פקודת הטבק [נוסח חדש] 1

(ב) שיעורי הבלו על טבק יהיו כפי שהם נקבעים על פי חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), התש"ט-1949.

(ג) שר האוצר רשאי, בצו, לפטור מבלו טבק מיוצר שהוא מיועד לתצרוכת חיילים, שוטרים או פקידי בתי-סוהר, ונמסר לצבא-הגנה לישראל, או לחיל המשטרה כמשמעותו בפקודת המשטרה, או לשירות בתי-סוהר כמשמעותו בפקודת בתי-הסוהר, 1946, או למוסד שאושר על ידי שר האוצר כמוסד מיוחד להספקת מצרכים לחיילים, לשוטרים או לפקידי בתי-סוהר, ולמשפחותיהם בלבד; טבק הפטור כאמור לא יימסר לידי אדם שאינו חייל או שוטר או פקיד בית-סוהר, אלא אם שולם הבלו לפני המסירה.

(ב) מותר ליתן רשיון גם אם הוגשה הבקשה אחרי 31 בינואר, אם הוכח, להנחת-דעתו של המנהל, שהיתה סיבה סבירה לאיחור.

(1) שר החקלאות אישר שהקרקע הנדונה אינה מתאימה לגידול טבק טוב ושויק;

(2) המבקש הורשע על עבירה לפי הוראות פקודה זו;

(3) המבקש איננו בעלה או חוכרה של הקרקע שבה הוא רוצה לנטוע טבק;

(4) המבקש לא יצא ולא מכר לסוחר או לבית-חרושת רשוי

בישראל טבק שגידל בתוך שתי השנים הרצופות שקדמו, בסמוך, להגשת בקשתו.

(ב) חיישה שנטעוה בשטח כאמור בסעיף-קטן (א), או בחלק ממנו, רשאית הממשלה, בצו, לפטור אותה מהוראות פקודה זו, כולן או מקצתן.

(ב) בכפוף לאמור בסעיף-קטן (א), לא יוביל המגדל טבק משום מקום בשום זמן, אלא אם קיבל תחילה היתר-הובלה בטופס שנקבע.

(ב) פקיד הבלו ישקול את הטבק במעמד המגדל סמוך ככל האפשר לאסיפתו והמשקל שנמצא יירשם בפנקס שנקבע.

(ג) מיד לאחר שנרשם הטבק ימסור פקיד הבלו למגדל תעודת-אישור בטופס שנקבע; המגדל יחתום על שוברה של התעודה לאות כי המשקל הרשום בו נכון; ומשנעשה כן יהא השובר ראיה מספקת על משקל הטבק הרשום בו.

(ב) אם לאחר שנרשם הטבק ובעודנו ברשות המגדל נשמד כולו או מקצתו, בשריפה, בשטפון או באונס אחר - יודיע על כך המגדל מיד לרשות הבלו, והיא רשאית, על יסוד ראיה מניחה את הדעת בדבר ההישמדות למחוק את הטבק שנשמד ולתקן את תעודת-האישור שניתנה למגדל.

(ב) נמצא חסר במלאי שנבדק, יהא המגדל חב לשלם על החסר כפל הבלו שנקבע לפי סעיף 2, אולם רשאי המנהל במקרים אלה לוותר על הבלו, כולו או מקצתו, אם אין החסר עולה על עשירית אחת, או אם הוא סבור שהחסר חל מחמת התייבשות או מחמת סיבות טבעיות אחרות.

(ג) נמצא עודף במלאי הטבק שנבדק, והמגדל לא נתן עליו הסבר מניח את הדעת יהא חב לשלם על העודף כפל הבלו שנקבע בסעיף 2 והעודף שבמלאי יוחרם, זולת אם ניתן הסבר, להנחת-דעתו של המנהל.

(ד) אין האמור בסעיף-קטן (ג) מונע מלהביא את המגדל למשפט לפי דיני העונשין.

(ב) רשות הבלו לא תתן היתר-הובלה אלא אם אימתה תחילה את כמות הטבק שעומדים להובילו, ותרשום את הכמות בתעודת-האישור שבידי המגדל.

(ג) הטבק שהובל כאמור יוצג במקום היעד לפני האדם שהורה עליו המנהל, ייבדק ויישקל.

(ד) נמצא חסר, ישלם בעל ההיתר על החסר כפל הבלו; אולם רשאי המנהל במקרים אלה לוותר על הבלו, כולו או מקצתו, אם הוא סבור שהחסר חל מחמת התייבשות או מחמת סיבות טבעיות אחרות.

(ה) היתר-ההובלה יימסר במקום היעד לידי האדם שהורה עליו המנהל.

