פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976 1

"עיסוק ברפואה" - בדיקת חולים ופצועים, אבחונם, ריפויים, מתן מרשם להם, פיקוח על נשים בזיקה להריון וללידה, או שירותים אחרים הניתנים בדרך כלל מידי רופא לרבות ריפוי באקופונקטורה ;

(ב) האמור בסעיף זה אינו בא למנוע -

(1) רופא שיניים מורשה או רוקח בעל רשיון או מי שרשאי לעסוק במיילדות - מעסוק במקצועם לפי הפקודות החלות עליהם;

(2) אחות או אדם אחר - מסיעוד חולים;

(3) כל אדם - ממתן עצה או טיפול, באקראי ובלי שכר או גמול, או מעבודה תחת פיקוחו האישי הישיר של רופא מורשה;

(4) פודיאטר ופודיאטר מנתח כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008 - מביצוע פעולות שהותרו להם בתקנות שקבע השר;

(5) עמית רופא - מביצוע פעולות רפואיות בהתאם להוראות סעיף 26א לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות;

(1) הוא אדם הגון;

(2) הוא בעל השכלה רפואית;

(3) הוא עמד בבחינות שקבע המנהל, בהתייעצות עם המועצה המדעית, זולת אם הוא בעל השכלה רפואית כאמור בסעיף קטן (ב)(1);

(4) הוא אזרח ישראלי או בעל רשיון לישיבת קבע בישראל;

(5) הוא בעל ידע בסיסי בשפה העברית.

(א1) המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה המדעית ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, לקבוע בתקנות תנאים למתן פטור, מחובת בחינות כאמור בסעיף קטן (א)(3), כולן או מקצתן.

(א2) השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין הידע הבסיסי בשפה העברית.

(ב) ואלה בעלי השכלה רפואית לענין סעיף קטן (א):

(1) מי שפקולטה או בית-ספר לרפואה במוסד להשכלה גבוהה בישראל העניקו לו תואר המעיד על סיום חוק לימודיו כרופא, ובלבד שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה באותו מוסד ובאותו תואר;

(2) מי שלמד רפואה באוניברסיטה או בבית-ספר לרפואה בחוץ-לארץ שהמנהל הכיר בהם, ניתנה לו דיפלומה שהמנהל הכיר בה וסיים תקופת סטז' שהמנהל הכיר במשכה ובתנאיה.

(ב) לא יראו שימוש בתואר "פודיאטר מנתח" בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008, כהפרת הוראות סעיף קטן (א).

(1) סטז'ר ברשות המנהל ובתנאים שברשות;

(2) עמית רופא - אם המעסיק מעסיק גם את הרופא המומחה שנתן לעמית הרופא הרשאה אישית;

(3) עמית רופא - בידי הרופא המומחה שנתן לו את ההרשאה האישית.

(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), יקבע השר, בהתייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (א).

(ב) שר הבריאות, בהתייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים, צורות, ודרכים של פרסומת -

(1) שיש בהם כדי להטעות;

(2) שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע.

(ג) שר הבריאות, בהתייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע איסורים על סוגים, צורות ודרכים של פרסומת שיש בהם משום פגיעה בציבור.

(ד) לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק ברפואה או לעיסוקו של רופא מורשה, אשר אילו נעשתה בידי רופא מורשה היתה אסורה לפי הוראות סעיף קטן (א).

(ה) רופא מורשה, שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקו, חייב לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף קטן (ד); המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ו) הפר אדם את הוראות סעיף קטן (ד), לענין רופא מורשה מסוים, חזקה היא כי אותו רופא הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ה), אלא אם כן הוכיח הרופא כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

(1) פעולות מיוחדות של עיסוק ברפואה שרשאים לבצען רק רופאים מורשים בעלי כשירויות מסויימות;

(2) תנאים שבהם מותר לרופא מורשה לבצע פעולות כאמור בפסקה (1) אף שאינו בעל הכשירויות שנקבעו לפיה.

(ב) הוראות סעיף זה אינן באות למנוע מרופא מורשה מתן טיפול חירום.

(ב) חובת הבחינות לפי סעיף קטן (א) לא תחול על מי שסיים את חוק לימודיו העיוניים בפקולטה או בבית ספר לרפואה כאמור בסעיף 4(ב)(1).

