תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד-1964 1בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לפקודת מחלות בעלי-חיים, 1945 הסעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, והסעיפים 5, 15 ו-43 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, אני מתקין תקנות אלה: |
| 1. (תיקונים: התשכ"ג, התשל"ג, התשנ"ו, התשס"ו, התשע"ב, התש"ף) תקנות אלה - |
| 2. לא יקים אדם בית-מטבחיים אלא לפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים ובהתאם לתנאי ההיתר (להלן - היתר-הקמה). |
| 4. (תיקון התש"ף) (א) לא יפעיל אדם בית-מטבחיים אלא לאחר שמנהל השירותים הוטרינריים בדק את מיתקניו ואישר בכתב כי בית המטבחיים נבנה במקום ובהתאם לתכניות ולמיפרטים שאושרו על-ידיו ולתנאי היתר-הקמה. (ב) לא יינתן אישור לפי תקנת משנה (א) אלא לבית מטבחיים שמיושמת בו תכנית בטיחות מזון כהגדרתה בסעיף 177 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015. |
| 4א. [תיקונים: התשמ"א (מס' 2), התשפ"ה] (בוטלה). |
| 5. לא יוקם בתחום בית-מטבחיים או בשטח הסמוך לו כל מיתקן או מבנה שהקמתו לא אושרה מראש על-ידי מנהל השירותים הוטרינריים. |
| 6. האחראי לבית-מטבחיים יחזיק אותו ואת דרכי הגישה אליו במצב תקין ומתאים לשחיטת-בהמות. |
| 10. (בוטלה). |
| 14. (בוטלה). |
| 19. (תיקונים: התשכ"ה, התש"ף) (בוטלה). |
| 21. (תיקונים: התשכ"ה, התש"ף) (א) (בוטלה). (ב) נמצא בית-מטבחיים בפיקוחו של רופא וטרינר אחד ישמש הוא, לענין תקנות אלה, כמנהל בית-המטבחיים. |
| 22. (תיקון התשכ"ה) מנהל בית-מטבחיים יקבע סדרי הפיקוח הוטרינרי וארגונו בבית-המטבחיים. |
| 25. 2 [תיקונים: התשכ"ט (מס' 2), (מס' 4), התשע"ב] |
| 27. לא יכנס לבית-מטבחיים אדם הנגוע במחלה מידבקת לבני-אדם. |
| 28. היתר-כניסה לבית-מטבחיים יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה אחת. |
| 31. לא ימכור אדם בשר שאינו נושא עליו חותם לפי תקנה 54(א). |
| 32. (תיקון התשל"ז) (א) לא יוכנסו לשטח בית-מטבחיים אלא בהמות המיועדות לשחיטה. (ב) לא יישחט בבית המטבחיים בקר אשר לא סומן בתווית סימון, או אינו מלווה בתעודת רישום, בהתאם לתקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), התשל"ו-1976, אלא לפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהסמיך לענין תקנה זו. (ג) נשחט בקר אשר לא סומן או אינו מלווה בתעודת רישום כאמור בתקנת משנה (א) רשאי רופא וטרינר לעכב את הבשר עד לקבלת הוראות מאת מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהסמיך לענין תקנה זו. (ד) לא יישחטו בבית-מטבחיים גמלים אשר לא סומנו בהתאם לתקנות מחלות בעלי-חיים (סימון גמלים), התשכ"ב-1962, אלא לפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהסמיך לענין תקנה זו. (ה) רופא וטרינר יסיר תווית סימון מכל בהמה שחוטה ויעבירנה ללשכה הוטרינרית האיזורית. (ו) רופא וטרינר יטביע חותם בית המטבחיים בתעודת רישום בקר, במשבצת שנועדה לכך, ויחזירנה ללשכה הוטרינרית האיזורית. |
| 33 . לא תוצא משטח בית המטבחיים בהמה אלא לפי היתר בכתב מאת רופא וטרינר ממשלתי. |
| 38. מנהל השירותים הוטרינריים יקבע בהודעה בכתב אל מנהל בית המטבחיים את מספר הבהמות מסוג מסויים שאפשר לשחוט בקבוצה אחת באולם השחיטה. |
| 39. לא יכניס אדם לאולם-השחיטה מספר בהמות העולות על קיבולו כפי שנקבע על-ידי מנהל השירותים הוטרינריים. |
| 40. לא תוכנס בהמה לאולם-השחיטה בבית המטבחיים אלא אם האולם נקי ולא נמצא בו בשר משחיטה קודמת. |
| 41. לא תוכנס בהמה לאולם-השחיטה בבית המטבחיים אלא לשם ביצוע פעולות הדרושות לשם שחיטתה המיידית. |
| 43. לא תבוצע שחיטת בהמות בבית מטבחיים בשעות החשיכה אלא אם קיימים באולמי השחיטה, ברפתות ובדרכי הגישה לבית המטבחיים מיתקני תאורה מלאכותיים מתאימים לדעת מנהל השירותים הוטרינריים. |
