תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד-1964 1

1. בגדי עבודה לעובדים בבתי-מטבחיים יכללו: סינר, סרבל, מעטה-ראש ומגפי-גומי, ויהיו עשויים מחומר הניתן בנקל לניקוי, לחיטוי או לכביסה (בד, גומי פלסטיק) (להלן - בגדי העבודה).

2. בגדי העבודה יהיו נקיים, שלמים או מתוקנים כראוי.

3. לפני התחלת העבודה יוחלפו הבגדים הרגילים בבגדי-עבודה במלתחה מיוחדת בבית המטבחיים. לאחר סיום העבודה בבית המטבחיים יונחו בגדי העבודה במלתחה.

4. בגדים העשויים בד יש לטבול, לאחר השימוש בהם, בתמיסת סובלימט 11000 למשך 30 דקות ולאחר מכן לכבסם במים חמים וסבון, אולם בהיתר הרופא הוטרינר אפשר להחזיקם במים רותחים במשך עשר דקות ולאחר מכן לכבסם במים חמים (עם או בלי תוספת כלורית לכביסה) וסבון.

5. בגדים העשויים גומי או פלטסיק (פרט למגפי-גומי) יש לטבול, לאחר השימוש בהם, בתמיסת סובלימט 11000 למשך 30 דקות ולאחר מכן לשטפם במים רותחים, סבון ובעזרת מברשת מתאימה.

6. מגפי-גומי יש לנקות היטב אחרי העבודה במים ובעזרת מברשת קשה, ובשעת הצורך גם לטבלם בתמיסת נתר-מאכל (סודיום-הידרוקסיד) בריכוז 0.5%.

7. הרופא הוטרינר יקבע אם הבגדים הינם נקיים וראויים לשימוש.

8. הידים ינוקו במים חמים, בסבון ובמברשת לפני התחלת העבודה, במשך העבודה לפי הצורך ולאחר סיום העבודה. הידים ינוקו כאמור גם לאחר עשיית הצרכים בחדר השימוש.

9. בכל מקרה של מגע בגופה נגועה במחלה מידבקת או במוגלה או בכל הפרשה אחרת, יש להפסיק את העבודה ולרחוץ את הידים - ובשעת הצורך - גם שאר חלקי הגוף החשופים - במים חמים, בסבון ובעזרת מברשת ולאחר מכן לטבול אותם בתמיסה מחטאת שהוכנה לפי הוראות הרופא הוטרינר ולשטפן שוב במים חמים.

1. סכינים, גרזנים ומשורים (להלן - מכשירי-עבודה) יהיו עשויים מחומר הניתן בנקל לניקוי, הרתחה וחיטוי. הנדנים להחזקת הסכינים יהיו ממתכת בלתי-מחלידה ובצורה הניתנת לניקוי מושלם.

2. מכשירי-עבודה יוחזקו במצב נקי בקביעות.

3. מכשירי-עבודה שזוהמו מגופת בהמה חולה, לרבות מוגלה והפרשות חולי, מן ההכרח לנקותם ולחטאם מיד ואין להמשיך להשתמש בהם אלא לאחר שחוטאו.

4. ניקוי וחיטוי של מכשירי-העבודה ייעשה על ידי רחיצתם במים חמים וסבון והחזקה לאחר מכן במים רותחים בתוספת סודה-כביסה בריכוז 3% למשך 10 דקות לפחות או באוטוקלב למשך 10 דקות.

1. לפני התחלת השחיטה, יהיה בית-המטבחיים, על קירותיו, רצפותיו וכל מיתקניו נקי לחלוטין. בכל פעם שהרצפה או הקירות נתלכלכו בעה העבודה יש לנקותם בזרם מים ובעת הצורך - גם במברשת ואף בסבון.

2. אחרי השחיטה יש לנקות את בית-המטבחיים על כל מיתקניו ואת המכלאות באופן יסודי על ידי שטיפה בזרם-מים חזק, בעזרת מברשות קשות ומתאימות, בתמיסת-סבון או חומר מנקה דטרגנטי אחר.

3. כל פסולת וכל גללי-בהמות יש לאסוף מיד לתוך מיכלים סגורים ולהעבירם לבור-הזבל או למישרפה.

4. לאחר הניקוי המכני יש לחטא את האולמות, הרצפות, הקירות, הציוד והעמודים בתמיסה של תרכובת כלורית (סודיום היפוכלוריט מסחרי 10% או קלציום היפוכלוריט מסחרי 10%) בתערובת של ליטר חומר על 24 ליטר מים או בכל חומר אחר שיקבע מנהל השירותים הוטרינריים.

