חוק לימוד חובה, התש"ט-1949
הקליקו על כותרת הסעיף
1. פירושים
1א. רשות חינוך מקומית - תאגיד
פרק שני: לימוד-חובה
2. לימוד חובה לילדים ולנערים
2א. חניכות כלימוד חובה
3. חובת רישום
3א. סמכויות השר בקשר לרישום
4. חובת לימוד סדיר
5. פטור
פרק שלישי: לימוד-חינם
6. זכות חינוך חינם
6א. ייעוד כספי תשלומים
7. אחריות למתן חינוך חובה חינם
7א תשלומים בעבור תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת
8. ארנונה
9. פרק רביעי: זכות הורים לבחור בזרם מוכר
10. זכות הורים לבחור בזרם מוכר
פרק חמישי: הוראות כלליות
10א. תקצוב מוסדות פטורים
11. גיל
12. כרטיסיות ילדים ונערים בגיל לימוד חובה
12א. חובת דיווח של מנהל מוסד חינוך
12ב. איסור הרחקה לצמיתות בשל הישגים לימודיים
12ג. חובת דיווח על אלימות
12ד. הגבלת מספר התלמידים בלימודי מיומנויות היסוד
12ה. אי-נשיאה בשכר לימוד או שלילת השתתפות המדינה בתקציב מוסד חינוך בשל הזדהות עם טרור
13. העברת סמכויות השר
פרק ששי: ביצוע
14. תפקידי ועד החינוך
15. ביצוע ותקנות
16. תחילת תוקף

חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 1

פרק ראשון: פירושים
 
1.   
פירושים

[תיקונים: התשי"ג, התשכ"ט (מס' 2), (מס' 3), התשל"ח, התשמ"ד, התשס"ז (מס' 2)]
בחוק זה -
"שר" פירושו - שר החינוך והתרבות;
"רשות-חינוך מקומית" פירושה -
(א) לגבי תחום-שיפוטה של רשות מקומית - אותה רשות מקומית; אולם רשאי השר לקבוע בצו שפורסם ברשומות, כי אדם או חבר-בני-אדם, המקיימים מוסד חינוך לגילאי לימוד-חובה בתחום מועצה אזורית, יהיו רשות-חינוך מקומית נפרדת לגבי שטח המוסד שיוגדר בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים, ולאחר שנתן למועצה האזורית הזדמנות לטעון טענותיה;
(ב) לגבי מושב, קבוצה או קיבוץ - ועד המושב, או מזכירות הקבוצה או הקיבוץ, לפי הענין; ושטח המושב, הקבוצה או הקיבוץ הוא תחום השיפוט של הועדה או המזכירות, לפי הענין;
(ג) לגבי שטח אחר - ועד שהוכר, או אדם שנתמנה, על ידי השר, בצו שפורסם ברשומות, כרשות-חינוך מקומית בשטח שתואר בצו, ואותו שטח הוא תחום-השיפוט של אותו ועד או של אותו אדם, לפי הענין;
"ילד" פירושו - אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ-3 עד 13 ועד בכלל;
"נער" פירושו - אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ-14 עד 17;
"הורים" של ילד או של נער כוללים אפוטרופסו של הילד או של הנער, וכל אדם שהילד או הנער נמצא ברשותו, בפיקוחו או בהשגחתו;
"נותן עבודה" פירושו - אדם המעסיק ילד או נער בכל עבודה שהיא, בין בשכר ובין שלא בשכר;
"חינוך בגן-ילדים" - פירושו חינוך הניתן בגן-ילדים, לרבות גן במעון ילדים, לילדים בגיל 3 עד 5 ועד בכלל;
"חינוך-חובה" פירושו - לימוד המיועד לילדים ולנערים והניתן בחמש עשרה שנות לימוד, מהן שלוש בגן-ילדים בגיל 3 עד 5 ועד בכלל ושתים עשרה שנות לימוד, בכיתות א' עד י"ב, לילדים ולנערים;
"מוסד-חינוך" פירושו - מוסד ללימוד שיטתי לילדים או לנערים;
"מוסד-חינוך לילדים" פירושו - מוסד-חינוך לחינוך-חובה לילדים;
"מוסד חינוך לנערים" - מוסד חינוך לחינוך-חובה לנערים;
"מוסד חינוך לנערים עובדים" - מוסד חינוך ללימודי ערב לנערים עובדים;
"מוסד-חינוך רשמי" פירושו - מוסד-חינוך מוחזק על ידי המדינה, או על ידי רשות-חינוך מקומית, או על ידי רשויות-חינוך מקומיות אחדות במשותף, או על ידי המדינה ורשות-חינוך מקומית, או על ידי המדינה ורשויות-חינוך מקומיות אחדות במשותף, ואשר השר הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, שהוא מוסד-חינוך רשמי לצורך חוק זה;
"מוסד-חינוך מוכר" פירושו -
(א) כל מוסד-חינוך רשמי;
(ב) כל מוסד-חינוך אחר שהשר הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, שהוא מוסד-חינוך מוכר לצורך חוק זה.
1א.   
רשות חינוך מקומית - תאגיד

[תיקון התשכ"ט (מס' 3)]
רשות-חינוך מקומית שאיננה רשות מקומית תהיה תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית בתחום תפקידיה.
פרק שני: לימוד-חובה

