חוק הכנסת, התשנ"ד-1994 1

(2) אלה הימים שבהם לא תתכנס הכנסת לישיבתה הראשונה: יום שישי, יום שבת, מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, וערביהם, חול המועד, יום הזיכרון לשואה ולגבורה וערבו, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וערבו, יום העצמאות, ותשעה באב וערבו.

(3) יושב ראש הכנסת רשאי, בשל יום מנוחה, חג, מועד או יום זיכרון, שאינם מנויים בפסקה (2), ולפי פניה של מי שנבחר לכנסת הנכנסת -

(א) לדחות את ישיבתה הראשונה של הכנסת ליום שלאחר היום שנקבע לפי פסקה (1), שאינו אחד מהימים המנויים בפסקה (2);

(ב) לשנות את שעת כינוס הכנסת האמורה בפסקה (1).

(א1) הכנסת תיפתח על ידי נשיא המדינה, והוא ימסור את הנהלת הישיבה ליושב ראש הכנסת או ליושב ראש הכנסת בפועל כאמור בסעיף 20(א) לחוק–יסוד: הכנסת; בהעדרו של נשיא המדינה, תיפתח הכנסת על ידי יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל כאמור.

(א2) משפתח יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל את ישיבתה הראשונה של הכנסת או משקיבל לידיו את הנהלתה, יצהיר את הצהרת האמונים של חברי הכנסת.

(ב) משהצהיר יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל את הצהרת האמונים, ייקראו בפני המליאה מזמור קכ"ב בתהלים וקטעים מתוך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, המופיעים בתוספת.

(ג) יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל ישוב ויקרא את הצהרת האמונים באזני חברי הכנסת וכל אחד מחברי הכנסת יקום, בזה אחר זה, ויצהיר: "מתחייב אני".

(ד) ישיבת הפתיחה תינעל בשירת המנון המדינה "התקווה" בנוסח המובא בתוספת לחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט-1949.

(ב) הייצוג בועדה המסדרת יהיה לפי גודלן היחסי של הסיעות, ובלבד שלכל סיעה בת 4 חברים או יותר יהיה נציג בועדה המסדרת; סיעה שאין לה נציג בועדה המסדרת רשאית להודיע לועדה כי אחד מחבריה ישמש כמשקיף מטעמה בועדה; למשקיף כאמור לא תהיה זכות הצבעה בועדה.

(ג) הועדה המסדרת תביא לאישור הכנסת הצעה בדבר הרכב הועדות הקבועות.

(ד) לועדה המסדרת יהיו, עד לבחירתה של ועדת הכנסת, סמכויות ועדת הכנסת הנוגעות לסדרי הבית ולדיוני הכנסת וכן סמכותה לפי סעיף 10.

(ה) עד לבחירת ועדות הכנסת רשאית הועדה המסדרת לבחור ועדות זמניות לעניני כספים ולעניני חוץ וביטחון, ובלבד שמספר חברי ועדות אלה לא יעלה על מספר החברים בועדת הכספים ובועדת החוץ והביטחון לפי הוראות סעיף 3(ב); יושב ראש הועדה המסדרת ימסור על כך הודעה לכנסת.

(ב) מספר החברים בועדת החוץ והבטחון, בועדת החוקה, חוק ומשפט וכן בועדת הכספים של הכנסת, לא יעלה על שבעה-עשר.

(ג) מספר החברים בועדת הכנסת ייקבע בידי הכנסת ובלבד שהרכב הועדה יהיה, ככל שניתן, לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ועדת הכנסת רשאית לקבוע, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, כי בתקופת כהונתה של הכנסת שבה מתקבלת ההחלטה מספר החברים בוועדת החוץ והביטחון לא יעלה על תשעה-עשר ומספר החברים בוועדת הכספים לא יעלה על עשרים.

