פקודת העיריות [נוסח חדש] 1 |
| 1. [תיקונים: התשכ"ה (מס' 3), התשמ"ד, התשס"ד (מס' 2), התשס"ה (מס' 3), התשע"ד (מס' 2)] בפקודה זו (להלן - הפקודה) - [תיקונים: התשכ"ה (מס' 3), התשמ"ד, התשס"ד (מס' 2), התשס"ה (מס' 3), התשע"ד (מס' 2)] |
| 2. תושביו של כל אזור שתחומיו מתוארים כאמור בתוספת הראשונה הם עיריה. |
| 7. עיריה של תושבי אזור פלוני תיקרא על שם אותו אזור ויהיו לה קיום-תמיד וזכות לתבוע ולהיתבע בשמה המואגד. |
| 8א. [תיקון התשכ"ז (מס' 3)] (א) רשאי השר, לפי שיקול-דעתו וללא עריכת-חקירה לפי סעיף 8, להרחיב באכרזה את תחומה של עיריה פלונית על ידי הכללת שטח שנקבע בצו לפי סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948. (ב) הרחיב השר תחום-עיריה כאמור, רשאי הוא, בצו, למנות מבין יושבי השטח חברים נוספים למועצה; חבר המועצה שנתמנה כאמור יכהן כל עוד מכהנת המועצה, אולם רשאי השר, בצו, למנות אחר במקומו. |
| 9א. (תיקון התש"ס) (א) השר רשאי לאשר הסדרים בין רשות מקומית מעבירה לבין עיריה קולטת לענין העברת חלק מהכנסות העיריה הקולטת מארנונה כללית ומהיטלי השבחה, לרשות המקומית המעבירה, והכל לתקופה, בתנאים ובשיעורים כפי שיקבע, ובלבד שהסדרים כאמור לא יכללו העברה של הכנסות מארנונה כללית בשל נכסים מסוג מבנה מגורים או הנמצאים באזורי מגורים; בסעיף זה, (ב) אישר השר הסדר כאמור בסעיף קטן (א), תעביר העיריה הקולטת לרשות המקומית המעבירה את ההכנסות מארנונה כללית ומהיטלי השבחה שהעיריה הקולטת התחייבה להעביר בהסדר שאושר. |
| 9ב. [תיקונים: התשס"ו (מס' 3), התשפ"ד (מס' 4)] (א) בסעיף זה - (ב) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר2 ולאחר עיון בתסקיר של ועדת חקירה שמינה השר לענין זה (בסעיף זה - ועדת החקירה לחלוקת הכנסות), להכריז בצו, כי אזור המצוי בתחום רשות מקומית, אחת או יותר, שלא נכלל בו שטח המיועד בתכנית למגורים בלבד ואשר תחומו יוגדר בצו, יהיה אזור שבו ההכנסות מארנונה כללית, או ההכנסות מארנונה כללית יחד עם ההכנסות מהיטלי השבחה או מאחד או יותר מתשלומי החובה, יחולקו בין הרשות המקומית שבתחומה מצוי אותו אזור לבין רשות מקומית, אחת או יותר, לרבות עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית באזור, כהגדרתו בסעיף 341א(א), הסמוכה לרשות המקומית האמורה או הגובלת בה (בסעיף זה - אזור חלוקת הכנסות), הכל כפי שנקבע בצו. (ג) צו לפי סעיף קטן (ב) יכלול, נוסף על האמור באותו סעיף קטן, פירוט בענינים אלה: (1) גבולות אזור חלוקת ההכנסות; (2) שיעור ההכנסות שלו זכאית כל אחת מהרשויות המקומיות המנויות בצו, שייקבע בהתחשב, בין השאר, בהוצאות הרשות המקומית שבתחומה נמצא אזור חלוקת ההכנסות, בשל אותו אזור; (3) ענינים נוספים הנדרשים לביצועו. (ד) הוצא צו כאמור בסעיף קטן (ב), יועברו ההכנסות שנקבעו בצו, ישירות, מהרשות המקומית שבתחומה נמצא אזור חלוקת ההכנסות לרשויות המקומיות המנויות בצו. (ה) לצורך הכנת תסקיר לענין הכרזה לפי סעיף קטן (ב), תבחן ועדת החקירה לחלוקת הכנסות את ההצדקה להכרזה כאמור, לאחר שנתנה לראשי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, או למי מטעמם, הזדמנות להביע את עמדתם; סברה ועדת החקירה לחלוקת הכנסות כי קיימת הצדקה להכרזה כאמור, תתייחס הועדה בתסקיר, בין השאר, לכל אחד מהענינים האמורים בסעיף קטן (ג). (ו) תסקיר כאמור בסעיף קטן (ה), יוגש לשר בתוך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים מיום מינוי ועדת החקירה לחלוקת הכנסות ויפורסם, בעת הגשתו, באתר האינטרנט של משרד הפנים; השר ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת התסקיר כאמור, את החלטתו המנומקת לענין קבלת מסקנות התסקיר או דחייתן; החלטת השר המנומקת תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים. (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 9א ומהוראות סעיף 7 לפקודת המועצות המקומיות. |
| 10. השר רשאי דרך אכרזה לשנות תיאורו של תחום-עיריה בלא לערוך חקירה כאמור בסעיף 8, ובלבד ששינוי התיאור אינו משנה את התחום ואינו מרחיבו או מצמצמו. |
| 12. רשאי השר להכריז שאזור פלוני הכלול בתחום העיריה יהיה רובע עירוני, אם נוכח שתושבי אותו אזור רוצים בכך. |
| 13. הוכרז רובע עירוני לפי הוראות הפקודה, יהיה לו ועד שייקרא ועד רובע פלוני. |
| 17. (תיקון התשל"ט) לכל עיריה תהיה מועצה. |
| 18. (בוטל). |
| 19. (תיקון התשפ"ה) (א) מספר החברים של מועצה העומדת לבחירה ייקבע על ידי השר לפי הטבלה הנתונה להלן בהתאם למספר התושבים שהיו רשומים ביום הקובע בספר התושבים המתנהל לפי פקודת מרשם התושבים, התש"ט-1949, והנוגע לתחום העיריה ובצירוף מספר התושבים המתקבל מהחישוב כאמור בסעיף קטן (א1); תעודה מאת השר המעידה על מספר זה תשמש ראיה חותכת לתכנה; וזו הטבלה:
(א1) למספר התושבים כאמור בסעיף קטן (א) יתווסף מספר תושבים שהוא מכפלה של שני תושבים לכל יחידת דיור כמספר יחידות הדיור החדשות למגורים באותה עירייה, כפי שנמסר לפי סעיף 168א(ב); ואולם, לא יימנו תושבים לפי מספר יחידות הדיור, אם המספר שהיה אמור להתווסף נמוך מחמישה אחוזים ממספר התושבים בעירייה באותה העת או אם מספר יחידות הדיור החדשות באותה עירייה נמוך מ-1,000; לעניין זה, "יחידות דיור חדשות" - יחידות דיור שטרם ניתנה לגביהן תעודת גמר לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ובלבד שיש לגביהן היתר בנייה בתוקף כמשמעותו באותו חוק, ואישור תחילת עבודה כהגדרתו בסעיף 157ב לחוק האמור, למעט יחידות דיור כאמור שהן דירת תמורה כהגדרתה בסעיף 17 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016. (ב) השר רשאי להגדיל את מספר חברי המועצה של עיריה הנמנית עם סוג משלושת הסוגים הראשונים, כדי המספר המקסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו. |
| 20 - 23. (בוטלו). |
| 24. [תיקון התשנ"ד (מס' 3)] (א) מועמדים בבחירות למועצה שפקיד הבחירות הכריז עליהם כמי שנבחרו חברי מועצה לפי סעיף 46 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן - חוק הבחירות), או שנקבעו כחברי המועצה בפרוטוקול שנוהל לפי סעיף 66 לחוק הבחירות, יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות; התקיימו בחירות חוזרות לראשות העיריה לפי סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, יתחילו המועמדים האמורים לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות החוזרות. (ב) המועצה תקיים את ישיבתה הראשונה תוך 14 ימים מיום התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א). |
| 25. מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד שתיכנס לתפקידה מועצה חדשה. |
| 26. (תיקון התשל"ט) |
| 27 - 34. (בוטלו). |
| 36 - 45. |
| 46 - 119. |
| 120. [תיקונים: התשל"ג, התשל"ג (מס' 2), התשמ"ט, התשנ"ו (מס' 2), התשס"א, התשס"ח (מס' 2)] אלה הפסולים לכהן כחברי-מועצה: (1) מי שמקום-מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום העיריה; (3) שוטר; (4) עובד המדינה בשכר, שעבודתו קשורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה; (5) עובד בשכר באותה עיריה; (6) עובד בשכר בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה; (7) מי שהוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, 1936, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי הפקודה האמורה או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן - טרם עברו שנתיים ממועד תחילתו; (8) מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון; (9) מי שנידון למאסר כאמור בסעיף 7 לחוק הבחירות ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות סעיף 7א לחוק האמור; (10) מי שחייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, |
| 121. המכהן כחבר-מועצה והוא פסול לכך, דינו - קנס אלפיים וחמש מאות לירות. |
| 122א. 3 [תיקונים: התשל"ח (מס' 2), התשס"ו] (א) חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעיסקה עם העיריה; לענין זה, (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול - (1) לגבי חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א); (2) לגבי הסכם בהליכי רכישה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור; (3) לגבי חוזה או עיסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות. (ג) חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או עפ"י החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא העיריה חייבת להחזיר את מה שקיבלה עפ"י החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב. (ד) לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלעיריה שליטה בו כדין התקשרות עם העיריה; לענין זה, (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע בכתב חבר המועצה למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה. (ו) העובר ביודעין על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת או קנס חמישים אלף לירות או פי שלושה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על-ידי העבירה או שלושת הענשים כאחד. (ז) הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון. (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 122. (ט) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על מי שכיהן כחבר מועצה, במשך שמונה עשר חודשים מיום שתמה כהונתו בשל אחד מאלה: (1) הוא חדל לכהן כחבר המועצה לפי סעיף 123; (2) הוא התפטר מכהונתו כחבר מועצה לפי סעיף 124; (3) הוא אינו מכהן עוד במועצה לאחר קיומן של בחירות למועצה. |
| 123א. [(תיקונים: התשל"ט, התשס"א, התשס"ח (מס' 2), התשע"ב (מס' 2)] (א) נראה לראש העיריה כי חבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף 123, ישלח לו ראש העיריה הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך; ההודעה תישלח לחבר המועצה במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לממונה. (ב) נראה לממונה שחבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף 123, ולא שלח ראש העיריה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוך ארבעה עשר יום מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש העיריה. (ג) כתום שלושים יום מיום שנשלחה אליו ההודעה לפי סעיף קטן (א) או (ב) תיפסק כהונתו של חבר המועצת זולת אם תוך הזמן האמור - (1) עתר לבית משפט לעניינים מינהליים כמשמעותו בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (בפקודה זו — בית משפט לעניינים מינהליים) לביטול ההודעה; במקרה זה לא יחדל לכהן אלא אם בית המשפט החליט על כך; (2) התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה, והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב על כך לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה או לידי ראש העיריה, הכל לפי הענין. (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי סעיף 120(8), תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי. (ה) על מי שפסול לכהן לפי סעיף 120(9) יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם עתר לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1), יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בעתירה. (ו) על מי שפסול לכהן לפי סעיף 120(10) יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו–(ה), בשינויים אלה: (1) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תישלח בידי הגזבר, והוא יציין בה כי על חבר המועצה לשלם את חובו או להסדיר אותו, לרבות בדרך של פריסתו (בסעיף זה - הסדרת חוב); (2) כהונתו של חבר המועצה תיפסק בתום שישים יום מיום שנשלחה אליו הודעה כאמור בפסקה (1), זולת אם - (א) בתוך שלושים יום ממועד משלוח ההודעה הסדיר את החוב; (ב) בתוך שישים יום ממועד משלוח ההודעה התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג); (3) הגזבר יודיע לממונה על תחילת השעיה ועל הפסקת כהונה של חבר המועצה; (4) הממונה יוודא את קיומן של הוראות סעיף קטן זה. |
| 125א. [תיקונים: התשנ"ב, התשנ"ג (מס' 2), התש"ס (מס' 3)] (א) חבר המועצה שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו תוך שלושים ימים מיום פרישתו, לא ייכלל בבחירות למועצה שלאחריה ברשימת מועמדים שהגישה סיעה של המועצה היוצאת או סיעה של הכנסת. (ב) חבר המועצה שפרש מסיעתו לא יהיה במהלך כהונת אותה המועצה לראש העיריה או לסגן ראש העיריה. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על התפלגות סיעה. (ד) לענין סעיף זה - (1) פרישת קבוצה של שניים מחברי מועצה מתוך סיעה שנבחרו בה שלושה חברי מועצה, או פרישת קבוצה של שלושה מחברי המועצה מסיעתם, יהא מספר חבריה אשר יהא, ובלבד שכל חברי הקבוצה מסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם, לראש העיריה ושהפרישה נעשתה שנתיים לפחות אחרי מועד התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף 24; (2) התפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות של המועצה היוצאת שנקבעו כאמור בסעיף 25(א) לחוק הבחירות או צירוף של ארגונים שלא היו סיעה במועצה היוצאת או צירוף של סיעה של המועצה היוצאת וארגון כאמור וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן סיעות או ארגונים; ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה לפקיד הבחירות בעת הגשת רשימת המועמדים שלה הודעה בכתב בדבר צירוף של סיעות או ארגונים כאמור בציון ההשתייכות של המועמדים; |
| 125ב. [תיקונים: התשנ"ב, התשע"ב (מס' 2)] (א) דבר פרישתו של חבר המועצה, כאמור בסעיף 125א ייקבע בידי ראש העיריה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה על ידי רוב חברי הסיעה שעליה נמנה חבר המועצה שאת פרישתו מבקשים לקבוע, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה ולאחר שניתנה לנציג המבקשים ולחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע, הזדמנות לטעון טענותיהם בפני ראש העיריה. (ב) חבר המועצה שדבר פרישתו נקבע על-ידי ראש העיריה או סיעה שבקשתה לפי סעיף קטן (א) נדחתה, או לא נענתה תוך 30 ימים, רשאים לעתור לבית משפט לענינים מינהליים. (ג) עתירה כאמור תוגש תוך 30 ימים מהחלטת ראש העיריה או מתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), הכל לפי המוקדם. (ד) החליטו ראש העיריה או בית המשפט כי חבר המועצה פרש מסיעתו, יודיע על כך ראש העיריה לפקיד הבחירות שנתמנה לפי סעיף 29 לחוק הבחירות, לא יאוחר מיום קביעת הסיעות לפי סעיף 25 לחוק האמור. |
| 125ג. [תיקון התשס"ה (מס' 8)] |
| 126. (תיקון התשל"ט) (א) עיריה תפעל באמצעות ראש העיריה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי פקודה זו, לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, או לפי כל דין אחר. (ב) ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על העיריה בפקודה זו או בכל דין אחר יבוצעו כראוי. |
| 127 - 128. (בוטלו). |
| 129. [תיקונים: התשנ"ח, התשס"ג (מס' 4), התשע"א (מס' 3)] (בוטל). |
| 130. [תיקונים: התשמ"ז (מס' 2), התשס"ד (מס' 7)] (א) מועצת עיריה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר, רשאית לבחור מבין חבריה יושב ראש בהסכמת ראש העיריה, ובלבד שלא יקבל שכר. (ב) על בחירתו של יושב ראש המועצה יחולו הוראות סעיף 26 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, בשינויים המחוייבים. (ג) החלטה על בחירת יושב ראש מועצה תתקבל בישיבה מיוחדת וברוב חברי המועצה, ויכול שהבחירה תתקיים באותה ישיבה. (ד) ראש העיריה, סגן ראש העיריה או חבר ועדת ההנהלה לא ייבחר ליושב ראש המועצה. (ה) יושב ראש המועצה לא יהיה רשאי לקבל משכורת מקופת העיריה. |
| 132. [תיקון התשמ"ז (מס' 2)] לענין סעיפים 130 ו-131, |
| 133-135. |
| 138. בכפוף לאמור בסעיף 137(ב), שום פעולה או הליך של מועצה או של ועדה מוועדותיה לא יהיו נטולי-תוקף משום כך בלבד שנתפנה מקום במועצה. |
| 140. (תיקון התשל"ט) ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי העיריה - יהיה ראש העיריה אחראי לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר ובהתאם להוראות אחרות של פקודה זו או של דין אחר; בהעדר ראש העיריה יהיו החובות האמורות על ממלא מקומו לפי סעיפים 14 או 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975. |
| 140ג. [תיקונים: התשס"ד (מס' 3), (מס' 4), התשס"ה (מס' 7), התשע"ד (מס' 2)] בסימן זה - |
