חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א-1991 1

(1) מניעת שינוי לרעה במאזן התשלומים או ביתרות מטבע החוץ של המדינה;

(2) הסדרת הייצור, הביקוש או הצריכה של תוצרת חקלאית ודגה, לרבות מניעת עודפים או הוזלה של תוצרת כזו;

(3)2 הגנה על ייצור מקומי של מוצרי חקלאות המפורטים בנספח XLII להסכם ארגון הסחר העולמי, מפני נזק שנגרם או עלול להיגרם בידי יבוא מתחרה, בהתאם להוראות הפרק העוסק באמצעי הגנה מיוחדים שבהסכם החקלאות;

(4) מניעת דלדולם של מחצבים;

(5) הגבלה או מניעה של יצוא חמרי גלם המיוצרים או המופקים בישראל, כדי למנוע מחסור בשוק המקומי, או הסדרת מחיריהם של חמרי גלם כאמור; "חמרי גלם" - לרבות מחצבים כמשמעותם בפקודת המכרות, החמרים המנויים בהגדרת "מחצבה" בסעיף 108 לפקודת המכרות, טובין שעברו עיבוד ראשוני בלבד ונועדו לשמש מרכיבים בייצור מוצרים אחרים, תוצרת חקלאית שלא עברה תהליך עיבוד, וגרוטאות מתכת;

(6) ספיגה או מניעה של ריווח עודף הנובע מהוראות חיקוק או מצעד כלכלי שנקטו הממשלה או שר משריה; "ריווח עודף" - ההפרש בין המחיר שהשיג מחזיק טובין או שהיה יכול להשיג בשוק הפתוח בעד טובין לבין המחיר ששילם בעד הטובין בפועל, בתוספת הוצאות וריווח סביר;

(7) ספיגה של סיוע או של הטבה שניתנו מאת הממשלה בשל טובין שנועדו לצריכה בישראל אך למעשה יוצאו;

(8) נקיטת צעדי נגד כלכליים כלפי מדינה פלונית שהפרה הסכם או הסדר עם מדינת ישראל;

(9) הגבלה או מניעה של יבוא ממדינה האוסרת או המגבילה את הסחר עם ישראל או נוקטת נגדה צעדים מפלים, או הגבלה או מניעה של יצוא למדינה כאמור.

(א1) החליט השר להטיל היטל בטחה לפי סעיף קטן (א), יעביר את החלטתו לאישור שר האוצר; אישר שר האוצר את ההחלטה כאמור, ולעניין החלטה כאמור למטרה מהמטרות המפורטות בפסקאות (1), (2), (6) או (7) של סעיף קטן (א) - אישר שר האוצר את ההחלטה כאמור או לא מסר לשר הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 21 ימים מיום שהתקבלה אצלו הבקשה לאישור כאמור ולאחר שנשלחה לשר האוצר הודעה על כך שבקשת השר ממתינה לאישורו, יטיל השר, בצו, בתוך חמישה ימים, היטל בטחה.

(ב) היטל בטחה יכול שיהיה כללי, לסוג טובין או לטובין מסויימים, לעוסק מסויים או לסוג של עוסקים, או לגבי יבוא טובין מארצות מסויימות או מספקים מסויימים, או לגבי משגור מסויים של טובין.

(ג) היטל בטחה יהיה בשיעור מערכם של הטובין או בסכום קצוב או בשיעור הריווח העודף או לפי חישוב אחר, הכל כפי שקבע השר בצו.

(ד) תקפו של צו המטיל היטל בטחה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים, אולם רשאי השר לחזור ולהטיל את ההיטל, או להאריך תקפו של צו, כל עוד הוא דרוש למטרה מהמטרות המפורטות בסעיף קטן (א).

(1) ביבוא - היבואן;

(2) ביצוא - היצואן;

(3) בהחזקת טובין - המחזיק;

(4) במתן שירותים - נותן השירותים.

(א1) החליט השר להטיל היטל יבוא לפי סעיף קטן (א), יעביר את החלטתו לאישור שר האוצר; אישר שר האוצר את ההחלטה כאמור או לא מסר לשר הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 21 ימים מיום שהתקבלה אצלו הבקשה לאישור כאמור ולאחר שנשלחה לשר האוצר הודעה על כך שבקשת השר ממתינה לאישורו, יטיל השר, בצו, בתוך חמישה ימים, היטל יבוא.

(ב) שיעור היטל היבוא, בתוספת המכס המוטל על הטובין, לא יעלה על שיעור המכס המוטל על טובין שמקורם במדינות שאין להן הסכם העדפה עם ישראל, המסווגים באותו פרט בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין המתפרסם לפי חוקים אלה:

(1) פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937;

(2) חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש"ט-1949;

(3) חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952;

(4) חוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד), התשי"ז-1957.

(ג) היטל היבוא יכול שיהיה לסוג טובין או לטובין מסוימים, לתקופה שתיקבע בצו.

(ד) הוראות סעיפים 2(ג), 3 ופרק ה' יחולו, בשינויים המחויבים, על היטל היבוא לפי פרק זה.

(ב) בקשה לקיום בירור תכלול מידע וראיות לגבי כל אחד מהמפורטים להלן וכן מידע נוסף שיקבע השר, ובלבד שניתן להשיגם במאמץ סביר:

(1) קיומו של גידול משמעותי בהיקף היבוא של טובין, במונחים מוחלטים או ביחס לייצור או לצריכה בישראל של טובין דומים לטובין המיובאים או של טובין מתחרים בטובין המיובאים (בפרק זה - גידול ביבוא);

(2) קיומה של פגיעה כוללת ומשמעותית או הסתברות לפגיעה כאמור (בפרק זה - נזק חמור) בענף היצרני המקומי של הטובין הדומים לטובין המיובאים או של טובין המתחרים בטובין המיובאים;

(3) קיומו של קשר סיבתי בין הגידול ביבוא לבין הנזק החמור לענף היצרני המקומי.

(ג) לבקשה לקיום בירור תצורף תכנית המפרטת את אופן היערכותו של הענף היצרני המקומי לשם הסתגלותו לתנאי תחרות עם הטובין המיובאים.

(ד) ראה הממונה כי בקשה לקיום בירור שהוגשה לו אינה כוללת את כל המידע והראיות הנדרשים לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ג), יודיע על כך למבקש, בכתב, ויאפשר לו להגיש את המידע או הראיות החסרים בתוך 15 ימים ממועד קבלת ההודעה; הממונה רשאי, על פי בקשת המבקש, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 15 ימים; לא הוגשו לממונה מידע וראיות כאמור בתוך התקופה שקבע לכך הממונה, יראו את הבקשה כאילו בוטלה בידי המבקש, ואולם אין בכך כדי למנוע מהמבקש להגיש בקשה חדשה באותו עניין.

(ב) החלטת הממונה לפי סעיף קטן (א) תתקבל בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה לקיום בירור, ואם הוגשו לממונה מידע וראיות נוספים לפי סעיף 3ג(ד) - בתוך 20 ימים מיום הגשתם.

(ג) הממונה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לפתוח בהליך של בירור מיוזמתו, אף בלא הגשת בקשה לקיום בירור, ובלבד שמצא כי יש ראיות מספיקות לכאורה לקיום האמור בסעיף 3ג(ב); על הליך של בירור שנפתח כאמור יחולו הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים.

(ב) החליט הממונה, לפי הוראות סעיף 3ד, לפתוח בהליך של בירור, יודיע על כך, בכתב, בתוך חמישה ימים מיום החלטתו, למבקש ולרשויות המוסמכות במדינות היצוא של הטובין המיובאים שהן צד להליך הבירור וכן לכל צד מעוניין אחר ששמו צוין בבקשה לקיום בירור; ההודעה תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג) ויצורף לה העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה על פתיחה בהליך של בירור.

(ג) בהודעה כאמור בסעיף קטן (ב) יצוינו מהות הבקשה, שם המבקש, סוג הטובין המיובאים, מדינת היצוא של הטובין המיובאים ומועד הפתיחה בהליך של בירור.

(ד) ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם, בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, ובאתר האינטרנט של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה; הפרסום יכלול הזמנה לצד מעוניין לפנות לממונה, בתוך שבעה ימי עבודה מיום הפרסום בעיתונים כאמור, בבקשה לקבל, בדרך ובמועד שקבע השר, העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה על פתיחה בהליך של בירור.

(2) השר רשאי לקבוע פרטי מידע וראיות שעל צד מעוניין לכלול בכתב התגובה.

(ב) המבקש רשאי להגיש לממונה את תגובתו לכתב התגובה, בכתב, בתוך 20 ימים מיום שהומצא לו כתב התגובה; המבקש ישלח העתק מתגובתו כאמור לכל צד מעוניין שהגיש כתב תגובה לפי סעיף קטן (א).

(ג) הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב) בתקופה נוספת שלא תעלה על 21 ימים, וכן רשאי הוא לקצר את התקופות האמורות אם סבר כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

(ב) הממונה יאפשר לצד מעורב בהליך, לפי בקשתו, וכן לרשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים אף אם לא הגישה כתב תגובה, לפי בקשתה, לעיין בכל מידע המצוי ברשותו והנוגע לבירור, ובלבד שאינו מידע חסוי כמשמעותו בסעיף 32ב כפי שהוא מוחל בסעיף 3ט.

(א1) סבר הממונה כי יש לקבל החלטה מקדמית כאמור בסעיף קטן (א), יעבירה לאישור המנהל הכללי וכן יעביר העתק מההחלטה לממונה על התקציבים במשרד האוצר; החלטת המנהל הכללי תינתן לאחר התייעצות בעניין זה עם הממונה על התקציבים; אישר המנהל הכללי את החלטת הממונה שהועברה אליו כאמור, או לא מסר לממונה הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 14 ימים מיום שהממונה העביר את ההחלטה אל המנהל הכללי ואל הממונה על התקציבים, יקבל הממונה את ההחלטה המקדמית כאמור.