(ב) נדרש, על פי כל דין, אישור של ועדה מוועדות הכנסת, רשאי יושב ראש הוועדה, בהתייעצות עם יושב ראש הכנסת, לקבוע כי האישור יינתן על ידי ועדת משנה של אותה ועדה, אם שוכנע כי טעמים של חשש לפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה מחייבים כי האישור, או הדיון בקשר אליו, יישמרו בסוד.

(ג) הוועדה תבחר את חברי ועדת המשנה; מספרם של חברי ועדת המשנה לא יעלה על חמישה.

(ד) דין אישור שניתן על ידי ועדת המשנה לפי סעיף זה, כדין אישור שניתן על ידי הוועדה.

(ה) (1) ישיבותיה של ועדת המשנה לפי סעיף זה תהיינה חסויות.

(2) פרסומם של הדברים שנאמרו או שנמסרו בישיבותיה של ועדת המשנה אסור, אלא אם כן החליטה ועדת המשנה אחרת.

(ו) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), נדרש, על פי כל דין, אישור של ועדת הכספים של הכנסת, רשאי יושב ראש הוועדה, בהתייעצות עם יושב ראש הכנסת, לקבוע כי האישור יינתן על ידי ועדת משנה של ועדת הכספים, אם שוכנע כי טעמים מיוחדים של חשש לפגיעה של ממש בעניין כלכלי משמעותי של המדינה מחייבים כי האישור, או הדיון בקשר אליו, יישמרו בסוד, ויחולו הוראות סעיף קטן (ד).

(2) ועדת הכספים של הכנסת תבחר את חברי ועדת המשנה כאמור בפסקה (1) עם תחילת כהונתה של כל כנסת; מספרם של חברי ועדת המשנה יהיה חמישה לפחות, וחלקם יהיו חברים בסיעות האופוזיציה, כהגדרתן בסעיף 11(ג).

(3) ישיבותיה של ועדת המשנה לפי סעיף קטן זה תהיינה חסויות לתקופה שתקבע ועדת המשנה, הקצרה ביותר המתחייבת מאופי העניין, ובתקופה זו יחולו הוראות סעיף קטן (ה)(2).

(ב) הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע סייגים לבחירת חבר מטעמה בועדה, דרכי השעיה של חבר בועדה שמתנהלים נגדו הליכים פליליים, עד לסיומם, וכן דרכי העברה של חבר בועדה מכהונתו בה, אם הורשע בדין, בעקבות הליכים פליליים.

(ג) העבירה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, תבחר חבר אחר במקומו; השעתה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, תבתר חבר אחר במקומו למשך תקופת ההשעיה.

(2) לענין סעיף זה, "הליכים פליליים" - החל בהגשת כתב אישום, למעט בעבירות האלה:

(א) עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, למעט עבירה לפי סעיף 64א לפקודה;

(ב) עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום;

(ג) עבירה שנקבעה כעבירה מנהלית לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום.

(ב) (בוטל).

(ג) הכנסת לא תשעה מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת ולא תקבע סייגים לכהונתו, אלא לפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה.

(ד) ועדת-הכנסת לא תציע להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, או לקבוע סייגים לכהונתו, והכנסת לא תחליט לעשות כן, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.

(ה) ההצבעה בועדת הכנסת ובכנסת תהיה גלויה.

(ו) הליכי הדיון בועדת הכנסת ובכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.

(ב) הכנסת לא תעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, אלא עקב קובלנה, שהובאה לפני ועדת הכנסת על ידי 61 מחברי הכנסת לפחות ולפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחברי הועדה.

(ג) לא תוגש קובלנה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן קבעה ועדת האתיקה של חברי הכנסת, כי יושב ראש הכנסת או אותו סגן ליושב ראש הכנסת, נהג באופן שאינו הולם את מעמדו.

(ד) הוראות סעיף 7(ד) עד (ו) יחולו בהתאם.

(ה) (בוטל).

(ב) החליטה ועדת הכנסת שלא להציע להפסיק את חברותו של חבר הכנסת, תהיה החלטתה סופית.

