חוק ניירות-ערך, התשכ"ח-1968 1 |
| 1. [תיקונים: התשמ"ח, התשנ"א, התשנ"ד (מס' 2), התשנ"ט, התש"ס, התש"ס (מס' 2), (מס' 3), התשס"ג, התשס"ד (מס' 2), התשס"ה, התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התשס"ט (מס' 2), התש"ע (מס' 2), התשע"א (מס' 2), התשע"ב (מס' 4), התשע"ו (מס' 2), התשע"ז (מס' 4), (מס' 5), התשע"ח, התשע"ח (מס' 3א), התשפ"ב, התשפ"ג, התשפ"ד (מס' 2)] בחוק זה - (11א) בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי לפי חוק שירות מידע פיננסי; (11ב) חברת תשלומים; (11ג) בעל רישיון ייזום בסיסי; [תיקונים: התשמ"ח, התשנ"א, התשנ"ד (מס' 2), התשנ"ט, התש"ס, התש"ס (מס' 2), (מס' 3), התשס"ג, התשס"ד (מס' 2), התשס"ה, התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התשס"ט (מס' 2), התש"ע (מס' 2), התשע"א (מס' 2), התשע"ב (מס' 4), התשע"ו (מס' 2), התשע"ז (מס' 4), (מס' 5), התשע"ח, התשע"ח (מס' 3א), התשפ"ב, התשפ"ג, התשפ"ד (מס' 2)] |
| 2. מוקמת בזה רשות ניירות-ערך (להלן - הרשות) שתפקידה יהיה שמירת עניניו של ציבור המשקיעים בניירות-ערך, כנקבע בחוק זה. |
| 6א. (תיקון התשנ"ז) (א) חבר הרשות לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו. (ב) הרשות רשאית לשלם לחבריה גמול עבור השתתפות בישיבות הרשות, בשיעורים ולפי כללים שיקבע שר האוצר. |
| 7. סמכויות הרשות ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך-כהונתו. |
| 8. [תיקון התשל"ח (מס' 2)] (א) הרשות תהיה תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. (ב) יושב-ראש הרשות, המשנה ליושב ראש או חבר אחר שהורשה לכך על-ידי הרשות, רשאי לייצג את הרשות. |
| 9. הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. |
| 9א. (תיקון התשמ"ח) יושב ראש הרשות ממונה על פעולות הרשות ועל ביצוע החלטותיה. |
| 9ב. (תיקון התשמ"ח) הרשות תפרסם את החלטותיה שלדעתה יש בהן חשיבות עקרונית. |
| 10א. (תיקון התשנ"ז) (א) עובד הרשות שטיפל אגב מילוי תפקידיו ברשות בענין פלוני, לא ייצג אדם באותו ענין כלפי הרשות אחרי פרישתו מעבודתו ברשות. (ב) עובד הרשות שפרש לא ייצג אדם לפני עובד הרשות שהיה כפוף לו ערב פרישתו ולא יבקש ממנו להעניק לו זכות, בין לעצמו ובין לצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד, והכל אם טרם חלפה שנה מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות. (ג) עובד הרשות שפרש לא יקבל, במשך שלושה חודשים מיום פרישתו, זכות או טובת הנאה מאדם שעמד בקשרים עם הרשות במשך השנה שקדמה ליום פרישתו של העובד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות. (ד) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי להיות בעל ענין בחבר בורסה מכוח החזקת מניות כל עוד לא עברה שנה מיום פרישתו, ולא יהיה רשאי להיות עובד של חבר בורסה כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה לפי סעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969, ויחולו לענין זה הוראות סעיפים 12 ו-13 לחוק האמור. (ה) עובד הרשות שפרש לא יהיה רשאי לעסוק במסחר בניירות ערך, הן על חשבונו והן על חשבון אחרים, כל עוד לא עברו שלושה חודשים מיום פרישתו, אלא אם כן קיבל היתר לכך מיושב ראש הרשות; יושב ראש הרשות ידווח על מתן היתר כאמור למליאת הרשות. |
| 11. הרשות תערוך מדי שנה הצעת-תקציב ותגישה לשר האוצר; התקציב טעון אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת. |
| 12א. [תיקון התשל"ח (מס' 2)] (א) הרשות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדה של שלושה לפחות מבין חבריה. (ב) רוב חברי ועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה. |
| 14. הרשות תמסור דו"חות על פעולותיה לשר האוצר ולועדת הכספים של הכנסת, לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה. |
| 14א. [תיקונים: התשמ"ח, התש"ע (מס' 5)] |
| 15א. [תיקונים: התש"ס (מס' 2), התשס"ד (מס' 2), התשס"ח (מס' 2), התשע"א (מס' 2), התשע"ב (מס' 3), התשע"ו (מס' 2), התשע"ח (מס' 3א), התשפ"ו] (א) לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור - (1) הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע ניירות ערך בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר ניירות ערך במהלך שנים עשר החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; לענין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים; (2) הקצאה של מניות הטבה שאין בה ברירה לזכאים; לענין זה, (3) הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק החברות, או הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או בהליך לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, והכל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו של ציבור הניצעים המיועד; (4) פרסום כללי בדבר כוונה להציע ניירות ערך, שאינו כולל נתונים כספיים ואת פרטי ההצעה, לרבות מחיר, ריבית ותשואה, ובלבד שניירות הערך יוצעו ויימכרו רק למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), ושבפרסום תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור; (4א) הצעה של מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמינו רשות מינהלית או בית משפט למכור ניירות ערך למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות לעניין פסקה (1) או למשקיעים כאמור בפסקה (7), שייבחרו בהליך שהודיע עליו המפרסם, ובלבד שבהצעה תצוין המגבלה על הצעה ומכירה של ניירות הערך בנוגע לזהות המשקיעים או למספרם כאמור; (5) משא ומתן בין מציע לבין אדם השוקל להתחייב בהתחייבות חיתומית, ובלבד שמתקיימים באותו אדם תנאי הכשירות לפי סעיף 56(ג); (6) מתן הסברים, באסיפה של עובדי תאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור או השולט בו, בקשר לפרטי הצעת ניירות ערך של התאגיד לעובדים כאמור, ובלבד שלא יינתן מידע אודות תאגיד מדווח שלא פורסם עד מועד האסיפה בתשקיף של התאגיד או בדוח שהוגש לפי פרק ו'; באסיפה יירשם פרוטוקול שיועמד לרשות העובדים; (7) הצעה או מכירה למשקיעים שהם אחד מהמפורטים בסעיף קטן (ב). (ב) במנין המשקיעים לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון כל אלה: (1) משקיע הנמנה עם סוג שנקבע בתוספת הראשונה; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף לתוספת הראשונה או לגרוע ממנה; (2) משקיע שהתאגד מחוץ לישראל, אם סברה הרשות כי בידו היכולת לקבל את המידע הדרוש לו לשם קבלת החלטה להשקיע בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף, אילו פורסם; (3) בעל שליטה, מנהל כללי או דירקטור בתאגיד שניירות ערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטת התאגיד שניירות ערך שלו מוצעים. |
| 15ב. [תיקונים: התש"ס (מס' 2), התשס"ד (מס' 2), התש"ע (מס' 4) התשע"ו (מס' 2), התשע"ז (מס' 2), התשפ"ג] סעיף 15 לא יחול על פעולות אלה: (1) (א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד מדווח לעובדי התאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, שנעשית במסגרת תכנית תגמול לעובדים, במתאר שיכלול פרטים בדבר ההצעה וניירות הערך המוצעים, כפי שייקבע בתקנות, וכן הפניה לדוח התקופתי האחרון, לדוחות הכספיים ביניים ולדוחות המיידיים שהוגשו אחריו, הכל לפי פרק ו'; דינו של מתאר לכל דבר וענין כדין דוח לפי סעיף 36; בתקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו גם הוראות בדבר מבנה המתאר, צורתו ודרכי מסירתו לעובדים; (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, הנעשית במתאר לפי פסקת משנה (א); (2) (א) הצעת ניירות ערך שהנפיק תאגיד שאינו תאגיד מדווח וניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר מחוץ לישראל לעובדיו, לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, במסגרת תכנית תגמול לעובדים, ובלבד שהתמורה בהצעה והשיעור מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים על פי ההצעה האמורה יחד עם אלה שהתקבלו והוקצו כאמור במהלך השנה שקדמה להצעה, אינם עולים על הסכום והשיעור שנקבעו בתקנות; התאגיד ימסור העתק של התכנית לכל עובד הזכאי לניירות הערך המוצעים; (ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, בידי המדינה, לרבות ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש לניירות ערך של תאגיד כאמור, המונפקים בידי המדינה, לעובדי אותו תאגיד לרבות לעובדי תאגיד בשליטתו, אגב הפרטה שלא על פי תשקיף, שנתקיימו לגביה הסייגים הקבועים בפסקת משנה (א); (3) הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר למעט הצעה כאמור שמתקיים לגביה אחד מאלה: (1) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים וניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה; (2) המציע הוא תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים הנמצא בשליטת תאגיד שניירות הערך שלו מוצעים על פי ההצעה; (3א) הצעה תוך כדי המסחר בזירת סוחר כהגדרתה בסעיף 44יב, של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה; (4) הצעה של תאגיד שאינו תאגיד מדווח, למספר משקיעים אף אם הוא עולה על המספר הקבוע בתקנות לפי סעיף 15א(א)(1), לרבות הצעה כאמור שהתאגיד ובעל מניות בו מציעים על פיה כאחד, אם התמורה שנתקבלה בה והשיעור מהון התאגיד המונפק והנפרע שהוקצה בה, אינם עולים על התמורה והשיעור המרביים להצעה אחת, שנקבע בתקנות, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה: (א) השיעור מהון התאגיד שהוקצה בהצעה כאמור בצירוף השיעור מהון התאגיד שהוקצה בידיו בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, לא יעלה על השיעור מהון התאגיד שנקבע בתקנות; (ב) מספר המשקיעים בהצעה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר התאגיד ניירות ערך בפועל בהצעות קודמות שלא על פי תשקיף, אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות. (4א) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) ההצעה נעשית על ידי חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, ונרשמה במרשם הרכזים לפי הוראות פרק ה'5 (בחוק זה - רכז ההצעה); (ב) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של התאגיד המציע לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; (ג) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; (ד) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור ממשקיע בודד בצירוף התמורה שהתקבלה מאותו משקיע בהצעות אחרות לפי פסקה זו, במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה, אינה עולה על התמורה שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; לעניין זה, (ה) תנאים והגבלות נוספים שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה; תנאים כאמור יכול שיכללו הטלת חובות על הגורמים המשתתפים בהצעה כאמור, לרבות חובות רישום ברשות ותנאי כשירות; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת; (4ב) הצעת ניירות ערך של תאגיד שהתאגד בישראל ואינו תאגיד מדווח, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) התמורה שהתקבלה בהצעה כאמור לגיוס חוב מהציבור בצירוף התמורה שהתקבלה בהצעות אחרות של ניירות ערך של התאגיד לפי פסקה זו, אינה עולה על שישה מיליון שקלים חדשים; בחישוב סכום התמורה כאמור, יובאו בחשבון סכומי החוב שהוצעו לפי פסקה זו וטרם נפרעו; (ב) ההצעה נעשית על פי הסדר לגיוס חוב מהציבור שנקבע לפי הוראות פרק ג'3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016; (5) רישום ניירות ערך למסחר בבורסה אגב - (א) הצעה לציבור על פי תשקיף; (ב) הצעה שלא לציבור של ניירות ערך של חברה רשומה, כמשמעותה בסעיף 46(א)(4); (ג) הצעה של ניירות ערך הנמנים עם סוג ניירות ערך הרשום למסחר בבורסה, המופנית לציבור מחוץ לישראל, לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה מחוץ לישראל; (ד) מימוש או המרה של ניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה בניירות ערך אחרים, שהוצעו כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב); (ה) הקצאת ניירות ערך שפסקה (1) בסעיף זה או פסקאות (א)(2) ו-(3) בסעיף 15א חלות עליה; (6) (א) רישום מניות של תאגיד למסחר בבורסה, על ידי הבורסה, בהתאם להוראות פרק ה'3א; (ב) הצעה בדרך של זכויות שנעשית מחוץ לישראל על ידי התאגיד שמניותיו רשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר כאמור; (ג) הצעת ניירות ערך שנעשית מחוץ לישראל ומופנית לכלל בעלי המניות מסוג המניות הרשומות למסחר בבורסה כאמור בפסקת משנה (א), בתמורה למניותיהם; בסעיף זה - |
| 15ו. [תיקון התש"ס (מס' 2)] שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות לפי סעיפים 15א עד 15ג; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה. |
| 17ה. [תיקון התשס"ד (מס' 2)] בהצעה המובטחת בהתחייבות חיתומית יהיה לפחות חתם מתמחר אחד. |
| 17ו. [תיקון התשס"ד (מס' 2)] חתם ינהג, במהלך עבודתו כחתם בתום לב, ויימנע מניצול לרעה של כוחו. |
| 21א. תאגיד שהוראות פסקה (6) להגדרת "מתן אשראי" שבסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, חלות עליו - (1) לא יתן אשראי למקבל אשראי יחיד בשיעור העולה על אחוז מן ההנפקה כפי שקבע שר האוצר בצו, בהתייעצות עם הרשות; (2) יכלול בתשקיף, אם דרשה זאת הרשות, דו"חות כספיים של מקבלי האשראי או מידע אחר עליהם הדרוש, לדעתה, למשקיע סביר. |
| 22. [תיקונים: התשמ"ח, התשס"ד (מס' 2), התשע"ו (מס' 2)] (א) טיוטת התשקיף המוגשת לראשונה לרשות וטיוטת תשקיף אשר על פיה יוצעו ניירות ערך לציבור יאושרו בידי הדירקטוריון של המנפיק וייחתמו בידי המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על הטיוטות האמורות גם המציע. (ב) על התשקיף יחתמו המנפיק וכן רוב חברי הדירקטוריון ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור מקרב הציבור, ובחברה המציעה לראשונה ניירות ערך לציבור - לפחות דירקטור אחד שאינו בעל ענין בה אלא מכוח היותו דירקטור; חתימת דירקטור תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף; בסעיף זה, (ג) היה חתם להצעה, יחתום גם הוא על התשקיף. (ד) הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על התשקיף גם המציע. (ד1) על הודעה משלימה יחתום המנפיק; הוצעו ניירות הערך שלא בידי המנפיק, יחתום על ההודעה המשלימה גם המציע; היה חתם להצעה - יחתום על ההודעה המשלימה גם הוא; עם חתימתו יראו אותו לכל דבר וענין כמי שחתם על התשקיף והוא יאשר בחתימתו האמורה כי דין זה ידוע לו. (ה) התנגד דירקטור להוצאת תשקיף או סירב לחתום על תשקיף, והביא את הדבר לידיעת הרשות בהודעה מנומקת בכתב, רשאית הרשות לעכב את פרסום התשקיף אם ראתה שקיימת עילה שהיתה מאפשרת התערבות בית המשפט אילו הובא הדבר לפניו; העיכוב יהיה לעשרה ימים מיום החלטת הרשות אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. (ו) הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן (ה) תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. |
| 23א. [תיקונים: התשס"ה, התשס"ח (מס' 2), התשע"ד (מס' 4), התשע"ו (מס' 2)] (א) אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה - תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה. (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו ואולם אם נוכחו הרשות או עובד הרשות שהיא הסמיכה לכך, על פי בקשת תאגיד, כי התקיימו לגביו התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ד) להארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יאריכו את התקופה האמורה בסעיף קטן זה ב–12 חודשים נוספים. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי סעיפים 16 ו–17, רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף. (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ולהארכת התקופה שבמהלכה ניתן להציע לציבור ניירות ערך על פי תשקיף מדף לפי סעיף קטן (ב), לרבות תנאים אלה: (1) דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג כהגדרתו בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014 (בחוק זה - חוק הדירוג), היא כפי שקבע שר האוצר; (2) היותו של התאגיד תאגיד מדווח או תאגיד שהוראות פרק ה'3 חלות עליו במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה. (ה) נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה. (ו) ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה - דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו. (ו1) על אף האמור בסעיף קטן (ו), ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף תוך כדי המסחר בבורסה, יחולו לעניין חובת הגשת דוח הצעת מדף ההוראות שקבע שר האוצר לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. (ז) דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם - (1) פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; על אף האמור, הרשות רשאית לקבוע בכללים מקרים שבהם פרסום דוח הצעת מדף יהיה טעון היתר מאת הרשות לפי חוק זה ותנאים למתן ההיתר כאמור; (2) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו. [תיקונים: התשס"ה, התשס"ח (מס' 2), התשע"ד (מס' 4), התשע"ו (מס' 2)] |
| 30. |
| 34. במידה ששניים או יותר אחראים לפי הסעיפים 31 עד 33, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין. |
| 34א. [תיקונים: התשס"ד (מס' 2), התשס"ח (מס' 2)] (א) לא ישופה חתם בשל פרט מטעה בתשקיף, אלא בהתאם להוראות סעיף זה בלבד ולא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי שנעשתה שלא בהתאם להוראות סעיף זה. (ב) ניתן לשפות חתם בשל חבות שהוטלה עליו או בשל הוצאה שהוציא כמפורט בפסקאות שבסעיף 260(א) לחוק החברות, בשינויים המחויבים, מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה. (ג) שיפוי כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שייעשה על פי התחייבות מראש ובלבד שההתחייבות תהיה בסכום סביר שייקבע מראש ויפורט בתשקיף, ולענין התחייבות מראש לשיפוי שניתנה בידי תאגיד - בסכום שהדירקטוריון או גוף הממלא תפקיד דומה, קבע כי הוא סביר בנסיבות הענין. (ד) שיפוי לא יינתן אם לא הוכח כי החתם האמין בתום לב שאין בתשקיף פרט מטעה, וכן לא יינתן שיפוי בשל פעולה שנעשתה בכוונה או בפזיזות. (ה) חתם רשאי לשפות חתם אחר באותה הצעה, והוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו על שיפוי לפי סעיף קטן זה. (ו) בסעיף זה, |
