חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 1

(ב) הממשלה תבחן, לפחות אחת לשנה, לפי הצעת השר, את הצורך בשינוי היקף מערך המילואים הנדרש שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (א).

(ג) על צבא הגנה לישראל מוטלת החובה והאחריות להבטיח את רמת כשירות מערך המילואים והמשרתים בו באמצעות מתן הכשרות, אימונים וציוד הולמים על פי משימות יחידותיו; הרמטכ"ל יקבע בפקודות הצבא את הכשירות הנדרשת ממערך המילואים לצורך היערכות לשעת חירום וכן מדדים לבחינת רמת הכשירות הנדרשת כאמור, לרבות התקופות המזעריות של שירות מילואים הנדרשות לשם שמירה על כשירות זו.

(ד) רמת הכשירות הנדרשת, כפי שקבע הרמטכ"ל כאמור בסעיף קטן (ג), טעונה אישור השר; אחת לשנה יציג השר את רמת הכשירות, כפי שאושרה על ידו, לפני הממשלה ויביאה לידיעת הוועדה; רמת הכשירות האמורה אינה טעונה פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.

(ב) חייל מילואים חייב להתייצב לשירות מילואים, אם נקרא לכך, בידי מוסמך, בצו, בדרך שנקבעה בפקודות הצבא, במקום ובזמן שנקבעו בצו, וכן חייב הוא לשרת שירות מילואים כל זמן שהצו עומד בתוקפו.

(1) הכשרה ואימון של חייל המילואים או של היחידה שאליה הוא משתייך לשם מימוש ייעודיהם בשעת חירום; לעניין זה, "הכשרה ואימון" - לרבות פעילות שיש בה תרומה ישירה ומשמעותית להכשרה או לאימון של חייל המילואים או של היחידה שאליה הוא משתייך לשם מימוש הייעודים כאמור;

(2) ארגון וניהול כוח אדם, ובכלל זה שיבוץ חייל המילואים ביחידה, אכיפת משמעת וטיפול בפרט;

(3) תעסוקה מבצעית;

(4) שירות בתפקידים ובמקצועות למטרה שקבע השר בצו, באישור הוועדה, לאחר ששוכנע כי אין חלופה סבירה אחרת לשם השגת מטרה זו אלא אם כן ייקרא חייל מילואים לשירות מילואים; צו לפי פסקה זו יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.

(א) לגבי חייל מילואים שאינו קצין וממלא תפקיד שאינו פיקודי - 54 ימים;

(ב) לגבי חייל מילואים שאינו קצין וממלא תפקיד פיקודי - 70 ימים;

(ג) לגבי חייל מילואים שהוא קצין - 84 ימים.

(2) הוראות לעניין מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים בשירות מילואים בכל שנה, ייקבעו בפקודות הצבא.

(ב) (1)השר רשאי לקבוע בצו, באישור הוועדה, כי מספר הימים המרבי שבו ישרת חייל מילואים בשירות מילואים, בתפקידים ובמקצועות כפי שיקבע יעלה על מספר הימים כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שלא יעלה על 108 ימים במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות, אם התקיים אחד מאלה:

(א) יש צורך בתקופות הכשרה ואימון ארוכות יותר, לשם שמירה על רמת הכשירות הנדרשת מחייל המילואים או מהיחידה שאליה הוא משתייך;

(ב) לעניין שירות מילואים לשם מטרות שנקבעו בצו לפי סעיף 6(4) - קיים חוסר בכוח אדם בתפקידים או במקצועות שבהם נקרא חייל המילואים לשירות.

(2) צו לפי פסקה (1) יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.

(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) -

(1) אורכו של שירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית, כאמור בסעיף 6(3) לא יעלה על 25 ימים בכל פעם;

(2)2 חייל מילואים לא ייקרא לשירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית כאמור בסעיף 6(3) יותר מפעם אחת במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות; ואולם רשאי השר, אם שוכנע כי קיימים צורכי ביטחון המצדיקים זאת, לקבוע בצו, באישור הוועדה, כי ניתן לקרוא לחייל מילואים למטרת תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת במהלך תקופה כאמור, הכל כפי שיקבע בצו; צו לפי סעיף קטן זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.