5. בכל מקרה שמתה או נשחטה או נפתחה בבית-מטבחיים בהמה שנמצאה נגועה במחלה מידבקת יבוצע מיד לאחר חיסול הגופה וביעורה, חיטוי יסודי בנתר-מאכל (סודיום-הידרוקסיד) בתמיסה בריכוז 2%-3% ואליה מותר להוסיף 5% סיד בלתי-כבוי כדי לקבל תמיסת-נתר סידית.

6. הרופא הוטרינר רשאי לאשר, במקרים מיוחדים, שימוש בחומר-חיטוי שונה מזה שפורט בסעיף 5.

7. בכל בית-מטבחיים יימצאו -

(1) מים נקיים בכמות מספקת לניקוי המבנים, מכשירי-העבודה, הבגדים ולצרכים האישיים של העובדים;

(2) מיתקן לאספקת מים חמים בכמות מספקת לכל הצרכים של חיטוי וניקוי;

(3) מיתקן להגברת לחץ המים בצינורות לשטיפת הבנינים (בוסטר);

(4) מיכלים מתאימים להכנת ולהחזקת תמיסת-חיטוי;

(5) מלאי של סיד בלתי-כבוי, סיד כלורי, סודיוס כלורי (קלציום וסודיום היפוכלוריט) וסודיום הידרוקסיד (נתר-מאכל) שיוחזקו במיכלים סגורים היטב ואף מוגנים מהאויר;

(6) מלאי של סבון, מגבות, מברשות קשות ורכות וכלי-ניקוי הדרושים בהתאם להוראות תוספת זו לשמירה על הנקיון בבית-המטבחיים.

1. בשר ועורות של בהמה שנפסלו למאכל או לשימוש אחר בהתאם להוראות תקנות אלה (להלן - פסולין) יוטבלו בתמיסה צבעונית (כגון מתילן כחול, או בנפט, או בשמן סולר) ויושמדו בבור-רקב, במישרפה או במפעל תעשייתי לקמחי-בשר.

2. (א) לא יוצאו פסולין משטח בית-מטבחיים לשם ביעורם במישרפה או העברתם למפעלי-תעשיה אחרים אלא בהיתר מאת הרופא הוטרינר.

(ב) הובלת הפסולין על פי היתר תיעשה אך ורק בכלי-רכב מיועד ומותאם למטרה זו, ובדרך שתימנע נזילת דם, מיצים והפרשות.

3. לא יינתן היתר להוצאת הפסולין, במקרה שהפסילה נעשתה בגלל אחת המחלות המפורטות להלן, אלא אם המישרפה או מפעל-התעשיה גובלים עם בית-המטבחיים:

(א) כלבת;

(ב) גמרת;

(ג) דבר הבקר;

(ד) דלקת מידבקת של קרום החזה והריאות בבקר;

(ה) דבר הסוסים;

(ו) כל מחלה אחרת אשר יורה מנהל השירותים הוטרינריים.

4. מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להתיר העברת פסולין לצרכי מדע, מחקר או לכל מטרה מיוחדת ובכל אמצעי-העברה שהוא ימצא למתאים.

(א) חומצה קרבולית 5% - טבילת השלחים למשך 10 דקות;

(ב) דו-כלוריד הכספית (סובלימט) 5% - טבילה למשך 10 דקות או תמיסה של 11000 למשך 24 שעות;

(ג) תערובת של חומצה כלורוהידריט - 2% וסודיום כלוריד טבילה למשך 48 שעות.

1. בדיקת הבהמה לפני השחיטה תבוצע על ידי הרופא הוטרינר באור יום מתאים או באור מלאכותי מספיק.

2. הרופא הוטרינר יבדוק את מצב בריאותה של הבהמה, לרבות מצבה הגופני, התנהגותה הכללית, המראה החיצוני (עור, שיער ושינויים מיוחדים), פעולות איברי-העיכול, שפתיים, העלאת-גירה, תנועות הכרס, צורת הצואה, מצב הפות, בית-הבושת, העטין, פעולות איברי-הנשימה, וכן את מידת החום במקרה של הפרעה כללית במצב הבריאות.

3. הרופא הוטרינר יאסור שחיטת בהמות כשנמצאו בהן סימנים של -

(א) גמרת Febris carbunculosa (Anthrax);

(ב) ירמת Gangraena emphys;

(ג) דבר-בקר Pestia Bovina;

(ד) כלבת Lyssa (Rabies);

(ה) דלקת-ריאות חרחורית Gangraenous Pneumonia;

(ו) אלח-דם Septicaemia;

(ז) נחרת Malleus;

(ח) צהבת כללית Icterus;

(ט) מצב-גסיסה In Extremis;

(י) ניוון כללי ומוגבר Cachexia.