(ב) אמצעי המשמעת שרשאי השר להטיל על אדם כאמור בסעיף קטן (א) הם התראה או נזיפה.

(ג) לענין השיפוט המשמעתי לפי סעיף זה יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות פרק ד' וכן הוראות סעיף 56.

(ב) לא ייתן רופא מומחה הרשאה אישית לעמית רופא אלא לאחר ששוכנע שעמית הרופא הוא בעל הידע, ההכשרה והניסיון הנדרשים לשם ביצוע הפעולות הרפואיות בצורה נאותה, ושביכולתו לפקח פיקוח הולם על עבודת עמית הרופא כדי להבטיח את איכות הטיפול ובטיחותו.

(ג) (1) כל הרשאה אישית תינתן לענף מומחיות אחד בלבד; לא ייתן רופא מומחה הרשאות אישיות ביותר משני ענפי מומחיות לעמית רופא אחד.

(2) רופא מומחה רשאי לתת הרשאה אישית לשלושה עמיתי רופא לכל היותר, ועד שלוש הרשאות אישיות במצטבר, בפרק זמן נתון.

(3) המנהל רשאי, בנסיבות מיוחדות וחריגות, לתת אישור מיוחד בכתב לעמית רופא מסוים לקבל יותר משלוש הרשאות אישיות או הרשאות אישיות ביותר משני ענפי מומחיות.

(ד) רופא מומחה רשאי לתת הרשאה אישית לעמית רופא רק אם שניהם פועלים במסגרת אותו מוסד רפואי; בסעיף זה, "מוסד רפואי" - בית חולים, מרפאה או קופת חולים; לעניין זה -

(ה) הרשאה אישית תינתן לפי טופס שיקבע השר בתקנות; הטופס יפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

(ו) בהרשאה האישית יפורטו הפעולות הרפואיות שעמית הרופא מורשה לבצע, בתנאים ובהגבלות שיפורטו בה, ובכפוף לתקנות לפי סעיף 17יג ולתוספת הרביעית לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות.

(ז) לגבי כל פעולה רפואית כאמור בסעיף קטן (ו) יפורטו אלה:

(1) הוראות לעניין הפיקוח של הרופא המומחה הנדרש בהתאם להוראות סעיף 17יב לשם הבטחת ביצוע הפעולה על ידי עמית הרופא ברמה מקצועית נאותה ולשם הבטחת איכות הטיפול ובטיחותו, ובין היתר הוראות לעניין ההדרכה לעמית הרופא, אם נדרשת, ההשגחה על ביצוע הפעולה והזמינות של הרופא המומחה שנתן את ההרשאה האישית לפניות עמית הרופא בקשר לפעולה הרפואית;

(2) המוסדות הרפואיים והמקומות שבהם רשאי עמית רופא לבצעה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד).

(ח) ההדרכה לעמית רופא, אם נדרשת, ההשגחה על ביצוע הפעולה והזמינות של הרופא המומחה לפניות עמית הרופא כאמור בסעיף קטן (ז)(1), יכול שיהיו על ידי רופא מומחה אחר, בפיקוח לפי סעיף 17יב של הרופא המומחה שנתן לעמית הרופא את ההרשאה האישית.

(ט) הרשאה אישית לא תכלול החזקה ושימוש של סם מסוכן או של תכשיר אחר, אלא אם כן המנהל אישר את ההרשאה לעניין זה או שההרשאה ניתנה על ידי רופא מומחה בענף מומחיות המנוי בתוספת השישית לפקודת הרוקחים; בסעיף קטן זה -

(1) הפעולות הרפואיות לפי ההרשאה האישית הן בענף מומחיותו ועיסוקו בפועל, ובלבד שרישיונו אינו מותלה ושתחום עיסוקו אינו מוגבל לגבי אותן פעולות לפי סעיף 44א;

(2) הוא ועמית הרופא פועלים במסגרת אותו מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 17ו(ד);

(3) הוא קיבל את הסכמת הרופא המומחה שנתן את ההרשאה ואת הסכמת עמית הרופא;

(4) מנהל המוסד הרפואי שהוא מועסק בו אישר את ההעברה;

(5) הוא מסר הודעה בכתב למשרד הבריאות בצירוף ההסכמות והאישור לפי פסקאות (3) ו–(4), בטופס שפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד; בהודעה כאמור הוא רשאי להודיע על החרגה של פעולות רפואיות מסוימות שעמית הרופא לא יהיה רשאי לבצע בפיקוחו לפי ההרשאה האישית;

(6) התקופה הכוללת של העברת האחריות להרשאה לאותו עמית רופא לא תעלה על 45 ימים במצטבר באותה שנה קלנדרית;

(7) סך ההרשאות האישיות שהוא נתן, יחד עם ההרשאה האישית שיקבל על עצמו לפי סעיף זה, לא יעלה על ארבע הרשאות אישיות.

