חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996 1

(ב) נקבע בחוק אחר הסדר שונה, באשר לחיפוש בגופו של חשוד, יחול חוק זה בכפוף להסדר השונה שנקבע. לענין סעיף קטן זה, "הסדר" - לרבות עילות החיפוש, תנאיו והתוצאות המשפטיות לסירוב לחיפוש.

(ג) אין עורכים חיפוש בגופו של חשוד אלא לאחר שנתבקשה הסכמתו לכך ולאחר שנמסר לו כי ניתן לעשות שימוש בנתוני הזיהוי שיופקו ממה שניטל בחיפוש גם לצורך הכללתם במאגר בכפוף להוראות חוק זה, או לצורך השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור בסעיף 11יד.

(ד) חיפוש בגופו של חשוד ייערך בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי נוחות וכאב.

(ה) חיפוש בגופו של חשוד ייערך בידי בן מינו של החשוד אלא אם כן התקיים אחד מאלה -

(1) בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור;

(2) החיפוש נערך בידי בעל מקצוע רפואי, אלא אם כן ביקש החשוד שהחיפוש ייערך בידי בן מינו ומילוי בקשתו אינו מטיל נטל בלתי סביר על הרשות החוקרת;

(3) החיפוש הוא נטילת טביעת אצבעות.

(ו) נתוני זיהוי שהופקו ממה שניטל בחיפוש לפי פרק זה, רשאית משטרת ישראל להכלילם במאגר, ובלבד שמתקיים האמור בסעיף 11יג(ב)(2).

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי שוטר או מי שנקבע לכך בסעיף 5, לפי הענין, לערוך חיפוש חיצוני כהגדרתו בפסקאות (1) עד (3) ו-(6) עד (8), למעט טביעת שיניים, מנשך שיניים, או לקיחת שיער מחלקים מוצנעים של הגוף, תוך שימוש בכוח סביר, כאשר החשוד לא נתן את הסכמתו, ולאחר שניתן אישור לכך כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד).

(ג) לא נתן החשוד את הסכמתו לחיפוש החיצוני, יובא החשוד בפני קצין משטרה לצורך קבלת אישור בכתב לעריכת החיפוש, לרבות לשימוש בכוח סביר הנדרש לעריכתו.

(ד) בטרם יתן קצין המשטרה את אישורו כאמור בסעיף קטן (ג), יתן הזדמנות לחשוד להשמיע את טעמי סירובו, ויסביר לו שניתן להשתמש בכוח סביר לעריכת החיפוש ואת המשמעות המשפטית של סירובו כאמור בסעיף 11.

(ה) אין לערוך בפרהסיה חיפוש חיצוני שמחייב חשיפת חלקי גוף שבדרך כלל הינם מוסתרים, אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור.

(ו) חיפוש חיצוני כהגדרתו בפסקאות (2), אם הטביעה היא של שיניים או מנשך שיניים, (4), (5) ו-(6), אם לקיחת השיער היא מהחלקים המוצנעים של הגוף - ייערך בתנאי מרפאה.

(ז) עורר חשוד חשש סביר שעריכת החיפוש עלולה לפגוע בבריאותו פגיעה שאינה נובעת ממהותו של החיפוש, לא ייערך חיפוש בגופו אלא באישור של רופא כאמור בסעיף 4(ד).

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן לערוך חיפוש פנימי כהגדרתו בפסקה (1) גם בשל עבירה מסוג עוון.

(ג) קצין משטרה יסביר לחשוד בלשון המובנת לו את מטרת החיפוש הפנימי, סוגו ודרכי עריכתו, וכן יסביר לו את זכותו שלא להסכים לחיפוש, את האפשרות למתן היתר לעריכת החיפוש על ידי בית המשפט ואת המשמעות המשפטית של סירובו כאמור בסעיף 11.

(ד) לא ייערך חיפוש, ולא תוגש בקשה להיתר לעריכת חיפוש לפי סעיף זה, אלא אם כן נתן רופא אישור שאין מניעה בריאותית לערוך את החיפוש; לא יינתן אישור אלא לאחר שהרופא בירר עם החשוד את מצב בריאותו כבל שהדבר נוגע לחיפוש; סירב החשוד להיפגש עם הרופא לקבלת אישור, יסביר לו קצין המשטרה את המשמעות המשפטית של סירובו כאמור בסעיף 11.

(ה) מצא הרופא שאין מניעה בריאותית לעריכת החיפוש הפנימי, יסביר זאת לחשוד וישאל אותו אם הוא מסכים לחיפוש.

(ו) אישור הרופא, שאין מניעה בריאותית לערוך את החיפוש בחשוד, והסכמת החשוד לחיפוש, שניתנו בחתימתם, יהיו אסמכתה לעורך החיפוש לערוך את החיפוש על פי הפירוט שיקבע הרופא באישורו; אולם לא ייערך חיפוש פנימי כהגדרתו בפסקה (5) אלא בהיתר של בית משפט.

(ז) פגישת החשוד עם הרופא לפי סעיף זה תהיה שלא בנוכחות שוטר; אין בהוראה זו כדי למנוע נקיטת אמצעים נאותים, לרבות נוכחות שוטר, לסיכול בריחתו של החשוד או פגיעה ברופא.

(ח) לא נתן החשוד את הסכמתו לחיפוש פנימי, או שיש צורך לערוך חיפוש פנימי כהגדרתו בפסקה (5) - רשאי קצין משטרה להגיש בקשה לבית המשפט כאמור בסעיף 7 לקבלת היתר לעריכת חיפוש כאמור; החליט קצין משטרה שלא לפנות לבית המשפט משום ששוכנע כי ההשהיה הכרוכה בקבלת ההיתר עלולה לפגוע בראיה, שלשמה מבקשים את החיפוש, יסביר זאת קצין המשטרה לחשוד וכן יסביר לו את המשמעות המשפטית של סירובו כאמור בסעיף 11.

(ט) חיפוש פנימי ייערך במקום שרגילים לעשות בו בדיקה מאותו סוג ובאופן שבו היא נעשית.

(ב) לא נתן החשוד את הסכמתו לחיפוש פנימי כאמור בסעיף קטן (א), תתבקש הסכמתו לחיפוש חיצוני כהגדרתו בסעיף 1 בפסקה (6) או בפסקה (12) ויראו אותו לענין סעיפים 11 ו–12(א)(1), כמי שסירב לחיפוש רק אם סירב גם לחיפוש החיצוני כאמור.

(ג) עורר חשוד כאמור בסעיף זה חשש סביר שעריכת החיפוש עלולה לפגוע בבריאותו פגיעה שאינה נובעת ממהותו של החיפוש, לא ייערך חיפוש בגופו אלא אם כן נתן רופא אישור שאין מניעה בריאותית לערוך את החיפוש והוראות סעיף 4(ד) לענין אופן מתן האישור וסירוב החשוד להיפגש עם הרופא יחולו לענין זה.

(1) חיפוש חיצוני כהגדרתו בפסקה (2) שהוא טביעת שיניים או מנשך שינים - רופא שיניים;

(2) חיפוש חיצוני כהגדרתו בפסקאות (4), (5) וכן (6), אם לקיחת השיער היא מהחלקים המוצנעים של הגוף, וחיפוש פנימי כהגדרתו בפסקאות (1) וכן (6) - חובש;

(3) חיפוש פנימי כהגדרתו בפסקאות (2) עד (4) - טכנאי המוסמך כדין לערוך בדיקה באמצעות מכשיר גלים על-קוליים, מכשיר רנטגן או סורק;

(4) חיפוש פנימי כהגדרתו בפסקה (5) - רופא שהוא מומחה או מתמחה בגינקולוגיה או מיילדות.

(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע עשיית הפעולות המנויות בו בידי בעל מקצוע רפואי אחר המוסמך כדין לעשותן.

(ב) סירוב חשוד שהוא קטין לחיפוש פנימי בגופו אינו טעון אישור אפוטרופסו.

