיט, נמל הרישום, תסבולת והדחק בטעון;
(2) בכלי טיס - הסוג, המספר הסידורי ומספר הרישום.
(8) כללי:
(1) מידע פיסיקלי, כימי וביולוגי הנוגע לאתר ההטלה שיש בו כדי להצביע על התאמתו לשמש אתר הטלה שמתקיימות בו הדרישות המפורטות בתוספת הרביעית;
(2) מידע בדבר השיטה שבה המבקש סילק בעבר חומר מהסוג המיועד להטלה והכמויות שסולקו;
(3) הסבר בדבר הצורך בהטלה המוצעת ובחינת דרכים חלופיות לסילוק, טיפול או מיחזור של החומר, לרבות התייחסות להשפעות הסביבתיות של כל אחת מן החלופות;
(4) פירוט והערכה של ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות, הצפויות או החזויות, של ההטלה המיועדת, לרבות ההשפעה על אפשרויות ניצול משאבים ימיים חיים ודוממים, ביצוע מחקר מדעי, ופעילויות שיט ונופש.
(תקנה 6)
א. חמרים אסורים בהטלה לים -
(1) תרכובות אורגנו-הלוגניות ותרכובות העשויות ליצור חמרים כאמור בסביבה הימית;
(2) תרכובות אורגנו-צורניות ותרכובות העשויות ליצור חמרים כאמור בסביבה הימית;
(3) כספית ותרכובות כספית;
(4) קדמיום ותרכובות קדמיום;
(5) חומר פלסטי עמיד וחמרים סינטתיים עמידים אחרים, העלולים להפריע באופן ממשי לדיג או לשיט, להפחית את הנוחות או להפריע בשימושים חוקיים אחרים של הים;
(6) נפט גלמי ופחמימנים הנגזרים משמן האדמה ותערובות המכילות אחד מהם המוטענים על כלי שיט או טיס לשם הטלה;
(7) פסולת רדיואקטיבית או חומר רדיואקטיבי שתקבע הועדה;
(8) תרכובות חומציות ובסיסיות בהרכב או בכמות העלולים לפגום באורח חמור באיכות מי הים;
(9) חמרים בכל מצב צבירה שהוא או במצב חי שיוצרו לשם לוחמה ביולוגית או כימית.
ב. תוספת זו אינה חלה על פסולת או חמרים אחרים, כגון בוצת שפכים או חוליות עפר של מחפרים, המכילים כחמרים מזהמים בכמויות זעירות את החמרים הנזכרים בפסקאות (1) עד (6) בסעיף א כמפורט להלן:
(1) לגבי תרכובות אורגנו הלוגניות - כמות פחותה ממאית הריכוז שהוכח כרעיל לאורגניזם ימי מייצג, כפי שקבעה הועדה על סמך ניסוי שנערך בהתאם להליכים שאישרה;
(2) לגבי כספית ותרכובות כספית - ריכוז קטן מ-0.75 מיליגרם לקילוגרם בפסולת מוצקה, וקטן מ-1.5 מיליגרם לקילוגרם בפסולת נוזלית;
(3) לגבי קדמיום ותרכובות קדמיום - ריכוז קטן מ-0.6 מיליגרם לקילוגרם בפסולת מוצקה, וקטן מ-3.0 מיליגרם לקילוגרם בפסולת נוזלית;
(4) לגבי חומר פלסטי עמיד וחמרים סינטטיים עמידים אחרים - חומר כתוש בצורה הולמת בכמות של פחות מ-4% מנפחה של הפסולת;
(5) לגבי נפט גלמי ופחמימנים הנגזרים משמן אדמה ותערובות המכילות אותם - כמות המייצרת פחות מ-10.0 מיליגרם של חמרים מסיסים בהקסן נורמלי לכל קילוגרם של פסולת.
(תקנות 7 ו-9(א))
חמרים מותרים בהטלה לים בהיתר מיוחד בלבד -
1. (א) ארסן, עופרת, נחושת, אבץ, בריליום, כרום, ניקל, ונדיום, סלניום, אנטימון ותרכובותיהם;
(ב) ציאנידים ופלואורידים;
(ג) חמרי הדברה ומוצרי לוואי שלהם, שלא פורטו בתוספת השניה;
(ד) חמרים כימיים, אורגניים סינטתיים, שלא פורטו בתוספת השניה, העלולים להזיק לאורגניזמים ימיים או לעשות אורגניזמים ימיים אכילים לבלתי ערבים לחך.