(ב) על אף האמור בסעיף-קטן (א), רשאי המנהל, לשם הגברת יצוא הטבק, להורות לכל מגדל, סוחר ויצרן למכור טבק שיימצא ברשותו בין בכוח ובין בפועל, כולו או מקצתו, לכל אדם שיציין בהוראה, ובלבד שתובטח למוכר תמורה הוגנת.

(ג) המנהל רשאי לקבוע מחירים לטבק.

(ד) נשקל הטבק וניתן היתר-הובלה מתאים, חייבים המגדל והסוחר להודיע למנהל, תוך שלושים יום מתום תקופת ההיתר על כל כמות טבק שלא הועברה לתעודתה.

(ב) אין להכניס למחסן או להוציא ממנו דבר אלא במעמד רשות הבלו.

(ג) שר האוצר או מי שהוסמך על ידיו לענין זה רשאים להורות על נעילת מחסן שלא בדרך שנקבעה בסעיף-קטן (א) וכן רשאים הם להתיר הכנסתם של דברים למחסן, או הוצאתם ממנו, שלא במעמד רשות הבלו.

(ב) לא ניתנה הוראה כאמור בסעיף-קטן (א) תמסור רשות הבלו לקונה או ליצרן תעודת היתר-הובלה כאמור, בטופס שנקבע.

(ב) נשמד הטבק, כולו או מקצתו, במחסנו של הסוחר בשריפה או בשטפון או באונס אחר, יודיע על כך הסוחר מיד לרשות הבלו, והיא רשאית, על יסוד ראיה מניחה את הדעת בדבר ההישמדות, למחוק את הטבק שנשמד ולרשום בפנקס המחסן את הרישום הדרוש.

(ב) נמצא חסר, יידרש הסוחר מיד לשלם כפל מס הבלו על חסר

(ג) נמצא יתר, יידרש הסוחר מיד לשלם על היתר כפל הבלו, זולת אם נתן עליו הסבר מניח את הדעת.

(ב) לא ייבא אדם טבק דרך גבולות היבשה, אלא אם קיבל מאת המנהל היתר ליבוא זה.

(ב) לפני שמסלקים ממחסן המכס כל כלי-קיבול שיש בו טבק מיוצר, יש לחבקו בחבק המציין כי שולם עליו מכס, זולת אם רשות הבלו התירה במיוחד במקרה מסויים פטור מתנאי זה.

(ג) טבק מיוצר המיובא בדואר ייובא לפי התנאים שייקבעו לכך.

(ב) רשיון יפקע באחד בינואר של כל שנה.

(ג) בבתי-חרושת שנועדו לייצור טומבק בלבד, ישמש טופס מיוחד של רשיון.

(ד) האגרה שתשולם בעד רשיון תהיה בשיעורים שנקבעו בתוספת.

(ב) המנהל רשאי לפטור מקיום הוראות סעיף-קטן (א), כולן או מקצתן, ובתנאים שיורה.

(ב) היה ברשותו של היצרן טבק למעלה מן השיעור האמור, יופרד העודף ויישמר במחסן-הפקדה שיאשרנו המנהל; המחסן יינעל בשני מנעולים, מפתח המנעול האחד יהיה בידי היצרן ומפתח המנעול האחר - בידי רשות הבלו, שתהא לה בכל שעה אפשרות של כניסה אל המחסן לשם בדיקת המצוי בו ואימותו.

(ג) שר האוצר או מי שהוסמך על ידיו לענין זה רשאים להורות שמחסן-הפקדה יינעל שלא בדרך שנקבעה בסעיף-קטן (ב).

(ב) היתה הכמות המצויה פחותה מן הכמות הראויה, יראו את החסר כטבק שסולק במרמה ללא תשלום בלו ואפשר יהיה לדרוש מן היצרן, נוסף על כל עונש שניתן להטילו, תשלום כפל הבלו על הכמות החסרה, אלא שהמנהל רשאי, לפי שיקול-דעתו, לוותר ויתור מלא או חלקי, על תשלום הבלו, אם הוא סבור שהחסר, או חלק הימנו, חל מחמת התייבשות או מחמת סיבות טבעיות אחרות.

(ג) נתגלה החסר בבית-חרושת שייצור חיישה אינו נעשה בו בנפרד מייצורם של מיני-טבק אחרים, טענתו של היצרן כי חלק מן החסר הוא חיישה, לא תהא גורעת מחבותו לשלם כפל הבלו על כל החסר לפי שלושים אגורות הק"ג.

(ב) הטבק יושם בכלי-קיבול מסוג שנקבע.

(ג) לכל כלי-קיבול תודבק תווית ועליה יודפס שם היצרן; כלי-הקיבול ייחבקו או יסומנו כפי שנקבע.

(ד) כמות הטבק המיוצר שתסולק בבית-החרושת בבת-אחת לא תהיה פחותה מחמישה ק"ג.