(ג) ועדת הכנסת לא תציע והכנסת לא תחליט להפסיק את חברותו של חבר הכנסת, אלא לאחר שניתנה לאותו חבר הכנסת, ליועץ המשפטי לכנסת וליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות להשמיע את דברם; חבר הכנסת רשאי להיות מיוצג בוועדה על ידי עורך דין.

(ד) ועדת הכנסת לא תדון בהפסקת חברות של חבר הכנסת ולא תחליט על כך, אלא אם כן הודיעו לחבר הכנסת ולחברי הוועדה על קיום הדיון וההצבעה לפחות עשרה ימים מראש; הכנסת לא תדון כאמור אלא אם כן הודיע יושב ראש הכנסת לחברי הכנסת על קיום הדיון וההצבעה לפחות עשרה ימים מראש.

(ה) הדיון בוועדת הכנסת יתקיים בתוך שלושה שבועות מהיום שהבקשה הגיעה לידיה, במועד שיקבע יושב ראש הוועדה; הדיון בכנסת יתקיים בתוך שלושה שבועות מיום החלטת ועדת הכנסת, במועד שיקבע יושב ראש הכנסת.

(ו) על סדרי הדיון בוועדת הכנסת יחולו הוראות תקנון הכנסת בעניין קביעת חסינות או נטילת זכות מחבר הכנסת.

(ז) ערעור לבית המשפט העליון כאמור בסעיף 42א(ג)(4) לחוק–יסוד: הכנסת, יוגש בתוך יומיים מיום החלטת הכנסת, ויחולו הוראות סעיף 64(ב1) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969.

(ח) לעניין סעיף 42א(ג)(5) לחוק–יסוד: הכנסת, תקופת הבחירות תסתיים ביום כינוס הכנסת כאמור בסעיף 12 לחוק היסוד ותחל באחד מאלה, לפי העניין:

(1) היום ה–180 שלפני יום הבחירות לכנסת לפי סעיף 9 לחוק–יסוד: הכנסת;

(2) בבחירות המתקיימות על פי חוק התפזרות הכנסת, כאמור בסעיף 34 לחוק–יסוד: הכנסת - היום שבו התקבל החוק בכנסת;

(3) בבחירות מוקדמות המתקיימות לפי הוראות סעיפים 11(ב) או 29(ו) לחוק–יסוד: הממשלה, או לפי הוראות סעיף 36א לחוק–יסוד: הכנסת - היום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות.

(2) בשנה שמתקיימות בה בחירות לכנסת ובשנה שחל בה היום הקובע כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, יכול שמספרם, מועד פתיחתם או משכם של הכנסים יהיה שונה מהקבוע בפסקה (1).

(ב) יושב ראש הכנסת יכנס את הכנסת, שלא בתקופת הכנסים של הכנסת, כאמור בסעיף 31 לחוק-יסוד: הכנסת, על פי דרישה של עשרים וחמישה חברי הכנסת או על פי דרישת הממשלה.

(1) לא התקבל חוק התקציב במועד הקבוע בסעיף 36א לחוק היסוד;

(2) הפסקה וחידוש של חברות של חבר הכנסת לפי סעיף 42ג לחוק היסוד;

(3) חילופים של חברי הכנסת לפי סעיף 43 לחוק היסוד;

(4) ההשתייכות הסיעתית של חבר הכנסת שהחל לכהן אחרי התפלגות סיעה לפי סעיף 62א לחוק זה.

(ב) יושב ראש הכנסת יודיע בכנסת על קביעתו של ראש האופוזיציה בתוך 14 ימים לאחר תחילת כהונתם של ראש הממשלה והשרים לפי סעיף 14 לחוק-יסוד: הממשלה, ואם נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו - סמוך לאחר הקביעה; נקבע ראש האופוזיציה בפגרת הכנסת - תימסר ההודעה לחברי הכנסת על ידי מזכיר הכנסת; ראש האופוזיציה ייכנס לכהונתו עם מסירת ההודעה.

(ג) בחוק זה, "סיעות האופוזיציה" - הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת.

