חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980 1

(1) שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי פיתוח יצוא חקלאי ופיתוח מחליפי יבוא מובהקים כפי שיקבעו בכללים שר האוצר ושר החקלאות באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(2) ניצול יעיל של תנאי טבע, יכולת כלכלית, ידע טכני ונסיון מקצועי הגלומים במגזר החקלאי, ככל המועיל למשק המדינה;

(3) עידוד המגזר החקלאי כגורם חלוצי, בטחוני וחברתי.

(1) מנהל המינהל (להלן - המנהל);

(2) מינהלת המינהל (להלן - המינהלה);

(3) מועצת המינהל (להלן - המועצה).

(ב) כל שיש להגישו למינהלה, למועצה או לשרים יוגש באמצעות המנהל וכל הודעה מטעמם תימסר על ידיו.

(1) שני נציגי משרד החקלאות, שימנה שר החקלאות;

(2) שני נציגי משרד האוצר, שימנה שר האוצר;

(3) נציג משרד התעשיה, המסחר והתיירות, שימנה שר התעשיה, המסחר והתיירות;

(4) נציג המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, שימנה שר החקלאות.

(ב) השרים רשאים למנות למינהלה נציג ציבור מקרב נציגי הארגונים היציגים של החקלאים במועצה.

(ג) היו הדעות במינהלה שקולות, תכריע דעתו של המנהל.

(ד) חברי המינהלה יהיו גם חברי המועצה.

(1) ליתן אישור לתכניות (להלן - אישור) על פי עקרונות התכנון שגיבש משרד החקלאות לכל שנת תקציב במסגרת תקציב המדינה;

(2) לקבוע סדרים ומועדים להגשת בקשות לאישור תכנית;

(3) לאשר חישובי עלויות להשקעות במפעל חקלאי ובתשתית;

(4) לקבוע את תנאי מתן ההטבות;

(5) לקיים את הקשר בין יצרנים חקלאיים ובין משרדי הממשלה ורשויות אחרות הנוגעות בדבר בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה;

(6) לתת ידיעות בענייני השקעות הון בחקלאות בישראל ולהפיצן, ולסייע ליצרנים חקלאיים בהגשמת תכניותיהם;

(7) להמליץ לפני כל רשות מוסמכת לכך, שתעניק, במסגרת החיקוקים שבתחום סמכותה או שהיא ממונה על ביצועם, הנחה, הקלה, רשיון והלוואה העשויים לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה.

(ב) המינהלה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, ככל שלא נקבעו בתקנות.

(ב) מספר נציגי הציבור במועצה לא יעלה על חמישה עשר ולא יפחת משנים עשר.

(ב) המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, ככל שלא נקבעו בתקנות.

(ב) מבקש שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא מושב שיתופי, מושב עובדים או כפר שיתופי, יגיש למינהלה בקשה לאישור תכנית ורשאי הוא להגישה באמצעות האגודה.

(ב) לא אושרו תכנית שהוגשה או חלק ממנה, יודיע המנהל למבקש את הנימוקים בכתב.

(ב) לא תאשר המינהלה תכנית אלא אם הוכח להנחת דעתה כי עם תחילת ביצוע התכנית יהיו ברשות המגדל קרקע ומים ומכסות ייצור הדרושים לביצוע התכנית.

(ג) לא תאושר תכנית אלא אם היצרן החקלאי הציג אישור מפקיד השומה שהוא מנהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות הפקודה בדבר ניהול פנקסי חשבונות, או כי בשעת הגשת הבקשה לא היה חייב לנהל פנקסים כאמור.

(ב) לענין אישור תכנית זוטא יהיו למנהל הסמכויות המוקנות למינהלה על פי סעיפים 18 ו-19.

(ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל על פי סעיף זה רשאי לערור לועדת הערר שמונתה לפי סעיף 22, תוך ששים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת המנהל, לבטלה או לשנותה, והחלטתה תהיה סופית.

(ב) הערר יהיה בכתב ויפורטו בו הנימוקים.

(ג) הערר יוגש לועדת הערר והיא תחווה דעתה לשרים; השרים רשאים לאשר החלטת המינהלה, לבטלה או לשנותה.

(ב) מנין חוקי לדיון בועדה יהיה שלושה כשבהם היושב ראש, נציג הציבור אחד ונציג הממשלה אחד.

(1) באזור פיתוח א' - 20%;

(2) באזור פיתוח ב' - 10%.

(ב) השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו את תחומי האזורים המנויים בסעיף קטן (א).

(1) לגבי נכסים שאינם בנינים - במכסה השווה ל-200% מהמפורט בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941 (להלן - התקנות);

(2) לגבי בנינים - במכסה השווה ל-400% מהמפורט בתקנות, ובלבד שלא יותר ניכוי של יותר מ-20% לשנה.