| 44. אדם העוסק בכפיתת בהמה, הפלתה ושחיטתה ישתמש במכשירים וינקוט בשיטות שיקטינו צער וכאב מהבהמה. |
| 45. שחיטת הבהמה, פשיטת עורה וביתור הגופה ייעשו רק באולם השחיטה. |
| 47. כל חלקי בהמה שנשחטה יסומנו בבית המטבחיים מיד לאחר השחיטה בסימן-זיהוי אחיד לכל בהמה. |
| 48. |
| 49. רופא וטרינר יבדוק בל בהמה שנשחטה בבית-מטבחיים מיד לאחר שחיטתה בהתאם להוראות שבתוספת השביעית. |
| 50. בשר הבהמה ייבדק בהתאם להוראות תקנה 49 רק באותו בית-מטבחיים בו נשחטה הבהמה ממנה הופק הבשר. |
| 51. [תיקונים: התשכ"ח, התשל"ג, התשל"ו (מס' 3), התשל"ט, התשמ"ז] (א) רופא וטרינר שבדק בהמה יורה על העברת חלקי-בהמה לבדיקה במכון הוטרינרי של משרד החקלאות בבית-דגן (להלן - המכון הוטרינרי) במקרים המפורטים בתוספת השמינית ובכל מקרה נוסף שיתגלה חשד למחלה, לפגע או לזיהום, אשר, לדעתו, מחייבים בדיקה מעבדתית (להלן - דוגמאות לבדיקה מעבדתית). (ב) דוגמאות לבדיקה מעבדתית יש לשלוח בדרך ומחלקים המפורטים בתוספת השמינית. (ג)3 בעד בדיקה במכון הוטרינרי של דוגמה לבדיקה מעבדתית של בשר טרי או קפוא ישלם בעל הבשר אגרה בשיעור של 233 ש"ח . (ד) בשר שממנו נלקחה דוגמה בהתאם להוראות תקנת-משנה (א) יוחסן על חשבון בעליו בבית-קירור ויוחזק בו עד לקבלת תוצאות הבדיקה. |
| 53. בעת בדיקת הבשר המבוצעת על ידי רופא וטרינר בהתאם להוראות תקנות אלה לא יהיה נוכח אדם שלא הורשה לכך על ידי הרופא הוטרינר או מנהל השירותים הוטרינריים. |
| 55. (א) בשר שנפסל יושמד בתחום בית המטבחיים או יועבר להשמדה במישרפה או במפעל תעשייתי במיתקנים ובדרך שנקבעה בתוספת הרביעית. (ב) לא ישולמו פיצויים בעד בשר שנפסל והושמד בהתאם לתקנות אלה. |
| 57א 4 (תיקון התשמ"ד) (א) בכל בית מטבחיים יוקם בית קירור שנפחו מתאים לשיעור השחיטה היומית של בית המטבחיים בהתאם לתכנית ולמפרטים שאישר מנהל השירותים הוטרינריים. (ב) בתוך בית קירור יותקן תא הקפאה בגודל מתאים שבו תשרור בכל עת טמפרטורה שלא תעלה על 10 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. |
| 59. 5 (תיקונים: התשכ"ח, התשס"ו) (א) לא יכין אדם חבילת בשר בבית מטבחיים ולא ימכור אדם חבילת בשר שהוכנה בבית מטבחיים אלא אם כן הוא בית מטבחיים תעשייתי כמשמעותו בתקנה 75 ולפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים (להלן - היתר להכנת חבילת בשר). (ב) מנהל השירותים הוטרינריים יוציא היתר להכנת חבילת-בשר אם הוכח לו כי ההכנה תבוצע בתנאים אלה: (1) מבנה מיוחד נועד לשמש רק לפירוק-בשר (להלן - המבנה); (2) קירות המבנה מצופים חרסינה עד לגובה שני מטרים לפחות; (3) המבנה מצוייד במערכת מיזוג-אוויר המחזיקה בו טמפרטורה שאינה עולה על 14 מעלות צלזיוס מעל לאפס; (4) המבנה מצוייד בחדר-קירור מיוחד להחזקת הבשר המפורק מעצמות כשהטמפרטורה שבו אינה עולה על 2 מעלות צלזיוס מעל לאפס; (5) המבנה מצוייד בחדר הקפאה מהירה להקפאת הבשר עד לטמפרטורה פנימית של לפחות 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס; (6) המבנה מצוייד בחדר החסנת בשר קפוא בו הטמפרטורה לא תעלה על 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס; (7) המבנה מצוייד בשולחנות, מיכלים, אצטבאות, מדפים, עגלות-יד וכלי-עבודה ממתכת בלתי-מחלידה או מחומר תברואתי אחר; (8) חדרי המבנה מצויידים במד-חום ורשם-טמפרטורה אוטומטיים, הפועלים במצב תקין. (ג) היתר להכנת חבילת-בשר יינתן לתקופה של שנה אחת. (ד) רשאי מנהל השירותים הוטרינריים לבטל או להתלות היתר להכנת חבילת-בשר אם נוכח כי הכנת חבילת-בשר אינה מבוצעת בהתאם להוראות תקנות אלה. (ה) על חבילת בשר טחון מצונן, יחולו, נוסף על האמור בתקנה זו, הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל"ו-1975, או צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל"ו-1975 ((להלן - צווי הפיקוח), לפי הענין. |
