חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על–תיכוניים,התשס"ח-2008 11

(ב) תלמיד עם לקות למידה זכאי להתאמות במסגרת לימודיו במוסד על–תיכוני שבו הוא לומד, לפי הוראות חוק זה.

(ב) המוסד העל–תיכוני יבחן את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה, ויקבע את ההתאמות שלהן זכאי המבקש, בהתחשב באופיין ובמטרתן של הבחינות והמטלות הנדרשות במסגרת לימודי המבקש במוסד; ההתאמות ייקבעו על בסיס האבחון המוכר שהגיש המבקש זולת אם התקיים אחד מאלה:

(1) חלות הוראות סעיף 9(א);

(2) חלות הוראות סעיף 9(ב);

(3) נקבע שאין מקום להתאמה מסוימת על סמך חוות דעת של הגורם המקצועי המוסמך.

(ג) החלטת המוסד העל–תיכוני לפי סעיף קטן (ב) תהיה מנומקת ובכתב ותישלח למבקש בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה; המבקש רשאי לערור על ההחלטה בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף 4(ג)(7); החלטת הגורם המוסמך לדון בערר תהיה מנומקת ובכתב ותישלח למבקש בתוך 15 ימים מיום הגשת הערר.

(ד) מבקש רשאי להגיש, בכל עת, בקשה חוזרת להתאמות, ובלבד שצורפה לה חוות דעת מקצועית של מרכז התמיכה של המוסד ובה המלצה מנומקת להתאמות כאמור; על בקשה כאמור יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.

(ב) השר או שר התעשיה המסחר והתעסוקה³ ,4 לפי העניין, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם לקות למידה ובאישור הוועדה, יקבע הוראות לשם שילוב אנשים עם לקות למידה בלימודים במוסדות המנויים בפסקאות (5) ו–(7) בהגדרה "מוסד על–תיכוני".

(ג) הוראות לפי סעיף זה ייקבעו, בין השאר, בעניינים אלה, והכל בהתחשב בסוג לקות הלמידה:

(1) התאמות למועמדים ולתלמידים עם לקות למידה;

(2) פעילות תומכת לתלמידים עם לקות למידה;

(3) מרכז תמיכה לתלמידים עם לקות למידה לכל מוסד על–תיכוני (בחוק זה - מרכז תמיכה);

(4) קביעת נהלים ופרסומם על ידי כל מוסד על–תיכוני, ליישום הוראות לפי חוק זה באותו מוסד;

(5) (נמחקה);

(6) מיהו הגורם המקצועי המוסמך לעניין סעיף 3(ב) (בחוק זה - הגורם המקצועי המוסמך);

(7) הליכי הערר לפי סעיף 3(ג), לרבות הגורם המוסמך לדון בערר.

(1) אמות מידה לשיטות אבחון מקובלות;

(2) אופן קביעתן של שיטות אבחון מקובלות והמוסמך לקבען;

(3) אופן עריכתו של מסמך אבחון מוכר.

(ב) מוסד על–תיכוני יפרסם נהלים כאמור בסעיף קטן (א), בתחילת כל שנת לימודים, באתר האינטרנט של המוסד, אם קיים כזה, בשנתון ובידיעון של המוסד ועל לוח המודעות במקום מרכזי בתחומי המוסד; פרסום כאמור יהיה נגיש לאנשים עם לקות למידה ויכלול גם מידע בדבר מרכז התמיכה במוסד ופרטי ההתקשרות עמו.

