חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983
הקליקו על כותרת הסעיף
1. הגדרות
1א. מטרה
2. מוסמכים לתת תעודת הכשר
2א. תקן כשרות
2ב. פעילות רב מוסמך
2ג. פעילות רשות כשרות מקומית
2ד. ניגוד עניינים בפעילות של רב מוסמך, עובד רשות כשרות מקומית או משגיח מטעמה
2ה. חובת דיווח ושמירת מסמכים
2ו. סירוב בלתי סביר ואיסור התניית מתן שירותי השגחה בשירותים אחרים
2ז. תנאים למתן תעודת הכשר
2ח. תעודת הכשר
2ט. ביטול או התליה של תעודת הכשר או קביעת תנאים בה
2י. שירותי כשרות
2יא הצגת תעודה של בעל תפקיד
2יב תנאי כשירות של משגיח
2יב1. תעודת הסמכה לשמש כמשגיח
2יב2 השעיה או ביטול תוקף של תעודת הסמכה
2יג פיקוח על פעילותם של גופים נותני הכשר ומועצות דתיות מוסמכות
2יד תשלום בעבור שירותי השגחה ותעודת הכשר
2יד1. מתווה כלכלי למערך שירותי השגחה
2כח. מרשם עוסקים בעלי תעודת הכשר
2כט - 2לג. (תיקון התשפ"ו)
. (תיקון התשפ"ו)
2לה פיקוח על רשויות כשרות מקומיות
2לו פיקוח
2לז סמכויות מפקח
2לח. זיהוי מפקח
2לט. בירור תלונות
3. איסור הונאה בבית אוכל
4. איסור הונאה בייצור
5. איסור הונאה במכירה
6. הגנה
7. איסור הונאה בשחיטה
7א. איסור הונאה ביבוא
7ב. איסור הונאה
8. חובת הראיה
9. תוספת לציון כשר
10. חובת הצגה
10א. פעולה כלפי עוסק מפר
10ב. סמכויות ועדת ההשגות
10ג. הרכב ועדת ההשגות
10ד. סדרי עבודת ועדת ההשגות
10ה. תוקף החלטות ועדת ההשגות
10ו. גמול והחזר הוצאות
10ז. החלת דינים
10ח. ניגוד עניינים של חבר ועדת ההשגות
10ט. הגשת השגה
10י. החלטת ועדת ההשגות
10יא. יישום החלטת ועדת ההשגות
10יב. בירור תלונות
10יג. פרסום החלטות
11. סייג לשיקולים
12. השגה למועצת הרבנות הראשית
13. רב - עובד הציבור
14. עונשין
15. אחריות בחבר-בני-אדם
16. אחריותו של מעביד
16א. אישור עורלה ובכורות
16ב. סייג לתחולה
17. ביצוע ותקנות
17א. דיווח לכנסת
18. שמירת דינים
19. תחילה

חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983 1

 
פרק א': הגדרות ומטרה

(תיקון התשפ"ב)
1.   
הגדרות

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
בחוק זה -
"בית אוכל" - מקום שבו עוסקים במכירה לציבור של מצרכים או בהגשתם, לשם אכילה או שתיה במקום, וכן אטליז, ולענין בית מלון - החלקים של בית המלון שבהם עוסקים בהכנתם של מצרכים או בהגשתם לשם אכילה או שתיה במקום;
"בקרת כשרות" - (בוטלה);
"בשר מיובא" - בשר כהגדרתו בחוק בשר ומוצריו, התשנ"ד-1994, שיובא לישראל;
"גוף נותן הכשר" - (בוטלה);
"דרישות נוספות" - (בוטלה);
"ועדה של הכנסת" - ועדה של הכנסת שחוק זה נמצא בתחום ענייניה, ואם לא הוקמה - ועדת הפנים והגנת הסביבה;
"ועדת רבנים" - (בוטלה);
"חוק שירותי הדת היהודיים" - חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971;
"מועצה דתית" - מועצה דתית שהוקמה מכוח חוק שירותי הדת היהודיים;
"מוצר" - מוצר המיועד לשימוש במגע עם גוף האדם או במגע עם מצרך ואינו מצרך;
"מצרך" - מאכלים ומשקאות, ולענין אטליז - בשר ומוצרי בשר;
"ייצור של מצרך" - לרבות אריזתו;
"מומחה הלכתי" - (בוטלה);
"מועצה דתית מוסמכת" - (בוטלה);
"מועצת הרבנות הראשית" - מועצת הרבנות הראשית לישראל, לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980;
"הממונה" - (בוטלה);
"משגיח" - מי שנותן שירותי השגחה מטעם רשות כשרות מקומית לפי סעיף 2י;
"המשרד" - המשרד לשירותי דת;
"נשיא מועצת הרבנות הראשית" - הרב הראשי לישראל המשמש כנשיא מועצת הרבנות הראשית לפי סעיף 17(א) לחוק הרבנות הראשית לישראל;
"סמל תאגיד" - (בוטלה);
"סמל תקן" - סמל של תקן כשרות אם קבעה אותו מועצת הרבנות הראשית לפי סעיף 2א(ו);
"עובד ציבור" - עובד המדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, עובד מועצה דתית או עובד רשות מקומית ;
"סמלי כשרות" - (בוטלה);
"עוסק" - מי שמבקש או מי שבידו תעודת הכשר לבית אוכל, למצרך או למוצר או לייצור של מצרך או מוצר;
"צה"ל" - צבא ההגנה לישראל, לרבות כל שלוחות מערכת הביטחון, וכן בעל בית אוכל או יצרן העוסק בעבור מי מהם באספקה או בייצור של מצרכים;
"רב אזורי" - מי שמכהן כדין כרב של מועצה אזורית או של מקבץ יישובים והמשרד אישר את מינויו;
"רב יישוב" - מי שמכהן כדין כרב של מושב, קיבוץ או יישוב אחר שאינו מועצה מקומית והמשרד אישר את מינויו;
"רב מוסמך" - מי שרשאי לתת תעודת הכשר לפי הוראות סעיף 2;
"רב מקומי" - מי שבידו אישור בכתב מאת מועצת הרבנות הראשית שהוא כשיר לכהן כרב בישראל, והוא מכהן כרב עיר, רב אזורי או רב יישוב;
"רב עיר" - מי שמכהן כרב של יישוב שהוא עירייה או מועצה מקומית ודבר בחירתו פורסם ברשומות לפי סעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים;
"רישיון" - (בוטלה);
"רשות כשרות מקומית" - מועצה דתית, וכן עירייה או מועצה מקומית שאין בהן מועצה דתית;
"שירותי השגחה" - פעולות השגחה ובקרה, על עוסק שנועדו לוודא כי הוא עומד בתנאי הכשר;
שירותי כשרות" - פעולה של רשות כשרות מקומית לפי סעיף 2ג;
"שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"תנאי הכשר" - כל אלה:
(1) הוראות שנקבעו בתקן כשרות;
(2) הוראות ליישום תקן הכשרות שנתן רב מוסמך לעוסק לפי סעיף 2ב(1);
"תכנית השגחה" - (בוטלה);
"תעודת הכשר" - תעודה לפי חוק זה שנתן רב מוסמך לעוסק;
"תקן כשרות" - תקן שקבעה מועצת הרבנות הראשית לפי סעיף 2א(ב);
"תקן כשרות ועדת רבנים" - (בוטלה);
"תקן כשרות מועצה" - (בוטלה);
"השר" - השר לשירותי דת.
1א.   
מטרה