| 60. 5 (תיקונים: התשכ"ח, התשס"ו) (א) לא יכין אדם חבילת בשר בבית מטבחיים אלא במבנה שהטמפרטורה בו אינה עולה על 14 מעלות צלזיוס מעל לאפס, ואולם על חבילת בשר טחון מצונן יחולו הוראות צווי הפיקוח, לפי הענין. (ב) בשר שפורק, בותר לבתרים ולא נארז בחבילות יוחסן, מיד לאחר שבוצעו בו פעולות הפירוק והביתור, לא יותר מאשר 24 שעות בחדר-קירור שהטמפרטורה שבו אינה עולה על 2 מעלות צלזיוס מעל לאפס. (ג) חבילת בשר, למעט חבילת בשר טחון מצונן שקוימו לגביה הוראות צווי הפיקוח, לפי הענין, וחבילת בשר מצונן, יוקפאו בחדר הקפאה מהירה מיד לאחר אריזתן, לטמפרטורה שלא תעלה על המפורט להלן: (1) חבילת בשר טחון קפוא - 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס; (2) חבילת בשר קפוא שאינו טחון - 12 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. |
| 61. (תיקון התשכ"ח) (א) הכנת חבילת בשר תיעשה אך ורק בנוכחות רופא וטרינר. (ב) רופא וטרינר רשאי ליטול חבילת בשר לבדיקה במכון וטרינרי. |
| 69. [תיקונים: התשכ"ט (מס' 3), התשל"ג, התשל"ו (מס' 3), התשל"ט, התשמ"ז, התשס"ו] (א) לא יתיר רופא וטרינר של רשות מקומית מכירת בשר גולמי שיובא מתחום רשות מקומית או איגוד-ערים אחד למשנהו כשהוא: (1) אינו מלווה בתעודה וטרינרית שהוצאה על פי הוראות תקנה 66; הרופא הוטרינר יקח דוגמא מאותו בשר וישלח אותה לבדיקה במכון הוטרינרי; (2) כשהתעודה הוטרינרית אינה ממולאת בשלמותה ובדייקנות, אלא אם לקח הרופא הוטרינר דוגמא מאותו בשר ושלחה לבדיקה במכון הוטרינרי. (ב) בשר שממנו נלקחה דוגמא בהתאם להוראות תקנת-משנה (א) יאוחסן על חשבון בעליו בבית-קירור ויוחזק בו עד לקבלת תוצאות בדיקת המכון הוטרינרי. (ג)6 בעד בדיקת דוגמת בשר במכון הוטרינרי ישלם בעל הבשר למכון הוטרינרי אגרה של 233 ש"ח. |
| 71. (תיקונים: התשכ"ח, התשס"ו) לא ימכור אדם בשר גולמי או בשר קפוא או בשר מצונן הטעון בדיקת-משנה לפי הוראות תקנות 68 או 70 אלא אם הוא נושא החותם שהוטבע בו בהתאם להוראות תקנות אלה. |
| 72א. (תיקונים: התשכ"ח, התשל"א) לא יוביל אדם בשר קפוא אלא במכונית להובלת בשר אשר הטמפרטורה בה אינה עולה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס. |
| 73. 7 [תיקונים: התשל"ו (מס' 3), התש"ם, התשס"ו] (א) בעד בדיקת-משנה לבשר גולמי שתבוצע בו בהתאם להוראות תקנה 68 תגבה רשות מקומית אגרה בשיעור של 0.27 ש"ח לכל קילוגרם. (ב) בעד בדיקת-משנה לבשר קפוא שתבוצע בו בהתאם להוראות תקנה 70 תגבה רשות מקומית אגרה בשיעור של 0.12 ש"ח לכל קילוגרם בשר. |
| 75. (תיקון התשס"ו) רשאי מנהל השירותים הוטרינריים לאשר בית-מטבחיים כבית-מטבחיים תעשייתי אם הוא בנוי, מצוייד וקיימים בו הסידורים ועומדים לרשותו השירותים המפורטים בתוספת השתים-עשרה ואם יש לו רישיון יצרן לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960. |
| 79. [תיקונים: התשכ"ח, התשכ"ט (מס' 5), התשל"ג (מס' 1), התשל"ו (מס' 3), התשל"ט, התשמ"א, התשמ"ז] (א) על אף האמור בתקנה 30, מותר לשחוט בהמה מחוץ לבית-מטבחיים אם אישר רופא וטרינר כמשמעותו בפקודת הרופאים הוטרינרים, כי - (1) הבהמה חלתה ולא היה סיפק להעבירה בחיים לשחיטה בבית מטבחיים; או (2) הבהמה נפגעה בתאונה ולא היה סיפק להעבירה בחיים לשחיטה בבית-מטבחיים. (ב) לא נמצא רופא וטרינר בקרבת מקום אירוע תאונה לבהמה, רשאי שוטר, רופא או ראש הרשות המקומית שבתחומה אירעה התאונה או מזכיר הרשות המקומית כאמור לתת האישור לפי תקנת-משנה (א)(2). (ג) בהמה שנשחטה לפי הוראות תקנת-משנה (א) תיבדק לפני העברתה לבית-מטבחיים על-ידי רופא וטרינר אשר יתן בידי מחזיק הבהמה לאחר בדיקתו תעודה בנוסח שאישר מנהל השירותים הוטרינריים (להלן - בסעיף