תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתיה ומיתקני מי שתיה), התשע"ג-2013 1בתוקף סמכותי לפי סעיפים 52ב ו–62ב(ב) לפקודת בריאות העם, 1940 (להלן - הפקודה), בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר לפי סעיף 52ב(א)(5) לפקודה, ולפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפי 21א(א) לחוק–יסוד: הכנסת 3 וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקינה תקנות אלה: |
| 2. בתקנות אלה - |
| 12. |
| 15. לא יספק ספק מי שתייה ששהו בלא תחלופה תקופה העולה על שבוע ימים בבריכה, אלא אם כן קיבל אישור מרשות הבריאות ובהתאם לתנאי האישור; בתקנה זו, |
| 16. לא יספק ספק מי שתייה ממערכת אספקת מים שטרם סופקו ממנה מי שתייה או ממערכת אספקת מים שעברה תיקון או שינוי העלולים לפגוע באיכות המים, אלא לאחר שביצע ניקוי וחיטוי של המערכת בשיטה ובחומרים שאישר המנהל ולאחר שביצע בדיקות והכול בהתאם לתקנות מערכות בריכה למי שתייה ולהנחיות המנהל. |
| 22. המנהל רשאי לקבוע את סוג מכשירי הניטור שיופעלו, את אופן הפעלתם, כיולם וכל הוראה אחרת הנוגעת להם. |
| 23. |
| 27. דיגום לרבות סימון, אחסון והובלת הדגימות לשם עריכת בדיקה תיעשה לפי הנחיות המנהל. |
| 28. (א) ספק יבצע סקר תברואי מניעתי, בתדירות אשר לא תפחת מ– (1) אחת לשנה, במיתקן לטיפול במים, למעט במיתקן המשמש לחיטוי מים בלבד; (2) פעם בחמש שנים, בכל מיתקן הפקת מים ובסביבתו, בשטח המשתרע מסביב למיתקן באזורי המגן שלו, כמשמעותם בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ"ה-1995, בתוספת 100 מטרים מרדיוס מגן ג', כמשמעו בתקנות כאמור; (3) פעם בעשר שנים, במערכת אספקת המים. (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), ספק יבצע, לאלתר, סקר תברואי חקירתי, בכל מקרה של - (1) זיהום או חשש לזיהום מים; (2) אם סברה רשות הבריאות כי תוצאה של בדיקה, לרבות חריגה בטעם או בריח של המים, או נסיבות אחרות, מצביעות על בעיה הגורמת לזיהום או חשש לזיהום במים; (3) אם נמצאו חריגות ביותר מ–5% מתוצאות הבדיקות המיקרוביאליות שנערכו בשנה במערכת אספקת המים. (ג) סקר תברואי יבוצע בהתאם להנחיות רשות הבריאות. (ד) סקר תברואי מניעתי יבוצע על פי תכנית שהכין ספק המים ואישרה רשות הבריאות. (ה) ספק המים ימסור לרשות הבריאות את ממצאי הסקר התברואי המניעתי או החקירתי, לאחר השלמתו, לרבות תוצאות בדיקות המעבדה שבוצעו במסגרת הסקר כאמור. (ו) ספק המים יכין תכנית לפעולות מתקנות, בשל ממצאי הסקר התברואי המניעתי ויגישה לאישור רשות הבריאות בתוך 60 ימים מיום השלמת הסקר; תכנית הפעולות המתקנות תקבע בין השאר לוח זמנים לביצוע הפעולות המפורטות בה; רשות הבריאות רשאית לאשר את תכנית הפעולות המתקנות בתנאים או להורות לספק על פעולות נוספות שאותן עליו לנקוט; אושרה תכנית לפעולות מתקנות, יבצע הספק את הפעולות כאמור בהתאם לתכנית המאושרת. |
| 32. (א) ספק ישמור נתוני ניטור רציף באופן ממוחשב למשך שנה לפחות. (ב) ספק המים ישמור את כל תוצאות בדיקות המים שביצע לפי תקנות אלה והמידע יעמוד בכל עת לעיון רשות הבריאות. |
| 36. תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתיה), התשל"ד-1974 - בטלות. |
| 40. תקנה 20 תעמוד בתוקפה לתקופה של שנה אחת מיום התחילה. (תקנות 2, 4(2), 6(2), 10 (א)(2), 10(ב) והתוספת השלישית) גורמים בעלי השפעה בריאותית טבלה א': חומרים אי–אורגניים
טבלה ב': חומרי הדברה