(ב) קבע הממונה בהחלטה מקדמית כי קיים צורך במתן ערובה זמנית, יקבע בהחלטתו את שיעור הערובה הדרושה לדעתו לשם מניעת הנזק כאמור בסעיף קטן (א) ואת התקופה שבה תהיה מופקדת ובלבד שלא תעלה על 200 ימים; הממונה יודיע למנהל על החלטתו כאמור סמוך ככל האפשר למועד שבו ניתנה.

(ג) הממונה יודיע על ההחלטה המקדמית שקיבל, בתוך חמישה ימים מיום קבלתה לצד מעורב, וכן לרשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים אף אם לא הגישה כתב תגובה.

(ד) מסר הממונה הודעה למנהל כאמור בסעיף קטן (ב), ידרוש המנהל מכל יבואן של הטובין המיובאים, ערובה בשיעור שעליו הודיע הממונה, ויורה לעכב את שחרור הטובין האמורים מפיקוח רשות המכס עד להפקדת הערובה הזמנית.

(ה) עתירה על החלטה מקדמית של הממונה לפי הוראות סעיף זה תוגש לבית משפט לענינים מינהליים, בתוך 15 ימים מיום שנודע לעותר על ההחלטה.

(1) בסעיף 32(ב), ברישה, במקום "הנוגע למחיר יבוא או למחיר יצוא" יקראו "הנוגע לגידול ביבוא";

(2) בסעיף 32א(ב), המילים "בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת" - לא ייקראו.

(1) מסקנות בדבר קיומו של גידול ביבוא לרבות ביחס לכמות הממוצעת של יבוא הטובין בשלוש השנים המייצגות האחרונות ובדבר קיומם של נזק חמור לענף היצרני המקומי וקשר סיבתי, כאמור בסעיף 3ג(ב);

(2) המלצות בדבר -

(א) הצורך לנקוט אמצעי הגנה, לאור המסקנות כאמור בפסקה (1), מטעמים של טובת המשק בכללו וכדי להקל על הסתגלותו של הענף היצרני המקומי לתנאי תחרות עם הטובין המיובאים;

(ב) סוג אמצעי ההגנה שיש לנקוט, שיעורו, תנאיו, תחולתו ותקופת תוקפו; המלצת הממונה בדבר נקיטת אמצעי הגנה מסוג מכסה להגבלת יבוא של טובין, תכלול המלצה בדבר אופן חלוקת המכסה כאמור בין מדינות היצוא של הטובין המיובאים.

(ב) עם העברת ממצאי הבירור לפי הוראות סעיף קטן (א), ימסור הממונה לצד מעורב וכן לרשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים, את ממצאי הבירור, בכפוף להוראות סעיף 32ב כפי שהן מוחלות בסעיף 3ט.

(1) היקף הגידול ביבוא ותנאי היבוא של הטובין המיובאים;

(2) ההשפעה של הגידול ביבוא על מחירם בישראל של טובין דומים לטובין המיובאים או של טובין מתחרים בטובין המיובאים, שיוצרו בישראל; לעניין זה יבחן הממונה, בין השאר, אם מחיר הטובין המיובאים נמוך באופן משמעותי בהשוואה למחיר הטובין הדומים או המתחרים כאמור;

(3) ההשפעה של הגידול ביבוא על הענף היצרני המקומי; לעניין זה יבחן הממונה את כל הגורמים הכלכליים והמדדים הנוגעים לענף היצרני המקומי, ובין השאר את ההשפעה על מכירות, רווחים, תפוקה, נתח שוק, פריון ותעסוקה של הענף היצרני המקומי.

(ב) הממונה יבסס את קביעתו לעניין קיומה של הסתברות לנזק חמור כאמור בסעיף 3ג(ב)(2) על עובדות, ולא על השערות בלבד או על אפשרות רחוקה; בבואו לקבוע את קיומה של הסתברות לנזק חמור, ישקול הממונה, נוסף על השיקולים האמורים בסעיף קטן (א), בין השאר את אלה:

(1) קצב הגידול בהיקף היבוא של הטובין המיובאים;

(2) אפשרות לעלייה בהיקף הגידול ביבוא בשל עלייה אפשרית בכושר הייצור של הטובין המיובאים.

(ב) החליט השר לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל היטל הגנה בהתאם להוראות סעיף 3טז, יעביר את החלטתו לאישור שר האוצר; אישר שר האוצר את החלטת השר כאמור, או לא מסר לשר הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 15 ימים מיום העברת ההחלטה אליו, יטיל השר, בצו, בתוך חמישה ימים, היטל הגנה.

(ג) הודעה על החלטת השר לפי סעיף קטן (א) תימסר לצד מעורב ולרשות מוסמכת במדינת היצוא, בתוך חמישה ימים מיום מתן ההחלטה שלא לנקוט בצו המטיל אמצעי הגנה, או מיום מתן הצו, לפי העניין.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לנקוט אמצעי הגנה פעם נוספת לתקופה שלא תעלה על 180 ימים אף אם טרם חלפה התקופה הקבועה באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) חלפה שנה לפחות ממועד פקיעתו של הצו הקודם;

(2) לא ננקטו אמצעי הגנה לגבי אותם טובין מיובאים יותר מפעמיים בחמש השנים שקדמו למועד ההחלטה לנקוט אמצעי הגנה פעם נוספת.

(1) היטל הגנה לפי סעיף 3טז;

(2) מכסה להגבלת יבוא של טובין לפי סעיף 3יז (בפרק זה - מכסת יבוא).

(ב) אמצעי הגנה יהיה בשיעורים הנדרשים כדי למנוע את הנזק החמור לענף יצרני מקומי וכדי לאפשר לענף היצרני המקומי להסתגל לתנאי תחרות עם הטובין המיובאים.

(ג) אמצעי הגנה יחול על סוג מסוים של טובין מיובאים שלגביהם חל גידול ביבוא כפי שנקבע בצו המטיל אמצעי הגנה, על טובין מיובאים מסוימים שלגביהם חל גידול כאמור או על יבוא של טובין מיובאים ממדינה מסוימת שלגביהם חל גידול כאמור.

(ב) צו המטיל אמצעי הגנה כאמור בסעיף קטן (א) (בפרק זה - צו המטיל היטל הגנה) יחול על הטובין כמפורט בו שישוחררו מפיקוח רשות המכס החל ביום תחילת הצו ובתקופת תוקפו.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), היתה מופקדת ביום תחילת הצו ערובה זמנית כאמור בסעיף 3ח, יחול הצו גם על טובין ששוחררו מפיקוח רשות המכס לפני יום תחילתו של הצו אך לאחר הפקדת הערובה.

(ב) בצו המטיל אמצעי הגנה כאמור בסעיף קטן (א) (בפרק זה - צו המטיל מכסת יבוא) ייקבע אופן החלוקה של מכסת היבוא בין מדינות היצוא של הטובין המיובאים; אופן החלוקה כאמור ייעשה לאחר שנעשה ניסיון להגיע להסכמה בעניין אופן החלוקה עם מדינות כאמור, שיש להן חלק משמעותי בהיקף היבוא של הטובין המיובאים, ואולם אם ניסיון להגיע להסכמה כאמור אינו מעשי, תחולק המכסה בין מדינות היצוא של הטובין המיובאים, ביחס לחלקן בהיקף היבוא של הטובין כאמור במשך תקופה קודמת מייצגת ובהתחשב בגורמים המשפיעים או העלולים להשפיע על היבוא של אותם טובין.

(ג) השר רשאי לקבוע בצו המטיל מכסת יבוא, את אופן החלוקה של מכסות יבוא בין מדינות היצוא של הטובין המיובאים שלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), אם סבר כי מן הראוי לעשות כן בשל קיומו של גידול חריג, בתקופה קודמת מייצגת, בהיקף היבוא של הטובין המיובאים ממדינת יצוא מסוימת ביחס לגידול בהיקף היבוא של הטובין המיובאים ממדינות יצוא אחרות, בהתאם לממצאי הבירור כאמור בסעיף 3י(א), ובלבד שהחלוקה כאמור תיעשה באופן הוגן בנסיבות העניין כלפי מדינות היצוא של הטובין המיובאים.

(1) ההשפעה של אמצעי ההגנה על הענף היצרני המקומי; לעניין זה רשאי הממונה לבחון, בין השאר, את הגורמים והמדדים כאמור בסעיף 3יא(א)(3);

(2) ההתקדמות ביישומה של תכנית ההיערכות שצורפה לבקשה לקיום בירור בהתאם לסעיף 3ג(ג).

(ב) בקשה להארכת תוקפו של צו כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לממונה שישה חודשים לפחות לפני מועד פקיעתו של הצו, ולעניין צו שתקופת תוקפו אינה עולה על שנתיים - שלושה חודשים לפחות לפני מועד פקיעתו; לבקשה יצורף מידע בדבר ההתקדמות ביישומה של תכנית ההיערכות שצורפה לבקשה לקיום בירור בהתאם לסעיף 3ג(ג).

(ג) הוגשה בקשה לממונה לפי סעיף זה, יעמוד הצו המטיל את אמצעי ההגנה בתוקפו עד לקבלת החלטה בידי השר לפי הוראות סעיף 3כד.

(ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א), כי אין לכאורה יסוד לבקשה יודיע על כך, בכתב, למבקש, בצירוף נימוקיו.

(ג) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) כי יש לכאורה יסוד לבקשה, יחולו הוראות אלה:

(1) הממונה יודיע על כך, בכתב, בתוך חמישה ימים מיום החלטתו, למבקש, לצד מעורב, לכל צד מעוניין שצוין בבקשה ולרשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים, והעתק מהבקשה ומהחלטת הממונה יצורף להודעה; הממונה רשאי לפרסם הודעה כאמור בסעיף 3ה(ד) הכוללת הזמנה לצד מעוניין שלא צוין בבקשה לפנות לממונה, בתוך שבעה ימי עבודה מיום הפרסום בעיתונים כאמור, בבקשה לקבל, בדרך ובמועד שקבע השר, העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה;

(2) מי שקיבל, לפי הוראות פסקה (1), העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה, רשאי להגיש את תגובתו, בכתב, לבקשה, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו ההעתק כאמור;

(3) הממונה יבדוק את הבקשה ויעביר לשר את ממצאי הבירור בתוך 155 ימים מיום החלטתו כאמור בסעיף קטן זה.