זה - התעודה); הוראות תקנה 66(ב) יחולו על התעודה, בשינויים המחוייבים. הרופא הוטרינר ישלח בדואר רשום העתק התעודה אל הרופא הוטרינר הממשלתי אשר לתחום-שיפוטו נשלחה הבהמה. (ד) הבעל של בהמה שנשחטה לפי הוראות תקנת-משנה (א) חייב להעבירה לבית-מטבחיים שיורה עליו הרופא הוטרינר שנתן את התעודה. את הגופה יש להעביר בנפרד מהקיבה, המעיים ושלפוחית השתן. (ה) הרופא הוטרינר אשר לתחום-שיפוטו הועברה בהמה שנשחטה לפי תקנת-משנה (א) יעשה את כל אלה: (1) יבצע מיד עם קבלת הגופה את בדיקת הבשר; (2) יטול דוגמאות מהבשר וישלחן לבדיקה במכון הוטרינרי בהתאם להוראות שבתוספת השמינית; (3) יחסין את הבשר בחדרי-קירור בתחום בית המטבחיים על חשבון בעליו; (4) יקבע אם הבשר ראוי למכירה או פסול לפי בדיקתו ולפי מימצאי הבדיקה המעבדתית; (5) יטביע חותם על הבשר בהתאם להוראות תקנה 54. (ו)8 בעד בדיקת בשר במכון הוטרינרי לפי תקנה זו ישלם בעל הבשר אגרה בשיעורים אלה: בעד ארנבת, חזיר, כבש או עז - 233 ש"ח; בעד כל בהמה אחרת - 233 ש"ח. |
| 83. תקנות בית המטבחיים - בטלות. |
(תיקון התשל"ו) (תקנה 49) הוראות בדבר בדיקה לאחר השחיטההוראות כלליות 1. הבדיקה תיעשה לאחר ביתור הגופה לארכה, הראש ינותק מהגופה והלשון תשוחרר בכדי לחשוף את הבלוטות העמוקות. 2. האיברים והקרביים ייבדקו מיד לאחר הוצאתם מהגופה. כל איבר ובלוטותיו ייבדקו לפי חזותם במישוש וכן על ידי חתך או חתכים בדרך שתמנע לכלוך, זיהום או פחת-ערך שלא לצורך הבדיקה. 3. כל גופה תיבדק לשם קביעת - (1) מצבה התזונתי; (2) נוכחות פצעים, שפכי-דם ושינוי בצבע; (3) בצקת מקומית או כללית; (4) מידת הקזת הדם; (5) תפיחויות ושינויים יוצאי-דופן בעצמות, בפרקים או בשרירים; (6) ריחות בלתי-רגילים. 4. לשם ביצוע האבחנות המפורטות בסעיף 3 ולשם אבחון מחלות או פגעים בבהמה יש לבדוק את - (1) הדם - צבעו, הקרשתו, הכתמתו, נוכחות חומר זר בו; (2) הראש - (א) הלשון בשטחה ובריקמתה (substance); (ב) קרום הפה ובית-הבליעה; (ג) בלוטות הלשד (retropharyngealis), סובפרוטידה (subparotidae); סובמקסילריס (submaxilaris) וכן את השקדים (tonsillae); (3) הריאות - (א) בדיקה חזותית כללית ומישושן לכל אורכן; (ב) בלוטות הלשד ברונכיאלס (bronchiales) מדיאסטינלס (mediastinales); (ג) קנה האויר (trachea) - על ידי חתך לאורכו; (ד) הסימפונות הראשיות (bronchii) - על ידי חתך לרוחב בשליש התחתון של הריאה דרך הקנוקנות הראשיות; (4) הלב - (א) כיס הלב ייפתח וייבדק; (ב) הלב עצמו ייבדק על ידי חתך לאורכו במגמה לחשוף את שני חדרי הלב וכן חתך נוסף בקיר הלב; (5) הסרעפת (diaphragma) בשלמותה; (6) הכבד - (א) בדיקה כללית בשטחו ובריקמתו, וכן על ידי חתך באופן מאונך דרך צינורות-המרה העיקריים באותו צד הפונה על הקיבה, ועל ידי חיתוך נוסף בקרבת אונת-שפיגל; (ב) בלוטות הלשד; הפאטיקה (hepatica); (ג) כיס המרה; (7) הקיבות והמעיים - (א) בשטחם החיצוני ובשעת הצורך גם בפנימיותם; (ב) בלוטות הלשד גאסטריקה (gastricae), מזנטריקה (mesentericae); (ג) הפדר (Omentum); (8) הטחול - בשלמותו; (9) הכליות - (א) יש לנתקן מהגופה במקרה של חשד בפגע או במחלה ולחתוך בהם לשם בחינה מדוקדקת; (ב) בלוטות הלשד רנאלס (renales); (10) כיס השתן במקרה של חשד בפגע או במחלה, וייחתך במגמה לחשפו; (11) הרחם - לרבות הפות ובית-הבושת והשחלות, בשטחם ובריקמתם. הבדיקה תהיה יותר יסודית במקרה של שחיטה זמן קצר לאחר המלטה או כשקיימת נזילה, הפרשה או שינויים פתולוגיים; (12) העטין - יש לבדוק בלוטות לשד סופראמאמאריקה (supramamaricae); (13) הריקמה השרירית - לרבות הריקמה השומנית והחיבורית; (14) העצמות ובעיקר אלה המבותרים בחוליות, בחזה ובאגן; (15) הפרקים, לרבות נרתיקי ריר-הפרק (bursa synovialis); (16) קרומי החזה (pleura) והבטן (peritoneum); (17) המוח, חללי