| 142א. [תיקון התשס"ד (מס' 3)] (א) סבר השר שעיריה אינה פועלת במידה מספקת לגביית ארנונה ואספקת מים ושיעורי גביית אספקת המים והארנונה של העיריה בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר, הם כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, למנות אדם מתאים (בסימן זה - גובה ממונה), לגביית ארנונה, אספקת מים, מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות, קנסות ושאר תשלומי חובה, המגיעים לה לפי כל דין (בסימן זה - מסי העיריה); מינוי גובה ממונה יהיה לתקופה של שנתיים, ורשאי השר להאריך או לקצר את תקופת המינוי כפי שיקבע. (ב) (1) בעיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 4 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסיה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה - המדרג החברתי-כלכלי) - חמישים אחוזים או פחות; (2) בעיריה המשויכת לאשכולות 5 עד 7 בהתאם למדרג החברתי-כלכלי - חמישים וחמישה אחוזים או פחות. (3) בעיריה המשויכת לאשכולות 8 עד 10 בהתאם למדרג החברתי-כלכלי - שישים אחוזים או פחות. (ג) לענין מינויו של גובה ממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 17 עד 18, 18ג ו–24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (בחוק זה - חוק החברות הממשלתיות), בשינויים המחויבים; ואולם לענין תנאי הכשירות הנדרשים לפי סעיף 24(ג) לחוק האמור, יקראו את סעיף 16א לאותו חוק כך שבכל מקום, במקום "החברה" ובמקום "תאגיד" יבוא "רשות מקומית". (ד) השר רשאי לקבוע את השכר שישולם לגובה הממונה, ורשאי הוא להורות כי שכרו ישולם מקופת העיריה. (ה) לגובה ממונה יהיו כל הסמכויות הנתונות על פי כל דין, לעיריה, לראש עיריה או לעובד עיריה לצורך גביית מסי העיריה; מונה גובה ממונה לפי הוראות סעיף זה וכל עוד המינוי בתוקף, לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה הסמכויות האמורות. (ו) (1) גובה ממונה רשאי לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם ביצוע תפקידו והנמצאים ברשות העיריה, לרבות ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, היועץ המשפטי לעיריה ועובדי העיריה, וכן לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ושבסמכות העיריה לפי דין או הסכם, לדרוש ולקבל אותם; מי שנדרש למסור מידע או מסמך כאמור ימלא אחר הדרישה בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה. (2) לצורך ביצוע תפקידו תהיה לגובה הממונה גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בסעיף זה - מאגר מידע) של העיריה, וכן לכל מאגר מידע שמחזיק בו גורם אחר ושלעיריה קיימת נגישות אליו, לפי דין או הסכם. (3) הוראות סעיף 170ב(ג) יחולו לגבי גובה ממונה, בשינויים המחויבים. (ז) לצורך ביצוע תפקידו יסתייע גובה ממונה, ככל הנדרש, בעובדי העיריה אשר יפעלו בהתאם להוראותיו. (ח) ראה גובה ממונה שלצורך ביצוע תפקידו על העיריה להתקשר בחוזה עם אדם שאינו עובד העיריה, רשאי הוא, באישור הממונה, להורות לראש העיריה להתקשר בחוזה עם אותו אדם לפי הוראות סעיף 195, בתוך תקופה שיורה ושלא תפחת מ–30 ימים; לא קיים ראש העיריה אחר הוראת הגובה הממונה בתקופה שהורה, רשאי הגובה הממונה להתקשר בחוזה עם אותו אדם, בשם העיריה. (ט) היתה התקשרות כאמור בסעיף קטן (ח) טעונה מכרז לפי פקודה זו, ייערך המכרז לפי הוראות הפקודה, בשינויים שיקבע השר ובשינוי זה: הוראות סעיף 148 לא יחולו וחברי ועדת המכרזים יהיו לענין זה הגובה הממונה והוא יהיה היושב ראש, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה ושני נציגים מקרב עובדי משרד הפנים שימנה הממונה. |
| 142ג. [תיקון התשס"ד (מס' 3)] (א) מונה לעיריה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה, כולן או חלקן, כפי שיקבע השר: (1) החשב המלווה, והוא בלבד, יהיה ממונה על גביית מסי העיריה; לחשב המלווה מוקנות כל הסמכויות הנתונות, על פי כל דין, לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה לצורך גביית מסי העיריה, ולא יהיו לעיריה, לראש העיריה, או לעובד העיריה הסמכויות האמורות, כל עוד מינוי החשב המלווה עומד בתוקפו; מונה לעיריה חשב מלווה וטרם מינויו מונה לה גובה ממונה לפי הוראות סעיף 142א(א), יפסיק השר את כהונתו של הגובה הממונה; (2) על אף הוראות כל דין, לא תינתן הנחה ממסי העיריה, אלא אם כן אישר החשב המלווה, בכתב, את החלטת המועצה או ועדת ההנחות בדבר מתן הנחה כאמור; החלטת מועצה או ועדת הנחות שלא אושרה כאמור - בטלה; (3) דבר מינויו של החשב המלווה יצוין בכל מסמך של העיריה שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית, בנוסח שיקבע השר; (4) עיריה, ראש עיריה, מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה, ועובד העיריה, לא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם העיריה, לרבות לענין תנאי העסקה כהגדרתם בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה; בסעיף זה, (5) התחייבות כספית מטעם העיריה לא תחייב את העיריה אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי פקודה זו, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לעיריה חשב מלווה וכי זו תחייב את העיריה רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור - בטלה; (6) לא יתמנה אדם לעובד העיריה אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; לא יסרב החשב המלווה לאשר העסקה ותנאי העסקה כאמור אלא משיקולים תקציביים או אם נוכח שהעסקת העובד אינה כדין; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור - בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהא זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור; (7) ראש העיריה או מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה, ועובד העיריה, חייבים למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן; (8) לחשב המלווה יהיו הסמכויות האמורות בסעיף 142א(ה) הדרושות לו לשם מילוי תפקידו ויחולו לענין זה הוראות הסעיף האמור; (9) הסמכות להעביר כספים מסעיף אחד שבתקציב למשנהו, לפי הוראות סעיף 211, תהיה נתונה לחשב המלווה ולענין זה ייקרא הסעיף האמור כך שבמקום "ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר" יבוא "חשב מלווה רשאי, באישור השר". (ב) אישר השר, לגבי עיריה, תכנית הבראה, ונוכח השר שהעיריה אינה פועלת לביצועה של תכנית ההבראה וכי אין בסמכויות הנתונות לחשב מלווה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי להבטיח את ביצועה, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר4 , להקנות לחשב המלווה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, את הסמכויות הנתונות לפי פקודה זו ולפי כל דין אחר לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה, או לעובד העיריה, כולן או חלקן, ככל הנדרש לצורך ביצוע תכנית ההבראה, ובכלל זה: (1) פיטורי עובדים; (2) התקשרות בהתחייבות כספית בשם העיריה; (3) קבלת אשראי; (4) הכנת תקציב ותקציב מילואים לעיריה והגשתו לאישור השר; (5) הטלת ארנונה כללית על הנכסים שבתחומי העיריה, וכן הטלת שאר מסי העיריה שהעיריה מוסמכת להטילם על פי כל דין. (ג) הוקנו לחשב המלווה הסמכויות כאמור בסעיף קטן (ב), לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה או לעובד העיריה, לפי הענין, הסמכויות שהוקנו כאמור. |
| 143. [תיקונים: התשל"ה, התשנ"ד, התשס"ד (מס' 3)] (א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש עיריה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד, ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש עיריה ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים הכשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים: (1) המועצה נחשבת כמועצה שחדלה לפי סעיף 137(ב); (2) המועצה או ראש העיריה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי הפקודה או בכל דין אחר או שאינם מנהלים כשורה את תחום שיפוטה, לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם; (3) ועדת חקירה מצאה כי המועצה או ראש העיריה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, והמליצה לפני השר על סיום כהונת ראש העיריה או על פיזור המועצה. (ב) התקיים אחד המקרים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), בתוך שנה לפני המועד הקבוע לקיום בחירות לפי סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן - חוק הבחירות), לא ימנה השר ראש עיריה, מועצה או ועדה לפי סעיף קטן (א). |
| 143א. 5 [תיקון התשס"ד (מס' 3), (מס' 4)] (א) השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות כללים המתייחסים לעיריה שבה, בין השאר, יש שיעור גירעון שוטף, שיעור גירעון מצטבר, שיעור גביית ארנונה ושיעור גביית תשלומי אספקת מים (בסעיף זה - שיעורים). (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את השיעורים בשלושה מדרגים, שבמסגרתם יפעל שר הפנים כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ורשאים הם לקבוע את השיעורים כולם או חלקם: (1) שיעורים שבהגיע העיריה אליהם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה (בסעיף זה - ועדה); (2) שיעורים שבהגיע העיריה אליהם רשאי השר להורות על מינוי ועדה; (3) שיעורים שבהגיע העיריה אליהם לא יורה השר, על מינוי ועדה. (ג) (1) תקנות לפי סעיף זה יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף זה בלבד והם לא יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף 143(א). (2) שיעורים שנקבעו לפי סעיף זה יחולו על מינוי ועדה לפי סעיף זה בלבד ולא יחולו על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה לפי סעיף 143(א). (ד) (1) השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות הוראות המתייחסות לעיריה שחלות עליה הוראות פרק ד'1 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בפקודה זו - חוק יסודות התקציב), שלא עמדה באחד או יותר מיעדי תכנית ההבראה, שהוכנה לגביה, או שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה בתוך שלושים ימים שתחילתם מיום שהודיעה לשר הפנים על החלת הוראות סעיף 31יד בפרק האמור עליה. (2) בתקנות לפי סעיף קטן (ד)(1) יקבעו השרים תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה, ולגבי עיריה שלא הגישה הצעה לתכנית הבראה כאמור בסעיף 31יד, תנאים שבהתקיימם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה. (3) השרים רשאים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לגבי עיריה שלא הגישה תכנית הבראה על אף הוראת השר לעשות כן כאמור בסעיף 140ד לפקודת העיריות, תנאים שבהתקיימם השר יהיה רשאי להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה או על מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה. |
| 144. ועדת חקירה לענין סעיף 143 תמונה על–ידי השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, ולא יהיה בה חבר המועצה ולא רוב חברים שהם עובדי המדינה. |
| 145. [תיקונים: התשל"ה, התשנ"ט (מס' 2), התשס"ד (מס' 3), התשס"ה (מס' 10)] (א) לוועדה שמונתה לפי סעיף 143 למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה, ימנה השר מתוך חבריה יושב–ראש, ואם נראה לו - גם סגן או סגנים ליושב ראש. (ב) ליושב–ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לראש העיריה, ולסגן יושב–ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לסגן ראש העיריה. (ג) הוראות סעיף 143 יחולו לגבי יושב–ראש וסגן או סגנים ליושב–ראש, בשינויים המתאימים. (ד) יושב–ראש או סגן יושב–ראש, רשאים לקבל מתוך קופת העיריה שכר שיקבע השר מזמן לזמן. זכויותיהם לגמלאות יבוטחו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, וקופת העיריה לא תישא בכל עלות בשל זכויותיהם לגמלאות בעבור תקופת כהונתם בתפקידים האמורים, למעט בתשלומים השוטפים לקופת הגמל. |
| 146. [תיקונים: התשנ"ד, התשס"ד (מס' 3), התשס"ט] (א) מועצה או ועדה ממונות לפי סעיף 143 יכהנו עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות לפי סעיף 4 לחוק הבחירות, ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת משלוש שנים, ויהיו להן כל הסמכויות והחובות המוקנות למועצה או למועצה ולראש העיריה, לפי הענין, לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של מועצה או ועדה ממונה. |
| 146א. [תיקונים: התש"ס, התשע"ב (מס' 6)] לבקשת נושה של עיריה או לבקשת שר הפנים, באישור שר המשפטים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הוראות הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ"ט-1999, יחולו, בשינויים המחויבים, על עיריה. |
| 146ב. [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (בוטל). |
| 146ג. [תיקון התשס"ח (מס' 3)] (בוטל). |
| 146ד. [תיקון התשס"ח (מס' 3)] |
| 149. המועצה תבחר מבין חבריה ועדת כספים קבועה שתפקידה לייעץ למועצה בכל ענייני כספים של העיריה. |
| 149ב. [תיקונים: התשל"ה, התשס"א (מס' 4)] (א) בעיריה שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעותו בפקודת המשטרה תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי. (ב) חברי ועדת הבטחון יהיו - (1) נציגי העיריה שתמנה המועצה; (2) נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג"א מחוזי, כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד; נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז; (3) חברים אחרים כפי שתחליט הועדה. (ג) (נמחק). |
| 149ד. [תיקונים: התשנ"ה (מס' 5), התשנ"ו] (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת הנחות (להלן - הועדה) שסמכויותיה יהיו - (1) לתת הנחה מסכום הארנונה הכללית המוטלת על נכס 6 באותה שנת כספים, אלמלא ההנחה, בשיעורים המפורטים להלן: (א) לנזקק המחזיק בנכס המשמש למגוריו - עד 70%; לענין זה, (ב) למחזיק בנכס, שהוא הבעלים הראשון של בנין חדש ריק, שמיום שהסתיימה בנייתו והוא ראוי לשימוש, אין משתמשים בו במשך תקופה רצופה שיקבע השר - עד 100%. (2) לדון בבקשות למחיקת סכום המגיע לעיריה לפי סעיף 339, שאינו ארנונה, ולהגיש המלצותיה לשר. (ב) חברי הועדה יהיו - (1) שלושה חברי המועצה, אשר שניים מהם חברים בסיעות המיוצגות בועדת ההנהלה ואחד חבר בסיעה הגדולה ביותר, שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה, שקיבלה 7 את מרב קולות הבוחרים; היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה - יהיה חבר ועדה אחד לפחות מי שאינו חבר המועצה; (2) הגזבר, מנהל מחלקת הרווחה, ומנהל מחלקת הגביה או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין סעיף זה מבין עובדי העיריה; (3) היועץ המשפטי שמינתה העיריה לפי חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל"ו-1975, או עורך דין ממשרדו או מלשכתו ובעיריה שלא מינתה יועץ משפטי כאמור, עורך דין שמינתה המועצה לענין זה. (ג) המועצה תמנה מבין חבריה שמונו לועדה, את יושב ראש הועדה ואת ממלא מקומו. (ד) מנין חוקי בישיבות הועדה יהיה נוכחות של יושב ראש הועדה או ממלא מקומו, היועץ המשפטי והגזבר. (ה) החלטות הועדה אינן טעונות אישור המועצה אך יונחו על שולחנה. |
| 149ז. [תיקון התש"ס (מס' 2)] (א) המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום מעמד הילד ובני הנוער, להגן עליהם ולהבטיח את זכויותיהם, לרבות מימוש עקרונות של טובת הילד, אי אפליה, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים וזכותם של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם ולהשתתף בצורה נאותה בקבלת החלטות הנוגעות לעניניהם. (ב) חברי הועדה יהיו - (1) שלושה עד חמישה חברי מועצה; (2) מנהל אגף החינוך; (3) מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים ציבוריים; (4) אחד ממנהלי בתי הספר בעיר; (5) נציג ארגון המורים העל-יסודיים; (6) נציג ארגון מורי אגודת ישראל - בעיר שבה פועל מוסד חינוך שמוריו חברים בארגון; בפסקה זו, (7) נציג הסתדרות המורים; (8) יושב ראש מועצת התלמידים העירונית; (9) יושב ראש ועד ההורים העירוני; (10) מפקד תחנת המשטרה שבתחום סמכותו נמצאת העיר; (11) נציג תנועות הנוער בעיר; (12) נציג ארגון התנדבותי שענינו קידום עניני ילדים ונוער; (13) חברים נוספים, כפי שתקבע המועצה. |
| 149ח. [תיקון התשס"ד (מס' 6)] (א) המועצה תבחר ועדה להנצחת זכרם של נרצחי פעילות טרור, שתפקידה ליזום ולתכנן דרכי הנצחה ופעולות הנצחה לתושבי העיר שנרצחו בעקבות פעילות טרור. (ב) מספר חברי הועדה לא יפחת משלושה ולא יעלה על תשעה; שליש מהם יהיו חברי המועצה, שליש נציגי ציבור ושליש בני משפחות של נרצחי פעילות טרור שהיו תושבי העיר, שהמועצה קבעה את דרך בחירתם. (ג) לענין סעיף זה, |
| 149ט. [תיקון התשס"ה (מס' 4)] (א) המועצה תבחר ועדת חינוך שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לחינוך; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התבניות המאושרות; כן תייעץ הוועדה למועצה בתחומים כאמור. (ב) חברי הוועדה יהיו - (1) ראש העיריה או ממלא מקומו לפי הוראות סעיף 14(ג) בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, והוא יהיה היושב ראש; (2) שלושה עד שישה חברי מועצה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); (3) שני נציגים של בתי ספר שבתחום שיפוטה של העיריה, שהם מנהלי בית ספר או סגניהם, האחד מבית ספר שניתן בו חינוך יסודי שייבחר על ידי הסתדרות המורים, והאחר מבית ספר שניתן בו חינוך על–יסודי שייבחר על ידי ארגון המורים העל–יסודיים; (4) נציג ועד ההורים העירוני; (5) יושב ראש מועצת התלמידים העירונית, ואולם אם אין הוא זכאי להצביע בבחירות לעיריה לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, תבחר מועצת התלמידים העירונית נציג אחר במקומו הזכאי להצביע בבחירות כאמור. (ג) מספר חברי המועצה שיכהנו בוועדת החינוך מכוח סעיף קטן (ב)(2) ייקבע על ידי המועצה, כך שכלל מספר החברים בוועדה יהיה בלתי זוגי. |