[תיקון התשכ"ט (מס' 3)]
2. 2
לימוד חובה לילדים ולנערים

[תיקונים: התשכ"ט (מס' 2), התשל"א, התשל"ו, התשל"ח, התשס"ז (מס' 2)]
(א)לימוד-חובה יקיף כל ילד וכל נער.
(ב)-(ג) (בוטלו).
(ד) ילד שלימוד-חובה חל עליו נקרא בחוק זה "ילד בגיל לימוד-חובה"; ונער שלימוד-חובה חל עליו נקרא בחוק זה "נער בגיל לימוד-חובה".
2א.   
חניכות כלימוד חובה

[תיקונים:התשכ"ט (מס' 2), התשס"ז (מס' 2)]
(א) חניכות של נער החל בגיל 15 על פי חוק החניכות, התשי"ג-1953, בתנאים שייקבעו בתקנות שיותקנו על-ידי השר, בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת - תיחשב כלימוד-חובה לענין חוק זה.
(ב) השר יקבע, בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה3 , תכנית-חובה של לימודים עיוניים לחניכות כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) תכנית הלימודים העיוניים לפי סעיף קטן (ב) תהיה ממלכתית או ממלכתית-דתית, ותכנית ממלכתית-דתית תיקבע לאחר התייעצות במועצה לחינוך ממלכתי-דתי שהוקמה לפי סעיף 13 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953.
3.   
חובת רישום

[תיקונים: התשי"ג, התשכ"ט (מס' 2), התשל"ח, התשס"ז (מס' 2), התשע"ו (מס' 2)]
(א) הורים של ילד בגיל 3 עד 5 חייבים, כל אחד מהם, לרשמו, במועד ובאופן שנקבע בתקנות, ברשות-החינוך המקומית שבתחום-שיפוטה גר הילד. רשמו אחד מהם - השני פטור.
(אא) הורים של ילד בגיל שש ומעלה או של נער בגיל לימוד חובה חייבים, כל אחד מהם, לרשום את הילד או את הנער, כמפורט בסעיף קטן (ב), במוסד-חינוך או ברשות-חינוך מקומית כאמור בסעיפים 20 ו-21 לחוק-חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953. רשם אחד מהם את הילד או את הנער - השני פטור.
(ב) לפי סעיפים קטנים (א) ו-(אא) יש לרשום -
(1) (בוטלה).
(2) ילד שבראשית שנת הלימודים התשי"ד או בראשית כל שנת-לימודים שלאחריה יהיה בגיל 6 - במועד שנקבע בתקנות;
(3) ילד בגיל לימוד-חובה או נער בגיל לימוד-חובה שהגיע לארץ כעולה - תוך שלושים יום מיום העליה;
(4) ילד בגיל לימוד-חובה או נער בגיל לימוד-חובה שהעתיק את מקום-מגוריו מתחום השיפוט של רשות-חינוך מקומית אחת לתחום השיפוט של רשות-חינוך מקומית אחרת - תוך שלושים יום מהיום בו העתיק הילד או הנער את מקום-מגוריו;
(5) ילד בגיל לימוד-חובה, או נער בגיל לימוד-חובה, הגר בתחומה של רשות-חינוך מקומית שאין בה מוסד-חינוך רשמי ואותה רשות הודיעה, באופן שנקבע בתקנות, כי היא עומדת לפתוח מוסד כזה -שלושים יום מיום ההודעה.
(ג) (1) נותן עבודה המקבל לעבודה נער בגיל 15 ומעלה חייב להודיע על כך בכתב, תוך שבעה ימים מיום קבלת הנער לעבודה, לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער.
(2) נותן עבודה המפסיק עבודתו של נער בגיל 15 ומעלה חייב להודיע על כך בכתב, תוך שבעה ימים מיום הפסקת העבודה, לרשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה גר הנער.
(ד) (בוטל).
(ה) סעיף קטן (ג) לא יחול לגבי נער כאמור -
(1) שסיים את לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י"ב;
(2) (נמחקה);
(3) שהוא חניך לפי חוק החניכות, התשי"ג-1953.
(ו) העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) - דינו מאסר עד ארבעה-עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד; אך אם הילד או הנער שביחס אליו נעברה העבירה מועסק בעבודה, דין העובר - מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות או שני הענשים כאחד.
(ז) (בוטל).
3א.   
סמכויות השר בקשר לרישום

[תיקון התש"י(מס' 2)]
(א) לא התחילה רשות-חינוך מקומית מסויימת לערוך רישום לפי חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו, תוך עשרה ימים מהמועד שנקבע לכך, או שהיה לשר יסוד להניח שאין בדעתה או ביכלתה לערוך רישום כאמור, - רשאי השר לצוות, בצו שיפורסם בדרך הנראית לו, שאותה רשות חינוך מקומית לא תערוך עוד רישום כאמור, והרישום ייערך על ידי מי שהשר יקבע, ובמועד שהשר יקבע.
(ב) היה לשר יסוד להניח שרישום או רישום-מחדש, שנערך על ידי רשות-חינוך מקומית מסויימת, נערך שלא בהתאם לחוק זה ולתקנות שהותקנו על פיו - רשאי השר, בצו שיובא לידיעת הנוגעים בדבר בדרך הנראית לו, לבטל אותו רישום, ולצוות שהרישום ייערך מחדש -
(1) על ידי רשות החינוך המקומית - במועד שהשר יקבע, או
(2) על ידי מי שהשר יקבע - במועד שהשר יקבע.
(ג) ניתן צו לפי סעיף זה לגבי רישום מסויים - חייב כל מי שחובת אותו רישום חלה עליו לפי סעיף 3, למלא אותה חובה במועד ובאופן שהשר קבע לעריכת הרישום.
(ד) רישום שנערך שלא על ידי רשות-חינוך מקומית, בתוקף צו שניתן לפי סעיף זה - תישא רשות החינוך המקומית בהוצאותיו, שייגבו ממנה בדרך שהשר יקבע; ותעודה חתומה בידי השר הקובעת את סכום ההוצאות האמורות תשמש ראיה חותכת לכך.
3ב.- 3ג.   
(בוטלו).
4.   
חובת לימוד סדיר