הראש, העיניים, הושט, הלבלב, בלוטות הסופררנאל (suprarenal) והאשכים יש לבדוק במקרה של חשד בפגע או במחלה; (18) במקרים חשודים, בעיקר לשחפת, בלוטות לשד - (א) של פתח בית-החזה (cervicales) הקדמיים, המרכזיים ואחוריים; (ב) מעל לעצם החזה (sternales); (ג) בקדמת הכתף (prescapularis); (ד) של בית-השחי (axillares); (ה) של המתניים (lumbales) והכסל (iliacae); (ו) של קדמת השוק (drefemoralis); (ז) של החבק (poplitae); (ח) של השת (ischiadicae); (ט) של האורב (inguinales); ובשעת הצורך הכרחי לנתקן מהגופה ולחתכם לחתכים קטנים, לשם בדיקה מושלמת. הוראות לבדיקות מיוחדות בסוגי בעלי-חיים 5. בבעלי-חיים המפורטים להלן יבוצעו הבדיקות הבאות לשם אבחון מחלות ופגעים: (1) בבקר - (א) (1) לשם אבחנת מחלת זניבן הכיס (Cysticercus bovis) תבוצע בדיקה במקומות ובצורה כאמור להלן: א. בשרירי הלעיסה החיצוניים והפנימיים (Masseters) חתכים מאונכים במקביל לשטח הלסת התחתונה וכוללים את בלוטות הסובפרוטידיאה (Lymphoglandula subprotidea); תחולת החתך - בשרירי הלעיסה מקצה הלסת התחתונה, המשכה - בכל הרוחב לכיוון קראניאלי וסיומה ב-Arcus Zygomaticus של עצם הלסת העליונה; ב. במסטרים הפנימיים - חתך לכל הרוחב, תחילתו - בקצה הלסת התחתונה וסיומו - במקום תחילת Processus Pterygoideus; ג. בכיס הלב (Pericardium) - בדיקה מדוקדקת מכל צדדיו: לחתכו, לבדוק את ה-Eplcardium ולאחר מכן לחתוך את שריר הלב לארכו לשני חצאים ולחשוף את שני חדריו והעליות; לחתוך את מחיצת הלב (Septum cordis) לארכו בשני החצאים; ד. בסרעפת בחלקה השרירי - חתכים על-ידי הארכת החתך בעת בדיקת בלוטות הלשד של המדיאסטינום; ה. בוושט - הפרדתו מריקמת חיבור המדיאסטינום, באופן שהוושט נשאר קשור במצבו הטבעי רק בקצה הקראניאלי של קנה האוויר. (2) נמצאה בבדיקה כאמור בפיסקה (1) יותר מציסטה אחת לכל הגופה תיערך בדיקה שניה על-ידי ביצוע חתכים בעלי עומק של 5 ס"מ ואורך 20 ס"מ בשרירי הגוף הנקובים להלן: א. בשרירי הצוואר; ב. בשריר השכם; ג. בשרירי השוקיים; ד. בשרירים שבין הצלעות; ה. בשרירי הלשון. (ב) הכליות יוצאו מתרמילן; אם נראים בהן שינויים יש לחתכן; (ג) בעטין ייעשו חתכים עמוקים בכל רבע עד כדי חשיפת גתות החלב; (ד) הרחם ייבדק בחתך לארכו; (ה) בעגלים יונקים ייבדקו בנוסף לאמור בפיסקאות (א) ו-(ב) הטבור והפרקים ובמקרה של חשד מחלה ייעשו בהם חתכים. (2) בקלוטי פרסה - לשם אבחנת מחלת הנחרת (Malleus) יש לבדוק את הריריות של קנה הנשימה, את הגרון, את חלל האף והגתות (Sinuses) הקשורים איתם, על-ידי נסירה לאורך הראש בסמוד לקו האמצעי, לשם חשיפת מחיצת האף. (3) בחזירים - (א) הבדיקה תבוצע לאחר שהגופה תבותר לחצאים דרך הראש ולאורך עמוד השדרה וכשהוצא השומן הפנימי, שומן הבטן ושומן הכליות; (ב) לשם אבחנת מחלת זניבן הכיס בבשר חזיר (Cysticercus Cellulosae) תבוצע בדיקה במקומות ובצורה כאמור להלן: (1) בלב - כאמור בפיסקה (1)(א)(1)ג; (2) בחלק השרירי של הסרעפת; (3) בשרירי הגרון; (4) בשרירי הלסת החיצוניים; (5) בשרירי פסואס מאיור; (6) בשרירי הצוואר שנחשפו לאחר ביתור הגופה; (7) בלשון; (8) בשרירים שבין הצלעות. (ג) לשם אבחנת מחלת השערונית (Trichinella) תבוצע בדיקה, באמצעות טריכינוסקופ, בסרעפת או בשרירים שבין הצלעות ובשרירי הכתף והלשון. (4) בכבשים ובעזים - (א) לשם אבחנת מחלת זניבן הכיס (Cysticircus bovis) יש לבדוק את הלב כאמור בפיסקה 1(א)(1)ג ואת החלק השרירי של הסרעפת בעזרת חתכים; נתגלו ציסטות באברים אלה יש לבדוק גם שרירים אחרים בגופה. (ב) לשם אבחנת מחלת סרקוספורידיוזיס (Sarcosporidiosis) יש לבדוק את הוושט ושרירי הבטן. (ג) לשם אבחנת הינגעות בזבוב חרר-האף (Oestrus Ovis) יש לחשוף על-ידי נסירה את חלל האף ולבדקו. (ד) לשם אבחנת הינגעות ב-Coenurus Cerebralis יש לחשוף את המוח על קרומיו ולבדקו. (5) בגמלים - לשם אבחנת פגמים הנגרמים על-ידי טפילים יש לבדוק את הלב, הכבד, הריאות והטחול. |