(א) כשהבהמות מיוזעות ומחוממות, מראות מידת-חום בלתי-רגילה ובמצב פיזי העלול לגרום לפגימת בשר הבהמה לאחר שחיטתה;

(ב) כשעור הבהמות לפני השחיטה אינו נקי מחומרים מזהמים.

5. הרופא הוטרינר יודיע ללא-דיחוי לרופא הוטרינר הממשלתי במחוזו, על מציאת כל מחלה או חשד למחלה בבדיקה שנעשתה על ידיו בבהמה בתחום בית-המטבחיים.

6. הרופא הוטרינר ידאג כי בהמה הנגועה או החשודה כנגועה במחלה תוחזק בהסגר חמור במקום מבודד ממקום-אחזקתה של כל בהמה אחרת בתחום בית-המטבחיים עד לקבלת הוראות מתאימות מאת הרופא הוטרינר הממשלתי.

7. רופא וטרינר יציית להוראות רופא וטרינר ממשלתי בדבר אחזקתה, בידודה, שחיטתה או הוצאתה מתחום בית-המטבחיים של בהמה שנמצאה נגועה או חשודה.

1. הבדיקה תיעשה לאחר ביתור הגופה לארכה, הראש ינותק מהגופה והלשון תשוחרר בכדי לחשוף את הבלוטות העמוקות.

2. האיברים והקרביים ייבדקו מיד לאחר הוצאתם מהגופה. כל איבר ובלוטותיו ייבדקו לפי חזותם במישוש וכן על ידי חתך או חתכים בדרך שתמנע לכלוך, זיהום או פחת-ערך שלא לצורך הבדיקה.

3. כל גופה תיבדק לשם קביעת -

(1) מצבה התזונתי;

(2) נוכחות פצעים, שפכי-דם ושינוי בצבע;

(3) בצקת מקומית או כללית;

(4) מידת הקזת הדם;

(5) תפיחויות ושינויים יוצאי-דופן בעצמות, בפרקים או בשרירים;

(6) ריחות בלתי-רגילים.

4. לשם ביצוע האבחנות המפורטות בסעיף 3 ולשם אבחון מחלות או פגעים בבהמה יש לבדוק את -

(1) הדם - צבעו, הקרשתו, הכתמתו, נוכחות חומר זר בו;

(2) הראש -

(א) הלשון בשטחה ובריקמתה (substance);

(ב) קרום הפה ובית-הבליעה;

(ג) בלוטות הלשד (retropharyngealis), סובפרוטידה (subparotidae); סובמקסילריס (submaxilaris) וכן את השקדים (tonsillae);

(3) הריאות -

(א) בדיקה חזותית כללית ומישושן לכל אורכן;

(ב) בלוטות הלשד ברונכיאלס (bronchiales) מדיאסטינלס (mediastinales);

(ג) קנה האויר (trachea) - על ידי חתך לאורכו;

(ד) הסימפונות הראשיות (bronchii) - על ידי חתך לרוחב בשליש התחתון של הריאה דרך הקנוקנות הראשיות;

(4) הלב -

(א) כיס הלב ייפתח וייבדק;

(ב) הלב עצמו ייבדק על ידי חתך לאורכו במגמה לחשוף את שני חדרי הלב וכן חתך נוסף בקיר הלב;

(5) הסרעפת (diaphragma) בשלמותה;

(6) הכבד -

(א) בדיקה כללית בשטחו ובריקמתו, וכן על ידי חתך באופן מאונך דרך צינורות-המרה העיקריים באותו צד הפונה על הקיבה, ועל ידי חיתוך נוסף בקרבת אונת-שפיגל;

(ב) בלוטות הלשד; הפאטיקה (hepatica);

(ג) כיס המרה;

(7) הקיבות והמעיים -

(א) בשטחם החיצוני ובשעת הצורך גם בפנימיותם;

(ב) בלוטות הלשד גאסטריקה (gastricae), מזנטריקה (mesentericae);

(ג) הפדר (Omentum);

(8) הטחול - בשלמותו;

(9) הכליות -

(א) יש לנתקן מהגופה במקרה של חשד בפגע או במחלה ולחתוך בהם לשם בחינה מדוקדקת;

(ב) בלוטות הלשד רנאלס (renales);

(10) כיס השתן במקרה של חשד בפגע או במחלה, וייחתך במגמה לחשפו;