[תיקונים:

התשכ"ט (מס' 2), התשל"ב, התשל"ו, התשל"ח, התשנ"ו, התשס"ז (מס' 2)]
(א) הורים של ילד בגיל לימוד-חובה, או של נער בגיל לימוד-חובה, חייבים, כל אחד מהם, לדאוג לכך שהילד או הנער ילמד באופן סדיר במוסד-חינוך מוכר.
(ב) (1) לא למד ילד או נער עד גיל 15 באופן סדיר במוסד-חינוך מוכר, דינו של כל אחד מהוריו מאסר שני חדשים או קנס אלף לירות, זולת אם הוכיח מעל לכל ספק סביר שעשה כמיטב יכולתו כדי שהילד או הנער ילמד כאמור;
(2) לא יובא אדם לדין לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שמנהל מוסד החינוך המוכר בו רשום הילד או הנער שלח לו בדואר רשום הודעה בכתב שהילד או הנער לא למד כאמור, ואף לאחר משלוח ההודעה לא למד הילד או הנער, כאמור, בזמן מן הזמנים; ולא יבוא אדם לדין לפי סעיף קטן זה אלא לאחר שעברו שבעה ימים מיום משלוח ההודעה;
(3) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה ישמע בכל מקרה את חוות דעתו של עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, או את חוות דעתו של קצין ביקור סדיר, וכן במידת האפשר את חוות דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד; לענין פסקה זו, "קצין ביקור סדיר" - עובד המדינה או עובד רשות מקומית ששר החינוך והתרבות הסמיכו לענין זה.
(ג) (1) נותן-עבודה המעסיק ילד בגיל לימוד-חובה, או נער בגיל לימוד-חובה אשר טרם סיים את חינוך החובה, חייב לשחרר את הילד או הנער מהעבודה, בלי לנכות משכרו, בימים ובשעות המיועדים ללימוד הילד או הנער, הכל כפי שייקבע בתקנות;
(2) נותן-עבודה שעבר על הוראות סעיף קטן זה, דינו -
(I) על עבירה ראשונה - מאסר עד ארבעה-עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד;
(II) על עבירה נוספת - מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות או שני הענשים כאחד;
(3) בית-משפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה, ישמע בכל מקרה את חוות-דעתו של עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, וכן במידת האפשר את חוות-דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד.
(ד) (בוטל).
(ה) יצא אדם חייב בדין על עבירה לפי סעיף זה, והוכח לבית המשפט כי בזמן היעדר מן הלימודים, אשר בגללו יצא חייב בדין, הועסק הילד או הנער בעבודה בשכר, רשאי בית המשפט להטיל על אותו אדם, נוסף על כל עונש אחר, קנס שלא יעלה על שכר-עבודתו של הילד או של הנער באותו זמן.
(ו) הוכח לשר כי ילד או נער שבעטיו שילמו הוריו קנס על עבירה לפי סעיף קטן (ב) למד באופן סדיר במוסד-חינוך מוכר במשך שנה אחת לאחר הטלת הקנס, יהיה השר רשאי לצוות על החזרת הקנס למשלמו, והקנס יוחזר כמצווה.
(ז) ילד בגיל לימוד-חובה או נער בגיל לימוד-חובה, הרשום במוסד-חינוך מוכר ובלי סיבה מספקת -
(1) נעדר מלימודיו לעתים כה תכופות עך שלדעת מנהל מוסד החינוך יש בכך משום הפרעה רצינית ללימודיו; או
(2) נעדר מלימודיו שבעה ימי-לימוד רצופים,

רואים אותו כאילו לא למד במוסד החינוך באופן סדיר ומנהל מוסד החינוך ישלח אל הוריו של הילד או של הנער הודעה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) ויעביר העתק ממנה לרשות החינוך המקומית.
5.   
פטור