(1) הוא נפטר או התפטר מכהונתו;

(2) הוא חדל להיות חבר הכנסת או הושעה מחברותו בכנסת;

(3) נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו לפי סעיף 11;

(4) הוא חדל לכהן בסיעה מסיעות האופוזיציה.

(ב) הוראות סעיפים 7 ו-8 יחולו, בשינויים המחויבים, על ראש האופוזיציה; הושעה ראש האופוזיציה מכהונתו, ייקבע ראש אופוזיציה זמני, לפי סעיף 11.

(ב) בסעיף זה, "שכר" - משכורת חודשית, תוספות, הענקות ותשלומים אחרים.

(ב) היועץ המשפטי לכנסת -

(1) ייעץ ליושב ראש הכנסת, לנושאי התפקידים בה ולמוסדות הכנסת בכל עניני חוק ומשפט, הנוגעים לסמכויותיהם ולתפקידיהם;

(2) ייעץ לכנסת ולועדותיה בכל ענין הנוגע להליכי החקיקה ויפעל להבטחת תקינותם;

(3) ייעץ לחברי הכנסת בכל ענין הנוגע לכנסת והנובע מחברותם בה;

(4) ייצג את הכנסת בערכאות, ואולם רשאי הוא, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לבקש כי הכנסת תיוצג על ידי פרקליטות המדינה, או לייפות את כוחו של עורך דין אחר לייצג את הכנסת;

(5) ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו לפי כל דין.

(ג) ראה היועץ המשפטי לכנסת, כי הליך שלפני בית משפט כרוך בשאלה משפטית הנוגעת לכנסת או משפיע עליה, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.

(ג1) ראה בית משפט בהליך שלפניו, כי נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק, יזמין את הכנסת להתייצב בהליך והיא תהיה רשאית להשמיע את טענותיה להוכחת תוקפו.

(ד) היועץ המשפטי לכנסת הוא עובד הכנסת וישמש כראש הלשכה המשפטית של הכנסת.

(ב) על מינויו של היועץ המשפטי לכנסת יחולו הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, בכפוף להוראות חוק זה.

(ב) הועדה הציבורית תהיה בת שבעה חברים, וזה הרכבה:

(1) שופט של בית המשפט העליון בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש;

(2) שלושה חברי הכנסת, והם: יושב ראש ועדת הכנסת, יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ויושב ראש הועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת;

(3) נציב שירות המדינה או נציגו;

(4) ראש לשכת עורכי הדין או נציגו;

(5) חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה המומחה בתחומי המשפט הציבורי, שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים ובעלי תפקידים מקבילים להם, במוסדות להשכלה גבוהה המקיימים לימודי משפטים; לענין זה, "מוסד להשכלה גבוהה" - מוסד שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

(ב) הודעה על מינויו של יועץ משפטי לכנסת תפורסם ברשומות.

(ב) על אף האמור בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, לעניין חישוב קצבתו של היועץ המשפטי לכנסת שבשנה שקדמה למינויו חל עליו הסדר פנסיה תקציבית לפי חוק גמלאות, יחולו לגבי תקופת כהונתו בתפקיד האמור ההוראות החלות על נושא משרה שיפוטית לפי חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969, בהתאם לשכר שנקבע לפי סעיף קטן (א); בסעיף קטן זה, "חוק גמלאות" - אחד מאלה: חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985, או חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969.

(ג) יראו יועץ משפטי לכנסת שפקעה כהונתו בתום תקופת כהונתו לפי סעיף 26(1), או בהתפטרותו לפי סעיף 26(2) ובלבד שהשלים תקופת כהונה מלאה אחת לפחות, כמי שפוטר לפי סעיף 15(4) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל 1970-.

(1) בתום תקופתה;

(2) בפטירתו או בהתפטרותו;

(3) בהעברתו מכהונתו;

(4) בהגיעו לגיל 65.

