חוק החניכות, התשי"ג-1953 ¹ , 2

(ב) לענין חוק זה, רואים נער כמועסק, ואת מי שהנער עובד אצלו -כמעסיקו, אם הנער עובד -

(1) אצל הוריו לצורך עסקם או משלח-ידם; או

(2) בכל מפעל שהוא, אף אם העבודה אינה לשם עסק או לשם ריווח, ובכלל זה מקום שהוכרז על ידי שר העבודה כמרכז להכשרה מקצועית לנערים המיועד להקנות מקצוע אגב עבודה מעשית, אך להוציא בית-ספר מקצועי.

(ב) הממונה על החניכות רשאי להתיר העסקת נער במקצוע שלא כחניך באחד המקרים האלה:

(1) (נמחקה);

(2) אם לדעתו, ובשים-לב לסגולות הנער, יהיה זה לטובתו שיועסק שלא כחניך;

(3) אם הנער עובד אצל הוריו.

(ב) הממונה על החניכות רשאי, בתנאים שיקבע, לקצר את תקופת החניכות של חניך פלוני בהתחשב בידיעותיו המקצועיות ובהשכלתו הכללית של החניך.

(ג) עבד נער במשלח-יד לפני שהוכרז כמקצוע, רשאי הממונה על החניכות, בהתחשב בידיעותיו המקצועיות של הנער, להורות שתקופת-עבודתו באותו משלח-יד לפני האכרזה תיזקף, כולה או מקצתה, לזכות תקופת החניכות, בתנאים שיקבע.

(ד) הממונה על החניכות רשאי לקצר את תקופת החניכות של חניך בפרק זמן שאינו עולה על ששה חדשים, בהתחשב במועד גיוסו של החניך לצבא-הגנה לישראל.

(ה) לענין חוק זה, "תקופת חניכות" - אף תקופת חניכות מקוצרת לפי סעיף זה במשמע.

(ב) שר העבודה רשאי לקבוע את מספר-החניכים הרב ביותר שבעל-מפעל, המתנהל לשם עסק או לשם רווחים, יהיה רשאי להעסיק בהתחשב בסיכויי התעסוקה, וכן בתהליכי הייצור באותו מפעל, במספר בעלי-המקצוע שבו, בציודו ובתנאי-עבודתו.

(ג) שר העבודה רשאי כאמור לקבוע, בתקנות, לענין מקצוע מסויים, את מספר-החניכים המועט ביותר שכל בעל-מפעל, המתנהל לשם עסק או לשם רווחים ולא נקבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יהא חייב להעסיק במפעלו ואת מספר-החניכים הרב ביותר שיהא רשאי להעסיק.

(א) ממשיך בעבודתו אצל אותו מעסיק; או

(ב) ממשיך בעבודה אצל מעסיק אחר באותו מקצוע.

(ב) בקביעת ההכנסה החייבת במס של אדם שהוציא, באישור השר, בשנה שקדמה לשנת-שומה מסויימת, הוצאת-הון לרכישת-ציוד בקשר להעסקת חניכים במפעל, ינוכה מאותה הכנסה כל שנה, במשך חמש שנים מאותה שנת-שומה ואילך, סכום של 20% מן ההוצאה האמורה.

(1) להעסיק את החניך עד תום תקופת-החניכות;

(2) להעסיק את החניך לפי תכנית-החניכות;

(3) להבטיח לחניך הדרכה מתאימה ושיטת-עבודה שיש בה כדי להקנות את המקצוע תוך תקופת-החניכות שנקבעה לו; אם אין המעסיק מפקח במישרין על עבודת החניך ואינו מדריך אותו, חייב הוא להטיל חובה זו על אדם אחר במפעל, ומשהסכים אותו אדם לקבל על עצמו את החובה, חייב הוא למלאה כאילו היה המעסיק. אולם הטלת חובה כאמור אין בה כדי לפטור את המעסיק עצמו מאחריות למלאה;

(4) לשחרר את החניך מעבודה, בלי ניכוי משכרו, כדי לאפשר לו לבקר בשיעורי-מקצוע מאושרים, במידה שהחניך חייב לעשות כן על פי סעיף 16(ג), ולהיבחן כמוטל עליו לפי סעיף 22.

הוראה זו באה להוסיף על הוראות סעיף 4(ג) לחוק לימוד-חובה, התש"ט-1949, ולא לגרוע מהן.

(ב) לא יעסיק מעסיק את חניכו בעבודה שאינה קשורה למטרת-החניכות.

(ב) שר העבודה רשאי למנות, לכל המקצועות או למקצוע מסויים, ועדת-שכר שסדרי-עבודתה ייקבעו בתקנות, ובלבד שבכל ועדת-שכר יהיו מיוצגים, שווה בשווה, ארגון-העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני-מעבידים רפרזנטטיביים במדינה שלדעת השר הם נוגעים בדבר. הודעה על מינוי כל ועדת-שכר ועל כתבתה תפורסם ברשומות.

(ג) (1) על פי הוראות שר העבודה, תקבע ועדת השכר בהחלטה את שיטת השכר בשים-לב להתקדמותו של החניך במקצוע, את שיעורו המינימלי ואת אופן-תשלומו.

