חוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953 1

(ב) מושב המוסד הוא בירושלים.

(ב) לשם מינוי חמישה-עשר החברים הראשונים של המוסד, ולשם כך בלבד, יתמנה חבר-מינויים אשר ארבעה מחבריו יתמנו על ידי הממשלה, חמישה - על ידי ועד הלשון העברית ושניים - על ידי ההסתדרות הציונית העולמית. לאחר מינוי חמישה-עשר החברים הראשונים על ידי החבר האמור, ימנה המוסד בעצמו את חבריו. הודעה על הרכב המוסד ועל כל מינוי נוסף של חברים תפורסם ברשומות.

(ג) כתום שנה אחת למינוי חמישה-עשר החברים הראשונים, ואחרי כן מדי שנה בשנה, ימנה המוסד לא יותר משני חברים נוספים עד שיגיע מספר החברים לעשרים ושלושה; כן ימנה המוסד חבר חדש כל אימת שיתפנה מקומו של חבר מכל סיבה שהיא.

(ד) חברי המוסד מתמנים לכל ימי חייהם, אך רשאי המוסד לראות מקומו של חבר כמקום שנתפנה ולמנות אחר במקומו או למנות לו ממלא-מקום זמני, אם החבר לא השתתף בישיבות המוסד שנה תמימה, או אם ידוע מראש שלא יוכל להשתתף כן, או אם נידון על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון, או אם החבר בעצמו ביקש זאת.

(ה) תקפו של דיון במוסד לא ייפגע מחמת שנתפנה בו מקומו של חבר מחבריו, או מחמת פגם שחל במינויו.

(ב) נתמנה חבר המוסד לחבר-כבוד, רשאי המוסד למנות חבר אחר למילוי המקום שנתפנה.

(1) הכללים שלפיהם ימנה המוסד את חבריו ואת חברי-הכבוד;

(2) סדרי העבודה של המוסד וועדותיו;

(3) הכללים שלפיהם יתמנו חברים-יועצים למוסד ותפקידיהם;

(4) הרכבם, אופן הקמתם, תפקידם וסדרי-עבודתם של המינהלה ומוסדותיו האחרים של המוסד;

(5) הוראות בדבר המשק והנהלת הכספים.

(ב) פטור לפי סעיף זה מאגרה, מארנונה או מתשלום חובה אחר המשתלמים לרשות מקומית לא יחול על נכסים המשמשים למטרות מסחריות.