חוק העתיקות, התשל"ח-1978 1

(ב) הטוען שעתיקה נתגלתה או נמצאה לפני תחילתו של חוק זה, עליו הראיה.

(ב) תוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור רשאי המנהל להודיע בכתב לבעל הקרקע ולמחזיק בה על התנאים להמשך העבודה או להורות על הפסקתה לחלוטין.

(ב) דרישה לפיצויים תוגש למנהל בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות.

(ג) לא נתקבלה דרישת הנפגע, כולה או מקצתה, יכריע בדבר בית-המשפט.

(ב) בבואו להכריע בבקשה לרשיון חפירה ייוועץ המנהל במועצה ויתן את דעתו, בראש שיקוליו, ליכולת המדעית והכספים של המבקש.

(ג) ברשיון חפירה יוגדר השטח שבו מותר לחפור.

(ד) אין במתן רשיון חפירה בלבד כדי להעניק לבעליו זכות כניסה למקרקעין שברשות הזולת.

(ב) בעת ביצוע החפירה לא יצלם אדם, זולת המנהל או מי שהמנהל הסמיך לכך, לא יצייר, לא ירשום ולא יעתיק בצורה אחרת את החפירה או את העתיקות שנתגלו בה, אלא ברשות בעל הרשיון.

(1) להבטיח את שלום העובדים והמבקרים במקום החפירה ואת גידור המקום;

(2) לשמור על מקום החפירה ועל העתיקות שנתגלו בה ולהבטיח את שימורם;

(3) למנוע כל נזק או מטרד לנכסים הסמוכים.

(ב) לא מילא בעל הרשיון אחרי הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל, בלי לפגוע באמור בסעיף 13, ולאחר שהתרה בכתב בבעל הרשיון, לנקוט במקומו באמצעים הדרושים ולגבות ממנו את הוצאות הביצוע.

(1) דין וחשבון מפורט ככל האפשר על החפירה, לרבות תרשימים, תכניות ותצלומים של העבודות שנעשו;

(2) פרטים בדבר העתיקות שנתגלו בחפירה, לרבות תצלומים וציורים.

(ב) לבעל רשיון שמורה זכות יחודית לפרסום בדבר החפירות עשר שנים מסיום החפירה; פרסום אסור לפי סעיף קטן זה יהא עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

(ג) תוך חמש שנים מיום סיום החפירה יוציא בעל הרשיון לאור פרסום מדעי מתאים בדבר החפירה, ממצאיה ותוצאותיה, וימסור שני עותקים ממנו למנהל; כן ימסור למנהל שני עותקים מכל פרסום אחר שיוצא לאור בדבר החפירה, ממצאיה ותוצאותיה.

(ב) לא יציג אדם רשיון שפקע תקפו.

(ב) סוחר שרשיונו בוטל או הותלה יהא דינו כדין אספן.

(ב) תוך שלושה חדשים מיום ההודעה לפי סעיף קטן (א) רשאי המנהל לדרוש כי העתיקה תימכר למדינה.

(ג) (1) רצה אדם למכור עתיקה בעלת ערך לאומי או להעבירה בדרך אחרת, יודיע על כך מראש למנהל.

(2) תוך שלושה חדשים מיום קבלת ההודעה כאמור בפיסקה (1) רשאי המנהל לדרוש כי העתיקה תימכר למדינה; לא דרש המנהל כאמור, רשאי בעל העתיקה למכור אותה או להעבירה בדרך אחרת לאחר שהוא או המחזיק בה מסר למנהל בכתב את שמו ומענו של הקונה או של הנעבר.

(ד) היתה העתיקה חלק בלתי נפרד ממערכת עתיקות, רשאי המנהל לדרוש כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) רק לגבי המערכת בשלמותה.

(ה) לא הגיעו המנהל ובעל העתיקה או המחזיק בה לידי הסכם בדבר התמורה, יכריע בדבר בית-המשפט.

(1) סוחר עתיקות;

(2) אדם שבידו אישור של המנהל לפי הוראות סעיף 25, אלא אם כן אותו אדם אינו חייב בהודעה לפי הוראות חוק זה.

(ב) לא ימכור אדם עתיקה המורכבת מחלקים שונים של עתיקות שונות - עם השלמות או תוספות או בלעדיהן - בלא שסימן זאת בדרך שנקבעה בתקנות.

(ב) לא יוציא אדם מישראל כל עתיקה אחרת, אלא באישור המנהל בכתב.

(ב) בסעיף זה, "אזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה.

(ב) אספן ימסור למנהל, לפי דרישתו, פרטים, שייקבעו בתקנות בהתייעצות בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת, בנוגע לעתיקות שבידו וירשה למנהל או למי שהוא הסמיך לכך בכתב לצלם את העתיקות ולעשות מהן תרשימים, יציקה, דפוס או העתקה אחרת.

(ב) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך ינהל רישום של עתיקות מיוחדות ושל הפרטים, התצלומים והתרשימים שנתקבלו או נעשו לפי סעיף 23 והם יהיו פתוחים לעיון הציבור כפי שיקבע.

(ב) המנהל ייתן למודיע אישור על מתן ההודעה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 15 ימים מיום מסירתה, אלא אם כן הודיע המנהל לאותו אדם בתוך התקופה האמורה כי הוא דורש שהעתיקה תימכר למדינה עקב היותה עתיקה מיוחדת; היתה העתיקה חלק בלתי נפרד ממערכת עתיקות, רשאי המנהל לדרוש כאמור רק לגבי המערכת בשלמותה.

(ג) לא הגיעו המנהל ובעל העתיקה המיוחדת לידי הסכם בדבר התמורה, יכריע בדבר בית-המשפט.

