תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א-1981 1

(ב) אין בתקנה זו כדי למנוע תלמיד סיעוד לעסוק בסיעוד כאמור, בפיקוחו של מורשה לעסוק בסיעוד.

(1) הוא בעל תעודה המעידה שעבר בהצלחה את בחינות הבגרות הנערכות מטעם משרד החינוך והתרבות או בפיקוחו, או תעודה שמשרד החינוך והתרבות מכיר בה כשוות ערך לה;

(2) הוא סיים לימודי סיעוד לאחיות מוסמכות בבית ספר לסיעוד בישראל, שהכיר בו המנהל, בקורס שהמנהל אישר אותו ובהתאם לתכנית שהמנהל קבע, הכל לענין תקנת משנה זו;

(3) הוא עמד בבחינות ממשלתיות לאחיות מוסמכות שעורך האגף.

(ב) לצורך הרישום בפנקס כאחות מעשית ייחשב כבעל השכלה בסיעוד מי שנתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא סיים כתה י' בישראל במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, או שהוא בעל השכלה שמשרד החינוך והתרבות או המנהל מכירים בה כשוות ערך לה;

(2) הוא סיים לימודי סיעוד לאחיות מעשיות במוסד בישראל שהמנהל הכיר בו, בקורס שהמנהל אישר ובהתאם לתכנית שהמנהל קבע, הכל לענין תקנת משנה זו;

(3) הוא עמד בבחינות ממשלתיות לאחיות מעשיות שעורך האגף.

(ג) לצורך הרישום בפנקס כמטפלת ייחשב כבעל השכלה בסיעוד מי שנתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא בעל השכלה כמפורט בתקנת משנה (ב)(1);

(2) הוא סיים לימודי סיעוד למטפלות במוסד בישראל שהמנהל הכיר בו, בקורס שהמנהל אישר ובהתאם לתכנית שהמנהל קבע, הכל לענין תקנת משנה זו;

(3) הוא עמד בבחינות ממשלתיות למטפלות שעורך האגף.

(ג1) לצורך הרישום בפנקס במדור השתלמות מוכרת ייחשב כבעל השכלה בסיעוד מי שהתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא רשום בפנקס במדור אחות מוסמכת;

(2) הוא סיים השתלמות מוכרת בנושא, במשך זמן ובמקום שהכירה בהם האחות הראשית, הכול בהתאם לתכנית לימודים שקבע האגף;

(3) הוא עמד בבחינות ממשלתיות שערך האגף ובמתכונת שקבע.

(ד) המנהל רשאי להכיר בתעודה שניתנה מחוץ לישראל כהוכחה מספקת על השכלה בסיעוד, בתנאים או בסייגים או בלעדיהם, ולקבוע בחינות מיוחדות ותקופת אימון מיוחד למי שרכש את השכלתו בסיעוד מחוץ לישראל.

(1) לקבוע שענף פלוני בסיעוד יהיה מומחיות מוכרת;

(2) לקבוע למומחיות מוכרת תנאים לענין הכשרה, בחינה, תואר ותעודה;

(3) לייחד פעולות מסויימות בסיעוד לבעלי מומחיות מוכרת;

(4) להורות שיירשמו בפנקס בעלי תואר של מומחיות מוכרת.

(ב) מיום שיוחדה פעולה לבעלי מומחיות מוכרת, או מיום לאחריו שנקבע בצו, לא יעסוק מורשה לעסוק בסיעוד במרפאה בפעולה שיוחדה כאמור אלא אם הוא רשום בפנקס כבעל אותה מומחיות.

(ג) על אף האמור בתקנה זו רשאי המנהל להורות שמורשה לעסוק בסיעוד שעסק בענף סיעוד לפני שנקבע כמומחיות מוכרת, יהיה רשאי להמשיך בעיסוקו עם או בלי התואר, בתנאים ובהגבלות שיחליט, לרבות בדבר התקופה שבה יהיה רשאי להמשיך בעיסוקו ובדבר הכשרה ובחינה.

(ד) אין בתקנה זו כדי למנוע מתמחה מלעסוק בפעולה כאמור בפיקוח של בעל מומחיות מוכרת.

(ב) הרשם רשאי לדרוש פרטים ומסמכים נוספים ואחרים ממבקש רישום.

(1) לתת היתר זמני לתקופה שימצא לנכון לעסוק בסיעוד, לרבות במומחיות מוכרת, למי שאיננו אזרח ישראלי או תושב ישראל ומבלי שיירשם בפנקס, אם הוא -

א. מוזמן לישראל למילוי תפקיד מסויים בסיעוד - בהגבלה לאותו תפקיד;

ב. בא לישראל ברשיון לישיבת ביקור - לתקופת רשיונו, ובתוספת כל תנאי שהמנהל יראה לנכון;

(2) לתת היתר לאזרח ישראלי או לתושב ישראל, המבקש רישום כאחות מוסמכת, לעסוק בסיעוד כאחות מעשית, עד להשלמת ההליכים ומילוי התנאים הדרושים לרישומו בפנקס בהתאם למעמדו המקצועי;

(3) לבטל את ההיתר הזמני.

