חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952 1

(ב) שר האוצר רשאי, בצו, להטיל את המס על החזקת מלאי של טובין טעונים-מס כשהוא מוחזק בידי עוסק לצרכי עסק, פרט למלאי-טובין שבידי עוסק רשום לגביהם לפי סעיף 6.

(ב) הוראות חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), התש"ט-1949, יחולו על צווים לפי סעיף זה כאילו היו צווים לפי סעיף 1 לחוק האמור.

(ב) שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, לפי סעיף-קטן (א), כי יראו מתן זכות-בעלות בסחורה שאינה מקרקעין אגב מתן שירות טעון-מס, שאותו צו חל עליו, כחלק מאותו שירות.

(1) כל מס, היטל, אגרה ותשלום חובה אחר המוטלים על המכירה, למעט מס לפי חוק זה ולפי חוק מע"מ;

(2) כל תשלום שעל פי הסכם על הקונה לשלמו, לרבות עמלה, ריבית בשל תשלום לשיעורין או תשלום נדחה, ותשלום בעד אריזה, הובלה, העברה ואחריות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם לא עברו יותר מ-60 ימים מהמועד שבו הוסכם על מכירת הטובין ועד מועד החיוב במס לפי סעיף 5(א) או (ב), יהיה המחיר הסיטוני של הטובין המחיר כאמור בסעיף קטן (א) במועד שבו הוסכם על מכירתם; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תקופה אחרת במקום תקופת 60 הימים האמורה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), רשאי שר האוצר לקבוע בצו לגבי סוגי טובין הנמכרים בתשלומים לשיעורין או בתשלום נדחה, כי ריבית ששולמה, כולה או חלקה, לא תהא כלולה במחיר הסיטוני של הטובין.

(ב) (1) במכירת טובין מסוג שאינו נמכר בישראל בסיטונות יהיה מחירם הסיטוני המחיר המשתלם בעדם ליצרן, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע לגבי סוגי טובין כאמור שמחירם הסיטוני יהיה המחיר שניתן להשיג בעדם במכירה בקמעונות בניכוי שיעור שקבע לענין זה, ורשאי הוא לקבוע שיעורי ניכוי שונים לסוגי טובין.

(2) שיעורי הניכוי הנזכרים בפסקה (1) ייקבעו על פי ההפרש המקובל לגבי אותו סוג טובין, בין מחירם במכירה בסיטונות ובין המחיר שניתן להשיג בעדם במכירה בקמעונות.

(ג) (1) במכירת טובין לסיטונאי יהיה מחירם הסיטוני המחיר המשתלם בעד הטובין במכירה בסיטונות, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע לגבי סוגי טובין כאמור שמחירם הסיטוני יהיה המחיר שמשלם בעדם סיטונאי, בתוספת שיעור שקבע לענין זה, ורשאי הוא לקבוע שיעורי תוספת שונים לסוגי טובין.

(2) שיעורי התוספת הנזכרים בפסקה (1) ייקבעו על פי ההפרש המקובל לגבי אותו סוג טובין, בין מחירם לסיטונאי לבין מחירם לקמעונאי.

(ד) במכירת טובין בקמעונות יהיה מחירם הסיטוני המחיר המשתלם בעד הטובין במכירה בסיטונות, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע לגבי סוגי טובין כאמור שמחירם הסיטוני יהיה המחיר שמשתלם בעדם בקמעונות בניכוי שיעור שקבע שר האוצר, ורשאי הוא לקבוע שיעורי ניכוי שונים לסוגי טובין; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו אף על שיעורי הניכוי שלפי סעיף קטן זה.

(ה) במכירת טובין שמחירם מושפע מיחסים מיוחדים בין המוכר לקונה, או שלא הוסכם על מחירם, או שהתמורה בשלהם, כולה או מקצתה, אינה בכסף, יהיה מחירם הסיטוני המחיר כאמור בסעיף 4, ובהעדר מחיר כזה -עלות הטובין בתוספת ריווח כמקובל באותו ענף.

(ו) שר האוצר רשאי לקבוע סוגי טובין שמחירם הסיטוני יהיה המחיר המשתלם בעדם ליצרן.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר רשאי לקבוע כי מחירם הסיטוני של טבק ומוצריו ביבוא יהיה המחיר כאמור בסעיפים 4 או 4א, ואולם רשאי הוא לקבוע מועד לקביעת המחיר השונה מהמועד הקבוע באותם סעיפים; קבע שר האוצר כאמור, יקבע את דרכי הדיווח על המחיר הסיטוני ומועדי הדיווח.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר האוצר לקבוע לגבי סוגי טובין ביבוא שמחירם הסיטוני יהיה המחיר שניתן להשיג בעדם במכירה בקמעונות, בניכוי שיעור שיקבע, ורשאי הוא לקבוע שיעורי ניכוי שונים לסוגי טובין.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יהיה המחיר הסיטוני של טובין המיובאים בידי יבואן בהסדר, שהוא מוכר אותם בסיטונות, המחיר כאמור בסעיפים 4 או 4א במועד שבו היה חל החיוב במס לפי הוראות סעיף 5(א) או (ב) אילו סעיפים 4 או 4א היו חלים לגבי מכירת הטובין.