(1) הוא בגיר;

(2) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(3) הוא לא הורשע בישראל או מחוץ לישראל בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה; לעניין זה, "הורשע" - לרבות מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991;

(4) הממונה, על פי המלצת ועדת ההכרה, קבע שהוא עומד בדרישות ההכשרה, ומתקיים בו אחד מאלה:

(א) הוא פסיכולוג מומחה;

(ב) הוא בעל תואר מוסמך בלקויות למידה ממוסד אקדמי או ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ;

(ג) הוא רופא מומחה בנוירולוגיה, בפסיכיאטרייה, בנוירולוגיית ילדים, בפסיכיאטרייה של הילד והמתבגר, או רופא מומחה ברפואת ילדים בעל ניסיון של שלוש שנים בתחום התפתחות הילד;

(ד) הוא מרפא בעיסוק בעל תואר מוסמך ממוסד אקדמי או ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובכלל זה תואר מוסמך בריפוי בעיסוק או בהפרעות בתקשורת;

(ה) הוא קלינאי תקשורת בעל תואר מוסמך ממוסד אקדמי או ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובכלל זה תואר מוסמך בריפוי בעיסוק או בהפרעות בתקשורת;

(ו) הוא בעל תואר מוסמך ממוסד אקדמי או ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, שהממונה, לאחר התייעצות עם ועדת ההכרה, הכיר בהכשרתו כהכשרה מתאימה לשם הכרה כמאבחן מוכר.

(ב) השר, בהסכמת שר הבריאות ולאחר התייעצות עם ועדת המומחים, המועצה להשכלה גבוהה והנציבות, יקבע דרישות לעניין הכשרה עיונית ומעשית, תקופת התמחות או בחינות הסמכה בתחום לקויות הלמידה, הנדרשות לשם הכרה כמאבחן מוכר (בסעיף זה - דרישות הכשרה), ורשאי הוא לקבוע כאמור דרישות הכשרה שונות לגבי סוגי בעלי הכשרה, לגבי סוגי בעלי תואר ממוסד אקדמי או לגבי סוגי בעלי תואר ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ.

(ג) השר, בהסכמת שר הבריאות ולאחר התייעצות עם ועדת המומחים, רשאי לקבוע, בצו, לגבי סוגי בעלי הכשרה, לגבי סוגי בעלי תואר ממוסד אקדמי או לגבי סוגי בעלי תואר ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, כי ההכשרה שלהם או התואר שלהם עומדים בדרישות ההכשרה, וכי יראו אותם כמי שהממונה קבע לגביהם שהם עומדים בדרישות ההכשרה כאמור בסעיף קטן (א)(4).

(ד) בסעיף זה -

(ב) מצא הממונה כי מתקיימים במבקש התנאים שבסעיף 6(א)(1) עד (4), יעביר את הבקשה לבחינת ועדת ההכרה.

(ג) ועדת ההכרה תבחן את עמידת המבקש בדרישות ההכשרה כאמור בסעיף 6, ותעביר לממונה את המלצתה בעניין הבקשה.

(ד) הממונה יחליט לגבי מתן תעודת הכרה על פי המלצת ועדת ההכרה, אלא אם כן שוכנע, מטעמים שיפורטו, כי אין לקבל את המלצתה.

(ה) הממונה ייתן את החלטתו בבקשה לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום הגשת הבקשה.

(ו) הממונה יפרסם את רשימת המאבחנים המוכרים לפי חוק זה, באופן שיקבע.

(1) עובד בכיר במשרד החינוך, העוסק בתחום לקויות למידה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2) נציג המנהל הכללי של משרד הבריאות, שהוא בעל מומחיות בתחום הקשור ללקויות למידה, מבין עובדי משרדו;

(3) שני נציגי ציבור בעלי ידע ומומחיות בתחום לקויות למידה;

(4) חבר סגל אקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה (בסעיף זה - חבר סגל אקדמי), שהוא בעל ידע ומומחיות בתחום לקויות למידה, לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה;

(5) חבר סגל אקדמי שתחום התמחותו באחד מהתחומים המנויים בסעיף 6(4)(א) עד (ה), לפי העניין שלגביו מתבקשת תעודת ההכרה, לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה.

(ב) חבר ועדת ההכרה ימונה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת של ארבע שנים; ואולם חבר הוועדה שהוא עובד המדינה יכול שימונה לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים.

(ג) חבר ועדת ההכרה שתקופת כהונתו תמה, יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, לפי העניין.