| 149י. [תיקונים: התשס"ה (מס' 4), התשס"ח (מס' 7)] (א) המועצה תבחר ועדה לאיכות הסביבה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לשמירה על איכות הסביבה ולהבטחת פיתוח ושימוש בני קיימא של הסביבה; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותעקוב אחר ביצוע התכניות המאושרות. (ב) חברי הוועדה יהיו - (1) ארבעה חברי מועצה; (2) עובד בכיר שהוא האחראי לתחום איכות הסביבה בעיריה; (3) שני נציגי ציבור שהם תושבי העיר; את האחד תבחר המועצה בהתייעצות עם ארגונים מקומיים שענינם בשמירת איכות הסביבה ואת האחר יבחרו ארגונים מקומיים כאמור, ובאין ארגון מקומי, תבחר המועצה את האחד בהתייעצות עם ארגון ארצי ואת האחר יבחר ארגון ארצי; (4) (נמחקה). (ג) לדיוני הוועדה יוזמן דרך קבע נציג ארגון ארצי ונציג השר להגנת הסביבה. (ד) בסעיף זה, |
| 150. נוסף על הועדות הנקובות בשמותיהן בפקודה זו, או בחוק אחר, רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות שתפקידן לייעץ למועצה בענינים או במקרים מסויימים. |
| 155. על פסילת חברותו של חבר-ועדה יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, הוראות הסעיפים 120, למעט פיסקה (1), ו-121. |
| 157. [תיקון התשע"ב (מס' 5)] ועדה שהסתיימה תקופת כהונתה כאמור בסעיף 163, תמשיך בתפקידה עד תום שבעה חודשים מיום תחילת כהונת המועצה או עד שתוקם ועדה חדשה, לפי המוקדם. |
| 167. [תיקונים: התשל"א (מס' 2), התשל"ט, התש"ן, התשנ"ה (מס' 3), (מס' 6), התשס"א (מס' 4), התשס"ב (מס' 3), התשס"ג, התשס"ד (מס' 3), התשס"ה (מס' 3), התשס"ו (מס' 2)] (א) מועצה רשאית, ולפי דרישת הממונה חייבת, למנות לעיריה מזכיר אם לא מונה מנהל כללי, ורופא וטרינר; כן חייבת המועצה למנות מהנדס; מינוי לפי סעיף קטן זה יהיה של אנשים ראויים, בדרך של מכרז פומבי בכפוף להוראות סעיף קטן (א2), ואפשר למנות אדם ליותר ממשרה אחת מהמשרות האמורות. (א1) ראש העיריה רשאי, ולפי דרישת הממונה חייב, למנות לעיריה מנהל כללי ובלבד שהמועצה לא מינתה מזכיר. (א2) לא תמנה המועצה ולא ימנה ראש העיריה אדם, שעליהם למנותו, למשרה מהמשרות הנקובות בתוספת החמישית אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים בחרה בו, ולענין מנהל כללי, לא ימנה ראש העיריה אלא את מי שועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים אישרה את כשירותו והתאמתו לתפקיד. (ב) המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה לעיריה מבקר במשרה מלאה; (ג) לא ימונה ולא יכהן אדם כמבקר עיריה אלא אם כן נתקיימו בו אלה: (1) הוא יחיד; (2) הוא תושב ישראל; (3) הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון; (4) הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ-לארץ שהכיר בו, לענין זה, מוסד להשכלה גבוהה בישראל, או שהוא עורך דין או רואה חשבון; (5) הוא רכש נסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת; (6) הוא אינו חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בהנהלה פעילה או בגוף דומה אחר של רשימת מועמדים שהתמודדה בבחירות לרשות המקומית. (ג1) לא ימונה ולא יכהן כמבקר עיריה מי שכיהן כחבר מועצה, אלא אם כן עברו עשר שנים מתום כהונתו כחבר מועצה באותה עיריה, או שנתיים מתום כהונתו כחבר מועצה בעיריה גובלת. (ג2) מי שהיה מועמד בבחירות למועצת העיריה, לא יכהן כמבקר אותה עיריה, למשך כל תקופת כהונתה של אותה מועצה שאליה היה מועמד. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הממונה על המחוז לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו אחד מן התנאים המנויים בפסקאות (4) ו-(5) לסעיף קטן (ג), כמבקר העיריה, אם הוא רכש נסיון במשך עשר שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992. (ה) (1) המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה גזבר לעיריה; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם שר האוצר8 , יקבע תנאים לענין כשירות ופסלות לכהונה לגזבר. (2) נבצר מהגזבר זמנית למלא את תפקידו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; חדל הגזבר למלא את תפקידו וטרם מינתה המועצה גזבר אחר במקומו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה כאמור; ואולם רשאי השר להאריך תקופה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, ובלבד שנוכח כי המועצה נוקטת את כל הפעולות הדרושות למינוי גזבר וכי הארכה כאמור דרושה לשם השלמת הליך המינוי; ההוראות לפי פקודה זו החלות לגבי גזבר יחולו גם לגבי ממלא מקומו, למעט ההוראות לענין דרכי המינוי, תנאי הכשירות למינוי ופיטורים. |
| 168. (תיקון התשל"ט) אנשים שנתמנו כאמור בסעיף 167 יקבלו את המשכורת שתקבע המועצה. |
| 168א. (תיקון התשפ"ה) (א) לעניין אישור שכר של עובדים בעירייה בידי משרד הפנים והממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, המביא בחשבון את מספר התושבים בעירייה, ולעניין מספר המשרות התקניות בעירייה שנקבעות לפי מספר התושבים וסיווגן, יחושב מספר התושבים בעירייה בצירוף מספר התושבים המתקבל מהחישוב כאמור בסעיף 19(א1). (ב) רשות רישוי מקומית, כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, תמסור לגזבר העירייה, לשר הפנים ולשר האוצר את מספר יחידות הדיור החדשות, כהגדרתן בסעיף 19(א1), בתחומה של העירייה במועדים אלה: (1) 30 ימים לפני היום הקובע; (3) ב-1 בנובמבר בכל שנה. |
| 169. (בוטל). |
| 170. [תיקונים: התשל"ט, התש"ן, התשנ"ה (מס' 2), התשס"א (מס' 4), התשס"ב (מס' 3), התשס"ג, התשס"ד (מס' 3), התשס"ה (מס' 3), התשע"ט] (א) ראש העיריה רשאי למנות לעיריה עובדים שלא הוזכרו בסעיף 167 למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר. (ב) לא יתמנה אדם לעובד עיריה לרבות למשרות המנויות בתוספת החמישית, למעט המנהל הכללי, אלא לאחר שראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך הכריז על המשרה בפומבי על פי כללים לפי סעיף קטן (ג). (ב1) (1) במהלך מינוי למשרה המנויה בתוספת החמישית או למשרת פקח תונח לפני ועדת המכרזים הדנה בענין, חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום הרשעה של המועמד בעבירה שבשל אופייה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד; במהלך מינוי למשרת יועץ משפטי תונח לפני ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים חוות דעת כאמור, על ידי היועץ המשפטי של משרד הפנים; החליטה ועדת המכרזים בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי תחליט המועצה בענין מינוי אדם למשרה כאמור; בפסקה זו, (2) שר הפנים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לקבוע בעלי תפקידים נוספים שלגביהם תידרש חוות דעת היועץ המשפטי של העיריה כאמור בפסקה (1). (2א) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו–(2), במשרה מסוג שהיועץ המשפטי של העירייה קבע לגביה כי נדרשת בדיקת עברו הפלילי של מועמד כתנאי להתמנות לה, ניתן שלא למנות אדם אם הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לפי חוות דעתו של היועץ המשפטי של העירייה, לשמש במשרה כאמור, אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור או אם מתנהלת לגביו חקירה בעבירה כאמור; הוראות פסקה זו לעניין הרשעה או הגשת כתב אישום יחולו גם לגבי התקשרות של העירייה עם אדם שאינו עובד עירייה לשם מילוי תפקיד, ביצוע עבודה או מתן שירות בעבור העירייה, שהם מסוג שהיועץ המשפטי של העירייה קבע לגביו כאמור ברישה. (3) השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת יקבע דרכי מסירת מידע בדבר קיום הרשעה של מועמד כאמור בסעיף זה ועל דרכי מסירת מידע בדבר הגשת כתב אישום או קיום חקירה בעבירה לפי הוראות פסקה (2א). (ג) השר באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים בדבר דרכי מכרז ופרטיו, אם בדרך כלל ואם לסוגי משרות, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע משרות וסוגי משרות שעליהן לא תחול, בתנאים שיקבע, חובת מכרז. (ד) לא תחול חובת מכרז לפי סעיף קטן (ב) על משרות שלהן מתקבל אדם באמצעות לשכת תעסוקה לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959. (ה) ראש העיריה בהסכמת מבקר העיריה ימנה עובדים ללשכת מבקר העיריה בהתאם לתקנים שיקבע שר הפנים בתקנות ועל-פי האמור בהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד). תקנים לפי סעיף קטן זה ייקבעו בידי השר בהתחשב במספר התושבים, בתחומה של העיריה ובגורל תקציבה השנתי. (ה1) לא ימונה עובד ולא יכהן אדם כעובד ביקורת בלשכת מבקר העיריה אלא אם כן התקיימו בו הוראות סעיף 167(ג)(1) עד (4). (ה2) על אף הוראות סעיף קטן (ה1), רשאי ראש העיריה, בהסכמת מבקר העיריה, לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו התנאי האמור בסעיף 167(ג)(4) אם רכש ניסיון במשך שבע שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992. (ו) עובדי לשכת מבקר העיריה דינם כשאר עובדי העיריה, ואולם הם יקבלו הוראות מקצועיות ממבקר העיריה בלבד. (ז) לא יופסק שירותו של עובד אצל מבקר העיריה, שלא בהסכמתו של מבקר העיריה, אלא בכפוף להוראות סעיף 171א(1). (ח) בסעיף זה, |
| 170א. [תיקונים: התשל"א (מס' 2), התשל"ט, התש"ן, התשנ"ה (מס' 2), התשס"ב (מס' 3)] (א) ואלה תפקידי המבקר: (1) לבדוק אם פעולות העיריה, לרבות פעולות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, נעשו כדין, בידי המוסמך לעשותם, תוך שמירת טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון; (2) לבדוק את פעולות עובדי העיריה; (3) לבדוק אם סדרי הבוחן והוראות הנוהל הנהוגים בעיריה מבטיחים קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון; (4) לבקר את הנהלת חשבונות העיריה ולבדוק אם דרכי החזקת כספי העיריה ושמירת רכושה והחזקתו מניחות את הדעת. (ב) הבקורת לפי סעיף קטן (א) תיעשה גם לגבי המועצה הדתית שבתחום העיריה וכן לגבי כל תאגיד, מפעל, מוסד, קרן או גוף אשר העיריה משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית לגבי אותה שנת תקציב או משתתפת במינוי הנהלתם. למי שעומד לבקורת לפי סעיף קטן זה ייקרא להלן "גוף עירוני מבוקר". (ג) בכפוף לאמור בסעיף קטן (א) יקבע המבקר את תכנית עבודתו השנתית, את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת היקף הביקורת - (1) על פי שיקול דעתו של המבקר; (2) על פי דרישת ראש העיריה לבקר ענין פלוני; (3) על פי דרישת הועדה לעניני ביקורת, ובלבד שמספר הנושאים לביקורת לא יעלה על שני נושאים לשנת עבודה. (ד) המבקר יקבע על פי שיקול דעתו את הדרכים לביצוע ביקורתו. (ה) מבקר העיריה יכין ויגיש לראש העיריה מדי שנה הצעת תקציב שנתי ללשכתו, לרבות הצעת תקן, במסגרת הכנת התקציב לפי הפקודה. היקף הצעת התקציב לא יפחת משיעור קבוע באחוזים מהתקציב השנתי של העיריה, כפי שיקבע השר בהתחשב במספר התושבים בתחומה של העיריה ובגודל תקציבה השנתי. (ו) ועדת הכספים והמועצה ידונו בהצעות התקציב והתקן של לשכת מבקר העיריה, כפי שהגיש אותן מבקר העיריה, במסגרת דיוניהן בהצעת התקציב השנתי. |
| 170ג. [תיקונים: התשל"ט, התש"ן, התשס"ב (מס' 3)] (א) המבקר יגיש לראש העיריה דוח על ממצאי הביקורת שערך; הדוח יוגש אחת לשנה, לא יאוחר מ-1 באפריל של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדוח; בדוח יסכם המבקר את פעולותיו, יפרט את הליקויים שמצא וימליץ על תיקון הליקויים ומניעת הישנותם בעתיד; בעת הגשת הדוח לפי סעיף קטן זה, ימציא המבקר העתק ממנו לועדה לעניני ביקורת; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בהוראות סעיפים 21א ו-21ב לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. (ב) בנוסף לאמור בסעיף (א) רשאי המבקר להגיש לראש העיריה ולועדה לעניני ביקורת דו"ח על ממצאי ביקורת שערך בכל עת שייראה לו או כאשר ראש העיריה או הועדה לעניני ביקורת דרשו ממנו לעשות כן. (ג) תוך שלושה חדשים מיום קבלת דו"ח המבקר יגיש ראש העיריה לועדה לעניני ביקורת את הערותיו על הדו"ח וימציא לכל חברי המועצה העתק מהדו"ח בצירוף הערותיו. (ד) הועדה לעניני ביקורת תדון בדו"ח המבקר ובהערות ראש העיריה עליו ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה תוך חדשיים מיום שנמסרו לה הערות ראש העיריה כאמור בסעיף קטן (ג). לא הגיש ראש העיריה את הערותיו על הדוח עד תום התקופה האמורה, תדון הועדה בדוח המבקר ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה עד תום חמישה חודשים ממועד המצאתו על ידי מבקר העיריה לועדה בטרם תשלים הועדה את סיכומיה והצעותיה רשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לזמן לדיוניה נושאי משרה של העיריה או של גוף עירוני מבוקר כדי לאפשר להם להגיב על הדו"ח. (ה) (1) תוך חדשיים מן היום שהגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה תקיים המועצה דיון מיוחד בהם ובדוח המבקר ותחליט בדבר אישור הסיכומים או ההצעות כאמור; (2) לא הגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה לחברי המועצה עד תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד), או לא המציא ראש העיריה לכל חברי המועצה העתק מהדוח בצירוף הערותיו, ימציא המבקר עותק הדוח לכל חברי המועצה והמועצה תדון בדוח ובהמלצותיו לא יאוחר משבעה חודשים ממועד הגשתו לראש העיריה. (ו) לא יפרסם אדם דו"ח מן האמורים בסעיף זה או חלק ממנו או תכנו, לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה, ולא יפרסם ממצא בקורת של מבקר העיריה, ואולם מבקר העיריה או ראש העיריה רשאי, באישור הועדה, להתיר פרסום כאמור. (ז) היה למבקר העיריה יסוד להניח שראש העיריה או היועץ המשפטי של העיריה, הוא צד לעשיית עבירה לפי הוראות פרק ה' סימן ב' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, יעביר המבקר את הענין במישרין לידיעת מבקר המדינה. |
| 170ג1. (תיקון התשס"ב) דוחות המבקר, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או שהכין מבקר העיריה במילוי תפקידו, לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי, אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי. |
| 170ג1א. [תיקון התשס"ה (מס' 9)] (א) בסעיף זה, (ב) הצוות ידון בדרכים ובמועדים לתיקון ליקויים שנמצאו בדוח שהגיש מבקר העיריה ושנדון על ידי המועצה לפי סעיף 170ג(ה)(1) או (2), לפי הענין, ובדרכים למניעת הישנותם של ליקויים בעתיד. (ג) הצוות יגיש את המלצותיו לראש העיריה בתוך שלושה חודשים מיום שדוח מבקר העיריה נדון על ידי המועצה, וידווח לוועדה לעניני ביקורת על יישום המלצותיו אחת לשלושה חודשים. (ד) ראש העיריה רשאי לדחות את תיקונו של ליקוי מסוים, ובלבד שינמק דחיה זו לפני מבקר העיריה והוועדה לעניני ביקורת, בכתב, לא יאוחר משלושה חודשים לאחר שהוגשו לו המלצות הצוות. |
| 171. [תיקונים: התש"ן, התשס"ב (מס' 3), התשס"ד (מס' 3), התשס"ה (מס' 3), התשס"ה (מס' 9), התשע"ד (מס' 4)] (א) בכפוף להוראות סעיף זה, עובד העיריה שנתמנה לפי סעיף 167(א) לא יפוטר אלא אם כן, לפי המלצת ראש העיריה, הוחלט על כך בישיבת המועצה לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה. (א1) מנהל כללי שנתמנה לפי סעיף 167(א2), רשאי ראש העיריה לפטרו. (ב) (1) לא יפוטר היועץ המשפטי לעירייה או מהנדס העירייה, שהוא עובד העירייה או הגזבר, אלא לפי המלצת ראש העיריה ובאישור המועצה ברוב של שני שלישים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה; (2) לא יפוטר מבקר העיריה שהוא עובדה אלא באישור המועצה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה. (ג) לא תתקבל במועצה החלטה לפיטוריו של מבקר העיריה, מהנדס העירייה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה אלא לאחר שניתנה להם זכות לשאת לפני המועצה את דברם בענין הפיטורים. (ג1) (1) החליטה המועצה לפטר גזבר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) וסבר הגזבר כי ההחלטה לפטרו התבססה על טעמים שאינם עניניים, רשאי הוא לפנות לועדה שימנה השר לענין סעיף קטן זה בבקשה לבחון את החלטת המועצה; בועדה יהיו חברים נציגי השר ונציגי שר האוצר שימנו השרים מבין עובדי משרדיהם, ושמספרם ייקבע בידי השר; נוכחה הועדה לאחר שנתנה הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו, שהחלטת המועצה אינה נובעת משיקולים עניניים, רשאית היא לבטל את החלטת המועצה. (2) הועדה האמורה בפסקה (1) רשאית, מיזמתה או לבקשת ראש העיריה, לבדוק האם פעל גזבר שלא בהתאם להוראות פקודה זו או להוראות כל דין; מצאה הועדה כי גזבר פעל כאמור, רשאית היא, לאחר שנתנה לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להמליץ לפני מועצת העיריה לפטר את הגזבר; ראש העיריה יכנס, בתוך 14 ימים מיום קבלת המלצת הועדה כאמור, ישיבת מועצה לענין פיטוריו של הגזבר, שבה תינתן לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו; החלטת המועצה לפיטוריו של הגזבר לפי פסקה זו תתקבל, על אף הוראות סעיף קטן (ב)(1), ברוב של חברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה; לא החליטה המועצה על פיטוריו של הגזבר, רשאי השר להורות על פיטוריו לאחר ששקל את החלטת המועצה. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ג1) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על השעיית מבקר העיריה, מהנדס העירייה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה. (ה) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכותו של בית דין למשמעת לפי חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978, לפסוק בדבר פיטוריו של עובד עיריה שסעיף זה דן בו, בשל עבירת משמעת כמשמעותה בחוק האמור. |