(2) החלטת הועדה כוחה יפה לא פחות משנה אחת ולא יותר משלוש שנים, הכל כפי שנקבע בהחלטה, אך רשאית ועדת-שכר לפני תום התקופה להאריך אותה מזמן לזמן לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת.

(ד) העתק של החלטת ועדת-שכר לפי סעיף קטן (ג) יימסר לממונה על החניכות ולארגוני העובדים והמעבידים המיוצגים בועדה. הממונה על החניכות יביא, בדרך שימצא לנכון, את החלטת ועדת השכר לידיעתם של המעסיקים ושל החניכים הנוגעים בדבר.

(ה) אין הוראות סעיף זה חלות כשהחניך עובד אצל הוריו או במפעל המפורש בפיסקה (2) לסעיף 1(ב).

(1) לעבוד אצל מעסיקו עד תום תקופת החניכות;

(2) לשקוד על עבודתו כדי לרכוש את המקצוע תוך התקופה שנקבעה כתקופת החניכות לאותו מקצוע ולעמוד בבחינות בהתאם לסעיף 22;

(3) לבקר באופן סדיר בשיעורי-מקצוע מאושרים, כפי שיקבע שר העבודה, בתקנות, לאותו המקצוע, אם הממונה על החניכות לא פטר אותו לחלוטין או בשיעורין מחובה זו;

(4) להישמע להוראות מעסיקו ולהוראות האדם שבפיקוחו ובהדרכתו הוא עובד, בכל הנוגע לעבודה ולסדריה.

(ב) ואלה המקרים והדרכים בהם אפשר להתיר את הקשר בין המעסיק ובין החניך -

(1) על ידי כל אחד מהצדדים -

(I) בפרק זמן של ששה שבועות מיום שהתחיל החניך לעבוד אצל אותו מעסיק,

(II) אם הממונה על החניכות אישר את התרת הקשר,

(III) מכל סיבה אחרת שתיקבע בתקנות;

(2) על ידי המעסיק - אם החניך הפסיק את עבודתו, ללא סיבה שאושרה על ידי המפקח על החניכות כסיבה מספקת, ולא חזר לעבודתו תוך 14 יום;

(3) על ידי החניך -

(I) אם העביר המעסיק את המפעל לישוב אחר או אם הורי החניך העתיקו את מקום-מגוריהם לישוב אחר,

(II) אם החניך רוצה לעבוד כחניך אצל מעסיק אחר והממונה על החניכות אישר בכתב שהדבר הוא לטובת החניך,

(III) אם הופסקה העבודה במפעל לתקופה העולה על חודש ימים.

(ב) (1) סכסוך שלא יישבו אותו בדרך מוסכמת, תוך תקופה שנראית לממונה על החניכות, ייושב בדרך שתיקבע בתקנות.

(2) בסעיף קטן זה "סכסוך" פירושו - סכסוך, או חילוקי-דעות, בקשר לתנאי-עבודה של חניך שנתגלעו בין מעסיק ובין חניך, או בין מעסיק ובין ארגון-עובדים שהחניך חבר בו, או בין ארגון-מעבידים שהמעסיק חבר בו ובין ארגון-עובדים שהחניך חבר בו, והסכסוך או חילוקי-הדעות גרמו או עלולים לגרום להפסקת-עבודתו של החניך, להוציא חילוקי-דעות או סכסוך הנובעים מסעיף 17 .

(ג) אין הוראות סעיף זה חלות כשהחניך עובד אצל הוריו, או במפעל המפורש בפיסקה (2) לסעיף 1(ב).

(ב) שר העבודה רשאי לארגן ולקיים שיעורי-מקצוע מאושרים ולעודדם בכל דרך אחרת שימצא לנכון.

(ג) שר העבודה יקבע, לאחר התייעצות עם שר החינוך והתרבות, תכנית-לימודים מינימלית אחידה בשיעורי-מקצוע מאושרים, בין למקצוע אחד ובין למספר מקצועות; אולם קביעת תכנית כאמור לא תפגע בזכות להוסיף שיעורים על הקבועים בתכנית.

(ד) שיעורי-מקצוע מאושרים יהיו נתונים לפיקוחו של שר העבודה או של מי שנתמנה על ידיו; האחראי למעשה להנהלתם של שיעורים אלה חייב להגיש לו, במועדים שידרוש, דין-וחשבון לפי טופס שייקבע בתקנות.

(ה) חניך לא יידרש לשלם כל תשלום בעד שיעורי-מקצוע מאושרים; הוראה זו אינה חלה על ציוד וחמרי-לימוד.

(ב) שר העבודה יקבע בתקנות את דרכי הבחינות, את תכניתן ואת סדריהן.

(ג) בעד בחינות סופיות ישלם הנבחן אגרה שתיקבע בתקנות.

(ד) מי שעמד בבחינות-ביניים יקבל תעודה המאשרת זאת, ומי שעמד בבחינות סופיות יקבל תעודת-מקצוע; כל תעודה תיחתם בידי הממונה על החניכות ובידי יושב-ראש ועדת הבחינות. צורת התעודה ואופן נתינתה ייקבעו בתקנות.