(ב) הודעה על החלטת השר לפי סעיף קטן (א) תימסר, בתוך חמישה ימים מיום קבלתה, לרשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים, למבקש ולצד מעורב, בצירוף ממצאי הבירור.

(1) שישה נציגי ציבור ובהם שני משפטנים לפחות, שחמישה מהם ימנה השר ואחד מהם ימנה שר האוצר;

(2) ארבעה עובדי משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שימנה השר;

(3) ארבעה עובדי משרד האוצר, שימנה שר האוצר.

(ב) לענין תלונה שענינה טובין שמצויים בתחום טיפולו של משרד ממשלתי שאינו מיוצג בוועדה, או שיש לה השלכה על נושא שבתחום טיפולו, יצורף כחבר נוסף בוועדה נציג אותו משרד, שימנה השר האחראי על המשרד.

(ג) חברי הוועדה יהיו בעלי ידע ומומחיות בכלכלה או בסחר חוץ.

(ד) השר ימנה מבין נציגי הציבור שהם משפטנים את יושב ראש הוועדה ואת סגנו.

(ה) יושב ראש הוועדה ימנה מבין חברי הוועדה את מותבי הוועדה; לכל מותב ימונו שבעה חברים, ובהם אחד לפחות בעל מומחיות בסחר חוץ, ואלה הם:

(1) יושב ראש הוועדה או סגנו, והוא יהיה יושב ראש המותב;

(2) שני נציגי ציבור, שאחד מהם מינה שר האוצר;

(3) שני עובדי משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;

(4) שני עובדי משרד האוצר;

(ו) נעדר חבר ועדה משלוש ישיבות רצופות שאליהן זומן או ממספר ישיבות העולה על מחצית ממספר הישיבות שהתקיימו ב–12 החודשים שלאחר מינויו - יחדל לכהן כחבר הוועדה.

(ז) נתפנה מקומו של חבר הוועדה, ימונה לוועדה חבר חדש בתוך 30 ימים, בדרך הקבועה בסעיף קטן (א).

(ח) ליושב ראש הוועדה, לסגנו ולנציגי הציבור האחרים בה ישולמו גמול והוצאות כפי שיקבע השר.

(ט) הממונה ועובדי משרד התעשיה המסחר והתעסוקה הכפופים לו, לא יתמנו כחברי הוועדה.

(ב) (1) חבר הוועדה המייעצת לא ישתתף בדיון במותב של הוועדה אם יש לו ענין אישי בענין הנדון לפני המותב;

(2) חבר הוועדה המייעצת שהוא נציג ציבור לא ישתתף בדיון במותב של הוועדה, אם עיסוקיו האחרים עלולים ליצור חשש לניגוד ענינים עם הענין הנדון לפני המותב;

(3) כיהן חבר הוועדה המייעצת, לפני מינויו לוועדה, כממונה, לא ישתתף בדיון במותב של הוועדה לגבי תלונה שהיתה בטיפולו כממונה.

(ג) החלטות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב דעות של חברי המותב הנוכחים באותה ישיבה; היו הדעות במותב הוועדה שקולות, תכריע דעת יושב ראש המותב.

(ד) הממונה או נציגו יהיו נוכחים בכל דיון של מותב הוועדה.

(ב) לא היו בשוק המקומי של מדינת היצוא מכירות של טובין דומים לטובין המיובאים במהלך העסקים הרגיל, או שלא ניתן לערוך השוואה נאותה בין מחיר טובין מיובאים לבין מחיר טובין דומים להם במדינת היצוא, לפי הוראות סעיף קטן (א), בשל תנאי השוק במדינת היצוא או בשל היקף המכירות של הטובין הדומים באותה מדינה, ייקבע המחיר המקובל לפי אחד מאלה:

(1) המחיר של הטובין הדומים כשהם מיוצאים למדינה שלישית התואמת מבחינת תנאי השוק למדינת היצוא, ובלבד שהמחיר האמור הוא מחיר מייצג;

(2) סך עלויות הייצור של הטובין הדומים, במדינת הייצור, בתוספת רווח סביר.

(ג) יובאו טובין שלא במישרין ממדינת הייצור רשאי הממונה, על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), לקבוע כי המחיר המקובל של הטובין האמורים יהיה מחירם של טובין דומים במדינת הייצור ולא במדינת היצוא, בין השאר, בהתקיים אחד מאלה:

(1) מדינת היצוא שימשה למעבר בלבד של הטובין;

(2) הטובין אינם מיוצרים במדינת היצוא;

(3) לא ניתן לקבוע לטובין מחיר מקובל במדינת היצוא לפי הוראות סעיף קטן (א).

(ד) הממונה רשאי לקבוע לענין סעיף זה כי מכירה של טובין דומים לטובין המיובאים אינה במהלך העסקים הרגיל, בין השאר מהטעמים האלה:

(1) המכירה היא בין צדדים שקיים ביניהם הסדר מפצה; לענין זה, "הסדר מפצה" - הסדר לענין תמורה בעד מכירת טובין שקבועה בו הטבה מעבר למחיר המכירה;

(2) המכירה היא בין צדדים שקיימים ביניהם יחסים מיוחדים.

(1) המכירות נעשו במשך תקופה של שנה לפחות, ואולם רשאי הממונה לקבוע תקופה קצרה מזו ובלבד שלא תפחת משישה חודשים;

(2) המכירות הן בכמויות ממשיות; לענין זה יראו כמכירות בכמויות ממשיות מכירות שמתקיים לגביהן אחד מאלה:

(א) הממוצע המשוקלל של מחיר המכירה של הטובין הדומים במכירות המובאות בחשבון לצורך קביעת המחיר המקובל, נמוך מהממוצע המשוקלל של עלויות הייצור ליחידה;

(ב) היקף המכירות במחיר הנמוך מעלויות הייצור ליחידה מהווה 20% לפחות מהיקף המכירות המובאות בחשבון לצורך קביעת המחיר המקובל;

(3) המכירות הן במחיר שאין בו כדי לכסות את סך עלויות הייצור בתוך זמן סביר; לענין זה, יראו מחיר הנמוך מעלויות הייצור ליחידה בזמן המכירה, אך הגבוה מהממוצע המשוקלל של עלויות הייצור ליחידה בתקופה הנחקרת כמשמעותה בסעיף 25, כמחיר שיש בו כדי לכסות את עלויות הייצור בתוך זמן סביר.

(ב) השר יקבע הוראות לענין חישובן של עלויות הייצור לפי הוראות סעיף זה.

(1) המחיר של טובין דומים לטובין המיובאים המיועדים לצריכה מקומית, והנמכרים במהלך העסקים הרגיל במדינה שלישית שבה אין מחיר הטובין מושפע כאמור ושמתקיימים בה תנאים כלכליים המאפשרים השוואה נאותה בין המחירים (בסעיף זה - מדינה שיש בה כלכלת שוק);

(2) מחיר היצוא של טובין דומים לטובין המיובאים במדינה שיש בה כלכלת שוק;

(3) סך עלויות הייצור של טובין דומים לטובין המיובאים, במדינה שיש בה כלכלת שוק, בתוספת רווח סביר.

(ב) לא ניתן לקבוע את המחיר המקובל לפי הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) בשל העדר נתונים על מחיר או עלויות ייצור כאמור באותן פסקאות, רשאי הממונה לקבוע את המחיר המקובל בכל דרך סבירה אחרת.

(ב) מצא הממונה, כי אין לטובין מיובאים מחיר יצוא כאמור בסעיף קטן (א) או כי מחיר היצוא אינו מהימן בשל קיומם של יחסים מיוחדים או הסדר מפצה כהגדרתו בסעיף 10(ד)(1), בין היצואן, לבין היבואן או צד שלישי, רשאי הוא לקבוע את מחיר היצוא לפי המחיר שבו נמכרו הטובין לראשונה לאחר מכירתם ליצוא כאמור בסעיף קטן (א), לקונה מרצון, ואם לא נמכרו הטובין כאמור או שנמכרו במצב השונה מכפי שיובאו, רשאי הממונה לקבוע את מחיר היצוא על בסיס סביר אחר.

(ג) התחייב יצואן במדינה זרה לשפות את היבואן, במישרין או בעקיפין, בשל היטל היצף, כולו או חלקו, שיחוב בו היבואן לפי הוראות חוק זה בשל הטובין המיובאים, ינוכה ממחיר היצוא שנקבע לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) סכום השיפוי האמור.

(ב) צד מיודע, כמשמעותו בסעיף 28(ג), הטוען לקיומם של הבדלים כאמור בסעיף קטן (א) המשפיעים על ההשוואה בין מחיר היצוא לבין המחיר המקובל, ימציא לממונה ראיות לכך.

(ג) השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן ביצוע ההשוואה בין מחיר היצוא לבין המחיר המקובל לפי הוראות סעיף זה.

(ב) לענין פרק זה, יראו כתמיכה, השתתפות כספית של הממשלה או של גוף ציבורי במדינת הייצור (בפרק זה - הגוף התומך), כמפורט בפסקאות (1) עד (5), וכן כל השתתפות כספית או פעולה אחרת של הגוף התומך, שיש בה כדי להבטיח, במישרין או בעקיפין, את הכנסתו של היצרן או היצואן או את רמת מחירם של הטובין המיוצאים, ובלבד שיש בהשתתפות או בפעולה כאמור משום הטבה למקבל התמיכה:

(1) העברה ישירה של כספים מאת הגוף התומך, לרבות מתן מענק, הלוואה או השקעה, וכן העברת כספים המותנית בהתקיימות תנאים מסוימים, לרבות בטוחה להבטחת הלוואה;

(2) ויתור על הכנסה המגיעה לגוף התומך או אי גביה של הכנסה כאמור, בין השאר בדרך של מתן תמריץ כספי לרבות זיכוי ממס ולמעט פטור שניתן לגבי טובין מיוצאים מהיטל או ממס המוטלים על טובין דומים להם המיועדים לצריכה מקומית או הישבון של היטל או מס כאמור ששולמו לגבי הטובין המיוצאים;

(3) אספקה של טובין או מתן שירותים על ידי הגוף התומך, למעט שירותי תשתית המיועדים לכלל הציבור, וכן רכישת טובין על ידי הגוף התומך;

(4) העברת כספים מאת הגוף התומך לגורם מממן;

(5) ביצוע של פעולה מהפעולות האמורות בפסקאות (1) עד (3) בידי גוף פרטי על פי הוראה מהגוף התומך ובהתאם להנחיותיו, ובלבד שהפעולות האמורות מבוצעות בדרך כלל בידי הגוף התומך.