(ב) טבק מיובא ששולם עליו מכס והושמד בידי יצרן שכל עיסוקו הוא בייצור טבק או סיגריות או סיגרים מטבק כזה, מותר להחזיר 90% מסכום המכס, ששולם על עורקי הטבק הזה שנמרטו בבית-החרושת, וכן על שיירים, או על פסולת אחרת, שהם גדולים מכדי לעבור דרך נפה

(ג) כל כלי-קיבול היוצא מבית-חרושת והמכיל טבק חתוך במפוזר או טבק מיוצר בכל צורה זולת סיגריות, סיגרים, טבק-הרחה, טבק-לעיסה וטומבק, מותר לשים בו נייר-סיגריות עד חמישה-עשר ניירות לכל עשרה גראמים של טבק.

(ב) הוחזרו לבית-החרושת כלי-קיבול של טבק כשחבקיהם עליהם, יכולה רשות הבלו להתיר את החזרת הבלו הנקוב בחבקים, בניכוי עשרה אחוזים.

(ב) לא ייוצא טבק בכלי-שיט שהוא פחות מששים טונות רשומות או בכלי-קיבול שמשקלו פחות מעשרים ק"ג, אלא ברשות בכתב מאת המנהל, ובכפוף להוראות הסעיף 45 וסעיף זה.

(ב) הרשיון יקנה לבעליו רשות למכור טבק מיוצר בחצרים המפורטים ברשיון או להחזיק בהם טבק למכירה.

(ג) חצרים נפרדים שמוכרים בהם טבק או שמחזיקים בהם טבק לשם מכירה, טעונים רשיון כל אחד לחוד.

(ד) מותר לסרב ליתן רשיון בלי לפרש נימוקים.

(ה) בעד כל רשיון תשולם אגרה בשיעורים שנקבעו בתוספת.

(ו) אין רשיון ניתן להעברה אלא באישור המנהל; הרשיון יהא מוצג במקום נראה לעין שבחצרים הנקובים בו.

(ז) הרשיון יפקע באחד בינואר של כל שנה.

(ב) לא יפתח אדם ולא יפרוץ, כלי-קיבול של טבק מיוצר החבוק בחבק, כדי למכור מתוכו טבק, סיגריות או טבק-הרחה במפוזר.

(ב) לא ירכול אדם בטבק מיוצר אלא לפי רשיון בטופס שנקבע;

(ג) בעד רשיון-רוכלים תשולם אגרה בשיעור שנקבע בתוספת;

(ד) בעל רשיון-רוכלים יציג את רשיונו לפני פקיד-בלו או שוטר, לפי דרישתם.

(1) בנסיבות האמורות בסעיף 51 - להורות לנשגר שיחזיר את המשגור לנמל-מוצאו או למקום-מוצאו, ואם לא החזירו תוך חודש ימים, או תוך ארכה שקבע המנהל, רשאי המנהל להורות על השמדת המשגור;

(2) בנסיבות האמורות בסעיף 52 - להורות על השמדת הטבק, ומשהורה כן יישרף הטבק במעמד רשות הבלו.

(ב) לא ייבא אדם לישראל נייר-סיגריות, אלא אם קיבל מאת המנהל רשיון-יבוא בדרך שנקבעה.

(ג) נייר-סיגריות המיובא בניגוד לסעיף זה - יוחרם.

(1) להיכנס לבית-חרושת, לחנות או למחסן רשויים ולחפש בהם;

(2) להיכנס ולחפש בכל חצרים, לרבות בית-חרושת, חנות או מחסן רשויים, אם יש לו יסוד מספיק לחשוד שבהם מחסינים, מייצרים, מוכרים או מחזיקים למכירה טבק;

(3) לבדוק את חצריו ומטעניו של מגדל ולבחון את משקלו של הטבק;

(4) לבדוק את דוכנו, צרורותיו או מרכולתו של רוכל רשוי, או של כל אדם החשוד על רוכלות בטבק, ולחפש בהם;

(5) לדרוש את הצגתם של מסמכים הנוגעים לייבואו, לקנייתו, להובלתו, לייצורו או למכירתו של טבק;

(6) לבדוק כל רשיון או היתר שניתנו לפי פקודה זו;

(7) לבדוק כל כלי-הובלה או כל מטען המובל על ידי בהמה או אדם ויש חשד שמצוי בהם טבק מוברח, ולחפש בהם;

(8) לחפש אצל כל אדם החשוד בנשיאת טבק מוברח.

(ב) אין להשתמש בזכות הכניסה והחיפוש לפי סעיף-קטן (א) במקום המשמש למגורים בלבד, אלא אם ניתן צו-חיפוש מאת בית-משפט מוסמך.

(ג) לא ייערך חיפוש אצל אשה אלא בידי אשה.