(ד) שר האוצר רשאי לקבוע סוגי טובין שמחירם ביבוא בידי יבואן בהסדר יהא ערכם כאמור בסעיפים 129 עד 134א, לפי הענין לפקודת המכס, בתוספת המסים החלים על יבואם, או שיהא כאמור בסעיף קטן (ג).

(ב) על שומה לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 5ג, 5ה עד 5ז ו–5ח(א).

(ב) הושפע מחירו של שירות מיחסים מיוחדים בין הצדדים, או שלא הוסכם על מחירו או שהתמורה כולה או מקצתה אינה בכסף - יהיה מחיר השירות המחיר המשתלם בעדו כרגיל ביום החיוב במס, ובהעדר מחיר כזה -עלות השירות בתוספת הריווח המקובל באותו ענף.

(ג) בשירות חל החיוב במס עם נתינתו; ניתן השירות חלקים חלקים, חל החיוב על כל חלק שניתן, ובשירות שנתינתו מתמשכת ושלא ניתן להפריד בין חלקיו - עם גמר נתינתו.

(ד) ביבוא טובין חל החיוב במס בשעת פדייתם מפיקוח רשות המכס.

(ב) בדו"ח תקופתי ייכללו כל המכירות והשירותים שמועד החיוב במס עליהם חל בתקופת הדו"ח, סך כל מחירם לצרכי חישוב המס וכל פרט אחר שקבע שר האוצר.

(ג) דו"ח תקופתי יוגש תוך 15 יום לאחר תקופת הדו"ח שבו, אף אם לא היו באותה תקופה מכירות או שירותים המחייבים בתשלום מס.

(ד) המנהל רשאי לדחות את מועדי הגשתם של דו"חות דרך כלל או במיוחד או לסוגים, ובלבד שדחייה לאדם פלוני תיעשה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.

"חוות דעת" - חוות דעת בכתב, חתומה על ידי נותן חוות הדעת, שניתנה, במישרין או בעקיפין, לאדם ומאפשרת או נועדה לאפשר יתרון מס, ובלבד שהתקיים לגביה אחד מאלה:

(1) שכר הטרחה בגין חוות הדעת, כולו או חלקו, תלוי בסכום יתרון המס שייווצר למקבל חוות הדעת;

(2) היא תכנון מדף;

"יתרון מס" - לרבות כל אחד מאלה:

(1) הנחה או הקלה מהמס, דחיית אירוע המס, הפחתה של סכום המס, או הימנעות ממס;

(2) החזר של מס;

(3) דחייה של מועד תשלום המס;

"שכר טרחה" - סכום של 100,000 שקלים חדשים לפחות, שהוסכם בין הצדדים כי ישולם בעד חוות הדעת בגין חיסכון המס המרבי הכולל שייווצר למקבל חוות הדעת;

"תכנון מדף" - אחד מאלה:

(1) חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, על ידי נותן חוות הדעת, לשלושה חייבים במס לפחות, בתוך תקופה של שנתיים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), שאינם קרובים, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של כל חייב במס; לעניין זה, "קרוב" - כהגדרתו בפסקאות (1) או (2) בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה;

(2) חוות דעת שנותן חוות הדעת הוא שהציע אותה למקבל מיוזמתו, והמקבל חויב בחובת סודיות לגבי תוכנה, כולו או חלקו.

(ב) (1) מי שקיבל חוות דעת ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה התקבל יתרון המס בגין חוות הדעת, ובלבד שלא תידרש מסירתה של חוות הדעת לרשות המסים; בדיווח כאמור יפורטו כל אלה בלבד:

(א) עצם קבלת ייעוץ המס החייב בדיווח;

(ב) הפעולה, הנכס או הטובין נושא ייעוץ המס החייב בדיווח;

(ג) סוג סוגיית המיסוי המושפעת מייעוץ המס החייב בדיווח, כפי שקבע המנהל.

(2) קיבל אדם חוות דעת לאחר תום שנת המס, ידווח עליה בטופס כאמור בפסקה (1), בתוך 60 ימים מיום שקיבל אותה.

(ג) דיווח כאמור בסעיף קטן (ב) יוגש באופן מקוון ויחולו עליו הוראות סעיף 5א1.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה אדם חב בדיווח -

(1) בשל תכנון מדף כאמור בפסקה (1) בלבד להגדרה "תכנון מדף" שלא ניתנה לגביו הודעה לפי סעיף קטן (ה);

(2) בשל חוות דעת שניתנה לו לגבי סוגיות שנדונו בהליך שומה, השגה או ערעור, ובלבד שחוות הדעת ניתנה בתקופה שבה מתקיימים הליכי השומה, ההשגה או הערעור, ולגבי אותה תקופת דיווח בלבד.

(ה) מי שנתן חוות דעת שהיא תכנון מדף לפי פסקה (1) להגדרה "תכנון מדף", יודיע על כך למי שקיבל אותה, ובלבד שהוא האדם השלישי ואילך שלו ניתנה חוות הדעת.