(ב) הליכים לפי פרק זה לענין יבוא במחיר נתמך יינקטו רק כאשר התמיכה היא ייחודית, ויחולו לענין זה הוראות אלה:

(1) הגביל הגוף התומך או החיקוק שמכוחו הוא פועל, במפורש, את מתן התמיכה למפעלים מסוימים, תיחשב התמיכה כתמיכה ייחודית;

(2) פעל הגוף התומך, לענין מתן התמיכה ושיעורה, על פי אמות מידה ותנאים אובייקטיבים, לא תיחשב התמיכה כתמיכה ייחודית, ובלבד שאמות המידה והתנאים האובייקטיבים האמורים נקבעו בחיקוק או בהוראת מינהל ושהתמיכה מוענקת לכל מי שממלא אחריהם; לענין זה, "אמות מידה ותנאים אובייקטיבים" - אמות מידה ותנאים, כלכליים במהותם, שהם עניניים, אחידים ושוויוניים ושאינם מעדיפים מפעלים מסוימים, ובין השאר אמות מידה ותנאים לענין מספר המועסקים במפעל או גודל המפעל;

(3) (א) תמיכה שלפי פסקאות (1) ו–(2) אינה תמיכה ייחודית, רשאי הממונה לקבוע, על אף האמור בפסקאות האמורות, כי היא תמיכה ייחודית, בין השאר משיקולים אלה:

(1) כל כספי התמיכה או שיעור משמעותי מהם ניתנו בפועל למפעלים מסוימים;

(2) אופן הפעלת שיקול הדעת בידי הגוף התומך בהחלטתו למתן התמיכה מעיד על כך שהתמיכה היא ייחודית.

(ב) קביעה כאמור בפסקת משנה (א) תיעשה בשים לב, בין השאר, למגוון הפעילויות הכלכליות בתחום שיפוטו של הגוף התומך, להיקפן, וכן למשך הזמן שבו הגוף התומך מפעיל את תכנית התמיכות שבמסגרתה ניתנה התמיכה האמורה;

(4) תמיכה המוגבלת למפעלים מסוימים הממוקמים באזור גאוגרפי מוגדר שבתחום שיפוטו של הגוף התומך, תיחשב כתמיכה ייחודית; ואולם לענין זה קביעתם או שינויים של שיעורי מסים בעלי תחולה כללית על ידי הרשות המוסמכת על פי דין לעשות כן, לא ייחשבו כתמיכה ייחודית;

(5) תמיכה כמפורט להלן תיחשב כתמיכה ייחודית:

(1) תמיכה שהענקתה מותנית, על פי חיקוק או בפועל, ביצוא, בין כתנאי יחיד ובין יחד עם תנאים אחרים;

(2) תמיכה שהענקתה מותנית בהעדפת השימוש בטובין מייצור מקומי על פני השימוש בטובין מיובאים, בין כתנאי יחיד ובין יחד עם תנאים אחרים.

(1) השקעה של הממשלה לשם החזקת אמצעי שליטה לא תיחשב כהטבה, אלא אם כן ההשקעה חורגת מנוהגי ההשקעה הרגילים;

(2) הלוואה מאת הגוף התומך לא תיחשב כהטבה למקבל ההלוואה, אלא אם כן הסכום שמקבל ההלוואה שילם בעדה נמוך מהסכום שהיה משלם בעד הלוואה מסחרית דומה בתנאי שוק; היה הסכום ששילם מקבל ההלוואה בעדה נמוך כאמור יחושב גובה ההטבה כהפרש שבין הסכום ששילם לבין הסכום שהיה משלם, כאמור בפסקה זו;

(3) בטוחה שנתן הגוף התומך להבטחת הלוואה לא תיחשב כהטבה למקבל ההלוואה, אלא אם כן הסכום שמקבל ההלוואה שילם בעדה, לרבות עמלות, נמוך מהסכום שהיה משלם בעד הלוואה מסחרית דומה בתנאי שוק, לרבות עמלות, שלהבטחתה ניתנה בטוחה שלא על ידי הגוף התומך; היה הסכום ששילם מקבל ההלוואה בעדה נמוך כאמור יחושב גובה ההטבה כהפרש שבין הסכום ששילם לסכום שהיה משלם, כאמור בפסקה זו;

(4) הספקה של טובין או מתן שירותים על ידי הגוף התומך, או רכישת טובין על ידו לא ייחשבו כהטבה למקבל התמיכה, אלא אם כן התמורה שניתנה לגוף התומך בעד אספקת הטובין או מתן השירותים פחותה מתמורה ראויה, או שהתמורה שנתן הגוף התומך בעד רכישת הטובין גבוהה מתמורה ראויה; לענין זה, תיקבע התמורה הראויה בשים לב לתנאי השוק במדינה שבה סופקו או נרכשו הטובין או שבה ניתנו השירותים, לפי הענין, לרבות מחיר הטובין או השירותים, איכותם, זמינותם, אפשרויות שיווקם ותנאי הובלתם.

(ב) תלונה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול מידע וראיות לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, וכן מידע נוסף שיקבע השר, ובלבד שניתן להשיגם במאמץ סביר:

(1) קיומו של יבוא בהיצף או של יבוא במחיר נתמך, ובתלונה על יבוא במחיר נתמך - גם קיומה של תמיכה ייחודית, וכן שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, הכל לפי הענין;

(2) קיומם של נזק ממשי או הסתברות לנזק ממשי לענף היצרני המקומי של הטובין הדומים, או מניעת התפתחות של מפעלים לייצור טובין דומים שהוחל בהקמתם (בפרק זה - נזק ממשי לענף היצרני המקומי);

(3) קיומו של קשר סיבתי בין היבוא בהיצף או היבוא במחיר נתמך, לפי הענין, לבין הנזק הממשי לענף היצרני המקומי.

(ב) הוגשה תלונה לפי הוראות סעיף 21 לגבי יבוא במחיר נתמך, והתקיימו בה, לדעת הממונה, הוראות הסעיף האמור, ימסור הממונה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לכל רשות מוסמכת במדינה העשויה להיות צד להליך החקירה ויידע אותה על ההזדמנות הניתנת לה, בהתאם להוראות הסכם התמיכות, להגיע לפתרון מוסכם לפני המועד האמור בסעיף 24(ג) למתן החלטה על פתיחה בחקירה.

(1) בתלונה תומכים יצרנים בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים, שתוצרתם הכוללת מהווה יותר מ–50% מתוצרתם הכוללת של יצרנים בישראל של הטובין הדומים שהביעו תמיכה בתלונה או שהתנגדו לה, ולא פחות מ–25% מהתוצרת הכוללת של הענף היצרני המקומי;

(2) הממונה מצא, לאחר שבחן את המידע והראיות שנכללו בתלונה לרבות דיוקם ומהימנותם, וכן מידע נוסף שהיה זמין לו, כי ישנן ראיות מספיקות לכאורה לקיום האמור בסעיף 21(ב);

(3) לגבי תלונה על יבוא במחיר נתמך - הרשויות המוסמכות שנמסרה להן הודעה לפי הוראות סעיף 23(ב) לא הגיעו לפתרון מוסכם כאמור באותו סעיף, לפני המועד לקבלת החלטה על פתיחה בחקירה כאמור בסעיף קטן (ג).

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא הממונה, לפני המועד למתן החלטה על פתיחה בחקירה כאמור בסעיף קטן (ג), כי מתקיימות הוראות סעיף 32ז, לא יפתח בחקירה.

(ג) הממונה יחליט על פתיחה בחקירה לפי סעיף זה בתוך 21 ימים מיום הגשת התלונה, ואולם רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ד) הממונה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לפתוח בחקירה מיזמתו אף בלא הגשת תלונה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שמצא כי ישנן ראיות מספיקות לקיום האמור בסעיף 21(ב); על החקירה שנפתחה כאמור יחולו הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים.

(1) שהתקופה הנחקרת לצורך קביעת שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לא תפחת משישה חודשים שבתכוף לפני מועד הגשת התלונה ולא תעלה על 12 חודשים שבתכוף לפני המועד האמור;

(2) שהתקופה הנחקרת לצורך קביעת קיומו של נזק ממשי לענף היצרני המקומי לא תעלה על שלוש שנים שבתכוף לפני מועד הגשת התלונה.

(ב) הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך או לקצר את התקופה הנחקרת האמורה בסעיף קטן (א)(1) או (2), ובלבד שהתקופה הנחקרת לא תימשך מעבר למועד הגשת התלונה.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הממונה, במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו, לחקור, לצורך קביעת שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, או לצורך קביעת קיומו של נזק ממשי, כאמור בפסקאות (1) ו–(2) של סעיף 21(ב), מידע המתייחס ליבוא של טובין שלגביהם מתנהלת החקירה, שנעשה לאחר מועד הגשת התלונה.

(ב) החליט הממונה, לפי הוראות סעיף 24, לפתוח בחקירה, יודיע על כך, בכתב, בתוך חמישה ימים מיום החלטתו, למתלונן, ליצרן הטובין המיובאים ולרשויות המוסמכות במדינות שהן צד להליך החקירה, וכן ליצואן וליבואן, ככל שזהותם ידועה לו; ההודעה תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג) ויצורף לה העתק מן התלונה ומהחלטת הממונה על פתיחה בחקירה; היה מספר רב של יצואנים, רשאי הממונה שלא לצרף להודעה, הנשלחת אליהם לפי הוראות פסקה זו, העתק מן התלונה ומהחלטת הממונה, והדבר יצוין בהודעה הנמסרת לרשות המוסמכת במדינת היצוא.

(ג) בהודעה כאמור בסעיף קטן (ב) יצוינו מהות התלונה, שם המתלונן, סוג הטובין המיובאים, מדינת הייצור, מדינת היצוא ומועד הפתיחה בחקירה.