(ד) לכל חבר של ועדת ההכרה ימנה השר ממלא מקום בדרך ובתנאים שבהם מינה את החבר.

(ה) פקעה כהונתו של חבר ועדת ההכרה או שהועבר או הושעה מכהונתו, יכהן ממלא מקומו במקומו, עד למינוי חבר אחר במקומו.

(1) לבחון בקשות לקבלת תעודת הכרה ולהעביר לממונה את המלצותיה בעניין, כאמור בסעיפים 6 ו–7;

(2) לייעץ לממונה בעניין הכרה בסוגי בעלי תואר ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, כאמור בסעיף 6(ד).

(ב) ועדת ההכרה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה, ותפרסם אותם בנהלים.

(ג) ועדת ההכרה רשאית להזמין את המבקש להתייצב לפניה ולהשיב על שאלותיה, וכן לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לה לצורך ההחלטה בבקשה.

(ד) ועדת ההכרה רשאית להיוועץ במומחים נוספים, בהתאם לשיקול דעתה, אשר לא יהיו חברים מן המניין ולא יהיו בעלי זכות הצבעה בדיונים.

(1) עובד בכיר במשרד החינוך העוסק בתחום לקויות הלמידה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2) נציג המנהל הכללי של משרד הבריאות שהוא בעל מומחיות בתחום הקשור ללקויות למידה, מבין עובדי משרדו;

(3) שישה חברי הסגל האקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה, שהם בעלי ידע, מומחיות והשכלה בתחומים ששלהלן, אחד מכל תחום: תחום הפסיכומטריקה, תחום לקויות הלמידה, תחום הרפואה, תחום הריפוי בעיסוק, תחום קלינאות התקשורת ותחום הפסיכולוגיה.

(ב) חבר ועדת המומחים ימונה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת של ארבע שנים; ואולם חבר הוועדה שהוא עובד המדינה יכול שימונה לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים.

(ג) חבר ועדת המומחים שתקופת כהונתו תמה, יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, לפי העניין.

(ד) לכל חבר של ועדת המומחים ימנה השר ממלא מקום בדרך ובתנאים שבהם מינה את החבר.

(ה) פקעה כהונתו של חבר ועדת המומחים או שהועבר או הושעה מכהונתו, יכהן ממלא מקומו במקומו, עד למינוי חבר אחר במקומו.

(1) דרישות ההכשרה כאמור בסעיף 6(ב);

(2) שיטות אבחון מקובלות לעניין חוק זה כאמור בסעיף 4א;

(3) אופן עריכתו של מסמך אבחון מוכר.

(ב) ועדת המומחים תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה, ותפרסם אותם בנהלים.

(ג) ועדת המומחים רשאית להיוועץ במומחים נוספים, בהתאם לשיקול דעתה, אשר לא יהיו חברים מן המניין ולא יהיו בעלי זכות הצבעה בדיונים.

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2) הוא הורשע בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה;

(3) חדל להתקיים בו התנאי שמכוחו מונה, ולגבי נציג הציבור - אם התמנה להיות עובד המדינה.

(1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(2) הוא נעדר מיותר מחמש ישיבות רצופות של הוועדה;

(3) הוא אינו ממלא כראוי את תפקידו;

(4) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה.

(ב) חבר ועדה יימנע מהשתתפות בדיון בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה ובין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר ועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.

(ג) התברר לחבר ועדה כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך, בכתב, בהקדם האפשרי, ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה יושב ראש הוועדה - יודיע על כך לשר ולממונה.

(ד) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.

(ה) בסעיף זה -

(1) תעודת ההכרה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב;

(2) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן תעודת הכרה לפי סעיף 6 או בהתאם לתקנות לפי חוק זה;

(3) הוא מצא, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, כי בעל התעודה פעל באופן שיש בו כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו או שבשל התנהגותו הוא איננו ראוי לשמש מאבחן מוכר.