| 35. [תיקונים: התשמ"ח, התשע"ח (מס' 3א), התשפ"ו] (א) מי שרכש מן המציע ניירות-ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששילם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט היה מטעה או לאחר שפורסם דו"ח מיידי כאמור בסעיף 36(ג) שבו תוקן הפרט המטעה ולא יאוחר משנתיים לאחר הרכישה. (ב) זכות הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. |
| 35א. [תיקונים: התשמ"ח, התשנ"ט, התשע"ב (מס' 4), התשע"ז (מס' 4), התשע"ח (מס' 3א)] בפרק זה - |
| 35ב. [תיקונים: התשמ"ח, התשע"ב (מס' 4)] (א) לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור אלא אם כן מינה המנפיק נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1); לאחר מכן ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו לתקופות מינוי נוספות. (א1) לא יאוחר מתום 14 ימים ממועד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי סעיף 35ח1(א), יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות התחייבות לתקופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור בסעיף 35יב2. (ב) על נאמנות לפי פרק זה יחולו הוראות חוק הנאמנות, אם לא נקבעה בפרק זה הוראה אחרת, ובלבד - |
| 35ג. 3 [תיקונים: התשמ"ח, התשע"ב (מס' 4)] (א) הנאמן חייב להיות חברה הרשומה במרשם הנאמנים. (ב) חברה המבקשת להירשם במרשם הנאמנים (בפרק זה - מבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לכך שתכלול פרטים ויצורפו אליה מסמכים כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 35ג1(ד). |
| 35ג1. 4 [תיקון התשע"ב (מס' 4)] (א) הרשות תנהל מרשם של נאמנים. (ב) יושב ראש הרשות ירשום במרשם הנאמנים מבקשת שמתקיימים לגביה כל אלה: (1) היא התאגדה בישראל, או שהיא חברת חוץ והמציאה לרשות אישור לכך שהדין במדינת המוצא שלה מאפשר לאכוף נגדה במדינת המוצא או במקום עסקיה פסק דין שניתן בישראל; (2) מטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות; (3) היא עומדת בתנאים נוספים, ככל שנקבעו בתקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו–(ה). (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יושב ראש הרשות רשאי לסרב לרשום מבקשת במרשם הנאמנים, לאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה, בכל אחד מאלה: (1) אם מתקיימות נסיבות המעידות על פגם במהימנותה של המבקשת, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכל אחד מהם; (2) אם נושא משרה במבקשת, בעל שליטה בה או נושא משרה בו, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי כי המבקשת תהיה רשומה במרשם הנאמנים. (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לעניין ניהול מרשם הנאמנים ואופן הרישום בו, וכן הוראות לעניין בקשה להירשם במרשם כאמור, פרטים שתכלול הבקשה או מסמכים שיצורפו אליה ואגרות שעל מבקשת לשלם בעד רישום במרשם. (ה) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע תנאים נוספים שעל מבקשת לעמוד בהם לצורך רישומה במרשם הנאמנים לפי סעיף קטן (ב), בעניינים אלה בלבד: (1) חובת הפקדת פיקדון לטובת ציבור המחזיקים וכן אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו, ולגבי מי שמבקש להירשם כנאמן למוצרי מדדים - דרישת הון עצמי ודרכי השקעתו, לרבות דוחות שיידרש להגיש בדבר אופן השקעת ההון העצמי, במקום חובת הפקדת פיקדון כאמור בפסקה זו; לעניין זה, (2) חובת עריכת ביטוח ותנאיו וכן אפשרות המרת הביטוח בפיקדון או בערבות בנקאית ואופן מימוש הערבות הבנקאית; (3) דרישות למומחיות מקצועית או מיומנות חשבונאית ופיננסית שיחולו על נאמן לשם ביצוע תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה ניסיון מקצועי, השכלה או ידיעות בתחום פעילותו. |
| 35ג2. 5 [תיקון התשע"ב (מס' 4)] (א) מצא יושב ראש הרשות כי התקיים אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה - פגם), לגבי נאמן, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לנאמן על תיקון הפגם בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאי הוא, לאחר שנתן לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להסיר את שמו ממרשם הנאמנים: (1) חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים לרישום במרשם הנאמנים לפי סעיף 35ג1(ב) או (ה); (2) התקיימו לגביו נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות, המנויות ברשימה לפי סעיף 35ג3. (ב) נאמן יודיע לרשות על התקיימות של אחת מהנסיבות המנויות בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ, לגביו, לגבי בעל שליטה בו או לגבי נושא משרה בכל אחד מהם, בארץ או בחוץ לארץ. (ג) נושא משרה בנאמן או בעל שליטה בו יודיעו לנאמן על התקיימות נסיבה כאמור בסעיף קטן (ב), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (ב). |
| 35ד. [תיקונים: התשמ"ח, התשע"ב (מס' 4)] (בוטל). |
| 35ה1. 6 [תיקון התשע"ב (מס' 4)] (א) המנפיק יישא בשכרו של הנאמן ובהוצאות הסבירות .שהנאמן נשא או התחייב לשאת בהן, כמפורט בסעיף זה; ואולם מונה נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו לפי סעיף 35ב(א1) או 35יד(ד), יישאו המחזיקים בתעודות התחייבות מאותה סדרה בהפרש שבו עלה שכרו של הנאמן שמונה כאמור על השכר ששולם לנאמן שבמקומו מונה אם ההפרש כאמור הוא בלתי סביר; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בעניין הפרש בלתי סביר. (ב) המנפיק יעביר לנאמן סכום כסף שלא יפחת מסכום שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ה), שישמש פיקדון להבטחת נשיאת המנפיק בהוצאות מיוחדות של הנאמן (בסעיף זה - כספי פיקדון). (ג) על כספי הפיקדון יחולו הוראות אלה: (1) כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת ציבור המחזיקים, ולא יראו בהם חלק מנכסי המנפיק על אף הוראות כל דין; (2) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון רק לאחר שפנה למנפיק לשם גביית הכספים ממנו; (3) הנאמן רשאי לעשות שימוש בכספי הפיקדון לכיסוי הוצאות מיוחדות שנשא או התחייב לשאת בהן לשם קיום ההוראות לפי חוק זה (בסעיף זה - הוצאות מיוחדות); (4) אין בשימוש של הנאמן בכספי הפיקדון כדי לגרוע מחובת המנפיק לפי סעיף קטן (א) לשאת בתשלום שלא מתוך כספי הפיקדון; שילם המנפיק את הסכום הנדרש לאחר שהנאמן עשה שימוש בכספי הפיקדון, יפקיד הנאמן את הסכום האמור בפיקדון. (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג), מולאו כל התחייבויות המנפיק לפי שטר הנאמנות ותעודות ההתחייבות, יעביר הנאמן למנפיק את כספי הפיקדון בצירוף הפירות שצמחו ממנו לאחר שניכה מהם את יתרת שכרו והוצאות סבירות שנשא בהן והמנפיק טרם שילם לו אותן. (ה) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את אלה: (1) סכום הפיקדון כאמור בסעיף קטן (ג), אופן הפקדתו, תנאיו, דרכי השקעתו ואופן מימושו; (2) סוגי הוצאות שייחשבו הוצאות מיוחדות. |
| 35ח. [תיקונים: התשמ"ח, התשע"ב (מס' 5), התשע"ח (מס' 3א)] (א) הנאמן חייב לפעול לטובת כלל המחזיקים בתעודות ההתחייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם. (ב) הנאמן ינקוט את כל הפעולות הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה - (1) ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק; (2) יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה (1), ורשאי הנאמן אם סבר כי הדבר דרוש לצורך הבחינה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות; (3) יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של עילות להעמדה לפירעון מיידי; (ג) נודע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק, יודיע למחזיקים בתעודות ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למניעתה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין. (ד) הנאמן ישתתף, ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק. (ד1) (1) סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות בהגיע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות, רשאי הוא, בין השאר - (א) לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שביצע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות ההתחייבות מומחה כמשמעותו בסעיף 329 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שמתפקידו לערוך אותה; (ב) לנהל, בשם המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות; (2) לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים. (ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1), והתקבלה באסיפה החלטה כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה הנוגעות להחלטה. (ד2א) מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים בהתאם להוראות סעיף זה בשינויים המחויבים, בין השאר בהתחשב בנושים שהוא מייצג. (ד2ב) (1) חלפו 45 ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי פרק ב' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות. (2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה (1), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות. (ד3) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי–ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעודות התחייבות לפי הוראות פרק זה או לפי שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור. (ה) (בוטל). (ו) (בוטל). |
| 35ח2. [תיקון התשע"ב (מס' 4)] המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בתעודות התחייבות שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם (בפרק זה - המרשם). |
| 35ט1. [תיקון התשע"ב (מס' 4)] (א) הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה - עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות): (1) חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן; (2) תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים; (3) המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו; (4) תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה. (ב) הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות. (ג) נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים. (ד) החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור. (ה) הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים. (ו) הוראות סעיף זה המנויות בטור ג' בתוספת שלישית א'1, לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן בטור א' בתוספת האמורה המונפקות בידי מנפיק המנוי בטור ב' באותה תוספת. (ז) שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את תוספת שלישית א'1; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941. |
| 35יב4. [תיקון התשע"ב (מס' 4)] מחזיק בתעודות התחייבות יימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים. |
| 35יב11. [תיקון התשע"ב (מס' 4)] אסיפת מחזיקים לפי פרק זה תיערך בישראל. |
| 35יב15. [תיקון התשע"ב (מס' 4)] בכל אסיפת מחזיקים יכהן הנאמן או מי שהוא מינה כיושב ראש לאותה אסיפה. |
| 35יב16. [תיקון התשע"ב (מס' 4)] החלטה באסיפת המחזיקים תתקבל בהצבעה במניין קולות. |
| 35יב17. [תיקונים: התשע"ב (מס' 4), התשע"ח (מס' 3א)] (א) החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר הנאמנות. (ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות סעיף 341 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד; הוראות סעיף קטן זה יחולו בתקופת תוקפו של סעיף 341 לחוק האמור. |
| 35יב18. [תיקון התשע"ב (מס' 4)] הכרזת היושב ראש שהחלטה באסיפת מחזיקים התקבלה או נדחתה, בין פה אחד ובין ברוב פלוני, תהיה ראיה לכאורה לאמור בה. |
| 35יב19. [תיקון התשע"ב (מס' 4)] ניתן להתנות בשטר הנאמנות על האמור בסעיפים 35יב12(א), 35יב13(א), 35יב14(א) ו–35יב16 עד 35יב18, כולם או מקצתם. |
| 35יב25. [תיקונים: התשע"ב (מס' 4), התשע"ח (מס' 3א)] (בוטל). |
| 35יג. (תיקון התשמ"ח) פעולותיו של נאמן הן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו או בכשירותו. |
| 35טז. [תיקון התש"ס (מס' 2)] הוראות פרקים ג', ד', ה' ו-ה'1 יחולו על הצעה לציבור של ניירות ערך בידי המדינה. |
| 35טז1. [תיקונים: התשע"ב (מס' 4), התשע"ח (מס' 3א)] (בוטל). |
| 35טז5. (תיקון התשע"ד) המנפיק ינהל מרשם של מחזיקים בכתבי אופציה שהנפיק, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם. |
| 35כא. [תיקון התש"ס (מס' 3)] הוראות סעיף 36ג יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי פרט שיש לכלול במסמך הרישום לפי הוראות פרק זה ואשר אינו נדרש לפי הדין הזר. |
| 35כה. (בוטל). |
| 35כו. [תיקונים: התש"ס (מס' 3), התשס"ח (מס' 2)] הוגשה לבית משפט בישראל תובענה על פי כל דין, בעילה הנובעת מזיקה לניירות ערך של תאגיד חוץ, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לעכב את ההליכים בתובענה, אם נוכח כי הוגשה בבית משפט מחוץ לישראל תביעה בשל אותה עילה או עילה דומה וזאת עד למתן פסק דין שאינו ניתן עוד לערעור, באותה תביעה; לענין זה, |
| 35לג1. 7 [תיקון התשע"ז (מס' 2)] (א) בורסה רשאית לרשום למסחר מניות של תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל, אם מתקיימים במועד הרישום כל אלה: (1) המניות רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך המנויה בתוספת השנייה א' (בפרק זה - בורסה זרה); (2) אין לתאגיד זיקה של ממש לישראל; לעניין זה, יראו תאגיד כתאגיד שאין לו זיקה של ממש לישראל אם מתקיימים לגביו, בין השאר, כל אלה, על פי הדיווחים שהתאגיד חב בהם לפי הדין הזר שחל עליו: (א) ניהול עסקיו, למעט פעילות כאמור שאינה מהותית, נעשה מחוץ לישראל; (ב) רוב חברי הדירקטוריון ורוב נושאי המשרה של התאגיד אינם תושבי ישראל; (ג) נכסי התאגיד, למעט נכסים שאינם נכסים מהותיים, נמצאים מחוץ לישראל; (3) שווי שוק התאגיד עולה על 50 מיליארד דולר של ארצות הברית של אמריקה או על סכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לעניין זה, "שווי שוק התאגיד" - כפי שתקבע הבורסה בתקנון או בהנחיות על פיו. (ב) בורסה רשאית לרשום למסחר לפי סעיף זה את מניותיהם של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, מספר גבוה יותר. (ג) בורסה תבטיח כי רישום מניות למסחר לפי סעיף זה, והמסחר במניות שנרשמו כאמור, ייעשו באופן שיהיה ניתן להבחין בין מניות אלה לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה, וכי יינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר במניות שנרשמו למסחר לפי סעיף זה. |
| 35לג2. 8 [תיקון התשע"ז (מס' 2)] ההוראות לפי פרק ו' לא יחולו על תאגיד שמניותיו נרשמו למסחר בבורסה לפי הוראות פרק זה. |
| 35לג3. 8 [תיקון התשע"ז (מס' 2)] שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניין רישום מניות למסחר לפי פרק זה ומחיקה מהמסחר של מניות שנרשמו למסחר כאמור, ובכלל זה תנאים נוספים לרישום המניות למסחר כאמור. |
| 35לג4. 8 [תיקון התשע"ז (מס' 2)] (א) הרשות תורה לבורסה בדבר אופן ההבחנה וגילוי המידע למשקיעים לפי הוראות סעיף 35לג1(ג); הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שיינתנו, בין השאר, לעניין הגישה למסחר, מועד גילוי המידע, הדרך שבה יינתן המידע, תוכנו וכל עניין אחר הדרוש לדעת הרשות לצורך הבחנה וגילוי מידע לפי סעיף זה. (ב) הוראות שנתנה הרשות לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות. |
| 35לג5. 9 [תיקון התשע"ז (מס' 2)] שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרות שתשלם בורסה בעד רישום מניות למסחר לפי פרק זה והמסחר במניות הרשומות כאמור. |
| 35לט. [תיקון התשע"ו (מס' 2)] יושב ראש הרשות ינהל מרשם של רכזי הצעות (בחוק זה - מרשם הרכזים); חברה המבקשת להירשם במרשם הרכזים (בפרק זה - המבקשת) תגיש ליושב ראש הרשות בקשה לרישומה. |
| 35מג. [תיקון התשע"ו (מס' 2)] (א) רכז הצעה יתנהל באופן תקין והוגן. (ב) רכז הצעה לא יכלול בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה. |
| 35מו. [תיקון התשע"ו (מס' 2)] |
| 37. [תיקונים10 תיקונים: התשמ"א, התשמ"ח, התש"ס, התשס"ח (מס' 2), התשע"ב (מס' 2), התשע"ד (מס' 2), התשע"ו (מס' 2)] (א) מקום שתקנות לפי סעיף 36 מחייבות תאגיד לגלות בדו"חותיו פרטים על ניירות ערך שלו המוחזקים בידי בעל ענין בתאגיד או בידי נושא משרה בכירה בו או פרטים אחרים הנוגעים לבעל ענין בתאגיד או לנושא משרה בכירה בו, לרבות שינויים בהחזקות כאמור, חייב בעל הענין או נושא המשרה הבכירה להגיש לתאגיד הודעה לפי הפרטים ובמועדים הדרושים לתאגיד למלא את חובותיו האמורות; הוחזקו ניירות הערך באמצעות נאמן, והנאמן הגיש הודעה לפי סעיף קטן זה - המחזיק פטור; הגיש המחזיק הודעה כאמור - הנאמן פטור. (ב) הוראות סעיף קטן (א) בדבר חובת הודעה יחולו גם על מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה, וזאת לגבי האירוע אשר בעקבותיו חדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה. (ג) הודעה לפי סעיף זה תהיה בכתב, תיחתם בידי בעל הענין או נושא המשרה הבכירה או בידי מי שחדל להיות בעל ענין או נושא משרה בכירה ותוגש לתאגיד במועד שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, באישור ועדת הכספים של הכנסת. (ד) בפרק זה, "נושא משרה בכירה" - נושא משרה, כהגדרתו בחוק החברות, וכן יושב ראש דירקטוריון, דירקטור חליף, יחיד שמונה לפי סעיף 236 לחוק החברות מטעם תאגיד המכהן כדירקטור, חשב, מבקר פנימי, מורשה חתימה עצמאי, וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, וכן נושא משרה בכירה בתאגיד בשליטת התאגיד, אשר יש לו השפעה מהותית על התאגיד וכל יחיד המועסק בתאגיד בתפקיד אחר, המחזיק חמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה; לעניין זה: (ה) הוראות סעיף זה לעניין בעל עניין ונושא משרה בכירה יחולו גם על בעל אמצעי שליטה מהותי בתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה ובעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט; בסעיף קטן זה - "בעל אמצעי שליטה מהותי בגוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה: (1) מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט; (2) מי שמחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי בלא שולט, ובלבד שלא הודיע לגוף המוסדי על התנגדותו לכך שהגוף המוסדי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור בסעיף 34א(א1)(1)(ג) לחוק הפיקוח על הביטוח; (3) מי שמחזיק בסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי מסוים שהוא גוף מוסדי בלא שולט, מעל שיעור כפי שקבע המפקח לפי סעיף 34א(א2) לחוק הפיקוח על הביטוח, בהסכמת יושב ראש הרשות; "גוף מוסדי בלא שולט" - כל אחד מאלה: (1) מבטח בלא שולט כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח; (2) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל, שכל מחזיקי אמצעי השליטה בה אינם חייבים בהיתר לפי הוראות סעיף 9(ב) לחוק האמור; |