(ד) ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם, בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל; הפרסום יכלול הזמנה לצד מעוניין לפנות לממונה, בתוך שבעה ימים מיום הפרסום בעיתונים כאמור, בבקשה לקבל, בדרך ובמועד שקבע השר, העתק מן התלונה ומהחלטת הממונה על פתיחה בחקירה.

(ב) הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ג) השר רשאי לקבוע פרטי מידע וראיות, שעל צד מעוניין לכלול בכתב התשובה.

(1) קיומם או אי קיומם, לכאורה, של יבוא בהיצף או יבוא במחיר נתמך ותמיכה ייחודית, לפי הענין, של נזק ממשי לענף היצרני המקומי, ושל קשר סיבתי, כאמור בסעיף 21(ב);

(2) הצורך במתן ערובה למניעת נזק העלול להיגרם לענף היצרני המקומי במהלך החקירה. לעניין זה, ישקול הממונה גם את הפגיעה הצפויה בענפים אחרים בישראל שעלולים להיות מושפעים מההחלטה.

(א1) סבר הממונה כי יש לקבל החלטה מקדמית בעניין כאמור בסעיף קטן (א)(2), יעבירה לאישור המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (בסעיף זה - המנהל הכללי) וכן יעביר העתק מההחלטה לממונה על התקציבים במשרד האוצר; החלטת המנהל הכללי תינתן לאחר התייעצות בעניין זה עם הממונה על התקציבים; אישר המנהל הכללי את החלטת הממונה שהועברה אליו כאמור, או לא מסר לממונה הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 14 ימים מיום שהממונה העביר את ההחלטה אל המנהל הכללי ואל הממונה על התקציבים, יקבל הממונה את ההחלטה המקדמית כאמור.

(ב) הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ב–30 ימים נוספים, וכן בתקופות נוספות לפי הוראות סעיף 32כד.

(ג) הממונה יודיע על ההחלטה המקדמית שקיבל, בתוך חמישה ימים מיום קבלתה, לצד מעוניין שהגיש כתב תשובה לפי הוראות סעיף 27 ולמתלונן (בפרק זה - צד מיודע), וכן לרשות המוסמכת במדינה שהיא צד להליך החקירה אף אם לא הגישה כתב תשובה כאמור.

(ד) אין בקבלת ההחלטה המקדמית כדי להפסיק את חקירת התלונה לפי הוראות פרק זה.

(ה) עתירה על החלטה מקדמית של הממונה לפי הוראות סעיף זה תוגש לבית משפט לענינים מינהליים, בתוך 15 ימים מיום שנודע לעותר על ההחלטה או מיום פרסומה ברשומות, לפי המוקדם.

(ב) שיעור הערובה יהיה השיעור המשוער, לדעת הממונה, של היטל ההיצף או ההיטל המשווה, לפי הענין, שיחול לגבי אותם טובין לפי הוראות סעיפים 32יט או 32כ.

(ג) התקופה שבה תהיה מופקדת הערובה לא תעלה על התקופה כמפורט להלן:

(1) לענין חקירה על יבוא בהיצף - שישה חודשים; ואולם רשאי הממונה, לפי בקשה של יצואנים של הטובין המיובאים המייצאים לישראל שיעור משמעותי מהטובין האמורים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים;

(2) לענין חקירה על יבוא במחיר נתמך - ארבעה חודשים.

(ד) לא יידרש יבואן להפקיד ערובה זמנית נוספת ביחס לטובין שהותרו מרשות פיקוח המכס לאחר התקופות האמורות בסעיף קטן (ג) במסגרת אותה חקירה.

(ה) מסר הממונה הודעה למנהל כאמור בסעיף קטן (א), ידרוש המנהל מכל יבואן של הטובין המיובאים ערובה בשיעור שעליו הודיע הממונה, ויורה לעכב את שחרור הטובין האמורים מפיקוח רשות המכס עד להפקדת הערובה.

(ב) הממונה רשאי לזמן צד מיודע להשמיע את טענותיו כפי שהוגשו בכתב, גם בעל פה.

(ג) הממונה יאפשר לצד מיודע, לפי בקשתו, לעיין בכל מידע המצוי ברשותו והנוגע לחקירה, ובלבד שאינו מידע חסוי כמשמעותו בסעיף 32ב.

(1) לענין טובין מיובאים המשמשים כתשומה בתהליך ייצורם של טובין אחרים בישראל - ליצרן בישראל של הטובין האחרים;

(2) לענין טובין מיובאים הנמכרים בישראל בקמעונאות - לארגון הצרכנים.

(ב) הממונה או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, רשאי לדרוש המצאת מסמך הנוגע למחיר יבוא או למחיר יצוא וכן מתן תשובה לשאלון, בתוך מועד סביר בנסיבות הענין, שעליו יורה, מכל אחד מאלה, אף אם מקום מושבו מחוץ לישראל:

(1) המתלונן;

(2) היצרן, היצואן או היבואן של הטובין המיובאים;

(3) אדם אחר, או רשות מרשויות המדינה או גוף אחר לרבות הגוף התומך, שיש לגביהם יסוד סביר להניח כי בידיהם מידע או ראיות הנוגעים לחקירה.

(ג) הממונה או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, רשאי להיכנס לחצרים המוחזקים על ידי צד מיודע, או המוחזקים על ידי מי שהמציא מסמך או שהגיש תשובה לשאלון לפי הוראות סעיף זה, בהסכמת המחזיק, כדי לאמת מידע או ראיות שנמסרו לו.

(ב) לא הגיש מתלונן לממונה מסמך או תשובה לשאלון, שנדרש להגישו לפי הוראות סעיף 32, או לא נתן את הסכמתו לכניסת הממונה לחצריו לפי הוראות הסעיף האמור, רשאי הממונה, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת, להפסיק את הטיפול בתלונה.

(ב) ביקש מוסר המידע לקבוע כי מידע הוא חסוי לפי הוראות סעיף קטן (א), יצרף לבקשתו את תמצית המידע שלגביו הוא מבקש חיסיון; תמצית המידע כאמור תכלול פרטים שאינם חסויים לענין מהות המידע שלגביו מתבקש החיסיון, ככל שניתן לעשות כן בלי שייגרם נזק למוסר המידע או לאדם אחר; סבר מוסר המידע כי לא ניתן לתמצת את המידע בלי לגרום לנזק כאמור, יפרט בכתב את הטעמים לכך.

(ג) קבע הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי המידע אינו חסוי, יודיע על כך למוסר המידע; לא הסכים מוסר המידע לאפשר את גילוי המידע בתוך המועד שקבע לכך הממונה, לא יובא המידע האמור בחשבון על ידי הממונה לצורך קביעת ממצאיו וקבלת החלטותיו לפי הוראות פרק זה.

(ד) אדם שהגיע אליו, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, מידע שנקבע לגביו לפי הוראות סעיף קטן (א) כי הוא מידע חסוי, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לפי הוראות חוק זה או כל דין אחר או על פי הרשאה מפורשת בכתב ממי שביקש את חיסיון המידע.

(ב) הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, כדי לאמת מידע או לאסוף מידע נוסף הנוגע לחקירה, לנהל חקירה בתחומה של מדינה אחרת שהיא צד להליך החקירה, ובלבד שהרשות המוסמכת באותה מדינה קיבלה הודעה על

(ג) ניהל הממונה או מי שהוא הסמיך לכך חקירה לפי הוראות סעיף קטן (ב), יערוך דוח בדבר החקירה וימסור העתק ממנו, בכפוף להוראות סעיף 32ב, ליצרן וליצואן של הטובין המיובאים שלגביהם התנהלה החקירה.

(ד) לא נתן יצרן או יצואן של טובין מיובאים את הסכמתו לחקירה לפי סעיף זה לשם אימות המידע שמסר, רשאי הממונה שלא להביא מידע זה בחשבון בקביעת ממצאיו והחלטותיו.

(ה) השר רשאי לקבוע הוראות לענין ניהול חקירה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי חקירה על יבוא בהיצף ולגבי חקירה על יבוא במחיר נתמך.

(1) בדיקה מדגמית, התקפה מבחינה סטטיסטית, של מספר סביר של יצרנים, יצואנים או יבואנים כאמור או של סוגי טובין מיובאים כאמור, לפי הענין, בהסתמך על מידע שהיה זמין לממונה באותה עת;

(2) בדיקה של טובין מיובאים מסוג מסוים, המהווים את האחוז הגבוה ביותר מהיקף היצוא הכולל של הטובין המיובאים ממדינת היצוא לישראל, ושניתן, באופן סביר, לנהל לגביהם חקירה.

(ב) בחירת היצרנים, היצואנים, היבואנים או סוגי הטובין המיובאים, לפי הענין, לצורך עריכת בדיקה לפי הוראות פסקאות (1) ו–(2) של סעיף קטן (א), תיעשה, במידת האפשר, לאחר התייעצות עם כל היצרנים, היצואנים והיבואנים שהם צדדים מיודעים, ובהסכמתם.

(ג) הגביל הממונה את בדיקתו לפי הוראות סעיף קטן (א) והגיש לו יצרן או יצואן של הטובין המיובאים, מיזמתו ובתוך זמן סביר, את המידע הנחוץ לו לשם קביעת שיעור היצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, בנפרד, יקבע הממונה לאותו יצרן או יצואן שיעור היצף נפרד או שיעור תמיכה נפרד, אלא אם כן מספר היצרנים והיצואנים כה רב עד שעריכת בדיקות נפרדות כאמור תהווה נטל כבד על הממונה ותמנע את השלמת החקירה במועדה.

