חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951 1

(א1) למען הסר ספק, מעשה לרבות התבטאות, שאינם אקראיים, של חבר הכנסת שיש בהם אחד מאלה, אין רואים אותם, לענין סעיף זה, כהבעת דעה או כמעשה הנעשים במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת:

(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי;

(2) שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה;

(3) הסתה לגזענות בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני;

(4) תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים, בארץ או בחוץ לארץ.

(ב) חבר הכנסת אינו חייב להגיד בעדות דבר שנודע לו עקב מילוי תפקידו כחבר הכנסת.

(ג) חסינותו של חבר הכנסת לפי סעיף זה תעמוד לו גם לאחר שחדל מהיות חבר הכנסת.

(1) בפני חיפוש בדירתו;

(2) בפני חיפוש בגופו או בחפציו, חוץ מן החיפוש במקום שנועד לבדיקה מטעם שלטונות המכס.

(ב) חבר הכנסת יהיה חסין בפני חיפוש בניירותיו, פתיחתם והחרמתם; אולם -

(1) לשם קיום הפיקוח לפי כל חוק על מטבע או על מטבע-חוץ, מותר לפתוח ניירותיו של חבר הכנסת בנוכחותו, אך לא לקרוא בהם אלא אם היה הנייר שטר-כסף, שיק, המחאה או נייר-ערך. ניירות של חבר הכנסת כוללים דברי-דואר הנשלחים אליו, ודברי-דואר הנשלחים ממנו לפי סידור מיוחד שנקבע על ידי ועדת הכנסת.

(2) דבר דואר ששלח חבר הכנסת למי שמוחזק במאסר או במעצר או מכתב שנשלח לחבר הכנסת ממי שמוחזק במאסר או במעצר ינהגו בהם בכפוף להוראות סעיף 47ד לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971; לענין פסקה זו, "דבר דואר" - מכתב, גלויה, דבר דפוס או כל מסמך אחר ששלח חבר הכנסת למי שמוחזק במאסר או במעצר באמצעות שירותי הדואר.

(ג) (1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשאי שופט של בית המשפט העליון להתיר, בצו, חיפוש אצל חבר הכנסת, אם שוכנע שיש יסוד לחשד שחבר הכנסת חשוד בעבירה לפי סימנים ב' או ד' בפרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שעונשה עשר שנות מאסר או יותר, והחיפוש הכרחי למניעתה או לחקירתה של עבירה כאמור.

(2) חיפוש ותפיסה לפי סעיף קטן זה ייעשו לפי הוראות כל דין, וככל האפשר, תוך פגיעה מצומצמת בפעילותו של חבר הכנסת.

(3) בקשה לצו חיפוש כאמור בפסקה (1) תוגש בכתב על ידי ראש רשות ביטחון או קצין משטרה מוסמך כמשמעותם בסעיף 2א, ובאישור היועץ המשפטי לממשלה.

(4) הבקשה תידון במעמד צד אחד בלבד, ויחולו הוראות סעיף 2א(ד) לעניין התייצבות מטעם המבקש; הדיון בבקשה יתקיים בדלתיים סגורות.

(5) לבקשה יצורפו העתקים מבקשות קודמות הנוגעות לאותו חבר כנסת באותו תיק חקירה, אם הוגשו, וכן החלטות בית המשפט בבקשות אלה.

(6) היועץ המשפטי לממשלה יודיע ליושב ראש הכנסת על מתן צו חיפוש לפי סעיף קטן זה.

(7) ניירות ומסמכים, וכן חומר מחשב, מחשב ופלט כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, שנתפסו לפי סעיף קטן זה, יוכנסו לחבילה מיד עם תפיסתם; החבילה תיסגר ותימסר בלא דיחוי לשופט שנתן את צו החיפוש, ובהעדרו - לשופט אחר של בית המשפט העליון; לעניין זה, "חבילה" - מעטפה או כלי קיבול אחר.

(8) (א) שופט כאמור בפסקה (7) יבחן את החומר שנתפס; מצא השופט כי חומר שנתפס נוגע לעבירה שבשלה ניתן צו החיפוש או עשוי להביא למניעתה של עבירה כאמור, יורה על העברתו של חומר זה בלבד למבקש הצו; לעניין כל חומר אחר - יורה השופט על השבתו לחבר הכנסת שאצלו נערך החיפוש.