(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אורכו של שירות מילואים למטרת ארגון וניהול כוח אדם לפי סעיף 6(2) לא יעלה על יום אחד בכל פעם.

(ה) בכפוף להוראות סעיף זה, חייל מילואים לא ייקרא לשירות מילואים, למעט שירות כאמור בסעיף 6(2), יותר משלוש פעמים בשנה, אלא אם כן הסכים לכך בכתב.

(ו) במניין ימי שירות המילואים כאמור בסעיף זה יבואו ימי המנוחה כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, וכן ימים אחרים שבהם, על פי פקודות הצבא, אין לשחרר חייל מילואים משירות מילואים.

(ז) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דינה של תקופת שירות מילואים שהתחילה בשלהי שנה אחת והסתיימה, תוך כדי שירות רציף, בשנה שלאחריה.

(ח) בסעיף זה, "שנה" - תקופה שמ–1 בינואר של שנה פלונית עד 31 בדצמבר של אותה שנה.

(1) לקרוא, בצו, לכל חייל מילואים להתייצב לשירות מילואים כפי שנקבע בצו, במקום ובזמן שנקבעו בצו, ולשרת שירות מילואים כל זמן שהצו עומד בתוקפו;

(2) להסמיך בצו, פוקד או מוסמך, לקרוא לחייל מילואים להתייצב ולשרת כאמור בפסקה (1).

(ב) (1) שוכנע השר, כי עקב דחיפות העניין יש לקרוא לחייל מילואים לשירות לפי סעיף קטן (א) עוד לפני שניתן לקבל את אישור הממשלה, רשאי הוא, בהסכמת ראש הממשלה, לקרוא לשירות בנסיבות חירום בלא אישור כאמור; מכהן ראש הממשלה כשר הביטחון, יתייעץ עם ממלא מקום ראש הממשלה, אם מונה.

(2) פעל השר לפי הוראות פסקה (1), יודיע על כך מיד לממשלה, והיא רשאית לאשר את הקריאה לשירות בשינויים או בלי שינויים או שלא לאשרה; אישרה הממשלה את הקריאה לשירות, יראו אותה כאילו אושרה מראש על ידי הממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א); תוקפה של קריאה לשירות כאמור יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתנה, אם לא אושרה בידי הממשלה קודם לכן.

(ג) צו לפי סעיף קטן (א) או (ב) יובא על ידי השר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ–48 שעות מעת שניתן, לאישור הוועדה, אשר רשאית לאשרו, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרו, או להביאו לפני הכנסת; תוקפו של צו כאמור יפקע כעבור 14 ימים מיום שניתן, אם לא אושר בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן.

(ב) תקופת תוקפה של הקריאה לשירות מיוחד לא תעלה על 25 ימים מיום שניתנה.

(ג) הוראות סעיף 8(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, על החלטה על מצב מיוחד בשל התרחשות פגיעה חמורה בשלום הציבור, הנפש או הרכוש.

(ד) קריאה לשירות במצב מיוחד תובא על ידי השר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ–48 שעות מעת שניתנה, לאישור הוועדה, אשר רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרה, או להביאה לפני הכנסת; תוקפה של הקריאה יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתנה, אם לא אושרה בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן.

(ה) לעניין שירות במשמר הגבול לפי סעיף 15, תהא החלטה לפי סעיף זה על פי המלצה של השר לביטחון הפנים.

(ב) שירות מילואים לפי סעיף זה יהיה רצוף, ואולם רשאי מוסמך להורות כי תקופת השירות כאמור תחולק לשניים או לשלושה, באותה שנה או בכמה שנים רצופות.

(ב) מידע בדבר כללים, זכויות וחובות לפי סעיף קטן (א) יובא לידיעת חייל המילואים, בדרך שיקבע השר בתקנות.

(ג) (1) נקרא חייל מילואים לשירות מילואים על ידי מוסמך שלא על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא לפי סעיף קטן (א), והובא הדבר לידיעת מוסמך, יבטל המוסמך או יתקן, לפי העניין, את קריאתו של חייל המילואים לשירות מילואים.

(2) תוקנה הקריאה לשירות מילואים של חייל מילואים, יתייצב חייל המילואים לשירות מילואים, כאמור בקריאה המתוקנת.