(1) היקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך לפי הענין; לענין זה יבחן הממונה, בין השאר, אם בתקופה הנחקרת, כמשמעותה בסעיף 25, חל גידול משמעותי בהיקף היבוא כאמור, במונחים מוחלטים או ביחס לייצור או לצריכה בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים;

(2) ההשפעה של יבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, על מחירם בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים, שיוצרו בישראל; לענין זה יבחן הממונה, בין השאר, אם מחיר הטובין המיובאים נמוך באופן משמעותי בהשוואה למחיר הטובין הדומים, אם יבוא כאמור הביא להורדה משמעותית במחירם של הטובין הדומים או אם יבוא כאמור מנע באופן משמעותי עליה במחירם שהיתה מתרחשת אילולא היבוא;

(3) ההשפעה של יבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, על הענף היצרני המקומי; לענין זה יבחן הממונה את כל הגורמים הכלכליים והמדדים הנוגעים למצב הענף היצרני המקומי, ובין השאר את אלה:

(א) ירידה, בפועל או בכוח, במכירות, ברווחים, בתפוקה, בנתח שוק, בפריון, בתשואה על השקעות ובכושר הייצור;

(ב) גורמים המשפיעים על מחירם של הטובין הדומים לטובין המיובאים בישראל;

(ג) השפעה שלילית, בפועל או בכוח, על תזרים מזומנים, מלאי, תעסוקה, שכר, צמיחה, והיכולת לגייס הון או השקעות;

(ד) לענין חקירה על יבוא בהיצף - שיעור ההיצף;

(ה) לענין חקירה על יבוא במחיר נתמך של מוצרי חקלאות - הגדלת הסיוע הממשלתי לענף היצרני המקומי.

(ב) הממונה יעריך את ההשפעה של יבוא בהיצף או במחיר נתמך, בהתאם להוראות סעיף זה, בהתייחס לטובין הדומים לטובין המיובאים, המיוצרים בישראל, ובלבד שקיימים נתונים זמינים המאפשרים את זיהוים הנפרד של הטובין הדומים לרבות לענין תהליך הייצור, מכירות היצרנים ורווחיהם; לא ניתן לזהות בנפרד את הטובין הדומים, יעריך הממונה את השפעת היבוא כאמור בהתייחס לקבוצת הטובין המצומצמת ביותר הכוללת את הטובין הדומים, שקיימים לגביה נתונים זמינים כאמור המאפשרים את זיהויה בנפרד.

(ג) הממונה יבסס את קביעתו לענין קיומה של הסתברות לנזק ממשי כאמור בסעיף 21(ב)(2) על עובדות, ולא על השערות בלבד או על אפשרות רחוקה, ושינוי הנסיבות שיביא לגרימת הנזק הממשי צריך שיהיה חזוי מראש וקרוב; בבואו לקבוע את קיומה של הסתברות לנזק ממשי ישקול הממונה, בין השאר, את אלה:

(1) עליה משמעותית בהיקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, המצביעה על אפשרות ממשית שעליה כאמור תימשך;

(2) עליה משמעותית בכושר הייצור של הטובין המיובאים, שהתרחשה או שצפויה להתרחש בעתיד הקרוב, המצביעה על אפשרות ממשית לעליה משמעותית בהיקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין; לענין זה יביא הממונה בחשבון את יכולתן של מדינות אחרות לייבא את הטובין האמורים;

(3) אם מחיר הטובין המיובאים יביא להורדה משמעותית במחירם של טובין הדומים לטובין המיובאים או ימנע באופן משמעותי עליה במחירם, כך שקיימת אפשרות ממשית לעליית הביקוש לטובין המיובאים;

(4) כמות המלאי של הטובין המיובאים;

(5) לענין חקירה על יבוא במחיר נתמך - טיב התמיכה והשפעתה האפשרית על הסחר עם ישראל.

(ד) התנהלה חקירה לפי פרק זה לגבי טובין מיובאים שיובאו משתי מדינות לפחות, רשאי הממונה, לענין סעיף זה, להעריך במצטבר את ההשפעה של היבוא כאמור, אם מצא כי התקיימו שניים אלה:

(1) לגבי כל אחת מהמדינות, שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, אינו מזערי והיקף היבוא בהיצף או היבוא במחיר נתמך, לפי הענין, אינו זניח, כאמור בסעיף 32ז;

(2) ההערכה המצטברת מתאימה לאור תנאי התחרות שבין הטובין המיובאים לבין עצמם ובינם לבין טובין דומים להם המיוצרים בישראל.

(1) היקף היבוא של טובין הדומים לטובין המיובאים שלא יובאו בהיצף או במחיר נתמך, ומחירם;

(2) ירידה בביקוש לטובין הדומים לטובין המיובאים או שינוי בדפוסי הצריכה שלהם;

(3) הסדר בין יצרנים זרים לבין יצרנים בישראל להגבלת התחרות ביניהם;

(4) התפתחויות טכנולוגיות;

(5) ירידה בהיקף היצוא או בפריון של הענף היצרני המקומי.

(ב) מצא הממונה, בכל שלב משלבי חקירתו, כי שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, הוא מזערי, כי היקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, הוא זניח או עשוי להיות זניח, או כי הנזק הממשי הוא זניח, יפסיק את החקירה.

(ג) (1) לענין סעיף קטן (ב), לגבי חקירה על יבוא בהיצף -

(א) שיעור ההיצף ייחשב מזערי אם הוא נמוך מ–2% ממחיר היצוא;

(ב) היקף היבוא בהיצף ייחשב זניח אם היקף היבוא ממדינת היצוא נמוך מ–3% מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל, אלא אם כן היקף היבוא מכמה מדינות יצוא שמתקיים לגביהן האמור בפסקת משנה זו, יחד, עולה על 7% מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל או אם קבע הממונה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי על אף הוראות פסקת משנה זו, היקף היבוא אינו זניח.

(2) לענין סעיף קטן (ב) לגבי חקירה על יבוא במחיר נתמך -

(א) שיעור התמיכה ייחשב מזערי, לגבי תמיכה שניתנה במדינה מפותחת - אם הוא נמוך מ–1% ממחיר היצוא, לגבי תמיכה שניתנה במדינה מתפתחת - אם הוא נמוך מ–2% ממחיר היצוא, ולגבי תמיכה שניתנה במדינה מפותחת פחות - אם הוא נמוך מ–3% ממחיר היצוא;

(ב) היקף היבוא במחיר נתמך, לגבי תמיכה שניתנה במדינה מתפתחת, ייחשב זניח, אם היקף היבוא מאותה מדינה נמוך מ–4% מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל, אלא אם כן היקף היבוא מכמה מדינות מתפתחות שמתקיים לגביהן האמור בפסקת משנה זו, יחד, עולה על 9% מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל.

(ד) החלטת הממונה להפסיק חקירה, לפי הוראות סעיף זה, תינתן בכתב, בצירוף נימוקים, ותישלח לצד מיודע בתוך חמישה ימים מיום קבלתה.

(ב) עם העברת ממצאי החקירה לוועדה המייעצת, לפי הוראות סעיף קטן (א), ימסור הממונה למתלונן ולצד מיודע את הממצאים האמורים, בכפוף להוראות סעיף 32ב, ויודיע להם כי באפשרותם להגיש את טענותיהם לוועדה המייעצת, בכתב, ולבקש מהוועדה להשמיען לפניה גם בעל פה, כאמור בסעיף 32ט.

(ב) הוראות סימנים ג' וד' וכן הוראות סעיפים 25, 32א, 32ב, ו–32ד עד 32ז, החלות על הממונה ועל חקירתו, והסמכויות הנתונות לו במהלך החקירה לפי הוראות אלה, יחולו גם על הוועדה המייעצת ודיוניה, בשינויים המחויבים, לפי הענין.

(1) מסקנות בדבר קיומם של יבוא בהיצף או במחיר נתמך ותמיכה ייחודית, לפי הענין, בדבר שיעורו של ההיצף או שיעורה של התמיכה, ובדבר קיומם של נזק ממשי לענף היצרני המקומי וקשר סיבתי, כאמור בסעיף 21(ב);

(2) המלצות לענין הטלת היטל היצף או היטל משווה, שיעורו, תחולתו ותקופת תוקפו.

(ב) הגיעה הוועדה המייעצת למסקנות שלפיהן לא התקיים האמור בפסקה (1) של סעיף קטן (א), תעביר את מסקנותיה כאמור גם לצד מיודע ולרשות המוסמכת במדינה שהיתה צד להליך החקירה.

(1) לגבי חקירה על יבוא בהיצף - מאת יצואן הטובין המיובאים, לשינוי מחיר הטובין או להפסקת יצואם לישראל בהיצף, כך שיימנע הנזק הממשי לענף היצרני המקומי הנגרם כתוצאה מהיבוא בהיצף;

(2) לגבי חקירה על יבוא במחיר נתמך - מאת אחד מאלה:

(א) מאת הגוף התומך, ולענין גוף תומך שהוא גוף ציבורי כאמור בסעיף 16 - גם מאת הממשלה במדינת הייצור, להפסיק את התמיכה, לצמצמה או לנקוט אמצעים אחרים כך שתתבטל השפעת התמיכה;

(ב) מאת יצואן הטובין המיובאים, לשינוי מחיר הטובין כך שיימנע הנזק הממשי לענף היצרני המקומי הנגרם כתוצאה מהיבוא במחיר נתמך.

(ב) שיעור השינוי במחיר הטובין המיובאים לפי התחייבות היצואן כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה על שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, ויהיה נמוך מהשיעור האמור, אם מצא הממונה כי די בשיעור נמוך כאמור כדי למנוע את הנזק הממשי לענף היצרני המקומי.

(ג) הממונה רשאי, מיזמתו, להציע ליצואן או לגוף תומך, לפי הענין, לתת התחייבות לפי הוראות סעיף קטן (א); לא נענו היצואן או הגוף התומך כאמור, אין בכך כדי להשפיע, בכל צורה שהיא, על ממצאיו או החלטותיו של הממונה, ואולם הוא רשאי לקבוע כי ההסתברות לכך שייגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי גבוהה יותר אם יימשך היבוא בהיצף.

(ד) לא יקבל הממונה התחייבות לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא יציע מתן התחייבות לפי הוראות סעיף קטן (ג), אלא אם כן קיבל, לפי הוראות סעיף 28, החלטה מקדמית על קיומם לכאורה של יבוא בהיצף או של יבוא במחיר נתמך ותמיכה ייחודית, לפי הענין, של נזק ממשי לענף היצרני המקומי ושל קשר סיבתי, כאמור בסעיף 21(ב).