| 171א. [תיקונים: התשל"ט, התשס"ד (מס' 4)] עובד העיריה שאינו מהעובדים המנויים בסעיף 171 - (1) יפטרו ראש העיריה על פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק המשמעת; (2) רשאית לפטרו ועדת פיטורים שחבריה הם: גזבר העיריה, המנהל הכללי של העיריה ובאין מנהל כללי - מנהל כוח האדם בעיריה, וכן היועץ המשפטי של העיריה - אם הפיטורים היו שלא מחמת עבירת משמעת כמשמעותה בחוק המשמעת. |
| 173. ראש העיריה רשאי להעביד עובדים ופועלים בשירות העיריה לפי שכר יומי הנוהג לגביהם, ככל הדרוש לביצוע עבודות שיש עליהן הרשאה בתקציב השוטף שאושר בהתאם להוראות הפקודה. |
| 173ב. [תיקונים: התשע"א (מס' 5), התשע"ב (מס' 4)] (א) בקרב עובדי עירייה, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה או שהוא בן העדה הדרוזית (בסעיף זה - ייצוג הולם); הוראות סעיף זה יחולו לגבי בני העדה הדרוזית בעירייה שבתחומה למעלה מעשירית מהתושבים אך לא יותר ממחציתם הם בני העדה הדרוזית. (ב) נדרשת העדפת מועמד לשם ביצוע הוראות סעיף קטן (א), תינתן העדפה כאמור אם המועמד הוא בעל כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים. (ג) עירייה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם, לגבי כלל המשרות או לגבי סוגים של משרות. (ד) הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה בעיריה והקידום בעבודה לפי פקודה זו. (ה) העירייה תגיש לשר הפנים, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בקרב עובדיה. (ו) שר הפנים יגיש אחת לשנה לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כמשמעותה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, ולוועדה הנוגעת בדבר, דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו באותה שנה לפי סעיף קטן (ה) באשר לייצוג הולם בקרב עובדי העיריות כמפורט להלן: (1) לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת — באשר לייצוג הולם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה בקרב עובדי העיריות; (2) לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת — באשר לייצוג הולם של בני העדה הדרוזית בקרב עובדי העיריות. |
| 174א. [תיקון התשס"א (מס' 3)] (א) אדם שהוא קרוב משפחה של ראש העיריה או של אחד מסגניו לא יתקבל לעבודה בעיריה ולא יתמנה למשרה בה. (ב) אדם, שקרוב משפחתו ממונה על יחידה מיחידות העיריה, לא יתקבל לעבודה באותה יחידה ולא יתמנה למשרה בה. (ג) אדם, שקרוב משפחתו עובד ביחידה מיחידות העיריה, לא יתמנה לתפקיד הממונה על אותה יחידה, אלא אם כן המינוי אינו יוצר ביניהם יחסי כפיפות. (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על קבלה לעבודה או על מינוי של עובד ארעי, של עובד המועסק בעיריה על פי חוזה מיוחד ושל אדם המועסק על ידי קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאים שר הפנים וועדת השירות להתיר העסקת אדם כעובד העיריה בנסיבות מיוחדות שיפורטו בכתב. (ו) השר יקבע את דרכי מינוים של חברי ועדת השירות וסדרי עבודתה. (ז) בסעיף זה - |
| 177. עובד-עיריה לא יעסוק ולא ישתתף, במישרין או בעקיפין, בעבודות-חוץ. |
| 178. רשאי עובד-עיריה, באישור ראש העיריה, לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות העיריה גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה. |
| 179. רשאי ראש-עיריה, באישור המועצה, להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת-חוץ שלא על מנת לקבל פרס. |
| 181. עובד-עיריה, העובד בעבודת-חוץ על מנת לקבל פרס בניגוד להוראות סעיפים 177 - 180, דינו - קנס פי-שלושה משווי הפרס שניתן בעד אותה עבודה. |
| 182. |
| 186. |
| 187. כל מקרקעין שהם קנינה של עיריה יירשמו בספרי האחוזה על שם העיריה. |
| 188. [תיקונים: התשכ"ז, התשל"ט, התשנ"א (מס' 5), התשע"ד (מס' 2), התשע"ו, התשע"ח (מס' 5)] (א) עיריה לא תהיה רשאית למכור מקרקעין, להחליפם או למשכנם אלא על פי החלטת המועצה ברוב חבריה ובאישור השר או מי שהוא הסמיך לכך. (ב) עיריה רשאית להשכיר מקרקעין או להרשות שימוש במקרקעין שאין בו משום שכירות, אולם השכרת מקרקעין לתקופה העולה על חמש שנים והשכרת נכס שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל על שכירותו, טעונות החלטה ואישור כאמור בסעיף קטן (א). (ב1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), עשייה במקרקעין כאמור בסעיפים קטנים אלה בעירייה איתנה אינה טעונה אישור השר; הודעה על אישור מועצת העירייה לעשייה במקרקעין בעירייה איתנה תפורסם באתר האינטרנט של העירייה בתוך 15 ימים ממועד האישור. (ב2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ב1), הרשאת שימוש במקרקעין ששטחם עולה על שלושים דונם לתקופה העולה על חמש שנים, טעונה את אישור השר, אם ייעודם של המקרקעין לפי התכנית החלה עליהם לא שונה בשלוש השנים שקדמו למועד ההרשאה וההרשאה לא הותנתה בתנאי שלפיו ייעוד המקרקעין והשימוש המותר בהם לפי התכנית החלה עליהם לא ישונה; אישור השר לא יינתן אלא לאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; לעניין זה, “תכנית" - כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. (ג) התמורה שנתקבלה ממכירת מקרקעין של העיריה תשמש אך ורק לקניית מקרקעין; ואולם רשאי שר הפנים, אם ראה שטובת הציבור דורשת זאת, להתיר עשיית שימוש אחר בתמורה. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 197. תפורסם באתר האינטרנט של העירייה בתוך 15 ימים ממועד האישור. |
| 189. כל הכספים המתקבלים על ידי העיריה או בשבילה מכוח הוראותיהם של הפקודה או של כל דין אחר, או בכל דרך שהיא, יהיו קופה שתיקרא קופת העיריה. |
| 192. [תיקון התשס"ד (מס' 3)] הגזבר יהיה אחראי לבטחונה של קופת העיריה. |
| 194. |
| 197. לא תתקשר עיריה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי מכרז פומבי. |
| 198. השר יקבע, בתקנות, את צורת המכרז ואת דרכי הזמנתן וקבלתן של הצעות המחירים, ורשאי הוא לקבוע בהן סוגים של חוזים כאמור, שבהם רשאית העיריה להתקשר ללא מכרז פומבי או ללא מכרז בכלל. |
| 198א. (תיקון התשע"ו) (א) בסעיף זה - (3) תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח לא תחרוג מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור; (4) גזבר העירייה ומהנדס העירייה הציגו לפני הוועדה המקצועית והמועצה את אלה: (א) אומדנים של עלות כלל עבודות הפיתוח הנדרשות במישרין ליישום התכנית, של עלות עבודות הפיתוח שייכללו בהסכם הפיתוח ושל התמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור; האומדנים האמורים יתבססו, בין השאר וככל הניתן על מכרזים לעבודות מאותו סוג שנערכו על ידי העירייה או על ידי עיריות בעלות מאפיינים דומים או בעבורן או שניתן לגביהם אישור לפי סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-1972, והכול אם תוצאותיהם פורסמו ב–18 החודשים שקדמו לעריכת האומדנים; (ב) אישור בדבר התקיימות התנאי האמור בפסקה (2); (ג) חוות דעת שלפיה תמורת עבודות הפיתוח שתיקבע בהסכם הפיתוח אינה חורגת מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור; (ד) אומדן של היטלי הפיתוח והיטל ההשבחה האמורים בסעיף קטן (ג); (5) הסכם הפיתוח יכלול תנאים שיבטיחו את איכות עבודות הפיתוח ואת אחריות היזם לבדק העבודות ולתיקון ליקויים בהן; (6) הוועדה המקצועית המליצה למועצה ברוב חבריה לאשר התקשרות בהסכם הפיתוח לאחר ששוכנעה בהתקיימות התנאים האמורים בסעיף קטן זה וכי הסכם הפיתוח נדרש מטעמי חיסכון ויעילות, והתקשרות בו מיטיבה עם העירייה. (ג) העירייה רשאית לשלם את התמורה ליזם בעבור ביצוע עבודות הפיתוח הכלולות בהסכם הפיתוח בתשלום בכסף או בתשלום בדרך של קיזוז כנגד אגרות, היטלים או דמי השתתפות לפי חוקי עזר של העירייה שהיזם חב לעירייה עקב הבנייה על ידו בתחום התכנית (להלן - היטלי פיתוח), וכן כנגד היטל השבחה לפי סעיף 196א לחוק התכנון והבנייה שהיזם חב לעירייה בשל מימוש זכויות כמשמעותו בתוספת השלישית לחוק האמור, ובלבד - |
| 198ב. [תיקון התשע"ו (מס' 4)] (א) בסעיף זה - (ב) על אף האמור בסעיף 197, עירייה שהיא רשות חינוך מקומית כהגדרתה בחוק לימוד חובה, תתקשר בחוזה ביטוח תאונות אישיות לתלמידים עם מי שזכה במכרז פומבי שתערוך חברה משותפת, לפי הסדר שהתקיימו בו הוראות אלה: (2) שיעור דמי העמילות המרביים שמבטח יהיה רשאי לשלם לסוכני ביטוח יהיה כפי שקבע שר החינוך לפי סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה; (3) תקופת הביטוח לא תעלה על שנה, ועורך המכרז רשאי לחדשה לשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, בהתאם לתנאי המכרז, כך שתקופת ההתקשרות הכוללת לא תעלה על שלוש שנים; (4) החברה המשותפת תפעל באמונה ובשקידה לטובת המבוטחים בלבד, ותהיה רשאית לקבל מהזוכה במכרז מידע שברשותו הנוגע לתביעות לתגמולי ביטוח שהוגשו לפי חוזה הביטוח, ובלבד שאינו כולל שמות מבוטחים או פרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותם; (5) החברה המשותפת, או חברה–בת שלה שהיא סוכן ביטוח, לא יישאו באחריות בכל הנוגע לקיום חוזה ביטוח בין עירייה וזוכה במכרז לפי סעיף זה, לגבי התקשרות שהן אינן מנהלות או מרכזות אותה ואינה נובעת מהליך עריכת המכרז עצמו. |
| 199. בכפוף להוראות הפקודה או התקנות על פיה רשאית עיריה להיות צד לשיק הנושא עליו את יום הוצאתו למעשה ולהתחייב בשטר-חוב. |
| 200. האמור בסעיף 199 לא יתפרש כפוטר מאחריות אישית את החותם בשם עיריה על שטר שאין העיריה מוסמכת להתחייב בו או שאין הוא מוסמך לחייב בו את העיריה. |
| 201. [תיקון התשס"ה (מס' 7)] (א) בכפוף להוראות סעיף 202 רשאית עיריה - מכוח צו של השר, אך לא באופן אחר, ובהתאם לתנאים שנקבעו בצו - ללוות כספים מכל אדם לכל מטרה שתאושר על ידי השר, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של העיריה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית עיריה שלא מתקיים בה אחד או יותר מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) בסעיף 45ב(א) בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בסעיף קטן זה - חוק יסודות התקציב), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור בסעיף 45ב(ג) בחוק יסודות התקציב, שלא מכוח צו של השר שניתן לפי סעיף קטן (א), ללוות כספים מכל אדם לאחת או יותר מהמטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 45ב(ד) בחוק יסודות התקציב, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של העיריה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה. |
| 203א. (תיקון התשל"ט) |
| 204. (תיקון התשל"ט) לכל עיריה יהיה תקציב שנתי. |
| 205. (תיקון התשנ"א) שנת הכספים לכל העיריות תתחיל באחד בינואר של כל שנה. |
| 207. השר רשאי, לאחר שנתן דעתו על השקפת המועצה, לשנות או לדחות פריט בתקציב, או להוסיף פריט אם הוספתו היא, לדעתו, חיונית לטובת הציבור מחמת נסיבות חורגות מהרגיל הקשורות בעיריה. |
| 209. תמצית התקציב המאושר יפורסם ברשומות. |
| 214. (תיקון התשנ"ז) מועצה תמנה רואה חשבון; מינויו של רואה החשבון והפסקת העסקתו טעונים אישור השר וייעשו על פי הוראות סימן זה. |
| 216. [תיקונים: התשנ"ז, התשס"א (מס' 4), התשס"ה (מס' 7)] (א) עיריה תערוך דוחות כספיים שנתיים וחצי שנתיים (להלן - דוחות כספיים); ראש העיריה והגזבר יחתמו על הדוחות הכספיים; רואה החשבון יבקר את הדוחות הכספיים השנתיים ויסקור את הדוחות הכספיים החצי שנתיים (להלן - דוחות מבוקרים), והם יידונו בועדת הכספים ובמועצה ויוגשו לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים (להלן - הממונה על החשבונות). (ב) תמצית הדו"חות הכספיים השנתיים הכוללת פרטים כפי שיקבעו שר הפנים ושר האוצר10 (בסעיף זה - תמצית הדוחות הכספיים), תפורסם בעיריה שבה קיים עיתון מקומי - בעיתון מקומי, לא יאוחר מיום 1 באוקטובר של כל שנה לענין דו"ח המתייחס לשנה הקודמת, וכן תפורסם בכל עיריה בדרך ובמועד שיקבע שר הפנים, דרך כלל או לסוגי עיריות; בסעיף זה, (ג) לא פרסמה העיריה בעיתון מקומי את תמצית הדו"חות הכספיים כאמור בסעיף קטן (ב) עד יום 1 באוגוסט, יפרסם הממונה על החשבונות את תמצית הדו"חות, על חשבון העיריה. (ד) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), העיריה תשלח או תפרסם את תמצית הדוחות הכספיים, לא יאוחר מיום 1 באוקטובר של כל שנה לענין דוח המתייחס לשנה הקודמת באחד מאלה: (1) בדואר לכל מחזיק כהגדרתו בסעיף 269; (2) בעיתון יומי אשר רווח במדינה ושהוא מיועד לאופי מרבית האוכלוסיה באותה עיר. (ה) לא שלחה העיריה או לא פרסמה את תמצית הדוחות הכספיים כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי הממונה על החשבונות לשלוח או לפרסם את תמצית הדוחות, על חשבון העיריה. |
| 217. 11 (תיקון התשנ"ז) השר ושר האוצר יקבעו את מתכונת הדוחות הכספיים, היקפם, הפרטים הכלולים בהם ומועדי הגשתם לממונה על החשבונות, וכן את המועד להגשת הדוחות המבוקרים. |
| 219. (תיקון התשנ"ז) (א) לצורך מילוי תפקידיו רשאי רואה החשבון, בכל עת, לעיין במסמכי העיריה ולדרוש מאת ראש העיריה, מחבר המועצה, מעובד העיריה או מכל בעל תפקיד בה, כל מידע והסבר הדרושים לו וכן רשאי הוא לדרוש כל מסמך של העיריה מאת המחזיק בו. (ב) רואה החשבון יוזמן להשתתף בכל ישיבה של המועצה ושל ועדת הביקורת, אשר בה יידונו חשבונות שביקר או שמסר עליהם דין וחשבון, ויהיה רשאי למסור כל הודעה או הסבר שנראה לו בנוגע לאותם חשבונות. (ג) היה סבור רואה החשבון, אגב עריכת הביקורת, כי יש בפעולות העיריה משום סטיה מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ידווח על כך לממונה על החשבונות; התפטרות או פרישה של רואה החשבון מתפקידו או הפסקת העסקתו אין בהם כדי לפטור אותו מקיום חובתו לפי סעיף קטן זה. (ד) מי שנדרש כאמור בסעיף זה, חייב למלא אחר הדרישה. |
| 219א. 11 (תיקון התשנ"ז) השר ושר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבעו כללים בדבר מינוי רואה חשבון לפי סימן זה, תנאי כשירותו, אי-תלות, העדר ניגודי ענינים, שכרו ודרכי פעולתו, וכן נוהל להפסקת העסקתו של רואה החשבון והגבלות על פיטוריו בידי המועצה. |
| 219ב. (תיקון התשנ"ז) (א) ראה השר כי עיריה אינה ממנה רואה חשבון או אינה מגישה דוחות כספיים במועדים או במתכונת הקבועים לפי סימן זה, רשאי הוא לעשות אחד או יותר מאלה: (1) למנות רואה חשבון לעיריה ולקבוע הוראות לפעולתו, לרבות השכר שתשלם לו העיריה; (2) לקבוע כי לא יועבר לעיריה תשלום חובה כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"ה-1995, וכי סעיף 2 לחוק האמור לא יחול, לתקופה כפי שיקבע; (3) לשלם, על חשבון העיריה, את שכרו של רואה החשבון. (ב) השר רשאי למנות לעיריה גם רואה חשבון מטעמו שיבקר את הדוחות הכספיים, כולם או חלקם, כפי שיקבע, והוראות סעיף 219(א) ו-(ד) יחולו. |
| 223. אם אין לראות מתוך החלטות המועצה מי הוא חבר המועצה שהסכים להוצאה מסויימת, יראו כל חבר שנכח בישיבה שבה הורשתה ההוצאה כאילו הוא הסכים לכך, כל עוד לא הוכיח את ההיפך. |
| 227. (תיקון התשנ"ז) השר רשאי להפסיק העסקתו של רואה חשבון אם מצא שרואה החשבון אינו ממלא את תפקידיו כראוי, או אם מצא שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי סימן זה. |
| 228. (תיקון התשנ"ז) |
| 229. (תיקון התשנ"א) בסמוך ככל האפשר לאחר האחד בינואר של כל שנה יכין ראש העיריה דו"ח מפורט על ניהול העיריה במשך שנים-עשר החדשים שקדמו. |
| 230. [תיקון התשס"א (מס' 2)] הדו"ח יוגש למועצה לא יאוחר משלושים ואחד במרס של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדוח ויישלח לממונה יחד עם התיקונים וההחלטות של המועצה הנוגעות לו. |
| 231. [תיקון התשס"א (מס' 3)] העתקים של הדו"ח יוחזקו לעיון הציבור במשרדי העיריה וראש העיריה רשאי לפרסם את תמצית הדוח, שלא תעלה על 3,000 מילים בעתון או באופן אחר. |
| 232. הממונה רשאי בכל עת לדרוש סטטיסטיקה או כל ידיעה אחרת בקשר לפעולותיה, הכנסותיה או הוצאותיה של עיריה, ככל שיראה לנכון, וראש העיריה ימלא אחרי דרישה זו תוך זמן סביר. |
| 233א. [תיקונים: התשע"ג, התשע"ח (מס' 4)] (א) על אף האמור בסעיף 233, שר הפנים רשאי להתיר לעירייה לפעול מחוץ לתחומה לשם סיוע לרשות מקומית במילוי חובה, תפקיד או סמכות חיוניים, והכול לפי תנאים שקבע, לרבות לעניין שיפוי עירייה מסייעת בנסיבות המצדיקות זאת, בהתקיים מצב חירום כמפורט בפסקאות (1) או (2): (1) השר שוכנע כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש או מתרחש בתחום שיפוטה של הרשות המקומית המסתייעת אירוע חירום אזרחי, כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971; (2) הוכרז לגבי שטח שבתחום הרשות המקומית המסתייעת מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. (ב) שר הפנים יתיר לעירייה לפעול כאמור בסעיף קטן (א) לאחר התייעצות עם יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ובלבד שנוכח כי התקיימו שני אלה: (1) בשל נסיבות מצב החירום לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), הרשות המקומית המסתייעת אינה מסוגלת לספק לתושביה שירות חיוני או שמתן השירות נפגע באופן מהותי; (2) פעילות העירייה המסייעת מחוץ לתחומה לא תפגע באופן מהותי במילוי חובותיה לפי כל דין או בשירותים שהיא מספקת לתושביה. (ג) התיר שר הפנים לעירייה לפעול כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בהקדם האפשרי לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. (ד) בסעיף זה - |
