פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979 1 |
| 1. (תיקונים: התשנ"ב, התשפ"ה) בפקודה זו - (תיקונים: התשנ"ב, התשפ"ה) |
| 7-11. |
| 15. תוקף החלטותיה של הועדה המייעצת לא ייפגע מחמת שנתפנה מקומו של חבר הועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו. |
| 16. (א) הועדה המייעצת תחליט ברוב דעות של חבריה. (ב) הועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בפקודה זו או בתקנות לפיה. |
| 17. |
| 18. בקשת רשיון תוגש למנהל. |
| 19. להוכחת קיומו של תנאי מן התנאים הנקובים בפרק ג' לא ייזקק המנהל אלא לתעודות ציבוריות כמשמעותן בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובהעדרן - לפסק דין הצהרתי של בית משפט שלום בישראל. |
| 22. (תיקון התשס"ה) המנהל ייתן את החלטתו בבקשה למתן רישיון לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום הגשת הבקשה. |
| 23. (תיקון התשפ"ה) לצורך בדיקת כשרו הרפואי של מבקש רשיון או של מורשה לריפוי שיניים במקרים האמורים בסעיפים 25 ו-26, ימנה המנהל ועדה של שלושה חברים, והם: שני רופאים מומחים כהגדרתם בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, ומורשה לריפוי שיניים ((להלן - ועדה רפואית); המינוי יכול להיות כללי או למקרה מסויים. |
| 24. (א) לצורך בדיקה כאמור תהיה לועדה רפואית סמכות - (1) להזמין אדם לבוא לפניה ולהעיד או להציג דבר; (2) לחייב עד להעיד בשבועה או בהן צדק לפי הוראות לענין זה שבתקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג-1963; (3) לבקש מבית משפט לענינים מינהליים שבתחום שיפוטו היא יושבת ליתן צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; (4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו מכוח סעיף זה כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט. (ב) דרשה ועדה רפואית מאדם להעיד או להציג דבר וסירב לעשות כן, ללא צידוק המניח את דעת הועדה, רשאי בית משפט לענינים מינהליים שבתחום שיפוטו יושבת הועדה לצוות על פי בקשת המנהל או יושב ראש הועדה לכפות את הציות להוראות הועדה בדרך שתיראה לו, לרבות מעצרו של הסרבן. (ג) שר המשפטים יקבע סדרי דין לענין ביצוע סעיף זה. (ד) הועדה תגיש למנהל את ממצאיה ומסקנותיה המנומקים. |
| 32. |
| 33. לא ישתמש אדם בכינוי "רופא שיניים", בין בצירוף מילות תיאור אחרות ובין בלעדיהן, אלא אם הוא מורשה לריפוי שיניים לפי סעיף 2(1). |
| 34. לא ישתמש אדם בכינוי "מרפא שיניים", בין בצירוף מילות תיאור אחרות ובין בלעדיהן, אלא אם הוא מורשה לריפוי שיניים לפי סעיף 2(2). |
| 37. |
| 38. (תיקונים: התש"ס, התשפ"ג) (א) מורשה לריפוי שיניים או תאגיד כאמור בסעיף 3א לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות או שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע או שהיא בניגוד לתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (ג). (ב) שר הבריאות, בהתייעצות עם ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים, צורות, ודרכים של פרסומת - (1) שיש בהם כדי להטעות; (2) שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע. (ג) שר הבריאות, בהתייעצות עם ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע איסורים על סוגים, צורות ודרכים של פרסומת שיש בהם משום פגיעה בציבור. (ד) לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק ברפואת שיניים, לעיסוקו של מורשה לריפוי שיניים או לעיסוקו של תאגיד כאמור בסעיף 3א, אשר אילו נעשתה בידי מורשה לריפוי שיניים או בידי תאגיד כאמור בסעיף 3א היתה אסורה לפי הוראות סעיף קטן (א). (ה) מורשה לריפוי שיניים או נושא משרה בתאגיד כאמור בסעיף 3א, שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקו של המורשה או של התאגיד, חייב לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ד); המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; לענין סעיף זה, (ו) הפר אדם את הוראות סעיף קטן (ד), לענין מורשה לריפוי שיניים מסוים או תאגיד מסוים, חזקה היא כי אותו מורשה או נושא משרה בתאגיד, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ה), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו. |