2. תרכובות חומציות ובסיסיות שאינן כלולות בתוספת השניה, בהרכב ובכמות כפי שתקבע הועדה.
3. כלי קיבול, גרוטאות מתכת ופסולת אחרת בעלת ממדים גדולים, העלולים לשקוע לקרקעית הים, ולהיות מכשול חמור לדיג או לשיט.
4. חמרים שאינם רעילים אך עלולים להזיק בשל הכמויות שבהן הם מוטלים, או עלולים להפחית את הנוחות במידה רצינית או לסכן חיי אדם או אורגניזמים ימיים, או להפריע לשיט.
5. פסולת רדיואקטיבית או חומר רדיואקטיבי שהתוספת השניה אינה חלה עליהם.
(תקנה 8)
שיקולים למתן היתר:
א. תכונותיו והרכבו של החומר -
(1) הכמות הכוללת וההרכבים הממוצעים של החומר המיועד להטלה (כגון: לשנה);
(2) צורה (כגון: מוצק, בוצה, נוזל או גאזים);
(3) תכונות: פיסיקליות (כגון: מסיסית וצפיפות), כימיות וביוכימיות (כגון: צריכת חמצן, נוטריאנטים) וביולוגיות (כגון: מציאותם של נגיפים, בקטריות, שמרים, טפילים);
(4) רעילות;
(5) עמידות: פיסיקלית, כימית וביולוגית;
(6) צבירה וביוטרנספורמציה בחמרים ביולוגיים ובמשקעים;
(7) רגישות לשינויים פיסיקליים, כימיים וביולוגיים, והגבה בסביבה המימית עם חמרים אורגניים ואי-אורגניים מומסים;
(8) הסתברות ליצירת אילוצים או שינויים המפחיתים את אפשרות השיווק של אוצרות ים (דגים, רכיכות וכו').
ב. תכונתו של אתר ההטלה ואופן ההנחה -
1. המיקום (כגון: הקואורדינטות של שטח ההטלה, העומק והמרחק מן החוף), המיקום ביחס לשטחים אחרים (כגון: שטחי הנאה, שטחים להטלת ביצי דגים, בריכות לדגיגים ושטחי דיג ומקורות הניתנים לנצול);
2. קצב הסילוק בתקופה מסוימת (כגון: הכמות ליום, לשבוע, לחודש);
3. שיטות האריזה וההמכלה, אם ישנן;
4. מהילה ראשונית שתושג באופן השחרור המוצע, במיוחד: מהירות כלי השיט;
5. אופי הפיזור (כגון: השפעותיהם של הזרמים, הגיאות והשפל והרוחות על הסעה אופקית וערבוב אנכי);
6. תכונות המים (כגון: טמפרטורה, pH מליחות, ריבוד, מדדי החמצן לזיהום מומס (DO ), צריכת חמצן כימי (COD ), צריכת חמצן ביוכימי (BOD ), חנקן המצוי בצורה אורגנית ומינרלית, לרבות אמוניה, חומר מרחף, חמרים מזינים אחרים ופוריות);
7. מאפייני הקרקעית (כגון: טופוגרפיה, מאפיינים גיאוכימיים וגיאולוגיים ופוריות ביולוגית);
8. מציאותן והשפעותיהן של הטלות אחרות שנעשו בשטח ההטלה (כגון: רמות רקע של מתכות כבדות ותכולת פחמן אורגני).
ג. שיקולים כלליים -
1. קיום פתרון סביר לסילוק הפסולת ביבשה.
2. השפעות אפשריות על הנאות (כגון: מציאותו של חומר צף או חומר תקוע, עכירות, ריח לא נעים, ליקוי הצבע, יצירת קצף).
3. השפעות אפשריות על חיים ימיים, גידול דגים ורכיכות, מאגרי דגים ומדגים, איסוף וגידול של עשבי ים;
4. השפעות אפשריות על שימושים אחרים של הים וחוף הים (כגון: פגיעה באיכות המים לשימוש תעשייתי, בלייה תת ימית של מבנים, הפרעה לפעולות אוניות מחמרים צפים, הפרעה לדיג או לשיט על ידי הנחה של פסולת או גופים מוצקים על קרקע הים, והגנה על שטחים בעלי חשיבות מיוחדת למטרות מדעיות או למטרות שימור).
ו' בתמוז התשמ"ד (6 ביולי 1984)
יוסף בורג
שר הפנים