(ה) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הממונה שלא לקבל התחייבות כאמור בסעיף זה, אם לדעתו קבלת התחייבות כאמור אינה מעשית בשל מספרם הרב של היצואנים, בפועל או בכוח, משיקולי מדיניות או מטעמים אחרים; הממונה ימסור ליצואן או לגוף התומך, לפי הענין, את נימוקי החלטתו שלא לקבל את ההתחייבות, וייתן להם, במידת האפשר, הזדמנות להגיש את טענותיהם בכתב.

(ב) התקבלה התחייבות לפי הוראות סעיף זה, והופקדה ערובה זמנית לפי הוראות סעיף 29, יודיע על כך הממונה למנהל והערובה תוחזר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף 93 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976.

(ב) מצא הממונה כי הופרה התחייבות שניתנה לפי סעיף 32יב, רשאי הוא, בהסתמך על המידע הזמין לו, לדרוש, על אף הוראות סעיף 29(ד), הפקדת ערובה זמנית, ויחולו לענין זה הוראות סעיף 29(ב), (ג) ו–ה); נדרשה הפקדת ערובה זמנית כאמור רשאי השר, על אף הוראות סעיף 32כב, להטיל היטל היצף או היטל משווה, לפי הענין, לפי הוראות סעיף 32יח, גם על טובין ששוחררו מפיקוח רשות המכס החל במועד שבו הופרה ההתחייבות או 90 ימים לפני המועד שבו הופקדה הערובה הזמנית, לפי המאוחר מביניהם.

(ב) החליט השר לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל היטל היצף או היטל משווה, יעביר את החלטתו לאישור שר האוצר.

(ג) אישר שר האוצר את ההחלטה כאמור בסעיף קטן (ב) או לא מסר לשר הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 15 ימים מיום העברת ההחלטה אליו, יטיל השר, בצו, בתוך חמישה ימים, היטל היצף או היטל משווה.

(ד) (1) הודעה על הטלת היטל היצף או היטל משווה בצו לפי סעיף זה, תימסר לרשות מוסמכת במדינה שהיתה צד להליך החקירה ולצד מיודע, בצירוף מסקנות הוועדה המייעצת והמלצותיה; הודעה על אי הטלת היטל כאמור או על הטלתו בצו שלא לפי המלצות הוועדה המייעצת, תימסר, בנוסף על כך, גם לוועדה המייעצת, בצירוף נימוקים.

(2) הודעה כאמור בפסקה (1) תימסר בתוך חמישה ימים מיום מתן הצו או מיום ההחלטה על אי הטלת ההיטל, לפי הענין.

(ב) היטל היצף יהיה בשיעור ההיצף, ויכול שיהיה בסכום קצוב, באחוזים או לפי חישוב אחר; ואולם אם מצאו הממונה או הוועדה המייעצת, לפי הענין, כי די בהיטל הנמוך משיעור ההיצף כדי למנוע את הנזק הממשי לענף היצרני המקומי, יהיה היטל ההיצף בשיעור הנדרש לשם מניעת הנזק כאמור.

(ג) הוגבלה הבדיקה לצורך קביעת שיעור ההיצף כאמור בסעיף 32ד, לא יעלה שיעורו של היטל ההיצף המוטל על יבוא הטובין מיצואנים או מיצרנים שלא נכללו בבדיקה, על הממוצע המשוקלל של שיעור ההיצף שנקבע לגבי היצואנים או היצרנים שנכללו בבדיקה, ובלבד שבקביעת הממוצע המשוקלל לענין זה לא יובאו בחשבון שיעור היצף מזערי כאמור בסעיף 32ז ושיעור היצף שנקבע בנסיבות כאמור בסעיף 32א; ואולם ליצרן או ליצואן שנקבע שיעור היצף נפרד לפי הוראות סעיף 32ד(ג) ייקבע גם שיעור ההיטל בנפרד.

(ב) היטל משווה יהיה בשיעור התמיכה, שיחושב במונחים של תמיכה ליחידה של הטובין שיובאו במחיר נתמך; ואולם אם מצאו הממונה או הוועדה המייעצת, לפי הענין, כי די בהיטל הנמוך משיעור התמיכה כאמור כדי למנוע את הנזק הממשי לענף היצרני המקומי, יהיה ההיטל המשווה בשיעור הנדרש לשם מניעת הנזק כאמור.

(ג) הוגבלה הבדיקה לצורך קביעת שיעור התמיכה כאמור בסעיף 32ד, יחולו הוראות סעיף 32יט(ג), בשינויים המחויבים.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), היתה מופקדת ביום תחילת הצו ערובה זמנית כאמור בסעיף 29, יחול הצו גם על טובין ששוחררו מפיקוח רשות המכס לפני יום תחילתו של הצו אך לאחר הפקדת הערובה, והערובה תחולט בהתאם לצו, ובלבד שלפי מסקנות הוועדה המייעצת כאמור בסעיף 32יא נגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי, שאינו מניעת התפתחות של מפעלים לייצור טובין דומים לטובין המיובאים שהוחל בהקמתם, או שלפי מסקנותיה קיימת הסתברות לנזק ממשי כאמור שהיה נגרם אילולא הופקדה הערובה.

(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשאי השר להחיל את ההיטל גם על טובין כמפורט בצו ששוחררו מפיקוח רשות המכס לפני מועד הפקדת הערובה הזמנית אך לאחר המועד הקובע, ובלבד שהמלצת הוועדה המייעצת לפי סעיף 32יא היתה כמפורט להלן:

(1) לגבי יבוא במחיר נתמך - כי הנזק הממשי לענף היצרני המקומי נגרם בשל יבוא בהיקף רב של הטובין המיובאים במהלך תקופה קצרה יחסית, וכי לאור העיתוי וההיקף של היבוא במחיר נתמך ונסיבות אחרות, כגון הצטברות מלאי של הטובין המיובאים, הטלת ההיטל לא תביא בהכרח למניעת הנזק לענף היצרני המקומי;

(2) לגבי יבוא בהיצף - כי התקיים האמור בפסקה (1), בשינויים המחויבים, וכן כי הטובין המיובאים יובאו בעבר בהיצף לישראל ונגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי, או שהיבואן ידע או שהיה עליו לדעת כי היצואן נוהג לייצא את הטובין האמורים בהיצף וכי ההיצף יגרום לנזק ממשי לענף היצרני המקומי.

(ד) בסעיף זה, "המועד הקובע" - 90 ימים לפני מועד הפקדת הערובה הזמנית, או מועד החלטת הממונה על פתיחה בחקירה לפי סעיף 24, לפי המאוחר מביניהם.

(ב) לא הוטל היטל היצף או היטל משווה לפי הוראות סעיף 32יח, יודיע על כך הממונה למנהל והערובה הזמנית שהופקדה לפי הוראות סעיף 29 תוחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה או יושב ראש הוועדה המייעצת, לפי הענין, רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועדים הקבועים בסעיפים 28(ב), 32ח ו–32יא, ולקבוע כי הליכי הטיפול בתלונה יסתיימו בתוך 15 חודשים מיום ההחלטה על פתיחה בחקירה; הממונה או יושב ראש הוועדה המייעצת, לפי הענין, רשאי לשוב ולהורות על הארכה נוספת של המועדים האמורים, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהליכי הטיפול בתלונה יסתיימו בתוך 18 חודשים מיום ההחלטה על פתיחה בחקירה כאמור.

(1) אם המשך הטלתו של היטל היצף או היטל משווה בצו נחוץ כדי למנוע את היבוא בהיצף או את היבוא במחיר נתמך, לפי הענין;

(2) אם הנזק הממשי לענף היצרני המקומי עלול להימשך או להישנות אם ההיטל ישונה או יבוטל;

(3) אם ההיטל שהוטל אינו מספיק כדי למנוע נזק לענף היצרני המקומי.

(ב) לא תידון בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן חלפה שנה לפחות מהמועד שבו הוטל ההיטל, ואולם רשאי הממונה להחליט על דיון בבקשה קודם לכן אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

(ג) בחינה מחדש של צו המטיל היטל היצף או היטל משווה לפי סעיף זה יכול שתיערך גם מיזמתו של הממונה.

(ב) הארכת תוקפו של צו כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתיעשה גם מיזמתו של הממונה.

(ג) בקשה להארכת תוקפו של צו כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לממונה 12 חודשים לפחות לפני מועד פקיעתו של הצו, ואולם רשאי הממונה, מטעמים מיוחדים, לאשר הגשת בקשה כאמור במועד מאוחר יותר, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים לפני מועד פקיעתו של הצו.

(ד) לא תידון בקשה לפי סעיף זה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף 24(א)(1).

(ה) הוגשה בקשה לממונה לפי סעיף זה, יעמוד הצו המטיל את ההיטל בתוקפו עד לקבלת החלטה על ידי השר לפי הוראות סעיף 32כט(ג).

(ב) היטל היצף לא ייגבה לגבי טובין מיובאים של יצרן או של יצואן שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א), כל עוד לא ניתנה החלטת השר בבקשה לפי הוראות סעיף 32כט(ג); ואולם רשאי הממונה לדרוש מיבואן של טובין כאמור להפקיד ערובה זמנית, בהתאם להוראות סעיף 29, להבטחת תשלום ההיטל למפרע ממועד החלטת הממונה לפי הוראות סעיף 32כח, אם לפי ממצאי בדיקתו לפי הוראות אותו סעיף יובאו הטובין האמורים בהיצף ויש לשנות את הצו המטיל את היטל ההיצף.

(ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) כי אין לכאורה יסוד לבקשה, יודיע על כך, בכתב, למבקש, בצירוף נימוקיו.

(ג) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) כי יש לכאורה יסוד לבקשה, יחולו הוראות אלה:

(1) הממונה יודיע על כך, בכתב, בתוך חמישה ימים מיום החלטתו, למבקש, לצד מיודע, לכל צד מעוניין שצוין בבקשה ולרשות מוסמכת במדינה שהיתה צד להליך החקירה, והעתק מהבקשה ומהחלטת הממונה יצורף להודעה, ורשאי הוא לפרסם הודעה כאמור בסעיף 26(ד) הכוללת הזמנה לצד מעוניין שלא צוין בבקשה לפנות לממונה, בתוך שבעה ימים מיום הפרסום, בבקשה לקבל, בדרך ובמועד שקבע השר, העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה;

(2) מי שקיבל, לפי הוראות פסקה (1), העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה, רשאי להגיש את תגובתו, בכתב, לבקשה, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו ההעתק כאמור, ורשאי הממונה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים;

(3) הממונה יבדוק את הבקשה ויעביר את ממצאי בדיקתו, בצירוף הבקשה וכל מסמך שהוגש לו, לדיון בוועדה המייעצת בתוך 170 ימים מיום החלטתו כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים; הממונה יעביר את ממצאי בדיקתו לכל מי שהגיש את תגובתו, בכתב, לפי הוראות פסקה (2).

