תקנות רופאי שיניים (שינניות), התשל"ח-1978 1

(ב) לענין תקנת משנה (א) ייחשב כבעל השכלה מקצועית מתאימה מי שנתקיים בו אחד מאלה:

(1) סיים בישראל קורס לשינניות שהכיר בו המנהל לענין תקנות אלה ועמד בבחינות ממשלתיות לשינניות שעורכת המחלקה;

(2) סיים לימודי שינניות ובידו דיפלומה שהמנהל הכיר בה;

(3) הוכיח כי עבד בפועל באופן ובהיקף להנחת דעתו של המנהל, שנתיים לפחות בתקופה שקדמה ליום ג' באב התשל"ו (30 ביולי 1976), סיים בישראל

קורס מיוחד לשינניות שהכיר בו המנהל לאחר התייעצותעם הסתדרות רופאי השיניים בישראל ועבר בחינות ממשלתיות בסיומו של הקורס המיוחד שערכה המחלקה.

(ג) על אף האמור בפסקה (2) לתקנת משנה (ב), רשאי המנהל להכיר בדיפלומה שניתנה מחוץ לישראל כהוכחה מספקת להשכלה מקצועית מתאימה בין בתנאים או בסייגים ובין בלעדיהם, וכן רשאי הוא להתנות את מתן הרשיון בסיום קורס מיוחד לשינניות שהכיר בו המנהל לאחר התייעצות עם הסתדרות רופאי השיניים בישראל, ועמידה בבחינות ממשלתיות שערכה המחלקה ותקופת אימון מיוחדת.

(ב) המנהל רשאי לדרוש פרטים ומסמכים נוספים ממבקש רשיון, כפי שימצא לנכון.

(ג) החליט המנהל כי המבקש זכאי לרשיון, יעניק לו רשיון; סירב המנהל להעניק רשיון, יודיע על כך בכתב למבקש.

(1) המבקש הורשע בעבירה שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לעיסוק במקצוע השיננית, וטרם חלפו עשר שנים אחרי שריצה את עונשו, או אחרי שנסתיימה תקופת התנאי לפי סעיף 52(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, הכל לפי הענין ולפי המאוחר יותר;

(2) קיימת עובדה אחרת העשויה להראות שהמבקש איננו מסוגל או איננו ראוי לעסוק כשיננית.

(ב) מי שיש לו רשיון זמני יחזירו למנהל, באמצעות הרופא המחוזי, ביום פקיעת תקפו.

(1) התנהג בדרך שאינה הולמת שיננית;

(2) השיג את רשיונו במצג שוא;

(3) גילה חוסר יכולת, חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידו;

(4) הפר את הוראות הפקודה והתקנות שהותקנו על פיה;

(5) הורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לשיננית.

(ב) המנהל לא יבטל רשיון או יתלה אותו לתקופה קצובה כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להגיש הגנתו בכתב ולטעון טענותיו לפני ועדה שמינה המנהל, בין דרך קבע ובין לענין פלוני; הועדה תהיה בת שלושה חברים, מביניהם שניים לפחות בעלי רשיונות; הועדה תגיש דין וחשבון בכתב למנהל.

(ג) לענין תקנת משנה (ב) רואים כאילו ניתנה לו הזדמנות להגיש הגנה בכתב, אם לפחות שלושים יום לפני מתן הצו, לפי תקנת משנה (א), הומצאה לו אישית, או בדואר רשום לפי מען מגוריו האחרון הרשום במרשם האוכלוסין, הודעה המפרטת את מהות הקובלנה.

(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי נאשם לוותר בכתב על הקמת ועדה שתדון בקובלנה שהוגשה נגדו. ויתר הנאשם כאמור יהיה המנהל רשאי לצוות על ביטול רשיונו של הנאשם או על התלייתו לתקופה קצובה גם ללא ההליכים המפורטים בתקנת משנה (ב).

(ה) לא תידון בקשה למתן רשיון למי שרשיונו בוטל לפי תקנה זו, אלא אם חלפו שבע שנים מיום שבוטל הרשיון; החליט המנהל להעניק לו רשיון חדש, רשאי הוא לקבוע בו תנאים או סייגים וכן רשאי הוא לקבוע בחינות מיוחדות ותקופת אימון מיוחדת לאותו מבקש.