(ב) קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה חייבת בניכוי מס החברות החל עליה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 47(ב)(2) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959.

(ג) יחיד שהוא בעל מפעל חקלאי מאושר, המנהל מערכת חשבונות נפרדת ומלאה לאותו מפעל לפי שיטת החשבונאות הכפולה, יהא חייב, על הכנסתו החייבת שהושגה מאותו מפעל, במס הכנסה בשיעור שלא יעלה על 30%, ויהא פטור מכל מס אחר עליה.

(ד) יחיד שהוא בעל מפעל חקלאי מאושר, שאינו מנהל מערכת חשבונות נפרדת ומלאה לאותו מפעל לפי שיטת החשבונאות הכפולה, יהיה חייב במס בשיעור שלא יעלה על 30%.

(ה) לענין סעיף זה דין קיבוץ כדין יחיד.

(1) על הכנסה שהושגה בחמש השנים המתחילות בשנה שבה היתה לראשונה למפעל החקלאי המאושר הכנסה חייבת, ובלבד שלא עברו שתים עשרה שנים מהשנה שבה ניתן האישור, אלא שהמינהלה רשאית במקרים מיוחדים להסיר את הגבלת הזמן של שתים עשרה השנה האמורות;

(2) על דיבידנד המשתלם מתוך הכנסה שהושגה בחמש השנים כאמור בפסקה (1), אף אם הגיע לנישום תוך עשר השנים לאחר תום חמש השנים האמורות.

(3) לענין חברה כהגדרתה בסעיף 35(א), בפסקה (1), במקום "חמש השנים" יבוא "שבע השנים", במקום "שתים עשרה שנים" יבוא "ארבע עשרה שנים", ובמקום "שתים עשרה השנים" יבוא "ארבע עשרה השנים", ובפסקה (2), במקום "חמש השנים", פעמיים, יבוא "שבע השנים", ובמקום "עשר השנים" יבוא "שתים עשרה השנים".

(ב) בסעיף זה, "מומחה מאושר" - מי שבהיותו תושב חוץ הזמין אותו מפעל חקלאי, בהסכמת המנהל, לעבוד במפעל כמומחה שעבודתו עשויה לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה, ולא היה לפני כן תושב ישראל.

"חברה" - למעט חברה שחל עליה סעיף 64א1 לפקודה ולמעט אגודה שיתופית;

(ב) חברה בעלת מפעל שבחרה במסלול הטבות חלופי תהיה זכאית לפטור ממס בשל הכנסתה החייבת שהושגה מאותו מפעל במשך חמש שנים מתחילת תקופת ההטבות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), החברה המחלקת דיבידנד מתוך הכנסה של מפעל שהושגה בתקופה שבה היתה החברה פטורה ממס לפי סעיף קטן (ב), תהא חייבת בשנת המס שבה חולק הדיבידנד, במס חברות על סכום הדיבידנד המחולק בשיעור 2 מס החברות שהיתה חייבת בו על הכנסתה בשנה שבה הופקה ההכנסה אילולא בחרה במסלול ההטבות החלופי; המס האמור ישולם יחד עם מס ההכנסה שיש לנכותו במקור ממקבל הדיבידנד, ויחולו לגביו ההוראות המתייחסות לניכוי במקור; לענין זה -

(2) כל סכום שנתן בעל מפעל לקרובו, לבעל שליטה בו או לתאגיד בשליטתם, או שזקף אותו לחובתם, בין במישרין ובין בעקיפין, יראוהו כדיבידנד שחילק בעל המפעל, זולת אם הוא הכנסה חייבת בידי המקבל והמס עליו שולם.

(ד) בסעיף זה, "תקופת ההטבות" - כאמור בסעיף 34(1).

(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו אם נתקיים אחד מאלה:

(1) החברה שכרה לשימוש המפעל ציוד שבשלו קיבל אדם אחר מענק;

(2) החברה שכרה לשימוש המפעל מבנה שבשלו קיבל אדם אחר מענק, ולחברה זכות לרכוש את המבנה;

(3) החברה שכרה לשימוש המפעל מבנה שבשלו קיבל אדם אחר מענק, ולדעת פקיד השומה קיימים יחסים מיוחדים בין החברה לבין המשכיר.

