פקודת המלט, 1944 1

(2) הרשיון יהא כפוף לאותם תנאים ששר המסחר והתעשיה או שר האוצר יראה צורך להטילם בכל מקרה ומקרה.

(3) אסור לשום אדם להחזיק ברשותו מלט שיוצר בארץ שלא בהתאם לרשיון הניתן לפי סעיף זה.

(ב) קמעונאי המוכר מלט יאפשר לקונה לרכוש את המלט בין השאר בשקים שמשקלם אינו עולה על 25 קילוגרם.

(2) המלט לא ייובא אלא דרך מקומות-כניסה קבועים.

(3) מס המכס שישולם על היבוא יהא בשיעורים הקבועים עפ"י פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937, או עפ"י כל פקודה אחרת הקובעת מסי-מכס.

(א) להיכנס לכל חצרים בעלי רשיון לייצור מלט ולחפש בו;

(ב) להיכנס לכל חצרים או מקומות ולחפש בהם אם יש לו יסוד להאמין שמייצרים, מחזיקים או מוכרים בהם מלט בניגוד להוראות פקודה זו;

(ג) לבדוק ולחפש, בכל אמצעי-הובלה או בכל משא הנישא בידי אדם או על בהמת-משא, אם יש לו חשד שהם מכילים מלט מוברח;

(ד) לעלות ולחפש, בנמל או במימי-החופין או במימי נהרות ואגמים, בכל כלי-שיט החשודים בהובלת מלט מתוך כוונת-הברחה;

(ה) לבדוק כל רשיון שניתן עפ"י פקודה זו,

בתנאי שזכות הכניסה והחיפוש עפ"י סעיף זה אין להשתמש בה לגבי בית-דירה, אלא אם כן נתקבל תחילה כתב-הרשאה לכך מאת שופט של בית-משפט שלום 3 .

(2) כל ספינה או אמצעי-הובלה אחר הצפויים להחרמה עפ"י פקודה זו, יהא מותר לכל פקיד מכס ובלו או שוטר לתפסם, ויש לשמרם באותו מקום שיורה המנהל.

(2) כל אדם המייצר או מנסה לייצר מלט בלא רשיון, או המחזיק ברשותו מלט שיוצר כך או המסתיר ביודעין, או עוזר ביודעין להסתרת מלט שיוצר כך, או המעורב בהעברת מלט כזה, אשם בעבירה וצפוי לו קנס בסך מאתיים לירות לגבי כל עבירה ועבירה, וקנס בסך לירה אחת על כל קילוגרם או חלק של קילוגרם מלט שנתפס, ואם לא ישלם את הקנס יהא צפוי למאסר שנתיים.

(3) כל אדם המתנגד לפקיד אגב מילוי תפקידו עפ"י סעיף 7 או סעיף 8, אשם בעבירה וצפויים לו מאסר לששה חדשים או קנס בסך חמישים לירות או שני העונשים כאחד.

(4) כל אדם שנמצא ברשותו מלט מוברח, אשם בעבירה ויהא צפוי לו קנס בסך מאה פרוטה על כל קילוגרם - אם היתה כמות המלט שנמצאה ברשותו פחות מחמישים קילוגרם ואילו אם היתה כמות המלט חמישים קילוגרם או יותר, יהא צפוי לו קנס בסך חמש מאות פרוטה על כל קילוגרם; אם עבר עבירה שניה או נוספת, יהא צפוי לו, נוסף על כך, מאסר לשנה אחת.

(5) אם נתחייב אדם בדין בכל עבירה על פקודה זו הרי כל מלט שביחס אליו נעשתה העבירה יוחרם לטובת ממשלת ישראל.

(6) חיוב אדם בדין בשל עבירה על פקודה זו יגרור עמו החרמת המלט שביחס אליו נעשתה העבירה.

(7) בלי לפגוע בהוראות הקודמות של סעיף זה, הרי כל ספינה שמשקל הטונים הרשום שלה אינו עולה על מאתיים וחמישים טון, או כל אמצעי-הובלה אחר, שהשתמשו בהם בהבאתו, בהעברתו או בהובלתו של מלט מוברח, יוחרמו עפ"י צו בית-המשפט לטובת ממשלת ישראל.

(8) בלי לפגוע בהוראות הקודמות של סעיף זה, הרי בעליה של ספינה שמשקל הטונים הרשום שלה עולה על מאתיים וחמישים טון ואשר היתה צפויה להחרמה אילו היה משקל הטונים הרשום שלה מאתיים וחמישים טון או פחות, יהא צפוי לקנס אלף לירות, ורשאית רשות-מכס לעכב בידה את הספינה עד שלא שולם הקנס או עד שלא ניתנה ערובה לממשלה.

(9) כל מלט או כל כלי-שיט או אמצעי-הובלה אחר, שהוחרמו לטובת ממשלת ישראל עפ"י פקודה זו, מותר למכור אותם או לטפל בהם באופן אחר, ככל אשר יורה המנהל.

(2) מששולם סכום כסף זה למנהל או לפקיד אחר שהורשה כאמור לעיל, שוב לא ינקטו בשום הליכים נוספים כלפי האדם שנתכפר ביחס לאותה עבירה מיוחדת או לאותה פעולה מיוחדת, ואם היה אותו אדם נתון במשמר, משחררים אותו.

(3) אסור למנהל או לפקיד אחר שהורשה כאמור לעיל לשחרר או להחזיר כל מלט שנתפס בעטיה של עבירה או בעטיו של חשד-עבירה על פקודה זו, אם כתנאי לכיפור העבירה או חשד-עבירה ואם באופן אחר.

(4) כל מלט שנתפס בשל עבירה או חשד-עבירה על פקודה זו שכופרו עפ"י סעיף זה, יוחרם לטובת ממשלת ישראל ומותר למכור אותו או לעשות בו, ככל אשר יורה המנהל.

(5) כל כיפור יירשם בכתב ויציין ברורות את העבירה או את חשד-העבירה שביחס אליהם בוצע הכיפור.

(6) כל כסף שנתקבל עפ"י סעיף זה ישולם לקופת ההכנסות הכלליות של ישראל.

(א) אופן הגשת בקשות לרשיונות, ונתינתם, צורתם ותנאיהם של רשיונות עפ"י פקודה זו;

(ב) הספרים והפנקסים שינוהלו והדו"חות שיוגשו ע"י בעלי-רשיונות;

(ג) הסדרת המקומות המורשים לייצור מלט, הפיקוח עליהם והנהלתם;

(ד) שיטת גבייתו של מס הבלו;

(ה) מכירת מלט שנוצר בארץ;

(ו) המקומות שדרכם מותר לייבא מלט לארץ;

(ז) כל ענין אחר הדרוש הסדרה עפ"י פקודה זו.