| 39. (תיקון התש"ס) הוראות לפי סעיף 38 באות להוסיף על הוראות כל דין. |
| 40 - 41. |
| 43. מי שהורשה לעסוק באנסתזיה לפי סעיף 21 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, רשאי לתת לחולה שבטיפולו כרופא שיניים סם הרדמה כללי, ורשאי לשמש רופא מורשה לענין סעיף 42. |
| 44. מרפא שיניים לא יחזיק ולא ישתמש לצרכי עבודתו, בלי היתר בכתב מאת המנהל, בשום סם או תכשיר רפואי הנקוב בתוספות הראשונה והשניה לפקודת הרוקחים ולא יטפל בלי היתר כאמור במתרפא הנתון בהרדמה כללית. |
| 45. (תיקון התשנ"ו) ראה השר, על יסוד קובלנה של המנהל או של אדם שנפגע, כי מורשה לריפוי שיניים עשה אחת מאלה, רשאי הוא בצו לבטל את הרשיון או להתלותו לתקופה שיקבע באותו צו או לתת למורשה לריפוי שיניים נזיפה או התראה: (1) נהג בדרך שאינה הולמת מורשה לריפוי שיניים; (2) השיג את רשיונו במצג שוא; (3) גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה במילוי תפקידיו כמורשה לריפוי שיניים; (4) התמיד להפר הוראות פקודה זו; (5) הורשע בעבירה פלילית שלא לפי פקודה זו; (6) סירב ללא סיבה סבירה להציג לפני המנהל תעודה שנדרש להציגה לפי סעיף 60; (7) הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996. |
| 49. המנהל רשאי בצו חתום בידו לבטל רשיון על פי בקשת בעלו, או אם נוכח שבעלו נפטר או שאינו זכאי עוד לישיבת קבע או ארעי בישראל. |
| 50. רשיון שניתן עליו צו ביטול או התליה ימסרנו בעל הרשיון, ואם נפטר - נציגו האישי החוקי, למנהל. |
| 51. (תיקון התשס"ה) |
| 53. המשתמש בלי רשות כדין בתואר או בכינוי "דוקטור" או בתואר מומחה, או בתואר דומה להם עד כדי להטעות, או עובר על אחת ההוראות של פרק ו', דינו - מאסר שלושה חדשים. |
| 54. מורשה לריפוי שיניים המשתמש בתואר או בכינוי "דוקטור" או בתואר מומחה שלא לפי הוראות פקודה זו או התקנות לפיה, דינו - קנס 2,000 לירות. |
| 55. המונע או מפריע פקיד מוסמך מלהיכנס או לבדוק מרפאת שיניים, מעבדת שיניים או בית מלאכה לשיניים או מקום שלגביו יש חשד שנמצא בו אחד מאלה, דינו - קנס 2,000 לירות. |
| 56. המפר כל הוראה של פקודה זו, או של תקנות שהותקנו על פיה, ולא נקבע לה עונש אחר, דינו - קנס 2,000 לירות. |
| 57. בית המשפט המרשיע אדם על עבירה לפי פקודה זו רשאי, בנוסף להטלת עונש - (1) להמליץ על ביטול או התליה של רשיונו; (2) לצוות על חילוט החפצים שנעברה בהם העבירה שבה הורשע. |
| 59. |
| 60. המנהל רשאי בכל עת לדרוש ממורשה לריפוי שיניים שיציג לפניו, תוך זמן סביר שקבע, את התעודות שעל יסודן ניתן לו רשיונו. |
| 61. המנהל או רופא לשכת בריאות בתחומה רשאים בכל שעה סבירה להיכנס ולבדוק מרפאת שיניים, מעבדת שיניים או בית מלאכה לשיניים או מקום שיש חשד שנמצא בו אחד מאלה. |
| 62. (תיקון התשנ"ב) הודעה בדבר ביטול או התליה של רשיון לפי פקודה זו תפורסם ברשומות ובעתון אחד לפחות. |
| 63. הוראות פקודה זו לענין רשיונות יחולו, בשינויים המחוייבים ובכפוף להוראה מיוחדת בענין הנדון, גם על היתרים זמניים ועל תעודות היתר. |
| 66. (תיקונים: התשנ"ב, התשפ"ג) השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בצו אגרות בעד מתן רשיון, היתר זמני ורשיון מיוחד וחידושם, וכן בעד אישור תואר מומחה. |