(תיקון התשפ"ב)
מטרתו של חוק זה לאפשר לצרכן של מצרכים שמבקש לשמור על דיני הכשרות ומנהגיה להסתמך על תעודת הכשר, ולמנוע הטעיה.
פרק ב': מוסמכים לתת תעודת הכשר

(תיקון התשפ"ב)
2.   
מוסמכים לתת תעודת הכשר

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
אלה רשאים לתת תעודת הכשר לעניין חוק זה:
(1) לעניין מצרך מיובא או מוצר מיובא - מועצת הרבנות הראשית או רב שהסמיכה לכך, ובלבד שהוא חבר מועצת הרבנות הראשית או עובד הרבנות הראשית שבידו אישור בכתב מאת הרבנות הראשית שהוא רב בישראל, ורשאים הם להסתייע בקביעתם ברב מחוץ לישראל או בתאגיד שעוסק בהשגחה על הכשרות; בסעיף זה, "רב בישראל" - רב כהגדרתו בסעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית לישראל;
(2) לעניין בית אוכל, מקום שחיטה או מקום הייצור של מצרך או של מוצר - רב מקומי המכהן במקום שבו הם נמצאים או מועצת הרבנות הראשית, ואם אין רב מקומי מכהן או שנבצר ממנו לשמש בתפקידו זה - רב שמועצת הרבנות הראשית הסמיכה לכך, ובלבד שהוא חבר מועצת הרבנות הראשית או עובד ציבור שהוא רב בישראל;
(3) לעניין תעודת הכשר בצה"ל - הרב הראשי לצבא הגנה לישראל או רב צבאי שהוא הסמיך לעניין חוק זה.
פרק ג': תקן כשרות ופעילות רב מוסמך ורשות כשרות מקומית

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
סימן א': תקן כשרות
סימן א': תקן כשרות
2א.   
תקן כשרות

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
(א) שירותי השגחה ותעודת הכשר יהיו בהתאם לתקן כשרות.
(ב) (1) מועצת הרבנות הראשית תקבע תקני כשרות המבוססים על דיני כשרות בלבד.
(2) בתקן כשרות יפורטו, לפי העניין, העניינים שלהלן, והכול לפי סוגי עוסקים ומאפיינים נוספים הנוגעים בדבר:
(א) התנאים לקליטת חומרי גלם ולמתן אישור מקדים לתעודת הכשר במידת הצורך, לייצור, לעיבוד, לשינוע ולשיווק של מצרך;
(ב) התנאים להפעלת בית אוכל;
(ג) הוראות לעניין היקף נוכחותו של משגיח במקום פעילותו של עוסק;
(ד) התנאים לעניין בקרה תהליכית או לעניין בדיקה מדגמית בבית אוכל על מצרך או מוצר או על ייצור של מצרך או מוצר אשר יש להם תעודת הכשר.
(2א) בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (2), קביעת שעות ההשגחה בתקן כשרות תיעשה בהתאם להיקף הפעילות של העוסק והפעולות הנדרשות לעניין טיפול במצרך, לפי סוג העוסק, ויכול שייקבעו בתקן הכשרות טווח שעות השגחה או הוראות לעניין השגחה צמודה.
(2ב) תקן כשרות לא יכלול הוראות בנוגע לשימוש במוצרים שקיבלו תעודת הכשר.
(3) - (6) (נמחקו).
(ג) תקן כשרות יהיה אחד מאלה:
(1) תקן כשרות רגיל;
(2) תקן כשרות נוסף, אחד או יותר, הכולל את הוראות תקן הכשרות הרגיל והוראות המחמירות על התקן האמור.
(ד) - (ה) (בוטלו).
(ו) מועצת הרבנות הראשית רשאית לקבוע סמל תקן לכל תקן כשרות שהסדירה, ואם הסדירה סמל כאמור הוא יכלול התייחסות להיותו של המצרך חלבי, בשרי או פרווה.
(ז) מועצת הרבנות הראשית תבחן מזמן לזמן את הצורך לבטל, לעדכן או לשנות תקן כשרות.
(ח) (בטל).
(ט) (1) נשיא מועצת הרבנות הראשית יפרסם ברשומות הודעה על תקן כשרות שהוסדר לפי סעיף זה ועל סמל התקן שלו, אם נקבע, וכן על ביטול, עדכון או שינוי של תקן כשרות שהוסדר כאמור.
(2) בהודעה כאמור בפסקה (1) יצוין מועד תחילת תוקפו של תקן כשרות או סמל תקן, לפי העניין; מועד כאמור ייקבע בשים לב למהות התקן, העדכון או השינוי של התקן, להיקף ולסוג ההתאמות הנדרשות מעוסק לשם עמידתו בהוראות התקן המעודכנות ובהוראות חוק זה לעניין סעיף 9, ואם מדובר בעדכון או בשינוי, גם בשים לב למידת הדחיפות ביישומם למניעת הונאה בכשרות; מועד כאמור לא יקדם למועד פרסום ההודעה.
(3) עוסק רשאי, לאחר שקיבל את אישור רשות הכשרות המקומית, לפעול על פי תקן כשרות שעודכן לפי סעיף זה עוד לפני מועד תחילת תוקפו כאמור בפסקה (2).
(י) מועצת הרבנות הראשית תפרסם באתר האינטרנט של הרבנות הראשית את תקני הכשרות שהוסדרו וכל ביטול, עדכון או שינוי של תקן כשרות, באופן שיאפשר מעקב אחר ביטולם, עדכונם ושינוים וכן תיעודם לאורך זמן.
סימן ב': פעילות רב מוסמך ורשות כשרות מקומית
סימן ב': פעילות רב מוסמך ורשות כשרות מקומית
2ב.   
פעילות רב מוסמך