(1) שם המבקש, דרגתו ותפקידו;

(2) התאריך והמקום שבו נערכה הבקשה;

(3) פירוט העבירה נושא החקירה;

(4) פרטי זהותו, לרבות גילו, של החשוד ומענו;

(5) פירוט הפעולה המבוקשת בחיפוש הפנימי;

(6) פירוט הנסיבות המקיימות את התנאים לפי החוק;

(7) פרטים בקשר לבקשות אחרות שהוגשו בעבר לגבי אותו חשוד בקשר לאותה חקירה, לרבות החלטות בית המשפט לגביהן;

(8) משך הזמן המתבקש לתוקפו של ההיתר;

(9) אישור רופא לפי סעיף 4(ד).

(ב) העתק מהבקשה יימסר לחשוד זמן סביר לפני הדיון.

(1) התנאים הקבועים בחוק לעריכת החיפוש;

(2) הצורך בהשגת הראיה או בהוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה, גובר על הפגיעה בחשוד הכרוכה בביצוע הפעולה המבוקשת;

(3) אין דרך סבירה אחרת, בנסיבות הענין, שפגיעתה בחשוד פחותה, להשגת הראיה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה.

(ב) היה החשוד קטין או אדם שקיים חשש לגביו שהוא מוגבל בכושרו השכלי, ישמע בית המשפט גם את אפוטרופסו או את אפוטרופסו-לדין, כאמור בסעיף 6.

(ג) הדיון בבקשה יהיה בדלתיים סגורות; בטרם יתחיל הדיון, ישאל בית המשפט את החשוד אם רצונו שהדיון יהיה פומבי; ביקש החשוד שהדיון יהיה פומבי, יתקיים הדיון בפומבי.

(ד) שוכנע בית המשפט שגילוי מידע הקשור לבקשה עלול לפגוע בחקירה או לחשוף שיטת חקירה או מקורות מידע שיש אינטרס ציבורי שלא לגלותם, רשאי הוא לעיין במידע ולהסתמך עליו מבלי להעמידו לרשות החשוד או בא כוחו, ובלבד שיבהיר לחשוד את מטרת החיפוש בגופו.

(1) שם מבקש ההיתר, דרגתו ותפקידו;

(2) פירוט העבירה שבקשר עמה מבקשים לערוך את החיפוש הפנימי;

(3) שמו של החשוד שלגביו ניתן ההיתר;

(4) פירוט הפעולה שיש לבצע, התנאים לעריכתה ומקום ביצועה או סוג המקום;

(5) כשירותו של מבצע הפעולה;

(6) כל הוראה אחרת שבית המשפט רואה לתיתה לענין החיפוש הפנימי;

(7) משך תוקפו של ההיתר;

(8) תאריך ומקום מתן ההיתר;

(9) שמו וחתימתו של השופט שנתן את ההיתר.

(ב) תוקפו של היתר לפי סעיף זה יהיה כפי שיקבע בית המשפט ובלבד שלא יעלה על שלושה ימים, כשבמניינם לא יבואו בחשבון שבתות וחגים; בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את תוקפו של ההיתר לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה ימים בכל פעם.

(ג) היתר בית המשפט ואישור הרופא כאמור בסעיף 4(ד) יהיו אסמכתה לעורך החיפוש לעשותו על פי הפירוט שיקבע הרופא באישורו; אולם אין במתן היתר כאמור כדי לחייב בעל מקצוע רפואי לעשות פעולה שהחשוד מסרב לתת בפניו הסכמה לעשייתה.

(ב) דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את שנתפסו אלה:

(1) שמו ופרטי זהותו של החשוד;

(2) פירוט פעולת החיפוש שנערכה, לרבות שימוש בכוח, אם נעשה, ותוצאות פעולת החיפוש;

(3) פירוט הדברים שנתפסו;

(4) התאריך, לרבות השעה, והמקום שבו נערכה פעולת החיפוש;

(5) שמו וכשירותו או דרגתו של האדם שערך את החיפוש, לרבות פירוט מקום עבודתו הקבוע;

(6) שמו ומענו של מי שנכח בעת החיפוש, אם נכח.

(ג) העתק ההיתר ודו"ח החיפוש יימסרו לחשוד.

(ד) הדברים שנתפסו בחיפוש יוחזקו במשמורת המשטרה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחד מאלה:

(1) הסירוב לחיפוש הפנימי היה של אפוטרופסו של החשוד;

(2) לא הוגשה בקשה לבית המשפט לקבלת היתר לחיפוש פנימי, למעט בנסיבות האמורות בסעיף 4(ח) סיפה;

(3) בית המשפט לא נתן היתר לחיפוש פנימי לאחר שהתבקש לכך;

(4) לא ניתן אישור של רופא לערוך חיפוש בגופו של החשוד כשאישור כזה דרוש על פי החוק.

(1) הוא חשוד בעבירה ונחקר בקשר לחשד האמור לאחר שהוזהר לפי דין;

(2) הוא נאשם בביצוע עבירה;

(3) הוא הורשע בעבירה; לענין זה, "הורשע" - לרבות קביעה של בית משפט או של בית דין צבאי, שהאדם ביצע עבירה בלא הרשעה;

(4) הוא הורשע מחוץ לישראל ונושא את עונשו בישראל.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), שוטר לא ייטול ולא יורה ליטול אמצעי זיהוי שהוא דגימת תאי לחי, דגימת שיער או דגימת דם מזערית, אלא בעבירה מהעבירות המנויות בתוספת הראשונה, ולעניין נטילה כאמור ממי שהורשע מחוץ לישראל ונושא את עונשו בישראל כאמור בסעיף קטן (א)(4) - אלא בעבירה לפי דין זר המקבילה לעבירה המנויה בתוספת הראשונה, לפי החלטת קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה, הסמיכו לעניין זה.

(ג) המפקח הכללי רשאי לקבוע בפקודות משטרת ישראל, סוגי עבירות, שלבים בחקירה או בהליך הפלילי, או נסיבות אחרות, שבהם לא יינטלו אמצעי זיהוי, כולם או חלקם, לפי הוראות סעיף זה.

(ד) הסמכות ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף זה תהיה עד המועד כמפורט להלן:

(1) לענין חשוד כאמור בסעיף קטן (א)(1) - במועד חקירתו באזהרה כאמור באותו סעיף קטן, ואם היה עצור - עד תום תקופת מעצרו;

(2) לענין נאשם כאמור בסעיף קטן (א)(2) - עד יום מתן פסק הדין בענינו;

(3) לענין מורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) או (4) - עד 30 ימים מיום הרשעתו בפסק דין סופי, ואם הוטל עליו עונש מאסר - עד תום תקופת מאסרו.

(ה) אמצעי זיהוי יינטלו מאדם לפי הוראות סעיף זה בתחנת משטרה, במקום מעצר או בבית סוהר, לפי הענין.

(ב) מצא קצין המשטרה, או עורך דין שהוא הסמיכו לכך, כי לא היה בסיס סביר מלכתחילה לחקור אדם באזהרה כאמור בסעיף קטן (א), יורה על אי הכללת נתוני הזיהוי הגנטי שהופקו מאותו אמצעי זיהוי במאגר נתוני הזיהוי; הוכללו נתוני הזיהוי כאמור במאגר - יורה על מחיקתם מן המאגר, והוראת סעיף 11כג(ב) תחול על אמצעי הזיהוי שניטל כאמור.

(ב) נתוני הזיהוי שהופקו כאמור בסעיף קטן (א), ישמשו למטרות אלה בלבד:

(1) הכללתם במאגר;

(2) השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור בסעיף 11יד;

(3) אימות או עדכון הנתונים שבמאגר.

(1) נתוני הזיהוי של האדם, המופקים מאותו אמצעי זיהוי, אינם כלולים במאגר או שהם כלולים במאגר אך אינם מלאים, ולא ניתן להפיק מאמצעי הזיהוי שניטל בעבר נתוני זיהוי מלאים;

(2) אמצעי הזיהוי הוא טביעת אצבעות והוא נדרש לשם בירור או אימות זהותו של אותו אדם;

(3) אמצעי הזיהוי הוא תצלום, והתצלום שניטל בעבר אינו עדכני.