(א) הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, למעט בעבירה המנויה בסעיף 7(א)(2);

(ב) עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;

(ג) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.

(2) יושב ראש הכנסת לא יעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני יושב ראש הכנסת ובפני ועדת הכנסת.

(ב) (1) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, ואולם הכנסת לא תעבירו מכהונתו אלא לפי הצעה של ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה.

(2) ועדת הכנסת לא תציע להעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה.

(ב) יושב ראש הכנסת לא ישעה את היועץ המשפטי לכנסת, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו.

(ב) על המשנה ליועץ המשפטי לכנסת להיות בעל כשירות לכהן כיועץ המשפטי לכנסת.

(ג) נתפנה מקומו של היועץ המשפטי לכנסת וכל עוד היועץ המשפטי החדש לא החל לכהן, או נעדר היועץ המשפטי לכנסת מהארץ, הושעה או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא המשנה לו את התפקידים המוטלים על היועץ המשפטי לכנסת, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל דין.

(ב) הודיע חבר הכנסת לחשב הכנסת על ויתור כאמור בסעיף קטן (א), לא ישולם לו חלק השכר כאמור בעד אותה שנה ממועד תשלום השכר שלאחר מסירת ההודעה, והוויתור יחול לכל דבר ועניין.

(ג) חבר הכנסת שהודיע כאמור בסעיף קטן (ב) לא יהיה רשאי לשנות את הודעתו באותה שנה.

(ב) בועדה הציבורית יכהנו שלושה נציגי ציבור, שלפחות אחד מהם, בעת מינויו, הוא חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

(ג) לא ימונה לועדה הציבורית ולא יכהן בה -

(1) מי שהחלטות הועדה הציבורית ישפיעו על שכרו, על תשלומים אחרים המשולמים לו או על גמלתו;

(2) מי שהוא חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה.

(ד) (בוטל).

(ה) יושב ראש הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על מינוי הועדה הציבורית, הרכבה, ועל כל שינוי בו.

(ו) תקופת כהונתה של הועדה הציבורית תהיה חמש שנים מיום מינויה.

(ז) חבר בועדה הציבורית שכיהן בה שתי תקופות כהונה מלאות ברציפות, לא ימונה לתקופת כהונה רצופה נוספת.

(ח) חדל חבר הועדה הציבורית לכהן, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, למעט בעבירה המנויה בסעיף 7(א)(2), תמנה הכנסת, לפי הוראות סעיף זה, חבר אחר ליתרת תקופת כהונתה של הועדה.

(2) במסגרת סמכותה לפי פסקה (1), רשאית הועדה הציבורית להמליץ כי ישולמו לחברי הכנסת תשלומים אחרים, כמפורט להלן, בהתחשב בתפקידם, במקום מגוריהם, או בכל גורם אחר שתקבע הועדה הציבורית:

(א) מימון הוצאות הקשורות לפעילות הפרלמנטרית, לרבות באמצעות כוח אדם, שירותי תקשורת, כיסוי הוצאות נסיעה, החזקת רכב, כלכלה, לינה והוצאות מיוחדות הכרוכות במילוי תפקידם, בהתאם לאופי התפקיד;

(ב) תשלומים לקרן השתלמות ולקופת גמל.

(ב) המלצות הועדה הציבורית שהונחו על שולחן הכנסת יובאו לדיון בפני ועדת הכנסת בתוך 30 ימים מיום הנחתן; ימי פגרת הכנסת לא יבואו במנין התקופה האמורה.

(ג) (1) אימצה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יקבלו ההמלצות מעמד של החלטה

(2) דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן המלצות נוספות לועדת הכנסת.

(ד) (1) על המלצותיה הנוספות של הועדה הציבורית יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ורשאית ועדת הכנסת, לאחר שדנה בהמלצות הנוספות, להחליט כאמור בסעיף קטן (ג) או לקבל כל החלטה אחרת לענין שכר ותשלומים אחרים שישולמו לחברי הכנסת.