[תיקונים:התשס"ח (מס' 2), התשע"ג (מס' 2), התשע"ו (מס' 2)]
(א) השר רשאי להורות, בהוראה שתפורסם ברשומות, כי ההורים של ילדים ושל נערים, וכן הנערים עצמם, הלומדים באופן סדיר במוסד-חינוך המתואר באותה הוראה, ואינו מוסד-חינוך מוכר - יהיו פטורים מן החובות המוטלים עליהם לפי סעיף 4; השר רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות ותנאים שעל מוסד חינוך לקיימם לצורך מתן הוראת פטור לגביו לפי סעיף קטן זה, ובכלל זה לעניין הפעלת המוסד.
(א1) הורים של ילדים או של נערים, וכן והנערים עצמם, הלומדים באופן סדיר במוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008, יהיו פטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי סעיף 4.
(ב) (1) השר רשאי להורות, בהוראה כללית או מיוחדת, כי ההורים ונותן העבודה של ילד או של נער, וכן הנער עצמו, יהיו פטורים מן החובות המוטלים עליהם לפי סעיף 4, אם -
(I) קיימים, לדעת השר, טעמים מיוחדים לכך שהילד או הנער לא ילמד במוסד-חינוך מוכר, והילד או הנער מקבל באופן פרטי לימוד שיטתי המניח את דעת השר; או
(II) השר משוכנע שאין הילד או הנער מסוגל ללמוד באופן סדיר במוסד-חינוכי, מוכר;
(2) בהוראה לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע כל תנאי וכל סייג הנראים לו;
(3) מי שניתנה עליו הוראת פטור לפי סעיף זה, לא יחולו לגביו הוראות סעיפים 6, 7 ו-10 אלא בכפוף לתנאים ולסייגים שבהוראת הפטור, ובלבד שתישמר החובה לספק לילד או לנער לימודים במסגרת שקבע השר בכל מקרה שהילד או הנער מסוגל לכך.
פרק שלישי: לימוד-חינם

[תיקונים:התשס"ח (מס' 2), התשע"ג (מס' 2), התשע"ו (מס' 2)]
6.   
זכות חינוך חינם

[תיקונים: התשל"ו, התשל"ח, התשל"ח (מס' 3), התש"ם, התשמ"ח, התשנ"ד (מס' 2), (מס' 3), התשס"ז (מס' 2), התשע"ו]
(א) אלה זכאים לחינוך חינם במוסד-חינוך רשמי:
(1) מי שחל עליו לימוד חובה לפי חוק זה, זולת אם סיים את לימודיו לפי תכנית לימודים בכיתה י"ב;
(2) מי שבגיל 18 ולא סיים אלא לימודים לפי תכנית לימודים בכיתה י"א.
(ב) השר רשאי לזכות בחינוך חינם בנוסף על האמורים בסעיף קטן (א) את מי שטרם השלים לימודיו לפי תכנית של לימודים בכיתה י"ב, עד שישלים אותם, לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו בתקנות, בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בצו, להורות כי מי שלא ניתן, לדעת השר, להבטיח לימודיו במוסד חינוך רשמי - ילמד במוסד חינוך אחר, ואוצר המדינה ישא בשכר לימודיו במוסד כאמור, בתנאים שנקבעו בצו האמור.
(ד) מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה, לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי או בעד לימודיו במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכרם לפי סעיף קטן (ג); ואולם רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד, ובמוסד חינוך שאינו רשמי - רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד, יהיו רשאים, באישור השר, לגבות תשלומים והחזר הוצאות, בשיעורים שהשר יקבע, בעד אספקה שהם נותנים לו, ובעד שירותים שהם נותנים לו נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים, אישור השר וקביעת שיעור התשלומים והחזר ההוצאות בידי השר טעונים אישור (עם) 4 ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
(ד1) (1) מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות, באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד; רשויות החינוך המקומיות יתקשרו בחוזה ביטוח כאמור עם מי שזכה במכרז שנערך לפי הוראות סעיף 198ב לפקודת העיריות, ובהתאם להסדר שנקבע באותו סעיף.
(2) במסגרת התשלומים לפי סעיף קטן (ד), יקבע השר, לפני פרסום המכרז כאמור בפסקה (1), את התשלום שייגבה מהמבוטחים ויכלול דמי ביטוח אחידים וכן שיעור דמי עמילות מרביים שמבטח יהיה רשאי לשלם לסוכני הביטוח בעד תיווך לעניין הביטוח; בסעיף זה, "מבטח" ו"סוכן ביטוח" - כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, ו"דמי עמילות" - כהגדרתם בסעיף 41 לחוק האמור.
(ה) הוראות סעיף קטן (ד) אינן גורעות מהוראות סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, ובמוסד חינוך שאינו רשמי - מכוחה של התחייבות לשאת בהוצאותיה של תכנית לשעות נוספות על השעות שנקבעו בתכנית הלימודים.
(ו) למרות האמור בסעיף-קטן (ב), כל רשות-חינוך מקומית תספק חינם לכל נער, הלומד במוסד-חינוך רשמי לנערים עובדים שבתחום-שיפוטה, ספרים, מחברות, מכשירי-כתיבה ויתר הציוד הדרושים ללימודיו.
6א.   
ייעוד כספי תשלומים