(11) הרחם - לרבות הפות ובית-הבושת והשחלות, בשטחם ובריקמתם. הבדיקה תהיה יותר יסודית במקרה של שחיטה זמן קצר לאחר המלטה או כשקיימת נזילה, הפרשה או שינויים פתולוגיים;

(12) העטין - יש לבדוק בלוטות לשד סופראמאמאריקה (supramamaricae);

(13) הריקמה השרירית - לרבות הריקמה השומנית והחיבורית;

(14) העצמות ובעיקר אלה המבותרים בחוליות, בחזה ובאגן;

(15) הפרקים, לרבות נרתיקי ריר-הפרק (bursa synovialis);

(16) קרומי החזה (pleura) והבטן (peritoneum);

(17) המוח, חללי הראש, העיניים, הושט, הלבלב, בלוטות הסופררנאל (suprarenal) והאשכים יש לבדוק במקרה של חשד בפגע או במחלה;

(18) במקרים חשודים, בעיקר לשחפת, בלוטות לשד -

(א) של פתח בית-החזה (cervicales) הקדמיים, המרכזיים ואחוריים;

(ב) מעל לעצם החזה (sternales);

(ג) בקדמת הכתף (prescapularis);

(ד) של בית-השחי (axillares);

(ה) של המתניים (lumbales) והכסל (iliacae);

(ו) של קדמת השוק (drefemoralis);

(ז) של החבק (poplitae);

(ח) של השת (ischiadicae);

(ט) של האורב (inguinales);

ובשעת הצורך הכרחי לנתקן מהגופה ולחתכם לחתכים קטנים, לשם בדיקה מושלמת.

(1) בבקר -

(א) (1) לשם אבחנת מחלת זניבן הכיס (Cysticercus bovis) תבוצע בדיקה במקומות ובצורה כאמור להלן:

א. בשרירי הלעיסה החיצוניים והפנימיים (Masseters) חתכים מאונכים במקביל לשטח הלסת התחתונה וכוללים את בלוטות הסובפרוטידיאה (Lymphoglandula subprotidea); תחולת החתך - בשרירי הלעיסה מקצה הלסת התחתונה, המשכה - בכל הרוחב לכיוון קראניאלי וסיומה ב-Arcus Zygomaticus של עצם הלסת העליונה;

ב. במסטרים הפנימיים - חתך לכל הרוחב, תחילתו - בקצה הלסת התחתונה וסיומו - במקום תחילת Processus Pterygoideus;

ג. בכיס הלב (Pericardium) - בדיקה מדוקדקת מכל צדדיו: לחתכו, לבדוק את ה-Eplcardium ולאחר מכן לחתוך את שריר הלב לארכו לשני חצאים ולחשוף את שני חדריו והעליות; לחתוך את מחיצת הלב (Septum cordis) לארכו בשני החצאים;

ד. בסרעפת בחלקה השרירי - חתכים על-ידי הארכת החתך בעת בדיקת בלוטות הלשד של המדיאסטינום;

ה. בוושט - הפרדתו מריקמת חיבור המדיאסטינום, באופן שהוושט נשאר קשור במצבו הטבעי רק בקצה הקראניאלי של קנה האוויר.

(2) נמצאה בבדיקה כאמור בפיסקה (1) יותר מציסטה אחת לכל הגופה תיערך בדיקה שניה על-ידי ביצוע חתכים בעלי עומק של 5 ס"מ ואורך 20 ס"מ בשרירי הגוף הנקובים להלן:

א. בשרירי הצוואר;

ב. בשריר השכם;

ג. בשרירי השוקיים;

ד. בשרירים שבין הצלעות;

ה. בשרירי הלשון.

(ב) הכליות יוצאו מתרמילן; אם נראים בהן שינויים יש לחתכן;

(ג) בעטין ייעשו חתכים עמוקים בכל רבע עד כדי חשיפת גתות החלב;

(ד) הרחם ייבדק בחתך לארכו;

(ה) בעגלים יונקים ייבדקו בנוסף לאמור בפיסקאות (א) ו-(ב) הטבור והפרקים ובמקרה של חשד מחלה ייעשו בהם חתכים.

(2) בקלוטי פרסה -

לשם אבחנת מחלת הנחרת (Malleus) יש לבדוק את הריריות של קנה הנשימה, את הגרון, את חלל האף והגתות (Sinuses) הקשורים איתם, על-ידי נסירה לאורך הראש בסמוד לקו האמצעי, לשם חשיפת מחיצת האף.