| 234. |
| 235א. [תיקונים: התשס"ב, התשס"ד (מס' 2)] (א) בסעיף זה - (ב) העיריה לא תקרא מקום ציבורי על שם של אישיות, אלא אם כן זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם. (ג) העיריה לא תשנה שם של מקום ציבורי, אלא אם כן התקיימו כל אלה: (1) הודעה על הכוונה לשנות את שם המקום הציבורי התפרסמה בעיתון, במשרדי העיריה ובמקום הציבורי הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצת העיריה על שינוי השם; הפרסום בעיתון יהיה כאמור בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בשינויים המחויבים; (2) מועצת העיריה אפשרה לנציגות המקום הציבורי או לנציגות הדיירים המתגוררים סמוך למקום הציבורי, לפי הענין, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיה; (3) היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אישיות, או היה השם המוצע למקום הציבורי שם כאמור - זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם; (4) בכפוף להוראות פסקה (3), היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית ובני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו - אישרה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, את שינוי השם בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת המועצה על כוונתה לשנות את השם; לא החליטה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך בתוך 60 הימים, רואים אותה כאילו נתנה את הסכמתה לשינוי; (5) ההחלטה לשינוי השם התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי המועצה. (ד) הושמעו טענות, לפי סעיף זה, לפני ועדה שקבעה מועצת העיריה, תביאן הועדה לפני המועצה, יחד עם המלצותיה. |
| 238. [תיקונים: התשס"א (מס' 2), התשס"ט] (א) בענין מפעלי-מים שהוקמו על ידי עיריה או כל גוף ציבורי אחר או אדם פרטי לשם הספקת מים בתוך תחום העיריה, תעשה העיריה פעולות אלה: (1) תמנע בזבוז, שימוש-לרעה, צריכה יתירה או הזדהמות המים המסופקים לשימוש ציבורי או פרטי; (2) תקבע את המידה, הטיב, העצמה והחומר של צינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סוליות-קרקע, אסלות ומכשירים ובתי-קיבול אחרים אשר ישמשו להובלת מים, הספקתם, הסדרתם ואצירתם, וכן אופן סידורם, מיקומם, שינוים, סילוקם, חידושם ותיקונם, ותורה בדבר השימוש בהם; (3) תסדיר את הספקת-המים הציבורית על ידי צינורות-זקפים והשימוש בהם; (4) תסדיר את הספקת המים על ידי מדידה ואת החמרים, המונים, האביזרים והמיתאמים המשמשים למטרה זו או בקשר אתה; (5) תסדיר את התנאים שלפיהם יסופקו מים לצרכי-בית ולצרכים אחרים. (ב) (1) עיריה תפרסם, מדי רבעון, על לוחות המודעות, בעיתונות המקומית או בדרך אחרת, כפי שיקבע השר, מידע על איכותם התברואתית של מי השתיה המסופקים בתחומה בהשוואה לאיכותם התברואתית של מים שאינם ראויים לשמש כמי שתיה לפי פקודת בריאות העם, 1940; כן תשלח העיריה לתושביה, אחת לשישה חודשים, דוח חצי שנתי ובו מידע כאמור. (2) השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע את הפרטים שייכללו במידע כאמור בפסקה (1); |
| 241. בענין מלאכות מסוכנות תסוג ותסדיר העיריה כל מלאכה או עסק העלולים להזיק לבריאות הציבור או להיות מקור סכנה לציבור, או שמבחינה אחרת של טובת הציבור ראוי הוא להסדירם. |
| 243. העיריה תסדיר ותבדוק תיאטרונים ובתי-עינוג ציבוריים אחרים ותורה בדבר הגנת הציבור מפני סכנת-דליקה בהם. |
| 244. העיריה תסדיר בתי-מלון, פנסיונים, אכסניות, בתי-אירוח, בתי-לינה, ומוסדים אחרים כיוצא בהם. |
| 245. (בוטל). |
| 246. העיריה תפקח על הצגת מודעות, שלטים וטבלות במקומות-עסק או על גבי לוחות או במקומות אחרים, או תאסור הצגתם. |
| 248. העיריה תתקין ותקיים מכשירים לכיבוי דליקות, דליי-מים, צינורות, מימלטים וכלים אחרים לשם בטיחות או שימוש במקרה של דליקה, וכן תסדיר את השימוש במים במקרה של דליקה. |
| 249. [תיקונים]12 סמכויותיה של עיריה הן: בנינים ועבודות (1) לבנות ולקיים בנייני ציבור, לעשות עבודות ציבוריות אחרות ולבנות ולקיים חנויות ובתים; שירותים, מפעלים ומוסדות (2) להקים, לקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם לדעת המועצה, לתועלת הציבור, או להשתתף בהקמתם, בהחזקתם ובניהולם; מפעלים ציבוריים (3) לבצע מפעלים, שעליהם העיד השר בכתב כי הם מפעלים לתועלת הציבור; נאמנים (4) לפעול, בהסכמת השר, כנאמנים של כל נאמנות שנוצרה לצרכי ציבור; שיכון למעוטי אמצעים (5) לספק שיכון למעוטי אמצעים, ולתכלית זו - (א) לרכוש או לחכור כל קרקע, לרבות בתים או בניינים אחרים שעליה; (ב) להקים שיכונים על כל קרקע; (ג) לרכוש או לחכור כל קרקע, כדי למכרה או להחכירה חכירה ראשית או משנית, להקמת שיכונים למעוטי אמצעים על ידי אדם זולת העיריה; (ד) לשנות, להרחיב, לתקן ולשפר בתים, בניינים או שיכונים אחרים שנרכשו או הוקמו כאמור לעיל; (ה) לצייד קרקע, בתים, בנינים או שיכונים אחרים, כאמור, בכל הציוד והריהוט והנוחות הדרושים, ובלבד שלא תרכוש דרך כפיה קרקע כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, אלא בהתאם להוראותיה של אותה פקודה; (5א) בלי לגרוע משאר ההוראות לפי סעיף זה - להקים, להפעיל ולנהל דיור בהישג יד במקרקעין בבעלותה, ולתכלית זו - (א) לבנות, להפעיל ולתחזק יחידות דיור לדיור בהישג יד על קרקע שבבעלותה; (ב) להחכיר או להשכיר קרקע שבבעלותה לשם הקמת דיור בהישג יד; (ג) לערוך הגרלה בין זכאים למתן זכות לשכירת יחידת דיור בהישג יד להשכרה במחיר מופחת, בהתאם להוראות סעיף 2 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; בפסקה זו - בתי מחסה (6) להקים בתי-מחסה מספיקים כדי לאכסן בהם נכים ובעלי-מום עניים, ומקומות עבודה שבהם יועסקו עניים המסוגלים לעבודה ולמנוע פשיטת-יד; מרחצאות ציבוריים (7) להקים, לקיים ולהסדיר מרחצאות, בריכות-שחיה ובתי-רחצה ציבוריים; גנים ציבוריים (8) לספק, להתקין, להתוות, לתכנן, לשפר, לקיים, להסדיר גנים וגינות ומקומות מרגוע או נופש אחרים לשימוש הציבור, ולפקח עליהם, ולהשתתף בהוצאות קיומם של מקומות כאמור שהתקינם אדם לשימוש הציבור, ובלבד שלא ייגבו דמי כניסה לאותם מקומות, בחוק עזר או בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הטלת אגרה, מס, היטל או תשלום כלשהו (בפסקה זו - דמי כניסה), ואולם רשאי השר להתיר לעיריה לגבות דמי כניסה למקומות כאמור במקומות חריגים, ולפי כללים שקבע באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; עצים (9) לנטוע עצים בכל רחוב או בכל מקום ציבורי, ולהקים סוככי-עצים, ובלבד שהרחוב או המקום לא ייפגעו על ידי כך יותר מן הראוי; ממכר וכו' של רחובות (10) למכור, להחכיר או להחליף בקרקע אחרת כל רחוב שהוא נכס העיריה, או חלק ממנו, שאינו דרוש עוד לצרכי פקודה זו; רחובות ציבוריים (11) לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור; סלילת מדרכות (12) לסלול מדרכות או לדרוש מבעלי מקרקעין הגובלים רחוב לסלול, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם; ניקוי מדרכות (12א) לענין סוגי עסקים הגובלים רחוב - לדרוש מבעליהם או מכל המנהלים אותם למעשה או האחראים להם, לנקות את המדרכה לאורך הרחוב הגובל בהם; הריסת בנינים (13) לצוות כי ייהרסו בניינים, המעכבים או מפריעים אוורור, או שהם בלתי סניטריים או מזיקים מבחינה אחרת לבריאות הציבור, או שהם מסוכנים; שמירת המראה של חזיתות הבתים (13א) להורות בדבר שמירת המראה על חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן; (13ב)13 להורות לבעלים או למחזיקים של עסקים או בתי מגורים בדבר נקיטת אמצעים למיגון עסקיהם או מגוריהם, לרבות פיקוח על מערכות אזעקה, דרך התקנתן, הפעלתן, וניתוקן אם הן מהוות מפגע; הוראות כאמור יכול שיחולו על סוגי עסקים או בנינים או על אזורים מסוימים שהגדירה העיריה לענין זה; הוראה כאמור המלווה במפרט המתאר את אמצעי המיגון, יראו אותה כהיתר בניה לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; הוראות כאמור לא יינתנו לגבי בית מגורים שבנייתו הושלמה לפני תחילתו של חוק זה; מכונות שחדלו להשתמש בהן, גרוטאות ברזל וכו' (14) להסדיר או לאסור את הנחתן של מכונות שנתבלו, גרוטאות-ברזל וחפצים אחרים ברשות הרבים, ולהורות על סילוקם של אותם חפצים ומה ייעשה בהם, כשהונחו ברשות הרבים או ברשות היחיד בנסיבות שיש בהן משום פגיעה בנוחותם של תושבי הסביבה; בניית ביבים וכו' (15) לדרוש מבעלי מקרקעין כי יבנו ביבים, נקזים, בתי-כסא, בורות-שופכין, מחראות או משתנות, ולדרוש מבעליהם או מן המחזיקים בהם לקיים ולשמור במצב נקי את המיתקנים כאמור לאחר שנבנו, בלי לפגוע בכל תרופה שבידי המחזיקים נגד הבעלים; מכירת תוצרת ובעלי חיים (16) להסדיר מכירת תוצרת ובעלי-חיים ולפקח עליה, על ידי איסור מכירתם במקום שאיננו שוק ציבורי או בדרך אחרת; מכירת מצרכי מזון בשעת חירום (17) להסדיר בשעת-חירום את מכירתם ומחירם של מצרכי מזון ולפקח עליהם; בשר קפוא (18) להסדיר הכנסתו של בשר קפוא לתחום העיריה ומכירתו ולפקח עליהן; תברואה (19) להיכנס לכל בית או בנין, שיש עליהם חשד סביר שהם בלתי-סניטריים, כדי לברר את מצב הנקיון בהם או לצורך אחר, ולהוציא צו למחזיק בהם, שבו יידרש לנקוט את האמצעים המפורשים בצו; פתיחתן וסגירתן של חנויות (20) בכפוף להוראות כל דין, להסדיר פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי–מלאכה, מסעדות, בתי–קפה, בתי–תה, בתי–משקה, מזנונים, קנטינות ומוסדים אחרים כיוצא באלה, ושל בתי–קולנוע, תיאטרונים ומקומות אחרים של עינוג ציבורי או של סוג פלוני מהם, ולפקח על פתיחתם וסגירתם, ולקבוע - בלי לפגוע בכללותה של הסמכות - את שעת פתיחתם וסגירתם ביום פלוני; אלא שתקפה של פיסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו; (21)14 עיריה רשאית להפעיל את סמכותה על פי פסקה (20) בתחום שיפוטה או בחלק ממנו לגבי ימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית ולגבי יום תשעה באב; "ימי המנוחה" - כמפורט בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, לענין זה, שבת ומועדי ישראל - מכניסת השבת או המועד ועד צאתם; עניינים חקלאיים (22) להסדיר כל ענין חקלאי כמשמעותו בסעיף 151; פיקוח על השיט בנהרות (23) להסדיר את השיט בנהרות בתוך תחום העיריה ולפקח עליו ולהורות בדבר רישוי ורישום של סירות השטות באותם נהרות בלבד ושל מלחים ומובילי-סירות העושים בכל משלח-יד או עבודה בקשר לסירות אלה על החוף או במים; בתי-עלמין (24) להסדיר בתי-עלמין ולקבוע את עמקם וארכם של קברים; היטל עינוגים (25) להטיל היטל על כרטיסים הנמכרים לעינוגים ציבוריים, אולם - (א) לא יוטל ההיטל אלא לפי חוקי-עזר שהותקנו בהתאם להוראותיה של הפקודה; (ב) תקפה של פיסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו; איסוף כספים ברחובות וכו' (26) לפקח על איסוף כספים במקומות ציבוריים על-ידי מכירת סמלים וסרטים או באמצעים דומים לאלה או לאסור אותו; תכניות גימלה לפקידי המועצה ועובדיה (27) להתקין ולבצע כל תכנית לטובת עובדי העיריה שאושרה על-ידי השר; תעודות אישור (28) להוציא תעודות-אישור בדבר כל ענין מן הענינים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם לפי הפקודה, או לפי כל דין אחר; סמכות כללית (29) לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו, וכן ברשותו של הממונה, להקים ולקיים מוסדות לבריאות הציבור ולחינוך, ולסייע להם; ייסוד חברות ואגודות (30) לייסד חברה, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות העיריה ותפקידיה, לרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שמטרותיה מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור, ולנהוג בהם דרך בעלים; לענין זה, "חברה", "אגודה שיתופית" או "כל אגודה אחרת" - חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שהתאגדו בישראל על פי דין; שיתוף עם גורמים אחרים (31) לבצע כל סמכות מסמכויותיה ולמלא כל תפקיד מתפקידיה יחד או בשותפות עם מוסדות המדינה, רשויות מקומיות אחרות, חברות, אגודות שיתופיות וגופים או אנשים אחרים; פעולות לענין צמצום נגע הסמים (32) לבצע פעולות חינוך ומניעה בנושא הסמים המסוכנים ולפעול למען הקמת מוסדות לטיפול בנפגעי סמים ושיקומם, לאחר התייעצות עם המשרדים הנוגעים בדבר ועם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי. שמירה, אבטחה וסדר ציבורי (33)15 להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו השר והשר לביטחון הפנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים, ואולם בחוק עזר לפי פסקה זו לא יוטלו אגרה או היטל אלא בסכום שאינו עולה על סכום שקבע השר. |
| 249ב. [תיקונים: התשס"ד (מס' 3), התשס"ה (מס' 2)] (א) השר רשאי לאשר הקמת חברה לפי הוראות סעיף 249(30), למטרות שייקבעו לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שמטרות החברה יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית מכוח ההצבעה או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלה (בסעיף זה - חברה עירונית מיוחדת). (ב) הוקמה חברה עירונית מיוחדת, לא יחולו עליה הוראות סעיף 249א ויחולו עליה הוראות אלה: (1) מועצת העיריה תקבע את הדירקטורים מטעמה בדירקטוריון החברה העירונית המיוחדת; דירקטורים כאמור יכול שיהיו עובדי העיריה או נציגים מקרב הציבור שאינם חברי מועצת העיריה; (1א) בקרב הדירקטורים יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שניתן בנסיבות הענין; בסמוך לפני קביעת הדירקטורים, כאמור בפסקה (1), תונח לפני מועצת העיריה חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום ייצוג הולם בקרב הדירקטורים; (2) חברה עירונית מיוחדת לא תהיה רשאית לייסד תאגיד אחר או להחזיק שיעור כלשהו מההון, מכוח ההצבעה או מהזכויות למנות דירקטורים, בתאגיד אחר. (ג) השר ושר האוצר16 , בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבעו את המטרות שלשמן ניתן להקים חברה עירונית מיוחדת, וכן הוראות לענין מבנה חברה כאמור, חובות דיווח, דרכי פיקוח ובקרה שיחולו עליה והוראות ביחס לעשיה במקרקעין שלה; כן רשאים השר ושר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע הוראות נוספות שיחולו על חברה עירונית מיוחדת שתוקם לפי סעיף זה. (ד) השר יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לדירקטור, ליושב ראש דירקטוריון ולמנהל כללי בחברה עירונית מיוחדת, ודרכי מינוי של דירקטורים מטעם העיריה בחברה כאמור. (ה) השר רשאי לקבוע, לפי בקשת עיריה, כי הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על תאגיד עירוני כמשמעותו בסעיף 249א שהוקם לפני תחילתו של סעיף זה ובלבד שמטרותיו תואמות את המטרות שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ג) ומתקיימות בו הוראות התקנות שהותקנו, לפי אותו סעיף קטן, המהוות תנאי להקמת חברה עירונית מיוחדת; (ו) בקשה לאישור בהתאם לסעיף קטן (ה) תוגש בידי העיריה בצירוף כל אלה - (1) מסמכי ההתאגדות של החברה; (2) כל ההסכמים שבין העיריה לבין החברה; (3) דוחות כספיים מבוקרים בידי רואה חשבון לשנה שהסתיימה לפני הגשת הבקשה; (4) כל מסמך ומידע נוסף, שידרוש השר, הקשור לחברה ולפעולותיה, וכן לנכסיה ולהתחייבויותיה. (ז) השר רשאי להתנות את אישורו בהתאם לסעיף קטן (ה) בשינוי המסמכים האמורים בסעיף קטן (ו)(1) או (2) ובכל תנאי אחר שייראה לו דרוש להשגת מטרותיו של סעיף זה. (ח) אישר השר את החלטת העיריה ומולאו התנאים שקבע לפי סעיף קטן (ז), יחולו על החברה הוראות סעיף זה החל ביום מתן האישור. [תיקונים: התשס"ד (מס' 3), התשס"ה (מס' 2)] |
| 251. [תיקונים: התשנ"ז (מס' 2), התשס"ה (מס' 6), התשס"ט] בחוקי-עזר רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר - (1) תשלום אגרות, היטלים או דמי-השתתפות על-ידי כל אדם, זולת העיריה גופה, בקשר לדברים האמורים בסעיף 250 למעט תשלום כאמור בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, לרבות פעולות מכירה, הולכה או אספקה ובלבד שבעד מתן תעודת חיים לניצול שואה לא ייגבה תשלום כלשהו; בפסקה זו, (2) מתן רשיון או היתר בקשר לאותם דברים ותשלום אגרות בעד הרשיון או ההיתר, ובלבד שעל הצבת שלט המבהיר כי המקום הציבורי או השירות הציבורי הניתן במקום הציבורי הוא נגיש לאנשים עם מוגבלות לא ייגבו אגרה או תשלום כלשהו; בפסקה זו - (3) תשלום פיצויים למי שנפגע על-ידי אותם דברים. |
| 251א. [תיקון התשכ"ה (מס' 3)] (א) התקינה מועצה חוק-עזר לפי פיסקה (13א) לסעיף 249, יחולו ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוקי-העזר בבתים שחל עליהם חוק הגנת הדייר, התשי"ד-1954, או חוק הגנת הדייר, התשט"ו-1955, על אותם אנשים ולפי אותם שיעורים שייקבעו בתקנות לאחר התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת; הוראה זו אינה גורעת מן האמור בסעיף 255. (ב) תקנות כאמור בסעיף קטן (א) יכול - (1) שיהיו בהן הוראות שונות לגבי סוגים שונים של בתים; (2) שיקבעו הוראות בדבר דרכי התשלום של ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק-העזר ומועדי התשלום, וכן בדבר שיפויו של מי שנשא בהן מכוח חוק העזר. |