(ב) העברת האחריות להרשאה תחול בתקופה הזמנית שצוינה בהודעה כאמור בסעיף קטן (א)(5).

(ב) המנהל לא יאשר הרשאה אישית או שינוי בה אלא לאחר ששוכנע כי התקיימו כל אלה:

(1) עמית הרופא הוא בעל הידע, ההכשרה והניסיון הנדרשים לשם ביצוע הפעולות הרפואיות בצורה נאותה;

(2) הובטח פיקוח הולם של הרופא המומחה על עבודת עמית הרופא;

(3) יש בהרשאה האישית ובתנאיה כדי להבטיח את ביצוע הפעולות הרפואיות בצורה נאותה ובטוחה;

(4) ההרשאה עומדת בתנאים לפי פקודה זו ולפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות.

(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי להסמיך מנהל מוסד רפואי, בהתאם לתנאים שיקבע השר, לתת אישור להרשאות אישיות לגבי ביצוע פעולות רפואיות באותו מוסד רפואי, למעט אישור מיוחד לפי סעיף 17ו(ג)(3) ואישור הרשאה לפעולה לפי סעיף 17ו(ט) (בסעיף זה - הסמכה); לא תינתן הסמכה אלא מיום י' באלול התשפ"ח (1 בספטמבר 2028) ואילך.

(2) מנהל המוסד הרפואי שקיבל הסמכה יחליט בבקשות לאישורים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), והוראות פרק זה לעניין הרשאה אישית החלות על המנהל יחולו, בשינויים המחויבים, על מנהל המוסד הרפואי.

(3) מנהל מוסד רפואי שקיבל הסמכה יודיע למנהל בכתב על החלטות שקיבל בעניין אישור הרשאה אישית, שינויה או ביטולה, והמנהל ימסור הודעה על כך בכתב לעמית הרופא; תוקפם של אישור, שינוי או ביטול כאמור יהיה ממועד מסירת הודעת המנהל לעמית הרופא.

(ד) תוקפה של הרשאה אישית יהיה לשנתיים ממועד אישורה, ורשאי הרופא המומחה לבטלה, לקצר את תוקפה או להחריג ממנה פעולות רפואיות, ובלבד שמסר לעמית הרופא הודעה מוקדמת של יום אחד בשל כל חודש שבו הייתה לעמית הרופא הרשאה אישית מהרופא המומחה, ולא יותר מ-30 ימים; רופא מומחה ימסור למנהל הודעה מיידית בדבר ביטול, קיצור תוקף או החרגה כאמור, בציון מועד כניסתם לתוקף.

(ה)3 המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות מידע על הרשאות אישיות שניתנו, שיכלול את הפרטים שלהלן:

(1) שם עמית הרופא שקיבל את ההרשאה האישית;

(2) שם הרופא המומחה שנתן את ההרשאה האישית;

(3) ענף המומחיות שבו ניתנה ההרשאה האישית;

(4) תוקף ההרשאה האישית.

(1) היא חדלה לעמוד בתנאים לפי פקודה זו או לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות;

(2) היא ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב;

(3) בנסיבות העניין אין זה יעיל ומוצדק שתעמוד בתוקפה.

(ב) לא יקבל המנהל החלטה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לעמית הרופא ולרופא המומחה, ואם ההרשאה אושרה לפי סעיף 17ח(ג) - גם למנהל המוסד הרפואי, הזדמנות לטעון את טענותיהם; ואולם, שוכנע המנהל כי יש חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את תוקפה של ההרשאה האישית לאלתר, בהחלטה מנומקת, ובלבד שייתן לגורמים האמורים הזדמנות לטעון את טענותיהם בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ-14 ימים ממועד ההחלטה.