(ד) (1) לא קיבל חייל מילואים הודעה על תיקון או ביטול הקריאה לשירות מילואים, כאמור בסעיף קטן (ג), חייב חייל המילואים להתייצב לשירות המילואים שאליו נקרא.

(2) חייל מילואים שהתייצב לפי הוראות פסקה (1), לא ישרת שירות מילואים, אלא אם כן תוקנה קריאתו וכאמור בקריאה המתוקנת, או אם נמסר לו כי מוסמך אישר כי קריאתו נעשתה על פי הכללים.

(ב) (1) השר רשאי, בנסיבות חירום ואם שוכנע כי ביטחון המדינה מחייב זאת, או אם התקבלה החלטה על מצב מיוחד כאמור בסעיף 9, לקבוע בצו כי חייל מילואים לא יצא לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת השר; היתר לפי סעיף קטן זה יכול שיהא כללי או לסוג מסוים של חיילי מילואים או לגבי חייל מילואים פלוני, בתנאים או בלא תנאים, ולרבות תנאים בדבר שהותו של בעל ההיתר בחוץ לארץ.

(2) השר רשאי לקבוע, בצו, לגבי סוג מסוים של חיילי מילואים, או לגבי חייל מילואים פלוני, כי צו לפי פסקה (1) יחול לגביו כל עוד מתקיימים תנאים שקבע.

(ג) צו שניתן לפי סעיף קטן (ב) יובא לאישור הוועדה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ–48 שעות מעת שניתן; הוועדה רשאית לאשר צו כאמור, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרו, או להביאו לפני הכנסת; תוקפו של הצו יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתן, אם לא אושר בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן.

(ב) חייל מילואים רשאי להתנדב לשירות מילואים לתקופה נוספת מעבר לתקופה שהוא חייב בה.

(ג) חייל מילואים רשאי להתנדב לשירות מילואים למטרה שאינה אחת המטרות המנויות בסעיף 6 ובלבד שהשר שוכנע, ולעניין שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף 15 - שהשר לביטחון הפנים שוכנע, כי לא יושגו מטרות השירות כנדרש אם לא ייקרא חייל המילואים לשירות מילואים לאותה מטרה.

(ד) התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה בידי המתנדב וטעונה אישור השר, ולעניין שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף 15 - אישור השר לביטחון הפנים, אשר יינתן בכפוף להיקף מערך המילואים שנקבע לפי הוראות סעיף 3; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.

(ה) מי שהתנדב לפי סעיף זה לשירות מילואים או לתקופת שירות מילואים נוספת חייב בשירות מילואים עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה השר על שחרורו במועד מוקדם יותר, או אם מסר המתנדב, במועד שנקבע לכך בתקנות, הודעה מוקדמת, בכתב, על רצונו להשתחרר.

(ו) שירות מילואים בהתנדבות לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין.

(ז) השר רשאי לקבוע תקופות התנדבות לשירות מילואים וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות מילואים ובדבר שחרורם מהשירות.

(ח) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע התנדבות של חייל מילואים -

(1) לשירות מילואים בתנאי קבע, בהתאם לכללים שייקבעו בפקודות הצבא;

(2) לשירות מילואים למטרת אימון מתנדבים ביחידות החילוץ של משטרת ישראל, ובלבד שההתנדבות כאמור אושרה בידי השר לביטחון הפנים ואינה פוגעת בשירות מילואים של חייל המילואים למטרות אחרות לפי חוק זה.

(ב) לא ייקרא חייל מילואים לשירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן שירת שירות סדיר במשמר הגבול או אם נתן הסכמתו לכך בכתב.

(ג) נקרא חייל מילואים לשירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), יתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.

(ד) חייל מילואים, החייב להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף זה, רואים אותו, לעניין פרק ב' לחוק המשטרה, התשס"ו-2006 (בפרק זה - חוק המשטרה), וכן לעניין סעיפים 77ח1 עד 77ח25 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (בפרק זה - פקודת המשטרה), כמי שנמנה עם כוחות משטרת ישראל מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו לפי סעיף קטן (א); לא התייצב, בלא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.

(ה) שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין.