(תיקון התשפ"ו)
רב מוסמך יהיה רשאי לעשות את הפעולות האלה:
(1) לתת לעוסק הוראות בכתב ליישום תקן כשרות; הוראות כאמור יינתנו בשים לב לסוג העוסק, לחומרי הגלם שבהם יעשה שימוש, לאופן הטיפול במצרך, למידת עיבודו, לטכנולוגיות המשמשות את העוסק, למבנה שבו פועל העסק ולמאפיינים נוספים של העוסק;
(2) לתת לעוסק תעודת הכשר בהתאם להוראות סעיף 2ח;
(3) לבטל, להתלות או לסרב לחדש תעודה שנתן לעוסק או לקבוע תנאים לתיקון ליקויים לשם עמידת העוסק בתנאי ההכשר בהתאם להוראות סעיף 2ט.
2ג.   
פעילות רשות כשרות מקומית

(תיקון התשפ"ו)
רשות כשרות מקומית תהיה רשאית לעשות את הפעולות האלה:
(1) לתת שירותי השגחה לעוסק שביקש זאת לפי סעיף 2י;
(2) להנפיק תעודת הכשר לעוסק לפי סעיף 2ז;
(3) לפעול בהתאם להנחיות רב מוסמך לביטול או להתליה של תעודת הכשר שנתן לעוסק או לבחון עמידה בתנאים שהתנה רב מוסמך לתיקון ליקויים לשם עמידה בתנאי הכשר לפי סעיף 2ט.
2ד.   
ניגוד עניינים בפעילות של רב מוסמך, עובד רשות כשרות מקומית או משגיח מטעמה

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
(א) רב מוסמך, עובד רשות כשרות מקומית או משגיח מטעמה, לא יימצאו במצב של ניגוד עניינים בין תפקידיהם ובין עניין אישי שלהם או תפקיד אחר שלהם או של קרוביהם. השר רשאי לפרסם תנאים והוראות לעניין.
(ב) בחוק זה -
"בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות בן משפחה כאמור שהוא שלוב;
"בעל עניין" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"זיקה" - (נמחקה);
"יחסי תלות" - (נמחקה);
"נושא משרה" - כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999;
"עניין אישי" - עניין אישי של אדם בפעולה או בעסקה של תאגיד, לרבות עניין אישי של קרובו ושל תאגיד אחר שהוא או קרובו הם בעלי עניין בו;
"קרוב" - כל אחד מאלה:
(1) בן משפחה של בעל התפקיד;
(2) אדם שלבעל התפקיד יש עניין במצבו הכלכלי;
(3) תאגיד שבעל התפקיד, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
(4) גוף שבעל התפקיד, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו;
(5) גוף המעסיק את בעל התפקיד, יחיד שהוא בעל עניין בגוף כאמור שהוא תאגיד, או נושא משרה בגוף כאמור.
2ה.   
חובת דיווח ושמירת מסמכים

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
(א) רשות כשרות מקומית תדווח לשר ולמועצת הרבנות הראשית, בדרך שהורה השר, אחת לשנה על כל אלה:
(1) מספר תעודות ההכשר שהנפיקה לעוסקים;
(2) מספר תעודות ההכשר שבוטלו או הותלו לפי הוראות סעיף 2ט ונסיבות הביטול או ההתליה;
(3) אירועים חריגים, פירוטם ואופן הטיפול בהם; השר רשאי לקבוע את סוגי האירועים שייחשבו חריגים לעניין זה;
(4) עניינים נוספים שקבע השר, אם קבע.
(ב) רשות כשרות מקומית תתעד את פעולותיה ותשמור מסמכים הנוגעים לפעילותה, בדרך דיגיטלית, בהתאם להוראות שקבע השר.
2ו.   
סירוב בלתי סביר ואיסור התניית מתן שירותי השגחה בשירותים אחרים

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
(בוטל).
2ז.   
תנאים למתן תעודת הכשר

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
(א) רב מוסמך ייתן תעודת הכשר לעוסק לאחר שמצא כי מתקיימים בו תנאי ההכשר שנקבעו לגביו בהתאם לתקן הכשרות שביקש העוסק לפי סעיף 2א(ג) ולאחר שהוסדרה התקשרות לקבלת שירותי השגחה על ידי רשות כשרות מקומית בהתאם לתנאי ההכשר.
(ב) לעניין מצרך מיובא, רב מוסמך ייתן תעודת הכשר לעוסק לאחר שמצא כי מתקיימים במצרך תנאי ההכשר שנקבעו לגביו בהתאם לתקן הכשרות שביקש העוסק לפי סעיף 2א(ג).
(ג) תעודת הכשר לפי סעיף זה תונפק לעוסק באמצעות רשות הכשרות המקומית שבתחומה הוא פועל, או המועצה הדתית שהוסמכה לפי סעיף 2י(ב) עד (ד), לפי העניין, או באמצעות הרבנות הראשית לישראל, ויצורף לה העתק של ההוראות בכתב שניתנו לפי סעיף 2ב(1).
2ח.   
תעודת הכשר

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
(א) רב מוסמך ייתן תעודת הכשר לתקופה שלא תעלה על שנה לפי לוח השנה העברי, וניתן לקבוע כי היא לא תהיה תקפה לימי הפסח.
(ב) רב מוסמך יציין בתעודת הכשר פרטים אלה:
(1) תקן הכשרות שלפיו ניתנה תעודת ההכשר;
(2) (נמחקה);
(3) תוקף התעודה;
(3א) סוג העוסק;
(4) פרטי העוסק - שמו, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עימו;
(4א) פרטי רשות הכשרות המקומית שנותנת את שירותי ההשגחה, אלא אם כן ניתנה תעודת הכשר לפי סעיף 2(1);
(5) שם הרב המוסמך וחתימתו;
(6) פרטי המשגיח, ובכלל זה פרטי יצירת הקשר עימו אלא אם כן ניתנה תעודת הכשר לפי סעיף 2(1).
(ג) על תעודת הכשר יופיע סמל התקן הנוגע אליה, אם נקבע סמל כאמור.
(ד) (בוטל).
(ה) רב מוסמך רשאי לתת תעודת הכשר לבקשת עוסק גם בעבור מוצרים שקיים לגביהם תקן כשרות; השר רשאי לקבוע הוראות למתן תעודה כאמור, ובכלל זה לעניין דרך הגשת הבקשה והאגרה הכרוכה בקבלת התעודה; לגבי תעודת הכשר כאמור לא יחולו הוראות פרקים ה' ו–ו'.
2ט.   
ביטול או התליה של תעודת הכשר או קביעת תנאים בה