טבלה ג': חומרים אורגניים ממקור תעשייתי
טבלה ד': חומרים רדיואקטיביים רדיונוקלידים ממקור טבעי ומעשה ידי אדם העשויים להימצא במקורות מי שתייה*
טבלה ה': רעלני אצות כחוליות (ציאנובקטריה)
טבלה ו': גורמים נוספים
(תקנות 2, 4(2), 6(2), 10(א)(2), 11(ג) ו–37(ג)) גורמים בעלי השפעה אורגנולפטית* טבלה א'
טבלה ב'
(תקנות 10, (א)(2), 37(א), התוספת הראשונה והתוספת השנייה) תדירות הדיגום במיתקן הפקה 1. קבוצת תדירות ניטור א' (חומרי הדברה וחומרים אורגניים ממקור תעשייתי) (א) מיתקן מי תהום עמוק במיתקן מי תהום שבו עומק הקידוח מפני הקרקע עד תחתית הקידוח גדול מ–150 מטרים - לכל גורם יבוצע ניטור פעם בשנה. אם הריכוז של גורם מסוים בבדיקות נמוך מ–60% מהריכוז המרבי, וסקר תברואי לא העלה ממצאים המצדיקים תדירות בדיקה מוגברת, תרד תדירות הדיגום לפעם בחמש שנים; התדירות תוגבר לתדירות שנתית אם באחת הבדיקות יעלה ריכוז הגורם על 60% מערכו המרבי המותר. (ב) מיתקן מי תהום רדוד (1) במיתקן מי תהום רדוד שבו עומק הקידוח מפני הקרקע עד תחתית הקידוח קטן מ–150 מטרים - יבוצע במשך שנה ניטור אחת ל–3 חודשים לכל גורם*; (2) בכל שלב, בהתאם לתוצאות הבדיקות האחרונות, יש לפעול לפי אחד מהמסלולים האלה: (א) מסלול ראשון: נמצא כי תוצאת כל הבדיקות לגורם מסוים מתחת ל–10%** מהריכוז המרבי, הדיגום הבא ייערך לאחר חמש שנים; _________________ * אין צורך בביצוע דיגומים בעונות שבהן מיתקן ההפקה אינו פעיל. ** תוצאה קטנה מסף הכימות של השיטה תיחשב ל–0. (ב) מסלול שני: נמצא כי תוצאת בדיקה לגורם מסוים בין 10% ל–30% מהריכוז המרבי של אותו גורם, יש לפעול כדלקמן: (1) הניטור ייערך בעונה שבה התגלה הגורם בריכוז שבין 10% ל–30% בתדירות אחת לשנה; (2) נמצא כי הריכוז המרבי קטן מ–30% ואין מגמת עלייה בריכוזו במשך 3 שנים, הדיגום הבא לאותו גורם ייערך לאחר 5 שנים; (ג) מסלול שלישי: נמצא כי תוצאת בדיקה לגורם מסוים גבוהה מ–30% מהריכוז המרבי, יש לפעול כדלקמן: (1) הספק יבצע ניטור בתדירות של אחת ל–3 חודשים; (2) נמצא כי ריכוז הגורם ירד מתחת ל–30% מהריכוז המרבי בכל הבדיקות שנערכו במשך 3 שנים, הדיגום הבא לאותו גורם ייערך לאחר שנה; (3) נמצא כי הריכוז המרבי קטן מ–30% בכל הבדיקות לאותו גורם, וכי אין מגמת עלייה בריכוזו במשך 5 שנים, הדיגום הבא ייערך לאחר 5 שנים. (ג) מיתקן מים עיליים (1) במיתקן מים עיליים יבוצע במשך שנה ניטור אחת ל–3 חודשים לכל גורם*. (2) בכל שלב, בהתאם לתוצאות הבדיקות האחרונות יש לפעול לפי אחד מהמסלולים האלה: (א) מסלול ראשון: נמצא כי תוצאות כל הבדיקות לגורם מסוים מתחת ל–10%** מהריכוז המרבי, הדיגום הבא ייערך לאחר 3 שנים; (ב) מסלול שני: נמצא כי תוצאת בדיקה לגורם מסוים שבין 10% ל–30% מהריכוז המרבי, יש לפעול כדלקמן: (1) הניטור ייערך בעונה שבה התגלה הגורם בריכוז שבין 10% ל–30% בתדירות אחת לשנה; (2) נמצא כי הריכוז המרבי קטן מ–30% ואין מגמת עלייה בריכוזו במשך 3 שנים, הדיגום הבא לאותו גורם ייערך לאחר 3 שנים; (ג) מסלול שלישי: נמצא כי תוצאת בדיקה לגורם מסוים גבוהה מ–30% מהריכוז המרבי, יש לפעול כדלקמן: (1) הספק יבצע ניטור בתדירות של אחת ל–3 חודשים; (2) נמצא כי ריכוז הגורם ירד מתחת ל–30% מהריכוז המרבי בכל הבדיקות שנערכו במשך 3 שנים, הדיגום הבא לאותו גורם ייערך לאחר שנה; (3) נמצא כי הריכוז המרבי קטן מ–30% בכל הבדיקות לאותו גורם, וכי אין מגמת עלייה בריכוזו במשך 3 שנים, הדיגום הבא ייערך לאחר 3 שנים.