(ה) הממונה על החניכות ינהל פנקס בשם "פנקס חניכים שהוסמכו", ובו ירשום את הפרטים שנקבעו בתקנות.

(ב) נציגי העובדים יתמנו לאחר התייעצות בארגון-העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים, נציגי הנוער העובד יתמנו לאחר התייעצות בארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של נוער עובד ובארגונים אחרים של נוער עובד לפי החלטת שר העבודה, ונציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות בארגונים ארציים רפרזנטטיביים של מעסיקים שלדעת שר העבודה הם נוגעים בדבר.

(ג) מספר חברי המועצה לסוגיהם ייקבע על ידי שר העבודה בהודעה שתפורסם ברשומות ובלבד שמספר נציגי העובדים והנוער העובד יחד יהיה כמספר נציגי המעסיקים.3

(ד) שר העבודה, ובהעדרו - מי שנתמנה על ידיו לכך, ישב ראש במועצה.

(ה) הודעה על מינוי המועצה ועל הרכבה תפורסם ברשומות.

(ב) ועדה יכולה להיות לכל הארץ (להלן - ועדה ארצית) או לאזור מסויים, למקצוע אחד או למספר מקצועות שלדעת השר הם קרובים זה לזה. ועדה למקצוע או למספר מקצועות יכול שתמונה גם לפני שאותו מקצוע או אחד המקצועות, לפי הענין, הוכרז כמקצוע שיירכש בדרך חניכות.

(ג) כל ועדה שאינה ארצית היא של שלושה או של חמישה, כפי שיחליט שר העבודה, ומהם - אחד שנתמנה על ידי שר העבודה להיות יושב-ראש והיתר אנשים בני-סמך באותו מקצוע, שנתמנו לאחר התייעצות בארגון-העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים, ובארגון הגדול ביותר של נוער עובד ובארגונים אחרים של נוער עובד לפי החלטת שר העבודה, וכן בארגונים ארציים רפרזנטטיביים של מעבידים שהם, לדעת השר, נוגעים בדבר, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעסיקים.

(ד) כל ועדה ארצית היא של ששה, כפי שיחליט שר העבודה, והרכבה יהיה כשל ועדה שאינה ארצית, אלא שיהיה בה גם נציג שר החינוך והתרבות; הודעה על מינוי ועדה ארצית ועל הרכבה תפורסם ברשומות.

(1) יקבע את תכנית החניכות;

(2) יאשר שיעורי-מקצוע לפי סעיף 21(א);

(3) יקבע את תכנית הלימודים בשיעורי-מקצוע מאושרים לפי סעיף 21(ג).

(ב) שר העבודה יבקש את חוות-דעתה של הועדה הארצית ויביאה בפני המועצה בטרם יבוא להתייעץ במועצה בדבר -

(1) קביעת תקופת החניכות;

(2) קביעת הגיל המינימלי וההשכלה המינימלית לפי סעיף 5;

(3) תכנית לבחינות-ביניים ולבחינות סופיות.

(ג) שר העבודה יתייעץ בועדה הארצית בטרם ישתמש בסמכותו לפי סעיף 6(ג) ובועדה האזורית הנוגעת בדבר, בטרם ישתמש בסמכותו לפי סעיף 6(א).

(ד) הממונה על החניכות יתייעץ בועדה אזורית הנוגעת בדבר בטרם ישתמש בסמכויותיו על פי הסעיפים 2(ב), 4(ב), 4(ג), 7 ו-16(3).

(ב) מפקח על חניכות רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו.

(ג) מפקח על חניכות רשאי לדרוש שהחניך יבצע בנוכחותו עבודה מסויימת, וכן רשאי הוא לפקח על דרכי העבודה של החניך ועל ההדרכה הניתנת לו במקום העבודה.

(ד) מפקח על חניכות רשאי להיכנס לכל מקום שבו מתקיימים שיעורי-מקצוע מאושרים ולהיות נוכח בשיעורים.

(1) העסיק נער שלא כחניך בניגוד לסעיף 2;

(2) סירב או נמנע להעסיק חניכים במספר שהוא חייב להעסיק לפי סעיף 6 או העסיק חניכים במספר העולה על המספר שהוא רשאי להעסיק לפי סעיף 6;

(3) העסיק בניגוד לאיסור על פי סעיף 7;

(4) קיבל תשלום או פרס בניגוד לסעיף 8,

(ב) מי שעבר אחת העבירות האלה: -

(1) הפריע למפקח על חניכות להשתמש בסמכויותיו;

(2) סירב להשיב למפקח על חניכות על שאלה שהוא חייב להשיב עליה,

(ג) מעסיק שעבר אחת העבירות האלה: -

(1) לא מילא אחרי הוראות סעיף 11;

(2) לא שלח הודעה בהתאם לסעיף 19,

(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) שנקט בכל האמצעים הנאותים, כדי להבטיח שיקויימו הוראות חוק זה.

(ב) הממונה על החניכות רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לממונים המחוזיים על החניכות.