(2) ועדת הכנסת רשאית להחליט כאמור בסעיף קטן (ג)(2) לגבי כל אחת מההמלצות הנוספות של הועדה הציבורית, ורשאית היא לשוב ולהחזירן לועדה הציבורית לשם קבלת המלצות נוספות, ככל שתמצא לנכון.

(ד1) התבקשה הוועדה הציבורית על ידי ועדת הכנסת להגיש המלצה לפי פרק זה, תגיש את המלצתה כאמור בסעיף קטן (א)(1) בתוך 25 ימי עבודה ממועד הבקשה, והמלצה נוספת כאמור בסעיף קטן (ג)(2) - בתוך 15 ימי עבודה מיום שהוחזרו ההמלצות; לא הגישה הוועדה הציבורית המלצה במועד מהמועדים האמורים, רשאית ועדת הכנסת לקבוע שהבקשה תקבל מעמד של החלטה.

(ה) המלצות וקביעות שקיבלו מעמד של החלטה לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

(1) ההתפלגות היא של קבוצה של שני חברי הכנסת לפחות, שהם שליש ממספר חברי הסיעה לפחות;

(2) ההתפלגות היא של סיעה שהיא צירוף של מפלגות, וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן מפלגות, והיא הגישה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים שלה, נוסח של הסכם בדבר צירוף של מפלגות כאמור;

(3) ההתפלגות נעשית בעת שהסיעה מתמזגת עם סיעה אחרת, ובלבד שחברי כל סיעה המתנגדים למיזוג עושים כן כסיעה אחת, אך רשאי כל חבר כנסת המתנגד למיזוג להצטרף לסיעה אחרת.

(ב) נמסרה לועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעות על מיזוגן במסגרת סיעתית חדשה, והוגשה לועדה, לפני שאישרה את המיזוג כאמור בסעיף קטן (א), הודעה בכתב מטעם חברי הסיעות המבקשים להתפלג לפי סעיף 59(3), תאשר ועדת הכנסת את ההתפלגות יחד עם המיזוג.

(ב) לא תקבע ועדת הכנסת כי חבר הכנסת פרש מסיעתו אלא לאחר שבדקה את העובדות הנוגעות לפרישתו ומצאה כי נתקיימו המבחנים שנקבעו בסעיף 6א לחוק–יסוד: הכנסת.

(ג) על החלטת ועדת הכנסת על פי סעיף זה, רשאים חבר הכנסת שדבר פרישתו נדון בוועדה או סיעתו להגיש ערעור לבית המשפט העליון; הערעור יוגש בתוך 14 ימים מיום ההחלטה, ופסק הדין יינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת הערעור.

(ד) חבר הכנסת שועדת הכנסת הודיעה על פרישתו, לא יצורף לסיעה כלשהי בתקופת כהונתה של אותה הכנסת.

(ב) סיעה שחבר הכנסת פרש ממנה, שלא במסגרת התפלגות, רואים את מספר חבריה כאילו לא פרש ממנה.

(ב) החל חבר הכנסת לכהן בכנסת לאחר שהסיעה שבה היו חברים חברי רשימת המועמדים שכללה את שמו התפלגה לפי הוראות סעיף 59(2), יראו אותו כמשתייך לסיעה המייצגת את המפלגה שהשתייכותו אליה צוינה ברשימת המועמדים המשותפת כאמור בסעיף 57(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, אולם הוא רשאי להודיע ליושב ראש הכנסת, בכתב, בתוך 24 שעות מעת היותו לחבר הכנסת, כי הוא מבקש להשתייך לסיעה אחרת שחבריה נמנו עם רשימת המועמדים שכללה את שמו, ובלבד שהן הסיעה שאליה היה אמור להשתייך והן הסיעה שאליה הוא מבקש להשתייך מסרו ליושב ראש הכנסת, בכתב, את הסכמתן לבקשתו בפרק הזמן האמור.