(ב) לא התייצב אדם בתחנת המשטרה במועד שאליו זומן לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי שוטר לעכבו ולדרוש ממנו להילוות עמו לתחנת משטרה לצורך נטילת אמצעי הזיהוי; הוראות סעיף 23(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (בחוק זה - חוק המעצרים), יחולו על אי ציות להוראה כאמור.

(ב) התבקשה הסכמתו של אדם לנטילת דגימת דם מזערית, ולא נתן האדם את הסכמתו לכך, תתבקש הסכמתו לנטילת דגימת תאי לחי או דגימת שיער, ויראו אותו לענין סעיף 12(ב), כמי שסירב לנטילת אמצעי זיהוי רק אם סירב גם לכך.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי שוטר ליטול מאדם אמצעי זיהוי שהוא טביעת אצבעות, דגימת שיער או תצלום, תוך שימוש בכוח סביר כאשר האדם לא נתן את הסכמתו לנטילה, ובלבד שהזהירו בדבר הכוונה לעשות שימוש בכוח כאמור; ואולם לא ייטול שוטר מאדם דגימת שיער תוך שימוש בכוח לפי הוראות סעיף קטן זה אלא לאחר שניתן לכך אישור מאת קצין משטרה; הוראות סעיף 3(ג) ו–(ד), יחולו, בשינויים המחויבים, לענין אישור קצין משטרה לפי הוראות סעיף קטן זה.

(ב) נטילת דגימת דם מזערית מאדם לפי הוראות סימן זה תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי, ואם ביקש זאת האדם - בידי בעל מקצוע רפואי שהוא בן מינו.

(ג) עורר האדם חשש סביר שנטילת אמצעי הזיהוי עלולה לפגוע בבריאותו, פגיעה שאינה נובעת ממהותה של הנטילה, לא יינטל ממנו אמצעי הזיהוי אלא באישור רופא כאמור בסעיף 4(ד) או 4א(ג).

(ב) דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את אלה:

(1) שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטל אמצעי הזיהוי והעבירה שבה הוא חשוד, נאשם או מורשע;

(2) פירוט פעולת הנטילה שבוצעה, לרבות שימוש בכוח, אם נעשה;

(3) התאריך, לרבות השעה והמקום שבו בוצעה פעולת הנטילה;

(4) שמו וכשירותו או דרגתו של האדם שביצע את הנטילה, לרבות פירוט מקום עבודתו הקבוע;

(5) שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת הנטילה, אם נכח.

(ג) העתק דוח הנטילה יימסר לאדם שממנו ניטל אמצעי הזיהוי.

(ב) אמצעי זיהוי יינטל מעצור, מאסיר או ממוחזק במשמורת לפי הוראות סעיף קטן (א) לאחר שהתבקשה הסכמתו לכך, ולאחר שנמסר לו כי ניתן לעשות שימוש בנתוני הזיהוי שיופקו מאמצעי הזיהוי לצורך הכללתם במאגרים כאמור בסעיף 11יא או במאגר, בכפוף להוראות חוק זה, או לצורך השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור בסעיף 11יד.

(ג) לא נתן העצור, האסיר או המוחזק במשמורת את הסכמתו לנטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף קטן (ב), רשאי שוטר או סוהר ליטול ממנו אמצעי זיהוי כאמור תוך שימוש בכוח סביר, ובלבד שהזהירו בדבר הכוונה לעשות שימוש בכוח כאמור.

(ד) הוראות לענין נטילת אמצעי זיהוי תוך שימוש בכוח סביר, כאמור בסעיף קטן (ג), ייקבעו בפקודות משטרת ישראל, בפקודות השירות, כמשמעותן בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, ובפקודות הצבא כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (בחוק זה - פקודות הצבא).

(ב) ההוראות לפי סעיפים 11כ ו–11כא(ב), יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי אמצעי זיהוי שניטל לפי סימן זה, וכן לגבי נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי כאמור, הכלולים במאגרים האמורים בסעיף קטן (א).

(ג) נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטל לפי הוראות סימן זה, רשאית משטרת ישראל להכלילם במאגר, ובלבד שמתקיים האמור בסעיף 11יג(ב)(2).

(ב) סריקה של טביעת אצבעות של מעוכב לפי הוראות סעיף קטן (א) תבוצע לאחר שהתבקשה הסכמתו לכך, ולאחר שנמסר לו כי ניתן לעשות שימוש בסריקה לצורך השוואתה לנתוני זיהוי שבמאגר; לא נתן המעוכב את הסכמתו לביצוע הסריקה, רשאי השוטר לדרוש מהאדם להילוות עמו לתחנת המשטרה או לזמנו לתחנת המשטרה למועד אחר שיקבע לשם ביצוע הסריקה.

(ג) דין מעוכב שסירב לביצוע הסריקה לפי הוראות סעיף קטן (ב), ולא נערכה הסריקה בשל סירובו, כדין אדם שאינו מציית להוראות שניתנו על פי סמכויות עיכוב, ויחולו לענין זה הוראות סעיף 23(ב) לחוק המעצרים.

(ד) נלווה אדם עם שוטר לתחנת המשטרה כאמור בסעיף קטן (ב), יבקש שוטר את הסכמתו לסריקה של טביעת אצבעותיו; לא נתן האדם את הסכמתו לביצוע הסריקה, רשאי שוטר לבצע את הסריקה תוך שימוש בכוח סביר, ובלבד שהזהיר את האדם בדבר הכוונה לעשות שימוש בכוח כאמור; המפקח הכללי יקבע הוראות בפקודות המשטרה לענין השימוש בכוח לפי סעיף קטן זה.

(ה) נתוני זיהוי שהופקו מסריקה של טביעת אצבעות שניטלה לפי הוראות סעיף זה לא ייכללו במאגר.

(ו) ביצע שוטר סריקה של טביעת אצבעות של מעוכב לפי הוראות סעיף זה, יערוך השוטר דוח לפי הוראות סעיף 74 לחוק המעצרים, אף אם לא התקיימו התנאים האמורים באותו סעיף לעריכת הדוח; בדוח כאמור יכלול השוטר, נוסף על הפרטים האמורים בסעיף 74 לחוק המעצרים, גם פרטים בדבר ביצוע הסריקה, לרבות שימוש בכוח, אם נעשה, ותוצאות הסריקה.

(ב) משטרת ישראל רשאית לכלול במאגר, נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי שמתקיים בהם אחד מאלה:

(1) הם ניטלו מחשוד, מנאשם או ממורשע לפי הוראות סימן ב' לפרק ג', או לפי הוראות סעיף 245א1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (בחוק זה - חוק השיפוט הצבאי);

(2) הם ניטלו מאדם לפי הוראות פרק ב', סימן ג' לפרק ג', או פרק ו', או מכוח חוק השיפוט הצבאי, ובלבד שבעת הכללת נתוני הזיהוי במאגר מתקיים אחד מאלה:

(א) לענין נתוני זיהוי המזהים את האדם שממנו ניטלו אמצעי הזיהוי או הדגימה הביולוגית שאינה אמצעי זיהוי - מתקיימים לגבי אותו אדם התנאים לנטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף 11ב(א) עד (ג);

(ב) לענין נתוני זיהוי המזהים אדם שלא ממנו ניטלו אמצעי הזיהוי או הדגימה הביולוגית שאינה אמצעי זיהוי - זהות האדם אינה ידועה, או שזהותו ידועה ולא נשללה אפשרות לקשר בינו לבין ביצוע העבירה הנחקרת;

(3) הם ניטלו ממקום, מחפץ או מגופה שקשורים לעבירה הנחקרת, ובלבד שבעת הכללת נתוני הזיהוי במאגר, זהות האדם שאותו הם מזהים אינה ידועה, או שזהותו ידועה ולא נשללה אפשרות לקשר בינו לבין ביצוע העבירה הנחקרת.