(תיקונים:התשס"ד, התשס"ח)
(א) תשלומים כאמור בסעיף 6(ד) ו–(ד1) וכן כל תשלום אחר שהתקבל, במישרין או בעקיפין, ממי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף 6 הלומד במוסד חינוך רשמי או במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכר הלימוד בו לפי סעיף 6(ג), בין אם הוא תשלום חובה ובין אם הוא תשלום שאינו חובה (בסעיף זה - תשלומים), ישמשו רק למטרות שלשמן נועדו.
(ב) רשות החינוך המקומית או בעל מוסד חינוך יחזיקו את כספי התשלומים בחשבון בנק נפרד (בסעיף זה - חשבון הבנק) המיועד אך ורק למטרה זו; בסעיף זה, "חשבון בנק נפרד" - חשבון בנק נפרד לכל מוסד חינוך שבו ינוהלו כספי התשלומים שהתקבלו בעד תלמידי אותו מוסד.
(ג) כספים אשר נותרו בחשבון הבנק בסופה של כל שנת לימודים, יוחזרו לתלמידים שמהם נגבו, או ינוכו מהתשלום שעליהם לשלם בשנת הלימודים שלאחריה, במועד ובאופן שיקבע השר5 , באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
(ג1)6 כספי תשלומים המוחזקים בחשבון הבנק יהיו פטורים מעיקול.
(ד) השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה לרבות בדבר ניהול חשבון הבנק ודרכי הביקורת על ניהולו, וכן בדבר מתן זכות עיון ודיווח להורים ולועד ההורים במוסד החינוך, לענין כספי התשלומים וניהולם.
7.   
אחריות למתן חינוך חובה חינם

[תיקונים:

התשכ"ט (מס' 2), התשל"ח (מס' 3)]
(א) המדינה אחראית למתן חינוך-חובה חינם לפי חוק זה.
(ב) קיום מוסדות-חינוך רשמיים למתן חינוך-חובה חינם לפי חוק זה לילדים ולנערים הגרים בתחום-שיפוטה של רשות-חינוך מקומית מסויימת, יהא מוטל על המדינה ועל אותה רשות-חינוך מקומית במשותף. השר, בהתייעצות עם שר הפנים ועם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע, בצו שיפורסם ברשומות, לגבי כל שנת-לימודים ולגבי כל רשות-חינוך מקומית, את שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשות-החינוך המקומית בקיום מוסדות-החינוך הרשמיים שבהם ניתן חינוך-חובה לילדים ולנערים הגרים בתחום-שיפוטה של אותה רשות-חינוך מקומית.
(ג) השר רשאי לחייב, בצו, רשות-חינוך מקומית, או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים מוסדות-חינוך רשמיים לחינוך-חובה.
7א 7
תשלומים בעבור תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת

(תיקון התשס"ב)
.(א) (1) רשות חינוך מקומית, אשר לא קיים בתחומה מוסד חינוך מתאים בעבור ילד או נער המתגורר בתחומה והוא זכאי לחינוך חינם (בסעיף זה - הרשות השולחת), השולחת, בהתאם להוראות סעיף זה, את הילד או הנער למוסד חינוך מתאים הנמצא בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחרת (בסעיף זה - הרשות הקולטת), תשלם את סכום ההשתתפות כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - סכום ההשתתפות) בשל אותו ילד או נער.
(2) הרשות השולחת תשלם את סכום ההשתתפות, לפי הוראות סעיף זה, לרשות הקולטת או לבעל מוסד החינוך המתאים שאליו נשלח הילד או הנער, לפי קביעת הרשות הקולטת.
(3) רשות שולחת, השולחת ילד או נער, כאמור בפסקה (1), למוסד חינוך מתאים ברשות קולטת, תשלח אותו למוסד כאמור הסמוך ביותר למקום מגוריו, אלא אם כן קבע השר או מי שהוא הסמיך לכך, בהסכמת הרשות השולחת, ובהתחשב, בין השאר, בהסדרי התחבורה הציבורית, כי ילד או נער יישלח למוסד חינוך מתאים אחר.
(4) השר, בהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יתקין, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), תקנות לענין מוסד חינוך מתאים לצורך סעיף זה; התקנת התקנות תיעשה בהתחשב גם בסוגי מוסדות חינוך, במיקומם ובאזורי מגורים של ילדים או נערים.
(ב) השר, בהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע את סכום ההשתתפות, ורשאי הוא לקבוע סכומי השתתפות שונים; קביעה לפי סעיף קטן זה תיעשה, בין השאר, בהתחשב בקיום השתתפות של הרשות השולחת בהוצאות חינוכו של ילד או נער אילו היה לומד במוסד חינוך מתאים בתחומה וכן בסוגי מוסדות חינוך.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו על מוסדות החינוך המפורטים להלן:
(1) מוסדות חינוך רשמיים;
(2) מוסדות חינוך מוכרים לחינוך על יסודי;
(3) מוסדות חינוך של תאגיד מרכז החינוך העצמאי;
(4) מוסדות חינוך של תאגיד מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל.
8.   
ארנונה
(א) השר רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים, בצו שיפורסם ברשומות, להעניק לועד שהוכר, או לאדם שנתמנה על ידיו כרשות-חינוך מקומית, את הסמכות להטיל על תושבי השטח שהוא תחום-השיפוט של אותה רשות-חינוך מקומית, ולגבות מהם, ארנונה לכיסוי הוצאות הכרוכות במילוי החובות המוטלות על רשות-החינוך המקומית לפי חוק זה.
(ב) העקרונות שלפיהם תוטל הארנונה ושיעורה - ייקבעו בצו.
(ג) ארנונה כאמור, דינה בכל הנוגע לגבייתה, כדין מס, כמשמעותו בפקודת המסים (גבייה).
9.   
(בוטל).
פרק רביעי: זכות הורים לבחור בזרם מוכר