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
(א) רב מוסמך רשאי, בהודעה בכתב, לבטל, להתלות או לסרב לחדש תעודת הכשר שנתן, או להתנות תנאים הנדרשים לתיקון ליקויים לשם עמידה בתנאי הכשר בהתקיים אחד מאלה:
(1) העוסק הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה אי-תשלום אגרה בעד תעודת הכשר או בעד שירותי השגחה שניתנים לו, ולא תיקן את ההפרה לאחר שניתנה לו הזדמנות סבירה לתקנה;
(2) תעודת ההכשר ניתנה על בסיס מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;
(3) העוסק חדל מלעסוק בעיסוק נושא תעודת ההכשר;
(4) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן תעודת הכשר לפי חוק זה.
(ב) רב מוסמך יודיע לעוסק על הכוונה לבטל או להתלות תעודת הכשר או להתנות תנאים הנדרשים לתיקון ליקויים, ואת העילה לכך.
(ג) עוסק שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי לטעון את טענותיו לפני הרב המוסמך לגבי הכוונה לבטל, להתלות או לסרב לחדש את תוקפה של תעודת ההכשר שלו או להתנות תנאים הנדרשים לתיקון ליקויים, בתוך 14 ימי עבודה ממועד מסירת ההודעה האמורה.
(ד) החליט הרב המוסמך, לאחר ששמע את טענות העוסק כאמור בסעיף קטן (ג), לבטל, להתלות או לסרב לחדש את תעודת ההכשר של העוסק או להתנות תנאים הנדרשים לתיקון ליקויים, יודיע על כך לעוסק בכתב באמצעות רשות הכשרות המקומית מייד לאחר קבלת ההחלטה על ידו וכן יודיע על כך לנשיא מועצת הרבנות הראשית בתוך שלושה ימי עבודה.
(ה) (בוטל).
(ו) (1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), מצא הרב המוסמך כי עוסק הפר הוראה מהותית מתנאי ההכשר באופן שהותרת תעודת ההכשר תגרום בוודאות קרובה להונאה בכשרות, רשאי הוא להתלות את תעודת ההכשר שנתן לעוסק באופן מיידי, מטעמים שיפרט בהודעה שימסור כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שיתן לעוסק כאמור לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר מועד ההתליה, ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד זה.
(2) הרב המוסמך ייתן את החלטתו במועד סמוך ככל האפשר ולא יאוחר משלושה ימי עבודה לאחר ששמע את טענות העוסק.
(3) החליט רב מוסמך כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לעוסק, בכתב, באמצעות רשות הכשרות המקומית מייד לאחר קבלת ההחלטה על ידו וכן יודיע על כך לנשיא מועצת הרבנות הראשית באופן מיידי ולא יאוחר מיום עבודה אחד ויציין בהודעתו את עילת ההתליה.
(ז) קיבל הרב המוסמך החלטה לפי סעיף קטן (ד) או (ו) -
(1) יפרסם נשיא מועצת הרבנות הראשית או מי מטעמו הודעה על כך באתר האינטרנט של הרבנות הראשית בתוך שלושה ימי עבודה מהמועד שבו קיבל את הודעת הרב המוסמך על החלטתו;
(2) תפרסם רשות הכשרות המקומית הודעה על כך באתר האינטרנט שלה ובכל דרך נוספת שתראה לנכון בתוך 24 שעות מהמועד שבו קיבלה את הודעת הרב המוסמך על החלטתו.
2י.   
שירותי כשרות

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
(א) רשות כשרות מקומית תיתן שירותי השגחה בתחום העירייה או המועצה המקומית שבה הוקמה, לעוסק שביקש זאת, וכן תיתן שירותי כשרות נוספים, למעט לעניין מצרך מיובא, והכול בהתאם לתנאי ההכשר.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר יסמיך, לתקופה שיורה, מועצה דתית לתת שירותי כשרות בתחום עירייה או מועצה מקומית או בתחום שטח גלילי הסמוכים לאותה מועצה דתית, בהתקיים אחד מאלה:
(1) בתחום העירייה או המועצה המקומית כאמור לא פועלת מועצה דתית, והעירייה או המועצה המקומית הודיעה לשר כי אין בכוונתה לתת שירותי כשרות, או שאותו התחום הוא שטח גלילי;
(2) יש טעמים מיוחדים המצדיקים את העברת הסמכות למתן שירותי כשרות למועצה הדתית.
(ג) התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ב) והשר לא הסמיך מועצה דתית סמוכה, רשאי הוא להסמיך, לתקופה שיורה, מועצה דתית שאינה סמוכה לתחום העירייה או המועצה המקומית או לתחום השטח הגלילי כאמור באותו סעיף קטן, לתת שירותי כשרות באותו התחום, ובלבד שיש טעמים מיוחדים המצדיקים את העברת הסמכות למתן שירותי הכשרות על ידי המועצה הדתית שאינה סמוכה, ובהתחשב ביכולתה ובהתאמתה של אותה מועצה דתית לתת שירותי כשרות גם במקום שאינו בסמוך לתחומה.
(ד) השר רשאי להסמיך מועצה דתית, לתקופה שיורה, לתת שירותי כשרות שהם בתחום מומחיותה לעוסק שפועל בתחומי עירייה או מועצה מקומית הסמוכה לתחום המועצה הדתית, אם נוכח כי מאפייני העוסק והמומחיות הנדרשת לשם מתן שירותי הכשרות לאותו עוסק מצדיקים מתן שירותי כשרות על ידה, או אם לעניין אותו עוסק הוסמך רב שאינו הרב המקומי המכהן במקום שבו פועל אותו עוסק לתת תעודת הכשר לפי הוראות סעיף 2(2).
(ה) לא יסמיך השר מועצה דתית לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) אלא לאחר שהתייעץ עם מועצת הרבנות הראשית ועם הרב המוסמך ולאחר שנתן לרשות הכשרות המקומית ולמועצה הדתית הנוגעות בדבר הזדמנות לטעון את טענותיהן לעניין זה.
(ו) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), ועדת ההשגות לפי פרק ו'1 רשאית להמליץ לשר להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, ובלבד שבבסיס המלצתה עומדת החלטה בהשגה שהוגשה לה לפי אותו פרק.
2יא   
הצגת תעודה של בעל תפקיד

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
. (בוטל).
2יב   
תנאי כשירות של משגיח