(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו גם על מי שחברותו בכנסת נתחדשה לפי הוראות סעיף 42ג(ג) לחוק-יסוד: הכנסת, ועל מי שחזר למלא את משרתו לאחר שהשעייתו לפי הוראות סעיף 42ב לחוק-יסוד: הכנסת הסתיימה, ובתקופה שבה הופסקה או הושעתה חברותו בכנסת, התפלגה סיעתו.

(ד) לעניין מועד מסירת הודעה, על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), הודעה בדבר השתייכותו הסיעתית של מי שאמור לבוא, לפי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, במקומו של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר והודיע על הפסקת חברותו בכנסת לפי סעיף 42ג(א) לחוק-היסוד, תימסר בתוך 24 שעות מהמועד שבו חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר הודיע על הפסקת חברותו בכנסת כאמור.

(ב) גוף כאמור בסעיף קטן (א) אינו חייב למסור למרכז המחקר והמידע של הכנסת מידע כמפורט להלן, ואולם אם ניתן להעביר חלק מהמידע או אם ניתן להעבירו בתנאים, יועבר המידע בחלקו או בתנאים:

(1) מידע שמסירתו עלולה לסכן את ביטחון המדינה או את יחסי החוץ שלה;

(2) מידע שהכנתו מצריכה הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד גוף כאמור;

(3) מידע מאת גוף כאמור בעל סמכות שפיטה, תביעה או חקירה על פי דין, בעניין תוכנו של הליך משפטי תלוי ועומד;

(4) מידע בדבר התייעצויות פנימיות, וכן טיוטות מידע.

(ג) החלטת גוף כאמור בסעיף קטן (א) שלא ניתן למסור למרכז המחקר והמידע של הכנסת מידע כמפורט בסעיף קטן (ב), או שמידע יימסר בחלקו או בתנאים, תימסר בידי השר הממונה על הגוף, ואם הגוף אינו כפוף לשר - בידי ראש הגוף, בכתב ובצירוף נימוקים.

(ד) לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.

(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בחובת מסירת מידע לכנסת ולוועדותיה לפי חוק–יסוד: הכנסת ולפי חוק–יסוד: הממשלה.

(ב) המבקש לפעול כשדלן בכנסת יגיש לוועדה בקשה שבה ייכללו כל אלה:

(1) פרטיו האישיים, ואם המבקש פועל במסגרת תאגיד - סוג התאגיד, שמו ומספרו;

(2) שמות הלקוחות שהוא מבקש לייצג בכנסת, באופן קבוע או חד–פעמי, ותחום עיסוקם, וכן שמו ותחומי עיסוקו של כל גוף שנתן לו תשלום או טובת הנאה בקשר לעניין שלמענו השדלן מבקש לפעול בכנסת;

(3) אם המבקש חבר בגוף בוחר של מפלגה - את שם המפלגה; בפרק זה. "גוף בוחר" - גוף הבוחר מועמדים לכנסת או לכהונת ראש הממשלה או שר בממשלה, ושמספר בעלי זכות ההצבעה שבו אינו עולה על חמשת אלפים;

(4) הצהרת המבקש כי הוא מתחייב לפעול לפי הוראות פרק זה.

(ג) חל שינוי בפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), ימסור על כך השדלן או המבקש לפעול כשדלן בכנסת הודעה בכתב לוועדה מיד לאחר השינוי.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), הגיש אדם בקשה לפעול כשדלן בכנסת, וטרם נענתה בקשתו, רשאי יושב ראש הכנסת לתת לו היתר זמני לפעול כשדלן בכנסת, עד להחלטת הוועדה, ויחולו הוראות פרק זה בשינויים המחויבים.

(ה) יושב ראש הכנסת יורה על איסור או הגבלה של כניסה לשטחים מסוימים במשכן הכנסת לשדלנים שניתן להם היתר כניסה לפי חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968.