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה מלכ"ר בחוק מע"מ, ועל עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים.

(ב) על קביעת מס אין להשיג או לערער, והיא תתבטל מאליה אם יוגש הדו"ח התקופתי; אולם לגבי מי שטוען כי אינו בגדר החייבים במס, יראו את הקביעה, לענין השגה וערעור, כשומה.

(ב) השומה תהיה בתוך חמש שנים לאחר הגשת הדו"ח, ואם הורשע החייב במס, או כופרה עבירתו, בשל מסירת ידיעות כוזבות בדו"ח האמור או בשל מעשה אחר שיש בו כוונה להתחמק מתשלום מס המגיע לתקופת הדו"ח האמור - תוך עשר שנים לאחר הגשת הדו"ח.

(ג) הודעת השומה תפרט את נימוקי השומה.

(ב) לא תתוקן קביעה או שומה כאמור בסעיף-קטן (א) אם חלפו שבע שנים מהגשת הדו"ח, אלא אם הורשע החייב במס או עבירתו כופרה בשל מעשה שיש בו כוונה להתחמק מתשלום המס המגיע לתקופת הדו"ח האמור.

(ג) דין קביעה מתוקנת כדין קביעת מס, ודין תיקון שומה, לענין השגה וערעור, כדין שומה.

(ב) חולק אדם על החיוב במס ביבוא הטובין, יחולו הוראות סעיף 154(א) ו-(ב) לפקודת המכס, בשינויים המחוייבים.

(ב) שר האוצר יקבע, בתקנות, את הכללים לרישום עוסקים רשומים ולביטול רישום זה, את החובות החלות עליהם לענין חוק זה, וכן את הסידורים המיוחדים בדבר מועדי תשלום המס והאגרות שעליהם לשלם וכן הבטחונות והערבויות שעליהן ליתן.

(1) הוא עוסק כמשמעותו בחוק מע"מ, מגיש במועד דו"חות מלאים ונכונים ומנהל רישומים, מסמכים ופנקסים, הכל לפי הוראות חוק זה ולפי חוק מע"מ;

(2) בשנת המס שקדמה לשנה שבה הגיש את הבקשה לאישורו כיבואן בהסדר, ייבא טובין שערכם פו"ב הוא לפחות 500,000 דולר של ארצות הברית או סכום אחר שקבע שר האוצר; המנהל רשאי לקבוע כללים לחישוב מחיר הטובין הנקוב במטבע חוץ;

(3) בחמש השנים שקדמו למועד שבו הגיש את הבקשה לאישורו כיבואן בהסדר, לא הורשע בעבירת מס ולא הוטל עליו כופר כסף או קנס מינהלי על עבירה כאמור; לענין זה, "עבירת מס" - עבירה לפי החיקוקים החלים על מס עקיף כהגדרתו בחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968, עבירה לפי חוק מע"מ או עבירה לפי פקודת מס הכנסה, ואולם רשאי המנהל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לא לראות בעבירה שהוטל עליה קנס מינהלי, עבירת מס.

(ב) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע תנאים נוספים לאישור יבואן בהסדר.

(1) הוא הורשע בעבירת מס כמשמעותה בסעיף 6א(א)(3) או הוטל עליו כופר כסף או קנס מינהלי על עבירה כאמור;

(2) נקבע בהחלטה סופית ששומה שהוצאה לו לפי סעיף 4ג הוצאה כדין; לענין זה, "החלטה סופית" - שומה שלא הוגשו עליה השגה או ערעור או שהשגה או ערעור שהוגשו עליה נדחו.

(ב) ביטול אישור לפי סעיף קטן (א) יהיה לחמש שנים מיום ההרשעה או הטלת כופר הכסף או הקנס המינהלי או ההחלטה הסופית, לפי הענין.

(ג) יבואן שקיבל אישור כיבואן בהסדר רשאי לבקש ביטול האישור ובלבד שחלפה לפחות שנה מהיום שבו קיבל את האישור.

(ד) יבואן שאישורו בוטל כאמור בסעיף קטן (ג) לא יהא זכאי לקבל אישור להיות יבואן בהסדר אלא לאחר שחלפה לפחות שנה מיום שבוטל האישור הקודם.

(ב) בחישוב סכום המס המשתלם על מכירת טובין ועל החזקת מלאי ינוכה סכום המס ששולם בעבר על כל טובין אחרים שמהם יוצרו הטובין הנמכרים או המוחזקים כאמור, אם היה המס ששולם כאמור עולה על 20% מסכום המס המשתלם על אותה מכירה או על החזקת מלאי. שר האוצר רשאי להורות, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי הוראות סעיף-קטן זה לא יחולו לגבי טובין מסויימים או סוג מסויים של טובין.

(ג) הוראות חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), התש"ט-1949, יחולו על צווים לפי סעיף-קטן (א) כאילו היו צווים לפי סעיף 1 לחוק האמור.