(ב) הוועדה המייעצת תגיש לשר, לא יאוחר מתום 45 ימים מהמועד שהעביר לה הממונה את ממצאי בדיקתו, את מסקנותיה והמלצותיה לענין שינוי הצו המטיל את ההיטל, ביטולו או הארכתו, לפי הענין.

(ג) (1) השר יחליט, בתוך 15 ימים מיום שנמסרו לו מסקנות הוועדה המייעצת והמלצותיה, בהתחשב בשיקולים ובתנאים האמורים בסעיף 32יח, אם להשאיר את הצו על כנו, לשנותו, לבטלו או להאריך את תוקפו.

(2) הודעה על החלטת השר לפי פסקה (1) תימסר, בתוך חמישה ימים מיום קבלתה, לרשות מוסמכת במדינה שהיתה צד להליך החקירה, למבקש ולצד מיודע, בצירוף מסקנות הוועדה המייעצת והמלצותיה; החליט השר שלא בהתאם לבקשה או שלא בהתאם להמלצות הוועדה המייעצת, יודיע על כך גם לוועדה המייעצת ולמבקש, בצירוף נימוקיו.

(ב) (1) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בתוך שישה חודשים מיום ששולם סכום ההיטל שלגביו מתבקש ההחזר, והיא תכלול מידע מפורט הנתמך בראיות מבוססות לענין סכום ההחזר המבוקש, לרבות הרשימונים לצריכה בישראל שהותרו לפי פקודת המכס, חשבונות המכר וכל מסמך אחר שהוגש לרשות המכס או שהונפק על ידה, המתייחסים לחישוב הסכום האמור ולתשלומו, וכן לענין המחיר המקובל ומחיר היצוא של הטובין המיובאים שלגביהם שולם היטל ההיצף, או שיעור התמיכה לענין הטובין המיובאים שלגביהם שולם ההיטל המשווה, לפי הענין.

(2) יבואן, שאין בידו, בעת הגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א), ראיות מבוססות כאמור בפסקה (1), רשאי לצרף לבקשה תצהיר מאת היצרן או היצואן, על כך ששיעור ההיצף או שיעור התמיכה שלפיו נקבע שיעור ההיטל הופחת בתקופה שלגביה מתבקש ההחזר, וכי ראיות מבוססות כאמור יצורפו בהמשך; לא סיפק היצרן או היצואן ראיות כאמור בתוך זמן סביר, תידחה הבקשה.

(ג) הממונה יחליט בבקשה בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה, והוא רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים; הממונה יודיע לוועדה המייעצת על החלטתו.

(ד) החליט הממונה להיעתר לבקשה, יודיע על כך למנהל וההחזר ישולם למבקש בתוך 90 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

(1) החלטת הממונה על פתיחה בחקירה לפי הוראות סעיף 26;

(2) החלטה מקדמית של הממונה לפי הוראות סעיף 28;

(3) החלטת הממונה לקבל התחייבות לפי הוראות סעיף 32יב;

(4) החלטת השר להטיל בצו היטל היצף או היטל משווה לפי הוראות סעיף 32יח, או החלטה שלא להטיל היטל כאמור לפי הוראות אותו סעיף;

(5) פקיעת תוקפם של התחייבות או של צו המטיל היטל היצף או היטל משווה;

(6) החלטת הממונה, לפי הוראות סעיף 32כח, על בדיקת בקשה שהוגשה לו לפי הוראות סעיפים 32כה, 32כו או 32כז, והחלטת השר בבקשה כאמור לפי הוראות סעיף 32כט.

(ב) בהודעה על החלטה כאמור בסעיף קטן (א) יצוין המקום שבו מופקד העתק ההחלטה הפתוח לעיון הציבור.

(ב) השר רשאי לקבוע כי ההישבון יהיה שיעור מערך הטובין שיוצאו או סכום מסויים לפי כמות או משקל של הטובין ששימשו בייצור הטובין שיוצאו או לפי חישוב אחר.

(ג) לא יהיה הישבון של היטל שהוטל על יצוא טובין.

(1) בהיטל על יבוא טובין, לרבות בהיטל היצף ובהיטל משווה - עד למועד שבו משתלמים דמי המכס, ואם היו הטובין פטורים ממכס - עד למועד התרת הרשימון לצריכה בארץ; בהיטל היצף שהוטל על טובין ששוחררו מפיקוח רשות המכס כאמור בסעיף 32כב(ב) או (ג) - תוך 30 ימים מיום הטלת ההיטל;

(2) בהיטל על יצוא טובין - עד למועד התרת רשימון היצוא;

(3) בהיטל על מחזיק טובין - תוך 30 ימים מיום שהגיעו הטובין לרשות המחזיק או מיום שהוטל ההיטל, לפי המאוחר;

(4) בהיטל על מתן שירותים - תוך 30 ימים מיום מתן השירותים.

(ב) דחה המנהל את המועד לתשלום ההיטל, יווספו עליו, לתקופת הדחיה, הפרשי הצמדה לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד לתשלום ההיטל עד המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום בפועל.

(ב) קביעת היטל כאמור בסעיף קטן (א) תתבטל אם יוגש הדין וחשבון תוך 12 חדשים מיום שנקבע ההיטל.

(ב) החולק על החלטת המנהל לענין היות טובין מסוימים מהסוג שסווגו בו או מסוג שעליו הוטל היטל, על שומת המנהל לפי סעיף 48 או על החלטת המנהל לגבי ערכם של הטובין שנקבע לענין ההיטל, רשאי לפנות למנהל, בכתב, בתוך 15 ימים מיום הטלת ההיטל או מיום מתן ההחלטה, לפי הענין, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה; ורשאי המנהל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת בקשה לעיון חוזר לפי סעיף קטן זה.

(ג) לא החליט המנהל בהשגה תוך חדשיים מיום הגשתה, יראו את הבקשה כאילו נתקבלה.

(1) מסר דין וחשבון, ידיעה, פנקס, מסמך או תעודה אחרת (להלן בסעיף זה - מסמך), כשהם כוזבים בפרט חשוב;

(2) לא הגיש דין וחשבון שנדרש להגישו על פי הוראות חוק זה או התקנות לפיו, למעט תשובה לשאלון לפי סעיף 32 או לפי הסעיף האמור כפי שהוא מוחל בסעיף 3ט, או הגישם באיחור;

(3) הפריע לאדם הפועל כדין על פי חוק זה מלבצע סמכויותיו;

(4) סירב או נמנע למסור מסמך או דוגמה שהוא חייב למסרם, לאחר שנדרש לעשות כן;

(5) גילה שלא כדין מידע חסוי שהובא לידיעתו לענין חוק זה;

(6) עבר על הוראה מהוראות חוק זה או תקנות וצווים לפיו.

(ב) עבר אדם עבירה מן המפורטות בסעיף קטן (א) מתוך כוונה להתחמק מתשלום היטל או עשה מעשה אחר מתוך כוונה כאמור, או הסתיר, השמיד או שינה בכוונה מסמך שנדרש לנהלו או למסרו לפי הוראות חוק זה, דינו - מאסר שלוש שנים.

(ב) המנהל רשאי להתנות כופר כסף במתן התחייבות להימנע מעבירה לפי חוק זה תוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על שלוש שנים; ההתחייבות תהיה בערובה שלא תעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל בשל עבירה כאמור ותהיה בערבות צד שלישי או בלי ערבות, כפי שיקבע המנהל.

(ג) הורשע אדם בעבירה שהתחייב לפי סעיף קטן (ב) להימנע ממנה, תיגבה הערובה כהיטל לפי חוק זה.

(ב) הועלה שיעורו של היטל, יחולו הוראות סעיף זה על סכום ההיטל שנוסף.

(ג) הופחת ההיטל או בוטל, יפחית המוכר או נותן השירות את המחיר, זולת אם נקבע אחרת בהסכם.

(ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר דרך הגשת ערעורים לפי חוק זה וסדרי הדין בהם ובדבר אגרות, הוצאות ודמי בטלה לעדים בערעורים כאמור.

(ג) תקנות לביצוע הוראות פרק ב'2 ו–ג', בכל ענין שיש לגביו הוראות אמנה בין–לאומית שישראל צד לה, יותקנו בהתאם להוראות האמנה כאמור; נקבעו באמנה כאמור הוראות מיוחדות לעניין נקיטת אמצעי הגנה לגבי יבוא

(1) תקנות שעת חירום (תשלומי חובה), התשי"ח-1958;

(2) חוק מניעת היצף, התשל"ז-1977.

(ב) הוראות חוק זה לענין היטל היצף והיטל משווה יחולו על תלונות שהוגשו מיום פרסומו ואילך; מי שהגיש תלונה לפני תחילתו של חוק זה והודעה על הגשתה פורסמה לפי החוק שהיה קיים ערב פרסומו של חוק זה, והיא טרם הובאה לדיון בוועדה, רשאי להודיע לממונה על רצונו שהתלונה תתברר לפי הוראות חוק זה; הודעה כאמור תימסר לממונה בכתב תוך חודש ימים מיום פרסומו של חוק זה.

(ג) על אף האמור בכל דין -

(1) צו שניתן לפי תקנות שעת חירום (תשלומי חובה), התשי"ח-1958, יחולו לגביו הוראות סעיף 2(ד) לחוק זה, אם לא נקבע באותו צו מועד מוקדם יותר לפקיעתו, ובלבד שתקפו יפקע לא יאוחר מיום ז' בטבת התשנ"ג (31 בדצמבר 1992);

(2) צו שניתן לפי חוק מניעת היצף, התשל"ז-1977, אפשר יהיה להגיש לגביו בקשה לבחינה מחדש לפי חוק זה.