(3) בחזירים -

(א) הבדיקה תבוצע לאחר שהגופה תבותר לחצאים דרך הראש ולאורך עמוד השדרה וכשהוצא השומן הפנימי, שומן הבטן ושומן הכליות;

(ב) לשם אבחנת מחלת זניבן הכיס בבשר חזיר (Cysticercus Cellulosae) תבוצע בדיקה במקומות ובצורה כאמור להלן:

(1) בלב - כאמור בפיסקה (1)(א)(1)ג;

(2) בחלק השרירי של הסרעפת;

(3) בשרירי הגרון;

(4) בשרירי הלסת החיצוניים;

(5) בשרירי פסואס מאיור;

(6) בשרירי הצוואר שנחשפו לאחר ביתור הגופה;

(7) בלשון;

(8) בשרירים שבין הצלעות.

(ג) לשם אבחנת מחלת השערונית (Trichinella) תבוצע בדיקה, באמצעות טריכינוסקופ, בסרעפת או בשרירים שבין הצלעות ובשרירי הכתף והלשון.

(4) בכבשים ובעזים -

(א) לשם אבחנת מחלת זניבן הכיס (Cysticircus bovis) יש לבדוק את הלב כאמור בפיסקה 1(א)(1)ג ואת החלק השרירי של הסרעפת בעזרת חתכים; נתגלו ציסטות באברים אלה יש לבדוק גם שרירים אחרים בגופה.

(ב) לשם אבחנת מחלת סרקוספורידיוזיס (Sarcosporidiosis) יש לבדוק את הוושט ושרירי הבטן.

(ג) לשם אבחנת הינגעות בזבוב חרר-האף (Oestrus Ovis) יש לחשוף על-ידי נסירה את חלל האף ולבדקו.

(ד) לשם אבחנת הינגעות ב-Coenurus Cerebralis יש לחשוף את המוח על קרומיו ולבדקו.

(5) בגמלים -

לשם אבחנת פגמים הנגרמים על-ידי טפילים יש לבדוק את הלב, הכבד, הריאות והטחול.

1. יש ליטול דוגמאות ולשלחן לבדיקה במקרים אלה:

(1) טחול שלם, או מחציתו אם הוא גדול מאוד;

(2) נתח כבד, בערך 500 גרם במשקל לקוח מאזור ההילוס, עם הבלוטות וכיס המרה המרוקן;

(3) שתי בלוטות שלמות מן הגופה, כגון הפרסקפולריס (prescapularis) הפופליטאה (poplitae) של השת ischiadicae;

(4) נתח שריר מכוסה בנרתיקו (מסציה), בערך 250 גרם במשקל, לקוח מהשרירים של הזרוע (אקסטנסור);

(5) איברים אחרים יחד עם הבלוטות, אם נמצאו בהם שינויים פתולוגיים;

(6) כליה שלמה.

(1) יש ליטול הדוגמאות בכל ההקדם אחרי השחיטה;

(2) יש להשתמש במכשירים נקיים;

(3) יש להימנע מלחתוך בבלוטות המיועדות למשלוח;

(4) יש לשמור על הדוגמאות בפני זיהום חיצוני;

(5) יש להחזיק הדוגמאות במקרר לפני הישלחם (במשך הלילה) ולאחר מכן לעטפן בשכבות רבות של נייר סופג נקי.יש להימנע משימוש בנייר פרגמנט או בנייר–עטיפה חום;

(6) כל דוגמה תיעטף בנפרד ולאחר מכן יארזו כולן יחד בקרטון או בארגז–עץ, או בנייר–עטיפה עבה. אין להשתמש במיכל–מתכת לאריזת–דוגמאות;

(7) המשלוח יהיה מלווה בדו"ח שיכלול פרטים מלאים, לרבות אלה:

(א) סוג הבהמה;

(ב) מספר, שם או אות–זיהוי;

(ג) הסימנים לפני השחיטה;

(ד) איבחון לאחר השחיטה;

(ה) השעה בה נשחטה הבהמה;

(8) העברת המשלוח למעבדה תבוצע בדרך המהירה ביותר.

"פסלות שלמה" - פסילה של גופת בהמה על כל חלקיה:

"פסלות חלקית" - פסילת חלקי גופת בהמה, איברים או חלקי-איברים.