(ב) לא יורה שופט על העברת חומר למבקש הצו כאמור בפסקת משנה (א), אלא לאחר שנתן לחבר הכנסת הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין; דיון לפי פסקה זו יתקיים בדלתיים סגורות.

(9) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בהוראות סעיף 6 לחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שופט של בית המשפט העליון להתיר בצו האזנת סתר, אם שוכנע שיש יסוד לחשד שחבר הכנסת חשוד בעבירה ונתקיימו התנאים שבאחד מאלה:

(1) נתבקש לכך בכתב מאת ראש רשות ביטחון, כשהעבירה היא מסוג פשע שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, והאזנת הסתר הכרחית מטעמי ביטחון המדינה;

(2) נתבקש לכך בכתב מאת קצין משטרה מוסמך, כשהעבירה היא עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977, עבירה שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה או עבירה של עסקת סמים כהגדרתה בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, או קשר לעבור אחת העבירות האמורות, והאזנת הסתר הכרחית למניעתה או לחקירתה של העבירה.

(ג) בקשה להיתר להאזנת סתר לפי סעיף קטן (ב) תוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה.

(ד) הבקשה תידון במעמד צד אחד בלבד, ומטעם המבקש יתייצב קצין בדרגת ניצב משנה ומעלה או ראש מחלקה בשירות הביטחון הכללי ומעלה שיקבע ראש השירות, לפי הענין.

(ה) בהיתר יתוארו שמו ופרטי זהותו של חבר הכנסת אשר האזנה לשיחותיו הותרה, וכן זהות הקו או המתקן המשמשים או המיועדים לשמש לקליטה, להעברה או לשידור של בזק, ואשר האזנה אליהם הותרה, ומקום השיחות או סוגן, הכל אם הם ידועים מראש; כן יפורטו דרכי ההאזנה שהותרו.

(ו) בהיתר תפורש תקופת תוקפו; התקופה לא תעלה על שלושה חדשים מיום נתינת ההיתר; ההיתר ניתן לחידוש מפעם לפעם, לפי בקשה שהוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה.

(ז) התיר שופט האזנת סתר, רשאי הוא להתיר גם כניסה למקום לצורך התקנת אמצעים הנדרשים להאזנה, פירוקם או סילוקם; פרטי המקום שאליו הותרה הכניסה יפורטו בהיתר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בהוראות סעיף 6 לחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968.

(ח) ניתן היתר להאזנת סתר לפי סעיף קטן (ב)(2), תהיה ההאזנה על דרך של הקלטה בלבד, אלא אם כן הורה השופט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על דרך אחרת, שתפורט בצו; חומר ההקלטה יועבר לעיונו של השופט שנתן את ההיתר, באופן שייקבע לענין זה לפי סעיף 9א(ג) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 (בחוק זה - חוק האזנת סתר).

(ט) השופט שנתן את ההיתר לפי סעיף קטן (ב)(2), ובהעדרו שופט אחר של בית המשפט העליון, רשאי להאזין להקלטה או להורות על עריכת תמליל ולעיין בו במעמד מבקש ההיתר.

(י) מצא השופט כי חומר הקלטה שההאזנה אליו הותרה בסעיף קטן (ב)(2) כולל חומר הנוגע לעבירה שבשלה ניתן ההיתר, לעבירה אחרת מסוג פשע, או חומר העשוי להביא למניעתה של עבירה כאמור, יורה על העברתו של חומר זה בלבד למבקש ההיתר, בדרך שתיקבע לענין זה לפי סעיף 9א(ה) לחוק האזנת סתר; מצא השופט כי חומר ההקלטה אינו כולל חומר חקירה כאמור - יורה על הגבלת הגישה לחומר.

(יא) לכל מונח בסעיף זה תהא המשמעות שיש לו בחוק האזנת סתר.

(יב) תקנות לפי סעיף זה יותקנו כאמור בסעיף 15 לחוק האזנת סתר, ואולם הן יותקנו באישור ועדת הכנסת במקום באישור ועדות הכנסת המנויות בו.

(ב) הרשות העוצרת חבר הכנסת לפי סעיף קטן (א) תודיע על כך מיד ליושב-ראש הכנסת.