(1) הוא כיהן כחבר הכנסת או כשר בשנה שקדמה למועד מתן ההיתר;

(2) הוא עובד של הכנסת, של חבר הכנסת או חבר בצוות הפרלמנטרי כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973;

(3) הוא היה עובד של חבר הכנסת בששת החודשים שקדמו למועד מתן ההיתר; הוראה זו תחול על מי שהיה עובד של חבר כנסת אחד או יותר במשך שנה רצופה לפחות בסמוך לפני התקופה האמורה.

(ב) בכל פנייה, בכתב או בעל פה, בקשר לפעולותיו כשדלן, יציין השדלן בפני חבר הכנסת, אדם המנוי בסעיף 67(2), וכן ועדה של הכנסת, כי הוא פועל כשדלן בכנסת בהיתר ומיהו הלקוח שבעבורו הוא פועל וכן מה האינטרס הישיר שהוא מבקש לקדם.

(ג) שדלן הנוכח בישיבת ועדה של הכנסת, במשכן הכנסת או מחוצה לו, יבקש לרשום בפרוטוקול הישיבה את שמו, את עובדת היותו שדלן, את שם התאגיד שהוא פועל במסגרתו ואת הלקוח שבעבורו הוא פועל באותה ישיבה, וכן לקוחות קבועים נוספים שלו או של התאגיד כאמור שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר.

(1) יציע או יעניק לחבר הכנסת טובת הנאה במסגרת מאמציו לקדם את ענייניהם של לקוחותיו;

(2) יטעה את חבר הכנסת ביחס לעובדה מהותית כלשהי בקשר לפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת;

(3) ינקוט פעולות לשכנוע חבר הכנסת באמצעים פסולים, לרבות לחץ, איום, פיתוי או הבטחה לטובת הנאה;

(4) יביא את חבר הכנסת להתחייב כלפי השדלן או לקוחותיו כי יצביע או יפעל בדרך מסוימת;

(5) יפעל כאמור בפסקאות (1) עד (4) כלפי אדם המנוי בסעיף 67(2);

(6) יפגע, בפעילותו כשדלן, פגיעה ממשית בכבוד הכנסת או חבריה;

(7) יפנה, בכתב או בכל פה, בקשר לפעילותו כשדלן, לעובד מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

(ב) הפר שדלן הוראה מההוראות לפי פרק זה או ננקטו כלפיו הליכי חקירה פלילית או העמדה לדין בקשר לפעילותו כשדלן, רשאית הוועדה לשלול את ההיתר שניתן לו לפי פרק זה, לרבות שלילה על-תנאי, או לאסור את כניסתו למשכן הכנסת לרבות איסור על תנאי, והכל לתקופה שתקבע, ואם פעל השדלן במסגרת תאגיד - רשאית הוועדה לפעול כאמור כלפי שדלנים ואנשים נוספים הפועלים במסגרת אותו תאגיד.

(ג) פעל אדם כשדלן בכנסת בלא היתר לפי פרק זה, רשאית הוועדה להחליט שלא ליתן לו היתר כאמור או לאסור את כניסתו למשכן הכנסת, והכל לתקופה שתקבע, ואם פעל במסגרת תאגיד - רשאית הוועדה לפעול כאמור כלפי אנשים נוספים הפועלים במסגרת אותו תאגיד.

(ד) הוועדה לא תפעיל את סמכויותיה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) אלא לאחר שנתנה לשדלן או למי שפעל כשדלן בלא היתר הזדמנות לטעון את טענותיו.

(1) את שמות השדלנים שקיבלו היתר לפעול בכנסת לפי פרק זה, ובכלל זה בעלי היתר זמני כאמור בסעיף 66(ד);

(2) את פרטי הלקוחות כאמור בסעיף 66(ב)(2);

(3) לעניין שדלן כאמור בפסקה (1) הפועל במסגרת תאגיד - גם את פרטי התאגיד;

(4) לעניין שדלן כאמור בפסקה (1) שהוא חבר בגוף בוחר - גם את שם המפלגה כאמור בסעיף 66(ב)(3).

בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות.

אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ולעמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית, עם העם העברי העצמאי בארצו.