(ג) החלטת המנהל תיכנס לתוקף עם מסירת הודעה עליה לעמית הרופא.

(ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה כפי שהורה השר;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

(ג) לשם פיקוח על ביצוע הוראות פרק זה יהיו נתונות למפקחים הסמכויות שלהלן:

(1) להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי עמית רופא מבצע בו פעולה רפואית או למוסד רפואי שניתנות בו או מאושרות בו הרשאות אישיות, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;

(2) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(3) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של הוראות פרק זה; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 .

(ב) לא ייתן רופא מומחה הרשאה אישית לעמית רופא, אם הרופא המומחה כפוף למרותו של עמית הרופא, ובכלל זה מועסק על ידו.

(1) יבצעו פיקוח על עמית הרופא בהיקף, בסוג, בתדירות ובאופן התואמים את ענף המומחיות שלגביו ניתנה ההרשאה האישית, את מורכבות הפעולה הרפואית, את סביבת העבודה שבה מבוצעת הפעולה הרפואית, את הידע, ההכשרה והניסיון של עמית הרופא ואת משך העבודה המשותפת של הרופא המומחה ועמית הרופא, והכול כדי להבטיח את ביצוע הפעולות הרפואיות על ידי עמית הרופא ברמה מקצועית נאותה ואת איכות הטיפול ובטיחותו;

(2) ינקטו אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולות רפואיות המנויות בתוספת הרביעית לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות ולהבטחת ביצוע הפעולות הרפואיות על ידי עמית הרופא ברמה מקצועית נאותה תוך הקפדה על איכות הטיפול ובטיחותו.

(ב) נבצר מרופא מומחה שנתן הרשאה אישית לעמית רופא, או שהועברה אליו אחריות להרשאה אישית לפי סעיף 17ז, לעמוד בחובת הפיקוח החלה עליו לפי סעיף זה, יבטל את ההרשאה באופן מיידי, ותימסר על כך הודעה למשרד הבריאות על ידו או על ידי מי מטעמו; נודע לעמית הרופא על נבצרות כאמור, לא יפעל בהתאם להרשאה האישית אף אם טרם בוטלה.

(ב) השר רשאי לקבוע כללים לעניין עריכת שינויים בהרשאות אישיות ולעניין תדירות השינויים.

(ג) המנהל רשאי לתת הוראות בעניינים אלה:

(1) פירוט הפעולות הרפואיות הכלולות בסוגי הפעולות השונים שקבע השר לפי סעיף קטן (א), בהתאם לאמות המידה שקבע;

(2) אופן הפיקוח על ידי הרופא המומחה, ורשאי הוא לקבוע לעניין זה כללים שונים שיחולו על סוגים שונים של פעולות רפואיות;

(3) אופן ההדרכה, ההשגחה והזמינות לפניות עמית הרופא הנדרשים במסגרת הפיקוח לפי פרק זה, ורשאי הוא לקבוע לעניין זה כללים שונים שיחולו על סוגים שונים של פעולות רפואיות.

(ב) רופא מומחה המקבל תמורה מעמית רופא בעד מתן הרשאה אישית או בעד פיקוח על עמית רופא, בניגוד להוראות סעיף 17יא(א), או נותן הרשאה אישית לעמית רופא, אם הרופא המומחה כפוף למרותו של עמית הרופא, ובכלל זה מועסק על ידו, בניגוד להוראות סעיף 17יא(ב), דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ג) רופא מומחה שאינו מבצע פיקוח, בניגוד להוראות סעיף 17יב(א)(1) או אינו נוקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולות רפואיות המנויות בתוספת הרביעית לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות ולהבטחת ביצוע הפעולות הרפואיות על ידי עמית הרופא ברמה מקצועית נאותה, בניגוד להוראות סעיף 17יב(א)(2), דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(ב) מילא המבקש אחר התנאים המפורטים בסעיף 4 יתן לו המנהל רשיון.

(ב) המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לחדש היתר זמני.

(ג) מי שיש לו היתר זמני יחזירנו למנהל ביום פקיעת תקפו.

(ד) הוראות סעיפים 24 עד 29 ו-31 עד 38 לענין רשיונות יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על היתרים זמניים.

(ה) לענין סעיפים 9, 41, 45 עד 47, 49, 50 ו-55 דין היתר זמני כדין רשיון.