(1) שחפת כללית - תהיה הפסלות שלמה במקרים אלה:

(א) שחפת בכל צורה שהיא, מלווה ניוון קיצוני, כשהשומן הפך לחומר גלידי, ריקמת השרירים הוצמקה והיא בעלת צבע אפורי וריקמות החיבור הן מימיות;

(ב) שחפת ללא ניוון, כשהזיהום הועבר בכל מחזור הדם ומתבטא בפגמים פתולוגיים ספציפיים במערכות איברי הנשימה או העיכול, מלווים ליקויים מוקדים שחפתיים באחד מהאיברים, כגון: טחול, כליה, עטין, שחלה, אשך, מוח, חוט השדרה, רחם, בתוכם או בקרומם;

(2) שחפת מקומית - תהיה פסלות חלקית במקרים אלה:

(א) האיברים והחלקים בהם נמצאו הליקויים הפתולוגיים, לרבות האיברים עם מוקדי-שחפת ללא הבדל גילם, שלבי ההתפתחות או צורותיהם, בין אם בתוך האיבר, על תרמיל האיבר, בבלוטות האיבר, וכן האזורים המשתייכים במישרין אליהם;

(ב) אם נמצא בראש, לפחות שתיים מבלוטות הלשד רטרופרינגי (retropharyngealis) סובפרוטידה (subparotidae) סובמקסילריס (submaxilaris) כשהן מראות סימני–מחלה. בדרך כלל אין לפסול הלשון והמוח, אם הפגיעה בבלוטות היא קטנה בלתי–פעילה ומסויידת;

(ג) כל איבר פנימי או חלק בגופה המגואלים בחומר שחפתי.

(3) נתגלתה בבהמה אחת המחלות או הפגעים המפורטים להלן, תהיה הפסלות שלמה:

(א) כלבת (Lyssa (Rabies;

(ב) גמרת (Febris Carbunculosa (Anthrax;

(ג) דבר בקר Pestis Bovine;

(ד) דלקת מידבקת של קרום החזה והריאות בבקר Pl. Pneumonia contag. Bovum;

(ה) נחרת Malleus;

(ו) ירמת Gangrena emphysematosa;

(ז) אלח–דם דמי Pasteurellosis;

(ח) צפדת Tetanus;

(ט) דבר חזירים עם שינויים מובהקים בשרירים Pestis suum;

(י) חוסר-דם מידבק בסוסים Infect.equine Anaemia;

(יא) דלקת כלי-לשד מידבקת Lymphangitis Epizootica;

(יב) דורינה בסוסים Dourina;

(יג) סלמונלוזיס (כל הבהמות) Salmonellosis;

(יד) ורדת-חזירים עם שינויים בשרירים נוסף לליקויים בקרום השומני Eryslpelas suis;

(טו) אינפלואנזה של קלוטי-פרסה Influenza equorum;

(טז) מורבוס מקולוזיס בסוסים Morbus Maculosis;

(יז) אלח-דם ומיגול-דם Septicaemia Pyaemia;

(יח) שחור-השתן בסוסים Haemoglobinuris equorum;

(יט) צהבת כללית - בעיקר אם הצהבת לא פגה לאחר 14 שעות Icterus;

(כ) חוסר-דם כללי מלווה מיימת Anaemia (Dropsy);

(כא) ריח או טעם של דגים, של שתן, של רפואות, ריח מיני - שלא נעלמים 24 שעות לאחר השחיטה ובהבחנת-בישול;

(כב) צבע יוצא-דופן שלא נעלם 24 שעות לאתר השחיטה;

(כג) בוסר, עובר וולד בגיל למטה משמונה ימים;

(כד) זניבן הכיס בבקר (Cysticercus bovis) - אם בצורה קשה, כלומר שברוב החתכים נמצאו יותר מציסטה אחת בכל חתך; לציסטה מנוונת או מסוידת יש להתייחס כמו לציסטה חיה;

(כה) זניבן כיס בחזיר (אף אם נמצא זניבן כיס אחד בלבד) Cysticercus Cellul;

(כו) שערונית בחזיר (Trichinella);

(כז) סרקוספורידיוזיס (Sarcosporidiosis) כללי או סרקוספורידיוזיס מלווה בשינוי צבע או מיימת של הבשר;

(כט) ניקוד-דם בלתי-שלם;

(ל) שחיטה בשעת גסיסה או שחיטה לאחר המוות;

(לא) גידולים רבים שלא מוגבלים לאיבר אחד;

(לב) מלנוזיס כללית Melanosis;

(לג) רזון מוגבר וניוון כללי Cachexia;

(לד) זיהומים העלולים לגרום להרעלה מבשר.