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
. (א) שירותי השגחה של רשות כשרות מקומית יינתנו על ידי משגיח מטעמה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
(1) מתקיים בו אחד מאלה:
(א) יש בידו תעודת הסמכה בתוקף לשמש משגיח לפי סעיף 2יב1;
(ב) יש בידו תעודה בתוקף ממועצת הרבנות הראשית המעידה שהוא כשיר לכהן כרב עיר לפי סעיף 2(5) לחוק הרבנות הראשית לישראל;
(ג) יש בידו תעודה ממועצת הרבנות הראשית כי הוא כשיר לכהן כדיין לפי סעיף 3 לחוק הדיינים, התשט"ו?1955;
(2) אין בהעסקתו כדי לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים תדיר בין מילוי תפקידו במתן שירותי השגחה ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו, אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו, כאמור בסעיף 2ד.
(ב) השר, בהסכמת מועצת הרבנות הראשית, רשאי לקבוע תחומי מומחיות בהשגחת כשרות וכן את תנאי הכשירות לעניין הכשרה מעשית, עמידה בבחינות וניסיון לשם קבלת תעודת מומחה בתחום מומחיות כאמור.
(ג) קבע השר הוראות כאמור בסעיף קטן (ב), רשות כשרות מקומית לא תיתן שירותי השגחה באמצעות אדם בתחום מומחיות שנקבע, אלא אם כן הוא בעל תעודת מומחה בהתאם להוראות שנקבעו לפי אותו סעיף קטן.
2יב1.   
תעודת הסמכה לשמש כמשגיח

(תיקון התשפ"ו)
מועצת הרבנות הראשית תיתן תעודה המסמיכה אדם לשמש כמשגיח כשרות למי שמתקיימים בו כל אלה:
(1) מתקיים בו אחד מאלה:
(א) הוא עמד בבחינה בכתב שערכה מועצת הרבנות הראשית בתחום דיני הכשרות, תקני מועצת הרבנות הראשית לישראל ונהליה;
(ב) הוא הוסמך לרבנות ("יורה יורה") מטעם הרבנות הראשית לישראל לאחר שעמד בבחינות בכתב הנדרשות לשם כך שערכה הרבנות הראשית לישראל;
(ג) הוא עמד בבחינה מהבחינות כאמור בפסקת משנה (ב) בתחום דיני הכשרות;
(2) מועצת הרבנות הראשית שוכנעה כי הוא אדם הראוי להשגיח על ענייני הכשרות ואורח חייו מתנהל על פי ההלכה כנדרש לשם השגחה על כשרות; מועצת הרבנות הראשית תקבע אמות מידה לעניין זה.
2יב2   
השעיה או ביטול תוקף של תעודת הסמכה

(תיקון התשפ"ו)
. מועצת הרבנות הראשית רשאית להשעות את תוקפה של תעודת הסמכה שניתנה לפי סעיף 2יב1, או לבטלה, לאחר שנתנה לבעל התעודה הזדמנות לטעון את טענותיו, ועל יסוד אחת מעילות אלו:
(1) תעודת ההסמכה ניתנה על בסיס מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;
(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן תעודת הסמכה לפי חוק זה.
2יג   
פיקוח על פעילותם של גופים נותני הכשר ומועצות דתיות מוסמכות

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
. (בוטל).
2יד   
תשלום בעבור שירותי השגחה ותעודת הכשר

(תיקון התשפ"ו)
. (א) מועצה דתית המספקת לעוסק שירותי השגחה או תעודת הכשר תִגבה מהעוסק אגרה לפי סעיף 7(ב) לחוק שירותי הדת היהודיים, לפי העניין.
(ב) רשות כשרות מקומית שאינה מועצה דתית המספקת לעוסק שירותי השגחה או תעודת הכשר תִגבה מהעוסק אגרה; השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות לעניין אגרות לפי סעיף קטן זה בהתאמה לאגרות שנקבעו לפי סעיף 7(ב) לחוק שירותי הדת היהודיים.
(ג)2 שכרו של משגיח ישולם על ידי רשות כשרות מקומית או מי מטעמה.
(ד)3 רשות כשרות מקומית או מי מטעמה לא ייתנו למשגיח שכר או כל תגמול אחר, הנקבע לפי תוצאות שירות השגחה שיבצע.
(ה)4 מלבד התשלום האמור בסעיף קטן (ג) לא יינתנו למשגיח או לקרובו בעבור ביצוע תפקידו של המשגיח כל תשלום, במישרין או בעקיפין, או כל טובת הנאה אחרת, בכסף או בשווה כסף, ממי שאינו רשות הכשרות המקומית או מי מטעמה.
(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) לעניין טובת הנאה למשגיח, השר רשאי לקבוע הוראות לגבי עוסקים שלגביהם נדרשים שירותי השגחה רציפים בהתאם לתנאי ההכשר, הנוגעות לסידורי לינה ושהייה של משגיח בבית העסק או בסמוך לו, המתחייבים לשם מילוי תפקידו שלא ייחשבו טובת הנאה לעניין סעיף זה; הוראות כאמור ייקבעו באופן שיבטיח, בין השאר, כי לא יתקיימו יחסי העסקה בין המשגיח ובין העוסק.
2יד1.   
מתווה כלכלי למערך שירותי השגחה

(תיקון התשפ"ו)
(א) מערך שירותי ההשגחה של רשות כשרות מקומית יתנהל על פי מתווה כלכלי שיבטיח שהוצאותיה לא יחרגו מהכנסותיה מהאגרה האמורה בסעיף 2יד(א) או (ב), לפי העניין.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 2יד, השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין המתווה הכלכלי כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות לקבוצת רשויות כשרות מקומיות ככלל, או לרשות כשרות מקומית מסוימת, אשר יתייחסו, בין השאר, למאפייניהן ולהתנהלותן ובכלל זה התנהלותן התקציבית.
(ג) רשות כשרות מקומית, גוף מתוקצב אחר או גוף נתמך, לא יעסיקו משגיח, אלא בהתקיים כל אלה:
(1) הותקנו תקנות לפי סעיף קטן (ב);
(2) נחתם הסכם קיבוצי או הסדר אחר, אשר חל על העסקת המשגיחים, ואושר לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, המאפשר את הגמישות התעסוקתית הנדרשת לעניין העסקת המשגיחים בהתאם למתווה הכלכלי כאמור בסעיף זה.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשות כשרות מקומית, גוף מתוקצב או גוף נתמך רשאים להמשיך להעסיק משגיח שהעסיקו ערב תחילתו של חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 5), התשפ"ו?2026, אף אם לא התקיימו התנאים המנויים באותו סעיף קטן.
(ה) בסעיף זה, "גוף מתוקצב" ו"גוף נתמך" - כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב
פרק ד': מרשם עוסקים בעלי תעודת הכשר

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
2טו - 2כז.   
(בוטלו).
2כח. 5
מרשם עוסקים בעלי תעודת הכשר

