תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (שיעורי פחת), התשמ"ו-1986 1

(1) בנין של חברה תעשייתית המשמש מפעל תעשייתי שבבעלותה - 5;

(2) בית מלון - 5;

(3) בנין שאינו כלול בפסקה (1) או (2) למעט מבנה המשמש בחקלאות - 4;

(4) ציוד לבניה - 20;

(5) כלי שיט - 10;

(6) ציוד המשמש בתי מלון - 20;

(7) ציוד בבעלותה של חברה תעשייתית, המשמש במפעל תעשייתי -

(א) אם הציוד מופעל במשמרת אחת - 20;

(ב) אם הציוד מופעל בשתי משמרות - 30;

(ג) אם הציוד מופעל בשלוש משמרות - 40;

(8) אוטובוס חדש שיובא בשנת המס - 15;

(9) אוטובוס חדש המורכב בישראל, שהערך המוסף בייצורו הוא 20% לפחות, שנרכש בשנת המס - 30.

(ב) (1) על אף האמור בתקנת משנה (א), חברה תעשייתית שבבעלותה ציוד המשמש במפעל תעשייתי, והציוד נרכש על ידה בשנת המס 1986, או לאחר מכן תהיה רשאית לבחור בשנת המס הראשונה שבה היא תובעת פחת בשל הציוד, בין חישוב הפחת בהתאם לאמור בתקנת משנה (א), לבין חישובו בהתאם לשיטת היתרה הפוחתת כאמור להלן; השיטה שבה תבחר כאמור, תחול בכל התקופה שבה היא תובעת פחת בשל ציוד, והחברה לא תוכל לחזור בה מבחירתה.

(2) פחת בשיטת היתרה הפוחתת יחושב מדי שנת מס, בשיעור מיתרת המחיר המקורי של הציוד כפי שנקבע לתחילת אותה שנת מס או למועד רכישת הציוד - לפי המאוחר, כמפורט להלן:

(א) אם הציוד מופעל במשמרת אחת - 30% לשנה בכל אחת מ–4 השנים הראשונות וכל היתרה בשנה החמישית;

(ב) אם הציוד מופעל בשתי משמרות - 40% לשנה בכל אחת מ–3 השנים הראשונות וכל היתרה בשנה הרביעית;

(ג) אם הציוד מופעל בשלוש משמרות - 50% לשנה בכל אחת מ–2 השנים הראשונות וכל היתרה בשנה השלישית.

לענין זה, "יתרת מחיר מקורי" - כמשמעותו בסעיף 88 לפקודה.

(ג) (1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), נישום שעיקר פעילותו היא פעילות מזכה, רשאי לבחור שהפחת בשל ציוד המשמש בידו לפעילות מזכה ואשר השימוש בו החל לראשונה בישראל בתקופה הקובעת, יהיה בשיעור שנתי של 100% ואם השימוש כאמור החל בתקופה הנוספת, כי שיעור הפחת יהיה בשיעור שנתי של 150% משיעור הפחת שהוא זכאי לו לפי תקנות הפחת או לפי תקנות אלה (להלן - הפחת המוגדל), ובלבד שסך כל הפחת שניתן לציוד, לפי כל דין, לא יעלה על המחיר, המקורי שלו; לענין זה -

(2) האמור בפסקה (1) יחול רק אם הציוד שימש בידי אותו נישום לפעילות מזכה בכל התקופה מהמועד שבו החל בשימוש בציוד לראשונה ועד תום שנת המס שבה היה זכאי לפחת לפי תקנת משנה זו לגבי אותו ציוד.

(3) האמור בפסקה (1) לענין קבלת פחת בשיעור שנתי של 100% לא יחול על נישום שפעילותו היא בתחום שלגביו קיבל זכיון או זכיון משנה מטעם המדינה, וכן לא יחול על נישום שהמדינה משתתפת, במישרין או בעקיפין, בתקציבו לשנות המס 1991 או 1992, בשיעור של 30% או יותר ולענין הפחת המוגדל לא יחול על נישום שפעילותו היא בתחום שלגביו קיבל זכיון או זכיון משנה מטעם המדינה, או זכיון על פי חוק, וכן לא יחול על נישום שהמדינה משתתפת, במישרין או בעקיפין, בתקציבו לשנות המס 1993 או 1994, בשיעור של 30% או יותר; מענקים לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, או לפי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, לא יראו אותם כהשתתפות המדינה לענין פסקה זו.

(4) החל הנישום בשימוש בציוד במהלך שנת מס פלונית, יחול האמור בפסקה (1) רק אם בשנת המס שבה החל השימוש בציוד וגם בשנת המס שלאחריה עיקר פעילותו היא פעילות מזכה.

(5) בחר הנישום בקבלת פחת מוגדל בשל ציוד מסוים, לא יוכל עוד לבחור בתקופה הנוספת בפחת לפי תקנות הפחת או בפחת רגיל לפי תקנות אלה, לפי הענין (להלן - הפחת הרגיל), בשל אותו הציוד; בחר הנישום בפחת הרגיל בשל ציוד מסוים, לא יוכל עוד לבחור בשלו בתקופה הנוספת בפחת המוגדל.

(ב) חברה תעשייתית שבבעלותה ציוד כאמור בתקנה 2(ב)(1) שחוק מחוקי העידוד חל לגביו, תהיה רשאית בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), לבחור בשנת המס הראשונה שבה היא תובעת פחת בשל הציוד, לחשב את הפחת בהתאם לשיטת היתרה הפוחתת, כאמור בתקנה 2(ב)(2). בחרה כאמור - תחול שיטה זו בכל התקופה שבה היא תובעת פחת בשל הציוד, והיא לא תוכל לחזור בה מבחירתה ולא תהא רשאית לגבי אותו ציוד לתבוע פחת לפי השיעורים שנקבעו בחוקי העידוד או בתקנה 2(א).

(ב) ציוד שהפחת לגביו חושב לפי תקנה 2(ב) או 4(ב), יחולו לגביו הוראות תקנות אלה בכל התקופה שבה תובעת החברה התעשייתית פחת בשלו.