(ג) נוסף על נתוני הזיהוי המנויים בסעיף קטן (ב), רשאית משטרת ישראל לכלול במאגר, נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטל בהסכמה משוטר, בעת גיוסו למשטרה או במהלך שירותו, וזאת לצורך זיהויו כשוטר.

(ד) נוסף על נתוני הזיהוי המנויים בסעיף קטן (ב), רשאית משטרת ישראל לכלול במאגר נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שנמסרו למשטרת ישראל מידי מדינה אחרת או מידי גוף משטרתי או גוף מקביל לו מחוץ לישראל במסגרת מילוי תפקידו, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) מוסר המידע ביקש להכלילם במאגר או שהודע לו על אפשרות ההכללה כאמור והוא לא הביע את התנגדותו לכך;

(2) המידע נשמר במאגר למטרות המנויות בסעיף 11טז(א);

(3) הם ניטלו מחשוד, מנאשם או ממורשע בהתאם לסעיף 11ב(א) ו–(ב), בשינויים המחויבים.

(ה) נוסף על נתוני הזיהוי המנויים בסעיף קטן (ב), רשאית משטרת ישראל לכלול במאגר נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו מכוח הדין החל באזור, מחשודים, מעצורים או מנאשמים; לעניין זה, "האזור" - כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(א1) (1) קיבלה משטרת ישראל נתוני זיהוי מגוף משטרתי או מגוף מקביל לו מחוץ לישראל למטרות האמורות בסעיף 11טז(א) לרבות במסגרת קיום הסכם או מזכר כאמור בסעיף 11טז3, ואין היא רשאית לכלול אותם במאגר, רשאית היא לערוך השוואה חד–פעמית בין נתוני הזיהוי שהתקבלו לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, והכל למטרות האמורות.

(2) קיבלה משטרת ישראל נתוני זיהוי שהופקו כדין מטביעת אצבעות ותצלומים מרשות אחרת, רשאית היא לערוך השוואה חד–פעמית בין נתוני הזיהוי שהתקבלו לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, לצורך אישור כניסה לישראל.

(3) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה חד–פעמית בין נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו לפי חיקוק אחר אשר ייקבע בצו, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר.

(א2)2 משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה בין נתוני זיהוי שניטלו מזרים לפי חוק נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים ומאגר מידע, התשפ"ד-2024, והועברו אליה לפי סעיף 15 לחוק האמור, לבין נתוני זיהוי של חשודים, נאשמים, מורשעים או אסירים הכלולים במאגר לפי חוק זה, לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) לא תיערך השוואה כאמור באותו סעיף קטן, בין נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו מאדם והמזהים אדם אחר, או שניטלו ממקום, מחפץ או מגופה בקשר לעבירה הנחקרת, לבין נתוני זיהוי שבמאגר, אם זהותו של האדם שאותו נתוני הזיהוי מזהים - ידועה, ונשללה אפשרות לקשר בינו לבין ביצוע עבירה.

(1) לצורך חקירת עבירה, לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש, ולצורך הליך פלילי;

(2) לצורך מניעת ביצוע עבירות או סיכולן;

(3) לצורך אימות או בירור זהותם של אדם או של גופה, שזהותם אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים;

(4) לענין סעיף 11יח - לרבות לצורך איתור אדם;

(5) לצורך מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (4), ובלבד שהמידע מהמאגר המועבר לצורך המחקר אינו כולל פרטים מזהים; מחקר כאמור יאושר בידי קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיכו לעניין זה, ובמידע הכולל נתונים לזיהוי גנטי - בידי הוועדה המאשרת.

(ב) (בוטל).

(ג) (בוטל).

(ב) גוף ציבורי שקיבל מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) לא יעשה בו שימוש אלא למטרה שלשמה נמסר לו המידע; משטרת ישראל תודיע לגוף הציבורי על ההגבלה כאמור.

(ג) משטרת ישראל רשאית למסור תצלום מהמאגר לידי הרשות להגנה על עדים, לצורך מילוי תפקידה.

(1) לפי הוראות סעיף 32 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (בחוק זה - חוק עזרה משפטית), לשימושם של המדינה או הגוף למטרות המנויות בסעיף 11טז(א)(1) עד (4), בלבד; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו הוראות החוק האמור;

(2) לצורך אימות או בירור זהותם של אדם או של גופה ולצורך איתור אדם, במסגרת חקירה, הליך פלילי, מניעה או סיכול של עבירות כאמור בסעיף 11טז(א)(1) ו–(2), או בהתאם לסעיף 11טז(א)(3) או (4).

(ב) העברת מידע לפי סעיף קטן (א) תותנה בידי משטרת ישראל בקיום תנאים אלה:

(1) השימוש במידע יהיה רק למטרה שלשמה נמסר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר שימוש אחר;

(2) המידע לא ייאגר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר אחרת;

(3) המידע לא יועבר לאחר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר את העברתו לגוף מהגופים המנויים בתוספת השנייה.

(ג) לגוף המנוי בתוספת השנייה יינתן מידע כמפורט להלן:

(1) לגוף המנוי בחלק א' לתוספת - כל מידע המופק מאמצעי זיהוי;

(2) לגוף המנוי בחלק ב' לתוספת - מידע המופק מטביעת אצבעות ותצלומים בלבד;

(3) לגוף המנוי בחלק ג' לתוספת - תצלומים בלבד.

(ד) נחתם הסכם בין מדינת ישראל או משטרת ישראל לבין מדינה אחרת או גוף באותה מדינה, לעניין העברת נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות, לצורך חקירה, מניעה או סיכול של עבירה שהיא מעשה טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005, וההסכם אושר בידי השר לביטחון הפנים, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, תעביר משטרת ישראל לידי המדינה או הגוף האמורים, לפי העניין, בהתאם לאמור בהסכם, כל מידע מהמאגר הנדרש לצורך חקירה, מניעה או סיכול של עבירה כאמור; בהסכם כאמור יובהר כי מקבל המידע לא יעשה שימוש במידע אלא למטרה שלשמה הועבר, וכן אם מקבל המידע רשאי לאגור אותו או להעבירו לאחר, ואם כן - למי ובאילו תנאים.

(ה) לעניין הוראות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, דין מידע המועבר לפי סעיף זה כדין מידע המועבר עקב בקשה לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות.

(ב) נחתם הסכם שיתוף פעולה או מזכר שיתוף פעולה, יחולו הוראות סעיף זה מהמועד שבו נכנס ההסכם לתוקף או החלה תקופת יישום המזכר (בסעיף זה - מועד התחילה), וכל עוד ההסכם בתוקף או נמשכת תקופת יישום המזכר; השר לביטחון לאומי יודיע, בהודעה ברשומות, על מועד התחילה.

(ג) על אף האמור בסעיף 11יד, משטרת ישראל רשאית לאפשר לגוף מחוץ לישראל שהוכר לעניין זה מכוח ההסכם או המזכר (בסעיף זה - גוף חוץ מוכר), להזין אל מערכת ממוחשבת המיועדת לכך (בסעיף זה - מערכת ייעודית), בהתאם לאמור בהסכם או במזכר, נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות, המצויים בידי אותו גוף, לשם השוואתם לנתוני זיהוי כאמור הכלולים במאגר, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שבהתאם לאמור בהסכם או במזכר, הזנת נתונים לשם השוואה כאמור (בסעיף זה - שאילתה) תבוצע לשם הפקת מידע הנדרש בעבור גוף מסוג הגופים הזכאים לקבלו על פי ההסכם או המזכר (בסעיף זה - גוף זכאי), לאחת מהמטרות שלהלן, לפי העניין:

(1) לעניין מידע הנדרש בעבור גוף זכאי על פי ההסכם - לשם מניעה, גילוי או חקירה של פשיעה חמורה לרבות טרור, ובלבד שהמידע נדרש לשם בירור חשד לגבי אדם מסוים, לביצוע עבירה המנויה בהסכם;

(2) לעניין מידע הנדרש בעבור גוף זכאי על פי המזכר - לשם כל אחת מאלה:

(א) מניעה, גילוי או חקירה של פשיעה חמורה לרבות טרור, ובלבד שהמידע נדרש לשם בירור חשד לגבי אדם מסוים;

(ב) מניעה, גילוי או חקירה של מעשה המהווה עבירה שבשלה אדם אינו זכאי להיכנס לארצות הברית של אמריקה או להגר אליה או מועמד להרחקה מארצות הברית של אמריקה, לפי חוקיה;

(ג) הקלת הליך הבירור לגבי אדם המבקש להיכנס לארצות הברית של אמריקה או לקבל זכויות בקשר להגירה, כמפורט במזכר.