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
(א) רשות כשרות מקומית תנהל מרשם של עוסקים בעלי תעודת הכשר שבתחומה, ואם הוסמכה לתת שירותי כשרות לעוסקים מחוץ לתחומה לפי סעיף 2י - יכלול המרשם גם את העוסקים האלה (בסעיף זה - מרשם); המרשם יכלול את הפרטים האלה:
(1) שם העוסק וכתובתו;
(2) תקן הכשרות שלפיו ניתנה תעודת ההכשר לעוסק;
(3) שמו של הרב המוסמך שנתן את תעודת ההכשר;
(4) המועד שבו ניתנה לעוסק תעודת הכשר, תוקף תעודת ההכשר ואם היא מותלית;
(5) ציון פרטים בנוגע להיותו של העוסק חלבי או בשרי.
(ב) המרשם יועמד לעיון הציבור במשרדי רשות הכשרות המקומית ויפורסם באתר האינטרנט שלה ובכל דרך נוספת שתראה לנכון.
(ג) המשרד יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה מאוחדת של כלל העוסקים המופיעים במרשמי רשויות הכשרות המקומיות.
פרק ה': מערך לפיקוח על הכשרות וסמכויות פיקוח

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
2כט - 2לג.   .   
(תיקון התשפ"ו)
(בוטלו)
2לד.   
(א) (1) הרבנות הראשית לישראל תפעיל באמצעות עובדיה מערך לפיקוח על הכשרות בהתאם להוראות חוק זה, אשר יפקח על רשויות כשרות מקומיות ועל שירותי כשרות שהן נותנות לעוסקים.
(2) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי מערך הפיקוח על הכשרות, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה.
(ב) לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו, כפי שהורה השר;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.
(ג) הודעה על הסמכת מפקחים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
2לה   
פיקוח על רשויות כשרות מקומיות

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
. מפקח יבצע פעולות פיקוח כדי להבטיח כי רשות כשרות מקומית פועלת בהתאם להוראות חוק זה.
2לו   
פיקוח

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
. (א) מפקח יבצע פעולות פיקוח על עוסק שבידיו תעודות הכשר, כדי להבטיח כי הוא פועל בהתאם לתעודת ההכשר ובהתאם לתנאי ההכשר שעל פיהם ניתנה תעודת הכשר, וכי אינו מפר את הוראות סעיפים 3(ב), 4(ב) ו-5.
(ב) מפקח יבצע פעולות פיקוח כדי להבטיח כי מי שאין בידיו תעודת הכשר אינו מפר את הוראות סעיפים 3(א), 4(א) ו-5.
2לז   
סמכויות מפקח

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
. לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות חוק זה או להקל את ביצועו; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, וכן מדבקות או אריזות של מצרך;
(3) ליטול דגימות של מצרכים וחומרים, וכן למסור את הדגימות לבדיקה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
(4) להיכנס למקום שבו פועלת רשות כשרות מקומית, למקום שבו פועל עוסק או למקום שקשור לפעילותו של עוסק, ובכלל זה למקומות אחסון וקירור שבמתחם המבוקר ואגפיו או שבשליטתו של העוסק, לרבות כניסה לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט;
(5) ליטול תעודת הכשר שאינה בתוקף, בין משום שפג תוקפה ובין משום שרב מוסמך הודיע לנשיא מועצת הרבנות הראשית כי החליט לבטל תעודת הכשר לפי סעיף 2ט.
2לח.   
זיהוי מפקח

(תיקון התשפ"ב)
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2) יש בידו תעודה חתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.
2לט.   
בירור תלונות

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
(בוטל).
פרק ו': איסור הונאה

(תיקון התשפ"ב)
3.   
איסור הונאה בבית אוכל

(תיקון התשפ"ב)
(א) בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר.
(ב) בעל בית אוכל שבידו תעודת הכשר ובית האוכל מוצג בכתב ככשר, לא יגיש ולא ימכור בו מצרכים שלא ניתנה בעדם תעודת הכשר.
4.   
איסור הונאה בייצור

(תיקון התשפ"ב)
(א) יצרן של מצרך לא יציין על מצרך שייצר או על אריזתו כי הוא כשר ולא יציגו ככשר בפרסום או בדרך אחרת, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר.
(ב) יצרן של מצרך שניתנה עליו תעודת הכשר, לא ישווק מצרך שלא ניתנה בעדו תעודת הכשר בציון שהוא כשר.
5.   
איסור הונאה במכירה

(תיקון התשפ"ב)
העוסק במכירת מצרכים לציבור לא ימכור ולא יציע למכירה מצרך שלא ניתנה בעדו תעודת הכשר תוך הצגתו בכתב ככשר.
6.   
הגנה
באישום לפי סעיפים 3, 4 או 5, תהא זו הגנה טובה שהנאשם מכר או הגיש, בתום לב, מצרך שניתנה לגביו תעודת הכשר, או שהשתמש כאמור במרכיב שניתנה לגביו תעודת הכשר.
7.   
איסור הונאה בשחיטה

(תיקון התשפ"ב)
לא יעסוק יחיד בשחיטה תוך הצגת שחיטתו ככשרה, אלא אם כן ניתנה לו תעודת שוחט מאת מועצת הרבנות הראשית לישראל או מאת מי שהיא הסמיכה לכך.
7א.   
איסור הונאה ביבוא

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
יבואן לא ישווק בישראל מצרך מיובא תוך הצגתו בכתב ככשר, אלא אם כן ניתנה לגביו תעודת הכשר.
7ב.   
איסור הונאה

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
(בוטל).
8.   
חובת הראיה
הטוען שבידו תעודת הכשר או תעודת שוחט לפי חוק זה - עליו הראיה.
9.   
תוספת לציון כשר

(תיקונים: התשס"ו, התשפ"ב, התשפ"ו)
(א) יצרן או יבואן של מצרך הנושא עליו ציון שהוא כשר, לא ימכור את המצרך ולא יציעו למכירה אלא אם כן הוא ציין על המצרך את שמו של הרב המוסמך נותן תעודת ההכשר, ואם נקבע למצרך סמל תקן - המצרך נושא עליו את סמל התקן שנקבע בתעודת ההכשר שהונפקה לו.
(ב) לא נקבע סמל תקן, יסמן יצרן או יבואן של מצרך הנושא עליו ציון שהוא כשר, את היותו של המצרך חלבי, בשרי או פרווה, בהתאם לתעודת ההכשר.
10.   
חובת הצגה
(א) מי שבידו תעודת הכשר, יציג אותה במקום גלוי במקום עיסוקו.
(ב) לא יציג אדם תעודת הכשר כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתקופה שבה התעודה בתוקף.
10א.   
פעולה כלפי עוסק מפר