[תיקונים: התשכ"ח, התשל"ג (מס'2), התשל"ז] (תקנות 51 ו–79) הוראות לענין בדיקת הבשר במעבדה 1. יש ליטול דוגמאות ולשלחן לבדיקה במקרים אלה:
2 הדוגמאות למשלוח למעבדה יכילו: (1) טחול שלם, או מחציתו אם הוא גדול מאוד; (2) נתח כבד, בערך 500 גרם במשקל לקוח מאזור ההילוס, עם הבלוטות וכיס המרה המרוקן; (3) שתי בלוטות שלמות מן הגופה, כגון הפרסקפולריס (prescapularis) הפופליטאה (poplitae) של השת ischiadicae; (4) נתח שריר מכוסה בנרתיקו (מסציה), בערך 250 גרם במשקל, לקוח מהשרירים של הזרוע (אקסטנסור); (5) איברים אחרים יחד עם הבלוטות, אם נמצאו בהם שינויים פתולוגיים; (6) כליה שלמה. 3. נטילת דוגמאות ומשלוחם: (1) יש ליטול הדוגמאות בכל ההקדם אחרי השחיטה; (2) יש להשתמש במכשירים נקיים; (3) יש להימנע מלחתוך בבלוטות המיועדות למשלוח; (4) יש לשמור על הדוגמאות בפני זיהום חיצוני; (5) יש להחזיק הדוגמאות במקרר לפני הישלחם (במשך הלילה) ולאחר מכן לעטפן בשכבות רבות של נייר סופג נקי.יש להימנע משימוש בנייר פרגמנט או בנייר–עטיפה חום; (6) כל דוגמה תיעטף בנפרד ולאחר מכן יארזו כולן יחד בקרטון או בארגז–עץ, או בנייר–עטיפה עבה. אין להשתמש במיכל–מתכת לאריזת–דוגמאות; (7) המשלוח יהיה מלווה בדו"ח שיכלול פרטים מלאים, לרבות אלה: (א) סוג הבהמה; (ב) מספר, שם או אות–זיהוי; (ג) הסימנים לפני השחיטה; (ד) איבחון לאחר השחיטה; (ה) השעה בה נשחטה הבהמה; (8) העברת המשלוח למעבדה תבוצע בדרך המהירה ביותר. |
(תיקונים: התשל"ו, התשמ"ד, התשנ"ו) (תקנה 52) הוראות לענין החלטה לאחר הבדיקה 1. בתוספת זו - 2. נתגלתה בבהמה - (1) שחפת כללית - תהיה הפסלות שלמה במקרים אלה: (א) שחפת בכל צורה שהיא, מלווה ניוון קיצוני, כשהשומן הפך לחומר גלידי, ריקמת השרירים הוצמקה והיא בעלת צבע אפורי וריקמות החיבור הן מימיות; (ב) שחפת ללא ניוון, כשהזיהום הועבר בכל מחזור הדם ומתבטא בפגמים פתולוגיים ספציפיים במערכות איברי הנשימה או העיכול, מלווים ליקויים מוקדים שחפתיים באחד מהאיברים, כגון: טחול, כליה, עטין, שחלה, אשך, מוח, חוט השדרה, רחם, בתוכם או בקרומם; (2) שחפת מקומית - תהיה פסלות חלקית במקרים אלה: (א) האיברים והחלקים בהם נמצאו הליקויים הפתולוגיים, לרבות האיברים עם מוקדי-שחפת ללא הבדל גילם, שלבי ההתפתחות או צורותיהם, בין אם בתוך האיבר, על תרמיל האיבר, בבלוטות האיבר, וכן האזורים המשתייכים במישרין אליהם; (ב) אם נמצא בראש, לפחות שתיים מבלוטות הלשד רטרופרינגי (retropharyngealis) סובפרוטידה (subparotidae) סובמקסילריס (submaxilaris) כשהן מראות סימני–מחלה. בדרך כלל אין לפסול הלשון והמוח, אם הפגיעה בבלוטות היא קטנה בלתי–פעילה ומסויידת; (ג) כל איבר פנימי או חלק בגופה המגואלים בחומר שחפתי. (3) נתגלתה בבהמה אחת המחלות או הפגעים המפורטים להלן, תהיה הפסלות שלמה: (א) כלבת (Lyssa (Rabies; (ב) גמרת (Febris Carbunculosa (Anthrax; (ג) דבר בקר Pestis Bovine; (ד) דלקת מידבקת של קרום החזה והריאות בבקר Pl. Pneumonia contag. Bovum; (ה) נחרת Malleus; (ו) ירמת Gangrena emphysematosa; (ז) אלח–דם דמי Pasteurellosis; (ח) צפדת Tetanus; (ט) דבר חזירים עם שינויים מובהקים בשרירים Pestis suum; (י) חוסר-דם מידבק בסוסים Infect.equine Anaemia; (יא) דלקת כלי-לשד מידבקת Lymphangitis Epizootica; (יב) דורינה בסוסים Dourina; (יג) סלמונלוזיס (כל הבהמות) Salmonellosis; (יד) ורדת-חזירים עם שינויים בשרירים נוסף לליקויים בקרום השומני Eryslpelas suis; (טו) אינפלואנזה של קלוטי-פרסה Influenza equorum; (טז) מורבוס מקולוזיס בסוסים Morbus Maculosis; (יז) אלח-דם ומיגול-דם Septicaemia Pyaemia; (יח) שחור-השתן בסוסים