(ד) השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים של בני אדם, של עתיקות או של מכירה או העברה של עתיקות, אשר יהיו פטורים מהוראות סעיף קטן (א).

(ב) תוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה רשאי המנהל לדרוש כי העתיקה או האוסף יימכרו או יועברו למדינה, הכל לפי הענין.

(ג) לא הגיעו המנהל ובעל המוזיאון או מנהלו לידי הסכם בדבר התמורה שתשולם בעד העתיקה או האוסף, יכריע בדבר בית-המשפט.

(ב) הכריז המנהל כאמור, תירשם על כך הערה בפנקסי המקרקעין ותימסר הודעה על כך לבעל המקום ולמחזיק בו, אם זהותם או מענם ידועים, ולוועדה המחוזית לתכנון ולבניה.

(1) בניה, סלילה, הקמת מיתקן, חציבה, כרייה, קידוח, הצפה במים, סיקול, חרישה, נטיעה או קבורה;

(2) הנחת עפר, דומן, פסולת או אשפה, לרבות הנחתם בנכס הגובל באתר;

(3) שנוי, תקון או תוספת בעתיקה הנמצאת באתר;

(4) פירוק עתיקה או כל דבר הנחזה כעתיקה או הסרת חלק ממנה או העתקתה ממקומה;

(5) כתיבה, חריתה או צביעה;

(6) הקמת בנינים או קירות בנכס הגובל באתר;

(7) כל פעולה אחרת שקבע המנהל לגבי אתר עתיקות פלוני.

(ב) הודעה בדבר קביעת פעולה לפי פיסקה (7) לסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.

(ג) לענין אתר עתיקות המשמש לצורך דתי או מוקדש לתכלית דתית, לא יתן המנהל אישור לחפירה או לאחת הפעולות המנויות בסעיף קטן (א) אלא באישור ועדת שרים המורכבת מהשר כיושב-ראש, שר הדתות ושר המשפטים.

(1) אתר עתיקות שהפקעתו דרושה, לדעתו, לצרכי שימור או מחקר;

(2) כל קרקע שהפקעתה דרושה לדעתו, כדי לאפשר בה חפירה.

(ב) סעיף קטן (א) לא יחול על אתר עתיקות המשמש לצורך דתי או מוקדש לתכלית דתית והוא קנינו של מוסד דתי; אולם רשאית ועדת שרים המורכבת מהשר, שר הדתות, שר המשפטים ושר החוץ, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, להחילו בסייגים או ללא סייגים.

(ב) המועצה תייעץ לשר, למנהל ולמועצת הרשות ולמנהל בעניני ארכיאולוגיה ועתיקות, שיובאו לפניה על ידיהם ותמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי חוק זה.

(ג) המועצה רשאית לאצול מסמכויותיה לוועדות מבין חבריה.

(1) קביעת גבולות השטח כאמור בסעיף 2(א);

(2) דרישה חוזרת למסירת עתיקה לפי סעיף 5;

(3) סירוב לתת רשיון חפירה, ביטולו, התלייתו או התנייתו;

(4) סירוב לתת רשיון למסחר בעתיקות, ביטולו או התלייתו;

(5) סירוב לתת היתר לפי סעיף 22(ב);

(6) הודעה שעתיקה פלונית היא בעלת ערך לאומי;

(7) הודעה לאספן או לאדם אחר כי עתיקה שבידיו היא עתיקה מיוחדת;

(8) הודעה בדבר היותה או אי-היותה של עתיקה חלק בלתי נפרד ממערכת עתיקות;

(8א) סירוב לתת אישור לפי סעיף 25א;

(9) סירוב לתת אישור לפי סעיף 29.

(ב) ועדת ערר רשאית לקבל ערר, לדחותו או להחליט כל החלטה אחרת.

(ג) לוועדת ערר יהיו כל הסמכויות המוקנות לוועדת חקירה כמשמעותה בחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.

(ב) העובר על הוראה מהוראות סעיפים 6, 9(א) או 29, דינו - מאסר שלוש שנים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ג) העובר על הוראה מהוראות סעיפים 3, 15, 19(ג)(1), 20א, 21, 22א או 25א, דינו - מאסר שנתיים או קנס.

(ד) העובר על הוראה מהוראות סעיף 11(א), דינו - מאסר שנה או קנס.

(ה) העובר על כל הוראה אחרת מהוראות חוק זה או התקנות על פיו, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס.

(ב) שוטר או מי שהמנהל הרשהו לכך בכתב רשאי להרחיק ממקום מוסדר כל אדם העובר שם על הוראות חוק זה או התקנות לפיו.

(ג) השר, לפי הצעת הרשות, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר סדרי הביקור במקומות מוסדרים והתנהגות המבקרים בהם, קביעת דמי כניסה אליהם, הגנתם והגנת העתיקות, האבזרים והרהיטים שבהם.

(1) לא ייכנס אליו אדם לצרכי חוק זה אלא באישור מראש של מי ששר הבטחון הסמיכו לכך;

(2) לא תיעשה בו פעולה מטעם המנהל אלא בהסכמת שר הבטחון;

(3) לא יטופל בעתיקה מטעם גוף צבאי אלא באישור המנהל.

(ב) שר המשפטים רשאי להתקין סדרי דין להליכים לפי חוק זה בוועדת הערר שהוקמה לפי סעיף 35.

(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מן האמור בסעיף 8 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952.

(1) פקודת העתיקות;

(2) פקודת העתיקות (חצרים), 1935.

(ב) הרשימות של המצבות והאתרים ההיסטוריים שפורסמו לפי פקודת העתיקות ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, רואים אותן כאילו פורסמו לפי סעיף 28 לחוק זה.