| 251ג. (תיקון התשמ"ד) (א) בחוק עזר לפי סעיף 249(12) רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר - (1) סלילת מדרכה בדרך של דרישה מבעלי המקרקעין הגובלים רחוב (להלן - הבעלים) לסלול, על חשבונם, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם; או (2) חיוב הבעלים במלוא הוצאות הסלילה שתבוצע בידי העיריה, ובלבד שהבעלים לא יחוייבו לשלם לפני תחילת הסלילה יותר ממחצית ההוצאות המשוערות של הסלילה (להלן - מקדמת סלילה) והיתרה תשולם עם השלמת הסלילה, לאחר שערוך מקדמת הסלילה והוצאות הסלילה לפי חשבון שיגיש מהנדס העיריה; או (3) חיוב הבעלים בהיטל סלילת מדרכה שיגבה עם תחילת הסלילה או עם מתן היתר בניה במקרקעין הגובלים רחוב. (ב) לא סללה העיריה את המדרכה עבורה נגבתה מקדמת סלילה תוך שנה מיום גביית המקדמה - יראו את המקדמה כאילו היתה תשלום יתר כאמור בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980. (ג) החליטה עיריה לבצע סלילת מדרכה ולחייב את הבעלים בתשלום הוצאות הסלילה, תודיע על כך לבעלים ותתן להם את הברירה לשלם מקדמת סלילה או לשלם מראש את מלוא ההוצאות המשוערות של הסלילה; שילמו הבעלים מראש את מלוא ההוצאות כאמור, לא יחוייבו בהוצאות נוספות כלשהן שיהיו לעיריה בגין סלילת המדרכה. |
| 252א. (תיקון התשפ"ג) על אף האמור בכל דין, לא תטיל עירייה בשל מיתקן פוטו-וולטאי כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, שהקמתו החלה בתקופה שמיום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023) עד יום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030), היטל בשל מערכת תיעול או בשל סלילת כבישים, מדרכות או רחובות, ובלבד שהמיתקן משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה. |
| 253. (בוטל). |
| 254. 17 [תיקונים: התשמ"ח (מס' 3), התשמ"ט, התשנ"ג (מס' 2), התשנ"ו (מס' 5)] העובר על הוראת חוק עזר, דינו - קנס של 3,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת קנס נוסף של 160 שקלים חדשים בעד כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש העיריה או לאחר הרשעה. |
| 260. שום דרישה של חוק-עזר בנוגע לבניה או לשינוי של רחובות, בנינים, נקזים או עבודות אחרות, לא תחול על עבודות כאמור שנעשו לפני שחוק-העזר נכנס לתקפו, אלא אם יש בחוק-העזר הוראה אחרת מפורשת. |
| 261. רשאית העיריה להתקין חוקי-עזר שיחולו בשטח בנין-עיר הכולל את תחום העיריה או במקום מיוחד שמחוץ לתחום העיריה, המתנהל על-ידי העיריה או המוקנה לה. |
| 262. [תיקונים: התשל"א, התשמ"ח (מס' 2)] (א) השר רשאי לפרסם ברשומות חוק-עזר לדוגמה, ורשאית מועצה, בהחלטה, לאמץ חוק-עזר כזה בלי שינויים. (ב) החליטה מועצה לאמץ חוק עזר לעצמה, תודיע על כך לשר וההודעה על האימוץ תפורסם ברשומות. (ג) ביטל או שינה השר חוק-עזר לדוגמה שפורסם כאמור, לא יפגע הביטול או השינוי בחוק-העזר שאימצה לה מועצה והדבר ייאמר בהודעת הביטול או השינוי. (ד) סעיף זה אינו חל על חוק-עזר לפי סעיף 77 לפקודת התעבורה. |
| 263. עותקים של חוקי-עזר יוחזקו במשרדי העיריה ויהיו מצויים למכירה לציבור. |
| 264. [תיקון התשנ"א (מס' 6)] פקיד העיריה שנתמנה לפי הסעיפים 167-170, רשאי, אם הוסמך לכך על-ידי החלטה של המועצה, ועל אף האמור בכל דין אחר, לעשות דברים אלה: (1) להשתמש בסמכויות הנתונות לשוטר בחוק סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, בנוגע לעבירה המפורשת בהחלטת המועצה שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור בסעיף 55 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; (2) להתייצב ולתבוע, דרך כלל או בתביעה מסויימת, לפני כל בית משפט, בשל עבירה או בקשה לפי חיקוק מן החיקוקים שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור בפסקה (1), ואולם בהליכים לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ייצג את העיריה מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך. |
| 265. [תיקונים: התשל"א, התשל"ה (מס' 2), התש"ם (מס' 2), התשמ"ב, התשמ"ג, התשמ"ד (מס' 2), (מס' 3), התשמ"ה, התשמ"ו, התשמ"ז, התשמ"ט, התשנ"ג (מס' 2), התשנ"ו (מס' 5), התשס"ח (מס' 4)] (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, להודיע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק-עזר של עיריה היא עבירת-קנס דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע. (ב) השר יקבע בצו ברשומות - (1) את שיעור הקנס לכל עבירת-קנס, ובלבד שלא יעלה על 73018 שקלים חדשים ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה בהתחשב בנסיבות ביצועה; (2)-(3) (בוטלו). |
| 266 - 267. (בוטלו). |
| 267א. (בוטל). |
| 268. (תיקון התשל"א) הגשת עותק של רשומות המכיל חוק-עזר או הודעה של השר לפי סעיף 262(ב) תהיה הוכחה לחוק-העזר ולהיותו מותקן ומאושר כהלכה. |
| 269. [תיקונים: התשכ"ז (מס' 2), התשכ"ח (מס' 2), התשנ"ו, התשס"ד (מס' 3)] בפרק זה ובפרק שלאחריו - |
| 270 - 272. (בוטלו). |
| 273. |
| 274. (בוטל). |
| 274א. (בוטל). |
| 274ב. [תיקונים: התשכ"ז (מס' 2), התשכ"ח (מס' 2), התשל"ו, התשנ"א (מס' 4), התשנ"ג, התשס"ב (מס' 2), התשפ"ג] (א)-(ב) (בוטלו). (ג)19 (1) המועצה לא תטיל ארנונה על קווי תשתית ומיתקני חיבור; אין בהוראה זו כדי למנוע הטלת ארנונה על מיתקני ייצור, השנאה (טרנספורמציה) או איחסון הצמודים לקרקע; (2) על קרקע המוחזקת בידי חברת תשתית במרווח ביטחון, סמוך לקווי תשתית, תשולם ארנונה לפי תעריף מרבי שאינו עולה על התעריף המשולם בעיריה בשל נכס מסוג אדמה חקלאית, ולא יותר מ-0.5 שקל חדש למ"ר (להלן - התעריף המרבי); החל בשנת 2004, יהיה התעריף המרבי צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה, המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע בתחילת כל שנה; (3) לענין זה - |
| 274ב1. [תיקונים: התשס"ה (מס' 7), התשס"ט] (א) הסכום המרבי לארנונה הכללית שתטיל מועצה, החל בשנת הכספים 2005, על הקרקע התפוסה במפעל שעיקר פעילותו היא תכנון או ייצור מערכות נשק או תחמושת (בסעיף זה - מפעל לייצור נשק), יהיה כמפורט להלן: (1) לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 3,500 דונם לפחות ולא יותר מ–5,499 דונם - 1 שקל חדש למטר רבוע, ולגבי מפעל כאמור הממוקם בתחומי אזור פיתוח א' או אזור פיתוח ב' כמשמעותם בצו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי הפיתוח), התשס"ג-2002 - 0.1 שקל חדש למטר רבוע; (2) לגבי מפעל לייצור נשק ששטח הקרקע המוחזק בידו הוא 5,500 דונם ומעלה - 0.1 שקל חדש למטר רבוע או הסכום הקבוע באותה רשות מקומית לגבי קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח כהגדרתה לפי הוראות סעיף 9 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 (בסעיף זה - חוק ההסדרים), לפי הנמוך מביניהם; (3) לעניין סעיף זה, יראו כקרקע התפוסה במפעל לייצור נשק, כל שטח קרקע המוחזק בפועל בידי מפעל כאמור, בין אם בתחומה של רשות מקומית אחת ובין אם בתחומיהן של כמה רשויות מקומיות סמוכות, ובלבד שקיים רצף גאוגרפי בכל שטח הקרקע האמור. (ב) על עדכון הסכומים המרביים הקבועים בסעיף זה יחולו הכללים שנקבעו לפי הוראות סעיף 9 לחוק ההסדרים. |
| 274ג. [תיקונים: התשכ"ז (מס' 2), התשכ"ח (מס' 2)] המועצה רשאית לקבוע מועדים לתשלום הארנונה. |
| 274ד. [תיקון התשכ"ז (מס' 2)] לא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לאותה שנת-כספים. |
| 275. (בוטל). |
| 276. [תיקונים: התשכ"ח (מס' 2), התשנ"א, התשע"ד, התשע"ד (מס' 3), התשפ"ד (מס' 3)] (א) החלטת מועצה בדבר הטלת ארנונה כללית תתקבל לא יאוחר מיום 1 ביולי שלפני שנת-הכספים שלגביה מוטלת הארנונה. (ב)20 על אף האמור בסעיף קטן (א), התקיימו בחירות לראש העירייה בתקופה שמ–1 במאי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה ועד 31 בינואר של שנת הכספים האמורה, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לא יאוחר משלושה חודשים מיום תחילת הכהונה של ראש העירייה; תחילת תוקפה של החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית שהתקבלה כאמור תהיה ב–1 בינואר של שנת הכספים שלגביה התקבלה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הכריז השר מכוח סעיף 3 כי תושבי אזור פלוני יהיו עירייה, וערב תחילת ההכרזה לא היתה באותו אזור, כולו או חלקו, רשות מקומית אחרת, תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לעניין שנת הכספים שבה הוכרזה העירייה לא יאוחר משישים ימים ממועד כינון המועצה של אותה עירייה. (ד) העירייה תפרסם באתר האינטרנט של העירייה את טיוטת הצעתה בדבר הטלת ארנונה כללית, בצירוף דברי הסבר, עשרה ימים לפני ישיבת המועצה בעניין הטלת ארנונה כללית, וכן תעמיד את טיוטת הצעתה כאמור לעיון הציבור במשרדי העירייה. |
| 278 - 280. (בוטלו). |
| 281 - 286. (בוטלו). |
| 288א. (בוטל). |
| 289 - 299. (בוטלו). |
| 299א - 299ח. (בוטלו). |
סימן ו': תשלום ארנונה 21 |
| 300. [תיקון התשכ"ח (מס' 2)] החייב בתשלום ארנונה ישלם אותה במועדה. |
| 304 - 301. |
| 308. היה הנכס בבעלות משותפת, יראו את ההודעה כאילו הומצאה לבעל הנכס, אם נמסרה, או הועברה על ידי הדואר, לפי המען הידוע לאחרונה של אחד השותפים בבעלות. |
| 313. [תיקון התשע"ב (מס' 3)] על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות סעיפים 22 ו–50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, בשינויים המחויבים. |
| 315. [תיקון התשס"ד (מס' 6)] (א) הוראות תקנות 4 ו–6 של תקנות מסים (גבייה), יחולו על הליכים שיינקטו לפי הסעיפים 309-314 לגביית כל ארנונה, כאילו היתה מס הנגבה לפי פקודת המסים (גבייה), ובשינויים אלה: (1) במקום "פקיד-מחוז" ו"ממונה על מחוז" קרי "ראש העיריה"; (2) במקום "גובה מסים" קרי "גובה ארנונה"; (3) במקום "אוצר המדינה" קרי "קופת העיריה"; (4) כל אימת שישתמשו באחד הטפסים שבתוספת לתקנות מסים (גבייה), בהליכים לגביית ארנונות כאמור לעיל, ישונה הטופס ככל שהיה דרוש כדי להחילו. (ב) הוראות סעיף 12ט לפקודת המסים (גביה), והוראות התקנות לפי סעיף 13(ג) לפקודת המסים (גביה) בענין הוצאות כאמור באותו סעיף קטן, יחולו על הליכים שיינקטו לפי פרק זה, בשינויים המחויבים. |
| 318. פנקסים הנחזים ככוללים ארנונה שנקבעה או שומה שנעשתה לפי הפקודה יתקבלו - בלי כל ראיה אחרת - כראיה לכאורה על קביעת הארנונה או על עשיית השומה ועל תקפן. |
| 323א. (תיקון התשל"ג) |
| 324. [תיקונים: התשס"א (מס' 4), התשפ"ג] (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך, המעידה שכל החובות המגיעים לעיריה מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר - סולקו במלואם או שאין חובות כאלה. (ב) תעודה כאמור הנחזית כחתומה על ידי ראש העיריה יקבלוה הרשם או עוזר הרשם כחתומה על ידיו, זולת אם נראה להם שאין היא חתומה כך. (ג) אין להשיג על העברת מקרקעין רק משום שלא נתקיימו בה הוראות סעיף-קטן (א) או משום שהתעודה נמצאה פגומה. (ד) רישום משכנתה על נכס אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, |
| 328. המחזיק רשאי לגבות מדייר-המשנה את חלקו היחסי בתשלום הארנונה, כאמור בסעיף 327, באותה דרך שבה נגבים דמי-השכירות המשתלמים על ידי דייר-משנה. |
| 329. לענין הפקודה יראו תשלומו של דייר-משנה לפי הוראות הסעיפים 327 ו-328 כאילו שולם לעיריה. |
| 330. 22 [תיקון התשע"ב (מס' 7)] נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזק במידה שאי-אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ויחולו הוראות אלה, כל עוד הבניין במצב של נכס הרוס או ניזוק - (1) עם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים בשלוש השנים שממועד מסירת ההודעה (להלן — תקופת הפטור הראשונה); (2) חלפה תקופת הפטור הראשונה יהיה חייב בארנונה לגבי אותו בניין בחמש השנים שמתום אותה תקופה, בסכום המזערי בהתאם להוראות לפי סעיפים 8 ו–9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג—1992, הקבוע לסוג הנכס המתאים לבניין על פי השימוש האחרון שנעשה בבניין (בסעיף זה — תקופת התשלום); (3) חלפה תקופת התשלום והבניין נותר במצב של נכס הרוס או ניזוק כאמור ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה בכתב על כך ולא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; (4) התקופות כאמור בפסקאות (1) ו–(2) ייספרו בין ברציפות ובין במצטבר; אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן לפירעונם לפני מסירת ההודעה. |
| 330א. [תיקון התשפ"ב (מס' 3)] בפרק זה - |
| 330ג. [תיקון התשפ"ב (מס' 3)] כל סכום חוב המגיע לעירייה ישתלם לקופת העירייה לא יאוחר משלושה ימי עבודה לאחר גבייתו, ויירשם בספריה. |
| 330ה. [תיקון התשפ"ב (מס' 3)] עירייה רשאית לגבות תשלום חובה שלא שולם במועדו ותשלומי פיגורים במסלול גבייה אזרחי. |
| 330ו. [תיקון התשפ"ב (מס' 3)] (א) על אף האמור בסעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, לעניין גביית תשלומים כאמור בסעיף 330ה שסכומם אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין המייצג את העירייה במסלול גבייה אזרחי, בסכום העולה על 236 שקלים חדשים או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת במקרים שבהם לדעתו ייצוג העירייה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין, בשל מורכבותו. (ב) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
| 330ט. [תיקון התשפ"ב (מס' 3)] (א) התקשרות של עירייה עם חברת גבייה או תאגיד עזר לגבייה תהיה במכרז פומבי על פי הוראות כל דין; קבעה העירייה במכרז תנאי בנושא מהנושאים המנויים בטור א' לתוספת לחוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992, המציב דרישה מחמירה יותר מהאמור בטור ב' לתוספת האמורה או תנאי הדורש ניסיון מוכח בעבודה עם העירייה, עם רשויות מקומיות אחרות או עם גופים אחרים המנויים בסעיף 2 לחוק האמור, תנמק את החלטתה במסמכי המכרז, לאחר שהביאה בחשבון את הצורך לעודד את התחרות בענף חברות הגבייה. (ב) התקשרות של עירייה עם חברת גבייה או תאגיד עזר לגבייה תהיה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, ולעניין זה יובאו במניין התקופה כל תקופות ההתקשרות הנוספות שלעירייה זכות ברירה להאריך את ההתקשרות בהן לפי תנאי המכרז. |
| 330יג. [תיקון התשפ"ב (מס' 3)] (א) ועדת האישורים הארצית לא תיתן אישור להתקשרות חברת גבייה עם עיריות, אלא אם כן התקיימו כל אלה: (1) חברת הגבייה היא תאגיד הרשום בישראל ומקום מושבה בישראל; (2) חברת הגבייה, מי ששולט בה או מי שנשלט על ידי מי מהם ועוסק בגבייה, ונושאי המשרה בה לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי עירייה תתקשר עם חברת הגבייה ולא תלוי ועומד נגד מי מהם כתב אישום בעבירה כאמור; שר המשפטים רשאי לקבוע רשימת עבירות שיראו אותן כעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין זה ראוי כי חברת גבייה תתקשר עם עירייה כאמור; (3) רשם מאגרי המידע הודיע לוועדת האישורים הארצית כי אינו מתנגד למתן אישור לחברת הגבייה, ויחולו לעניין זה הוראות אלה: (א) ועדת האישורים הארצית תגיש לרשם מאגרי המידע בקשה לקבלת עמדתו כאמור (בפסקה זו - הבקשה), לפי הנוסח שיורה שר המשפטים; (ב) רשם מאגרי המידע לא יתנגד למתן אישור כאמור, אלא אם כן התקיימה אחת העילות לאי-רישום מאגר מידע לפי סעיף 10(א)(1) לחוק הגנת הפרטיות; (ג) לא הודיע רשם מאגרי המידע לוועדת האישורים הארצית בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה כי הוא מתנגד למתן האישור, יראו כאילו הודיע שאינו מתנגד למתן האישור. (ב) ועדת אישורים עירונית לא תיתן אישור להעסקת עובד חברת גבייה במתן שירותי גבייה לעירייה, אלא אם כן התקיימו כל אלה: (1) הוא בגיר תושב ישראל; (2) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי שיועסק בחברת גבייה במתן שירותי גבייה לעירייה ולא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; שר המשפטים רשאי לקבוע רשימת עבירות שיראו אותן כעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין זה ראוי כי העובר עליהן יועסק בחברת גבייה במתן שירותי גבייה לעירייה; (3) היועץ המשפטי לעירייה אישר כי אין בעיסוקיו האחרים או במקצועו של אותו אדם משום ניגוד עניינים עם עבודתו בחברת הגבייה; (4) הוא הוכיח, להנחת דעתה של ועדת האישורים, שהוא בקיא בהליכים הנדרשים לביצוע תפקידו בחברת הגבייה, בהתאם להוראות לפי פרק זה; (5) הוא סיים 12 שנות לימוד; ראתה ועדת האישורים כי לחברת גבייה אין אפשרות להעסיק את מי שסיים 12 שנות לימוד וכי שירותי הגבייה לעירייה עשויים להיפגע בשל כך, רשאית היא לתת לאדם אישור לפי סעיף קטן זה גם אם לא התקיים לגביו תנאי זה. (ג) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן אישור לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב). (ד) ועדת אישורים לא תיתן אישור כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, אם ראתה שבחמש השנים שקדמו למתן האישור התקיים אחד מאלה: (1) חברת הגבייה, מי ששולט בה או מי שנשלט על ידי מי מהם ועוסק בגבייה, ונושאי המשרה בה או עובד חברת הגבייה (בסעיף זה - מבקש האישור) התנהגו או פעלו באופן המסכן את שלום הציבור שבשלו אין זה ראוי כי עירייה תתקשר עימם במתן שירותי גבייה; (2) מבקש האישור התנהג או פעל באופן שאינו הולם את מי שפועל בשירות עירייה. (ה) במהלך הדיון בוועדת אישורים תונח לפניה חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד הפנים או של העירייה בדבר התקיימות התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א)(2) או (ב)(2), לפי העניין. (ו) ועדת אישורים רשאית לבקש מכל מבקש אישור מידע ומסמכים, אם הם דרושים לה לשם קבלת החלטה בדבר מתן אישור, ביטולו או התלייתו, ורשאית היא לראיין את מבקש האישור. |