(ב) דינו של חייל מילואים המשרת שירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, וכן בכל הנוגע להוראות פרק ג' לחוק המשטרה, ואולם -

(1) לא יחולו עליו הוראות סעיף 10(2) לפקודת המשטרה בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 11 עד 13 ו–18 עד 20 וכן הפרק הרביעי, לפקודה האמורה;

(2) במהלך שירות המילואים לפי סעיף 15 לא יקבל חייל המילואים המשרת בשירות כאמור שכר ממשטרת ישראל אלא תגמולי מילואים לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי, והוראת סעיף 286 לחוק האמור לא תחול.

(2) ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, יפרט בצו אילו סמכויות נוספות יהיו לחייל המילואים בעת שירות המילואים ביחידת הסמך, נוסף על סמכויותיו כחייל מילואים, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(א) חייל המילואים עבר הכשרה מתאימה כפי שהורה ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הסמכויות המסורות לו לפי הצו;

(ב) חייל המילואים עמד בתנאי כשירות כפי שהורה ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.

(ב) (1) חייל מילואים שהוצב לשרת ביחידת סמך לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו לכך בפני' הקצין שהודיע לו על כך או לפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן -יוצב לשירות מילואים בצבא הגנה לישראל.

(2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של חייל מילואים 'שהוצב ביחידת סמך להגיש בקשה, בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור ולשרת שירות מילואים בצבא הגנה לישראל; עשה כן -תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.

(3) בסעיף קטן זה, "קצין מוסמך" - קצין צבא שהוסמך לעניין זה בידי ראש אגף משאבי אנוש בצבא הגנה לישראל.

(ג) חייל מילואים המשרת שירות מילואים לפי סעיף זה בשירות הביטחון הכללי, יהיו לו, נוסף על סמכויותיו וחובותיו כחייל מילואים, סמכויות וחובות הנתונות לעובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, לפי הוראות השירות או נוהלי השירות כהגדרתם בחוק האמור ובהתאם לאמור בצו לפי סעיף קטן (א)(2); על חייל מילואים כאמור יחולו הוראות בעניין משמעת שחלות לפי כל דין על עובד השירות במסגרת תפקידו וביחס לסמכויות ולחובות כאמור.

(ד) חייל מילואים המשרת שירות מילואים לפי סעיף זה במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, יהיו לו, נוסף על סמכויותיו וחובותיו כחייל מילואים, סמכויות וחובות הנתונות לעובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לפי כל דין או הוראת מינהל ובהתאם לאמור בצו לפי סעיף קטן (א)(2); על חייל מילואים כאמור יחולו הוראות בעניין משמעת שחלות לפי כל דין על עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים במסגרת תפקידו וביחס לסמכויות ולחובות כאמור.

(ה) חייל מילואים המשרת שירות מילואים ביחידת סמך לפי סעיף זה, יהא כפוף פיקודית למי שעומד בראש יחידת הסמך או למי שהוא הסמיך לכך.

(ו) שירות מילואים לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין.

(ב) מסכום התגמול המיוחד ניתן לקזז לצבא הגנה לישראל את הסכומים שחב לו מי שזכאי לתגמול המיוחד.

(ג) (1) על אף הוראות כל דין, לא יראו את תשלום התגמול המיוחד כהכנסה -

(א) לעניין פקודת מס הכנסה (בסעיף זה - הפקודה);

(ב) לעניין חוק הביטוח הלאומי;

(ג) לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

(2)-(5) (נמחקו).

(ד) הזכות לתגמול המיוחד אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא.

(ב) תשלום התגמול הנוסף יתבצע על ידי רשות המסים בישראל בדרך שקבע השר בהסכמת שר האוצר.

(ג) תנאי הזכאות לתגמול הנוסף, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, שיעור התגמול, וכן הליכי בקרה ובירור, ייקבעו בהוראות הפיקוד העליון, ובלבד שהזכאות לתשלום לחייל מילואים בכל שנה לא תעלה על סכום השווה לשתי נקודות זיכוי כהגדרתן בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה.

(ד) הוראות סעיף 18(ג) ו–(ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על התגמול הנוסף.

(ה) (1) מקבל התגמול הנוסף חייב במס הכנסה בשיעור של 25% (בסעיף זה - המס המיוחד), בלא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם.

(2) המשלם ינכה מתשלום התגמול הנוסף, את המס המיוחד וישלמו לפקיד השומה, כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, בצירוף דין וחשבון שיגיש באותו מועד.