(1) בית חולים הזמין אותו, באישור המנהל, לעבוד בו לתקופה קצובה;

(2) הוא משתלם ברפואה או הוא מתמחה כדי לקבל תואר מומחה, והכל באישור מוקדם מאת המנהל.

(ב) המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, להתנות את מתן ההיתר המוגבל בסטז' או בעמידה בבחינות או בשניהם.

(ג) המנהל רשאי להגביל את תוקפו של היתר מוגבל לזמן, לענף רפואי או למקום, וכן רשאי הוא לקבוע תנאים והגבלות אחרים ככל שייראה לו.

(1) הוא למד רפואת שיניים חמש שנים אקדמאיות לפחות באוניברסיטה או בבית-ספר לרפואת שיניים, שהשר הכיר בהם לענין פקודה זו, וקיבל דיפלומה שהשר הכיר בה לענין פקודה זו;

(2) אחרי קבלת הדיפלומה ברפואת שיניים גמר בהצלחה, להנחת דעתו של השר, חוק לימודים של שנה אחת לפחות באנסתזיולוגיה, במוסד או בשיעורים מיוחדים שהכיר בהם השר.

(ב) השר ימנה את יושב-ראש הוועדה מבין חבריה.

(ג) לכל חבר של הוועדה המייעצת ימנה השר ממלאי מקום בדרך ובתנאים שמינה את החבר.

(ד) השר יפרסם ברשומות הודעה על מינוי חברי הוועדה וממלאי מקומם.

(1) אם התפטר החבר או נפטר או נבצר ממנו למלא תפקידו;

(2) על פי בקשת חבר הוועדה שנבצר ממנו למלא תפקידו זמנית או לגבי מבקש פלוני.

(ב) הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בפקודה זו או בתקנות לפיה.

(ב) קיבלה הוועדה המייעצת מידע על לימודי המבקש ברפואה ועיסוקיו בה שלא מן המבקש עצמו, תינתן לו הזדמנות נאותה להביא את טענותיו לגבי אותו מידע.

(ב) לצורך בדיקה כאמור תהיה לוועדה רפואית סמכות -

(1) להזמין אדם לבוא לפניה ולהעיד או להציג דבר;

(2) לחייב עד להעיד בשבועה או בהן-צדק בהתאם להוראות לענין זה שבתקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג-1963;

(3) לבקש מבית-משפט לענינים מינהליים שבתחום שיפוטו היא יושבת ליתן צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971;

(4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו מכוח סעיף זה כמו לעד שהוזמן להעיד בבית-משפט.

(ג) דרשה ועדה רפואית מאדם להעיד או להציג דבר וסירב לעשות כן, ללא צידוק המניח את דעת הוועדה, רשאי בית-משפט לענינים מינהליים שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לצוות על פי בקשת המנהל או יושב-ראש הוועדה לכפות את הציות להוראות הוועדה בדרך שתיראה לו, לרבות מעצרו של הסרבן.

(ד) שר המשפטים יקבע סדרי דין לענין ביצוע סעיף זה.

(ה) הוועדה תגיש למנהל את ממצאיה ומסקנותיה המנומקים.

(ב) סירב המבקש לדרישת המנהל, לא יינתן לו רשיון כל עוד לא התייצב ונבדק.

(ב) (בוטל).

(ג) לא התייצב הרופא במועד ובמקום שנקבעו לפי סעיף קטן (א), רשאי המנהל להתלות את רשיונו עד שייבדק.

(ד) המנהל רשאי לפרסם התליה כאמור בכל דרך שתיראה לו ואין חובה לפרסם את הדבר ברשומות.

(1) אם יש לו יסוד להניח כי מידע העשוי להעיד על מצב בריאותו של אותו אדם נמצא בידיו של מוסד רפואי או רופא שטיפלו בו, לדרוש מהם שימסרו לו את המידע;

(2) אם יש לו יסוד להניח כי מסמך העשוי להעיד על מצב בריאותו של אותו אדם נמצא בידי אדם אחר, לדרוש ממנו שימסור לו את המסמך;

(ב) לא יידרש מידע או מסמך כאמור בסעיף קטן (א) אלא במידה הנדרשת לצורך העניין.

(ב) לא סיימה הוועדה הרפואית את ההליכים עד תום תקופת ההתליה, רשאי המנהל בהסכמת הוועדה להתלות את הרשיון לשלושה חדשים נוספים.