| 39א. [תיקונים: התשס"ה (מס' 2), התש"ע (מס' 3), התשע"ב (מס' 4)] (א) הוראות לפי חוק החברות ותקנות לפי חוק זה, יחולו, על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט בחלק א' או בחלק ב' לתוספת הרביעית, לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות בתוספת האמורה, כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של ציבור המשקיעים בישראל; בסעיף זה, |
| 40-43. (בוטלו). |
| 44א. (תיקון התשמ"ח) הנותן חוות דעת הנדרשת לפי חוק זה לא יהיה בעל ענין במנפיק שחוות הדעת מתייחסת אליו. |
| 44ד. (תיקון התשס"ג) (א) שר האוצר יתקין, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר - (1) סדרי דיווח אלקטרוני וחתימות לצורך הדיווח האלקטרוני; (2) יחידים בעלי תפקיד בתאגיד, נותני שירותים לתאגיד או יחידים אחרים, הרשאים לשמש כמורשים לצורך דיווח אלקטרוני וחתימה לצורך דיווח כאמור (בחוק זה - מורשה חתימה אלקטרונית); (3) חובותיו של מורשה חתימה אלקטרונית בקשר לדיווח לפי הוראות פרק זה; (4) שמירת מסמכים במשרדי התאגיד; (5) אגרות שיש לשלם לרשות, לרבות פטור מאגרות כאמור, בקשר עם עיון, הפקה והפצה של דוחות ונתונים שדווחו לה אלקטרונית. (ב) בלי לגרוע מהוראות חוק חתימה אלקטרונית שר המשפטים ושר האוצר כאחד רשאים, אם ראו כי הדבר דרוש לצורך שמירה על עניניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, להתקין תקנות לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, בדבר - (1) תנאים נוספים על הנדרש מגורם מאשר בחוק חתימה אלקטרונית, כדי שיוכל להיות גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק זה (בחוק זה - מאשר חתימה); (2) חובותיו של מאשר חתימה, נוסף על חובותיו לפי חוק חתימה אלקטרונית; (3) דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה של מאשר חתימה, נוסף על הדרישות לפי חוק חתימה אלקטרונית. |
| 44ו. (תיקון התשס"ג) יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לדרוש ממאשר חתימה או ממי שמבקש להיות מאשר חתימה, כל הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, לשם בחינת עמידתו בהוראות לפי חוק זה. |
| 44ז. [תיקונים: התשס"ט (מס' 2), התש"ע (מס' 4), התשע"ד] (בוטל). |
| 44ט. [תיקונים: התשס"ט (מס' 2), התשע"ד, התשפ"ג] (א) מסר אלקטרוני שנשלח בהתאם להוראות סעיף 44ח לנמען, ונתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען בתום שני ימי עסקים ממועד ההגעה שצוין באישור האמור, אלא אם כן הוכח כי הנמען קיבל את המסר האלקטרוני האמור במועד מוקדם יותר. (ב) חל מועד ההגעה המצוין באישור כאמור בסעיף קטן (א) ביום ו' בשבוע, ביום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, או ביום שבתון שנקבע בחיקוק, יראו את מועד ההגעה לעניין סעיף קטן (א), כאילו חל ביום העסקים שלאחר מכן. (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), מסר אלקטרוני, שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כמשמעותו בסעיף 44יא5, שנשלח לנמען כאמור בסעיף 44ח והתקבל לגביו אישור הגעה אלקטרוני, יראו אותו כאילו הומצא לנמען במועד פתיחת האסיפה שבעניינה נערכה ההצבעה כאמור. |
| 44י. [תיקון התשס"ט (מס' 2)] (א) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר - (1) יחידים שהם בעלי תפקיד בנמען, נותני שירותים לנמען או פועלים מטעם הנמען, הרשאים לשמש מורשים לצורך גישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח של הנמען; (2) חובותיו של מורשה כאמור בפסקה (1); (3) תדירות הגישה לתיבת דואר אלקטרוני מאובטח. (ב) שר האוצר יחד עם שר המשפטים יתקינו לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, תקנות בדבר חובותיו של מאשר חתימה בקשר לתעודות אלקטרוניות המשמשות לעבודה במערכת דואר אלקטרוני מאובטח, נוסף על חובותיו לפי חוק חתימה אלקטרונית. |
| 44יא1. [תיקונים: התשע"ד, התשע"ז (מס' 4)] בסימן זה - |
| 44יא2. [תיקונים: התשע"ד, התשע"ה (מס' 2)] (א) הרשות תקים מערכת מחשב אשר תאפשר למחזיקים בניירות ערך, שחבר בורסה המציא לגביהם את המידע הנדרש בהתאם לתקנות לפי סעיפים 35יב21 ו–35טז9 ובהתאם לתקנות לפי סעיף 89 לחוק החברות לרבות כפי שהוחלו בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975, ולפי סעיף 65סג לפקודה האמורה, להצביע באסיפה באמצעות כתב הצבעה, באמצעות האינטרנט, וכן להוכיח את בעלותם בניירות הערך (בסימן זה - מערכת הצבעה אלקטרונית). (ב) לשם אבטחת הנתונים שהועברו אל מערכת ההצבעה האלקטרונית או ממנה לפי סימן זה, תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות, להנחת דעתה, הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות. (ג) הרשות תתעד פעולות שבוצעו במערכת ההצבעה האלקטרונית, את מועד ביצוען ואת זהותו של מי שביצע אותן. (ד) הרשות תגבה את מערכת ההצבעה האלקטרונית באמצעים מוגנים ומובטחים, והגיבוי יישמר בנפרד מהמערכת. (ה) הרשות תנקוט אמצעים שיבטיחו את פרטיותם של המחזיקים בניירות ערך, בשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות. |
| 44יא3 [תיקונים: התשע"ד, התשפ"ד (מס' 3)] . (א) על אף האמור בכל דין, מערכת ההצבעה האלקטרונית תהיה נפרדת מפעילות אחרת של הרשות ובלתי תלויה בה, ולא תהיה לרשות או לכל גורם אחר גישה לנתונים שהועברו אל המערכת או ממנה; הרשות או כל גורם אחר לא יעשו שימוש בנתונים כאמור, למעט לצורכי בקרה, תפעול ותחזוקה של מערכת ההצבעה האלקטרונית או אם התעורר חשד לביצוע עבירה באמצעותה. (ב) יושב ראש הרשות ימנה ממונה על אכיפת ההפרדה המבנית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה על ביצוע כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שההפרדה המבנית תקוים ושלא יועבר מידע ממערכת ההצבעה האלקטרונית או אליה אלא לפי סימן זה. (ג) יושב ראש הרשות וראש הרשות להגנת הפרטיות ימנו עובד המדינה שאינו עובד הרשות, לפיקוח על ההפרדה המבנית לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, |
| 44יא4. [תיקונים: התשע"ד, התשע"ה (מס' 2)] (א) הרשות תקבע כללים בעניינים אלה, בשים לב להוראות סעיף 44יא2: (1) אופן ההפעלה והשימוש במערכת ההצבעה האלקטרונית ומאפייני המערכת; (2) מאפייני המסר האלקטרוני שעניינו נתוני המשתמשים במערכת ההצבעה האלקטרונית כאמור בסעיף 44יא5(א) והפרטים שיש לכלול בו; (3) המאפיינים הטכניים של המידע והפרטים שחברי הבורסה נדרשים להמציא למחזיק בנייר ערך ולמערכת ההצבעה האלקטרונית, בהתאם לתקנות לפי סעיפים 35יב21 ו–35טז9 ובהתאם לתקנות לפי סעיף 89 לחוק החברות לרבות כפי שהוחלו בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975, ולפי סעיף 65סג לפקודה האמורה; (4) הממשק של חברי הבורסה מול מערכת ההצבעה האלקטרונית. (ב) כללים לפי סעיף קטן (א) אין חובה לפרסמם ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על קביעת כללים כאמור ועל מועד תחילתם. (ג) כללים לפי סעיף קטן (א) וכל שינוי בהם יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומם. |
| 44יא6. [תיקונים: התשע"ד, התשע"ה (מס' 2)] בקביעת המניין החוקי ומניין הקולות באסיפה יובאו בחשבון גם הקולות המנויים בתוצאות ההצבעה האלקטרונית, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 35יב3 ו–35טז8 והוראות סעיף 87 לחוק החברות לרבות כפי שהוחלו בסעיף 65לב לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975, לפי העניין. |
| 44יד. [תיקונים: התש"ע (מס' 4), התשע"ח] חברה בעלת רישיון זירה תעמוד, בכל עת, בתנאים הקבועים בסעיף 44יג(ב)(1), (2א), (4) ו–(5). |
| 44טז. [תיקון התש"ע (מס' 4)] (א) חברה בעלת רישיון זירה לא תעסוק בכל עיסוק נוסף מלבד ניהול הזירה. (ב) חברה בעלת רישיון זירה לא תיתן אשראי ללקוחותיה. |
| 44כה. [תיקון התש"ע (מס' 4)] מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברה בעלת רישיון זירה לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור. |
| 44ל. [תיקון התש"ע (מס' 4)] (א) ההוראות לפי פרק זה לא יחולו על אלה: (1) בנק ישראל; (2) מי שכל לקוחותיו הם מהסוגים המנויים בתוספת הראשונה וכן תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, אלא אם כן עתידות להתבצע באמצעות זירת הסוחר, עסקאות המנויות בתוספת רביעית א'. (ב) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ועם המפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941, להוסיף, בצו, לתוספת רביעית א', סוגי עסקאות נוספים. |
| 45. [תיקונים: התשנ"א, התש"ס, התשע"ז (מס' 4)] (א) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת למסחר בניירות ערך אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות סימן זה (בחוק זה - רישיון בורסה). (ב) (בוטל). |
| 45א. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] (א) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון בורסה לחברה כהגדרתה בחוק החברות, שהגישה בקשה לרישיון בורסה לפי סעיף 45ב ושמתקיימים לגביה כל אלה: (1) היא, וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו, עוסקים אך ורק בעיסוקים המותרים לבורסה לפי סעיף 45יג; (2) תקנון ההתאגדות שלה אינו כולל הוראות שיש בהן כדי לפגוע בניהולה התקין וההוגן; (3) היא התקינה תקנון כאמור בסעיף 46 והתקנון אושר בידי הרשות ושר האוצר; (4) יש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת, אמינותה, זמינותה ואבטחת המידע שבה; (5) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי סעיף 55א, אם נקבעו; (6) היא עומדת בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות שקבע שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לגבי חברות שונות המבקשות רישיון בורסה. (ב) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון בורסה יובאו בחשבון, בין השאר, עניינים אלה: (1) תכניות הפעולה של המבקשת וסיכוייה להגשימן; (2) מיומנותם של נושאי המשרה במבקשת והתאמתם לתפקידם; (3) האמצעים הכספיים של המבקשת; (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי השליטה במבקשת; (5) שיקולים הנוגעים למהימנותה של המבקשת, למהימנותו של בעל שליטה בה או למהימנותו של נושא משרה בכירה במבקשת או בבעל שליטה בה; (6) שיקולים שבטובת הציבור. |
| 45ה. [תיקונים: התשע"ז (מס' 4), התשע"ח (מס' 3א)] (א) יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון בורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה: (1) הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי; (2) חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור בסעיף 45א(א) או שהיא הפרה תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי סעיף 45ד; (3) מתקיימים לגביה הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הליכי פירוק לפי חלק שמיני א' לחוק החברות או הליכי כינוס לפי פקודת החברות; (4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה בבורסה או בבעל שליטה בה; (5) היא הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקנה את ההפרה כפי שהורה לה יושב ראש הרשות או שלא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה. (ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בורסה, של בעל שליטה בה או של נושא משרה בכירה בה או בבעל שליטה בה; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(4); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות. (ג) יושב ראש הרשות לא יבטל או יתלה רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתן לבורסה הזדמנות לטעון את טענותיה לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך, בדרך שהורה. |
| 45ח. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] מי שמחזיק אמצעי שליטה בבורסה, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף 45ז ואין בידו היתר כאמור. |
| 45יב. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] בורסה תפעל באופן תקין והוגן מתוך הבטחת עניינו של הציבור. |
| 45יד. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] בורסה לא תבצע עסקה לחשבונה העצמי, אלא בהיתר מאת הרשות. |
| 45יז. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] חבר בורסה יציין לפני לקוח המבקש לפתוח ולנהל באמצעותו חשבון ניירות ערך, שהעמלות שחברי הבורסה גובים בעד השירות מתפרסמות לפי סעיף 45טז. |
| 46. [תיקונים: התשנ"א, התשנ"ד, התש"ס, התשס"ד (מס' 2), התשס"ח (מס' 2), התשע"א (מס' 4)] (א) בתקנון הבורסה ייקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה; בלי לגרוע מהאמור יכול שייקבעו בתקנון, למטרה האמורה - (1) כללים לענין החברות בבורסה, ובכלל זה - (א) תנאי כשירות לחברות בבורסה ונוהל לקבלת חברים; (ב) תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה; (ג) חובות חברי הבורסה כלפי הבורסה וכלפי חבריה, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח; (ד) כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, ובכלל זה חובות גילוי, רישום ודיווח; (ה) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום תקנון הבורסה והנחיותיה, בידי חבריה; (ו) עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של חברי הבורסה; (ז) תנאים ונוהל להשעיית חבר הבורסה ולביטול חברות; (ח) החלת הוראות פסקאות משנה (א) עד (ז), בשינויים המחוייבים, על חברה הפועלת בתחומי הפעילות המותרים לחבר הבורסה והיא נשלטת בידי חבר הבורסה או בידי בעל שליטה בו; (2) כללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה (להלן - רישום למסחר) ובכלל זה כללים בדבר - (א) אפיוני חברה שניתן לרשום ניירות ערך שלה למסחר, מבחינת תקופת פעילותה, היקף פעילותה ותוצאותיה העסקיות, שווי נכסיה והתחייבויותיה, זיקתה לתאגידים אחרים וסיווגה לקבוצות רישום; ניתן לקבוע כללים שונים כאמור לפי סוג הפעילות הכלכלית שבה עוסקת החברה; (ב) אפיוני ניירות הערך שניתן לרשמם למסחר, מבחינת סוגם, שווים המזערי הכולל בעת הרישום, החלק המזערי שיוחזק סמוך לאחר הרישום בידי הציבור ומידת פיזורו, והמספר המרבי של הסוגים או הסדרות; (ג) היחס בין מחירם של ניירות ערך בהנפקה לבין מחירם של ניירות הערך של החברה בבורסה, אופן ביצוע ההנפקה ודרך הקצאתם של ניירות הערך המונפקים; (ד) (נמחקה); (ה) רישום למסחר של ניירות ערך שהוקצו על פי הצעה שלא לציבור; (ו) מניעה של כל עסקה או פעולה בניירות ערך בידי מחזיק או סוג מחזיקים, לתקופה שתיקבע; (ז) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יהיו מניות שנפרעו במלואן; (ח) חיוב החברה כי כל המניות בהון המוצא שלה יירשמו למסחר, וכללים לחריגה מכלל זה לגבי חברות תעשייתיות שחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969, חל עליהן; חיוב כאמור לא יחול לגבי מניות מדינה מיוחדות כאמור בסעיף 46ב(1); (ט) חיוב החברה כי כל ניירות הערך שלה יירשמו למסחר על שם חברת רישומים, וכללים לחריגה מכלל זה, לרבות לגבי חברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל וכן לגבי חברות שהתאגדו מחוץ לישראל; (3) כללים לענין המסחר בבורסה, ובכלל זה כללים בדבר - (א) מועדי המסחר; (ב) קיום מסחר בקבוצות מסחר שונות ובשיטות מסחר שונות; (ג) הפיקוח והבקרה של הבורסה על קיום הוראות תקנון הבורסה והנחיותיה, הנוגעות למסחר, ועל תקינות המסחר; (ד) תנאים ונוהל להפסקה זמנית או להגבלה של המסחר בנייר ערך או בקבוצה של ניירות ערך; (ה) ייחוד המסחר לחברי הבורסה ולמי שהבורסה אישרה, ותנאים לאישור כזה; (ו) פרסום תוצאות המסחר; (ז) תנאים ונוהל לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה בידי חבר הבורסה, בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה; (4) חובות חברה שניירות ערך שלה רשומים למסחר (להלן - חברה רשומה) ובכלל זה - (א) המשך קיום הכללים שנקבעו לרישום למסחר, גם לאחר הרישום, בשינויים הנובעים מהיות ניירות הערך של החברה רשומים למסחר; (ב) חובת מתן הודעה על סוגי אירועים ומסירת מידע לפי דרישת הבורסה; (5) תנאים ונוהל להשעיית המסחר בנייר ערך או למחיקת נייר ערך מהרישום למסחר, לרבות מחיקה ביזמת החברה הרשומה; (6) כללים לענין פרסום מידע על ידי הבורסה, ובכלל זה מידע המתייחס למסחר, לחברי הבורסה ולחברות רשומות; (7) עמלות, דמי רישום ודמי טיפול בעד שירותי הבורסה; (8) תחולת הכללים שנקבעו בתקנון על תאגיד שאינו חברה ועל יחידות של קרן סגורה כהגדרתה בחוק להשקעות משותפות, וההתאמות הנדרשות לכך. (ב) בתקנון הבורסה יכול שייקבע כי דירקטוריון הבורסה רשאי לסרב לרשום ניירות ערך למסחר בבורסה אם ראה שקיים ניגוד עניינים מהותי בין החברה לבין בעל שליטה בה או בין החברה לבין חברה בשליטת בעל השליטה, ובלבד שהחלטה כאמור תתקבל בקולותיהם של שני שלישים מחברי הדירקטוריון המשתתפים בישיבה ורשאים להשתתף בהצבעה, לאחר שניתנה לחברה הזדמנות נאותה להביא לפני הדירקטוריון את עמדתה בכתב. (ג) בתקנון הבורסה ובכל תיקון בו יכול שייקבעו הוראות מעבר להוראות שנקבעו בהם. (ד) דירקטוריון הבורסה רשאי לקבוע, באישור הרשות, הנחיות הכוללות פירוט, תנאים וסייגים לגבי כללים שנקבעו בתקנון, והכל מקום שהוסמך לכך במפורש בתקנון. |