(ד) הוזן נתון זיהוי למערכת הייעודית, יחולו הוראות אלה:

(1) תבוצע השוואה חד-פעמית באופן אוטומטי בין הנתון שהוזן כאמור ובין נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות המצויים במאגר;

(2) אם נמצאה התאמה בין נתון זיהוי שהוזן למערכת הייעודית ובין נתון זיהוי כאמור בפסקה (1) המצוי במאגר - ייבדק קיומו של אחד מאלה באופן אוטומטי, בעניינו של אדם שנמצאה התאמה כאמור לנתון הזיהוי המשויך אליו המצוי במאגר:

(א) פרט רישום פלילי כהגדרתו בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019 (בסעיף זה - חוק המידע הפלילי), שטרם חלפה לגביו תקופת ההתיישנות לפי אותו חוק בנוגע לעבירות המנויות בהסכם או במזכר ובהתאם לתנאים שנקבעו בהם לגבי אותן עבירות;

(ב) מידע על תיק תלוי ועומד כמשמעותו לפי חוק המידע הפלילי, שהוגש בו כתב אישום בנוגע לעבירות כאמור בפסקת משנה (א) ובהתאם לתנאים כאמור בה;

(3) נמצא לאחר השוואה כאמור בפסקה (1) כי יש התאמה בין נתון הזיהוי שהוזן למערכת הייעודית ובין נתון זיהוי מאותו סוג המצוי במאגר, ונמצא בבדיקה כאמור בפסקה (2) כי יש פרט רישום פלילי או מידע על תיק תלוי ועומד כאמור באותה פסקה (בסעיף זה - תוצאה חיובית לשאילתה), תועבר לגוף החוץ המוכר הודעה על כך שהתקבלה תוצאה חיובית לשאילתה;

(4) נמצא לאחר השוואה כאמור בפסקה (1) כי אין התאמה בין נתון הזיהוי שהוזן למערכת הייעודית ובין נתון זיהוי מאותו סוג המצוי במאגר, או שנמצא כי יש התאמה כאמור, אך לא נמצא בבדיקה כאמור בפסקה (2) כי יש פרט רישום פלילי או מידע על תיק תלוי ועומד כאמור באותה פסקה, תועבר לגוף החוץ המוכר הודעה על כך שלא התקבלה תוצאה חיובית לשאילתה.

(ה) ההודעה על תוצאת השאילתה כאמור בסעיף קטן (ד)(3) או (4) תועבר אל גוף החוץ המוכר באמצעות המערכת הייעודית, לרבות לשם העברתה לגוף הזכאי שהמידע הופק בעבורו.

(ו) משטרת ישראל רשאית להעביר פרטי זיהוי של אדם, שהתקבלה תוצאה חיובית לשאילתה לגבי נתון זיהוי המשויך אליו, לידי גוף חוץ מוכר, לרבות לשם העברתו לגוף הזכאי שהמידע הופק בעבורו, בהתאם להוראות אלה:

(1) העברת פרטי זיהוי לפי סעיף קטן זה, במסגרת יישום ההסכם, תיעשה לבקשת גוף החוץ המוכר;

(2) העברת פרטי זיהוי לפי סעיף קטן זה, במסגרת יישום המזכר, תיעשה בלא צורך בבקשה מאת גוף החוץ המוכר.

(ז) התקבלה תוצאה חיובית לשאילתה לגבי נתון זיהוי המשויך לאדם, רשאית משטרת ישראל, במסגרת יישום ההסכם, אם ניתן לכך אישור מאת קצין משטרה בכיר, להעביר לידי גוף חוץ מוכר המעוניין בכך נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות של אותו אדם, מתוך המאגר, לשם אימות ההתאמה שנמצאה בהשוואה כאמור בסעיף קטן (ד)(1), והכול למטרה האמורה בסעיף קטן (ג)(1), ובלבד שבהתאם להסכם, אם יימצא כי אין התאמה בינם ובין נתוני הזיהוי מסוג טביעת אצבעות המצויים בידו - ימחק גוף החוץ המוכר את הנתונים שהועברו כאמור.

(ח) הסמכות להעביר מידע לפי סעיף זה תהיה נתונה למשטרת ישראל בכפוף לכך שעל פי ההסכם או המזכר, העברת מידע מהמאגר לגוף חוץ מוכר, לרבות לשם העברתו לגוף הזכאי שהמידע הופק בעבורו, תותנה בקיום תנאים אלה:

(1) גוף חוץ מוכר, ואם המידע הועבר אליו לשם העברתו לגוף זכאי - הגוף הזכאי (בסעיף קטן זה - מקבל המידע), לא יעשה שימוש במידע אלא למטרה שלשמה הועבר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר שימוש אחר;

(2) לעניין מידע, למעט נתוני זיהוי, המועבר לפי ההסכם -

(א) מקבל המידע יהיה רשאי להעביר את המידע לגוף זכאי אחר, ובלבד שהודיע על כוונתו להעביר את המידע כאמור לקצין משטרה בכיר 72 שעות לפני ההעברה, וקצין המשטרה הבכיר לא התנגד לכך;

(ב) מקבל המידע יהיה רשאי להעביר את המידע לגוף שאינו גוף זכאי אם ניתן לכך אישור מאת קצין משטרה בכיר ובהתאם להוראות ? סעיף 11טז2(א) עד (ג);

(ג) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו–(ב),? נדרשה העברת המידע כאמור לפי סעיף זה בקשר לטרור לגוף ממשלתי בעל סמכויות למניעת טרור, לפי חוקי ארצות הברית של אמריקה, יהיה מקבל המידע רשאי להעביר את המידע, ובלבד שיידע את קצין המשטרה הבכיר בדבר זהות הגוף האמור ותכלית העברת המידע;

(3) לעניין מידע המועבר לפי המזכר -

(א) גוף חוץ מוכר יהיה רשאי להעביר את המידע לגוף זכאי אחר שלא ביקש את העברת המידע מלכתחילה, ובלבד שגוף החוץ המוכר יבקש מהגוף הזכאי למלא אחר התנאים הקבועים בפסקה (1);

(ב) מקבל המידע לא יעבירו לגוף שאינו גוף זכאי אלא אם כן ניתן לכך אישור מאת קצין משטרה בכיר ובהתאם להוראות סעיף 11טז2(א) עד (ג).

(ט) על מידע המועבר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 11טז2(ה).

(י) משטרת ישראל רשאית, לשם יישום ההסכם, לשמור נתון זיהוי שהתקבלה לגביו תוצאה חיובית לשאילתה, לתקופה שלא תעלה על שבע שנים; השימוש בנתוני הזיהוי השמורים כאמור ייעשה לשם יישום ההסכם בלבד, ויחולו לעניין שמירתם ואבטחתם ההוראות לפי סעיף 15(ב)(5), בשינויים המחויבים; הגישה לנתונים האמורים תותר רק לשוטרים מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל שראש המחלקה האמורה הסמיכם לכך.