[תיקון התשמ"ח (מס' 2)]
10. 8
זכות הורים לבחור בזרם מוכר

(תיקונים:

התש"י, התשי"ג)
השר רשאי לחייב, בצו, רשות-חינוך מקומית, או רשויות-חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים - לפי רצון הורי הילדים או הנערים הגרים בתחום-השיפוט של אותה רשות-חינוך מקומית או אותן רשויות-חינוך מקומיות - מוסד חינוך רשמי לחינוך-חובה. הוראות מפורטות בנוגע למתן צווים לפי סעיף-קטן זה ייקבעו בתקנות.
(ג) (1) הוראות סעיפים-קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו לגבי מחנות-עולים;
(2) השר רשאי לקבוע בתקנות סדרי-לימוד במחנות-עולים;
(3) בסעיף-קטן זה, "מחנה-עולים" פירושו - מקום המשמש לאיכסון עולים סמוך לעלייתם ועד להשתכנותם שיכון קבוע או ארעי.
פרק חמישי: הוראות כלליות

(תיקונים:

התש"י, התשי"ג)
10א.   
תקצוב מוסדות פטורים

[תיקונים: התשע"ג (מס' 2), התשע"ו (מס' 2)]
השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות, הוראות ותנאים לעניין השתתפות המדינה בתקציב מוסדות חינוך שניתנה לגביהם הוראת פטור לפי סעיף 5(א) (בסעיף זה - מוסדות פטורים), ובכלל זה לעניין שיעור ההשתתפות בתקציב כאמור ולעניין הפעלת המוסדות הפטורים, והכול אם יחליט השר כי יש לתקצב מוסדות כאמור.
11. 9
גיל

(תיקונים: התשל"ח, התשע"ג)
לצורך חוק זה, רואים אדם כאילו הגיע לגיל מסויים בראשית כל שנת-לימודים, אם יגיע לאותו גיל עד יום 31 בדצמבר שבאותה שנת-לימודים.
12.   
כרטיסיות ילדים ונערים בגיל לימוד חובה

(תיקון התשל"ח)
כל רשות-חינוך מקומית תנהל כרטיסיה של כל הילדים בגיל לימוד-חובה וכל הנערים הגרים בתחום-שיפוטה.
12א.   
חובת דיווח של מנהל מוסד חינוך

(תיקון התשס"א)
(א) מנהל מוסד חינוך ידווח, על פי כללים שקבע השר, למי שהשר הסמיכו לענין זה מבין עובדי משרדו, ולמנהל מחלקת חינוך ברשות המקומית שבתחומה מצוי מוסד החינוך, על אלה:
(1) תלמיד הרשום במוסד החינוך שאינו לומד באופן סדיר כאמור בסעיף 4(ז);
(2) תלמיד שהיה רשום במוסד החינוך בשנת הלימודים החולפת, ולא נרשם לשנת הלימודים הקרובה באותו מוסד חינוך.
(ב) בסעיף זה -
"מנהל מחלקת חינוך" - כהגדרתו בחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס"א-2001;
"תלמיד" - מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף 6.
12ב.   
איסור הרחקה לצמיתות בשל הישגים לימודיים

(תיקון התשס"א)
לא יורחק תלמיד, כהגדרתו בסעיף 12א, לצמיתות, ממוסד חינוך בשל הישגיו הלימודיים אלא בהתאם לכללים שקבע השר; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000.
12ג.   
חובת דיווח על אלימות

(תיקון התשס"ו)
(א) מנהל מוסד חינוך ידווח, על פי כללים שקבע השר, למי שהשר הסמיכו לענין זה מבין עובדי משרדו, על כל אירוע אלימות שהתרחש במוסד החינוך, שהוא אחד מאלה:
(1) אירוע של אלימות גופנית בין עובד הוראה לבין תלמיד;
(2) אירוע של אלימות גופנית בין תלמידים, שנגרמה בו חבלה.
(ב) מנהל מוסד חינוך ידווח על אירוע כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר התרחשותו, וכן על תוצאות הטיפול באירוע, לרבות אמצעי משמעת שננקטו, עם סיום הטיפול כאמור.
(ג) בסעיף זה -
"מוסד חינוך" - לרבות מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות י"א וי"ב אשר חל עליו חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969;
"תלמיד" - מי שלומד במוסד חינוך.
12ד.   
הגבלת מספר התלמידים בלימודי מיומנויות היסוד