Haemoglobinuris equorum; (יט) צהבת כללית - בעיקר אם הצהבת לא פגה לאחר 14 שעות Icterus; (כ) חוסר-דם כללי מלווה מיימת Anaemia (Dropsy); (כא) ריח או טעם של דגים, של שתן, של רפואות, ריח מיני - שלא נעלמים 24 שעות לאחר השחיטה ובהבחנת-בישול; (כב) צבע יוצא-דופן שלא נעלם 24 שעות לאתר השחיטה; (כג) בוסר, עובר וולד בגיל למטה משמונה ימים; (כד) זניבן הכיס בבקר (Cysticercus bovis) - אם בצורה קשה, כלומר שברוב החתכים נמצאו יותר מציסטה אחת בכל חתך; לציסטה מנוונת או מסוידת יש להתייחס כמו לציסטה חיה; (כה) זניבן כיס בחזיר (אף אם נמצא זניבן כיס אחד בלבד) Cysticercus Cellul; (כו) שערונית בחזיר (Trichinella); (כז) סרקוספורידיוזיס (Sarcosporidiosis) כללי או סרקוספורידיוזיס מלווה בשינוי צבע או מיימת של הבשר; (כט) ניקוד-דם בלתי-שלם; (ל) שחיטה בשעת גסיסה או שחיטה לאחר המוות; (לא) גידולים רבים שלא מוגבלים לאיבר אחד; (לב) מלנוזיס כללית Melanosis; (לג) רזון מוגבר וניוון כללי Cachexia; (לד) זיהומים העלולים לגרום להרעלה מבשר. 4. נתגלתה בבהמה מחלת זניבן כיס בבקר (Cysticercus Bovis) בצורה קלה, כלומר שברוב החתכים נמצאו לא יותר מציסטה אחת (חיה, מנוונת או מסוידת) בכל חתך: (1)9 לא יותר שימוש בבשר אלא אם כן הגופה הוחזקה עד לשימוש בתא הקפאה של בית הקירור 240 שעות לפחות בקור של 10 מעלות צלזיוס מתחת לאפס; (2) הלב, הסרעפת, הושט והלשון ייפסלו למאכל אם נמצא באחד מהם שני ציסטים לפחות; (3) ראש הבהמה ייפסל אם נמצאו בכל אחד מהחתכים שבוצעו בו יותר מציסטה אחת. 4א. נתגלתה מחלת זניבן הכיס בכבשים ועזים (Cysticercus bovis) - אם המימצא הוא באיברים פנימיים בלבד יש להחרים את האיברים הנגועים; אם המימצא הוא בשרירים - אם בצורה קלה יש לחתוך ולהחרים את החלקים הנגועים; אם בצורה קשה (יותר מציסטה אחת ברוב החתכים) יש להחרים את כל הגופה. 5. נתגלה בבהמה מחלת הפה והטלפיים תהיה פסלות חלקית וייפסלו הטלפיים, הרגליים, הראש, הקיבות והמעיים, הושט, קנה-האויר, הריאות והלב. במקרים מיוחדים אפשר להתיר השימוש בראש וברגליים בתנאי שיעברו טיפול בהתאם להוראות מפורשות מאת מנהל השירותים הוטרינריים. 6. נתגלתה בבהמה מחלת תולעת התרמיל (Echinococcus) - ייפסלו האיברים הנגועים, בשלמותם או בחלקם, לפי היקף הפגיעה. הגופה תותר לשימוש. 7. נתגלתה בבהמה מחלת דופית הכבד - (Distomatosis) אם הטפילים נמצאו רק בצינורות-המרה הגדולים, יש לקלף הרקמה ולהוציאם והכבד יותר לשימוש. במקרה והטפילים פלשו גם לצינורות-המרה הדקיקים או אם חל שינוי דגנרטיבי או מוגלתי ברקמה, יש לפסול את כל הכבד. 8. באקטינומיקוזיס ואקטינובצילוזיס (Actinomycosis, Actinobacillosis) תהיה פסלות חלקית, ייפסלו החלקים: ראש, לשון, קיבה, ריאה, או כבד אם הם נגועים. לגבי אזור הראש שהוא הנפגע תכופות, ייפסל כל הראש והלסתות הנגועות. אם רק הלסתות נגועות, תותר הלשון לשימוש בתנאי שבלוטות הלשד לא נפגעו. אם רק הלשון נגועה, היא תיפסל יחד עם בלוטות הלשד והראש יותר לשימוש. 9. נפגעה הבהמה במחלת נזלת ממאירה בבקר (Coryza Gangraenosa Bovum) פרט למקרה של תחלואה כללית וניוון, יש לפסול רק את הראש והריאות. 10. נתגלתה בבהמה מחלת פרטוברקולוזיס (מחלת ז'ונס) (Paratuberculosis) במקרים והרזון המוגבר טרם הופיע, יש לפסול את המעיים וקרומי-הבטן בלבד והבשר יותר לשימוש. 11. נתגלתה בבהמה מחלת לפטוספירוזיס (Leptospirosis) בשלבים שטרם הופיעו שינויים פתולוגיים בולטים בגופה וגם הצהבת, יש לפסול רק הכליות והמוח. 12. נתגלתה בבהמה מחלת דלקת-פרקים (Arthritis) - במקרים של דלקת-פרקיםמוגלתית - (1) דלקת בשני פרקים או יותר - פסלות שלמה; (2) דלקת בפרק אחד בלבד - פסלות שלמה בבהמות שטרם נגמלו, וכן בבהמות מבוגרות כשהפגע מלווה חום גבוה; (3) דלקת רק בפרק אחד בבהמות מבוגרות וללא חום - פסלות של החלק הנוגע, בתנאי מפורש שמימצא הבדיקה המעבדתית הוא שלילי. 