(1) טבק לא-מיוצר, למעט כשהוא מוחסן בחצריו של מגדל או של סוחר רשוי או של יצרן רשוי, לפי הוראות פקודה זו, או שהוא במעבר ויש עמו היתר-ההובלה שנקבע;

(2) טבק מיוצר שאינו ארוז בכלי-קיבול וחבוק בחבק בדרך

שנקבעה, למעט טבק מיוצר הנמצא בבית-חרושת בטרם הוצא לראשונה;

(3) טבק, מיוצר ושאינו מיוצר, שהובא לתחומם של מימי-חופין, או שהובל לאורך החוף, בכלי-שיט פחותים מששים טונות רשומות;

(4) טבק, מיוצר ושאינו מיוצר, שהובא לא אל נמל-כניסה או אל מקום-כניסה שנקבעו, או שהובא דרך גבול יבשתי, שלא בהיתר-יבוא;

(5) טבק מיוצר שנמסר בניגוד לסעיף 2(ג).

(ב) מי שנמצא ברשותו טבק מוברח, דינו - קנס חמש-עשרה לירות לכל ק"ג או חלק מק"ג או פי-שלושה מסכום הבלו המשתלם עליו, הכל לפי הסכום הגדול יותר, ואם אותו אדם כבר הורשע פעם על אותה עבירה - קנס כאמור או מאסר ששה חדשים או שני הענשים כאחד.

(ב) אמצעי-הובלה שנתפס כאמור, רשאי בית-המשפט לצוות על החרמתו.

(ג) אמצעי-הובלה שמשקלו הרשום עולה על 250 טונות ונעצר כאמור, דין בעליו - קנס עשרת אלפים לירות, ועם תשלום הקנס, או מתן ערבות לתשלומו, יוחזר לבעליו.

(ד) היה אמצעי-ההובלה שנתפס לפי סעיף-קטן (א) בעל-חיים, רשאי המנהל להורות על מכירתו במחיר שיקבע.

(ה) אמצעי-הובלה שנתפס לפי סעיף זה ותוך שלושה חדשים מיום-תפיסתו לא הוגשה לבית-המשפט תביעה פלילית ולא תביעה להחרמתו, או שהוגשה תביעה כזו, אך בית-המשפט לא ציווה על החרמת אמצעי-ההובלה - יוחזר לבעליו, ואם נמכר, - תשולם לו התמורה.

(2) היה סוחר רשוי או יצרן רשוי ולא ניהל את הפנקסים שנקבעו או לא הגיש את הדו"חות שנקבעו;

(3) היה מגדל או יצרן ולא מסר בלי שיהוי לפקיד-הבלו היתר-הובלה שפקע;

(4) שתל טבק בלא שקיבל רשיון לכך, או ששתלו שלא באזור המפורט ברשיון, או ששתלו בחלקה ששטחה פחות משני דונמים.

(ב) כל כלי-שיט, אמצעי-הובלה, טבק, מכונה או מכשירים, שבהם נעשתה העבירה שנתכפרה כאמור, רשאי המנהל או הפקיד המוסמך להחרימם.

(ב) היתה ההחלטה שמערערים עליה מתייחסת לתשלום בלו או קנס, יפקיד המערער בבית-המשפט את הסכום שיש לשלם לפי ההחלטה; אלא שאם היה הסכום שיש לשלם כאמור עולה על חמש מאות לירות, רשאי בית-המשפט שלערעור להרשות את הגשת הערעור בהפקדת סכום קטן הימנו.

(1) צבעם של חבקים, מדגמם, שוויים הנקוב ואופן הדבקתם;

(2) הדרך לבקשת רשיונות לפי פקודה זו, נתינתם, טפסיהם ותנאיהם;

(3) טפסי הודעות, הצהרות, היתרים, הצהרות בדבר המקור, רישומים ותעודות–מסירה שיש להשתמש בהם לפי הפקודה;

(4) חובת ניהול ספרים, צורתם, הפרטים שיש לרשום בהם והאופן שבו ינהלו אותם, בין בדרך כלל, בין לסוג פלוני של סוחרים או בעלי בתי–חרושת ובין לסוחר או לבעל בית–חרושת פלונים.

(5) מידתם, צורתם ותיאורם של חפיסות וכלי–קיבול של טבק שיוצר בישראל או שיובא לישראל, ומשקל הטבק שבהם;

(6) ביקורתם ושקילתם של יבולי המגדלים;

(7) הפיקוח על מטעי נסיונות ומשתלות והובלת שתילים משם אל המגדלים;

(8) הסדרתם של מחסני סוחרים, בתי–חרושת וחנויות, והפיקוח עליהם, ושכר שעות נוספות שבעלי רשיונות לייצור טבק חייבים לשלם בעד נוכחותם של פקידי-הבלו בבתי-החרושת;

(9) הרכבה והליכי-עבודתה של כל ועדה המתמנית לפי סעיף 53;

(10) הפעלתן של כל הוראות אחרות שבפקודה זו.