| 46א. [תיקונים: התשמ"ח, התשנ"ב, התשע"ז (מס' 4)] (בוטל). |
| 47. [תיקונים: התשמ"ח, התש"ע (מס' 5), התשע"ז (מס' 4)] (א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה בשיפוט משמעתי, רשאי לערער על כך לבית-המשפט. (ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) שאינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה ושאינה החלטה בעניין תקנון או הנחיות, רשאי לעתור על כך למחלקה הכלכלית כמשמעותה בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; הודעה בדבר פתיחת הליך לפי סעיף קטן זה תומצא לרשות והרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה. לעניין זה, |
| 49. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] תקנון הבורסה וההנחיות שנקבעו לגבי תקנון הבורסה לפי סעיף 46(ד), וכל שינוי בהם, יפורסמו בדרך שיורה יושב ראש הרשות. |
| 50א. [תיקונים: התשס"ה, התשס"ה (מס' 4), התשס"ח, התשס"ח (מס' 2), התשע"ז (מס' 2), התשע"ז (מס' 4), התשע"ח (מס' 3א) , התשפ"ו] (א) בסעיף זה ובסעיפים 50א2 עד 50א8 - (א1) לא יפתח אדם ולא ינהל מערכת סליקה אלא ברישיון שניתן לו לפי הוראות סימן זה (בסימן זה - רישיון מסלקה). (א2) שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להעניק רישיון מסלקה לחברה שמתקיימים לגביה שניים אלה: (1) היא עומדת בתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לרבות תנאים לעניין הון עצמי, ביטוח, פיקדון וערבות, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות שונות לגבי חברות המבקשות רישיון להפעלת סוגים שונים של מערכות סליקה לפי סימן זה; (2) היא שילמה את האגרות שנקבעו לפי סעיף 55א, אם נקבעו. (א3) בהחלטה בבקשת חברה למתן רישיון מסלקה לפי סעיף קטן (א2) יובאו בחשבון, בין השאר, העניינים המנויים בסעיף 45א(ב). (א4) הוראות סעיפים 45ב ו-45ג יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת בקשה למתן רישיון מסלקה והחובה לדווח לרשות על שינוי בפרטי הבקשה או במסמכים שצורפו לה, לפי העניין. (א5) הוראות סעיף 45ד יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכות לקבוע תנאים והגבלות ברישיון מסלקה ולשנותם. (א6) הוראות סעיף 45ה יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ביטול רישיון מסלקה או התלייתו; שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות לביטול רישיון מסלקה או התלייתו. (א7) הוראות סעיפים 45ו עד 45יא ו-50(ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מסלקה. (א8) סבר יושב ראש הרשות כי אין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר, לפטור חברה מסוימת המבקשת רישיון מסלקה, מההוראות לפי פרק זה כולן או חלקן, וכן להתנות מתן פטור כאמור בתנאים. (ב) (1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם. (2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו. (ג) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור. (ג1) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה של ניירות ערך הנסלקים במסלקה, שהיא אחת מאלה, ויראו לעניין הסעיפים הקטנים האמורים את המעביר כמי שמכר את ניירות הערך בבורסה ואת הנעבר כמי שרכשם בבורסה: (1) העברה מחבר בורסה שרכש את ניירות הערך בבורסה לחבר בורסה אחר שמחזיקם בשביל מי שניירות הערך נרכשו בעבורו בבורסה; (2) העברה מחבר בורסה שמחזיק את ניירות הערך בשביל מי שניירות הערך נמכרים בעבורו בבורסה, לחבר בורסה אחר, לצורך מכירתם בבורסה. (ג2) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) יראו כרכישה בבורסה או כמכירה בבורסה, לפי העניין, גם רכישה או מכירה המהווה חלק מעסקת מכר חוזר בניירות ערך, שהוסכם כי תתבצע או כי הוקנתה זכות לבצעה, בתום תקופה שהוסכמה מראש או בהתקיים תנאי שנקבע מראש; לעניין זה, (ג3) מסלקה רשאית לקבוע, בכללי המסלקה, כי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי עסקה בניירות ערך הנסלקים במסלקה, מחוץ לבורסה, שבה משמשת המסלקה צד נגדי מרכזי, ורשאית היא לקבוע כאמור, לגבי סוגים של ניירות ערך או סוגים של עסקאות כאמור; קבעה כאמור, תפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים; לעניין זה, "צד נגדי מרכזי", בעסקה בניירות ערך - גורם המבטיח לצדדים לעסקה בניירות ערך את מימושה, בין השאר בדרך של מתן ערבות. (ד) שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה: (1) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים; (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן: (א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה; (ב) שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה; (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה: (א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו; (ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה. (ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967, בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לפי העניין או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך או הכספים אחד מאלה: (1) האמור בסעיף קטן (ד)(1); (2) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד; (3) לעניין שעבוד של ניירות ערך - ניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד. (4) נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח להקנות לאחר זכות בניירות הערך או בכספים. (ו) המסלקה רשאית לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתה לממש את השעבוד; המסלקה תמסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו. (ז) המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו–(ו). (ח) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, חוק המשכון, התשכ"ז-1967, חוק החברות וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך או בכספים; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר. (ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004, היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין. |
| 50א2. (תיקון התשע"ז) הוראת סליקה תתקבל במסלקה במועד, בדרך ובהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בכללי המסלקה. |
| 50א4. [תיקונים: התשע"ז, התשע"ח (מס' 3א), התשפ"ו] (א) בסעיף זה - (ב) על אף האמור בכל דין, מתנהלים לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, יחולו הוראות אלה: (1) כל הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה, שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע, תהיה תקפה ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה; (2) המסלקה רשאית לבצע כל פעולת סליקה הקשורה במישרין או בעקיפין להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה פעולה בהתאם לכללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה לרבות מימוש נכס משועבד כאמור, ולעניין זכות קיזוז או זכות עיכבון לרבות מימושן, גם לאחר המועד הקובע; (3) כל פעולת סליקה כאמור בפסקה (2) שבוצעה במסלקה בהתאם לכללי המסלקה, תהיה תקפה, ולא יהיה ניתן להורות על ביטולה גם אם בוצעה לאחר המועד הקובע, וגם אם החיוב שנוצר לחבר המסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, בקשר להוראת הסליקה, נוצר לאחר המועד הקובע. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאית מסלקה, בכללי המסלקה, לפעול לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, באחת מאלה: (1) לקבוע מועד מוקדם מהמועד הקובע, שלהוראת סליקה כאמור שהתקבלה לאחריו לא יהיה תוקף; (2) לקבוע כי לא תבצע הוראת סליקה כאמור אף אם התקבלה במסלקה לפני המועד הקובע. (ד) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בהסדרים לסיום מוקדם, בהסדרים לחישוב נטו, בהסדרים לקביעת שווי הוגן או בהסדרים לקביעת זכויות, חיובים ודרכי התחשבנות המשמשים בעת ביצוע הסדרים לחישוב נטו, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים. (ה) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע - (1) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין שעבוד נכס לטובת המסלקה, ובכלל זה לעניין מימושו של הנכס המשועבד כאמור, והכול ובלבד שהשעבוד נוצר עד המועד הקובע; (2) בתוקפם של כללי מסלקה לעניין קיזוז או עיכבון, ובכלל זה מימוש זכות קיזוז או מימוש זכות עיכבון בידי המסלקה; והכול בקשר להוראת סליקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים. לעניין זה, הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא יחולו על מסלקה לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והמסלקה תהיה רשאית להיפרע את חובה וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את הקיזוז, בדרך שהיתה רשאית לממשם לולא התנהלו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק כאמור . (ו) אין בדיני חדלות פירעון או פירוק כדי לפגוע בתוקפם של כללי מסלקה לעניין השעיית חבר המסלקה מחברותו במסלקה, ביטול חברותו במסלקה, חסימה של חבר המסלקה ממתן הוראות סליקה או הפסקה, לרבות הפסקה זמנית, במתן שירותים לחבר מסלקה, כולם או חלקם, ובלבד שהכללים האמורים פורסמו באתר האינטרנט של המסלקה, ובאין אתר כאמור - באתרי האינטרנט של הבורסות שהמסלקה נותנת להן שירותים. (ז) על אף האמור בסעיף 50א3(ב), חיוב שבשלו התקבלה במסלקה הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או פירוק, ייחשב לחיוב שקוים לפי הוראות הסעיף האמור רק אם הוראת הסליקה התקבלה במסלקה עד המועד הקובע. (ח) בית המשפט או בעל תפקיד לא יפעיל סמכות הנתונה לו על פי דין במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב, ובין השאר לא יפעיל בית משפט סמכות למתן צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או סעד זמני ולא יפעיל בעל תפקיד סמכות לוותר על נכס מכביד לפי כל דין, באופן שיש בו כדי להביא לאחת או יותר מאלה: (1) פגיעה בתוקפה של הוראת סליקה הנוגעת לחבר המסלקה שהתקבלה במסלקה עד המועד הקובע; (2) פגיעה בביצועה של פעולת סליקה הקשורה, במישרין או בעקיפין, להוראת סליקה כאמור בפסקה (1), או מניעת ביצועה של פעולה כאמור; (3) פגיעה בתוקפה של פעולת סליקה כאמור בפסקה (2), שבוצעה בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם הפעולה בוצעה לאחר המועד הקובע; (4) פגיעה במימוש שיעבוד של נכס או מימוש של זכות קיזוז או זכות עיכבון בידי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, וזאת אף אם המימוש בוצע לאחר המועד הקובע. הוראות חלק שמיני א' לחוק החברות או חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא יחולו לעניין חוב של חבר מסלקה כלפי מסלקה או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שנתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במשא ומתן לגיבוש הסדר חוב ואף אם ניתן לגבי חבר המסלקה צו עיכוב הליכים זמני. |
| 50א5. [תיקונים: התשע"ז, התשע"ח (מס' 3א)] (א) ניתן לגבי חבר המסלקה צו פירוק צו, לפתיחת הליכים, או נפתחו לגביו הליכים לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, טעון המשך פעילותו של חבר המסלקה, במסלקה, אישור מאת המסלקה ויושב ראש הרשות; במתן אישור כאמור רשאים המסלקה ויושב ראש הרשות לשקול, בין השאר, את יכולתו של חבר המסלקה לקיים את כללי המסלקה. (ב) אישרו המסלקה ויושב ראש הרשות את המשך פעילותו של חבר המסלקה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיפים 50א2 עד 50א4 לגבי הוראת סליקה הנוגעת לחבר מסלקה כאמור שהתקבלה במסלקה לאחר המועד הקובע, ולגבי כל פעולת סליקה הקשורה אליה, כאילו התקבלה ההוראה האמורה במסלקה לפני המועד הקובע. |
| 50א6. [תיקונים: התשע"ז, התשע"ח (מס' 3א), התשפ"ו] (א) המגיש לבית משפט בקשה לצו פירוק, לצו לפתיחת הליכים, לצו עיכוב הליכים זמני או לפתיחה בהליכים לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לגבי חבר מסלקה, או בקשה למינוי כונס נכסים לפי הוראות סעיף 194 לפקודת החברות לגבי נכסיו של חבר המסלקה או חבר מסלקה המוסר הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי פרק ד' לחלק י' לחוק האמור, ימציא העתק מהבקשה או מההודעה למסלקה ולרשות מיד עם הגשתה. (ב) נפתחו לגבי חבר מסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק או ניתן לגבי חבר מסלקה צו פירוק, צו לפתיחת הליכים, צו עיכוב הליכים זמני או צו למינוי כונס נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך מבקש הצו, מיד, למסלקה ולרשות וימציא להן העתק מהצו; המסלקה תודיע על כך לחברי המסלקה, בהתאם לכללי המסלקה, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור. (ג) הרשות תהיה צד לכל הליך המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון או פירוק לגבי חבר מסלקה ולכל הליך של מינוי כונס נכסים לפי סעיף 194 לפקודת החברות לגבי נכסיו של חבר מסלקה, והיא רשאית להשמיע את דברה בכל הליך כאמור; בית המשפט לא יקיים דיון בהליך כאמור אלא לאחר שנוכח כי הומצאה הזמנה לרשות. (ד) (1) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין בקשה או הליך המתנהל לגבי חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי, אלא אם כן הורה נגיד בנק ישראל אחרת. (2) הוראת פסקה (1) לא תחול לעניין הודעה על צו פירוק או צו לפתיחת הליכים או צו עיכוב הליכים זמני כאמור בסעיף קטן (ב) שהוצא בעניינו של חבר מסלקה שהוא תאגיד בנקאי. |
| 50א8. [תיקונים: התשע"ז, התשע"ח (מס' 3א)] (א) בסעיף זה - (ב) (1) על אף האמור בחוק אכיפת פסקי חוץ, בית המשפט לא יכריז על פסק חוץ אשר ניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר לגבי חבר מסלקה כפסק אכיף, ולא יכיר בפסק חוץ כאמור, ובכלל זה לא יכיר בתוקף פעולה שביצע מי שהתמנה במסגרת הליך כאמור או בקשר אליו, מכוח סמכותו לפי פסק החוץ, אם מתקיים אחד מאלה: (א) אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות סעיף 50א4; (ב) אילו היו מתנהלים לגבי חבר המסלקה הליכי חדלות פירעון או פירוק, לא היו בית המשפט או בעל תפקיד מוסמכים להפעיל את הסמכות הנתונה להם על פי דין במסגרת אותם הליכים, כאמור בסעיף 50א4(ח); (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין פסקי חוץ שישראל התחייבה בהסכם עם מדינת חוץ או באמנה רב-צדדית לאכוף או להכיר בהם. |
| 50ב. [תיקונים: התשס"ח, התשע"ז, התשע"ז (מס' 4), התשע"ח (מס' 3א)] (א) מסלקה תהיה אחראית למילוי התנאים והדרישות החלים לגביה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה: (1) גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה או מערכת הסליקה, ובכלל זה לעניין המשך החברות במסלקה של חבר מסלקה שמתנהלים נגדו הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או חלק שמיני א' לחוק החברות, ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים; שינוי של כללים לעניין החברות במסלקה שגובשו לפי פסקה זו טעון אישור של הרשות; (1א) גיבושם של כללים לעניין עמלות, דמי רישום או דמי טיפול בעד השירותים שנותנת המסלקה; (2) הפעלת מערכת הסליקה באופן שיבטיח את יציבותה, את יעילותה ואת תפקודה התקין; (3) קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים במסלקה, למניעתם ולהגבלתם; (4) קיומם של הסדרי גיבוי במערכת הסליקה למקרה חירום. (ב) (1) מסלקה תאפשר לכל בורסה או חבר מסלקה (בסעיף זה - משתמש) וכן לכל אדם אחר שאינו משתמש (בסעיף זה - לקוח) לקבל ממנה שירותים, ולא תסרב סירוב בלתי סביר להעניק שירותים כאמור. (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקה מסוימת ממתן שירות למשתמש או ללקוח, לאחר שנתן לאותו משתמש או לאותו לקוח הזדמנות להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, ורשאי יושב ראש הרשות לפטור מסלקות ממתן שירות ללקוח בנסיבות שעליהן יורה. |
| 50ב1. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] בסימן זה - |
| 50ב2. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] הוראות סימן זה יחולו נוסף על הוראות חוק החברות. |
| 50ב3. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] (א) דירקטוריון של בורסה (בסימן משנה זה - הדירקטוריון) יכלול חמישה עשר חברים לכל היותר ורוב חבריו יהיו דירקטורים בלתי תלויים. (ב) הדירקטוריון יכלול שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, שימונו בידי האסיפה הכללית, לפי המלצת ועדת האיתור. (ג) היתה בורסה חייבת במינוי דירקטורים חיצוניים לפי הוראות סעיף 239(א) לחוק החברות, ימונו הדירקטורים החיצוניים מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדת האיתור, וההוראות לפי סעיף 50ב5 יחולו עליהם נוסף על ההוראות לפי חוק החברות. (ד) הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון. (ה) לא עמד הרכב הדירקטוריון בדרישות כל דין, רשאי הדירקטוריון למנות, באופן מיידי, דירקטורים כנדרש לשם השלמת הרכב הדירקטוריון בהתאם להוראות לפי סעיף זה; דירקטור שמונה בידי הדירקטוריון לפי הוראות סעיף קטן זה יכהן עד כינוסה של האסיפה הכללית הבאה של הבורסה. (ו) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הרכב הדירקטוריון. |
| 50ב4. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] (א) עובד של הבורסה או מי שמועסק על ידי הבורסה או על ידי חברה קשורה לבורסה, למעט העסקה כדירקטור בחברה כאמור, לא ימונה ולא יכהן כדירקטור בבורסה. (ב) הוראות סעיפים 224א, 224ב, 226 ו-226א לחוק החברות, החלות לעניין מינוי דירקטור בחברה ציבורית, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מינוי דירקטור בבורסה. |