13. נתגלתה בבהמה מחלת הפלה מידבקת (Brucellosis) - לפסול את הרחם וגם העטין בבהמות נגועות. 14. נתגלתה בבהמה שבר בעצם (Fractura) - (1) במקרה של שבר פתוח מלווה זיהום אזורי - פסלות שלמה אלא אם כן הבדיקה במעבדה היא שלילית לאילוח כללי; (2) במקרה של שבר פשוט, שבר טרי או שבר במצב הגדלה - פסלות של מקום השבר והריקמה הגובלת. 15. נתגלתה בבהמה נחלת דלקת-כבד כרונית (Cirrhosis) - במקרים קלים ייפסל החלק הנגוע של האיבר ובמקרים אחרים יש לפסול את כל הכבד. 16. במקרים של גילוי מחלות שלא פורטו בסעיפים 2 עד 15 יש לפסול את הגופה או החלק הנגוע ממנה, או האיבר הנגוע של הגופה או החלק הנגוע של האיבר, וכן את האזור הגובל, הכל לפי היקף התחלואה והפגיעה. 17. נתגלתה הינגעות בזבוב חרר האף בכבשים יש לפסול את הראש (Oestrus Ovis). 18. התגלתה הינגעות ב-Coenurus Cerebralis בכבשים יש לפסול את המוח. 19. נתגלתה בבשר הבהמה שארית ביולוגית מעל הרמה המרבית - תהא הפסלות שלמה; נתגלתה שארית כאמור רק בכבד או בכליה - תהא הפסלות חלקית. |
(תיקונים: התשל"א, התשל"ח) (תקנות 64, 76) תעודה וטרינרית לשליחת בשר וחבילות בשר מבית מטבחיים תעשייתי10 |
[תיקון התשכ"ט (מס'2)] (תקנה 66) תעודה וטרינרית למשלוח בשר טרי10 (תקנה 75) הוראות בדבר מיתקנים ושירותים בבית-מטבחיים תעשייתי בית-מטבחיים תעשייתי ייבנה, יצוייד ויעמדו לרשותו מיתקנים כמפורט להלן: 1. הרצפות, הקירות, התקרות והדלתות ייבנו מחומרים בלתי-חדירים לחרקים ומכרסמים ומחומרים הניתנים לניקוי יסודי בקלות והרצפה תהיה בלתי-חדירה לרטיבות. 2. התאורה תהיה טבעית או מלאכותית, בדרך שתובטח העבודה התקינה בבית-המטבחיים ובסביבתו. 3. מים יסופקו ממקור מאושר על-ידי רשות מוסמכת של משרד הבריאות. ברזים, צינורות וברזי-מקלחת תלויים יותקנו במספר הדרוש להחזקת נקיון שוטף במקום. 4. מים חמים יסופקו ללא-הגבלה לאולמי-השחיטה ולמלתחות וכן יותקן מיתקן לשטיפה באדים חמים. 5. בית-המטבחיים יצוייד במערכת-שחיטה בתאים או בעולים מתהפכים. 6. תותקן מערכת-פסים לתליית הגופות לכל אורך שלבי הטיפול בבשר עד אחסונו. 7. יותקנו מערכת תליית-גופות המונעות בכוח-חשמל. 8. פתחים מיוחדים יותקנו באולם–השחיטה עם משפכים מותאמים לשליחת הכרסים, המעיים, העורות והרגליים לאגפים נפרדים. 9. באגף מיוחד בבית–המטבחיים תותקן מערכת מכנית לטיפול ולניקוי הכרסים, המעיים, העורות והרגליים. 10. משורים חשמליים לביתור הגופה יופעלו במספר המתאים לכושר הפעולות. 11. כל הציוד הממונע בבית–המטבחיים יותקן ממתכת בלתי–מחלידה. 12. תורכב מערכת–איוורור שתבטיח זרימת בלתי–פוסקת של האויר בבית–המטבחיים ואל מחוצה לו. 13. יותקן אגף חדרי–קירור לצינון, להקפאה ולאיחסון שכושר–קליטתו יהיה מספיק לקליטת תוצרת שבוע ימים. 14. תותקן מערכת מיזוג–אויר לחדרי פירוק–הבשר ואריזתו. 15. יותקן אגף מיוחד לטיפול תעשייתי בפסולין, ומישרפה להשמדת בשר שיש להשמידו. 16. יותקן אגף מיוחד לטיפול תעשייתי בעצמות, בחלב, בעורות, בדם, ברגליים, בטלפיים ובקרניים. 17. ייבנה מבנה מיוחד לשחיטת בהמות חולות או איחסון גופות חשודות. 18. תיבנה רפת בשטח בית–המטבחיים בעלת כושר–קליטה של בהמות לשני ימי–שחיטה לפחות. 19. יותקן מיתקן לניקוי וחיטוי כלי–רכב. 20. תיבנה מכבסה לניקוי בגדי העובדים. 21. לרשות בית–המטבחיים יעמדו כלי–רכב במספר מספיק שבית–קיבולם בנוי עם דפנות, רצפות, גג, דלתות–בידוד בעובי של לפחות 8 סנטימטרים שעם או מחומר אחר בעל תכונות–בידוד דומות, עם מערכת–תלייה ממתכת בלתי–מחלידה לתליית גופות וחלקי–גופות ובשר. כלי–הרכב יהיו מצויידים במערכת–קירור מכנית אוטומטית להחזקת טמפרטורה של לא יותר מ–2° צלזיוס בכל עת הימצא בהם הבשר ומצויידים בקשר אלחוטי עם בית–המטבחיים. |