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
(א) מצא נשיא מועצת הרבנות הראשית כי עוסק הפר הוראה מהוראות תנאי ההכשר וכי הרב המוסמך שנתן את תעודת ההכשר לא פעל כנדרש בעניין ההפרה, יהיה רשאי, בהתחשב בדיני הכשרות בלבד, לעשות אחת מאלה:
(1) להורות לרב המוסמך שנתן את תעודת ההכשר, לבטל או להתלות את תעודת ההכשר או לקבוע תנאים הנדרשים לתיקון ליקויים;
(2) לבטל או להתלות את תעודת ההכשר או לקבוע תנאים הנדרשים לתיקון ליקויים.
(ב) נשיא מועצת הרבנות הראשית רשאי להורות כי לא תינתן תעודת הכשר לעוסק, לתקופה שקבע ושלא תעלה על שישה חודשים, בהתקיים אחד מאלה:
(1) נשיא מועצת הרבנות הראשית מצא כי הפרה של עוסק כאמור בסעיף קטן (א) היא הפרה חוזרת ונשנית או שנעשתה בנסיבות מחמירות;
(2) רב מוסמך ביטל את תעודת ההכשר בהתאם לסמכותו לפי סעיף 2ט לאחר שמצא כי הפרת הוראות תנאי ההכשר על ידי עוסק היא הפרה חוזרת ונשנית או שנעשתה בנסיבות מחמירות.
(ג) השר רשאי לקבוע נסיבות ותנאים למתן הוראות על ידי נשיא מועצת הרבנות הראשית לפי סעיף קטן (ב).
(ד) נשיא מועצת הרבנות הראשית יודיע על הוראה שנתן לפי סעיף קטן (ב) לרשויות כשרות מקומיות; פעל נשיא מועצת הרבנות הראשית כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 2ט, בשינויים המחויבים.
פרק ו'1: ועדת ההשגות

(תיקון התשפ"ו)
10ב.   
סמכויות ועדת ההשגות

(תיקון התשפ"ו)
השר ימנה ועדה שתפקידה להחליט בהשגות של עוסקים על החלטות שעניינן העיקרי אינו הלכתי כמפורט להלן:
(1) החלטה לפי סעיפים 2ב ו-2ז עד 2ט;
(2) החלטות של רשויות כשרות מקומיות בעניין שירותי כשרות ואגרות.
10ג.   
הרכב ועדת ההשגות

(תיקון התשפ"ו)
(א) זה הרכבה של ועדת ההשגות:
(1) מי שהוא בעל כשירות לכהן כרב עיר שאינו מכהן כרב עיר, שימנה נשיא מועצת הרבנות הראשית, והוא יהיה היושב ראש;
(2) עובד במשרד בעל ניסיון של חמש שנים בתחום הכשרות, שימנה השר;
(3) נציג ציבור שימנה שר האוצר;
(4) נציג ציבור שימנה השר בהסכמת מועצת הרבנות הראשית;
(5) נציג נשיאות המגזר העסקי בישראל, לפי הצעתה, בהסכמת שר האוצר.
(ב) תקופת כהונתו של חבר ועדת ההשגות תהיה חמש שנים.
(ג) הגורם המוסמך למנות חבר ועדה, ימנה לו ממלא מקום קבוע.
10ד.   
סדרי עבודת ועדת ההשגות

(תיקון התשפ"ו)
(א) המניין החוקי לישיבת ועדת ההשגות יהיה רוב חבריה ובהם היושב ראש.
(ב) הוועדה תתכנס לפי דרישת שני חברי הוועדה לפחות.
(ג) החלטת ועדת ההשגות תתקבל ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבת הוועדה שבה התקבלה ההחלטה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של היושב ראש.
(ד) ועדת ההשגות תערוך פרוטוקולים של ישיבותיה.
10ה.   
תוקף החלטות ועדת ההשגות

(תיקון התשפ"ו)
קיום ועדת ההשגות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.
10ו.   
גמול והחזר הוצאות

(תיקון התשפ"ו)
חבר ועדת ההשגות שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום מאת המשרד בעד השתתפות בישיבות הוועדה, בהתאם להוראות של החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, "עובד המדינה", "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" - כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב.
10ז.   
החלת דינים

(תיקון התשפ"ו)
חברי ועדת ההשגות שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי ועדת ההשגות, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה:
(2) חוק העונשין, התשל"ז?1977 - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט?1959 - ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;
(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א?1971 - ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;
10ח.   
ניגוד עניינים של חבר ועדת ההשגות

(תיקון התשפ"ו)
(א) לא ימונה לחבר ועדת ההשגות ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה.
(ב) חבר ועדת ההשגות לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
(ג) נודע לחבר ועדת ההשגות כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש ועדת ההשגות; היה חבר ועדת ההשגות האמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך לשר.
(ד) בסעיף זה -
"בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
"בעל עניין", "עניין אישי" ו"נושא משרה" - כהגדרתם בסעיף 2ד;
"טיפול" - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
"ניגוד עניינים" , של חבר ועדת ההשגות - ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
"קרוב" , של חבר ועדת ההשגות - כל אחד מאלה:
(1) בן משפחה של חבר ועדת ההשגות;
(2) אדם שלחבר ועדת ההשגות יש עניין במצבו הכלכלי;
(3) תאגיד שחבר ועדת ההשגות, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
(4) גוף שחבר ועדת ההשגות, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.
10ט.   
הגשת השגה

(תיקון התשפ"ו)
(א) עוסק רשאי להגיש השגה לוועדת ההשגות על החלטות כאמור בסעיף 10ב, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה, אלא אם כן החליטה ועדת ההשגות להאריך את התקופה האמורה.
(ב) הגשת השגה כאמור בסעיף קטן (א) אינה מתלה את תוקפה של ההחלטה, כל עוד לא החליטה ועדת ההשגות אחרת.
10י.   
החלטת ועדת ההשגות

(תיקון התשפ"ו)
(א) ועדת ההשגות תחליט בהשגה שהוגשה לה, לא יאוחר מתום 21 ימים מהמועד שבו הוגשה לה, ובלבד שנתנה הזדמנות למקבל ההחלטה להגיב על ההשגה כפי שתורה; הוועדה רשאית להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) קיבלה ועדת ההשגות את ההשגה, בחלקה או במלואה, תורה על תיקון ההחלטה, ורשאית היא להורות, בין השאר, על ביטול אגרות או השבת אגרות ששולמו.
(ג) ועדת ההשגות תמסור את החלטתה המנומקת בכתב לעוסק, למקבל ההחלטה ולרשות הכשרות המקומית.
(ד) מצאה ועדת ההשגות כי עניין ההשגה הלכתי בעיקרו, תעביר את ההשגה למועצת הרבנות הראשית אשר תדון בה לפי הוראות סעיף 12.
10יא.   
יישום החלטת ועדת ההשגות

(תיקון התשפ"ו)
קיבלה ועדת ההשגות השגה כאמור בסעיף 10י(ב), יפעל הגורם שקיבל את ההחלטה שעליה הוגשה ההשגה בהתאם להחלטת ועדת ההשגות, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההחלטה.
10יב.   
בירור תלונות