| 50ב5. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] (א) כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה יחיד שהוא בעל כשירות מקצועית בהתאם לתנאים ולמבחנים שנקבעו לפי סעיף 240(א1)(2) לחוק החברות, ובלבד שדירקטור בלתי תלוי אחד לפחות יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, בהתאם לאותם תנאים ומבחנים. (ב) לא ימונה לדירקטור בלתי תלוי בבורסה ולא יכהן כדירקטור כאמור מי שבמועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי מתקיים לגביו אחד או יותר מאלה: (1) הוא חבר בורסה או בעל שליטה בחבר בורסה; (2) הוא בעל עניין מכוח החזקת מניות בתאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה; (3) הוא בעל עניין בבורסה או בחבר בורסה; (4) הוא בן משפחה של חבר בורסה, של נושא משרה בבורסה או בחבר בורסה, של בעל שליטה בבורסה או בחבר בורסה או של מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה; (5) יש לו זיקה לחבר בורסה, לנושא משרה בחבר בורסה, לתאגיד בשליטת חבר בורסה או לבעל שליטה בחבר בורסה או מי שנותן שירותים בשכר דרך קבע לאחד מאלה או לבורסה; ואולם לא יראו דירקטור במסלקה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי בבורסה, וכן לא יראו דירקטור בבורסה כבעל זיקה לעניין מינוי כדירקטור בלתי תלוי במסלקה, רק בשל כהונתם כאמור; בפסקה זו, "זיקה" - כהגדרתה לפי סעיף 240(ב) לחוק החברות. (ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם הרשות, רשאי לקבוע בתקנות דרישות נוספות לכשירות דירקטור בלתי תלוי בבורסה. |
| 50ב9. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי הבורסה, ויקיים שתים עשרה ישיבות בשנה, לפחות. |
| 50ב10. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] (א) נוסף על תפקידיו לפי סעיף 92 לחוק החברות, אחראי דירקטוריון בורסה לקביעת נהלים להסדרת פעילות הבורסה לפי סעיף 45טו, ולהבטחת יישומם, וכן - (1) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שמירה על יציבות הבורסה; (2) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח שהבורסה מתנהלת באופן תקין והוגן; (3) יאשר את הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה; (4) ינקוט אמצעי בקרה ופיקוח מתאימים כדי להבטיח את ציות חברי הבורסה לכללים שנקבעו בתקנון הבורסה; (5) ימנה מבקר פנימי לבורסה לפי הוראות סעיף 50ב15; (6) ידון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות הבורסה או לבקרה ולפיקוח על פעילותה. (ב) סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי של הבורסה. |
| 50ב12. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] (א) הדירקטוריון ימנה מבין חבריו ועדת תגמול שתמלא את התפקידים המנויים בסעיף 118ב לחוק החברות. (ב) הוראות סעיף 50ב11(ב) עד (ד) ו–(ו) יחולו לעניין ועדת התגמול, בשינויים המחויבים. (ג) הדירקטוריון רשאי לקבוע כי ועדת ביקורת תשמש גם ועדת תגמול. |
| 50ב13. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] (א) תוקם ועדה לאיתור מועמדים לכהונת דירקטור בלתי תלוי בבורסה (בסימן זה - ועדת האיתור); הוועדה תכלול שלושה חברים, והם: (1) שופט שמינה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש; (2) יושב ראש הדירקטוריון, ואם לא מכהן יושב ראש דירקטוריון - דירקטור בלתי תלוי שמינה יושב ראש הרשות; (3) איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או מי שהיה איש סגל כאמור, שמינה יושב ראש הרשות. (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדת האיתור לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) מי שאינו כשיר להתמנות לדירקטור בלתי תלוי בבורסה לפי סעיף 50ב5(ב) או (ג). (ג) ועדת האיתור תמליץ לאסיפה הכללית של הבורסה על שני מועמדים לפחות לכל משרה פנויה לכהונת דירקטור בלתי תלוי, כנדרש לשם השלמת המספר המזערי של דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות סעיף 50ב3(ב). (ד) ועדת האיתור תקבע את נוהלי עבודתה ואת סדרי דיוניה. (ה) חבר ועדת האיתור לא ייחשב למחזיק באמצעי שליטה בבורסה או לשולט בבורסה רק בשל חברותו בוועדת האיתור וועדת האיתור לא תיחשב למחזיקה באמצעי שליטה בבורסה או לבעלת שליטה בבורסה. |
| 50ב15. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] הוראות פרק רביעי לחלק הרביעי בחוק החברות יחולו, בשינויים המחויבים, על בורסה כאילו היתה חברה ציבורית. |
| 50ב17. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] הוראות פרק חמישי לחלק השישי בחוק החברות יחולו על בורסה שאינה חברה ציבורית כאילו היתה חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב כהגדרתה בחוק האמור. |
| 50ב19. [תיקון התשע"ז (מס' 4)] (א) הוראות סימן משנה ב' בסימן ד', למעט סעיפים 50ב7(א), 50ב11(ה), 50ב13 ו-50ב16 יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) על אף האמור בסעיף 50ב3(א), לא תחול הדרישה שרוב חברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים; (2) על אף האמור בסעיף 50ב3(ב), יכלול דירקטוריון מסלקה שלושה דירקטורים בלתי תלויים לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור; (3) על אף האמור בסעיף 50ב8, יכהן בכל ועדת דירקטוריון מסלקה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון, דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות, ולא תחול הדרישה לעניין מינויו לפי המלצת ועדת האיתור; (4) על אף האמור בסעיף 50ב9, יתכנס דירקטוריון מסלקה לישיבות לפי צורכי המסלקה ויקיים ארבע ישיבות בשנה, לפחות; (5) על אף האמור בסעיף 50ב11(ב) עד (ד) - (א) לא תחול הדרישה שבסעיף 50ב11(ב) שלפיה יהיו חברים בוועדת הביקורת שלושה לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים שמונו לפי המלצת ועדת האיתור כאמור בסעיף 50ב13(ב); (ב) יושב ראש ועדת הביקורת ייבחר בידי הוועדה מבין הדירקטורים הבלתי תלויים, ולא תחול הדרישה שבסעיף 50ב11(ג) לעניין מינויים לפי המלצת ועדת האיתור; (ג) לא תחול הדרישה שבסעיף 50ב11(ד) לעניין המניין החוקי בוועדת הביקורת, שלפיה אחד לפחות מבין הדירקטורים הבלתי תלויים הנוכחים בישיבת ועדת הביקורת מונה לפי המלצת ועדת האיתור; (6) יקראו את סעיף 50ב12(א) כך שבסופו יבוא "בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים של המסלקה". (ב) דירקטוריון מסלקה רשאי להחליט על חלוקה כאמור בסעיפים 307 ו-308 לחוק החברות רק אם אין בכך כדי לפגוע ביציבותה של המסלקה או בניהולה התקין וההוגן. |
| 50ג. [תיקונים: התשס"ח, התשע"ז, התשע"ז (מס' 4), (מס' 5)] (א) הרשות תבצע בקרה על מסלקה כדי לוודא את יציבותה ויעילותה של מערכת הסליקה כאמור בסעיף 10 לחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008; לשם כך תבחן, בין השאר, את עמידת המסלקה בהוראות סעיף 50ב וסעיף זה, ואת נאותות כללי המסלקה. (ב) ראתה הרשות, כי מסלקה אינה מקיימת חובה מחובותיה לפי סעיף 50ב, רשאית היא, לאחר שנתנה למסלקה ולחברי המסלקה הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות למסלקה, לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שתורה, ובין השאר להורות לה להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות סעיף 50ב או להפעיל את מערכת הסליקה בהתאם להוראות הסעיף האמור. (ג) לא קיימה המסלקה הוראה שנתנה לה הרשות לפי סעיף קטן (ב) להתקנת כללים או לשינוים, רשאית הרשות להתקינם או לשנותם בעצמה; התקינה או שינתה הרשות כללים לפי סעיף קטן זה, תודיע על כך למסלקה ותפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור או הודעה על כך, באתר האינטרנט של הרשות; המסלקה תודיע על התקנה או שינוי של הכללים לחברי המסלקה בהתאם לכללי המסלקה; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שייקבע בפרסום או בהודעה כאמור. (ד) יושב ראש הרשות או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מהמסלקה או מחבר מסלקה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לרשות לצורך ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במסלקה, ומידע בדבר כללי המסלקה, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות מחבר המסלקה, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת יושב ראש הרשות לביצוע ההוראות לפי סעיף זה. (ד1) הוראות סעיף 51 יחולו לעניין מסלקה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור, המילים (ה) בסעיף זה, |
| 52. [תיקונים: התש"ס, התשע"ז (מס' 4)] בפרק זה |
| 52ג. [תיקונים: התשמ"א, התשנ"ח, התשע"א (מס' 2)] (א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים. (ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע באותו סעיף. |
| 52ד. [תיקונים: התשמ"א, התשנ"ח, התשע"א (מס' 2)] (א) לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה. (ב) העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנתיים או קנס בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד - קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע באותו סעיף. |
| 52ז. [תיקונים: התשמ"א, התשמ"ח, התשס"ז, התשע"א (מס' 2), התשע"ח (מס' 3א)] (א) לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי סעיף 52ג(א), 52ד או לפי סעיף 52ח, אם הוכיח אחת מאלה: (1) המטרה היחידה של העסקה שעשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש (2) העסקה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או לשם מימוש בטוחות; (3) העסקה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום; (4) מטרת השימוש במידע פנים לא היתה, או בעיקרה לא היתה, עשיית ריווח או מניעת הפסד לעצמו או לאחר; (5) הוא התקשר בעסקה בקשר לניירות ערך של החברה שעל אודותיה יש לו מידע פנים או בקשר לניירות ערך אחרים שניירות ערך של החברה הם נכס בסיס שלהם כשלוחו של אחר, בלא שהפעיל את שיקול דעתו ובלא שמסר מידע או חוות דעת שהיה בהם כדי להביא להתקשרות בעסקה; (6) העסקה שעשה היא עסקה מחוץ לבורסה עם אדם שגם בידו היה מצוי מידע הפנים; (7) העסקה נעשתה בעד איש הפנים על ידי נאמן הפועל על דרך של נאמנות עיוורת; לענין זה, (8) (בוטלה); (9) בנסיבות הענין היתה הצדקה לביצוע העסקה. (ב) לא ישא תאגיד באחריות פלילית לפי פרק זה ולא יחוב לפי סעיף 52ג(א), 52ד או לפי סעיף 52ח, אף על פי שלדירקטור שלו או לעובדו יש גישה למידע פנים או שמצוי בידו מידע פנים הנוגע לתאגיד שנייר הערך שלו או נייר ערך אחר שנייר ערך של החברה הוא נכס בסיס שלו הוא נושא העסקה או חוות הדעת, אם הוכיח שלא הדירקטור או העובד שבידו המידע החליט להתקשר בעסקה או לתת את חוות הדעת ושיש הסבר סביר לביצוע העסקה או למתן חוות הדעת. |
| 52י. (תיקון התשמ"א) שום עסקה לא תהא בטלה משום כך בלבד שביצועה מהווה עבירה על הוראות פרק זה. |
| 52יד. (תיקון התשמ"ח) במידה ששנים או יותר אחראים לפי סעיפים 52יא עד 52יג, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין. |
| 52יד1. [תיקונים: התשע"א, התשע"ח (מס' 3א), התשפ"ו] (א) בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא לאחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה - (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה: (1) נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת תכנית לשיקום כלכלי לפי חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הסדר חוב שאושר לפי חלק י' לחוק האמור; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות ההתחייבות; (2) בעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות משעה שהונפקו לראשונה. |
| 52יז. [תיקון התשע"א (מס' 2)] מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשות, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה. |
| 52כב. [תיקון התשע"א (מס' 2)] עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 52יח(ב)(1). |
| 52כג. [תיקונים: התשס"ז (מס' 2), התשפ"ד] (א) הרשות רשאית, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליטה על הפחתתו לפי סעיף 52כ(ב), ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים. (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת ריבית שקלית, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; בחוק זה - "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה; "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשות על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות סעיף 52כד. |
| 52כד. [תיקונים: התשע"א (מס' 2), התשפ"ד] לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה עד תשלומו ויחולו הוראות החוק האמור, בשינויים המחויבים. |
| 52כה. [תיקון התשע"א (מס' 2)] עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה). |
| 52כו. [תיקונים: התשע"א (מס' 2), התשפ"ד] (א) אין בהגשת עתירה על דרישת תשלום לפי פרק זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה או את הגשת הדוח המיידי לפי סעיף 52כז, אלא אם כן הסכימה לכך הרשות או אם בית המשפט הורה על כך. (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. |
| 52כח. [תיקונים: התשע"א (מס' 2), התשפ"ד] (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה. (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, לא תטיל עליו הרשות עיצום כספי לפי פרק זה, ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית, עד יום החזרתו ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. |
| 52כט. [תיקון התשע"א (מס' 2)] נמסרה למפר דרישת תשלום לפי פרק ח'3, לא יחל הליך בירור הפרה ולא ייפתח הליך אכיפה מינהלי, לפי פרק ח'4, בשל המעשה שבשלו נמסרה דרישת התשלום. |
| 52ל. 11 [תיקון התשע"א (מס' 2)] (א) שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית ואת התוספת השישית, ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי התוספת השישית לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין: (1) לעניין תאגיד מדווח, תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור, חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה בפרק ז'3, או מסלקה כהגדרתה בסעיף 50א - 1,286,000 שקלים חדשים; (2) לעניין תאגיד שהוא חתם - 412,000 שקלים חדשים; (3) לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים - 2,572,000 שקלים חדשים; (4) לעניין תאגיד אחר או יחיד - 15,000 שקלים חדשים. (ב) הוראות סעיף 52כא(ב) ו–(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסכומים האמורים בסעיף קטן (א). |
| 52לא. [תיקונים: התשע"א (מס' 2), התשע"ב, התשפ"ב, התשפ"ג] בסימן זה, (5) הפרה כהגדרתה בסעיף 50 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום. |
| 52לו. [תיקון התשע"א (מס' 2)] שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר תשלום גמול לחבר הוועדה, שאינו עובד הרשות או עובד המדינה, בעד השתתפותו בישיבות הוועדה ובעד העבודה הנלווית לישיבות כאמור. |
| 52מ. [תיקון התשע"א (מס' 2)] (א) מותבי הוועדה לא יהיו קשורים לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר כשרות עדים כאמור בסעיפים 3 עד 5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובדבר ראיות חסויות כאמור בסעיפים 48 עד 51 לפקודה האמורה, והיא תשקול לפי אומד דעתה את חומר הראיות שהובא לפניה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורה וילד וכן בני זוג, כשרים להעיד האחד לחובת משנהו אם שניהם בעלי עניין באותו תאגיד או נושאי משרה בו. |
| 52מא. [תיקון התשע"א (מס' 2)] הוראות סעיף 13 יחולו על חברי הוועדה, לעניין דיוני הוועדה והחומר המוגש לה או לחבריה מכוח היותם חברי הוועדה. |
| 52מג. [תיקונים: התשע"א (מס' 2), התשע"ב] (א) היה לחוקר יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו לאדם שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, המורה לו להציג לאותו חוקר או לחוקר אחר את החפץ או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו; (2) לזמן כל אדם שלדעת החוקר עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו, של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר שיתואם עמו; (3) (א) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, ולחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו; הוראות סעיף 56ב(ג) עד (ט) יחולו לעניין חיפוש ותפיסה לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ה)(1), במקום "הוגש כתב אישום בהליך" יקראו "נפתח הליך אכיפה מינהלי לפי סימן ב' בפרק ח'4". (ב) לא יינתן צו כאמור בפסקה זו אלא בהתקיים אחד מאלה: (1) חוקר או עובד הרשות דרש מאדם להציג לו חפץ או מסמך לפי סעיף 56א(א) או לפי צו בהתאם לפסקה (1), והוא לא הציגם; (2) דרישה כאמור בפסקת משנה (1) היתה עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או פגיעה בה. (ב) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2), יודיע לו החוקר בטרם הוא נשאל, מהם המעשים אשר ביחס להפרתם הוא נשאל; הודע לו כאמור, עליו להשיב לשאלות שנשאל; ואולם תשובותיו ביחס למעשים שהודע לגביהם לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים נגד אותו אדם. (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת חוקר, לצוות על הבאתו לפני חוקר או להטיל עליו עונש בשל אי–ציות, כאמור בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (בחוק זה - חוק בתי המשפט), כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב. |
| 52מח. [תיקון התשע"א (מס' 2)] מפר שנמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי, רשאי לטעון את טענותיו לעניין זה, בכתב, לפני המותב, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. |
| 52מט. [תיקון התשע"א (מס' 2)] (א) מפר זכאי להיות נוכח בכל דיוני המותב בהליך. (ב) מפר שטען את טענותיו, בכתב, לפני המותב, בהתאם להוראות סעיף 52מח, זכאי להשמיע את טענותיו לפני המותב. (ג) המותב רשאי, בנסיבות מיוחדות, לרבות לבקשת המפר, לזמן אנשים נוספים, להופיע לפניו ולמסור לו מידע הדרוש לו לצורך קבלת החלטתו; המפר יהיה זכאי להיות נוכח בדיון שאליו זומן אדם כאמור, לקבל את המידע כאמור ולהשמיע את טענותיו לפני המותב. (ד) זומן אדם לפי הוראות סעיף קטן (ג) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת המותב, לצוות על הבאתו או להטיל עליו עונש בשל אי–ציות, כאמור בסעיף 73 לחוק בתי המשפט, כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב. (ה) נפגע ההפרה לא יהיה צד בהליך, ואולם המותב רשאי להזמינו להופיע לפניו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג). |