| 330יח. [תיקון התשפ"ב (מס' 3)] (א) חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה ועובד חברת גבייה כאמור לא יעסקו בתחומי אותה עירייה בגביית חובות שלא בעבור העירייה, למעט גבייה בעבור רשות ציבורית אחרת, ובלבד שלא יהיה בכך משום ניגוד עניינים, ושלא יעסקו בתחומי אותה עירייה במדידת נכסים או בסיווגם לעניין ארנונה; לעניין זה, (ב) חברת גבייה, תאגיד עזר לגבייה, מי ששולט בהן או מי שנשלט על ידי מי מהן, לא יקיימו כל קשר כלכלי עם העירייה, למעט זה הנוגע לביצוע תפקידי חברת הגבייה או תאגיד עזר לגבייה לפי פרק זה; לעניין זה, |
| 330יט. [תיקון התשפ"ב (מס' 3)] (א) העירייה רשאית להעביר לחברת הגבייה שעימה התקשרה מידע שברשותה כדין בדבר כתובתו של חייב, נכסיו, לרבות נכסי מיטלטלין, מקורות הכנסתו, פרטי חובו ופרטי ההתקשרות עימו, אם הדבר נדרש לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי פקודה זו. (ב) על מסירת מידע לפי סעיף זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי חוק הגנת הפרטיות לעניין החזקת מידע, שמירתו ודרכי מסירתו. (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), חברת גבייה אחראית לאבטחת המידע המתקבל מהעירייה והמידע שנצבר אצלה אגב מתן שירותי הגבייה לעירייה, ובכלל זה מניעת שימוש לרעה במידע, פיקוח ובקרה על הגישה למידע ועל השימוש בו ואבטחה של מערכות המחשוב שבהן המידע מוחזק. (ד) סיימה חברת גבייה לתת שירותי גבייה לעירייה, תעביר את המידע שבידיה לידי העירייה ולידי חברת הגבייה שנבחרה במקומה, אם נבחרה, לפי הנחיות העירייה; נותר בידי חברת הגבייה מידע לאחר ביצוע ההוראות האמורות, תשמיד את המידע שהגיע אליה עקב מתן שירותי הגבייה לעירייה ותודיע על כך לעירייה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין השמדת המידע. (ה) חברת גבייה ועובדיה לא יגלו מידע שהגיע אליהם עקב מתן שירותי גבייה לעירייה ולא יעשו בו כל שימוש, אלא לשם מתן שירותי הגבייה לעירייה. (ו) לא יועבר מידע כאמור בסעיף קטן (א) אלא לעובד חברת הגבייה המחזיק באישור בר-תוקף מוועדת אישורים. (ז) לשם מתן שירותי גבייה לעירייה, חברת גבייה ועובדיה לא יעשו שימוש בכל מידע אחר שברשותם אשר מקורו אינו בעירייה או בפעולות שנקטו לשם מתן שירותי הגבייה לעירייה; ואולם, חברת הגבייה ועובדיה רשאים לעשות שימוש במידע אחר כאמור בהתקיים כל אלה: (1) מדובר במידע שהעירייה הייתה רשאית לעשות בו שימוש ולאסוף אותו, לצורכי גבייה, אם הייתה מבצעת את מתן שירותי הגבייה בעצמה; (2) איסוף המידע והשימוש בו בידי חברת הגבייה מותרים לפי דין. (ח) השימוש במידע כאמור בסעיף קטן (ז) ייעשה לפי נוהל עבודה שיקבע לעניין זה גזבר העירייה ושיכלול את סוגי המידע, הדרך והתנאים לשימוש במידע, לרבות האמצעים הנדרשים לניטור, לפיקוח ולבקרה על פעולת חברת הגבייה לפי הנוהל. (ט) מסר חייב לחברת גבייה או לעובד חברת גבייה ידיעות על ענייניו הפרטיים, לרבות מידע, לשם העברתו לעירייה, לא ישמרו חברת הגבייה או עובד חברת הגבייה את המידע כאמור, לא יאגרו אותו במאגר מידע ולא יעשו בו כל שימוש אחר זולת העברתו לעירייה ללא דיחוי. |
| 330כ. [תיקון התשפ"ב (מס' 3)] (א) חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה תפעל לפי הנחיות גזבר העירייה או לפי נוהל עבודה שיקבע הגזבר, והכול בכפוף להוראות לפי פקודה זו. (ב) חברת גבייה הנותנת שירותי גבייה לעירייה לא תנקוט אמצעי אכיפה, למעט משלוח דרישה ראשונה לתשלום בכתב, אלא לפי החלטה פרטנית בכתב של גזבר העירייה או של מי שהוסמך לכך לפי פקודת המסים (גבייה). (ג) הנחיות או נוהל כאמור בסעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה. |
| 330כב. [תיקון התשפ"ב (מס' 3)] (א) העירייה תפקח על חברת הגבייה שעימה התקשרה ותקיים בקרה על פעולותיה, והכול לעניין מתן שירותי גבייה לעירייה. (ב) ביקורת מבקר העירייה תיעשה גם לגבי חברת גבייה שהתקשרה עם העירייה לעניין מתן שירותי גבייה לעירייה ויראו לעניין זה את חברת הגבייה כגוף עירוני מבוקר כאמור בסעיף 170א(ב). (ג) חברת גבייה שהתקשרה עם עירייה תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], לעניין שירותי הגבייה שהיא נותנת לעירייה. |
| 330כד. [תיקון התשפ"ב (מס' 3)] (א) עירייה רשאית לנקוט אמצעי אכיפה הכרוכים בכניסה לחצרים או בתפיסת מיטלטלין (בסעיף זה - פעולות גבייה מיוחדות) באמצעות הטלת ביצוען על בעל תפקיד כהגדרתו בסעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל (בסעיף זה - בעל תפקיד), בהתאם להוראות פרק זה; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי למנוע עיקול נכס לא מוחשי באמצעות חברת גבייה. (ב) בעל תפקיד לא יועסק ולא יהיה קשור בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, לחברת הגבייה שהתקשרה עם העירייה, לבעל שליטה בחברת הגבייה או לנושא משרה בה. (ג) בעל תפקיד יהיה רשאי לבצע פעולות גבייה מיוחדות שהוטלו עליו לפי פרק זה, ולעניין סעיפים 5 עד 5ח לחוק ההוצאה לפועל יראו פעולות שביצע בעל תפקיד לפי פרק זה כאילו הוטלו עליו על ידי רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל, לפי העניין. (ד) בעת ביצוע פעולות גבייה מיוחדות בהתאם להוראות פקודה זו, יענוד בעל תפקיד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויחזיק ברשותו את האישור שניתן לו לפי חוק ההוצאה לפועל ואת ההוראה שנתן לו הגורם המוסמך לכך בעירייה לביצוע הפעולות, ויציגם לפי דרישה. (ה) על פעולות בעל תפקיד כאמור יחולו הוראות סעיפים 330יט, 330כ, 330כב ו-330כו, בשינויים המחויבים. (ו) סמכויות ועדת האישורים הפועלת לפי סעיף 5ז לחוק ההוצאה לפועל יחולו גם לעניין תלונות על פעולת בעל תפקיד לפי הוראות סעיף זה. (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע הטלת ביצוען של פעולות כאמור בסעיף זה על עובד העירייה, לפי הוראות כל דין. |
| 330כז. תיקון התשפ"ב (מס' 3)] (א) חברת הגבייה תמסור לעירייה כל מידע הדרוש לה לשם מילוי חובותיה ותפקידיה לפי כל דין. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יראו את המידע שמחזיקה חברת גבייה עקב פעולותיה לפי חוק זה כמידע כמשמעותו בחוק חופש המידע, הנמצא ברשות העירייה. |
| 330כח. [תיקון התשפ"ב (מס' 3)] (א) העובר על הוראות סעיף 330יט(ה), (ז) או (ט), דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. (ב) עובד חברת גבייה העוסק במתן שירותי גבייה לעירייה לפי הוראות פרק זה, דינו, בפעולתו במתן שירותי גבייה לעירייה, כדין עובד הציבור, לעניין חיקוקים אלה: (1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979; (2) חוק העונשין, התשל"ז-1977 - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור. [תיקון התשפ"ב (מס' 3)] |
| 334. הנותן לאדם קבלה, או תעודה הנחזית כקבלה, על תשלום חלק יחסי של ארנונה והיא כוזבת בפרט כלשהו, דינו - כאמור בסעיף 333. |
| 334א. (תיקון התש"ן) המפרסם דו"ח או חלקו או תכנו או ממצא ביקורת, ומפר בכך את סעיף 170ג(ו) או תנאי בהיתר שניתן לו לפי הסעיף האמור, דינו - מאסר שנה. |
| 335. העובר על הוראה מהוראות הפקודה, ולא נקבע בפקודה עונש על אותה עבירה, דינו - קנס 75 לירות. |
| 337. [תיקון התשמ"ג (מס' 2)] כל הקנסות, האגרות, תשלומי-החובה ודמי-הענושים הנגבים מכוח הפקודה או מכוח חוק-עזר שהותקן לפיה, ישולמו לקופת העיריה בשבילה. והוא הדין בקנסות המשולמים עקב הפעלת סמכותו של עובד של העיריה בשל עבירה על סעיף 196 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 שנעברה בתחומה. |
| 337ב. [תיקון התשפ"ה (מס' 2)] (א) לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום העירייה שבה הוא עובד, רשאי פקח עירוני, לאחר שהזדהה לפי סעיף 337ג - (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק עזר; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; (3) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט. (ב) אין בסמכויות פקח עירוני לפי פרק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין. |
| 337ד. [תיקון התשפ"ה (מס' 2)] פקח עירוני לא ישתמש בסמכויותיו לפי סימן זה כלפי אלה: (1) מוסד ממוסדות המדינה, למעט בית חולים ממשלתי; (2) ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני לכוחות הביטחון, שקבע לעניין זה, מטעמי ביטחון המדינה, ראש הממשלה או שר הביטחון, בהתייעצות עם השר; לעניין זה, "כוחות הביטחון" ו"ציוד ביטחוני" - כהגדרתם בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2006. |
| 341. כל העובד בשירות עיריה, וכן כל ראש-עיריה, סגן ראש-עיריה או חבר-מועצה אחר, איש-איש בתחום חובותיו, יראוהו לענין כל דין פלילי, כאדם העובד בשירות הציבור. |
| 341א. (תיקון התשע"א) (א) בסעיף זה - "אישיות מאוימת" - ראש העיריה, ממלא מקומו או סגנו, חבר המועצה, המנהל הכללי של העיריה, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה, המבקר הפנימי או עובד בכיר אחר של העיריה, והכל אם קצין מוסמך קבע לגביו כי יש צורך באבטחתו עקב איומים; "האזור" - כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007; "חוק להסדרת הביטחון" - חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998; "פעולות אבטחה" - פעולות הנעשות בידי אדם, והדרושות לשם שמירה על ביטחונה האישי של אישיות מאוימת; "פעולות אבטחה מאושרות" - פעולות אבטחה שניתנה לגביהן הודעה מאת הקצין המוסמך לפי סעיף קטן (ב); "קצין מוסמך" - קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שמינה המפקח הכללי של המשטרה לעניין זה; "קצין ביטחון" - עובד העיריה שמונה להיות אחראי על ארגון פעולות אבטחה לפי סעיף זה ועל הפיקוח עליהן. (ב) לצורך שמירה על ביטחונה של אישיות מאוימת ובכפוף לסכום שנקבע לכך בתקציב העיריה, רשאי קצין ביטחון להורות על ביצוע פעולות אבטחה מאושרות בישראל או באזור, לרבות בידי מאבטח שמינתה העיריה לשם ביצוע פעולות כאמור, במקום שבו מצויה אישיות מאוימת, ובלבד שלא יבוצעו פעולות כאמור אלא לאחר שקצין מוסמך הודיע בכתב לקצין הביטחון כי יש צורך בנקיטתן עקב איומים; סעיפים 13, 13א ו–14 לחוק להסדרת הביטחון יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינויו וסמכויותיו של מאבטח כאמור בסעיף זה. (ג) קצין מוסמך או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת הנחיות מקצועיות לעיריה ולקצין הביטחון בכל הנוגע לפעולות אבטחה, לרבות הנחיות בעניין בקרה ודיווח; העיריה וקצין הביטחון ימלאו אחר הנחיות מקצועיות שניתנו לפי הוראות סעיף קטן זה; הנחיות מקצועיות כאמור יהיו נתונות לעיון חוזר ולערר לפי הוראות סעיפים 10א ו–11 לחוק להסדרת הביטחון, בשינויים המחויבים. (ד) עיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 6 למדרג החברתי-כלכלי כהגדרתו בסעיף 142א, רשאית לבקש מהשר השתתפות במימון פעולות אבטחה מאושרות לפי סעיף זה; עותק מבקשה כאמור יועבר למועצת העיריה; השר יקבע אמות מידה להשתתפות במימון פעולות אבטחה מאושרות מתוך תחום הפעולה שנקבע לעניין זה בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב. |
| 342. [תיקון התש"ע (מס' 2)] סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, יחולו על פקידי-עיריה ועובדיה כאילו הם עובדי המדינה. |
| 343. על אף האמור בפקודת הפרשנות אין חובה לפרסם ברשומות שום צו שניתן לפי הוראות הפקודה, אלא אם הפרסום נדרש בהוראות הפקודה. |
| 347. (תיקון התש"ן) השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועה של הפקודה. תקנות כאמור לענין פעולתו של מבקר העיריה או לענין הטיפול בדו"ח שהוא מגיש טעונות אישור הועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת. (תיקון התש"ן) (סעיף 2) עיריות 23 אום–אל–פחם (ק"ת התשמ"ו 198; התשנ"א 791; התשס"ה 1012) אופקים (ק"ת התשנ"ה 1569; התשס"ב 127; ק"ת 7378, התשע"ד, עמ' 1143; ק"ת 8089, התשע"ט, עמ' 526; ק"ת 8635, התש"ף, עמ' 1718) אור יהודה (ק"ת התשמ"ח 977; התשמ"ט 583; התשנ"ז 459; התש"ס 437; ק"ת 6662, התשס"ח, עמ' 701, ק"ת 6867, התש"ע, עמ' 801; ק"ת 7094, התשע"ב, עמ' 829; ק"ת 7252, התשע"ג, עמ' 1218; ק"ת 8089, התשע"ט, עמ' 517; ק"ת 8968, התשפ"א, עמ' 796; ק"ת 10295, התשפ"ב, עמ' 3761) אור עקיבא (ק"ת התשס"א 932; התשס"ה 558; ק"ת 6907, התש"ע, עמ' 1365) אילת (ק"ת התשכ"ב 2248; התשכ"ח 1836; התשנ"ג 699; התשס"א 632; התשס"ז 174; ק"ת 7670, התשע"ו, עמ' 1341; ק"ת 7840, התשע"ז, עמ' 1374; ק"ת 9206, התשפ"א, עמ' 2218) אל–טייבה (ק"ת התש"ן 691) אל–טירה (ק"ת התשנ"א 1669; התשנ"ב 1412; ק"ת 7028, התשע"א, עמ' 1347; ק"ת 10310, התשפ"ב, עמ' 3958) אלעד (ק"ת 6627, התשס"ח, עמ' 181; ק"ת 6835, התש"ע, עמ' 256; ק"ת 7094, התשע"ב, עמ' 830) אשדוד (ק"ת התשכ"ח 788, 1863; התשנ"ב 662, 1027; התשנ"ו 505, 809; התשנ"ח 1121; ק"ת 6865, התש"ע, עמ' 750; ק"ת 7590, התשע"ו, עמ' 415; ק"ת 8019, התשע"ח, עמ' 2170; ק"ת 11284, התשפ"ד, עמ' 2500) אשקלון (ק"ת התשט"ו 1397; התשכ"ו 520; התשכ"ז 106; התשנ"ז 507; ק"ת 6700, התשס"ח, עמ' 1202; ק"ת 8089, התשע"ט, עמ' 523) באקא אל-גרבייה (ק"ת 11882, התשפ"ה, עמ' 1826) באקא-ג'ת (ק"ת התשנ"ו 709; ק"ת 6611, התשס"ז, עמ' 1132; בס"ח 2256, התש"ע, עמ' 646 בוטל איחוד הרשויות. באקה אל גרבייה וג'ת חזרו להיות מועצות מקומיות וחדלו להיות עירייה). בצו שפורסם בק"ת 7078, התשע"ב, עמ' 622 בוטלה האכרזה מק"ת 6611 ופורסמו במקומה הוראות אחרות לגבי ביטול האיחוד הנ"ל. הוראות נוספות פורסמו בק"ת 7120, התשע"ב, עמ' 1154. באר יעקב (ק"ת 9703, התשפ"ב, עמ' 786) באר שבע (ק"ת התשי"ג 564; התשכ"ח 450; התשל"ז 2519; התש"ס 370; התשס"ה 613, 1013; ק"ת 6611, התשס"ז, עמ' 1130; ק"ת 8061, התשע"ט, עמ' 2675) בית שאן (ק"ת התשנ"ט 318; ק"ת 7188, התשע"ג, עמ' 256; ק"ת 8680, התש"ף, עמ' 1924) בית שמש (ק"ת התשנ"א 1055; התשנ"ד 26; התשס"ג 445; ק"ת 6544, התשס"ז, עמ' 376; ק"ת 7378, התשע"ד, עמ' 1141) בני ברק (ק"ת התשי"ז 1606; ק"ת 6867, התש"ע, עמ' 805; ק"ת 7252, התשע"ג, עמ' 1219) בת–ים (ק"ת התש"ך 1670; התשכ"ח 2298; התשמ"ט 578; ק"ת 6867, התש"ע, עמ' 802; ק"ת 7287, התשע"ד, עמ' 2; ק"ת 7769, התשע"ז, עמ' 608) גבעת שמואל (ק"ת 6624, התשס"ח, עמ' 124; ק"ת 6865, התש"ע, עמ' 753; ק"ת 7426, התשע"ד, עמ' 1798; ק"ת 8089, התשע"ט, עמ' 514) גבעתיים (ק"ת התש"ך 335, 641; התשכ"א 2018; ק"ת 6611, התשס"ז, עמ' 1134; ק"ת 7252, התשע"ג, עמ' 1220) גני תקווה (ק"ת 10671, התשפ"ג, עמ' 1901) דימונה (ק"ת התש"ל 19; התשס"ה 167, 613; התשס"ו 1071; ק"ת 7460, התשע"ה, עמ' 442; ק"ת 8089, התשע"ט, עמ' 524; ק"ת 10295, התשפ"ב, עמ' 3759) הוד השרון (ק"ת התש"ן 659, 749; התשנ"ג 462; ק"ת 10148, התשפ"ב, עמ' 2845; ק"ת 11006, התשפ"ד, עמ' 980) הרצליה (ק"ת התש"ך 1041; התשכ"א 1798; התשמ"ט 1071; התשנ"ו 1008; התשנ"ח 298; ק"ת 6611, התשס"ז, עמ' 1135; ק"ת 6823, התש"ע, עמ' 107; ק"ת 7252, התשע"ג, עמ' 1221; ק"ת 7769, התשע"ז, עמ' 611; ק"ת 10378, התשפ"ג, עמ' 229; ק"ת 10498, התשפ"ג עמ' 843; ק"ת 11477, התשפ"ד, עמ' 3706) חדרה (ק"ת התשי"ב 796; התשי"ט 628; התשכ"ד 96; התשמ"א 340; התשנ"ב 1171; התשס"א 1002; ק"ת 6540, התשס"ז, עמ' 343; ק"ת 6907, התש"ע, עמ' 1366; ק"ת 7898, התשע"ח, עמ' 334) חולון (ק"ת התש"י 306; התשי"ז 1364; התש"ך 1672; התשכ"ח 1739, 1532; התשל"ג 1945; התשנ"ו 1461; ק"ת 6717, התשס"ט, עמ' 32; ק"ת 7287, התשע"ד, עמ' 4) חיפה (ק"ת התש"י 865, 1262; התשי"א 64; התשט"ו 1333; התשי"ז 639, 1440; התשי"ט 1194; התשכ"ד 1795; התשכ"ז 1051; התשל"א 1579; התשל"ב 332; התשל"ו 1914; התשל"ז 278; התשנ"ה 364, 1208, 1579; התשנ"ו 665; התשס"א 295; התשס"ו 80, 260; ק"ת 6681, התשס"ח, עמ' 1017; ק"ת 10786, התשפ"ג, עמ' 2528; ק"ת 11833, התשפ"ה, עמ' 1568) חריש (ק"ת 10233, התשפ"ב, עמ' 3333) טבריה (ק"ת התש"י 224, 881; התשט"ו 53; התשי"ט 1108; התש"ם 2124; התשס"א 1038; התשס"ג 639; התשס"ו 267; ק"ת 7172, התשע"ג, עמ' 93) טייבה (ק"ת התש"ן 691; ק"ת 6870, התש"ע, עמ' 884) טירת–כרמל (ק"ת התשנ"ב 1480; התשנ"ו 666; התשנ"ז 1247; התשס"ו 67; ק"ת 6529, התשס"ז, עמ' 183; ק"ת 7769, התשע"ז, עמ' 622) טמרה (ק"ת 7170, התשע"ג, עמ' 46; ק"ת 7742, התשע"ז, עמ' 322) יבנה (ק"ת התשמ"ו 1177; התשנ"ה 747; התשס"ב 817; ק"ת 6835, התש"ע, עמ' 256; ק"ת 9498, התשפ"א, עמ' 3636) יהוד-מונוסון (ק"ת התשנ"ו 182; התשנ"ז 458; התשס"ו 268; ק"ת 6891, התש"ע, עמ' 1110; ק"ת 7769, התשע"ז, עמ' 619; ק"ת 10285, התשפ"ב, עמ' 3673; ק"ת 11756, התשפ"ה, עמ' 1204; ק"ת 11992, התשפ"ה, עמ' 2344) יקנעם עילית (ק"ת 6552, התשס"ז, עמ' 463; ק"ת 6678, התשס"ח, עמ' 981; ק"ת 7171, התשע"ג, עמ' 60; ק"ת 7579, התשע"ו, עמ' 264; ק"ת 10249, התשפ"ב, עמ' 3435) ירושלים (ק"ת התש"ט 495; התשי"ב 1287; התשי"ט 973; התשכ"ג 1479; התשכ"ז 2694; התשמ"ה 808; התשנ"ג 863; התשס"ד 69; ק"ת 6695, התשס"ח, עמ' 1144; ק"ת 7740, התשע"ז, עמ' 