(1) היו הטובין משמשים לאדם כמלאי לצורך עסקיו, יראום כאילו לא יוצאו, ועל אף האמור בסעיף 7 חייב יבואם במס, בניכוי סכום המס ששולם על אותם טובין לפני ייצואם ולא הוחזר.

(2) נעשו באותם טובין פעולות בחוץ-לארץ שכתוצאה מהם עלה ערכם, יוטלו עליהם, על אף האמור בסעיף 7, מס נוסף בסכום השווה להפרש שבין סכום המס המשתלם על אותם טובין בזמן ייבואם לבין סכום המס שהיה משתלם עליהם לולא נעשו בהם אותן פעולות ואילו יובאו לראשונה.

(1) ביבוא - היבואן כמשמעותו של המונח "בעל לענין טובין" בפקודת המכס;

(2) בהחזקת מלאי - המחזיק במלאי;

(3) במכירה - המוכר;

(4) במתן שירות - נותן השירות.

(ב) במכירת נכסי מדינה תחול חובת תשלום המס על הקונה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר לקבוע, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי חובת תשלום המס החל על סוגי טובין מסויימים תחול על הקונה ומשקבע כך יראו את הקונה כעוסק וכאילו הוא מכר את הטובין במועד שקנה אותם.

(ד) אם ניתן שירות בידי אדם אחר מאשר האדם עמו הוסכם על נתינת השירות, על פי הוראת האדם עמו הוסכם, תחול חובת התשלום על האדם שעמו הוסכם כאמור; שירות שהוטל עליו מס, לא יוטל מס על ביצוע אותו שירות בידי אדם אחר, לפי הוראות נותן השירות.

(ב) הוראות חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), התש"ט-1949, יחולו על צו לפי סעיף קטן (א) כאילו היה צו לפי סעיף 1 לחוק האמור.

(1) ביבוא טובין - בשעת פדייתם מפיקוח רשות המכס;

(2) בהחזקת מלאי - 30 יום מיום תחילתו של הצו המטיל את המס על החזקת המלאי, או במועד אחר שקבע שר האוצר;

(3) במכירה ובמתן שירות - במועד שנקבע להגשת הדו"ח התקופתי לגביהם.

(ב) המס המגיע על פי קביעת מס, על פי שומה או על פי תיקונן ישולם תוך חודש מיום שהומצאה לחייב במס ההודעה עליהם; הוא הדין לגבי יתרת מס כתוצאה מהחלטה בהשגה או מפסק-דין.

(ג) המנהל רשאי לדחות את מועד תשלום המס או להרשות תשלומו לשיעורין, ורשאי הוא להתנות את הדחיה בתנאים, לרבות במתן ערובה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי דחיית מס על טובין שיובאו והמיועדים לייצור טובין לשם יצוא, אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי הטובין המיוצרים אכן יוצאו.

(ג) לא הגיש אדם דו"ח תקופתי במועד שנקבע לכך, יהא חייב בקנס של 150 שקלים לכל שבועיים של פיגור או חלק מהם; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להגדיל את הסכום האמור.

(ד) לענין גבייתם, דין הקנס, הריבית והפרשי הצמדה וריבית כדין המס.

(1) מס;

(2) קנס לפי חוק זה, או קנס לפי חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א-1981;

(3) הפרשי הצמדה וריבית לרבות מתואמים לפי סעיף 10א(א).

(ב) לעניין סעיף קטן (א), דין החזר מס שקוזז כנגד חוב לפי חוק זה או לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980, ודין סכום שנגבה על פי פקודת המסים (גבייה) או בדרך אחרת - כדין סכום ששולם.

(א1) הוראות סעיפים 102(ב) ו–102ב לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, יחולו על גבייה כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

(ב) (בוטל).

(ג) המנהל רשאי לעכב הוצאתם של טובין מפיקוח המכס עד לסילוק המס המגיע מהחייב במס על טובין אלה או על טובין אחרים שיבואם חייב במס.

(2) טובין או שירות שאפשר לסווגם לפי סוגים שונים של טובין או שירותים שטעונים מס, רשאי המנהל לחייבם במס לפי השיעור הגבוה ביותר שבין הסוגים האמורים.

(ב) טובין טעונים-מס שהובאו או נמכרו כשהם מפורקים לחלקים, בין שחלקיהם הובאו או נמכרו בבת-אחת ובין שהובאו או נמכרו לפרקים תוך שנה מיום היבוא או המכירה של החלק הראשון, יראום כאילו הובאו או נמכרו בשלמותם במועד שהובאו או נמכר החלק האחרון מחלקיהם העיקריים.

(ג) טובין טעונים-מס המוחזקים במלאי כשהם מפורקים לחלקים, יראום כאילו הם מוחזקים בשלמותם.

(ד) דין מכירת חלק בלתי-מסויים מטובין טעונים-מס כדין מכירת טובין טעונים-מס; ולענין זה, יהיה מחירו הסיטוני של החלק הבלתי-מסויים חלק יחסי מן המחיר הסיטוני של הטובין כולם שהוא כיחס של חלק הטובין הבלתי-מסויים אל הטובין כולם.