[תיקונים: התשס"ז, התשס"ט, התשע"א, התשע"ג (מס' 2), התשע"ז]
(א) בלימודים בכיתה א' במוסד חינוך רשמי, שלומדים בה יותר מ–34 תלמידים בכיתה, ילמדו שעתיים לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים.
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בלימודים בכיתה א' במוסד חינוך רשמי שהוא בעל ציון טיפוח 7-10 במדד הטיפוח, שלומדים בה עד 34 תלמידים בכיתה, תילמד שעה אחת לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים; לעניין זה, "מדד הטיפוח" - מדד הטיפוח כפי שפורסם בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך.
(ב) בסעיף זה -
"כיתת יסוד" - (נמחקה);
"מיומנויות היסוד" - מיומנויות הקריאה, הכתיבה והחשבון;
"תלמיד" - מי שזכאי לחינוך חינם לפי הוראות סעיף 6(א).
12ה.   
אי-נשיאה בשכר לימוד או שלילת השתתפות המדינה בתקציב מוסד חינוך בשל הזדהות עם טרור
(א) על אף האמור בסעיף 6(ג), השר, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, רשאי להורות כי אוצר המדינה לא יישא, זמנית או דרך קבע, בשכר הלימוד של תלמיד הלומד במוסד חינוך אחר, כולו או חלקו, אם הוכח להנחת דעתו כי באותו מוסד מתקיימים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור או תמיכה בהם שהנהלת מוסד החינוך ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם; בסעיף זה, "ארגון טרור" ו"מעשה טרור" - כהגדרתם בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.
(ב) על אף האמור בסעיף 10א, השר, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, רשאי להורות על שלילה זמנית או קבועה של השתתפות המדינה, באופן מלא או חלקי, בתקציב מוסד חינוך שניתנו לגביו הוראות פטור, אם הוכח להנחת דעתו כי באותו מוסד מתקיימים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור או תמיכה בהם שהנהלת מוסד החינוך ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם.
(ג) החלטה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) תתקבל לאחר התייעצות עם מנהל המחוז המפקח על מוסד החינוך, והכול כפי שיקבע השר.
(ד) השר, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לא יפעיל את הסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (א) או (ב) אלא לאחר שהודיע למוסד החינוך על הכוונה להפסיק את התקצוב ונתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
13.   
העברת סמכויות השר
(א) השר רשאי להעביר לאחר את הסמכויות המסורות לו על פי סעיפים 4(ו) ו-5(ב), כולן או מקצתן.
(ב) הודעה על העברת סמכויות על פי סעיף זה תפורסם ברשומות.
פרק ששי: ביצוע
14.   
תפקידי ועד החינוך

[תיקונים: התשי"ג, התשל"ח (מס' 3)]
השר יוועץ בועד החינוך בטרם ישתמש בסמכות מן הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, חוץ מן הסמכויות המסורות לו לפי סעיפים 4(ב), (3), 4(ו), 6(ג), 7(ב), 8 ו-13, וחוץ מן הסמכויות ליתן אישור ולקבוע שיעור תשלומים לפי סעיף 6(ד).
15.   
ביצוע ותקנות

[תיקון התשכ"ט (מס' 2)]
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות חובת רישום בנוסף לחובות על פי סעיף 3, ולהסדירה בהתאם לאמור בסעיף 21 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, ובלבד שהרישום ייעשה במוסד-חינוך.
16.   
תחילת תוקף
תקפו של חוק זה הוא מיום פרסומו ברשומות; אולם בתקופה שבין אותו יום ובין י"ג בניסן התש"י (31 במרס 1950) יבוצעו הוראות חוק זה רק במידה שיקבע השר בצו שיפורסם ברשומות.