(ג) חבר הכנסת שנעצר לפי סעיף-קטן (א) לא יוחזק במעצר יותר מעשרה ימים, אלא אם ניטלה ממנו החסינות מפני מעצר לגבי אותו פשע לפני תום עשרת הימים.

(2) אישר היועץ המשפטי לממשלה הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת ימסור עותק ממנו, בטרם הגשתו לבית המשפט, לחבר הכנסת, ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת.

(3) חבר הכנסת רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום, בשל אחת או יותר מהעילות האלה:

(א) העבירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת וחלות הוראות סעיף 1;

(ב) כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה;

(ג) התקיימו כל אלה: הכנסת או מי שמוסמך בה לכך קיימו הליכים או נקטו אמצעים לפי הדינים והכללים הנהוגים בכנסת נגד חבר הכנסת בשל המעשה המהווה עבירה לפי כתב האישום, העבירה בוצעה במשכן הכנסת במסגרת פעילות הכנסת או ועדה מוועדותיה, ואי ניהול הליך פלילי, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי;

(ד) ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי.

(א1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העבירות הבאות ודינו של חבר הכנסת לענין עבירות אלה כדין כל אדם:

(1) עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה;

(2) עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק;

(3) עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.

(ב) לא ביקש חבר הכנסת כאמור בסעיף קטן (א)(3) וחלפה התקופה כאמור בו, או שחזר בו מן הבקשה בהודעה בכתב ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת או שהודיע להם בכתב לפני חלוף התקופה האמורה שאין בכוונתו לבקש חסינות, או שהכנסת דחתה את בקשתו לפי סעיף 13(א) או שוועדת הכנסת החליטה כאמור בסעיף 13(ג1), רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום לבית המשפט, ודינו של חבר הכנסת, לכל הכרוך באותה אשמה, כדין כל אדם.

(ג) קבעה הכנסת כי תהיה לחבר הכנסת חסינות כאמור בסעיף זה, לא יאשר היועץ המשפטי לממשלה בתקופת כהונתה של אותה כנסת הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת בשל אותה אשמה אלא אם כן חל שינוי בנסיבות.

(ד) סעיף זה לא יחול בענין כתב אישום שהוגש בטרם היה אדם לחבר הכנסת.

(ב) אין חבר הכנסת פטור מחובת שירות-מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008; אולם הסידורים בדבר המועד למילוי חובה זו ייקבעו על ידי ועדת הכנסת, בהתייעצות עם שר הבטחון או עם בא-כוחו.

(ב) חבר הכנסת זכאי לנסיעה חינם בתחומי המדינה ברכבת ובאוטובוסים שבשירות ציבורי להסעת נוסעים.

(ב) חבר הכנסת היוצא את המדינה זכאי לקבל דרכון דיפלומטי.

(ב) החלטה בדבר השתתפות בהוצאות משפטיות של חבר הכנסת על פי הכללים, תתקבל על ידי ועדה ציבורית, על יסוד בקשה בכתב של חבר הכנסת.

(ג) הועדה הציבורית תהיה בת שלושה חברים שימנה יושב ראש הכנסת, ואלה הם:

(1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי, והוא יהיה היושב ראש;

(2) אדם שכיהן בתפקיד בכיר בכנסת;

(3) אדם בעל מעמד ציבורי וכישורים הולמים, שאינו קשור לאחת הסיעות בכנסת.

(ד) הועדה הציבורית תקבע את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בכללים.

(ה) הכללים יחולו על חבר הכנסת גם לגבי הליך משפטי שהחל לפני תחילתו של חוק זה, ובלבד שההליך לא הסתיים לפני תחילת כהונתה של הכנסת החמש עשרה.

(ב) לצורך שמירה על ביטחונם של חברי הכנסת ובכפוף לתקציב שנקבע לכך -

(1) קצין הכנסת רשאי להטיל על איש משמר מאבטח לבצע פעולות אבטחה מאושרות בישראל או באזור, במקום שבו מצוי חבר הכנסת;

(2) קצין הכנסת רשאי להורות על אספקת אמצעי מיגון לחבר הכנסת הזכאי לפעולות אבטחה מאושרות;

(3) קצין הכנסת רשאי לתת תעודת הרשאה לעובד הכנסת לשאת כלי יריה של הכנסת ובלבד שהעובד הסכים לכך;