(2) כל קביעה של המנהל לפי פיסקה (1) תובא לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיראה לכך המנהל, והוא רשאי לפרסם ברשומות הודעה על הטובין שנקבעו להם סימנים ועל המקום בו יוכל הנוגע בדבר לקבל אותם או את פרטיהם, ומשפרסם הודעה כאמור יראו כאילו הובאה לידיעת הנוגעים בדבר.

(3) נקבע סימון לטובין והובאה הקביעה לידיעת הנוגעים בדבר כאמור, לא יעבירם אדם אל מחוץ למקום הייצור, לא יחזיקם כמלאי לצורך עסקו, לא ימכרם ולא ימסרם לאחר, אלא כשהם מסומנים בהתאם לסימני-הזיהוי ופרטיהם שנקבעו לפי סעיף זה.

(ב) לא שולם המס, כולו או מקצתו, בזמן הנועד לתשלומו, רשאי המנהל להתנות מסירת סימני-זיהוי נוספים לעוסק, לפני תשלום המס המגיע, בתנאים הנראים למנהל.

(ג) לא הראה עוסק לשליחיו של המנהל, לפי דרישתם, סימן-זיהוי שנמסר לו על-ידי המנהל, ולא הוכיח העוסק כי השתמש בסימן זה לסימון טובין ששולם עליהם המס, או לא נתן טעם, להנחת-דעתו של המנהל, להעדרו של הסימן, רואים את הטובין שלזיהוים נועד הסימן כאילו נמכרו ביום מסירת הסימן, ובמקרה שהסימן נועד לטובין שונים, רשאי המנהל לקבוע כטובין שנמכרו כאמור אותם טובין מביניהם שסכום המס עליהם הוא הגבוה יותר.

(ד) נראה למנהל כי לא תיגרם תקלה בגביית המס, רשאי הוא לפטור בני-אדם מסויימים או סוג מסויים של בני-אדם מחובת הסימון על פי סעיף זה.

(ה) סימן-זיהוי שנקבע על-ידי המנהל כאמור, דינו לענין סעיף 339 לפקודת החוק הפלילי, 1936, כדין בול המשמש לצרכי הכנסותיה של הממשלה.

(ו) לא יחזיק ולא ישתמש אדם בסימני-זיהוי מלבד אלה שנמסרו לו על-ידי המנהל או שנמסרו לו על-ידי אדם שקיבל אותם מהמנהל לסימון טובין המוסר.

(1) להיכנס לכל מקום, למעט מקום המשמש למגורים בלבד, ולערוך בו חיפוש;

(2) לתפוס כל טובין טעונים-מס שיש לו יסוד להניח שנעברה בהם עבירה לפי חוק זה, וכן כל דבר שעשוי להקל על גילוי עבירה כזאת או לשמש הוכחה במשפט על עבירה כאמור;

(3) לבדוק את הטובין הנמצאים במקום ולעיין בפנקסים ושאר מסמכים הנוגעים להם.

(ב) נתפסו טובין בהתאם לסעיף-קטן (א)(2), רשאי המנהל להעבירם למקום שיורה, או, בהסכמת המחזיק בהם, להקפיאם בידיו, כנגד ערבות, להנחת-דעת המנהל, או ללא-ערבות.

(ג) הוקפאו טובין בידי המחזיק בהם כאמור בסעיף-קטן (ב), חייב הוא להמציאם לפי דרישת המנהל; לא עשה כן, או המציאם כשהם ניזוקים, ייאשם בעבירה על חוק זה, אם לא נתן הסבר סביר שהטובין נעלמו או ניזוקו מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.

(ד) נתפס דבר לפי סעיף-קטן (א)(2) ותוך שלושה חדשים מיום התפיסה לא הוגשה לבית המשפט קובלנה על עבירה על חוק זה, שבגללה נתפס הדבר, יוחזר הדבר למי שנתפס ממנו.

(ה) נתפסו טובין ואין המנהל יודע את בעל הטובין או את מענו של האדם שממנו נתפסו, יפרסם המנהל הודעה על כך ברשומות, ואם לא תבע אותם אדם תוך שלושה חדשים מיום פרסום ההודעה, יחולטו הטובין.

(ו) טובין שנתפסו ונמנע האדם, שממנו נתפסו, לקבלם מהמנהל, לאחר שקיבל ממנו דרישה בכתב לעשות זאת, רשאי המנהל להחסין את הטובין במחסן שקבע והוצאות ההעברה ודמי ההחסנה, כפי שקבע המנהל, ישולמו על-ידי אותו אדם; עברו שלושה חדשים מהיום שבו הוחסנו הטובין כאמור והאדם שממנו נתפסו לא בא לקבלם, רשאי המנהל למכור את הטובין, והתמורה תשמש קודם כל לתשלום דמי ההחסנה והוצאות ההובלה והמכירה, והיתרה תשולם לאדם שממנו נתפסו הטובין אם נתקבלה ממנו בקשה בכתב לכך תוך שנה מיום מכירת הטובין.

(ז) דמי ההחסנה ייקבעו בהתאם לתקנה 52 לתקנות המכס.