(1) התצלום הוא של אדם שיש לגביו חשד כי הוא קשור לעבירה שלצורך חקירתה, מניעתה או סיכולה נדרשת הצגת התצלום;

(2) התצלום הוא של אדם או של גופה, שלשם זיהויים או איתורם נדרשת הצגת התצלום;

(3) הצגת התצלום נדרשת לשם בירור קשר אפשרי בין האדם המופיע בתצלום לבין עבירה נחקרת או עבירה שאותה מבקשים למנוע או לסכל, אף שאין לגבי האדם המופיע בתצלום חשד כאמור בפסקה (1), ובלבד שמתקיימים התנאים הנדרשים להצגת התצלום, שנקבעו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(4) הצגת התצלום נדרשת לשם מסדר זיהוי תמונות, ובלבד שמתקיימים התנאים הנדרשים להצגת התצלום, שנקבעו לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב) בפקודות משטרת ישראל, יקבע המפקח הכללי, פקודות לענין דרכי הצגתו של תצלום הכלול במאגר, באופן שיבטיח כי הפגיעה בפרטיות לא תעלה על הנדרש, לרבות פקודות לענין התנאים הנדרשים להצגת תצלום לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) ו–(4).

(ג) גוף ציבורי שנמסר לו תצלום הכלול במאגר, לפי הוראות סעיף 11טז1, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, להציגו לפני אדם, ובלבד שהתקיימו כל התנאים להצגת התצלום לפי סעיף זה.

(1) התצלום הוא של אדם החשוד בביצוע עבירה או של אדם שהוגש נגדו כתב אישום בשל ביצוע עבירה, ובית המשפט התיר בצו את פרסום התצלום כאמור בסעיף קטן (ב);

(2) התצלום הוא של עצור או אסיר שנמלט ממשמורת חוקית;

(3) התצלום הוא של נעדר.

(ב) בית משפט רשאי, לבקשת שוטר בדרגה ובתפקיד כפי שייקבעו בפקודות משטרת ישראל, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות, להתיר פרסום תצלום כאמור בסעיף קטן (א)(1), אם השתכנע כי התמלאו התנאים האמורים בסעיף הקטן האמור, וכי קיים אינטרס ציבורי בפרסום התצלום לציבור.

(ג) המשטרה רשאית, לצורך המטרות האמורות בסעיף 11טז(א)(1) עד (4), להציג באופן גלוי בתחנת משטרה, תצלום הכלול במאגר של אדם החשוד בביצוע עבירה או של אדם שהוגש נגדו כתב אישום בשל ביצוע עבירה - בלא צו בית משפט.

(ד) גוף ציבורי שנמסר לו תצלום הכלול במאגר, לא יפרסמו ברבים אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים בסעיף זה.

(ב) נתוני הזיהוי הכלולים במאגר וכן אמצעי הזיהוי והדגימות הביולוגיות שאינן אמצעי זיהוי, כאמור בסעיף קטן (א), יישמרו בהתאם להוראות הבאות:

(1) בדרך שתבטיח הגנה מפני חשיפה, שימוש או העתקה בלא רשות כדין;

(2) בדרך שתמנע שימוש בהם בניגוד להוראות חוק זה;

(3) לענין אמצעי זיהוי שניטלו מאדם לפי הוראות סעיף 11ב - במקום ובדרך שיבטיחו כי השימוש בהם יהיה רק לצרכים האמורים בסעיף 11ד.

(ג) הגישה לנתונים לזיהוי גנטי הכלולים במאגר, וכן לדגימות הביולוגיות שמהן הופקו הנתונים האמורים או המיועדות להפקה כאמור, תותר רק לשוטרים שהמפקח הכללי הסמיכם לכך לפי הוראות סעיף 11טו.

(1) לגבי חשוד - בתום שבע שנים מיום שניטל ממנו אמצעי הזיהוי המזהה אותו, או בתום 60 ימים מיום שהסתיים ההליך הפלילי בעניינו ללא הרשעה, לפי המאוחר;

(2) לגבי מורשע - בתום עשרים שנה מיום שנפטר.

(ב) נמחקו הנתונים לזיהוי גנטי כאמור בסעיף קטן (א), יבוער גם אמצעי הזיהוי ששימש להפקתם.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), אמצעי זיהוי שהוא חומר חקירה בתיק החקירה המשטרתי - לא יבוער.

(ד) קמה עילה חדשה לנטילת אמצעי זיהוי בטרם חלפו התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי הענין, לא יימחקו הנתונים לזיהוי גנטי ויחל מנין התקופה כאמור בסעיף קטן (א) במועד שבו קמה העילה החדשה.

(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על נתונים לזיהוי גנטי שנמסרו לפי סעיף 11יג(ד) ו–(ה).

(ב) שוכנע קצין משטרה כי נבצר ממי שהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א) להתייצב בתחנת המשטרה בעצמו או באמצעות אפוטרופסו, יאפשר לעורך דינו או לקרובו של האדם אשר קיבל ייפוי כוח ממנו, להתייצב ולברר כאמור באותו סעיף קטן, ובהתאם לתקנות שיקבע השר לביטחון הפנים לפי סעיף 15(ב)(7).

(ג) מי שקיבל מידע כאמור בסעיף זה, לא ימסור את המידע אלא למי שהמידע אודותיו, ויחולו עליו הוראות סעיף 11כ.

(ד) בסעיף זה, "עורך דין" - לרבות מתמחה המועסק על ידי עורך הדין.

(ב) נמחקו נתוני הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א), יבוערו גם אמצעי הזיהוי שניטלו לפי סעיף 11כז ושימשו להפקתם.

(ג) לעניין בירור בדבר מחיקת נתונים לזיהוי גנטי ממאגר הנעדרים והאלמונים לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לפי סעיף 11כד, בשינויים המחויבים.

(ב) משטרת ישראל רשאית להעביר למרכז הלאומי לרפואה משפטית במשרד הבריאות (בחוק זה - המרכז הלאומי לרפואה משפטית) עותק של הנתונים לזיהוי גנטי הכלולים במאגר הנעדרים והאלמונים, לשם בירור זהותם של אדם או של גופה או לצורך איתורם.

(ג) משטרת ישראל רשאית להעביר אמצעי זיהוי שניטלו לפי סעיף 11כז למרכז הלאומי לרפואה משפטית לשם הפקת נתוני זיהוי.

(ד) מאגר הנעדרים והאלמונים יהיה חסוי ולא יימסר ממנו מידע אלא לפי הוראות חוק זה.

(1) מגופה - לצורך בירור זהותה;

(2) מבן משפחה של נעדר - לצורך איתור הנעדר;

(3) מחפץ או ממקום שבו יש יסוד סביר להניח כי מצויים אמצעי זיהוי של נעדר - לצורך איתור הנעדר;

(4) מאדם, אם בשל מצבו הרפואי לא ניתן לברר את זהותו - לצורך בירור זהותו.

(ב) (1) נטילת אמצעי זיהוי מבן משפחה של נעדר לפי סעיף קטן (א)(2) תיעשה לאחר שהוסברו לבן המשפחה, בלשון המובנת לו, מטרת הנטילה והשימוש שניתן לעשות באמצעי הזיהוי ובנתוני הזיהוי שיופקו מהם, ואותו אדם נתן את הסכמתו בכתב לנטילה; ואולם לא יינטל אמצעי זיהוי כאמור מקטין או מאדם עם מוגבלות שכלית כמשמעותו בסעיף 14ג(א), אלא אם כן נוסף על ההסכמה בכתב של הקטין או האדם עם המוגבלות, נתן גם האפוטרופוס את הסכמתו בכתב; לא היה לקטין או לאדם עם מוגבלות שכלית אפוטרופוס, רשאי בית המשפט, לבקשת שוטר, למנות לו אפוטרופוס לדין לצורך קבלת הסכמה לפי פסקה זו, ויחולו הוראות סעיף 14ג(ב) בשינויים המחויבים.

(2) נטילה של דגימה ביולוגית כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה לאחר שקצין משטרה או רופא משפטי אישר כי זו הדרך היעילה ביותר לבירור זהותם של אדם או של גופה או לאיתורם; הוראות פסקה זו לא יחולו באירוע חירום אזרחי, לפי סעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971.

(3) הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, לעניין כניסה למקום, יחולו על כניסה למקום לשם נטילה לפי הוראות סעיף זה.

(ג) (1) נתונים שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו מגופה לפי סעיף קטן (א)(1) יישמרו במאגר הנעדרים והאלמונים בלבד, ולא ייכללו במאגר לנתוני זיהוי לפי סימן א', ואולם משטרת ישראל רשאית להשוות בין נתוני הזיהוי כאמור לבין המאגר לנתוני זיהוי לפי סימן א', לצורך בירור זהות הגופה.