לא תינתן תעודת הרשאה כאמור, אלא אם כן התקיימו לגבי העובד כל אלה:

(א) הוא עבר, להנחת דעתו של קצין הכנסת, הכשרה מתאימה בשימוש בכלי היריה האמור והפעיל אותו במטווח;

(ב) רופא הכנסת אישר כי הוא כשיר מבחינה רפואית לשאת כלי יריה;

(ג) נתמלאו לגביו ההוראות האמורות בסעיף 11ב לחוק כלי היריה, התש"ט-1949, בשינויים המחויבים;

(4) אין באמור בפסקה (1) כדי למנוע מקצין הכנסת לבצע את פעולות האבטחה המאושרות כאמור בה, באמצעות מאבטחים או שומרים שיאושרו על ידי הקצין המוסמך בדרך האמורה בחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 (להלן - חוק הסדרת הביטחון); למאבטחים או לשומרים כאמור יהיו אותן הסמכויות הנתונות למאבטח או לשומר על פי חוק הסדרת הביטחוןחוק הסדרת הביטחון, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "ממונה ביטחון" יקראו "קצין הכנסת".

(ג) (1) לא יבוצעו פעולות אבטחה מאושרות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), אלא לאחר שקצין מוסמך הודיע בכתב לקצין הכנסת כי עקב איומים המתייחסים לחבר הכנסת הנוגע בדבר יש צורך באבטחתו; בהודעה כאמור תפורט מהות פעולות האבטחה או אמצעי המיגון, לפי הענין; לצורך מתן ההודעה בהקשר לביצוע פעולות אבטחה באזור, יעמיד צבא הגנה לישראל לרשות הקצין המוסמך כל מידע שברשותו, הנוגע לענין, וזאת על פי נהלים שייקבעו בין הצבא לבין משטרת ישראל.

(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על פעולות אבטחה במשכן הכנסת, ברחבתו ובמתחם נוסף.

(ד) קצין הכנסת רשאי לבקש דיון חוזר במהותן של פעולות האבטחה שפורטו בהודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) בפני ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל או סגנו.

(ה) לשם ביצוע פעולות אבטחה כאמור בסעיף קטן (ב)(1), יהיו לאיש משמר מאבטח, נוסף על הסמכויות הנתונות לו לפי חוק משכן הכנסת, סמכויות לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, וכן הסמכויות לפי חיקוקים אלה:

(1) סעיפים 2 ו–3 לחוק סמכויות חיפוש בשעת חירום (הוראת שעה), התשכ"ט-1969;

(2) סעיפים 23(ב), 67 ו–68 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996;

(3) סעיפים 22(א) ו–25(4) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

(ו) איש משמר מאבטח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה אלא אם כן בידו תעודה חתומה בידי קצין הכנסת המאשרת את מינויו והוא יציגה על פי דרישה; תוקפה של תעודת המינוי יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה מיום הינתנה וכל עוד מקבל התעודה משמש בתפקידו.

(ז) סופקו לחבר הכנסת אמצעי מיגון והוא חדל לכהן בכנסת, או קבע הקצין המוסמך בהודעה בכתב שהצורך באמצעי מיגון אינו קיים עוד, יחזיר חבר הכנסת, על פי דרישת יושב ראש הכנסת, את אמצעי המיגון שסופקו לו, כולם או חלקם, ובלבד שהם בגדר מחוברים הניתנים להפרדה כמשמעותם בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.

(ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותם על פי כל דין של משטרת ישראל, צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי.

(ט) יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, וכן רשאי הוא, בהסכמת המפקח הכללי של משטרת ישראל, לקבוע את הנהלים הדרושים לענין תיאום שיתוף פעולה והעברת מידע בין קצין הכנסת לבין משטרת ישראל, עדכון הודעות הקצין המוסמך לפי סעיף קטן (ג), דרכי בקרה על אופן ביצוע פעולות האבטחה, הפקת לקחים ודרכי יישומם, וכל ענין אחר שיש להסדירו לפי סעיף זה.

(ב) הרשות להגיש בקשה בדבר נטילת חסינות מחבר הכנסת שנקבעה בסעיפים 2 או 3 היא בידי היועץ המשפטי לממשלת ישראל; הרשות להגיש בקשה בדבר נטילת זכות הנתונה לחבר הכנסת לפי חוק זה, היא בידי הממשלה ובידי כל חבר הכנסת.