(ב) (1) לשם בדיקת הכושר כאמור ימנה המנהל, מינוי כללי או מיוחד, ועדה רפואית של שלושה רופאים או שלושה פסיכיאטרים, לפי הענין;

(2) הועדה תגיש את ממצאיה ומסקנותיה בכתב למנהל.

(ג) לא יירשם מבקש הרישום בפנקס כל עוד לא התייצב ונבדק, אם דרש זאת המנהל.

(ד) המנהל רשאי להתלות את רישומו של מורשה לעסוק בסיעוד עד שייבדק, אם דרש זאת המנהל; ההתליה תפורסם בדרך שהמנהל ימצא לנכון.

(ה) (1) נוכח המנהל כי מחלה מסכנת של מורשה לעסוק בסיעוד גורמת לסכנה תכופה עד שאין לחכות לסיום ההליכים בועדה הרפואית, רשאי הוא להתלות את רישומו בפנקס עד להחלטה סופית לפי תקנה 14, וזאת לתקופה עד שלושה חדשים, ובלבד שיעביר את הענין בסמוך למתן ההחלטה בדבר ההתליה לטיפולה של ועדה רפואית;

(2) לא סיימה הועדה הרפואית את ההליכים, עד תום תקופת ההתליה, רשאי המנהל, בהסכמת הועדה הרפואית, להמשיכם לשלושה חדשים נוספים.

(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את מקצוע הסיעוד;

(2) השיג את רישומו במצג שוא;

(3) גילה חוסר יכולת, חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידו;

(4) הורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לעסוק בסיעוד;

(5) לא הציג בפני הרשם מסמכים בהתאם לתקנה 10.

(ב) לענין תקנת משנה (א) רואים נקבל כאילו ניתנה לו הזדמנות להגיש הגנה בכתב, אם שלושים ימים לפחות לפני מתן הצו לפי תקנה 15, הומצאה לו אישית, או בדואר רשום לפי מען מגוריו הקבוע, הודעה המפרטת את מהות הקובלנה ואת הכוונה לצוות כאמור בתקנה 15.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי נקבל לוותר, בכתב, על הקמת ועדה שתדון בענינו; ויתר הנקבל כאמור, יהיה המנהל רשאי לצוות כאמור בתקנה 15 גם אם לא מינה ועדה.

(1) ביקש מורשה לעסוק בסיעוד למחקו ממנו;

(2) נוכח כי מורשה לעסוק בסיעוד אינו רשאי לשבת בישראל.

(ב) נפטר מורשה לעסוק בסיעוד - ימחוק הרשם את רישומו בפנקס.

(ב) ביקש אדם להירשם בפנקס ולא רשמו הרשם תוך ששה חדשים מיום שקיבל את כל הפרטים והמסמכים הדרושים, רשאי הוא לערור על כך לפני השר תוך ששים ימים לאחר תום ששת החדשים האמורים.

(ג) בערר לפי תקנה זו רשאי השר לתת הוראות כפי שיראה לנכון.

(ד) אין בהגשת ערר לפי תקנה זו כדי לעכב את ביצועה של החלטת המנהל, אלא אם הורה השר אחרת בכתב.

(ב) בעד היתר זמני כאמור בתקנה 12(1) ו–(2), תשולם אגרה בסכום כמפורט בפרט 28 בתוספת השנייה לתקנות האגרות.

(ב) על אף האמור בתקנה 3 אין בתקנות אלה כדי לפגוע במי שמוסד רפואי ציבורי הכיר בו לפני תחילת תקנות אלה, בתיאום עם הסתדרות האחיות והאחים בישראל, כרשאי לעסוק בו בסיעוד והמשיך לעסוק בו וכל עוד הוא עוסק בו כאמור, ותקנות 13, 14, 15, 16 ו-19 יחולו עליו בשינויים המחוייבים.

(ג) תקנה 5(ב)(1) ו-(ג)(1) לא תחול על מי שהתחיל את לימודיו במוסד כאמור בתקנה 5(ב)(2) או (ג)(2) לפני יום ט"ו באייר התש"ם (1 במאי 1980).

(ד) תקנה 5(א)(1) לא תחול על מי שרשום בפנקס כאחות מעשית או כמטפלת עם תחילתן של תקנות אלה לפי תקנת משנה (א) ונתקבל ללימודי סיעוד כמפורט בתקנה 5(א)(2) לא יאוחר מיום כ"ט באלול התשמ"א (28 בספטמבר 1981), ועל מי שהחל בלימודי סיעוד לאחיות מוסמכות כמפורט בתקנה 5(א)(2) לפני כ' באלול התש"ם (1 בספטמבר 1980).