(ג) לא הסתיימו ההליכים עד תום התקופה השניה כאמור, רשאי המנהל בהסכמת הוועדה, אם דחיפות ההתליה עומדת בעינה, להתלות את הרשיון לשלושה חדשים נוספים.

(ב) היועץ המשפטי למשרד הבריאות או נציגו רשאים, לבקשת מגיש ההשגה, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו, בשלושים ימים נוספים.

(ג) השר ימנה ועדת השגות שיהיו בה שלושה חברים והם:

(1) המנהל הכללי של משרד הבריאות או משנהו, או רופא, והוא יהיה יושב הראש; רופא כאמור יהיה עובד משרד הבריאות שאינו עובד באגף שבו עובד מי שקיבל את ההחלטה, ושדרגתו היא לכל הפחות כדרגת מי שקיבל את ההחלטה;

(2) היועץ המשפטי למשרד הבריאות או נציגו;

(3) נציג ציבור שהוא רופא בעל ניסיון של 15 שנים לפחות כרופא.

(ד) חבר ועדת ההשגות יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותו לתקופה נוספת אחת של ארבע שנים.

(ה) חבר ועדת ההשגות לא ידון בהשגה על החלטה שהתקבלה על ידו.

(ו) ועדת ההשגות תחליט בהשגה מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משישים ימים ממועד הגשת ההשגה.

(ז) סדרי עבודתה של ועדת ההשגות יהיו כפי שקבע השר, וכל עוד לא קבע כאמור, תקבע ועדת ההשגות את סדרי עבודתה ותפרסמם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

(1) נהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה;

(2) השיג את רשיונו במצג-שוא;

(3) גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה במילוי תפקידיו כרופא מורשה;

(4) התמיד להפר הוראות פקודה זו;

(5) הורשע בעבירה פלילית שלא לפי פקודה זו;

(6) סירב ללא סיבה סבירה להציג לפני המנהל את הדיפלומה לאחר שנדרש לכך לפי סעיף 20;

(7) הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;

(8) נתן הרשאה אישית לעמית רופא, שלא לפי הוראות סעיף 17ו או 17יג;

(9) לא ביצע פיקוח, בניגוד להוראות סעיף 17יב(א)(1), או לא נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולות רפואיות המנויות בתוספת הרביעית לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות ולהבטחת ביצוע הפעולות הרפואיות על ידי עמית הרופא ברמה מקצועית נאותה, בניגוד להוראות סעיף 17יב(א)(2).

(ב) יראו כמתן הזדמנות לרופא להתגונן לפי סעיף קטן (א), אם שלושים יום לפחות לפני שניתן הצו הומצאה לו אישית, או הונחה בשבילו לפי מענו הידוע לאחרונה או נשלחה אליו לפי מענו זה בדואר רשום, הודעה על כוונה ליתן צו לפי סעיף 41.

(ג) לוועדה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו הסמכויות הנתונות לוועדה רפואית לפי סעיף 31(ב), ולענין זה בית-המשפט המחוזי רשאי ליתן צו כאמור בסעיף 31(ג) לפי בקשת המנהל או יושב-ראש הוועדה.

(ד) שר המשפטים יקבע סדרי דין לענין ביצוע סעיף קטן (ג).

(ה) הוועדה תגיש דין וחשבון בכתב לשר הבריאות.

(ב) הועדה המיוחדת תגיש את המלצתה למנהל לא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מינויה, ובלבד שנתנה לרופא הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו; בנסיבות מיוחדות רשאי המנהל, לפי בקשת הועדה, להאריך את התקופה האמורה לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים ימים.

(ג) לא הגישה הועדה את המלצתה למנהל תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), רשאי המנהל להתלות או להגביל את רשיונו של הרופא כאמור בסעיף קטן (א) אף בלא המלצה כאמור, ובלבד שהתייעץ ביועץ המשפטי לממשלה או במשנהו ושניתנה לרופא הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו לפניהם.

(ב) בית המשפט המחוזי רשאי לבטל את ההתליה או ההגבלה, לשנותה או לקבוע בה תנאים.

(ג) ההתליה או ההגבלה תעמוד בעינה עד להחלטה סופית בערעור זולת אם החליט בית המשפט אחרת.