2. קבוצת תדירות ניטור ב' (גורמים שהשימוש בהם הופסק או שמעולם לא היו בשימוש בישראל) תבוצע בדיקה אחת לכל גורם, בכל מיתקן הפקה שלא נבדק לגורם זה מיום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006). במיתקן הפקה שבו התגלה אחד מהגורמים בשיעור כלשהו, יימשך הניטור לגורם זה לפי הנחיות רשות הבריאות; במיתקני הפקה שבהם לא התגלה הגורם ייפסק הניטור של גורם זה. 3. קבוצת תדירות ניטור ג' (גורמים שהסיכוי שיהוו מפגע תברואי קטן מלהצדיק ניטור קבוע כבר בשלב זה, ואולם נדרש איסוף מידע כדי להעריך את נחיצות ניטורם בתנאי ארץ ישראל) יבוצעו בדיקות ב–25% ממיתקני ההפקה של כל ספק המספק מים מיותר משלושה מיתקני הפקה, במשך שנתיים מתחולת התקנות; רשות הבריאות תאשר את רשימת מיתקני ההפקה שבהם יבוצעו הבדיקות; בהתאם לממצאי הבדיקות בכל הארץ יחליט המנהל על קבוצת הניטור שאליה יסווגו מזהמים אלה (קבוצה "א", "ב", "ד", "ה" או הפסקת הניטור). 4. קבוצת תדירות ניטור ד' (גורמים העלולים להוות סיכון בריאותי, והעלולים להימצא רק באזורים ממוקדים) הניטור יבוצע לפי הוראות המנהל, בהתאם למידת הסיכון הבריאותי-סביבתי הקיים בכל אזור. 5. קבוצת תדירות ניטור ה' (גורמים אי–אורגניים בעלי השפעה בריאותית) לכל גורם יבוצע ניטור פעם בשנה בכל מיתקן הפקה. אם הריכוז של גורם מסוים בבדיקה האחרונה שבוצעה, לרבות בדיקה שבוצעה לפני יום התחילה, נמוך מ–60% מהריכוז המרבי, וסקר תברואי לא העלה ממצאים המצדיקים תדירות בדיקה מוגברת, תרד תדירות הדיגום לפעם בחמש שנים. התדירות תוגבר לתדירות שנתית אם באחת הבדיקות יעלה ריכוז הגורם על 60% מערכו המרבי המותר. 6. קבוצת תדירות ניטור ו' (חנקה) יבוצע ניטור שנתי בכל מיתקני ההפקה. אם הריכוז בבדיקה גבוה מ–50 מג"ל, תעלה תדירות הדיגום לפעם בשלושה חודשים. הורדת תדירות הדיגום לפעם בשנה תהיה באישור רשות הבריאות. 7. קבוצת תדירות ניטור ז' (גורמים בעלי השפעה אורגנולפטית) לגורם שנקבע לו ריכוז מרבי, יבוצע ניטור פעם בשנה בכל מיתקן הפקה. אם הריכוז בבדיקה האחרונה שבוצעה, לרבות בדיקה שבוצעה לפני יום התחילה, נמוך מ–60% מהריכוז המרבי, תרד תדירות הדיגום לפעם בחמש שנים. לגורם שלא נקבע לו ריכוז מרבי, יבוצע ניטור פעם בחמש שנים בכל מיתקן הפקה. 8 . קבוצת תדירות ניטור ח' (גורמים בעלי השפעה אורגנולפטית) לגורמים אלה יבוצע ניטור פעם בשנה בכל מקורות המים. 9. קבוצת תדירות ניטור ט' (חומרים רדיואקטיביים) יבוצע ניטור שנתי לפולטי קרינה ? ופולטי קרינה ? בכל מיתקני ההפקה. בהתאם לתוצאות הבדיקות האחרונות של סך פולטי ? וסך פולטי ? יש לפעול לפי אחד מהמסלולים האלה: (1) מסלול ראשון: נמצא כי תוצאות הבדיקות נמוכות מ–0.2 בקרל לליטר לסך פולטי ? ו–1 בקרל לליטר סך פולטי ? (אחרי הפחתת ריכוז האקטיביות של אשלגן40-), תדירות הדיגום תהיה פעם בחמש שנים. (2) מסלול שני: נמצא כי תוצאות הבדיקות גבוהות מ–0.2 בקרל