(ג) בקשה לפי סעיף זה או לפי סעיף 4(א)(3), תוגש בכתב ובצירוף נימוקים ליושב-ראש הכנסת, שיעבירנה לועדת הכנסת לדיון בהקדם האפשרי.

(ג1) החליטה ועדת הכנסת שלא להציע לקבוע כי תהיה לחבר הכנסת חסינות בפני דין פלילי כאמור בסעיף 4(א) או לדחות בקשה ליטול ממנו חסינות או זכות, תהא החלטתה סופית.

(ד) ועדת הכנסת לא תציע, והכנסת לא תחליט, ליטול מחבר הכנסת חסינות או זכות או לקבוע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי, אלא לאחרשניתנה לאותו חבר הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות להשמיע את דברם.

(ה) הכנסת לא תדון ולא תחליט על נטילת חסינות או זכות או על קביעת חסינות בפני דין פלילי, אלא אם כן הודיעו לכל חברי הכנסת, לפחות עשרים וארבע שעות מראש, על קיום הדיון וההצבעה.

(ו) החלטת הכנסת על נטילת חסינות או זכות או על קביעת חסינות בפני דין פלילי תיעשה בהצבעה גלויה.

(ז) (1) הוגשה בקשה לנטילת חסינות או זכות מחבר הכנסת, והודיע חבר הכנסת בכתב, כל עוד לא הסתיים הדיון בועדת הכנסת, ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת, שהוא מסכים לנטילת החסינות או הזכות, כמבוקש, רשאית ועדת הכנסת, בהחלטה, ליטול מחבר הכנסת את החסינות או הזכות; לענין זה, תהיינה לועדת הכנסת הסמכויות המוקנות לכנסת בסעיף קטן (א); יושב ראש ועדת הכנסת יודיע על החלטה לפי סעיף קטן זה לכנסת ונטילת החסינות או הזכות תיכנס לתוקף במועד מסירת ההודעה לכנסת.

(2) הציעה ועדת הכנסת לכנסת ליטול מחבר הכנסת חסינות או זכות, והודיע חבר הכנסת בכתב ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת שהוא מסכים לנטילת החסינות או הזכות, יודיע יושב ראש הכנסת על כך לכנסת ונטילת החסינות או הזכות תיכנס לתוקף עם מתן ההודעה לכנסת; החל הדיון בנטילת החסינות או הזכות - ייפסק הדיון עם מתן ההודעה.

(1) עיסוק נוסף על העיסוק כחבר הכנסת, לרבות עיסוק חד-פעמי, ייצוג של אדם אחר, מתן ייעוץ או קיום פעילות שדלנית למענו;

(2) כהונה כראש רשות מקומית או כיושב ראש של רשות, תאגיד או מוסד ממלכתיים;

(ב) חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, לרבות עיסוק המותר לפי סעיף קטן (ג), אף שלא בתמורה, אם יש בעיסוק אחד מאלה:

(1) פגיעה בכבוד הכנסת, במעמדו כחבר הכנסת או בחובותיו כחבר הכנסת;

(2) חשש של ניצול לרעה או השגת כל יתרון או העדפה אישיים בשל היותו חבר הכנסת;

(3) אפשרות של ניגוד ענינים בין העיסוק הנוסף לבין תפקידו כחבר הכנסת;

(4) ייצוג משפטי של בעל דין בהליך משפטי שבו אחד מבעלי הדין הוא המדינה.

(ג) לא יראו כעיסוק בעסק או כעיסוק נוסף -

(1) החזקה בלבד של מניות בתאגיד;

(2) קבלת הכנסות מנכס של חבר הכנסת או של משפחתו;

(3) חברות בקיבוץ; לענין זה, "קיבוץ" - לרבות מושב שיתופי וכל אגודה שיתופית להתיישבות שהכנסותיה אינן מחולקות בעיקרן לחבריה;

(4) קבלת הכנסה מיצירה ספרותית, דרמטית, מוסיקלית או אמנותית.

(ד) לא יראו כעיסוק נוסף פעילות במסגרת הסיעה או המפלגה, ובלבד שחבר הכנסת אינו מקבל שכר עבור פעילות זו; ואולם, רשאי חבר הכנסת לקבל מהסיעה או מהמפלגה לצורך פעילותו זו משרד, שירותי משרד, רכב ונהג.