(ד) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר המועד להגשת ערעורים לפי סעיף זה ואת סדרי הדין בהם.

(2) רופא שהורשע בעבירה כאמור בפסקה (1) ידווח למנהל על הרשעתו באופן מיידי, ורשאי הוא לבקש מהמנהל לבטל את התליית הרישיון, לקצר את תקופת ההתליה או לקבוע הגבלות על תחומי עיסוקו במקומה.

(3) בסעיף זה -

(ב) הותלה רישיונו של רופא כאמור בסעיף קטן (א), יחליט המנהל, על פי המלצת ועדה מיוחדת שימנה לעניין זה (בסעיף זה - ועדה מיוחדת), אם לבטל את התליית הרישיון, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שיקבע או להגביל את תחומי עיסוקו של הרופא לתקופה שיקבע; רופא רשאי לבקש שלא למנות ועדה כאמור בעניינו, ואם ביקש זאת - תעמוד התליית הרישיון בתוקפה עד להחלטת השר לפי סעיף 41.

(ג) חברי הוועדה שתמונה כאמור בסעיף קטן (ב) יהיו חברי הוועדה המיוחדת לפי סעיף 44א(א), בשינויים אלה:

(1) נוסף על חברי הוועדה כאמור ימונה נציג בעל הכשרה, ידע וניסיון בתחום הפגיעות המיניות;

(2) בוועדה תכהן אישה אחת לפחות.

(ד) המנהל ימנה את הוועדה המיוחדת בתוך חודש מהמועדים כמפורט להלן, לפי המוקדם:

(1) מועד קבלת הדיווח מרופא על הרשעתו כאמור בסעיף קטן (א)(2) או מועד קבלת בקשת הרופא כאמור באותו סעיף קטן;

(2) מועד קבלת הודעה מבית המשפט לפי סעיף 56(א1) בדבר הרשעתו של הרופא;

(3) המועד שבו נודע למנהל על ההרשעה.

(ה) (1) הוועדה המיוחדת תגיש את המלצתה למנהל לא יאוחר מ-14 ימים מיום מינויה, ובלבד שנתנה לרופא הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, ולנפגע העבירה או למי מטעמו - הזדמנות להביע את עמדתו בפניה; המנהל רשאי, בנסיבות מיוחדות, לפי בקשת הוועדה, להאריך את התקופה האמורה לתקופה נוספת אחת בלבד שלא תעלה על שלושים ימים.

(2) החלטת המנהל כאמור בסעיף קטן (ב) תתקבל בתוך 14 ימים מיום קבלת המלצת הוועדה המיוחדת כאמור בפסקה (1).

(ו) החליט המנהל בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) על התליית הרישיון לתקופה נוספת או על הגבלת תחומי עיסוקו של הרופא לתקופה שקבע, תעמוד החלטתו בתוקפה עד תום התקופה שקבע או עד להחלטת השר בעניינו של הרופא לפי סעיף 41, לפי המוקדם; שינוי החלטה כאמור ייעשה על פי המלצת הוועדה המיוחדת ובהתאם להוראות סעיף קטן (ה)(1).

(ז) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מינה השר ועדה בעניינו של רופא שהורשע לפי סעיף 44(א), טרם ההרשעה, רשאי המנהל להורות כי הוועדה האמורה תהיה הוועדה שתמליץ לו לעניין החלטה לפי סעיף קטן (ב).

(ח) הוגשה נגד רופא קובלנה לפי סעיף 41, אחרי הרשעתו, תדון הוועדה המיוחדת בעניינו גם לעניין מתן צו לפי הוראות סעיף 41, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 44, אלא אם כן הורה השר כי הוועדה שתדון בעניינו של הרופא תהיה הוועדה לפי סעיף 44(א).

(ט) רופא מורשה רשאי לבקש מהמנהל להאריך את המועדים הקבועים בסעיף זה, ובלבד שהתליית הרישיון תעמוד בתוקפה עד להחלטת המנהל לפי סעיף קטן (ב).

(י) הוראות סעיף זה לא יחולו אם ניתנה בעניינו של הרופא החלטה לפי סעיף 41 או אם ניתנה טרם הרשעתו החלטה לפי סעיף 44ב להאריך את תקופת התליית רישיונו עד להחלטת השר לפי סעיף 41.

(ב) (בוטל).