(תיקון התשפ"ו)
ועדת ההשגות תברר תלונות שהגישו עוסקים בנוגע לפעילות רשות כשרות מקומית או משגיחים מטעמה; ועדת ההשגות תדווח לשר על תלונות שביררה לפי סעיף זה.
10יג.   
פרסום החלטות

(תיקון התשפ"ו)
ועדת ההשגות תפרסם את תמצית החלטותיה בלא פרטים מזהים, באתר האינטרנט של המשרד, אולם היא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם תמצית החלטה, כולה או חלקה, אם לדעתה אין לעשות כן מהטעמים המנויים בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח?1998, או שאין היא חייבת לפרסמה מהטעמים המנויים בסעיף 9(ב) לחוק האמור.
פרק ז': הוראות שונות

(תיקון התשפ"ב)
11.   
סייג לשיקולים

(תיקון התשפ"ב)
במתן תעודת הכשר, יתחשב המוסמך לתת תעודת הכשר בדיני כשרות בלבד.
12.   
השגה למועצת הרבנות הראשית

(תיקונים: התשפ"ב, התשפ"ו)
על החלטה לפי סעיפים 2ב ו-2ז עד 2ט שעניינה העיקרי הוא הלכתי, ניתן להגיש השגה למועצת הרבנות הראשית בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה; המועצה תקבל החלטה בהשגה בתוך 100 ימים.
13.   
רב - עובד הציבור

(תיקון התשפ"ו)
(א) רב שהוא עובד ציבור ומועצת הרבנות הראשית הסמיכה אותו לתת תעודת הכשר לפי סעיף 2(2), יחולו עליו בפעולתו במתן תעודת הכשר הדינים החלים עליו כעובד ציבור.
(ב) רב שהוא חבר מועצת הרבנות הראשית והיא הסמיכה אותו לתת תעודת הכשר לפי סעיף 2(2), דינו, בפעולתו במתן תעודות הכשר, כדין עובד המדינה לעניין החיקוקים המנויים בסעיף 10ז.
14.   
עונשין

(תיקון התשפ"ו)
העובר עבירה לפי סעיפים 3 עד 5, 7, 7א, 9 או 10, דינו - מאסר שנה.
15.   
אחריות בחבר-בני-אדם
נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר-בני-אדם, יאשם בעבירה גם אותו אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או עובד מינהלי בכיר באותו תאגיד, האחראים לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.
16.   
אחריותו של מעביד
נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד במהלך עיסוקו של מעבידו, יאשם בעבירה גם מעבידו, אם הוכח שהעבירה נעברה בידיעתו ושלא נקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.
16א.   
אישור עורלה ובכורות

(תיקון התשפ"ו)
מועצת הרבנות הראשית רשאית לתת לחקלאי אישור עורלה לעניין פירות או אישור בכורות לעניין בהמות, בהתאם לתקן כשרות, והשר, באישור מועצת הרבנות הראשית, רשאי לקבוע הוראות לעניין זה
16ב.   
סייג לתחולה

(תיקון התשפ"ו
הוראות פרקים ג' עד ה' ו-ו'1 לא יחולו על תעודות הכשר שנתן רב מוסמך כמשמעותו בסעיף 2(3).
17.   
ביצוע ותקנות

(תיקונים: התשנ"א, התשפ"ב, התשפ"ו)
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו; תקנות לעניין פרקים ה' ו-ו' יותקנו בהסכמת שר המשפטים, ותקנות לעניין סעיף 2(3) - יותקנו בהסכמת שר הביטחון.
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעבור בקשה למתן תעודת הכשר לפי סעיף 2(1) למצרך המיובא לשם מכירתו או הצעתו למכירה, בציון שהוא כשר; האגרה תהיה בסכום קצוב, או בסכום שיחושב בדרך שתיקבע, והכול בשים לב לשירות הנדרש לשם מתן תעודת ההכשר.
17א.   
דיווח לכנסת

(תיקון התשפ"ו)
(א) השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עד סוף חודש מרץ בכל שנה, על אופן יישומו של חוק זה בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה על העניינים האלה:
(1) רשימת רשויות הכשרות המקומיות, בחלוקה למועצות דתיות ורשויות כשרות מקומיות שאינן מועצות דתיות;
(2) המקרים שבהם הסמיך השר מועצה דתית לפי סעיף 2י;
(3) אופן העסקת המשגיחים על ידי רשויות הכשרות המקומיות, מספר המשגיחים המועסקים בהן והיקף העסקתם;
(4) הכנסות רשויות הכשרות המקומיות מאגרות כשרות;
(5) נתונים כלליים על פעולות הפיקוח שבוצעו לפי חוק זה, לרבות בעניין ייבוא מצרכים ושחיטה מחוץ לישראל.
(ב) יושב ראש ועדת ההשגות ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עד סוף חודש מרץ בכל שנה, על פעילות ועדת ההשגות בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה על העניינים האלה:
(1) מספר ההשגות שהוגשו ומספר ההשגות שהתקבלו;
(2) מספר התלונות שהוגשו ואופן הטיפול בהן.
18.   
שמירת דינים
חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.
19.   
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ"ה בכסלו התשמ"ד (1 בדצמבר 1983).
חיים הרצוג
מנחם בגין
יוסף בורג
נשיא המדינה
ראש הממשלה
שר לענייני דתות
[1.] ס"ח 1088, התשמ"ג (28.7.1983), עמ' 128.
תיקונים:ס"ח 1350, התשנ"א (26.3.1991), עמ' 120;
ס"ח 2040, התשס"ו (15.12.2005), עמ' 95;
ס"ח 2933, התשפ"ב (18.11.2021), עמ' 261. הצ"ח - ממשלה 1443, התשפ"א, עמ' 840;
ס"ח 3016, התשפ"ג (9.2.2023), עמ' 25. הצ"ח - כנסת 945, התשפ"ג, עמ' 16;
ס"ח 3548, התשפ"ו (19.7.2026), עמ' 778. הצ"ח - ממשלה 1957, התשפ"ו, עמ' 1422 (תיקון מס' 5). ראו גם הוראות תחילה והוראות מעבר בסעיפים 47 ו–48 לתיקון.
[2.] תחילת תוקפו של ס"ק 2יד(ג) ביום 19.7.2028 (תיקון התשפ"ו).
[3.] תחילת תוקפו של ס"ק 2יד(ד) ביום 19.7.2028 (תיקון התשפ"ו).
[4.] תחילת תוקפו של ס"ק 2יד(ה) ביום 19.7.2028 (תיקון התשפ"ו).
[5.] תחילת תוקפו של סעיף 2כח ביום 19.7.2028 (תיקון התשפ"ו).