תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (היטל למניעת זיהום הים), התשע"א-20111

בתקנות אלה -

"בקשה להיתר" - כהגדרתה בתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש"ן-1990 (להלן - תקנות מניעת זיהום הים);

"בעל היתר" - מי שקיבל היתר על פי החוק;

"הזרמה" - לרבות הטלה;

"היטל" - היטל למניעת זיהום הים כאמור בסעיף 9א לחוק;

"היתר חירום" - כמשמעותו בתקנה 9(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים;

"חומר מזהם" - חומר המצוי בשפכים שהוזרמו לים לפי היתר, המפורט בטור א' בטבלה שבתוספת;

"יושב ראש הוועדה" -יושב ראש הוועדה למתן היתרים כאמור בסעיף 3 לחוק או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי המשרד להגנת הסביבה לעניין תקנות אלה כולן או מקצתן;

"יחידת תשלום" - סכום בשקלים חדשים לקילוגרם חומר מזהם כמפורט בטור ב' בטבלה שבתוספת;

"מפרץ חיפה" - המים המצויים דרומית מזרחית מהקו שבין שתי הנקודות האלה בים התיכון: 34 57'51" E " 32 49'49 N ו–35 03'58" E " 32 55'09 N;

"רבעון" - תקופה של שלושה חודשים המתחילה ב–1 בינואר, ב–1 באפריל, ב–1 ביולי וב–1 באוקטובר של כל שנה;

"שפכים" - לרבות פסולת.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל היתר המזרים שפכים שהעביר אליו בעל היתר אחר להזרמת שפכים אלה, לא יחויב בהיטל בעד הזרמת השפכים שהועברו אליו כאמור.

כאשר:

H - סכום ההיטל לתשלום בעבור כלל החומרים המזהמים (בשקלים חדשים);

a - מקדם ההזרמה, כאמור בתקנת משנה (ג);

i - מספר החומרים המזהמים המצויים בשפכים המוזרמים לים;

m - סוג החומר המזהם;

L m - כמות החומר המזהם m בשפכים, שתחושב לפי נוסחה כמפורט בתקנת משנה (ב), ואם לא נקבע בהיתר ריכוז ממוצע או ריכוז מרבי - הכמות המרבית הנקובה בהיתר (בקילוגרם);

p m - יחידת התשלום בעבור סוג החומר המזהם m (בשקלים חדשים לקילוגרם).

(ב) כמות החומר המזהם m בשפכים, תחושב לפי הנוסחה הזו: L m = C m × Q

כאשר:

C m - ריכוז ממוצע של החומר המזהם m בשפכים הקבוע בהיתר, ואם לא נקבע בהיתר ריכוז ממוצע - שבעים אחוזים מן הריכוז המרבי המותר להזרמה לפי ההיתר (בקילוגרם למטר מעוקב);

Q - כמות השפכים המוזרמת לים (במטר מעוקב).

(ג) מקדם ההזרמה יהיה לפי מקום הזרמה כמפורט להלן:

(1) ים תיכון (למעט מפרץ חיפה) = 1;

(2) מפרץ חיפה = 1.5;

(3) ים המלח =2;

(4) ים סוף = 3.

(1) כמות מי הים הצפויה לשמש את בעל ההיתר;

(2) הריכוז הממוצע של החומרים המזהמים במי–הים.

(ב) אישרה הוועדה את הבקשה כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה לרבות הפרטים שנמסרו, יחושב סכום ההיטל לתשלום לפי הנוסחה הזו:

7

כאשר:

C wm - ריכוז ממוצע של החומר המזהם m במי הים (בקילוגרם למטר מעוקב);

Q w - כמות מי הים ששימשה את בעל ההיתר ברבעון הנוגע לעניין (במטר מעוקב).

(1) הזרמה שנמשכה 24 שעות או פחות - 11,934 שקלים חדשים;

(2) הזרמה שנמשכה מעל 24 שעות ולא יותר מ–72 שעות - 29,835 שקלים חדשים;

(3) הזרמה שנמשכה מעל 72 שעות ולא יותר מ–96 שעות - 89,504 שקלים חדשים ולכל יממה נוספת או חלק ממנה - 11,934 שקלים חדשים נוספים.

(ב) היטל בעד שפכים שהותר להזרים לפי היתר חירום כאמור בתקנה 6, ישולם לא יאוחר מ–30 ימים מתום תוקף היתר החירום.

(ג) היטל ישולם לקרן למניעת זיהום הים כאמור בסעיף 10 לחוק.

(ד) היטל ישולם באמצעות שרת התשלומים הממשלתי; ואולם לא התאפשר לבעל ההיתר לשלם את סכום ההיטל באמצעות שרת התשלומים הממשלתי, רשאי חשב המשרד להגנת הסביבה להורות לבעל היתר לשלם בדרך אחרת, וכן רשאי הוא לתת הוראות נוספות, לרבות הוראות הנוגעות להגשת מסמכים המעידים על התשלום.

(ה) על היטל שלא שולם במועדו, ייווספו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.

(1) כמות השפכים שהוזרמה לים, מקום ההזרמה והרכב השפכים, לרבות החומרים המזהמים וריכוזם;

(2) כמות מי הים ששימשה את בעל ההיתר;

(3) פירוט החישוב לקביעת סכום ההיטל ששולם.

(ב) יושב ראש הוועדה, רשאי לדרוש מבעל היתר להמציא לו כל מידע ששימש בסיס לעריכת הדוח לפי תקנת משנה (א); נדרש בעל היתר להמציא מידע כאמור, ימציאו במועדו באופן שצוינו בדרישה.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל היתר חירום ידווח ליושב ראש הוועדה, בתוך שבעה ימים מהיום שבו תם תוקף היתר החירום, על משך הזמן והמועדים שבהם נמשכה הזרמת השפכים לים.

(ד) בעל היתר ימציא ליושב ראש הוועדה בתום כל שנת כספים, ולא יאוחר משישה חדשים מתום שנת הכספים, תצהיר מאומת כדין, על הפרטים הכלולים בתקנת משנה (א) בעבור השנה שקדמה לה, בחלוקה רבעונית, לרבות סכום ההיטל ששולם בכל רבעון.

(ה) יושב ראש הוועדה יפרסם את המידע שנמסר לפי תקנת משנה (ד), באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה.

(ב) סכום מעודכן של הסכומים הנקובים בתקנה 6 כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש אחד, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.

(ג) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם ברשומות את נוסח תקנה 6 והתוספת כפי שהשתנו עקב האמור בתקנות משנה (א) ו–(ב).

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי מיתקן טיהור שפכים, כהגדרתו בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-2010, שלפי תנאי ההיתר שהיה בידו ערב יום התחילה, נקבע לו מועד יישום לחלופה יבשתית, יהיה י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013); לעניין זה, "חלופה יבשתית" - הפסקה מוחלטת של הזרמת שפכים לים .