(1) להמליץ על ביטול או התליה של רשיונו לעסוק ברפואה;

(2) לצוות על חילוט החפצים שנעברה בהם העבירה שבה הורשע.

(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע רופא בעבירת מין או בעבירה לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, יפעל בית המשפט כאמור באותו סעיף קטן כבר עם הכרעת הדין; לעניין זה, "הורשע" ו"עבירת מין" - כהגדרתם בסעיף 44ד(א).

(ב) (בוטל).

(ג) שר המשפטים רשאי לתת הוראות בדבר פטור מתחולת סעיף זה.

(1) המועסקים כאחים או כאחיות או כעוזרים שהמנהל קבעם והסמיכם לאבחן ולרפא במצבים כפי שהורה או שהתיר, במרפאות או בסוגי מרפאות או בבתי-חולים או בסוגי בתי-חולים של משרד הבריאות או של מוסד שאישר המנהל;

(2) מי שהמנהל אישר שהם תלמידי רפואה;

(2א) רופאי שיניים המתמחים ברפואת שיניים לפי פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979, במוסד מוכר כהגדרתו לפי פקודה זו (בפסקה זו - המוסד), בתנאים שקבע מנהל המחלקה או מנהל המוסד, שבהם מתבצעת ההתמחות;

(3) רופא ממדינת חוץ שבא לישראל כדי לבצע ניתוח מסויים או לשם התייעצות רפואית מסויימת;

(4) מי שהמנהל קבע שהוא תלמיד למקצוע הבריאות עמית רופא בתנאים שקבע בעבורו מנהל המחלקה או מנהל המוסד, שבהם מתבצעת הכשרתו המעשית.

(ב) המנהל הכללי של משרד הבריאות יקבע בתקנות את הכשירויות הדרושות לבצע פעולות כאמור בסעיף קטן (א)(1); על יסוד תקנות אלה רשאי מנהל מרפאה או בית-חולים להרשות בעלי כשירות כנקבע בתקנות לבצע פעולות כאמור.

(ב1) המנהל הכללי רשאי להתיר למועסקים כאמור בסעיף קטן (א)(1) לבצע פעולות כאמור בסעיף קטן (א)(1) גם בבית החולה בתנאים שיקבע בתקנות באישור ועדת הבריאות של הכנסת.

(ג) סעיף קטן (ב) לא יחול לגבי נסיבות שיש בהן פיקוח נפש ושבהן הרשה המנהל הכללי לבצע פעולה כאמור בסעיף קטן (א)(1).

(ד) אם המנהל הכללי אינו רופא מורשה, יהיו תקנות לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1) ומתן רשות לפי סעיף קטן (ג) טעונים התייעצות עם יושב-ראש המועצה המדעית.

(1) קביעת הנוהל והטפסים -

(א) לבקשת רשיונות והיתרים לפי פקודה זו ולנתינתם;

(ב) להודעה על מעניהם של רופאים מורשים;

(ג) בדבר שינוי שמם של רופאים מורשים;

(ד) בדבר רשיונות והיתרים שאבדו, החלפתם ותשלום אגרות בשל כך;

(2) הסדרת השימוש בשם שבו ישתמש רופא מורשה בעיסוקו המקצועי ובהתכתבות עם משרד הבריאות;

(3) קביעת האוניברסיטאות, בתי-הספר והפקולטות לרפואה והדיפלומות המוכרים לענין פקודה זו;

(4) קביעת הסמים והתרופות שרשאי רופא מורשה או עמית רופא להחזיקם בחצריו, כמויותיהם ודרך שמירתם;

(5) הרדמה, תחת פיקוח רפואי, בידי מי שאינו רופא מורשה;

(6) (נמחקה);

(7) הצורה והתוכן של תעודה שרופא מורשה חייב או רשאי לתתה בתוקף מקצועו;

(8) הביצוע היעיל של מטרות פקודה זו והוראותיה דרך כלל.

(ב) (בוטל).

(1) רשיון, היתר זמני, היתר מוגבל ואישור תואר מומחה, שישולמו עם נתינתם ועם חידושם, הכל לפי הענין;

(2) עריכת הבחינות וביצוען לפי סעיפים 4, 17 ו-17ב, שישולמו במועד שיקבע השר;

(3) אישור הרשאה אישית לפי פרק ב'2.