(ב) מפעל חקלאי שחלק ממנו מזכה בשנת מס מסויימת להטבות לפי סעיף 33(א), (ג) או (ד) (להלן - חלק מאושר) -

(1) המינהלה תקבע את האופן שבו יחושב אותו חלק מהכנסתו החייבת של המפעל שיש לראותו כהכנסה חייבת של כל חלק מאושר; כל עוד לא קבעה המינהלה את אופן החישוב יראו כהכנסתו החייבת של חלק מאושר כלשהו, שיעור מהכנסתו החייבת של המפעל כולו שהוא כיחס שבין שווי הנכסים הקבועים של המפעל באותו חלק מאושר לבין שווי הנכסים הקבועים של המפעל כולו באותו זמן; הפחת ינוכה לגבי כל חלק מהמפעל רק מההכנסה החייבת של אותו חלק ולגבי הנכסים שבו; היתה ההכנסה החייבת של חלק מאושר קטנה מסכום הפחת, ונותרה יתרת פחת מואץ, תותר יתרה זו לניכוי בשנים הבאות בזו אחר זו, כנגד ההכנסה החייבת של החלק המאושר; בפסקה זו -

(2) המנהל רשאי לקבוע כי לענין חישוב היחס כאמור בפסקה (1) לא יובאו בחשבון נכסים שנתקיימו בהם שלוש אלה:

(א) הנכסים הם מבני שירותים או מיתקני שירותים, ציוד משרדי או רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה;

(ב) הם נרכשו תוך שלוש שנים מיום הפעלת החלק המאושר;

(ג) מחירם המקורי, כפי שנקבע לענין סעיף 21 לפקודה, אינו עולה על 10% ממחירם המקורי של כל הנכסים הקבועים הכלולים בתכנית המאושרת;

(3) שיעור הדיבידנד שמשלם המפעל מהכנסתו החייבת בשנת מס מסויימת והזכאי להטבות לפי סעיף 33(ב) יהיה כיחס שבין ההכנסה החייבת בניכוי מס החברות החל עליה של חלקי המפעל השונים לפי החישוב כאמור בפסקה (1) באותה שנה.

(ג) התעורר ספק בדבר שווי הנכסים הקבועים האמורים, יקבעוהו בסכום שאפשר לקבל בעדם במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, או בדרך שתקבע המינהלה.

(ב) בעל מפעל חקלאי מאושר שקיבל התראה רשאי לבקש מאת המנהל, בכתב מנומק, ארכה נוספת לביצוע המוטל עליו כאמור.

(ג) סירב המנהל להעניק ארכה נוספת כמבוקש, או לא קיים בעל מפעל חקלאי מאושר את ההוראות, את התכנית או את תנאי האישור במועד שנקבע לו, יודיע המנהל על כך למינהלה, והיא רשאית להחליט אחת מאלה:

(1) להתלות את האישור או לבטלו, לעתיד או למפרע;

(2) לעכב הטבות עד לבירור הענין;

(3) לדרוש החזרת הטבות שניתנו.

(ב) על החלטת המינהלה לפי סעיף זה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי תוך ששים ימים מיום שנמסרה ההודעה על ההחלטה; הוגש ערעור, יעוכב ביטול האישור עד יום מתן ההחלטה בערעור.

(ג) על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (ב) ניתן לערער בבעיה משפטית.

(ד) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בערעור לפי סעיף זה.

(ב) קיבלה חברה או אגודה שיתופית הטבות כלשהן לפי חוק זה וניתן עליה צו פירוק, או קיבלה החלטה על פירוקה מרצון, לפני שביצעה את התכנית המאושרת כולה וקיימה את כל תנאי האישור - יראוה כאילו נתחייבה בהחזרת ההטבות לפני מתן צו הפירוק או קבלת ההחלטה, זולת אם החליטה המינהלה שלא יוחזרו ההטבות או שיוחזרו רק מקצתן; והוא הדין ביחיד שניתן עליו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל.

(ג) בוטל אישור על פי סעיף 40, יהא בעל המפעל החקלאי חייב להחזיר את ההטבות שקיבל תוך ששים ימים מן היום שבו נשלחה לו ההודעה על הביטול, בתוספת ריבית שקלית מיום קבלתן כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ד) הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל דין אחר.

(ה) הוחזרו הטבות או מקצתן על פי הוראות סעיף זה, ייקבעו ההכנסות לשנים שבין מתן ההטבות לבין ההחזרה כאילו לא ניתנו מלכתחילה ההטבות או מקצתן שהוחזרו, ושומות שנעשו לשנים האמורות יתוקנו בהתאם לכך.

(ב) השרים רשאים להעביר את סמכויות המנהל לפי סעיף 20 למנהלי מחוזות במשרד החקלאות, ויכול שהעברה תהיה כללית או מסויגת לפי אזורים, לפי היקף ההשקעה או לפי סוגי תבניות זוטא; הודעה על העברת הסמכויות תפורסם ברשומות.

(ג) אישר מנהל מחוז תכנית לפי הסמכות שהועברה לו כאמור בסעיף (ב), ייכנס האישור לתוקף כעבור ארבעה-עשר ימים מהיום שהביא מנהל המחוז את האישור לידיעת המנהל, ובלבד שתוך התקופה האמורה לא הורה המנהל על העברת התכנית לאישור המינהלה.

(ד) הועברה סמכות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו למי שהסמכות הועברה אליו סמכויות המנהל לפי סעיפים 36 ו-39 לחוק, לפי הענין.