(ה) סעיף זה לא יחול בתקופה של ששת החודשים הראשונים לכהונתו של חבר הכנסת, ובלבד שערב אותה תקופה לא כיהן כחבר הכנסת.

(א1) (בוטל)3 .

(ב) בסעיף זה, "גוף ציבורי" - גוף מהגופים המנויים בתוספת.

(1) עבר על הוראות סעיפים 13א או 13א1 או לא קיים הוראה לפיהם;

(1א) לא הגיש הצהרת הון, או הגישה באיחור, בניגוד להוראות סעיף 13ב ולכללי האתיקה לחברי הכנסת;

(2) נעדר מישיבות הכנסת, ללא הצדק סביר -

(א) תקופה רצופה של חדשיים או יותר, ולעניין זה לא יובאו ימי הפגרה בחשבון; או

(ב) שליש או יותר מכלל ימי הישיבות שקיימה הכנסת בכנס פלוני, ואולם -

(1) אם הוא סגן שר - שתי חמישיות או יותר מכלל ימי הישיבות כאמור;

(2) אם הוא שר - מחצית או יותר מכלל ימי הישיבות כאמור;

(3) הפר כלל מכללי האתיקה.

(ב) (1) ועדת האתיקה תהיה של ארבעה חברי הכנסת שימנה יושב ראש הכנסת, למשך תקופת כהונתה של אותה כנסת, בהתחשב, בין השאר, בהרכב הסיעתי של הכנסת, שניים מהם חברים בסיעות הקואליציה ושניים מהם חברים בסיעות האופוזיציה; יושב ראש הכנסת יקבע את היושב ראש של ועדת האתיקה, מבין חבריה;

(1א) על אף האמור בפסקה (1), חל שינוי בהשתייכות של חבר ועדת האתיקה לסיעה מסיעות הקואליציה או מסיעות האופוזיציה כך שאין עוד שוויון במספר חברי הוועדה כאמור באותה פסקה, ישנה יושב ראש הכנסת את הרכב הוועדה כך ששניים מהחברים יהיו מסיעות הקואליציה ושניים - מסיעות האופוזיציה;

(1ב) יושב ראש הכנסת רשאי למנות ממלאי מקום מסיעות הקואליציה או מסיעות האופוזיציה, לפי העניין, לחברי ועדת האתיקה, לתקופה או לנושא מסוים;

(2) סייגים למינוי חבר הכנסת כחבר בועדת האתיקה והוראות בדבר השעייתו מחברותו בועדה, או העברתו מכהונה בה, ייקבעו בתקנון הכנסת;

(3) בסעיף קטן זה - "סיעות הקואליציה" - הסיעות בכנסת שהן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה;

(ג) ועדת האתיקה -

(1) תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נהלי דיוניה;

(2) לא תהא כפופה לדיני הראיות ותפעל בדרך הנראית לה מועילה ביותר לבירור הקובלנות שיובאו לפניה;

(3) רשאית, מיוזמתה או לשאלת חבר הכנסת, לכתוב חוות דעת בעניני אתיקה.

(ד) קבעה ועדת האתיקה, ברוב קולות של כל חבריה, כי חבר הכנסת עבר על הוראות סעיף קטן (א), רשאית היא להטיל עליו אחת מאלה:

(1) הערה;

(2) אזהרה;

(3) נזיפה;

(3א) נזיפה חמורה;

(3ב) שלילת זכותו לקבל רשות דיבור במליאה או בועדות הכנסת, כולן או חלקן, לתקופה שלא תעלה על עשרה ימי ישיבות של הכנסת;

(3ג) הגבלות על פעילותו כחבר הכנסת, לרבות איסור הגשת הצעות חוק, הצעות לסדר היום, שאילתות וכיוצא באלה, ולמעט הגבלות בדבר הזכות להצביע, הכל כפי שתקבע הועדה ולתקופה שתקבע ובלבד שהתקופה כאמור לא תעלה על התקופה שנותרה עד לסופו של אותו כנס של הכנסת;

(4) הרחקה מישיבות מליאת הכנסת או ועדות הכנסת לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ובלבד שחבר הכנסת יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד;

(5) שלילת שכר ותשלומים אחרים עבור תקופת ההיעדרות כאמור בסעיף קטן (א)(2) או שלילת שכר ותשלומים אחרים לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בשל כל הפרה של הוראה אחרת של סעיף 13א. לענין זה, "תשלומים אחרים" - תשלומים על פי פרק ט' לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, ותשלומים מכוח חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969.