| 52נג. 12 [תיקון התשע"א (מס' 2)] (א) מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין: (1) לעניין הפרה המנויה בחלק א' של התוספת השביעית - 2,572,000 שקלים חדשים לתאגיד, 32,000 שקלים חדשים ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו–514,000 שקלים חדשים ליחיד אחר; (2) לעניין הפרה המנויה בחלק ב' של התוספת השביעית - 3,858,000 שקלים חדשים לתאגיד, 32,000 שקלים חדשים ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו–772,000 שקלים חדשים ליחיד אחר; (3) לעניין הפרה המנויה בחלק ג' של התוספת השביעית - 6,431,000 שקלים חדשים לתאגיד, ו–1,286,000 שקלים חדשים ליחיד. (ב) הוראות סעיפים 52כא, 52כד ו–52כה יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בסעיף 52כא - (1) בסעיף קטן (א), במקום "ביום מסירת דרישת התשלום" יקראו "ביום מתן ההחלטה", במקום "על דרישת תשלום" יבוא "על החלטה לפי פרק ח'4", במקום "לפי סעיף 52כו" יבוא "לפי החלטת בית משפט" ובמקום הסיפה החל במילים "שבו הרשות הסכימה" יבוא "שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים בתוספת השישית" יקראו "סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)". |
| 52נד. [תיקון התשע"א (מס' 2)] (א) מותב רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - הממונה), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה הממונה: (1) אם הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי סעיף 52נג - בשיעור הגבוה מבין אלה: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מן ההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר; (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה; (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי סעיף 52נג - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה. (ב) הוראות סעיף 52כד יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין תשלום לפי סעיף זה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה). (ג) הממונה יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה. (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר - (1) מינוי הממונה, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו; (2) האופן שבו על הממונה למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יערוך בירור של שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו; (3) שכרו והוצאותיו של הממונה. |
| 52נו. [תיקונים: התשע"א (מס' 2), התשע"ד (מס' 4), התשע"ז (מס' 4), התשפ"ב, התשפ"ג] (א) מצא המותב כי מפר שהפר הוראה המנויה בחלק ג' של התוספת השביעית, אינו ראוי לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מהגופים המפורטים להלן (בסעיף זה - גוף מפוקח), רשאי הוא לקבוע כי לא יהיה רשאי לכהן כנושא משרה בכירה במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט - על חמש שנים, ממועד כניסתה לתוקף של ההחלטה: (1) תאגיד שהוא בעל רישיון לפי חוק הייעוץ; (2) מנהל קרן או נאמן כמשמעותם בסעיף 4 לחוק להשקעות משותפות; (3) תאגיד מדווח; (4) חתם; (5) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה בפרק ז'3; (6) חברת דירוג כהגדרתה בחוק הדירוג; (7) בורסה ומסלקה; (8) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי; (9) חברת תשלומים; (10) בעל רישיון ייזום בסיסי. (ב) קביעה לפי סעיף זה יכול שתהיה לעניין גוף מפוקח מסוים, סוג מסוים של גוף מפוקח או כלל הגופים המפוקחים. |
| 52נז. [תיקונים: התשע"א (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ג] מותב רשאי, לגבי הפרה של הוראה המנויה בחלקים ב' או ג' של התוספת השביעית - (1) להתלות, לתקופה קצובה שאינה עולה על שנה, רישיון לניהול זירת סוחר או היתר שליטה בחברה בעלת רישיון זירה שניתן למפר לפי חוק זה, רישיון שניתן למפר לפי חוק הייעוץ, אישור לשמש כמנהל קרן או כנאמן או היתר להחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן שניתנו למפר לפי חוק השקעות משותפות, רישיון למתן שירות מידע פיננסי, רישיון שירותי תשלום, היתר שליטה בחברת תשלומים או רישיון ייזום בסיסי שניתנו למפר לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום או היתר שליטה בבעל רישיון כאמור שניתנו למפר לפי חוק שירות מידע פיננסי או להעביר חתם למעמד לא פעיל במרשם חתמים שנקבע לפי סעיף 56(ג) ((להלן - התליה); ואולם הארכת התליה לפי פסקה זו לתקופה העולה על שנה טעונה אישור בית משפט; (2) לבטל, באישור בית המשפט, רישיון, אישור או היתר כאמור בפסקה (1), שניתנו למפר. |
| 52סא. [תיקון התשע"א (מס' 2)] (א) עתירה מינהלית כאמור בסעיף 42ה לחוק בתי המשפט, על החלטת המותב כאמור בסעיף 52נא, תוגש בתוך 45 ימים מיום שקיבל את החלטת המותב. (ב) הוגשה עתירה על החלטת המותב, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת המותב, לבטלה או לשנותה. |
| 52סב. [תיקון התשע"א (מס' 2)] פנייה לאישור בית משפט לפי סעיפים 52נא(ב), 52נו ו–52נז תהיה למחלקה הכלכלית כמשמעותה בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט. |
| 52סה. [תיקונים: התשע"א (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ג] (א) זומן המפר לבירור הפרה לפי סעיף 52מג(א)(2) או נמסרה לו הודעה על פתיחה בהליך מינהלי לפי סעיף 52מו, לא יוגש בשל המעשה המהווה את ההפרה כתב אישום נגד המפר, וכן לא יוטל על המפר בשל המעשה כאמור עיצום כספי לפי פרק ח'3. (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירת ניירות ערך, עבירה כהגדרתה בסעיף 29 לחוק הייעוץ, עבירה כהגדרתה בסעיף 63(ג) לחוק שירות מידע פיננסי, עבירה כהגדרתה בסעיף 43(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום ועבירה כהגדרתה בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות בנאמנות, לא ייפתח הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה: (1) פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין; (2) החשוד הועמד לדין אך יושב ראש הרשות, בהתייעצות עם פרקליט מחוז, שוכנע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפתיחת הליך מינהלי בשל המעשים נושא העבירה או להסדר כאמור בסימן א' בפרק ט'1, ובלבד שאם נפתח הליך מינהלי בנסיבות כאמור, בהחלטת המותב או בהסדר כאמור בסימן א' בפרק ט'1, לא יהיה ניתן להטיל על המפר אלא אמצעי אכיפה כאמור בסעיפים 52נו או 52נז. |
| 52סו. [תיקונים: התשע"א (מס' 2), התשע"ו (מס' 2), (מס' 6)] (א) יושב ראש הרשות יידע את המפקח על הבנקים על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי, או את הממונה על החלטתו לפתוח בהליך בירור מינהלי נגד נושא משרה בכירה בגוף מוסדי. (ב) הוחלט על פתיחת הליך אכיפה מינהלי נגד נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, בקשר עם הפרה שניתן להטיל בשלה אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה כאמור בסעיף 52נו, בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי, לפי העניין, יודיע על כך יושב ראש הרשות למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, ולגבי נושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח - ישמע את עמדתם של המפקח על הבנקים או הממונה, לפי העניין. (ג) למפקח על הבנקים או לממונה, לפי העניין, תהיה הזדמנות נאותה לטעון לפני המותב הדן בהפרה בטרם תתקבל החלטה על הטלת אמצעי אכיפה של איסור כהונה כנושא משרה בכירה בתאגיד בנקאי או במבטח, לפי העניין. (ד) בסעיף זה - |
| 52סח. [תיקון התשע"א (מס' 2)] |
| 53. [תיקונים: התשל"ח (מס' 2), התשמ"א, התשמ"ח, התשנ"א, התשנ"ז, התש"ס, התש"ס (מס' 2), (מס' 3), התשס"ד (מס' 2), התשס"ט, התש"ע (מס' 4), התשע"א (מס' 2), התשע"ב (מס' 4), התשע"ו (מס' 2), התשע"ז (מס' 4), התשע"ח] (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור באותו סעיף: (1) הפר את הוראות סעיף 15 כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, מי שעשה הצעה לציבור בלא תשקיף שהרשות התירה פרסומו או שלא על פי טיוטת תשקיף לפי הוראות סעיף 15(א), או מי שמכר ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, עליו הראיה שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר; (2) גרם לכך שבטיוטת תשקיף או בתשקיף יהיה פרט מטעה ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר; (2א) גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי סעיף 15א(א)(6) יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר; (3) נתן חוות-דעת, דו"ח או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בדוח, בהודעה או במפרט הצעת רכש בהסכמתו המוקדמת, ביודעו שיש בהם פרט מטעה; (4) לא קיים הוראה מהוראות סעיף 17(ג), הוראה מהוראות סעיף 35כד, הוראה מהוראות סעיף 36, הוראה של הרשות לפי סעיף 36א, הוראה החלה עליו מכוח סעיף 36ב או הוראה מהוראות סעיף 37, או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו"ח, בהודעה, במסמך רישום או במפרט הצעת רכש, לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר; לענין זה, אם לא הוגש דו"ח תקופתי או דו"ח כספי ביניים תוך חדשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו"ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זאת ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו"ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות; (4א) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות סעיף 35מג(ב); (5) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, כדי להטעות לקוח סביר, בניגוד להוראות סעיף 44יז(ב). (א1) מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי פרק ח'4, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד - פי חמישה מן הקנס כאמור באותו סעיף. (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד - פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור באותו סעיף: (1) לא קיים את הוראות סעיפים 5, 10(ב) או 50ב18; (1א) הפר את הוראות סעיף 13; (1ב) הפר את הוראות סעיף 15; (2) לא קיים את הוראות סעיף 16(א) או (ב) או סעיף 18(א) או תקנות לפי סעיף 35כ(א); (2א) לא קיים את הוראות סעיף 17(ג); (2ב) הפר הוראות לפי סעיף 17ג; (3) לא קיים הוראות סעיף 25(ד); (4) לא מילא אחרי הוראות הרשות לפי סעיף 25(א) או 25א(ב); (5) לא קיים את הוראות סעיף 35ב(א) או את ההוראות לפי סעיף 35י(א) או (ב); (5א) לא קיים את הוראות סעיפים 36, 36ב או 37, או תקנות לפיהם, או לא קיים הוראה או הנחיה של הרשות לפי סעיף 36א; (5ב) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 35מג(ב); (5ג) שימש רכז הצעה בלי שנרשם במרשם הרכזים, בניגוד להוראות סעיף 35מו(א); (5ד) התחזה לרכז הצעה או השתמש בתואר או בכינוי העשויים ליצור רושם שהוא רכז הצעה, בניגוד להוראות סעיף 35מו(ב); (6) הנפיק ניירות-ערך בלי שנתקיימה דרישת סעיף 39(א); (6א) הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות סעיף 44יב1; (6א1) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 44יג; (6א2) ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל והציע בה מסחר במכשיר מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי סעיף 44יב1, בניגוד להוראות סעיף 44יד1; (6ב) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר, בניגוד להוראות סעיף 44טו; (6ג) כלל בדיווח, בפרסום מטעמו או במידע אחר שהוא מוסר, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 44יז(ב); (7) הפר הוראות סעיף 45(א); (7א) פנה בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה, בניגוד להוראות סעיף 49א(א), ובלא שניתן לו היתר לפי הוראות סעיף 49א(ב); (8) הפר הוראות סעיף 52ט(ב); (9) לא קיים הוראות סעיף 52ט(ג) או (ד); (10) לא קיים דרישה לפי סעיפים 56א(א), 56א1(א) או 56ג(2) במועד שנדרש לכך; (11) הפר את הוראות סעיף 56ה. (ב1) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים: (1) הפר הוראה; מהוראות סעיף 10א; (2) הפר הגבלה מההגבלות המיוחדות שנקבעו לפי סעיף 10ב; (3) הפר תנאי שנקבע בהיתר לפי סעיפים 10א עד 10ג. (ג) (בוטל). (ד) בעבירה נמשכת על הוראות סעיפים 36, 36ב או 37 או תקנות לפיהם או הוראה או הנחיה של הרשות לפי סעיפים 35כד ו-36א רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של שני אחוזים מן הקנס שהוא רשאי להטילו, לכל יום שבו נמשכת העבירה. (ה) נעברה עבירה מן המפורטות בסעיף זה בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי, אלא אם הוכיחו אחת מאלה: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או שלא יכלו לדעת עליה; (2) שנקטו כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה. |
| 54. [תיקונים: התשמ"ח, התשנ"ד (מס' 2), התשס"ד (מס' 2), התשס"ז, התשע"א (מס' 2)] (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ואם הוא תאגיד - פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור באותו סעיף: (1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות-ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל-פה או בדרך אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות; (2) השפיע בדרכי-תרמית על תנודות השער של ניירות-ערך. לענין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות סעיף 56(א) לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור. (א1) גורם מפוקח או משקיע בניירות ערך שעשה אחד מאלה, יראו אותו, לעניין פרק ח'4, כמי שביצע הפרה של הוראה המנויה בחלק ג' לתוספת השביעית: (1) מסר לאדם אמרה, הבטחה או תחזית, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, שהיה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או העלים מאדם עובדות מהותיות, והיה עליו לדעת שיש במעשיו כדי להניע את אותו אדם לרכוש או למכור ניירות ערך; (2) עשה עסקה עצמית בניירות ערך, עסקה מתואמת בניירות ערך או ייצוב של שער ניירות ערך. (ב) בסעיף זה - |
| 54ה. [תיקונים: התשע"א (מס' 2), התשע"ח (מס' 2)] (א) על אף האמור בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, רשאי פרקליט מחוז, גם אם ראה שקיימות ראיות מספיקות לאישום, שלא להעמיד חשוד בביצוע עבירת ניירות ערך לדין ולהתקשר עם החשוד בהסדר להפסקת הליכים המותנית בתנאים (בסימן זה - הסדר), ובלבד שסבר שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו. (ב) במסגרת ההסדר רשאי פרקליט המחוז להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד בשל העבירה נושא ההסדר, אם יסכים החשוד כי יוטל עליו אמצעי מאמצעי האכיפה כאמור בסימן ג' בפרק ח'4 (בסעיף זה - אמצעי אכיפה), כפי שייקבע בהסדר, ויתחייב לקיים את הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה, בתוך פרק זמן שייקבע בהסדר. (ג) הסדר ייערך בכתב ויכלול את הפרטים האלה: (1) תיאור העובדות המהוות את העבירה; (2) סוג אמצעי האכיפה שיוטל על החשוד על פי ההסדר, וכן הפעולות או האיסורים החלים עליו מכוח החלת אותו אמצעי אכיפה (בסעיף זה - תנאי ההסדר); (3) פרק הזמן שבמהלכו יחולו על החשוד תנאי ההסדר. (ד) פרקליט המחוז רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא אחר תנאים אלה. (ה) לא יועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירת ניירות ערך שהיא נושא ההסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא פרקליט המחוז שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה. (ו) נוכח פרקליט המחוז כי החשוד הפר תנאי מתנאי ההסדר, יועמד החשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ז) הועמד חשוד לדין בשל עובדות המהוות את העבירה נושא ההסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא. |
| 54ו. [תיקון התשע"א (מס' 2)] התקשר פרקליט מחוז בהסדר, יעביר עותק של ההסדר לרשות, ויחולו לעניין פרסום ההסדר ודיווח עליו הוראות סעיף 54ג, בשינויים המחויבים. |
| 54ז. [תיקון התשע"א (מס' 2)] הוראות סעיף 54ד יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסדר לפי סימן זה. |
| 54ח-54יא. |
| 54יא1. [תיקונים: התש"ס, התשס"ו, התשע"ו (מס' 5), התשפ"ג] (א) בפרק זה - (ב) משמעותם של מונחים בדיני ניירות ערך במדינת חוץ תהא כמשמעותם בדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ. |
| 54יא4. [תיקונים: התש"ס, התשס"ו, התשע"ו (מס' 5)] (א) כדי להבטיח מתן סיוע לרשות חוץ, יהיה מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב, רשאי להשתמש בסמכויות לפי סעיפים 52מג, 56א, 56א1 ו–56ב עד 56ג1, סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007 (בסעיף זה - חוק נתוני תקשורת), בשינויים המחויבים; ואולם הפעלת סמכויות לפי סעיפים 56ב, 56ב1 או 56ג1 סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש או סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת תיעשה רק אם הנושא של הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית לפי דיני ניירות ערך בישראל ואם הנושא של הבקשה לסיוע הוא פיקוח - תיעשה הפעלת הסמכויות לפי סעיפים 56א, 56א1 או 56ו בלבד. (ב) על ידיעה או מסמך שהגיעו לידי מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 56ה, בשינויים המחויבים. (ג) קבע יושב ראש הרשות כי על הבקשה לסיוע יחולו הוראות פרק זה, רשאי הוא להורות למי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) כי גביית הודעה תיעשה לפי סדר הדין שבתחום סמכותה של רשות החוץ, אם ביקשה זאת רשות החוץ בבקשה לסיוע. |
