תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ"א-1991 1

(1) להצלת רכושו או רכוש של בן זוגו, בנו או בתו, הורהו, אחיו או אחותו, או בן זוגו של כל אחד מאלה, או רכוש שהם עושים בו שימוש;

(2) בנסיבות בהן הוא עצמו גרם או ניסה לגרום במתכוון את הסיכון לחייו או לרכושו של הזולת.

(1) מענק חד–פעמי בסכום השווה לקצבה לפי סעיף 132(1) לחוק כפול שלושים ושש ישולם כמפורט להלן:

(א) לכל אחד מהוריו של המתנדב;

(ב) למי שהיה בן זוגה של המתנדבת בשעת מותה ואינו אלמן לפי סעיף 130(א)(5) לחוק;

(ג) לכל אחד מילדיו של המתנדב - בהגיעו לגיל 24 שנים;

לעניין פסקה זו, ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הקצבה היא הכנסת המינימום כמשמעותה בסעיף 290(א) לחוק;

(2) מענק חד–פעמי בסכום השווה למענק מכוח סעיף 310(א) לחוק ישולם למי שהיה בן זוגו של המתנדב בשעת מותו, ובאין בן זוג - לילדו, ובלבד שבן זוגו או ילדו של המתנדב, לפי העניין, לא היה זכאי למענק מכוח הסעיף האמור בשל פטירת המתנדב;

(3) הוריו של מתנדב וכן כל אחד מילדיו של המתנדב שמלאו להם 18 שנים, יהיו זכאים להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 265(א)(1) לחוק.

(ב) לעניין תקנה זו, "ילד" - מי שהתייתם מהורה בנסיבות האמורות בתקנת משנה (א), בטרם מלאו לו 24 שנים .