 
דוד בן–גוריון
ז. שזר
 
ראש הממשלה
שר החינוך והתרבות
יוסף שפרינצק
 
 
יושב–ראש הכנסת
 
 
ממלא–מקום נשיא המדינה
 
 
[1.] ס"ח 26, התש"ט, עמ' 287.
תיקונים:ס"ח 40, התש"י, עמ' 126;
ס"ח 58, התש"י, עמ' 314 [התש"י (מס' 2)];
ס"ח 131, התשי"ג, עמ' 141;
ס"ח 548, התשכ"ט, עמ' 33;
ס"ח 563, התשכ"ט (11.7.1969), עמ' 176 [התשכ"ט (מס' 2)];
ס"ח 563, התשכ"ט (11.7.1969), עמ' 178 [התשכ"ט (מס' 3)];
ס"ח 630, התשל"א (30.7.1971), עמ' 146;
ס"ח 655, התשל"ב (4.5.1972), עמ' 102;
ס"ח 602, התשל"ב (20.7.1972), עמ' 123 [התשל"ב (מס' 2)];
ס"ח 796, התשל"ו (12.2.1976), עמ' 99;
ס"ח 895, התשל"ח (14.4.1978), עמ' 128;
ס"ח 898, התשל"ח (22.6.1978), עמ' 144 [התשל"ח (מס' 2)];
ס"ח 899, התשל"ח (30.6.1978), [התשל"ח (מס' 3)];
ס"ח 978, התש"ם (31.7.1980), עמ' 162;
ס"ח 996, התשמ"א (31.12.1980), עמ' 65;
ס"ח 1119, התשמ"ד (20.6.1984), עמ' 160.
ס"ח 1145, התשמ"ה (30.5.1985), עמ' 112;
ס"ח 1248, התשמ"ח (17.4.1988), עמ' 72;
ס"ח 1314, התש"ן (6.4.1990), עמ' 134;
ס"ח 1356, התשנ"א (29.5.1991), עמ' 156;
ס"ח 1378, התשנ"ב (8.1.1992), עמ' 41;
ס"ח 1384, התשנ"ב (21.2.1992), עמ' 79 [התשנ"ב (מס' 2)];
ס"ח 1445, התשנ"ד (9.1.1994), עמ' 50;
ס"ח 1472, התשנ"ד (8.7.1994), עמ' 244 ו–245 [התשנ"ד (מס' 2 ו–3)];
ס"ח 1574, התשנ"ו (8.3.1996), עמ' 163;
ס"ח 1645, התשנ"ח (15.1.1998), עמ' 92;
ס"ח 1699, התשנ"ט (21.1.1999), עמ' 65;
ס"ח 1792, התשס"א (14.6.2001), עמ' 401;
ס"ח 1805, התשס"א (7.8.2001), עמ' 517, [התשס"א (מס' 2)];
ס"ח 1856, התשס"ב (10.7.2002), עמ' 475;
ס"ח 1930, התשס"ד (11.3.2004), עמ' 313;
ס"ח 2044, התשס"ו (29.12.2005), עמ' 127.
ס"ח 2103, התשס"ז (12.7.2007), עמ' 387. הצ"ח - כנסת 140, התשס"ז, עמ' 124;
ס"ח 2104, התשס"ז (26.7.2007), עמ' 392 [התשס"ז (מס' 2)]. הצ"ח - כנסת 162, התשס"ז, עמ' 234. הוראות תחילה בהדרגה ראו בסעיף 8 לחוק המתקן, ותיקונן בחוק ההסדרים לשנת 2008 (ס"ח 2125, התשס"ח, עמ' 121 ובסעיף 46 לתיקון התשס"ט);
ס"ח 2134, התשס"ח (18.2.2008), עמ' 200. הצ"ח - כנסת 182, התשס"ח, עמ' 40;
ס"ח 2173, התשס"ח (30.7.2008), עמ' 748 [התשס"ח (מס' 2)]. הצ"ח - כנסת 239, התשס"ח, עמ' 350;
ס"ח 2203, התשס"ט (23.7.2009), עמ' 195 ו-196. הצ"ח - ממשלה 436, התשס"ט, עמ' 348;
ס"ח 2271, התשע"א (6.1.2011), עמ' 192. הצ"ח - ממשלה 541, התשע"א, עמ' 6;
ס"ח 2401, התשע"ג (11.7.2013), עמ' 104. הצ"ח - כנסת 504, התשע"ג, עמ' 20;
ס"ח 2405, התשע"ג (5.8.2013), עמ' 116 [התשע"ג (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 768, התשע"ג, עמ' 586;
ס"ח 2436, התשע"ד (5.3.2014), עמ' 331. הצ"ח - ממשלה 842, התשע"ד, עמ' 378;
ס"ח 2567, התשע"ו (27.7.2016), עמ' 1083. הצ"ח - כנסת 639, התשע"ו, עמ' 148;
ס"ח 2573, התשע"ו (11.8.2016), עמ' 1157 [התשע"ו (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 1068, התשע"ו, עמ' 1272;
ס"ח 2592, התשע"ז (29.12.2016), עמ' 317. הצ"ח - ממשלה 1083, התשע"ז, עמ' 433;
ס"ח 3301, התשפ"ה (7.11.2024), עמ' 16. הצ"ח - כנסת 988, התשפ"ד, עמ' 30.
[2.] על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק, יוחל לימוד חובה על ילדים בגיל 3 ו-4 בהדרגה, במשך 10 שנים החל משנת הלימודים התשנ"ה, על פי צווים שיתן השר, ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים התשס"א. בתיקון התשנ"ד והתשנ"ח והתשנ"ט שונה תאריך התחילה, בתיקון התשס"ט הוא נקבע לשנת התשע"ה ובתיקון התשע"ד נקבע לשנת התשע"ו. בק"ת התשנ"ט, עמ' 1059 פורסם צו המחיל את התיקון על רשימת ישובים ושכונות שפורטו בו, ובק"ת התשס"א, עמ' 790 פורסמה רשימת ישובים בהם יחול לימוד חובה לגילאי 3 ו–4 (תיקון התשמ"ד). בתיקון התשנ"ט נקבע כי הוראות התיקון, ככל שהן מתייחסות להורים של ילד בגיל 5, יחולו בתקופת עשר השנים שמשנת התש"ס, על הורים של ילדים בגיל 3 ו–4 באותם מקומות בהם החיל השר בצוים את לימוד החובה לפי הוראות תיקון התשמ"ד. בתיקון התשס"ט נמחקה ההתייחסות ל"עשר שנים משנת התש"ס".
[3.] סמכויות שר הכלכלה והתעשייה (מקודם: שר התעשייה המסחר והתעסוקה) הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י"פ 7394, התשע"ז, עמ' 1312).
[4.] תיקון התשנ"ד (מס' 3) החליף המילה "התיעצות" במילה "אישור" אך לא ביטל את המילה "עם" שנראית כעת מיותרת.
[5.] השר יביא תקנות ראשונות עפ"י סעיף זה לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת בתוך 3 חודשים מיום 11.3.2004.
[6.] הוראות סעיף 6א(ג1) לא יחולו על עיקול שהוטל מכוחה של התקשרות שנעשתה לפני יום 18.2.2008.
[7.] תחילתו של סעיף זה בתום שבעה חודשים מיום 10.7.02.
[8.] לכותרת פרק רביעי ולסעיף 10 אין עוד משמעות לאור התיקון מהתשי"ג, אשר ביטל את סעיף קטן (א) ואף הסימון לסעיף קטן (ב) - אך לא ביטל את סעיף קטן (ג), כנראה מתוך טעות.
[9.] עד 1.1.2014 התאריך המופיע בסעיף 11 הוא "א' בטבת" (תיקון התשע"ג).