(ח) הרואה עצמו מקופח על-ידי קביעת דמי ההעברה שנקבעו על פי פיסקה (ו) רשאי לערור עליה והוראות סעיף 5 יחולו כאילו היתה קביעת דמי ההעברה קביעת מחיר סיטוני.

(ט) המנהל רשאי, בתנאים הנראים לו, לוותר על גביית הוצאות ההעברה או דמי ההחסנה או על שניהם, כולם או מקצתם.

(י) סעיף זה לא יחול על ביצוע החוק בקשר להטלת מס על שירותים.

(ב) נתפס דבר לפי סעיף-קטן (א), ותוך שלושה חדשים מיום התפיסה לא הוגשה לבית-משפט קובלנה על עבירה על חוק זה שבגללה נתפס הדבר, יוחזר הדבר למי שנתפס ממנו.

(ב) עוסק או נותן שירות יודיע למנהל במכתב רשום -

(1) על ייצור טובין טעוני-מס מסוג שעדיין לא ייצר, מיד עם תחילת הייצור ועל מחירם הסיטוני של אותם טובין לפני שהתחיל במכירתם;

(2) על שינויים במחיר סיטוני של טובין טעוני-מס או מחיר שירות טעון-מס, מיד עם השינוי.

(ג) כל אדם חייב, לפי דרישתו של המנהל או של מי שהוסמך על ידיו בכתב, למסור לו או לשליחיו את הידיעות, הדוגמאות, הפנקסים ושאר מסמכים שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה.

(ד) המנהל רשאי לדרוש שידיעות, מסמכים או דוגמאות כאמור יימסרו לו או לשליחו בצורה ובמועדים שיקבע.

(ה) נמסרו לפי סעיף זה מסמכים מקוריים או דוגמאות שיש להן ערך מסחרי, יוחזרו למי שמסרם לפי בקשתו, אם לא הוגשה לבית-משפט תוך שלושה חדשים ממועד מסירתם קובלנה שמסמכים או דוגמאות אלה משמשים ראיה לזה.

(ו) דוגמאות שנמסרו לפי סעיף-קטן (ג) או שנתפסו לפי סעיפים 16 או 16א, מותר לבדקן במעבדה ולנהוג בהן בכל דרך אחרת.

(ז) מסמכים שנמסרו לפי סעיף-קטן (ג) או שנתפסו לפי סעיפים 16 או 16א, רשאי מי שמסר אותם או מי שנתפסו ממנו לעשות העתקים מהם.

(1) במקום עסקו של עוסק, המייצר טובין שהמס השנתי הכולל עליהם עשוי לעלות, לדעת המנהל, על מיליון לירות;

(2) במקום עסקו של העוסק המבצע פעולות-השבחה, ששר האוצר קבע אותן בצו כפעולות-ייצור, בטובין שהמס השנתי הכולל עליהם עשוי לעלות, לדעת המנהל, על חמש מאות אלף לירות.

(ב) עוסק יספק לפקיד, כאמור בסעיף-קטן (א), לביצוע תפקידיו, מקום-עבודה, להנחת-דעתו של המנהל.

(ב) אדם שנחקר בתוקף סעיף-קטן (א) או שנדרש למסור ידיעות או להמציא מסמכים לפי סעיף 17, ישיב תשובות נכונות ומלאות וימציא מסמכים נכונים; תשובות, ידיעות ומסמכים כאלה ישמשו ראיה בכל הליך משפטי.

(ג) תשובות הנחקר לפי סעיף-קטן (א) יירשמו וייחתמו כאמור בסעיף 3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 4 לפקודה האמורה יחול עליהן.

(1) שר האוצר התיר לגלותה 4 ;

(2) נדרש לגלותה בהליך משפטי על פי חוק זה או חוק מסים כמשמעותו בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967.

(א1) לענין סעיף קטן (א)(1) רשאי שר האוצר לתת גם היתר לגילוי מידע לסוגיו, ובלבד שהיתר כאמור יינתן לבעלי תפקידים שצוינו בו לצורך מילוי תפקידים כדין, ומנימוקים שיירשמו.

(ב) הגיעה לאדם ידיעה על פי סעיף-קטן (א), יראוהו כמי שקיבל אותה אגב ביצוע חוק זה.

(ג) גילה אדם שלא כדין ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצועו של חוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס 20,000 לירות.

(1) מסר, בכל ענין הנוגע לחוק זה, ידיעה כוזבת או מסמך כוזב בפרט חשוב;

(2) סירב או נמנע למסור ידיעה, מסמך או דוגמא שנדרש ממנו לפי חוק זה;

(2א) השמיד או שינה כל פנקס או מסמך אחר שנדרש למסרו על פי חוק זה;

(3) החזיק טובין טעונים-מס שלא שולם המס המגיע עליהם ואין כל סיבה המצדיקה את אי-התשלום;

(3א) מסר טובין, שיבואם או מכירתם פטורים ממס לפי סעיף 26, לאדם אחר שלא בהתאם לתנאי הפטור;

(4) הפריע לאדם הפועל בשליחותו של המנהל לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו;

(5) עשה מעשה כדי להתחמק מתשלום מס שנתחייב בו;

(6) עבר על הוראה מהוראותיו של חוק זה, דינו - מאסר שנתיים או קנס של 1,000 לירות או פי-שלושה משוויים של הטובין שבהם נעברה העבירה, הכל לפי הסכום הגדול יותר, או מאסר וקנס כאחד.