| 54יא5. [תיקונים: התש"ס, התשע"ו (מס' 2), (מס' 5)] (א) קבע יושב ראש הרשות כאמור בסעיף 54יא2, וידיעה או מסמך שמבוקשים בבקשה לסיוע מצויים בידי הרשות, רשאי מי שיושב ראש הרשות הסמיכו לכך בכתב להעביר לרשות החוץ את הידיעה או המסמך או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו (בסעיף זה - ידיעה). (ב) מי שיושב ראש הרשות הסמיכו כאמור בסעיף 54יא4 רשאי להעביר לרשות חוץ ידיעה שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור. (ג) לא תועבר ידיעה אלא אם כן שוכנע יושב ראש הרשות כי היא תשמש אך ורק למטרה שלשמה נמסרה. (ג1) יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות חוץ להעביר ידיעה לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים. (ד) על אף הוראות סעיף זה, לא יועבר לרשות חוץ מסמך שאינו פומבי או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו, הנוגע לעסקי תאגיד בנקאי או מבטח, אלא באישורו של המפקח על הבנקים או המפקח על עסקי ביטוח, לפי הענין; בסעיף קטן זה - |
| 54יא6. [תיקונים: התש"ס, התשע"ו (מס' 5)] יושב ראש הרשות רשאי להורות שפעולה לפי פרק זה לא תיעשה לפי בקשת רשות חוץ אשר מנועה או נמנעה מביצוע פעולה דומה לבקשת הרשות. |
| 54יא7. (תיקון התש"ס) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות - (1) לשם ביצועו של פרק זה, לרבות לענין נוהלי הגשת בקשה לסיוע לרשות חוץ והטיפול בה; (2) לשם ביצוע מזכר הבנה. |
| 54יא10. [תיקונים: התשע"א (מס' 2), התשע"ב] בפרק זה - |
| 55. מי שערב קבלת חוק זה בכנסת היה חבר הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב בע"מ, כשיר להוסיף ולהיות חבר בה על אף האמור בחוק זה או בתקנון של אותה בורסה. |
| 55א. (תיקון התשמ"ד) שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות, לרבות הוראות בדבר הפרשי הצמדה וקנס שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות ובדבר החלת פקודת המסים (גביה) על גביית אגרות והפרשי הצמדה וקנס כאמור. |
| 55ג. [תיקון התש"ע (מס' 4)] (א) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית לפי הוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, בתביעה כמפורט להלן, וכן תובע מייצג בתובענה ייצוגית כאמור, רשאים לבקש מהרשות לשאת בהוצאותיהם: (1) תביעה כאמור בפרט 4א לתוספת השניה לחוק האמור; (2) תביעה כאמור בפרט 5 לתוספת השניה לחוק האמור, למעט תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך שאינו רשום למסחר בבורסה ולא הוצע לציבור בישראל על פי תשקיף. (ב) שוכנעה הרשות כי יש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובע, בסכום ובתנאים שתקבע. (ג) פסק בית משפט לטובת התובע, רשאי הוא להורות בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל הוצאותיה. |
| 56. [תיקונים: התשמ"ד, התשמ"ח, התשנ"א, התשנ"ט (מס' 2), התשס"ד (מס' 2)] (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם הרשות, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, במידה שאין בחוק זה הוראות אחרות לענין זה. (ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין סעיפים 14א, 35יד(ז), 36ג(ב), 38, 47 ו-56א. (ג) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר - (1) תנאי כשירות של חתם ושל מפיץ; (2) פיקדון וביטוח אחריות מקצועית של חתם ושל מפיץ; (3) דו"חות שיגיש חתם; (4) הגבלות, דרך כלל או לסוגים, בענין ניגוד ענינים בין חתם לבין מציע או בין חתם לבין מי שרכש ממנו, באמצעותו או בתיווכו, ניירות ערך על פי תשקיף; לענין זה, (4א) מרשם חתמים, ואגרות שעל חתם לשלם לרשות; (5) ענינים אחרים הנוגעים לעסקיהם של חתם ושל מפיץ. (ד) שר האוצר יקבע, לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, תקנות בדבר - (1) הצעת רכש של ניירות ערך של חברה רשומה; (2) הגילוי שיינתן לפרטיה של הקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור; (3) הגילוי שיינתן לפרטיה של פעולה או עסקה של חברה הטעונה אישור לפי סעיפים 275 או 320(ג) לחוק החברות, לרבות סמכויות הרשות לענין גילוי כאמור. |
| 56ב. (תיקונים: התשמ"ח, התשס"ט) (א) בסעיף זה, (1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה; (2) הושג, במישרין או בעקיפין, כשכר בעד ביצוע העבירה, יועד להיות שכר בעד ביצוע העבירה או הושג כתוצאה מביצועה; (3) עשוי לשמש ראיה בהליך בשל העבירה. (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר - (1) לבקש משופט של בית משפט שלום לתת צו המתיר להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה; (2) להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, אף בלא צו שופט כאמור בפסקה (1), על פי אישור של חוקר בכיר שיושב ראש הרשות הסמיכו לעניין זה, ובלבד שאין סיפק לקבל בעוד מועד צו כאמור; חוקר בכיר ייתן אישור כאמור, אם שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי, אגב ביצוע פעולה לפי סעיף זה או אגב ביצוע חקירה לפי סעיף 56ג(1), בשל חשש להעלמת ראיות או בשל חשש לשיבוש הליכי חקירה; (3) לתפוס, אגב ביצוע חקירה לפי סעיף 56ג(1), כל חפץ הקשור לעבירה. (ג) על חיפוש לפי סעיף קטן (ב)(1) ו–(2) יחולו הוראות סעיפים 24, 26 עד 29, 45 ו–46 לפקודת מעצר וחיפוש, לפי העניין ובשינויים המחויבים, ועל חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(1), (2) או (3) וכן על רכוש שנתפס לפי סעיף 56ב1, יחולו הוראות סעיפים 39 עד 42 לפקודה האמורה, בשינויים המחויבים. (ד) חפץ שנתפס לפי סעיף זה יישמר במשרדי הרשות או במקום אחר הנתון לפיקוחה. (ה) (1) הרשות תחזיר חפץ שנתפס לפי סעיף זה למי שממנו נתפס לא יאוחר מתום 12 חודשים מיום שנתפס, אלא אם כן הוגש כתב אישום בהליך שבו החפץ עשוי לשמש ראיה. (2) על אף הוראות פסקה (1), הוראות סעיפים 32(ב) ו–32א לפקודת מעצר וחיפוש יחולו על תפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב כמשמעותו בסעיפים האמורים. (ו) על חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, שנעשו לפי הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 23א לפקודת מעצר וחיפוש. (ז) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ה)(1) לתקופות נוספות, של שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שניתנה למי שממנו נתפס החפץ הזדמנות להשמיע את טענותיו. (ח) שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת חוקר או אדם הטוען לזכות בחפץ שנתפס לפי סעיף זה, לצוות כי החפץ שנתפס כאמור יימסר לטוען לזכות או לידי אדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט, הכל בהתאם לתנאים שייקבעו בצו. (ט) על החלטה לפי סעיפים קטנים (ז) ו–(ח) ניתן לערור לפני בית משפט מחוזי, שידון בערר בשופט אחד; על החלטת בית משפט מחוזי לפי סעיף קטן זה ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון. |
| 56ג. (תיקונים: התשמ"ח, התשס"ט) התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך, רשאי חוקר - (1) לחקור כל אדם אשר לדעתו קשור לעבירה או שעשויה להיות לו ידיעה הנוגעת לה; לשם החקירה יהיו לחוקר סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית, והוראות סעיפים 2 ו–3 לפקודה האמורה יחולו על החקירה; (2) לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו או לפני חוקר אחר לשם מסירת כל פרט, מסמך או ידיעה הנוגעים לאותה עבירה או לשם חקירה, וכן לדרוש מכל אדם להתלוות אליו למקום שבו ייעשו המסירה או החקירה; (3) (א) בלי לגרוע מסמכות חיפוש לפי כל דין, רשאי חוקר, בסמוך לתחילת חקירה או במהלכה, ולאחר שהודיע על כך לאדם, לערוך או להורות על עריכת חיפוש על גופו של אדם ולתפוס כל חפץ, אם הדבר דרוש לדעתו, לשם שמירה על ביטחונו של אדם, על שלום הציבור וביטחונו או לשם מניעת שיבוש חקירה; בפסקה זו, (ב) חיפוש לפי סעיף זה, למעט חיפוש בכליו של אדם, ייערך, במידת האפשר, על ידי בן מינו של האדם ובדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו; (ג) נתפסו חפצים בחיפוש לפי סעיף זה, יירשם דבר תפיסתם והם יוחזקו במשמורת ויוחזרו למי שממנו נתפסו עם סיום החקירה שבמהלכה נתפסו, אלא אם כן קיימת סמכות על פי דין להמשיך ולהחזיק בהם; חפץ שלא הוחזר לפי סעיף קטן זה, יחולו לגביו הוראות סעיף 22(ג) לפקודת מעצר וחיפוש. |
| 56ג1. (תיקון התשס"ט) (א) בעבירת ניירות ערך יהיו לחוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי פרקים ב' ו–ג' לחוק המעצרים לשוטר, ולחוקר בכיר יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לקצין משטרה ולקצין הממונה לפי הפרקים האמורים, ויחולו הוראות חוק המעצרים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) יראו את משרדי הרשות כתחנת משטרה; (2) על אף הוראות סעיף 25 לחוק המעצרים, רשאי חוקר שעצר אדם להביאו לפני שופט בלי להביאו תחילה למשרדי הרשות. (ב) חוקר שעצר אדם לפי סעיף זה והתעורר חשד לכך שברשותו חפץ שיש בו כדי לפגוע בשלומו של אדם, יהיו נתונות לו, לגבי אותו אדם, הסמכויות הנתונות לשוטר לפי סעיף 22 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים. |
| 56ה. [תיקונים: התשכ"ח, התשס"ט, התשע"א (מס' 2), התשע"ו (מס' 5), התשע"ט, התשפ"ג] (א) מי שהוסמך לפי סעיפים 52מג, 56א, 56ב, 56ב1, 56ג או 56ו לא יגלה תכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך החקירה או לצורך בירור הפרה לפי סעיף 52מג, לפי העניין או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט או המותב שמונה לדון בהפרה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הרשות רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים, לנגיד בנק ישראל או לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתם בחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, לממונה כהגדרתו בסעיף 52סו(ד) או למפקח על נותני שירותים פיננסיים כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם. (ג) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה. |
| 56ז. [תיקון התשס"ד (מס' 2)] דין הרשות כדין המדינה לענין - (1) תשלום מסים, מס בולים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים; (2) חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952. |
| 56ח. [תיקון התשע"א (מס' 2)] (א) על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות - (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי פרק ח'3, ח'4 או ט'1 (בסעיף זה - הליך); (2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך - בטל; (3) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד; (4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך - בטלה. (ב) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור בסעיף 52נד(א)(1)(א) או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש. (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת. |
| 57. (תיקון עקיף בפקודת החברות). |
| 58. (תיקון התשכ"ט) הוראות פרק ב' תחילתן היא ביום י"ג בניסן התשכ"ט (1 באפריל 1969); שאר הוראות החוק תחילתן ביום ט"ו בתמוז התשכ"ט (1 ביולי 1969). |
| 59. (תיקון התשכ"ט) על הצעת ניירות-ערך הנעשית אחרי ט"ו בתמוז התשכ"ט (1 ביולי 1969) על פי תשקיף שהוצא כדין לפני אותו יום, יחול הדין שהיה בתוקף ערב אותו יום ולא יחולו לגביה הוראות חוק זה. |
[תיקונים]13 (סעיפים 15א(ב)(1) ו-44ל(א)(2)) משקיע לענין סעיף 15א(ב)(1) הוא כל אחד מאלה כפי שנבדק על ידי המציע ובלבד שלפני כל מועד ביצוע רכישה על ידו, נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים המנויים בתוספת זו וכי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול בתוספת זו ומסכים לכך (להלן - הסכמה); פנייה למשקיע לקבלת הסכמה לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור; בוצעה הרכישה במסגרת מערכת המסחר למוסדיים כמשמעותה בתקנון הבורסה, יראו את מי שנתן לחבר בורסה את הסכמתו מראש, בטרם הגיש פקודה בפעם הראשונה למערכת המסחר למוסדיים, כמי שמקיים את הוראות התוספת לעניין ההסכמה, ובלבד שאם מדובר במשקיע המנוי בפרטים (6) או (9) עד (12) לתוספת זו, הוא התחייב מראש לכך שעד יום העסקים האחרון בחודש השלישי בכל שנה הוא ייתן מחדש את הסכמתו, ושאם יחדל לקיים את האמור בהסכמה שנתן, יודיע על כך לחבר הבורסה באופן מיידי ויחדל ממתן פקודות רכישה במסגרת המסחר כאמור: (1) קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, או חברה לניהול קרן כאמור; (2) קופת גמל או חברה מנהלת כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005; (3) מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על הביטוח, התשמ"א-1981; (4) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים בעבור עצמם או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים בסעיף 15א(ב); (5) מנהל תיקים כמשמעותו בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, הרוכש בעבור עצמו או בעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים בסעיף 15א(ב); (6) יועץ השקעות או משווק השקעות, כמשמעותם בסעיף 7(ג) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, הרוכש בעבור עצמו; (7) חבר בורסה, הרוכש בעבור עצמו ובעבור לקוחות שהם משקיעים המנויים בסעיף 15א(ב); (8) חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי סעיף 56(ג) הרוכש בעבור עצמו; (9) קרן הון סיכון; לענין זה, (10) תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים בסעיף 15א(ב); (11) תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת רכישת ניירות ערך בהצעה מסוימת, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים (א) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על 9,411,809 שקלים חדשים; (ב) גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1,411,772 שקלים חדשים, או שגובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 2,117,657 שקלים חדשים; (ג) השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על 5,882,380 שקלים חדשים וגובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על 705,885 שקלים חדשים, או שגובה הכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1,058,827 שקלים חדשים; (ד) לעניין פרט זה - (ה) הסכומים הקבועים בפרט זה ישתנו ב–1 לינואר של כל שנה שלישית החל ממועד תחילת צו זה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה - |
[תיקונים: התשס"ה (מס' 3א), התשס"ו (מס' 2), התשס"ח (מס' 2), התשע"ו, התשע"ח (מס' 4)] (סעיפים 1, 35יח, 35כ ו–35לא) (בורסה בחו"ל לפי קביעת שר האוצר) אלה הבורסות בחו"ל לענין סעיף 35יח לחוק: (1) "הרשימה המשנית בנאסד"ק" - the NASDAQ Capital Market ; (2) (3) (4) (5) (6) |
[תיקון התשס"ח (מס' 2)] (סעיף 12(ד)) סדרי טיפול נפרדים בבקשות להיתר פרסום של תשקיף 1. תשקיפים המוצאים במסגרת החלטת הפרטה כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, אם ועדת השרים לענייני הפרטה קבעה שבנסיבות העניין, החלת סדרי טיפול נפרדים חשובה לקידום ההפרטה. 2. תשקיפים לצורך מכירת המניות כהגדרתן בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993. 3. תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה שהונה העצמי הוא לא פחות מסכום שקבעה הרשות, באישור שר האוצר; הודעה על קביעה כאמור תימסר לוועדת הכספים של הכנסת ותפורסם ברשומות. 4. תשקיפים המוצאים בידי מנפיק שהוא חברה החייבת, לפי דין, לערוך דוחות כספיים מאוחדים עם דוחות כספיים של כמה חברות אחרות, או לערוך דוחות כספיים שכלולות בהם השקעות בכמה חברות אחרות בשיטת השווי המאזני, אם לדעת הרשות החלת סדרי טיפול נפרדים על תשלובת של חברות כאמור מוצדקת בנסיבות העניין. 5. תשקיפים של ניירות ערך מסחריים. 6. תשקיפי מדף. |
[תיקון התשע"ב (מס' 4)] (סעיף 35ט1(ו) ו–(ז)) סוגי תעודות התחייבות וסוגי מנפיקים שהוראות סעיף 35ט1 לא חלות לגביהם:
בתוספת זו - (סעיף 35ל(ב) ו–(ד))
|
[תיקונים: התשס"ה (מס' 2), התשע"א (מס' 2), התשע"ג, התשע"ו] (סעיף 39א) חלק א' הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומניותיה מוצעות לציבור בישראל
חלק ב' הוראות שיחולו על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה תעודות התחייבות שלה לציבור בישראל
|
[תיקון התש"ע (מס' 4)] (סעיף 44ל) 1. עסקה בהסכם או בהסדר שרשומים למסחר בבורסה, שערכם נגזר מערכן של מניות הרשומות למסחר בבורסה או של מדדים רציפים על מניות, או עסקה בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה, והעסקה אינה אחת מאלה: (1) עסקת מכר חוזר בניירות ערך, כהגדרתה בסעיף 50א(ג2); (2) עסקה בשווי שלא יפחת משלושה מיליון שקלים חדשים. |