4. נתגלתה בבהמה מחלת זניבן כיס בבקר (Cysticercus Bovis) בצורה קלה, כלומר שברוב החתכים נמצאו לא יותר מציסטה אחת (חיה, מנוונת או מסוידת) בכל חתך:

(1)9 לא יותר שימוש בבשר אלא אם כן הגופה הוחזקה עד לשימוש בתא הקפאה של בית הקירור 240 שעות לפחות בקור של 10 מעלות צלזיוס מתחת לאפס;

(2) הלב, הסרעפת, הושט והלשון ייפסלו למאכל אם נמצא באחד מהם שני ציסטים לפחות;

(3) ראש הבהמה ייפסל אם נמצאו בכל אחד מהחתכים שבוצעו בו יותר מציסטה אחת.

4א. נתגלתה מחלת זניבן הכיס בכבשים ועזים (Cysticercus bovis) - אם המימצא הוא באיברים פנימיים בלבד יש להחרים את האיברים הנגועים; אם המימצא הוא בשרירים - אם בצורה קלה יש לחתוך ולהחרים את החלקים הנגועים; אם בצורה קשה (יותר מציסטה אחת ברוב החתכים) יש להחרים את כל הגופה.

5. נתגלה בבהמה מחלת הפה והטלפיים תהיה פסלות חלקית וייפסלו הטלפיים, הרגליים, הראש, הקיבות והמעיים, הושט, קנה-האויר, הריאות והלב. במקרים מיוחדים אפשר להתיר השימוש בראש וברגליים בתנאי שיעברו טיפול בהתאם להוראות מפורשות מאת מנהל השירותים הוטרינריים.

6. נתגלתה בבהמה מחלת תולעת התרמיל (Echinococcus) - ייפסלו האיברים הנגועים, בשלמותם או בחלקם, לפי היקף הפגיעה. הגופה תותר לשימוש.

7. נתגלתה בבהמה מחלת דופית הכבד - (Distomatosis) אם הטפילים נמצאו רק בצינורות-המרה הגדולים, יש לקלף הרקמה ולהוציאם והכבד יותר לשימוש. במקרה והטפילים פלשו גם לצינורות-המרה הדקיקים או אם חל שינוי דגנרטיבי או מוגלתי ברקמה, יש לפסול את כל הכבד.

8. באקטינומיקוזיס ואקטינובצילוזיס (Actinomycosis, Actinobacillosis) תהיה פסלות חלקית, ייפסלו החלקים: ראש, לשון, קיבה, ריאה, או כבד אם הם נגועים. לגבי אזור הראש שהוא הנפגע תכופות, ייפסל כל הראש והלסתות הנגועות. אם רק הלסתות נגועות, תותר הלשון לשימוש בתנאי שבלוטות הלשד לא נפגעו. אם רק הלשון נגועה, היא תיפסל יחד עם בלוטות הלשד והראש יותר לשימוש.

9. נפגעה הבהמה במחלת נזלת ממאירה בבקר (Coryza Gangraenosa Bovum) פרט למקרה של תחלואה כללית וניוון, יש לפסול רק את הראש והריאות.

10. נתגלתה בבהמה מחלת פרטוברקולוזיס (מחלת ז'ונס) (Paratuberculosis) במקרים והרזון המוגבר טרם הופיע, יש לפסול את המעיים וקרומי-הבטן בלבד והבשר יותר לשימוש.

11. נתגלתה בבהמה מחלת לפטוספירוזיס (Leptospirosis) בשלבים שטרם הופיעו שינויים פתולוגיים בולטים בגופה וגם הצהבת, יש לפסול רק הכליות והמוח.

12. נתגלתה בבהמה מחלת דלקת-פרקים (Arthritis) - במקרים של דלקת-פרקיםמוגלתית -

(1) דלקת בשני פרקים או יותר - פסלות שלמה;

(2) דלקת בפרק אחד בלבד - פסלות שלמה בבהמות שטרם נגמלו, וכן בבהמות מבוגרות כשהפגע מלווה חום גבוה;

(3) דלקת רק בפרק אחד בבהמות מבוגרות וללא חום - פסלות של החלק הנוגע, בתנאי מפורש שמימצא הבדיקה המעבדתית הוא שלילי.

13. נתגלתה בבהמה מחלת הפלה מידבקת (Brucellosis) - לפסול את הרחם וגם העטין בבהמות נגועות.

14. נתגלתה בבהמה שבר בעצם (Fractura) -

(1) במקרה של שבר פתוח מלווה זיהום אזורי - פסלות שלמה אלא אם כן הבדיקה במעבדה היא שלילית לאילוח כללי;

(2) במקרה של שבר פשוט, שבר טרי או שבר במצב הגדלה - פסלות של מקום השבר והריקמה הגובלת.