(2) נתונים שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו מבן משפחה של נעדר לפי סעיף קטן (א)(2), יישמרו במאגר הנעדרים והאלמונים בלבד, ולא ייכללו במאגר לנתוני זיהוי לפי סימן א' ולא יושוו לנתוני זיהוי במאגר האמור.

(3) נתונים שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו מחפץ או ממקום שבו יש יסוד סביר להניח כי מצויים אמצעי זיהוי של נעדר לפי סעיף קטן (א)(3), יישמרו במאגר הנעדרים והאלמונים בלבד, ולא ייכללו במאגר לנתוני זיהוי לפי סימן א', ואולם משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי כאמור לבין המאגר לנתוני זיהוי לפי סימן א', לצורך איתור הנעדר.

(4) נתונים שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו מאדם שבשל מצבו הרפואי לא ניתן לברר את זהותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(4), יישמרו במאגר הנעדרים והאלמונים בלבד, ולא ייכללו במאגר לנתוני זיהוי לפי סימן א', ואולם משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי כאמור לבין נתוני זיהוי של חשודים, נאשמים, מורשעים או אסירים במאגר לנתוני זיהוי לפי סימן א', לצורך בירור זהותו של אותו אדם.

(5)3 (נוסח זמני בתקנות שעת חירום).

(1) המסרב לחיפוש חיצוני ולא ניתן היה לערוך באופן סביר את החיפוש בשל סירובו; או

(2) המסרב לחיפוש פנימי, שבית המשפט נתן היתר לעריכתו, דינו - מאסר שנתיים.

(ב) סירב אדם לנטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות פרק ג', ולא ניתן היה לערוך באופן סביר את הנטילה בשל סירובו, דינו - מאסר שישה חודשים.

(ג) המוסר או המגלה מידע, אמצעי זיהוי או דגימה ביולוגית, או העושה בהם שימוש, בניגוד להוראות סעיפים 11יא(ב) או 11כ, דינו - מאסר שלוש שנים.

(1) האדם הוא נפגע עבירה, עד וכל מי שאינו חשוד, והיה לשוטר יסוד סביר להניח שבגופו של אותו אדם נמצאת ראיה הנדרשת לצורך חקירת העבירה;

(2) החיפוש נדרש לשם בדיקת קשר אפשרי של אותו אדם לעבירה הנחקרת.

(ב) לא יערוך שוטר חיפוש לפי הוראות פרק זה אלא לאחר שהסביר לאדם, בלשון המובנת לו, את מטרת החיפוש ואת השימוש שניתן לעשות במה שייתפס בחיפוש, וכן הסביר לו את זכותו שלא להסכים לחיפוש, ואותו אדם נתן את הסכמתו בכתב, לביצוע החיפוש.

(ג) על אף האמור בסעיף זה, לא ייערך חיפוש פנימי כאמור בסעיף קטן (א)(2) שהוא בדיקה גינקולוגית, אלא בהיתר של בית משפט; הוראות סעיפים 7 ו–8 יחולו, בשינויים המחויבים, לפי הענין.

(ב) נתוני זיהוי שהופקו ממה שנתפס בחיפוש לפי פרק זה והמזהים את האדם שבו נערך החיפוש, לא ייכללו במאגר, אלא אם כן יתקיים, לאחר הנטילה ובמהלך חקירת העבירה שלשמה נערך החיפוש, האמור בסעיף 11יג(ב)(2)(א).

"עובד סוציאלי שמונה לפי חוק" - עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, או לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969, לפי העניין;

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן לערוך חיפוש לפי הוראות פרק זה בקטין אף אם אינו מסוגל לתת הסכמה בכתב מחמת גילו, ובאדם עם מוגבלות שכלית אף אם אינו מסוגל לתת הסכמה בכתב או בדרך אחרת, לפי הענין, מחמת מוגבלותו, ובלבד שהחיפוש לא ייערך בניגוד לרצונו; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת סעיף קטן (ג).

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא תידרש הסכמת אפוטרופסו של קטין או של אדם עם מוגבלות שכלית, כאמור באותו סעיף קטן, בהתקיים אחד מאלה:

(1) (א) קטין שטרם מלאו לו 14 שנים ביקש כי לא תידרש הסכמת אפוטרופסו, והתקיים אחד מאלה, לפי הענין:

(1) לגבי חיפוש בקטין שחקירתו היא בסמכות חוקר ילדים - מצא הממונה על החקירה לאחר שהתייעץ בחוקר ילדים, כי אין בדבר כדי לפגוע בטובת הקטין;

(2) לגבי חיפוש שלא כאמור בפסקת משנה (1) - מצא הממונה על החקירה לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, כי אין בדבר כדי לפגוע בטובת הקטין;

(ב) קטין שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים ביקש זאת;

(2) לדעת הממונה על החקירה לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, נכון לעשות כן על יסוד טעמים של טובת הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית, או טעמים של טובת החקירה שאין בהם פגיעה בטובת הקטין או האדם עם המוגבלות השכלית, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה אפוטרופסו, בן משפחתו של אפוטרופסו, או בן משפחתו של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית;

(3) לדעת הממונה על החקירה, נכון לעשות כן בשל כך שקיים חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית, כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג):

(א) לענין חיפוש באדם עם מוגבלות שכלית, או בקטין שהוא נפגע עבירה המפורטת בתוספת לחוק הגנת ילדים - לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק וכן לפי הענין גם בתיאום עם חוקר ילדים, הכל לפי הענין;

(ב) לענין חיפוש בקטין שחקירתו היא בסמכות חוקר ילדים - לאחר שהתייעץ בחוקר ילדים;

(ג) לענין חיפוש בקטין שלא כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) - לאחר שהתייעץ בקצין הנוער בתחנה ובהעדרו בקצין הנוער המרחבי או המחוזי;

(4) (א) לדעת הממונה על החקירה, דרישה לקבלת הסכמת האפוטרופוס תעכב את חקירת העבירה בשל קושי להשיג את הסכמתו של האפוטרופוס במאמץ סביר, וקיים יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או יסכל מניעה של פשע, ובלבד שלדעת הממונה על החקירה לאחר שהתייעץ כאמור בפסקאות משנה (1) עד (3), אין בויתור על הסכמת האפוטרופוס, בנסיבות הענין, כדי לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית:

(1) לענין חיפוש באדם עם מוגבלות שכלית, או בקטין שהוא נפגע עבירה המפורטת בתוספת לחוק הגנת ילדים - לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק וכן לפי הענין גם בתיאום עם חוקר ילדים, הכל לפי הענין;

(2) לענין חיפוש בקטין שחקירתו היא בסמכות חוקר ילדים - לאחר שהתייעץ בחוקר ילדים;

(3) לענין חיפוש בקטין שלא כאמור בפסקאות משנה (1) או (2) - לאחר שהתייעץ בקצין הנוער בתחנה ובהעדרו בקצין הנוער המרחבי או המחוזי;

(ב) הודעה על החיפוש לפי פסקה זו תימסר לאפוטרופסו של הקטין או האדם עם המוגבלות השכלית, מוקדם ככל האפשר.

(1) לאשר את האתרים ב–DNA שמהם ניתן להפיק נתונים לזיהוי גנטי לענין חוק זה או שיטה אחרת להפקת נתונים כאמור;

(2) לאשר למשטרת ישראל לעשות שימוש במידע שבמאגר לצורך מחקר כאמור בסעיף 11טז(א)(5);

(3) לאשר את הגופים הנוספים להם תהא רשאית משטרת ישראל למסור דגימות ביולוגיות כאמור בסעיף 14ח(ב)(2);

(4) לייעץ לשר לביטחון הפנים כאמור בסעיף 15(ב)(4) ו–(5).

