חוק הרשויות המקומיות (הקניית רכוש ציבורי), התשי"ח-1958 1 |
| 3. סעיף 2 אינו חל על נכסים שנתקיימה בהם אחת מאלה: (2) משמשים לצרכים או לשירותים דתיים; (3) משמשים למפעל ניקוז היכול לשמש נושא להקנייה לפי סעיף 16 לחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח-1957, או לאישור תכנית לפי סעיף 51 לחוק האמור; (4) משמשים מפעל מים שאינו מספק מים לרוב התושבים של הרשות המקומית ושרוב אספקת המים שלו איננו לתושבי הרשות המקומית; אולם מותר לתת צו הקנייה, בכפוף לאמור בסעיף 2, על באר מים שהיא חלק ממפעל מים, ועל הנכסים הכרוכים בבאר, כשרוב אספקתה לצרכים ביתיים. |
| 7. העברת נכסים עקב צו ההקנייה פטורה מתשלום מס, אגרה או תשלום חובה אחר המשתלמים למדינה או לרשות המקומית. |
| 9. תובענה לביטול צו הקנייה תוגש תוך ששה חדשים מיום תחילת תקפו של הצו. |
| 10. שילמה הרשות המקומית לבית המשפט כל סכום שנצטוותה לשלם כתמורה או כפיצויים לפי חוק זה, ישמש לה התשלום הגנה טובה בכל תביעה שתוגש נגדה על ידי אדם הטוען שהוא זכאי לאותו תשלום. |
| 11. בית המשפט רשאי לבטל צו הקנייה או לשנותו או להחזירו לשר הפנים לעיון שנית, ורשאי הוא לתת כל סעד ביניים או סעד משלים הנראה לו. |
| 12. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבית המשפט לפי חוק זה ובדבר דיני הראיות שינהגו לפיהם. |