15. נתגלתה בבהמה נחלת דלקת-כבד כרונית (Cirrhosis) - במקרים קלים ייפסל החלק הנגוע של האיבר ובמקרים אחרים יש לפסול את כל הכבד.

16. במקרים של גילוי מחלות שלא פורטו בסעיפים 2 עד 15 יש לפסול את הגופה או החלק הנגוע ממנה, או האיבר הנגוע של הגופה או החלק הנגוע של האיבר, וכן את האזור הגובל, הכל לפי היקף התחלואה והפגיעה.

17. נתגלתה הינגעות בזבוב חרר האף בכבשים יש לפסול את הראש (Oestrus Ovis).

18. התגלתה הינגעות ב-Coenurus Cerebralis בכבשים יש לפסול את המוח.

19. נתגלתה בבשר הבהמה שארית ביולוגית מעל הרמה המרבית - תהא הפסלות שלמה; נתגלתה שארית כאמור רק בכבד או בכליה - תהא הפסלות חלקית.

בית-מטבחיים תעשייתי ייבנה, יצוייד ויעמדו לרשותו מיתקנים כמפורט להלן:

1. הרצפות, הקירות, התקרות והדלתות ייבנו מחומרים בלתי-חדירים לחרקים ומכרסמים ומחומרים הניתנים לניקוי יסודי בקלות והרצפה תהיה בלתי-חדירה לרטיבות.

2. התאורה תהיה טבעית או מלאכותית, בדרך שתובטח העבודה התקינה בבית-המטבחיים ובסביבתו.

3. מים יסופקו ממקור מאושר על-ידי רשות מוסמכת של משרד הבריאות. ברזים, צינורות וברזי-מקלחת תלויים יותקנו במספר הדרוש להחזקת נקיון שוטף במקום.

4. מים חמים יסופקו ללא-הגבלה לאולמי-השחיטה ולמלתחות וכן יותקן מיתקן לשטיפה באדים חמים.

5. בית-המטבחיים יצוייד במערכת-שחיטה בתאים או בעולים מתהפכים.

6. תותקן מערכת-פסים לתליית הגופות לכל אורך שלבי הטיפול בבשר עד אחסונו.

7. יותקנו מערכת תליית-גופות המונעות בכוח-חשמל.

8. פתחים מיוחדים יותקנו באולם–השחיטה עם משפכים מותאמים לשליחת הכרסים, המעיים, העורות והרגליים לאגפים נפרדים.

9. באגף מיוחד בבית–המטבחיים תותקן מערכת מכנית לטיפול ולניקוי הכרסים, המעיים, העורות והרגליים.

10. משורים חשמליים לביתור הגופה יופעלו במספר המתאים לכושר הפעולות.

11. כל הציוד הממונע בבית–המטבחיים יותקן ממתכת בלתי–מחלידה.

12. תורכב מערכת–איוורור שתבטיח זרימת בלתי–פוסקת של האויר בבית–המטבחיים ואל מחוצה לו.

13. יותקן אגף חדרי–קירור לצינון, להקפאה ולאיחסון שכושר–קליטתו יהיה מספיק לקליטת תוצרת שבוע ימים.

14. תותקן מערכת מיזוג–אויר לחדרי פירוק–הבשר ואריזתו.

15. יותקן אגף מיוחד לטיפול תעשייתי בפסולין, ומישרפה להשמדת בשר שיש להשמידו.

16. יותקן אגף מיוחד לטיפול תעשייתי בעצמות, בחלב, בעורות, בדם, ברגליים, בטלפיים ובקרניים.

17. ייבנה מבנה מיוחד לשחיטת בהמות חולות או איחסון גופות חשודות.

18. תיבנה רפת בשטח בית–המטבחיים בעלת כושר–קליטה של בהמות לשני ימי–שחיטה לפחות.

19. יותקן מיתקן לניקוי וחיטוי כלי–רכב.

20. תיבנה מכבסה לניקוי בגדי העובדים.

21. לרשות בית–המטבחיים יעמדו כלי–רכב במספר מספיק שבית–קיבולם בנוי עם דפנות, רצפות, גג, דלתות–בידוד בעובי של לפחות 8 סנטימטרים שעם או מחומר אחר בעל תכונות–בידוד דומות, עם מערכת–תלייה ממתכת בלתי–מחלידה לתליית גופות וחלקי–גופות ובשר. כלי–הרכב יהיו מצויידים במערכת–קירור מכנית אוטומטית להחזקת טמפרטורה של לא יותר מ–2° צלזיוס בכל עת הימצא בהם הבשר ומצויידים בקשר אלחוטי עם בית–המטבחיים.