(ב) ואלה חברי הועדה:

(1) שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט מחוזי בדימוס, לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;

(2) קצין משטרה בכיר מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, לפי הצעת השר לביטחון הפנים;

(3) רופא גנטיקאי או גנטיקאי קליני, כמשמעותם בסעיף 9 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000, לפי הצעת שר הבריאות.

(ג) הוועדה המאשרת רשאית לאשר, לענין מסוים, להפיק נתונים לזיהוי גנטי לפי חוק זה, מאתרים נוספים ב–DNA או בשיטה אחרת, על אלה שאושרו לפי הוראות סעיף קטן (א) אם שוכנעה כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לעשות כן, ובלבד שמתקיימים, לגבי הדגימה הביולוגית שלגביה מתבקש האישור כאמור, שניים אלה:

(1) היא ניטלה מאדם ומזהה אדם אחר, או שניטלה ממקום, מחפץ או מגופה;

(2) הנתונים לזיהוי גנטי שהופקו ממנה, או מהאתרים או בשיטה שאושרו לפי הוראות סעיף קטן (א), אין די בהם לצורך זיהויו של האדם.

(ד) החלטות הוועדה המאשרת לפי סעיף זה יתקבלו פה אחד.

(ה) בטרם תיתן הוועדה המאשרת את אישורה לפי הוראות סעיף זה, תשקול, בין השאר, את מידת הפגיעה בפרטיות העלולה להיגרם בשל מתן האישור.

(ב) משטרת ישראל לא תמסור נתונים לזיהוי גנטי כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתאם להוראות סעיפים 11טז1 או 11טז2.

(ב) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאית משטרת ישראל למסור למרכז הלאומי לרפואה משפטית, דגימה ביולוגית כאמור באותו סעיף קטן, לשם הפקת נתונים לזיהוי גנטי מדגימה כאמור, בעבור משטרת ישראל לצורך מילוי תפקידיה על פי חוק זה, ולמטרות האמורות בו בלבד.

(2)4 השר לביטחון הפנים באישור הוועדה המאשרת, רשאי בצו לקבוע גופים נוספים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי, שלהם תהא רשאית משטרת ישראל למסור דגימות ביולוגיות לפי הוראות פסקה (1).

(3) על המרכז הלאומי לרפואה משפטית ועל כל גוף אחר כאמור בפסקה (2) שנמסרו להם דגימות ביולוגיות לפי הוראות סעיף קטן זה, יחולו כל ההגבלות החלות על משטרת ישראל, לפי חוק זה, לענין דגימות כאמור.

(1) מספר הנתונים לזיהוי גנטי הכלולים במאגר לפי סעיף 11יג (בסעיף זה - הנתונים), לפי הסיווגים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד):

(א) הנתונים שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו מחשודים לפי סעיף 11ב(א)(1);

(ב) הנתונים שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו מנאשמים לפי סעיף 11ב(א)(2);

(ג) הנתונים שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו ממורשע לפי סעיף 11ב(א)(3) או (4);

(ד) הנתונים שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימות ביולוגיות שאינן אמצעי זיהוי שניטלו ממקום, מחפץ או מגופה כאמור בסעיף 11יג(ב)(3);

(2) מספר בקשות מידע ומספר העברות מידע מן המאגר למרכז הלאומי לרפואה משפטית, לצבא הגנה לישראל, ולשירות הביטחון הכללי;

(3) מספר הנתונים שנמחקו מן המאגר לפי סימן ד' לפרק ד';

(4) מספר הבקשות שהוגשו לועדה המאשרת לביצוע מחקר כאמור בסעיף 11טז(א)(5) ומספר האישורים שניתנו לביצוע המחקר כאמור בסעיף 14ה(א)(2);

(5) מספר השאילתות שהזין גוף חוץ מוכר למערכת הייעודית בהתאם לאמור בהסכם שיתוף הפעולה, לפי סעיף 11טז3(ג), ומספר השאילתות כאמור שהועברה לגביהן הודעה על תוצאה חיובית לגוף החוץ המוכר לפי סעיף 11טז3(ד)(3), וכן מספר השאילתות שהוזנו כאמור בהתאם לאמור במזכר שיתוף הפעולה ומספר השאילתות כאמור שהועברה לגביהן הודעה על תוצאה חיובית כאמור; לעניין זה, "הסכם שיתוף פעולה" ו"מזכר שיתוף פעולה" - כהגדרתם בסעיף 11טז3(א) .

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע פרקים ג' ו–ד', והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועם לרבות בעניינים אלה:

(1) דרכי הפנייה בבקשה לעיון חוזר על פי סעיף 11ג;

(2) פרטי מידע נוספים המתייחסים לנתוני הזיהוי הכלולים במאגר והנדרשים לצורך השימוש בו, שמשטרת ישראל רשאית לכלול במאגר לפי סעיף 11יג;

(3) ניהול המאגר ודרכי השימוש בו כאמור בסעיף 11טו, ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור הוראות בדבר חלוקת המאגר למדורים שונים, לפי סוגים שונים של נתוני זיהוי;

(4) נסיבות שבהתקיימן יהיה ניתן לבצע הפקה חוזרת של נתונים לזיהוי גנטי כאמור בסעיף 11יט; תקנות כאמור ייקבעו בהתייעצות עם הוועדה המאשרת;

(5) שמירת אמצעי זיהוי ונתוני זיהוי, ואבטחתם, כאמור בסעיף 11כא; תקנות כאמור לעניין שמירתם של נתונים לזיהוי גנטי ודגימות ביולוגיות, ייקבעו בהתייעצות עם הוועדה המאשרת;

(6) דרכי המחיקה של נתוני זיהוי ודרכי הביעור של אמצעי הזיהוי, כאמור בסימן ד' לפרק ד';

(7) האגרות שעל מבקש מידע כאמור בסעיף 11כד(א) לשלם, הקרבה הנדרשת לצורך מתן ייפוי כוח לאדם כאמור בסעיף 11כד(ב), ודרכי ההוכחה לפני קצין המשטרה כי נבצר מאדם להתייצב בתחנת המשטרה באופן אישי כאמור באותו סעיף קטן.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) ניתן ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סימן ב' לפרק ג' מאדם שהורשע לפני תחילתו של התיקון האמור בסעיף קטן (א) גם לאחר המועד האמור בסעיף 11ב(ד)(3), ויהיו נתונות לשוטר, לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור, הסמכויות האמורות בסעיף 11ו ובלבד שהתקיימו באותו אדם שניים אלה:

(1) האדם הורשע בעבירה לפי פרט 1(ד) בתוספת הראשונה, למעט עבירות כאמור בסעיף 348(ד) ו–(ה) בחוק העונשין;

(2) לא חלפו יותר מעשר שנים מיום שהורשע בעבירה כאמור בפסקה (1), או מיום שבו שוחרר ממאסר, לפי המאוחר.

(ג) הוראות סימן ב' לפרק ג' יחולו גם לגבי אדם שהורשע מחוץ לישראל ונושא את עונשו בישראל, כאמור בסעיף 11ב(א)(4), לפני תחילתו של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 3), התשע"א-2011, ובלבד שלא יינטלו מאדם כאמור אמצעי זיהוי, לפי הוראות אותו סימן, לאחר המועד כאמור בסעיף 11ב(ד), אלא כאמור בסעיף קטן (ד).

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), ניתן ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סימן ב' לפרק ג' מאדם שהורשע לפני תחילתו של התיקון האמור בסעיף קטן (ג) גם לאחר המועד האמור בסעיף 11ב(ד)(3), ויהיו נתונות לשוטר, לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור, הסמכויות האמורות בסעיף 11ו, ובלבד שהתקיימו באותו אדם שניים אלה:

(1) האדם הורשע בעבירה לפי הדין הזר המקבילה לעבירה לפי פרט 1(ד) בתוספת הראשונה, למעט עבירות כאמור בסעיף 348(ד) ו–(ה) בחוק העונשין;

(2) לא חלפו יותר מעשר שנים מיום שהורשע בעבירה כאמור בפסקה (1), או מיום שבו שוחרר ממאסר, לפי המאוחר.