(ב) (1) יצא אדם חייב בדין על עבירה לפי סעיף-קטן (א), רשאי בית המשפט, נוסף לכל עונש אחר, לצוות כי הטובין שבהם נעברה העבירה יוחרמו, כולם או מקצתם;

(2) יצא אדם חייב בדין בעבירה לפי סעיף-קטן (א)(3), רשאי המנהל לגבות ממנו את המס. מועד תשלום המס במקרה זה הוא 15 יום מיום שנמסרה לאותו אדם דרישת המנהל לתשלום המס;

(3) דין דרישת המנהל לפי פיסקה (2) כדין שומה, לכל דבר וענין.

(ג) יצא אדם חייב בדין בעבירה לפי סעיף-קטן (א), לאחר שכבר נידון בעבר על עבירה כאמור, רשאי בית המשפט, נוסף לכל עונש אחר, לאסור על הנידון לעסוק במכירת טובין מסוג הטובין שבהם נעברה העבירה, הכל למשך תקופה שיקבע בית המשפט.

(ד) אדם הפועל בניגוד לצו שניתן על-ידי בית המשפט לפי סעיף-קטן (ג), דינו - קנס של 2,000 לירות או מאסר של שלוש שנים או שני העונשים כאחד, ונוסף לכך קנס של 50 לירות או מאסר של שבעה ימים, או שני העונשים הנוספים כאחד, לכל יום שבו נמשכת העבירה לפי סעיף-קטן זה.

(ה) נעברה, במהלך עסקו של עוסק, עבירה לפי סעיף זה על-ידי פקיד, פועל, שליח, סוכן או בא-כוח של אותו עוסק, ייאשם בעבירה גם אותו עוסק, אם לא הוכיח שני אלה:

(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2) שהוא נקט בכל האמצעים המתקבלים על הדעת להבטחת שמירתו של חוק זה.

(ו) לא דיווח אדם על חוות דעת, כהגדרתה בסעיף 5א2(א), בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(ז) לא הודיע אדם על תכנון מדף, כהגדרתו בסעיף 5א2(א), בניגוד להוראות סעיף 5א2(ה), דינו - מאסר שנה או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(ח) לא דיווח אדם על עמדה חייבת בדיווח, כהגדרתה בסעיף 5א3, בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(ב) נמסרו טובין טעונים-מס, רואים אותם כאילו נמכרו עד שיוכח ההיפך.

(ג) אדם שייבא, מסר או החזיק טובין לצרכי מסחר - עליו הראיה כי המס עליהם שולם.

(ב) המנהל רשאי להתנות לקיחת כופר-כסף כאמור בסעיף-קטן (א) במתן התחייבות להימנע מלעבור על הוראות חוק זה והתחייבות אישית של משלם הכופר לשלם סכום מסויים, עם ערובה או בלעדיה.

(ג) אם לאחר מתן ההתחייבות להימנע מלעבור על הוראות חוק זה יצא המתחייב חייב בדין על עבירה לפי חוק זה, תהיה ההתחייבות ניתנת לגבייה הן מן המתחייב והן מן הערב.

(1) יבואם של טובין טעונים-מס על-ידי אדם מסויים או על-ידי סוג מסויים של בני-אדם;

(2) מכירתם של טובין טעונים-מס לאדם מסויים או לסוג מסויים של בני-אדם, וכן על-ידי אדם מסויים או על-ידי סוג מסויים של בני-אדם;

(3) מכירתם של סוגי טובין טעונים-מס לשם יצוא;

(4) החזקת מלאי טובין שהיה מצוי בידי אדם לצורך עסקו ביום הטלת המס לפי סעיף 2(ב);

(5) ייבואם של טובין שבאו בירושה לתושב ישראל מנפטר בחוץ-לארץ, ובלבד שהטובין מיועדים לשימושו של אותו תושב או לשימוש בני-ביתו;

(6) שירות, הניתן לכלולים בתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי"ז-1957, או המיועד למטרה מסויימת;

(7) שירות הניתן תמורת מטבע-חוץ.

(1) טובין שעליהם שולם המס לא נמכרו, למעט אלה שהמס עליהם שולם בשעת ייבואן 5 ;

(2) שירותים שעליהם שולם המס לא ניתנו;

(3) (בוטל);

(4) שולם מס על טובין והטובין אבדו בהיותם בחזקתו של החייב במס או בחזקתו של אדם שהטובין נמסרו לו למכירה בעמלה בטרם השתמשו בה, או שהוחזרו לחייב במס לאחר שנמסרו למכירה בעמלה ולא נמכרו.

המנהל רשאי להורות על החזרת-מס לפי סעיף-קטן זה אף אם לא הוגשה אליו בקשה לכך.