(3) יראו את המס המיוחד כמס הכנסה לעניין שומה, גבייה ועונשין לפי פקודת מס הכנסה; על ניכוי המס המיוחד יחולו הוראות לפי סעיף 164 לפקודה, כאילו היה ניכוי מס שהמשלם חייב בו.

(4) שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע סעיף קטן זה.

(ב) ועדת השרים לעניין מערך המילואים תביא לאישור הממשלה הצעות לתגמול ולהעדפת חיילי מילואים בתחומים כלכליים וחברתיים, על בסיס תקציבם של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

(ג) ועדת השרים לעניין מערך המילואים תמסור לממשלה, אחת לשנה, דיווח על עבודתה; דיווח כאמור יימסר לוועדה.

(ב) לעניין סעיף זה, יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם -

(1) נשא עונש מאסר או מחבוש בפועל;

(2) נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה - חוק העונשין), או בעבודה צבאית לפי חוק השיפוט הצבאי;

(3) הוחזק במוסד סגור לפי סימן ז' בפרק ו' לחוק העונשין.

(1) לא התייצב לשירות מילואים או שלא שירת שירות מילואים, בניגוד לצו שניתן לפי סעיפים 5(ב), 8(א), 9 או 15;

(2) יצא לחוץ לארץ, בניגוד להוראות לפי סעיף 12.

(ב) סעיפים 49 ו–55(ג) עד (ז) לחוק שירות ביטחון יחולו, בשינויים המחויבים, על צו לפי חוק זה.

(1) בתחילת כל שנה דין וחשבון על התגמולים שחולקו לחיילי מילואים בשנה הקודמת מכוח סעיפים 18 ו–19;

(2) לקראת סוף שנה דין וחשבון ובו נתונים על מספר ימי המילואים הצפויים בשנה הבאה, הפעילות שאותה אמור לבצע מערך המילואים בשנה הבאה וניצול ימי המילואים בשנה הקודמת, לרבות השוואה בין מספר ימי המילואים אשר תיכננו לשנה הקודמת לבין מספר ימי המילואים שבוצעו בפועל באותה שנה.

(1) זכויות וחובות של חייל מילואים בשירות מילואים;

(2) מתן הודעה מראש על הקריאה לשירות מילואים;

(3) הוראות לעניין מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים בשירות מילואים בכל שנה;

(4) תנאי הזכאות לתגמול המיוחד, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה בתגמול, שיעורו ודרכי ביצוע התשלום;

(5) תנאי הזכאות לתגמול הנוסף, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה בתגמול, שיעורו, דרכי ביצוע התשלום והליכי בקרה ובירור לגביהם;

(6) תנאי הזכאות לתגמול לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי.

(ב) תחילתו של סעיף 7, וכן תחילתו של ביטול כותרת פרק ד' לחוק שירות ביטחון וסעיפים 28, 29 ו–32 באותו פרק, לפי הוראות סעיף 32(4) לחוק זה, ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010); הוועדה תקיים דיון בהוראות הסעיפים האמורים בסמוך למועד האמור.

(ג) הוראות סעיף 19 יחולו על מי ששירת במילואים החל ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) (בסעיף קטן זה - היום הקובע), ואולם לעניין מי שהיה בשירות מילואים ביום הקובע ושירותו החל לפני אותו יום, ישולם התגמול הנוסף כאמור באותו סעיף בעבור החלק מתקופת שירות המילואים שמהיום הקובע ואילך.

(ד) הוראות חוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 34 לחוק זה, יחולו לגבי תקופת שירות מילואים שהחלה ביום התחילה ואילך, ואולם ההגדרה "התגמול המזערי" בסעיף 270 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחה בסעיף 34(1) לחוק זה, תחול גם לגבי תקופת שירות מילואים שהחלה לפני יום התחילה, ובלבד שהתגמול המזערי כאמור ישולם בעבור החלק מתקופת שירות המילואים כאמור שמיום התחילה ואילך.

(ה) יוצא צבא שנמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל לפי הוראות פרק ד' לחוק שירות ביטחון כנוסחו ערב יום התחילה, ושלא ניתן לו פטור מחובת שירות מילואים לפי סעיף 36(2) לחוק האמור, יראו אותו כחייל מילואים והוראות חוק זה יחולו עליו.