296; ק"ת 7854, התשע"ז, עמ' 1686; ק"ת 8947, התשפ"א, עמ' 686) כפר יונה (ק"ת 7388, התשע"ד, עמ' 1401: ק"ת 8099, התשע"ט, עמ' 671) כפר סבא (ק"ת התשכ"ב 1539; התשכ"ה 353, 1609; התשס"ד 697; ק"ת 6611, התשס"ז, עמ' 1137; ק"ת 6874, התש"ע, עמ' 923; ק"ת 7426, התשע"ד, עמ' 1799; ק"ת 11006, התשפ"ד, עמ' 979; ק"ת 11477, התשפ"ד, עמ' 3705) כפר קאסם (ק"ת 6658, התשס"ח, עמ' 645; ק"ת 7176, התשע"ג, עמ' 154; ק"ת 7683, התשע"ו, עמ' 1565) כפר קרע (ק"ת 10671, התשפ"ג, עמ' 1900; ק"ת 11882, התשפ"ה, עמ' 1827) כרמיאל (ק"ת התשמ"ו 480; התשנ"ב 1204; התשנ"ד 789; התשס"ג 444; התשס"ד 69; התשס"ז 171; ק"ת 7172, התשע"ג, עמ' 79) לוד (ק"ת התשי"ב 521; התשי"ח 1601; התשכ"ז 171; התשמ"ח 531; התשנ"ד 27; התשנ"ח 319, 745; ק"ת 6874, התש"ע, עמ' 924; ק"ת 8747, התש"ף, עמ' 2672) מגדל העמק (ק"ת התשמ"ח 1104; התשס"א 649; ק"ת 7159, התשע"ב, עמ' 1654; ק"ת 10361, התשפ"ג, עמ' 145; ק"ת 10991, התשפ"ד, עמ' 908; ק"ת 11792, התשפ"ה, עמ' 1370) מודיעין-מכבים-רעות (ק"ת התשס"ב 108; ק"ת 6865, התש"ע, עמ' 748; ק"ת 6973, התשע"א, עמ' 628) מג'אר (ק"ת 9828, התשפ"ב, עמ' 1252) מעלות תרשיחא (ק"ת 5736, התשנ"ו, עמ' 561; התשס"ו 1066; ק"ת 7172, התשע"ג, עמ' 94; ק"ת 7742, התשע"ז, עמ' 322) נהריה (ק"ת התשכ"א 1350, 1752; התש"ן 692; התשס"ה 815; ק"ת 6787, התשס"ט, עמ' 1065; ק"ת 7252, התשע"ג, עמ' 1225; ק"ת 7769, התשע"ז, עמ' 613; ק"ת 8169, התשע"ט, עמ' 2202; ק"ת 8635, התש"ף, עמ' 1719; ק"ת 10786, התשפ"ג, עמ' 2530) נוף הגליל (קודם: נצרת עילית) (ק"ת התשל"ד 1377; התשל"ו 2646; התשנ"א 752; התשנ"ד 1273; התשנ"ה 1653; התש"ס 435; ק"ת 7222, התשע"ג, עמ' 755; ק"ת 8239, התשע"ט, עמ' 3416; ק"ת 8978, התשפ"א, עמ' 867; ק"ת 9208, התשפ"א, עמ' 2228) נס ציונה (ק"ת התשנ"ב 1511; התשנ"ט 308; ק"ת 6611, התשס"ז, עמ' 1131; ק"ת 6941, התשע"א, עמ' 163; ק"ת 8040, התשע"ח, עמ' 2471) נצרת (ק"ת התשכ"ב 62; התשכ"ג 182; התשכ"ט 1694; התשל"ו 2645; התש"ם 1054; התשנ"א 753; התשנ"ד 1274; התשנ"ה 1655; ק"ת 7143, התשע"ב, עמ' 1493; ק"ת 8024, התשע"ח, עמ' 2211) נשר (ק"ת התשנ"ה 1508; התשס"ד 745, 994; ק"ת 7123, התשע"ב, עמ' 1184; ק"ת 10786, התשפ"ג, עמ' 2531) נתיבות (ק"ת התשס"א 378; התשס"ו 269; ק"ת 7456, התשע"ה, עמ' 403; ק"ת 7826, התשע"ז, עמ' 1225; ק"ת 8753, התש"ף, עמ' 2707) נתניה (ק"ת התש"ט 49, 109, 185; התש"י 309, 1322; התשי"א 375; התשי"ט 1110; התשכ"ב 1907; התשכ"ו 2044; התשכ"ז 27; התשנ"ד 1092; ק"ת 6874, התש"ע, עמ' 921; ק"ת 7487, התשע"ה, עמ' 822; ק"ת 9984, התשפ"ב, עמ' 2002; ק"ת 10171, התשפ"ב, עמ' 2958; ק"ת 11571, התשפ"ה, עמ' 345) סח'נין (ק"ת התשנ"ה 1311; ק"ת 7188, התשע"ג, עמ' 259; ק"ת 7818, התשע"ז, עמ' 1135; ק"ת 8089, התשע"ט, עמ' 518; ק"ת 11361, התשפ"ד, עמ' 2935) עיר כרמל (ק"ת התשס"ו 1148) עכו (ק"ת התש"י 965; התשי"א 500; התשכ"ב 1907; התשכ"ה 2617; התשל"א 1903; התש"ן 611; התשנ"א 196; התשנ"ה 1209; ק"ת 6907, התש"ע, עמ' 1364; ק"ת 7222, התשע"ג, עמ' 757; ק"ת 7725, התשע"ז, עמ' 107; ק"ת 7769, התשע"ז, עמ' 612; ק"ת 9498, התשפ"א, עמ' 3632) עפולה (ק"ת התשל"ג 408; התשנ"ט 217; התשס"א 650; התשס"ה 197; ק"ת 7172, התשע"ג, עמ' 61; ק"ת 7590, התשע"ו, עמ' 409; ק"ת 10289, התשפ"ב, עמ' 3714) עראבה (ק"ת 7672, התשע"ו, עמ' 1417; ק"ת 8089, התשע"ט, עמ' 520; ק"ת 11361, התשפ"ד, עמ' 2936) ערד (ק"ת התשנ"ה 883; ק"ת 6926, התש"ע, עמ' 1629; ק"ת 7460, התשע"ה, עמ' 443; ק"ת 10844, התשפ"ד, עמ' 186) פתח–תקוה (ק"ת התש"ט 131; התשי"א 714, 1163; התשט"ז 348; התשי"ז 1068; התש"ך 989, 1296, 1412; התשכ"ב 451; התשכ"ה 501; התשמ"ה 135; התשנ"ב 1026; התשנ"ה 1509; התשס"ו 818; ק"ת 6567, התשס"ז, עמ' 599; ק"ת 6865, התש"ע, עמ' 751; ק"ת 7013, התשע"א, עמ' 1152; ק"ת 7233, התשע"ג, עמ' 887; ק"ת 8089, התשע"ט, עמ' 515; ק"ת 9498, התשפ"א, עמ' 3634; ק"ת 10404, התשפ"ג, עמ' 387) צפת (ק"ת התש"י 380; התשכ"ה 1706; התשל"ז 1558; ק"ת 7172, התשע"ג, עמ' 81) קלנסווה (ק"ת התשס"א 379; ק"ת 6870, התש"ע, עמ' 885; ק"ת 9206, התשפ"א, עמ' 2217) קרית אונו (ק"ת התשנ"ב 1444; התשנ"ו 163; התש"ס 438; ק"ת 6662, התשס"ח, עמ' 700; ק"ת 7233, התשע"ג, עמ' 889; ק"ת 8089, התשע"ט, עמ' 515; ק"ת 8503, התש"ף, עמ' 1186; ק"ת 9498, התשפ"א, עמ' 3633; ק"ת 10289, התשפ"ב, עמ' 3716) קרית–אתא (ק"ת התשכ"ט 2209; התשנ"ד 667; התשנ"ה 494; התשס"ה 737; התשס"ו 263; ק"ת 6653, התשס"ח, עמ' 603; ק"ת 7057, התשע"ב, עמ' 253; ק"ת 7681, התשע"ו, עמ' 1500; ק"ת 10050, התשפ"ב, עמ' 2326) קרית–ביאליק (ק"ת התשל"ו 1854; התשנ"ג 732; התשס"ב 190; התשס"ז 172; ק"ת 7263, התשע"ג, עמ' 1428; ק"ת 8084, התשע"ט, עמ' 419; ק"ת 8169, התשע"ט, עמ' 2189; ק"ת 10050, התשפ"ב, עמ' 2328) קרית גת (ק"ת התשל"ג 264; התש"ם 192; התשמ"א 192; התשנ"ו 560; התשס"א 903; ק"ת 7001, התשע"א, עמ' 964; ק"ת 7170, התשע"ג, עמ' 45; ק"ת 8089, התשע"ט, עמ' 527; ק"ת 9498, התשפ"א, עמ' 3637; ק"ת 10255, התשפ"ב, עמ' 3459; ק"ת 10856, התשפ"ד, עמ' 256) קרית ים (ק"ת התשל"ו 1917; התש"ם 458; התשנ"ה 365; התשס"ז 170; ק"ת 7927, התשע"ח, עמ' 805; ק"ת 8043, התשע"ח, עמ' 2493) קרית–מוצקין (ק"ת התשל"ו 1855; התשל"ח 1364; התשל"ט 1050; התשנ"ט 924; התשס"ד 699; התשס"ז 170) קרית מלאכי (ק"ת התשנ"ח 708; ק"ת 8089, התשע"ט, עמ' 522) קרית–שמונה (ק"ת התשל"ד 1241; התשמ"ח 591; התש"ס 762; ק"ת 7188, התשע"ג, עמ' 261) ראש העין ק"ת התשנ"ד 1240; ק"ת 6835, התש"ע, עמ' 252; ק"ת 7176, התשע"ג, עמ' 154) ראשון–לציון (ק"ת התש"י 1285; התשי"ב 627; התשי"ח 1521; התשל"ד 14, 368; התשל"ה 105; התשמ"ח 666; התשמ"ט 579; התש"ן 1267; התשס"ג 552; ק"ת 6717, התשס"ט, עמ' 31; ק"ת 6835, התש"ע, עמ' 251; ק"ת 7769, התשע"ז, עמ' 614; ק"ת 7854, התשע"ז, עמ' 1692) רהט (ק"ת התשנ"ד 1160; התשס"ג 551; ק"ת 7977, התשע"ח, עמ' 1738) רחובות (ק"ת התשי"א 51, 569; התשי"ג 391; התשי"ח 167; התשכ"ב 2618; ק"ת 6867, התש"ע, עמ' 804; ק"ת 7233, התשע"ג, עמ' 888; ק"ת 7769, התשע"ז, עמ' 615; ק"ת 8036, התשע"ח, עמ' 2366) רמלה (ק"ת התשט"ו 344; התשכ"ו 1488; התשנ"ד 26; התשס"ב 111, 758; ק"ת 6867, התש"ע, עמ' 803; ק"ת 7138, התשע"ב, עמ' 1383; ק"ת 9786, התשפ"ב, עמ' 1101) רמת–גן (ק"ת התש"י 473, 722; התשי"ג 391; התשי"ד 1307; התשכ"א 2018; התשכ"ב 516; התשל"ה 85; התשנ"ב 1298; ק"ת 6611, התשס"ז, עמ' 1134; ק"ת 6662, התשס"ח, עמ' 698; ק"ת 6891, התש"ע, עמ' 1111; ק"ת 7078, התשע"ב, עמ' 625; ק"ת 7252, התשע"ג, עמ' 1223; ק"ת 7426, התשע"ד, עמ' 1795; ק"ת 10285, התשפ"ב, עמ' 3674) רמת השרון (ק"ת התשס"ג, עמ' 55; ק"ת 9600, התשפ"א, עמ' 4071 ; ק"ת 10378, התשפ"ג, עמ' 230; ק"ת 10498, התשפ"ב עמ' 842) רעננה (ק"ת התשמ"א 1184; התשס"ד 698; התשס"ה 816; ק"ת 6611, התשס"ז, עמ' 1136; ק"ת 6627, התשס"ח, עמ' 182; ק"ת 6870, התש"ע, עמ' 883; ק"ת 7769, התשע"ז, עמ' 611) שגור (ק"ת התשס"ה 739) שדרות (ק"ת התשנ"ו 710; התשס"ה 615; ק"ת 8089, התשע"ט, עמ' 521; ק"ת 8977, התשפ"א, עמ' 841) שפרעם (ק"ת התש"ט 1756; התש"ם 348; התשנ"ב 507; התשנ"ח 262; התשס"ו 265; ק"ת 7172, התשע"ג, עמ' 78; ק"ת 8753, התש"ף, עמ' 2709) תל–אביב–יפו (ק"ת התש"ט 47, 197; התש"י 1038; התשי"א 51, 569; התשי"ד 1307; התשט"ו 899, 1020; התשי"ח 88; התשכ"א 2580; התשכ"ח 2300; התשל"ג 1947; התש"ם 1605; התשנ"ב 1297; התשנ"ג 534; התשס"א 511; התשס"ה 166; ק"ת 6865, התש"ע, עמ' 754; ק"ת 7456, התשע"ה, עמ' 378; ק"ת 8043, התשע"ח, עמ' 2490; ק"ת 9600, התשפ"א, עמ' 4067) |
| 2. מועדים [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 3. ישיבות המועצה [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 4. זימון [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 5. מספר הישיבות [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 6. מועד ישיבות [תיקון התשס"ח (מס' 6)] 6. (א) בתוך חודשיים מיום הבחירה, תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה ובלבד שלא יהיה ביום המנוחה השבועי או בערב יום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה אחרת; עד שתחליט המועצה על מועד קבוע לישיבותיה, יתקיימו הישיבות ביום רביעי הראשון לכל חודש בשעה 18:00. (ב) ישיבת המועצה תתחיל לא לפני השעה 18:00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת. (ג) חל מועד ישיבה בערב יום מנוחה או ביום מנוחה של חבר מחברי המועצה, תידחה הישיבה ליום ולשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן או למועד אחר שרוב חברי המועצה הסכימו עליו מראש ובכתב; בסעיף קטן זה, (ד) בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) וסעיף 5 לתקנון זה, רשאית מועצה להסכים, באמצעות כל חבריה מראש ובכתב, על מועד קיום ישיבה מסוימת במועד ובשעה אחרים מהמועד שנקבע ובתנאי שתקוים ישיבת מועצה מן המניין לפחות, פעם אחת לכל חודש. (ה) ביום שמתקיימת בו ישיבת מועצה שלא מן המניין, אפשר לקיים גם ישיבה מיוחדת כאמור בסעיף 58 לתקנון זה ובלבד שהישיבה המיוחדת לא תחל לפני השעה 16:00, אלא אם כן הסכימו כל חברי המועצה על שעה אחרת. |
| 8. סמכות ראש עיריה [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 11. ימים ושעות של ישיבה שלא מן המניין [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 12. משלוח הזמנות [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 14. מסירת ההזמנות [תיקון התשס"ח (מס' 6)] 14. (א) הזמנה לישיבה תימסר לכל אחד מחברי המועצה 48 שעות לפחות לפני תחילת הישיבה, ואולם בהסכמת כל חברי המועצה, אפשר לקיים ישיבה גם בהודעה שתימסר בתוך זמן קצר יותר. (ב) הזמנה לישיבה שידונו בה בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר, תימסר לחברי המועצה 10 ימים לפחות לפני יום הישיבה. (ג) מסירת24 הזמנה תהא כדין אם ההזמנה נמסרה לחבר המועצה אישית או אם נמסרה במעונו לאחד מבני משפחתו המבוגרים הגרים אתו או אם נמסרה כפי שחבר המועצה ביקש בכתב ממרכז ישיבות המועצה; לא ניתן למסור את ההזמנה כאמור, בשקידה סבירה, תהא המסירה כדין אם הושמה בתוך תיבת הדואר במענו של חבר המועצה. |
| 15. מען למסירת ההזמנה [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 16. פגם במסירת ההזמנה [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 19. איסור גילוי [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 20. מקום הישיבות [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 20א. 25קיום ישיבת מועצה בהיוועדות חזותית (תיקון התשפ"ב) 20א. 25 (בוטל). |
| 21. מניין חוקי [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 23. התמעטות משתתפים [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 24. קביעת סדר היום [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 29. הסרת הצעה מסדר היום [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 30. דחייה הדיון בסעיפים [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 32. תפקיד היושב ראש [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 33. רשות דיבור [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 37. שאילתה נוספת [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 40. הודעה על פי דין [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 43. שיטת ההצבעה [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 44. החלטות על פי רוב קולות [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 45. מניית הקולות [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 46. דיון חוזר בהחלטה [תיקון התשס"ח (מס' 6)] 46. (א) לא תועמד לדיון ולהצבעה הצעה לביטול החלטה, או הצעה לדיון מחודש בהצעה שנדחתה, אלא לאחר שעברו שלושה חודשים ממועד ההחלטה או ממועד דחיית ההצעה, לפי העניין, זולת לפי דרישה של ראש העיריה או שליש לפחות מחברי המועצה, חתומים בידיהם, לא ייערך דיון חוזר בהחלטה יותר מפעם אחת. (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על דיונים חוזרים לפי סעיף 13 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975. |
פרק אחד עשר: פרוטוקול26 |
| 52. בקשה לתיקון פרוטוקול [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 53. דיון בהצעה לתיקון פרוטוקול [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 54. תיקון פרוטוקול של ישיבה סגורה [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 55. שמירת פרוטוקול [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 56. עיון בפרוטוקול [תיקון התשס"ח (מס' 6)] 56. (א) פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של העיריה והוא יפורסם באתר האינטרנט של העיריה, ככל שהוקם, בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 110), התשס"ח-2007. (ב) פרוטוקול של ישיבה שנוהלה בדלתיים סגורות, לא יהיה פתוח לעיון, אך המועצה רשאית להתיר את העיון בו, את הפצתו או העתקתו, בסייגים או בלעדיהם. |
| 59. סמכויות יושב ראש המועצה [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 60. מילוי מקום יושב ראש המועצה [תיקון התשס"ח (מס' 6)] |
| 61. זימון וסדר יום [תיקון התשס"ח (מס' 6)] (1) יושב ראש המועצה יקבע, בכפוף לכל דין, את סדר היום של ישיבת המועצה ואת מועדי הישיבות, בהתייעצות עם ראש העיריה; (2) יושב ראש המועצה יכלול בסדר היום, בישיבה מן המניין של המועצה, את כל הנושאים שראש העיריה ביקש להעלותם לדיון במועצה, או יקבע ישיבה שלא מן המניין של המועצה כדי לדון בנושא שראש העיריה ביקש להעלותו כאמור; לפי דרישת ראש העיריה ובכפוף לכל דין, תזומן ישיבה שלא מן המניין לדיון בנושא כאמור, במועד שאינו מאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, אלא אם כן הסכים ראש העיריה לדחות את הישיבה למועד מאוחר יותר; (3) לא זימן יושב ראש המועצה ישיבה שלא מן המניין כאמור בפסקה (2), רשאי ראש העיריה לזמנה ובהעדרו של יושב ראש המועצה - אף לנהלה; (4) נבצר מיושב ראש המועצה למלא את תפקידיו בדבר זימון המועצה וקביעת סדר יומה, ימלא תפקידים אלה ראש העיריה; (5) יושב ראש המועצה ייתן זכות דיבור לראש העיריה או לחבר המועצה שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, לגבי כל סעיף שבסדר היום של המועצה, בכל שלב של הדיון, הכל כפי שיבקש ראש העיריה. |
| 62. המועצה כוועדה מקומית לתכנון ולבניה [תיקון התשס"ח (מס' 6)] 62. תקנון זה לא יחול לגבי מועצת עיריה בשבתה כוועדה מקומית לתכנון ולבניה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. |
| 3. דין תאגיד [תיקון התשע"ב (מס' 5)] |
| 6. החלטה בערר [תיקון התשע"ב (מס' 5)] |
| 7. דרישת יחסיות של הבחירות [תיקון התשע"ב (מס' 5)] |
| 8. החלטה בדבר יחסיות של הבחירות [תיקון התשע"ב (מס' 5)] |
| 9. קביעת מספר חברי הוועדה [תיקון התשע"ב (מס' 5)] |
| 10. מועד הבחירות [תיקון התשע"ב (מס' 5)] |
| 11. אסיפה כללית |
| 12. הודעה על מועד ומקום האסיפה הכללית [תיקון התשע"ב (מס' 5)] |
| 13. יושב ראש האסיפה [תיקון התשע"ב (מס' 5)] |
| 14. מנין חוקי |
| 16. בחירת סגנים |
| 17. תוצאות הבחירות [תיקון התשע"ב (מס' 5)] |
| 19. תקנות |
[תיקונים: התשס"ה (מס' 5), התשס"ח (מס' 8)] (סעיף 208) הוראות להכנת התקציב 1. מול כל פריט של הכנסה והוצאה שבתקציב יירשמו הסכום שבתקציב המוצע לשנה הבאה והסכום שבתקציב המאושר לשנה השוטפת. 2. תקציב ההכנסה יכלול כל האגרות, הקנסות, תשלומי-החובה, דמי-השכירות, הארנונות וכל הכספים האחרים המשתלמים לקופת העיריה ויסודר לפי סעיפי-הכנסה כוללים. 3. תקבולים בקשר לפעולות שאושרו בכתב על ידי השר כפעולות לתועלת הציבור יצויינו בנפרד. 4. לפני גוף התקציב יבואו תמציות המראות את סך-הכל של כל סעיף וסעיף בתקציב, ויהיו של ארבעה טורים: אחד להכנסה או להוצאה הממשיות של השנה האחרונה במלואה, אחד לתקציב המאושר של השנה השוטפת, אחד לתקציב המתוקן לשנה השוטפת ואחד לתקציב ההכנסה או ההוצאה של השנה הבאה. 5. תקציב ההוצאה יהא בנוי באופן שיראה במדוייק ככל האפשר את הסכום הצפוי להיות מוצא למעשה במשך השנה. 6. בסעיף "שונות" לא ייכלל שום פריט של תקבול או של הוצאה שמתאים לקבוע היטב בסעיף אחר. 7. הפרט "תלויות" או "שונות" יהיה מוגבל לחיובים פעוטים ומקריים שהם צפויים אבל אינם חשובים כדי להורות עליהם בנפרד. 8. לפריטים של תקבול או הוצאה, שאין לכלול אותם כראוי בתוך אחד הסעיפים המופיעים כבר בתקציב, יש לפתוח סעיפים או סעיפי-משנה חדשים. 9. בתנאים כתיקונם אסור שסך כל ההוצאה האמורה של השנה יעלה על סך כל ההכנסה האמורה. 10. יהיו שני סעיפים בשביל עבודות ציבוריות, שבראשון יירשמו כל השירותים החוזרים כל שנה, ובשניה - עבודות אחרות. 10א. בתקציב יהיה סעיף בשביל מאבק בנגע הסמים שיכלול פריטי הכנסה והוצאה אם החליטה המועצה לעשות כן. 10ב. בתקציב יהיה סעיף נפרד למימון פעילות היועצת לקידום מעמד האישה. 11. התקציבים המוגשים לשר יהיו מלווים דברי-הסבר לכל פריט שבו היוצא מגדר הרגיל ולהפרש שבכל פריט בין ההוצאה המוצעת או ההכנסה הצפויה לבין התקציב המאושר של השנה הקודמת, כפי שהוא נראה בטורים המקבילים. |