לליטר סך פולטי ? או 1 בקרל לליטר סך פולטי ? (אחרי הפחתת ריכוז האקטיביות של אשלגן40-), תבוצע בדיקה מפורטת לרדיונוקלידים מתוך טבלה ד' בתוספת הראשונה על פי כללים שייקבעו על ידי המנהל, ובתנאים כלהלן: (א) נמצא כי הערך הסכומי היחסי של הרדיונוקלידים קטן מ–0.6, תבוצע בדיקה נוספת אחרי 3 שנים לסך פולטי ? וסך פולטי ? ; (ב) נמצא כי הערך הסכומי היחסי של הרדיונוקלידים בין 0.6 ל–1 תבוצע בדיקה נוספת לאחר שנה לסך פולטי ? וסך פולטי. (תקנה 13(א), (ב), 11(ג) ו–(ג)) בדיקות ותדירות הדיגום במערכת אספקת מים טבלה א': בדיקות מיקרוביאליות, חומר חיטוי פעיל ועכירות
טבלה ב': בדיקות למתכות - ברזל, נחושת ועופרת
טבלה ג': בדיקות לפלואוריד (1) נקודת דיגום מייצגת תיבדק לפחות בתדירות רבעונית; (2) באזורים המקבלים מים ממקור קבוע תילקח דגימה מנקודת דיגום אחת מייצגת; (3) ביישובים המקבלים מים ממקורות שונים יילקחו דגימות מים כמפורט בטבלה:
טבלה ד': בדיקות לאסבסט
(תקנות 2, 4(2), 19(א), (ב), (ד), עד (ו)) חיטוי טבלה א': חומרי חיטוי
טבלה ב': תוצרי לוואי של חיטוי
טבלה ג': תדירות הדיגום לתוצרי הלוואי של חיטוי • הטבלאות מתייחסות למצב אספקת מים בלא החלפת סוג המחטא; • כאשר סוג המחטא מוחלף לתקופות מסוימות, יש להתחיל במעקב על פי התדירות הנדרשת לאחר שבוע ימים; • ייעשה שקלול שנתי של הרמות שנמדדו בהתאם לזמן השימוש בכל אחד מהמחטאים. טבלה ג'1: ניטור אמוניה, חנקית, כלוריט + כלוראט, וברומאט
טבלה ג'2: ניטור טריהלומתנים
הערות לטבלה ג'2: • בתקופה שבה נמצאו ריכוזים גבוהים מהריכוז המרבי המותר תועלה תדירות הדיגום לאחת לשבועיים; • מערכת אספקה שבה מסופקים לסירוגין מי תהום ומים עיליים תחשב כמערכת המספקת מים עיליים. טבלה ג'3: ניטור מופחת לטריהלומתנים
הערות לטבלה ג'3: ניטור מופחת בהתאם לטבלה יבוצע רק אם הריכוז הנמדד לטריהלומתנים בכל נקודות הדיגום במערכת אספקת המים נמצא נמוך מ–0.05 מג"ל במשך שנה רצופה. (תקנות 2, 4(2), 18(א) ו–(ג) ו–36(ג)) הוראות ניטור ואיכות להתפלה
הערות לטבלה: 1. ערך תפעולי שאישרה רשות הבריאות להפעלת מיתקן ההתפלה. 2. במים שהותפלו מקידוחי מים מליחים ריכוז הסידן המומס לא יקטן מ–50 מג"ל כ–3CaCO ובלבד שערכי ה–CCPP יהיו בגבולות הריכוז המותר ושאישרה רשות הבריאות. 3. (Calcium Carbonate Precipitation Potential ) פרמטר כמותי המייצג את פוטנציאל השיקוע של (CaCO3 (s בין מצב תמיסה עד לשיווי משקל בין הפאזה המימית למוצקה: חישוב הפרמטר מתבצע באופן איטרטיבי מתוך ידיעת הפרמטרים האלה בפאזה המימית: אלקליניות כללית, ריכוז סידן מומס, EC של המים, pH וטמפרטורה; תוכנה לכימיה של מים כדוגמת תכנת ה–STASOF4 וה–(RTW model) AWWA , תבצע את החישוב. 4. לא חל על מיתקני התפלה קטנים של מים מליחים, המספקים עד 5,000 מ"ק מים ליום רק למערכת אספקת מים אזורית. כ"ט בניסן התשע"ג (9 באפריל 2013) יעל גרמן שרת הבריאות |