(6)4 שלילת שכר בעד תקופה או חלק מתקופה, שלא תעלה על שבועיים, שבה הורחק חבר הכנסת לפי פסקה (4), אם מצאה, מנימוקים שיירשמו, שהתקיימו נסיבות מיוחדות של הפרה חמורה של כללי האתיקה מצד חבר הכנסת; ואולם, ועדת האתיקה לא תורה על שלילת שכר לפי פסקה זו לראשונה מחבר הכנסת אלא בהחלטה פה אחד של כל חבריה;

(7)4 שלילת שכר בסכום שאינו עולה על 5,000 שקלים חדשים אם הטילה על חבר הכנסת עיצום מהעיצומים המפורטים בסעיף קטן זה בשל הפרת כלל מכללי האתיקה וקבעה כי -

(א) בהפרת הכלל כאמור גרם חבר הכנסת לנזק לרכוש הכנסת במשכן הכנסת בכוונה לגרום לנזק כאמור, או צפה כאפשרות סבירה את קרות הנזק;

(ב) שווי הנזק, כולו או חלקו, ינוכה משכרו של חבר הכנסת בדרך שתקבע.

(ד1) (בוטל).

(ה) (בוטל).

(ה1) הפעילה ועדת האתיקה את סמכותה לפי הוראות סעיף קטן (ד) כלפי חבר הכנסת, והמשיך חבר הכנסת לעבור על הוראות סעיף קטן (א), רשאית הועדה לשוב ולדון בענינו ולהפעיל את סמכותה לפי סעיף זה, ובלבד שמסרה לו הודעה על כך, מראש.

(ו) בנוסף לאמור בסעיף קטן (ד)(1) עד (3א), או במקומו, רשאית ועדת האתיקה לפרסם את החלטתה, כולה או חלקה, בדרך שתורה, בציון שמו של חבר הכנסת או בלא ציון שמו; החליטה הועדה כאמור בסעיף קטן (ד)(3ב) עד (5) - תפרסם את החלטתה בציון שמו של חבר הכנסת.

(ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שחדל להיות חבר הכנסת. ואולם לענין סעיף קטן (א)(1א) יהיה נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה מי שחדל מהיות חבר הכנסת אם טרם חלפה שנה מהמועד שבו חייב היה להגיש את הצהרת ההון.

(ב) בכללי האתיקה רשאית ועדת הכנסת לקבוע, בין השאר, כי לועדת האתיקה של חברי הכנסת תהא הסמכות לדון את מי שחדל מהיות חבר הכנסת, אם הפר כלל מכללי האתיקה לחברי הכנסת, ובלבד שהקובלנה הוגשה נגדו בעת שהיה חבר הכנסת, והועדה סבורה כי יש בבירור הקובלנה ענין לציבור.

(ב) (בוטל).

(ג) מי שהיה ראש הממשלה או שר, אסור לו, שלוש שנים לאחר תום כהונתו כראש הממשלה או כשר, להיות חבר בהנהלת חברה או איגוד אחר שקיבלו בזמן-כהונתו זכיון מהמדינה.

(ד) מי שהיה סגן-שר, אסור לו, שלוש שנים לאחר תום כהונתו כסגן-שר, להיות חבר בהנהלת חברה או איגוד אחר שקיבלו בזמן-כהונתו זכיון מהמדינה באמצעות המשרד שבו הוא כיהן כסגן-שר.

(ה) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה, דינו - מאסר עד שתי שנים או קנס עד שלושת אלפים לירות או שני הענשים כאחד.

(ב) חבר הכנסת לא יקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה מידי גוף המקבל, במישרין או בעקיפין, הקצבה ייחודית, למעט שירות או טובת הנאה הניתנים לכלל.

(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על בן משפחתו של חבר הכנסת או של שר שאינו חבר הכנסת; לענין זה, "בן משפחה" - בן זוג, אח או בן.

(ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - קנס; הורשע אדם לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לאוצר המדינה כל סכום שקיבל או את שווים של השירות או טובת ההנאה.

(ה) לענין סעיף זה -

(ו) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.