(ב) שולם מס על טובין שהוכח, להנחת-דעתו של המנהל, שניזוקו בהיותם בחזקתו של החייב מס, בטרם השתמש בהם, או בחזקתו של האדם שהטובין נמסרו לו למכירה בעמלה, יוחזרו למי ששילם את המס הסכום שבו עולה המס ששולם על המס שהיה מגיע אילו ניזוקו הטובין במועד הנועד לתשלום המס, אם הוגשה בקשה על כך תוך שנתיים מיום הגבייה ובעוד שהטובין בחזקתו של החייב במס, או בחזקתו של העמיל האמור, הכל לפי המקרה.

(ג) לא יוחזר המס על טובין שאבדו או ניזוקו בחזקתו של החייב במס, אלא אם נמסרה הודעה בכתב למנהל על כך תוך שני חדשים מיום האבדן או הנזק והמבקש את החזרת המס הצהיר בפני המנהל כי לא קיבל פיצויים בגין האבדן או הנזק והתחייב שאם יקבל פיצויים כאמור יחזיר למנהל את סכום המס שהוחזר לו על-ידיו.

(ד) המנהל רשאי להחזיר את המס, כולו או מקצתו, ששולם על טובין או על שירות, אם נתברר אחד מאלה:

(1) הטובין שימשו לייצור טובין שאינם טעונים-מס או לייצור טובין שנמכרו לאדם הזכאי לפטור ממס;

(2) הטובין הובאו לישראל לשעה, או הובאו או נקנו לשם ייצור טובין המיועדים ליצוא;

(3) הטובין הובאו לישראל והוחזרו בלי שינוי צורה, או אם שונתה צורתם, הוכח, להנחת-דעתו של המנהל, כי לא השתמשו בהם והם ניתנים לזיהוי;

(4) הטובין נמכרו או השירות ניתן למי שזכאי לפטור לפי צו על פי פיסקאות (2), (3), (6) ו-(7) לסעיף 26 והמוכר או נותן השירות החזירו את המס לקונה הטובין או למקבל השירות או לא כללו אותו במחיר.

(ב) הוראות חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005, יחולו לענין ייצוגו של עוסק.

(ב) צווים שניתנו ותקנות שהותקנו על פי אותה פקודה ושעמדו בתקפם ערב תחילת תקפו של חוק זה, ייראו כאילו ניתנו או הותקנו על פי חוק זה וכל צו לפי סעיף 2 לאותה פקודה שעמד בתקפו ערב תחילת תקפו של חוק זה, ייראה כאילו ניתן לפי סעיף 3 לחוק זה וכאילו עברו חדשיים מיום פרסומו ברשומות מבלי שהכנסת ביטלה אותו.

(ג) מס-מותרות ששולם על יבואן או על מכירתן של סחורות לאחר תחילת תקפה של פקודת מס-מותרות, התש"ט-1949, יראוהו כמס ששולם כדין, אם היה משולם כדין אילו היה אותה שעה קיים סעיף 4 לחוק זה במקום סעיף 3 לאותה פקודה.

(1) חובת רישום של עוסקים ושל נותני שירות;

(2) חובת עוסק לתת חשבון, קבלה או תעודה כיוצא בזה, לציין בהם את פרטי הסחורה שנמכרה, את המס שנגבה מהקונה ואת הסימן שנמסר ולנהל פנקסים או רישום אחר;

(2א) חובת נותן שירות לתת חשבון, קבלה, כרטיס, תעודה או מסמך אחר כיוצא באלה המעידים על נתינת שירות או על תשלום בעדו, ולציין בהם את פרטי השירות שניתן, את תמורתו, ואת סכום המס; וכן לנהל פנקסים או רישומים אחרים;

(3) אגרות שישולמו בעד תעודות הניתנות לענין חוק זה;

(4) אגרות שישולמו בעד עבודה המצריכה שחרור פקיד מתפקידיו הרגילים והפקדתו על תפקידים מיוחדים, לפי בקשת הצדדים הנוגעים בדבר;

(5) תנאים להוצאת רשיונות על פי דין להחזיק טובין טעונים-מס, או להשתמש בהם, בהבאת ראיה שהמס שולם;

(6) תנאים להענקת פטור ממס או להימנעות מגביית מס על פי תנאי הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת-חוץ או ארגון בינלאומי;

(7) אגרה שישלם יצרן או נותן שירות טעון-מס בעד עבודה של פקיד שנעשתה בחצריו לפי בקשתם מחוץ לשעות שקבע המנהל כשעות-עבודה רגילות;

(8) כללים לחישוב מחיר סיטוני;

(9) כללים לחישוב מחיר שירות;ובלבד שתקנות לפי פיסקה (9) יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(10) כללים לגבי יבואן בהסדר בדבר ניהול פנקסי חשבונות, רישומים וטפסים הקשורים בהסדר וכללים בענין מחיר סיטוני של יבואן בהסדר.

(ב) המנהל רשאי להעביר מסמכויותיו ומתפקידיו לפי חוק זה לכל אדם אחר, אם בדרך כלל ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, להוציא את הסמכויות שהועברו לפי סעיף-קטן (א).