[תיקונים]15 (סעיף 52טו(א)) (1) עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור בסעיף 22 והוגשה לרשות, בניגוד להוראות סעיף 15(א), או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות סעיף 15(ב); (2) לא מסר למנפיק פרטים הדרושים לו כדי למלא את חובותיו לפי סעיף 17(ב)(5), בניגוד להוראות סעיף 17(ג); (3) (א) לא הגיש לרשות או לבורסה דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, או חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 26(ג), 30, 35יד(ו), 35טו(א), 35כג(ב), 35כד, 35לא(א), 36, 44ד, 52כז(ב), 52ס(ד), 54ג(ג), 54ו, 56(ג)(3) או (ד). (ב) (נמחק). (4) לא הודיע לרשות על תוצאות ההצעה שבתשקיף, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 30; (5) לא העביר לנאמן העתק מדוח, ממסמך או ממידע, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 35י(א) או (ב); (6) לא הציג פרט בדוחות כספיים, בדוח תקופתי או בדוח מיידי בהתאם להוראות הרשות והנחיותיה לפי סעיף 36א; (7) לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 37; (8) לא העמיד העתקים של תשקיף שהותר פרסומו, של מסמך רישום או של כל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם או הנזכרים בהם או כל דוח או הודעה שהוגשו לפי סעיפים 36 עד 37, במשרדו הראשי של המנפיק או של התאגיד, לעיונו של כל דורש, בניגוד להוראות סעיף 44; (9) לא כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה או בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו בדיווח בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, פרט שבהוראות לפי חוק זה נקבעה דרישה מיוחדת לציונו; (10) פעל בניגוד להוראות לפי סעיף 44י(א), לפי סעיף 129ב לחוק להשקעות משותפות ולפי סעיף 40א לחוק הייעוץ; (10א) שינה כלל בתקנון בלא אישור הרשות בניגוד לסעיף 44יח(ב); (11) לא מילא אחר הוראה או דרישה שנתנה לו הרשות לפי סעיף 44יח(ג) או 44כ(ב), (ד) או (ה), במועד שנקבע לכך; (12) לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו, בניגוד להוראות לפי סעיף 44כח(א) או 44כט(4) או (8); (13) פרסם או שיווק את הזירה בניגוד להוראות לפי סעיף 44כט(7); (14) לא קיים הוראה של הרשות שניתנה לפי סעיף 50ג(ב), במועד שנקבע לכך, או לא מסר לרשות מידע או מסמך שנדרש למסרם לפי סעיף 50ג(ד), במועד ובדרך שנקבעו לכך; (15) לא פרסם במועד שנקבע לכך, הודעה בעיתון לפי סעיף 55ב(א), בדבר פעולה מהפעולות המפורטות בפרטי המשנה שלהלן, בניגוד להוראות המנויות באותם פרטי משנה: (א) הגשת מסמכים בעניין תשקיף שפרסומו הותר, בניגוד להוראות סעיף 23(ג)(2); (ב) הקצאה של ניירות ערך שההזמנות שהוגשו לגביהם עולות על סך ניירות הערך המוצעים, בניגוד להוראות סעיף 27(ב)(2); (ג) הגשת מסמך רישום לרשות, לרשם ולבורסה, בניגוד להוראות סעיף 35כב(א); (ד) החלטת דירקטוריון של חברה רשומה על הצעה להנפקת ניירות ערך שאינה הצעה לציבור (להלן - הצעה פרטית), בניגוד לתקנה 3(א)(2) לתקנות ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000 (להלן - תקנות הצעה פרטית); (ו) הודעה על עסקה עם בעל שליטה ותנאיה ועל כינוס אסיפה כללית לצורך אישורה, בניגוד לתקנה 2(א)(2) לתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א-2001 (להלן - תקנות עסקה עם בעל שליטה); (ז) הודעה על הגשת מפרט, בניגוד לתקנה 20(ב) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), התש"ס-2000 (להלן - תקנות הצעת רכש); (16) כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 55ב(ב); (17) לא מסר ידיעה או מסמך, בניגוד לדרישה של יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח, ושנעשתה כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה, בניגוד להוראות סעיף 56א או בניגוד להוראות סעיף 56א1; (18) ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות סעיף 56ח; (20) לא העמיד לעיון חוות דעת דירקטוריון, או הודעת דירקטוריון על הימנעות ממתן חוות דעת בהצעת רכש מיוחדת, בניגוד לתקנה 21(ב) לתקנות הצעת רכש; (22) לא הציע לרכוש בהצעת רכש את כל ניירות הערך ההמירים לאותן מניות, הרשומים למסחר בבורסה בישראל, במועד ובתנאים שנקבעו לכך לפי תקנה 26 לתקנות הצעת רכש; (23) לא העמיד העתקים של דוח או הודעות במשרד הראשי של החתם לעיונו של כל דורש ולא אפשר להעתיקם בהתאם להוראות תקנה 18 לתקנות החיתום; (24) לא שמר מסמכים בניגוד להוראות תקנה 27 לתקנות החיתום; (25) לא פרסם דוח מיידי, בניגוד לתקנות 3 או 5 לתקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ג-2012 (להלן - תקנות הייצוב); (27) איפשר ללקוח לפתוח עסקה חדשה כשהבטוחה שהעמיד קטנה מהנדרש לפי תקנה 4(ג) לתקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014 (להלן - תקנות זירת סוחר); (28) איפשר ללקוח למשוך כספים מחשבונו בזירה וכתוצאה מכך קטנה הבטוחה שהעמיד מסך כל הבטוחות הנדרשות לפי תקנה 4(ד) לתקנות זירת סוחר; (29) התקשר עם לקוח בלא שיידע אותו על נסיבות שיש בהן ניגוד עניינים או בלא שקיבל את הסכמת הלקוח בכתב לנסיבות כאמור, בניגוד לתקנות 8(ב) ו–(ה) לתקנות זירת סוחר; (30) לא יידע את הלקוח באופן מיידי בדבר ביצוע שינוי מסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד לתקנות 8(ג) ו–(ה) לתקנות זירת סוחר; (31) לא יידע בכתב לקוח שנמנע מלחדש את הסכמתו לנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים, בתוך 30 ימי עסקים מתום השנה, בניגוד לתקנה 8(ד) ו–(ה) לתקנות זירת סוחר; (32) החזיק בנכסי לקוח או בכספי לקוח בניגוד לתקנה 14 לתקנות זירת סוחר או קיבל כספים מהלקוח או ביצע עסקה ללקוח לפני שחתם עם הלקוח על הסכם מסגרת בניגוד לתקנה 27 לתקנות זירת סוחר; (33) עשה שימוש בנכסי הלקוח ובכספי הלקוח, בלא קבלת אישור מראש של הלקוח, בניגוד לתקנה 19 לתקנות זירת סוחר; (34) לא ביצע התאמה יומית של נכסי הלקוח, חוזי הלקוח וכספי הלקוח, בניגוד לתקנה 20(א) לתקנות זירות סוחר; (35) לא פעל לקבלת דוח מיוחד מרואה החשבון המבקר, המתייחס להתאמה שביצע לפי תקנה 20(א), בניגוד לתקנה 20(ב) לתקנות זירות סוחר; (36) לא בירר את נסיבות אי–ההתאמה ולא פעל לתיקונה באופן מיידי בניגוד לתקנה 20(ג) לתקנות זירות סוחר; (37) לא הפקיד את כספי הלקוח בחשבון נאמנות לטובת הלקוח או שחשבון הנאמנות לא נוהל אצל תאגיד בנקאי, בניגוד לתקנה 21(א) לתקנות זירות סוחר; (38) הפקיד את כספי הלקוח בחשבון המתנהל במוסד כספי מחוץ לישראל בלי שהתקיימו התנאים הקבועים בתקנה 21(ב) לתקנות זירות סוחר; (39) לא ביצע או לא תיעד הערכת סיכונים בקשר לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל שבו הוא מבקש להפקיד את כספי הלקוח קודם להפקדת כספי הלקוחות, בניגוד לתקנה 22 לתקנות זירות סוחר; (40) לא הפקיד את כספי הלקוח מיד עם קבלתם אצל התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל בניגוד לתקנה 23 לתקנות זירות סוחר; (41) לא יידע את הלקוח בדבר העלויות, העמלות והסיכונים הכרוכים בהפקדה לפיקדונות שאינם המטבע שבו מנוהל חשבון הלקוח, בניגוד לתקנה 24 לתקנות זירות סוחר; (42) לא העביר כספי לקוח, שביקש למשוך את כספיו, לכל המאוחר ביום העסקים הבא, ובמקרה שבו ביקש הלקוח להעביר כספים שמופקדים במדינה אחרת - בתוך שלושה ימים שמתקיים בהם מסחר באותה מדינה, בניגוד לתקנה 25 לתקנות זירת סוחר; (43) לא יידע את הלקוח בדבר החלטתו על העברת כספי הלקוח לתאגיד בנקאי או למוסד כספי מחוץ לישראל, שאינו התאגיד הבנקאי או המוסד הכספי מחוץ לישראל שעליו הודיע ללקוח במועד ההתקשרות, בניגוד לתקנה 26 לתקנות זירת סוחר; (44) לא כלל בהסכם המסגרת את אחד הפרקים או הפרטים המנויים בתוספת הראשונה, בניגוד לתקנה 27(א) לתקנות זירת סוחר; (45) לא החזיק במשרדו או לא פרסם במקום בולט באתר האינטרנט של החברה, נוסח מעודכן של פרקים א' עד ה' להסכם המסגרת או לא פרסם נוסח כאמור או חלקים ממנו בדרכים נוספות כפי שהורה יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיכו לכך, בניגוד לתקנה 27(ג) לתקנות זירת סוחר; (47) לא העמיד ללקוח, באמצעות אתר האינטרנט של החברה, אפשרות לשמור באמצעים אלקטרונים את המידע המפורט בתקנות 28 עד 30, בניגוד לתקנה 31 לתקנות זירת סוחר; (50) לא איפשר ללקוח לעיין במסמך הקשור לפעילות בחשבונותיו או לקבל עותק ממנו בתוך חודש ממועד פנייתו, בניגוד לתקנה 35 לתקנות זירת סוחר; (51) לא שמר מסמכים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, בניגוד לתקנה 36 לתקנות זירות סוחר; (52) לא הזהיר בכתב, לקוח שנמצא כמי שאינו מתאים לסחור בזירה, בדבר אי–התאמתו, בניגוד לתקנה 37(ד) לתקנות זירת סוחר; (54) לא רשם את הפרטים האמורים בתקנות 78 עד 81 ואת מועד ביצוע הרישום מיד לאחר מתן ההוראה, ביצוע העסקה או מתן הציטוט, בדרך הניתנת לשמירה ולאחזור, בניגוד לתקנה 82 לתקנות זירת סוחר; |
תוספת שישית16 [תיקונים: התשס"ז (מס' 2), התשע"א (מס' 2), התשע"ה] (סעיפים 52טו(א), 52כ ו–52כא) 1. לעניין תאגיד מדווח או תאגיד שאינו מדווח שהציע את ניירות הערך שלו לציבור -
2. לעניין תאגיד שהוא חתם -
3. לעניין תאגיד שעיקר עיסוקו הנפקת מוצרים פיננסיים -
4. לעניין מסלקה כהגדרתה בסעיף 50א ולעניין חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה בפרק ז'3 - 643,000 שקלים חדשים; 5. לעניין תאגיד אחר ולעניין יחיד - 8,000 שקלים חדשים. |
[תיקונים: התשע"א (מס' 2), התשע"ב (מס' 4), התשע"ז (מס' 3), (מס' 4), התשע"ח] (סעיף 52לא) חלק א' (1) לא הבליט בתשקיף פרט שהרשות דרשה שיובלט בהבלטה מיוחדת, בצורה כפי שנדרשה, בניגוד להוראות סעיף 20(ב); (2) קיבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או לאחר סיומה, בניגוד להוראות סעיף 24(ד); (3) לא החזיר למזמינים סכומים ששילמו על חשבון ניירות ערך, בתוך התקופה שנקבעה לכך, בניגוד להוראות סעיף 27(א) או (ב)(3), או ביצע הקצאה של ניירות ערך שלא בדרך או באופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות סעיף 27(ב)(1); (4) רשם למסחר בבורסה ניירות ערך המוצעים על פי מסמך רישום, שלא במועד הקבוע בסעיף 35כג(א); (5) לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע להקצאת ניירות ערך בחברה רשומה שהוצעו שלא לציבור, בניגוד לתקנה 6 לתקנות הצעה פרטית; (6) לא העמיד לעיון בעל מניות או לא שלח לו, לפי בקשתו, עותק ממסמך הנוגע לעסקה עם בעל שליטה, בניגוד להוראות תקנה 5 לתקנות עסקה עם בעל שליטה. חלק ב' (1) ביצע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות לפי סעיף 17א; (2) הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה או מכר ניירות ערך כאמור, שלא בתנאים ובדרך השווים לכל, בניגוד להוראות לפי סעיף 17ג(א)(1), קבע מחיר מרבי לניירות ערך המוצעים בהצעה אחידה בניגוד להוראות לפי סעיף 17ג(א)(2), או הציע ניירות ערך הרשומים או המיועדים להירשם למסחר בבורסה בניגוד לתנאים או להגבלות שנקבעו לעניין זה לפי סעיף 17ג(ב); (3) לא כלל בתשקיף דבר שהיה עליו לכלול בו, בהתאם לדרישת הרשות שניתנה לפי הוראות סעיף 20(א); (4) המשיך להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, בניגוד להוראת הרשות שניתנה לפי סעיף 23א(ה); (5) לא פרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן, בצורה, בדרך או במועד שנקבעו לכך בהוראת הרשות שניתנה לפי סעיפים 25(א) או 25א(ב); (6) הציע תעודות התחייבות לציבור אף שלא מונה נאמן למחזיקים בתעודות ההתחייבות, בניגוד להוראות סעיף 35ב(א); (7) רכש או החזיק בעד עצמו תעודות התחייבות מן הסדרה נושא הנאמנות או ניירות ערך של המנפיק או של חברה אם, חברה בת או חברה קשורה של המנפיק, בניגוד להוראות סעיף 35יא, או ביצע עסקה בניירות ערך שהם נושא הנאמנות, לחשבונו של אחר, על פי ייפוי כוח המקנה שיקול דעת, בניגוד להוראות סעיף 35יב; (8) לא עמד בתנאים הקבועים בסעיף 44יג(ב)(1), (4) ו–(5), בניגוד להוראות סעיף 44יד; (9) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר בניגוד להוראות סעיף 44טו(א) והיה עליו לדעת שהזירה אינה מנוהלת בידי חברה בעלת רישיון זירה, או בידי מי שרשאי לנהל זירת סוחר בלא רישיון; (9א) פנה בהצעה לסחור בזירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות סעיף 44טו(ב) והיה עליו לדעת כי מוצע בזירה כאמור מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או במכשיר פיננסי אחר שנקבע לפי סעיף 44יב1; (10) נתן אשראי ללקוחותיו בניגוד להוראות סעיף 44טז(ב); (11) הפר חובת הודעה לפי סעיף 44כב; (12) העביר אמצעי שליטה בניגוד להוראות סעיף 44כה; (13) חרג מרמת המינוף המותרת של המכשירים הפיננסיים הנסחרים בזירה, בניגוד להוראות לפי סעיף 44כט(1); (14) לא שמר על כספי לקוחותיו בהתאם להוראות לפי סעיף 44כט(3); (15) (נמחק); (16) כלל בפרסום הודעה בעיתון לפי חוק זה פרט מטעה, או השמיט מפרסום כאמור פרט שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר, בניגוד להוראות סעיף 55ב(ב), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר; (17) מי שהוסמך לפי סעיף 56ו, שגילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות סעיף 56ה; (18) ביטח את אחריותו בהיקף ביטוח ובתנאים שידע או שהיה עליו לדעת כי אינם ברמה מספקת להבטחת מלוא אחריותו לפי פרק ה' לחוק, בניגוד להוראות תקנה 5 לתקנות החיתום; (19) לא השקיע את הסכום האמור בתקנה 6(א) לתקנות החיתום (להלן - הפיקדון), או לא עשה כן באופן הקבוע באותה תקנת משנה, לא הפקיד את הפיקדון למשמרת לפי הוראות תקנה 6(ב) לתקנות החיתום או הפקיד שלא לפי הוראות תקנה 6(ב) לתקנות החיתום, או שעבד או משך את הפיקדון בניגוד להוראות תקנה 6(ב) לתקנות החיתום; (21) הציע הצעת רכש שלא בהתאם להוראות תקנה 5 לתקנות הצעת רכש, קבע מועד קיבול אחרון בניגוד להוראות תקנה 6 לתקנות הצעת רכש או פעל שלא בהתאם לתקנה 7 לתקנות הצעת רכש; (22) מכר, התחייב למכור, רכש או התחייב לרכוש, בתקופת הקיבול, ניירות ערך נושא הצעת רכש, שלא בהתאם להצעת הרכש, בניגוד לתקנה 24 לתקנות הצעת רכש; (23) לא כלל בבקשה מידע הנדרש לשם הצגה נאותה של עסקי המבקשת, בהתאם לתקנה 2(ד) לתקנות זירות סוחר; (24) לא עדכן את הבקשה לגבי פרט שנכלל או שיש לכלול בבקשה, בהתאם להוראות תקנה 2(ג) לתקנות זירות סוחר; (26) ביצע פעולה בנסיבות שיש בהן ניגוד עניינים שלא תוארו במסמך מדיניות ניגוד העניינים, בניגוד לתקנה 8(א) לתקנות זירת סוחר; (27) נתן ייעוץ ללקוח בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של מכשיר פיננסי או של נכס בסיס שהוא סוחר בו, בניגוד לתקנה 10(א) לתקנות זירת סוחר; (28) ביצע עסקאות במכשיר פיננסי שהוא סוחר בו ללקוח לפי שיקול דעת, בניגוד לתקנה 10(ג) לתקנות זירת סוחר; (29) לא בירר עם הלקוח את התאמת הפעילות בזירה ללקוח או לא בירר האם הלקוח קטין, לפני מתן שירות ללקוח, בניגוד לתקנה 37(א) ו–(ב) לתקנות זירת סוחר. חלק ג' (1) עשה הצעה לציבור, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור בסעיף 22 והוגשה לרשות, בניגוד להוראות סעיף 15(א), או עשה מכירה לציבור שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו בניגוד להוראות סעיף 15(ב), והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור או מכירה לציבור שלא על פי תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין, כאמור; (2) לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 25(ד), 26(ג), 30, 35ד(ב)(2), 35יד(ו), 35טו(א), 35כד, 36, 44ד, 52כז(ב), 52ס(ד), 54ג(ג), 54ו או 56(ג)(3) או (ד), מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר; (3) לא הגיש לרשות דוח או הודעה שפרסם או הגיש לפי הדין הזר או שפרסם או הגיש למשקיעים בניירות ערך שלו הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 35כג(ב) או 35לא(א), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר; (4) כלל בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, שהוגשו לרשות לפי חוק זה, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 44א1(א), או כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור, שנכללו או שנזכרו באחד מאלה, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 44א1(ב), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר; (4א) לא הגיש לתאגיד הודעה בדבר ניירות ערך של התאגיד המוחזקים בידו או בדבר פרטים אחרים הנוגעים אליו, במועד שנקבע לכך לפי סעיף 37 לחוק והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר; (4א1) הציע בזירת סוחר, מסחר במכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או מסחר במכשיר פיננסי אחר מסוג שקבע שר האוצר, בניגוד להוראות סעיף 44יב1; (4ב) כלל בבקשת רישיון זירה או בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה, פרט מטעה או שלא כלל בבקשה כאמור, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו בה פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי סעיף 44יג(ב)(6) לחוק והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות. (5) ניהל זירת סוחר בלא רישיון זירה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 44יג; (5א) ניהל זירת סוחר המשמשת רק לקוחות מחוץ לישראל, בניגוד להוראות סעיף 44יד1; (6) כלל בדיווח בפרסום מטעמו או במידע אחר שהיה מוסתר, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 44יז(ב), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות לקוח סביר; (7) לא דיווח או לא מסר מידע במועד שנקבע לכך, או לא כלל בדיווח או במידע פרט שהיה עליו לכלול בו בניגוד להוראות לפי סעיף 44כח(א) או 44כט(4) או (8), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות או לקוח סביר; (8) ניהל מערכת למסחר בניירות ערך כהגדרתה בסעיף 44לא בלא שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 45; (8א) סירב סירוב בלתי סביר להעניק שירות למשתמש או ללקוח בניגוד להוראות סעיף 50ב(ב)(1); (9) עשה עסקה בנייר ערך של חברה או בנייר ערך אחר שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו, בניגוד להוראות סעיף 52ג(א), והיה עליו לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות בפסקאות (1) או (4) עד (9) שבסעיף 52ז(א); (10) מסר מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך, לאדם שהיה עליו לדעת כי יעשה שימוש במידע הפנים או ינצל את חוות הדעת לצורך עסקה או ימסור אותה לאחר, בניגוד להוראות סעיף 52ג(א) או 52ד(א), והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים או חוות דעת על נייר ערך; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות בפרט (9); (11) עשה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים בחברה, בניגוד להוראות סעיף 52ד(א), והיה עליו לדעת כי המידע הוא מידע פנים שהגיע מאיש פנים בחברה; ואולם לא יראו אדם כמבצע הפרה לפי פרט זה אם הוכיח את אחת ההגנות המפורטות בפרט (9); (12) קנה או מכר נייר ערך שלא במהלך המסחר בבורסה או שלא על פי הוראה בכתב שנתן יום לפחות לפני ביצוע הקנייה או המכירה, בניגוד להוראות סעיף 52ט(ב), החזיק ניירות ערך שלו שלא בחשבון על שמו אצל חבר הבורסה, בניגוד להוראות סעיף 52ט(ג), או נתן הוראה לקנות או למכור נייר ערך שלא בהתאם להוראות סעיף 52ט(ד); (13) שימש חתם אף שלא שהיה17 רשום במרשם החתמים, לא התקיים בו תנאי מהתנאים למרשם כאמור או שפעל כחתם אף שהיה רשום במרשם כאמור במעמד לא פעיל, בניגוד להוראות לפי סעיף 56(ג)(4א); (14) בהיותו חתם, כיהנו בו דירקטורים, נושאי משרה או עובדים שלא בהתאם לתנאים הקבועים בהוראות תקנות 7 או 9 לתקנות החיתום; (15) התחייב בהתחייבות חיתומית העולה על 15 אחוזים מכלל ההתחייבויות החיתומיות שניתנו או שימש חתם מתמחר בהצעה לציבור שאינה הצעה של מניות הכלולות במדד ת"א 25, והכל בניגוד להוראות תקנה 10 לתקנות החיתום; (16) שימש מפיץ בלא שהתקיימו בו דרישות תקנה 23 לתקנות החיתום.
|