(ב) אין בהוראות חוק זה כדי לחייב מוסד על–תיכוני בנקיטת פעולה, אם קבע השר או שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי העניין, או מי שהסמיכו לכך כי יש בה נטל כבד מדי בנסיבות העניין, בהתחשב, בין השאר, בסוג הפעולה, בהיקפה, בטיבה ובעלותה, בקיומם של מקורית מימון חיצוניים או ממלכתיים לביצוע התאמות לאנשים עם לקות למידה לפי חוק זה ובהיקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שחייב בביצוע ההתאמות לפי חוק זה; קבע השר או שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי העניין, או מי שהסמיכו לכך, כי יש בפעולה נטל כבד מדי לפי סעיף זה, רשאי הוא לחייב את המוסד העל–תיכוני בנקיטת אמצעים חלופיים שהם סבירים בנסיבות העניין.

(ב) השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות בדבר אגרות בעד הגשת בקשה לפי סעיף 7 או בקשה למתן תעודת הכרה זמנית לפי סעיף 16.

"(25) החלטה לפי סעיפים 7, 8 ו–16 לחוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על–תיכוניים, התשס"ח-2008."

(ב) השר או שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי העניין, יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר ההחלה בתקופת הביניים של הוראות חוק זה, שבוצעה במהלך השנה החולפת.

(1) הוא בגיר;

(2) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל;

(3) הוא לא הורשע בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או משמעתית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה; לעניין זה, "הורשע" - לרבות מי שבית המשפט קבע שביצע את העבירה או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991;

(4) מתקיים בו אחד מאלה:

(א) מתקיימים בו התנאים למתן תעודת הכרה לפי סעיף 6(א)(4)(ב);

(ב) מתקיימים בו התנאים למתן תעודת הכרה לפי סעיף 6(א)(4)(א), (ג), (ד), (ה) או (ו), ובלבד שעסק בעריכת אבחונים לשם מתן התאמות לאנשים עם לקות למידה, בהיקף ניכר (בסעיף זה - אבחון בהיקף ניכר), בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה;

(ג) הוא בעל תואר בוגר ממוסד אקדמי או ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ וכן בעל תעודה, שהממונה הכיר בה, המעידה על הכשרה של שנתיים בתחום לקויות למידה (בסעיף זה - תעודת הכשרה), ובלבד שעסק באבחון בהיקף ניכר בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה;

(ד) הוא בעל תעודת הוראה ממוסד על–תיכוני או ממוסד להכשרת מורים בחוץ לארץ שהממונה הכיר בו לעניין חוק זה ובעל תעודת הכשרה, ובלבד שעסק באבחון בהיקף ניכר בעשר השנים שקדמו להגשת הבקשה;

(ה) הוא בעל תעודת הכשרה, ובלבד שעסק באבחון בהיקף ניכר ב–15 השנים שקדמו להגשת הבקשה;

(ו) הוא בעל תואר בוגר בריפוי בעיסוק או בהפרעות בתקשורת ממוסד אקדמי או ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובלבד שעסק באבחון בהיקף ניכר בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה.

(ב) הוראות סעיפים 7 עד 7ג ו–8 יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה למתן תעודת הכרה זמנית, ועל ביטולה, התלייתה או התנייתה בתנאים.

(ג) תוקפה של תעודת הכרה זמנית יהיה לתקופה של ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה או לתקופה של שלוש שנים מיום פרסומן של תקנות לפי סעיף 6(ב), לפי המאוחר.

(ד) תלמיד שערב תחילתו של חוק זה ניתנו לו התאמות בעקבות אבחון שאינו אבחון מוכר, ימשיך להיות זכאי להתאמות כאמור, לתקופה שניתנו או עד לסיום לימודיו לתואר או לתעודה שלקראתם הוא לומד, לפי המוקדם.

(ה) בסעיף זה, "מוסד אקדמי" ו "מוסד מוכר להשכלה גבוהה בחוץ לארץ" - כהגדרתם בסעיף 6(ד).