(ב) ביקש אדם רשיון ולא קיבלו מהמנהל תוך ששה חדשים מיום שהמנהל קיבל את כל הפרטים והמסמכים הדרושים, רשאי הוא לערור על כך לפני השר תוך ששים יום שלאחר תום ששת החדשים האמורים.

(ג) בערר לפי תקנה זו רשאי השר לתת הוראות כפי שיראה לנכון.

(ד) אין בהגשת ערר לפי תקנה זו כדי לעכב את ביצועה של החלטת המנהל, אלא אם הורה השר אחרת.

(ב) בכפוף לתקנה 16 אלה הן הפעולות המותרות לשיננית לענין סעיף 5(2) לפקודה:

(1) ניקוי וצחצוח שיניים;

(2) הסרת אבנית ומשקעים אחרים מהשיניים;

(3) הסרת עודפי מלט משטחים כותרתיים של שיניים;

(4) ליטוש שטחים כותרתיים של שיניים;

(5) לקיחת מטבעים לתבניות לימוד;

(6) (בוטלה);

(7) הסרת תפרים ותחבושות בפה;

(8) שימוש בתכשירים למניעת עששת בדרך של מריחתם בפה;

(8א) שימוש בתכשירים מתכלים לשחרור מושהה, בטיפול במחלות חניכיים, על פי מרשם חתום ביד מורשה לריפוי שיניים;

(9) שימוש בתכשירי הרדמה מקומית טופיקליים בדרך של מריחתם בפה;

(10) מתן ייעוץ, הדרכה וחינוך לבריאות השן ולגיהות הפה והשיניים;

(11) בדיקת הפה לצורך הפעולות האמורות.

(1) הטיפול יתבצע במרפאה ציבורית שהכיר בה המנהל לענין תקנות אלה (להלן - מרפאה מוכרת) או במרפאת תאגיד כהגדרתה בתקנות רופאי השיניים (מרפאות של תאגידים), התשנ"ג-1993, או במרפאת שיניים של מורשה לריפוי שיניים, שהיא מועסקת בה;

(2) השיננית תימצא בכל עת בפיקוח מקצועי של מורשה לריפוי שיניים; לענין זה, "פיקוח" כולל:

(3) במרפאה מצוי מורשה לריפוי שיניים לפי הצורך ולפי שיקול דעתו של רופא השיניים; ואולם במרפאה ציבורית רשאי המנהל, לפי בקשה בכתב מאת רופא השיניים האחראי, לאשר בכתב, שבמקום מורשה לריפוי שיניים יימצא במרפאה רופא מורשה הניתן להשגה לפי הצורך, בתנאים שנקבעו באישור.

(ב) שיננית תתלה את רישיונה או תצלום רישיונה במרפאה שהיא מועסקת בה, במקום נראה לעין.

(ג) שיננית לא תעשה פרסומת לעיסוקה בכל דרך שהיא, זולת פרסום מאמרים, עבודות, מודעות או הודעות בכתבי עת מדעיים או מקצועיים, או הפצת חומר למורשים לריפוי שיניים, אולם רשאית היא לכתוב בעברית ובלועזית "שיננית רשומה" ו–"Registered Dental Hygienist " בכל מסמך שהיא מוציאה והקשור בעבודתה, או את ראשי התיבות של מילים אלה - "ש.ר." או "ש.ר. ו-RDH ".

(ד) שיננית תודיע למנהל על מקום עיסוקה ואת שם המורשה לריפוי שיניים שמפקח עליה, בתוך 30 ימים מיום תחילת עיסוקה במרפאה או מיום חילופי המורשה לריפוי שיניים המפקח עליה, לפי הענין.

(ה) שיננית המועסקת במרפאה ציבורית או בשירות שנותנת3 רשות מקומית לקבוצות אוכלוסיה מיוחדות שהמנהל אישר לענין זה, כגון: תלמידים, קשישים, נשים בהריון, רשאית לתת ייעוץ והדרכה כמפורט בתקנה 15(ב)(10), גם מחוץ למרפאה המוכרת, באישור רופא השיניים המחוזי ובפיקוחו.

נתאשר.