(א) עובד שבחודש שבו שירת במילואים או שבאחד מהחודשים לפחות במהלך תקופת רבע השנה הייתה עלייה משמעותית בשכרו, יחושב לו התגמול על פי העלייה המשמעותית בשכרו, ובלבד ששכרו עלה כאמור במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלה לראשונה; בתקנת משנה זו, "עלייה משמעותית בשכרו" - הכנסתו מעבודה, אילולא שירת במילואים, הייתה גבוהה בשיעור של 20% לפחות לעומת הכנסתו מעבודה בכל אחד מהחודשים בתקופת רבע השנה שקדמו לחודש שבו עלתה הכנסתו מעבודה או לעומת התגמול המזערי כפול שלושים, לפי הגבוה.
(ב) עובד עצמאי ששירת במילואים ברבעון הראשון של שנת המס, והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח יד, אילולא שירת במילואים, הייתה גבוהה בשיעור של 20% לפחות לעומת ההכנסה החודשית הממוצעת בשנת המס הקודמת או לעומת התגמול המזערי כפול שלושים, לפי הגבוה (בתקנת משנה זו - הכנסה ממוצעת חדשה), יחושב לו התגמול על פי הכנסתו הממוצעת החדשה.
(ג) עובד עצמאי ששירת במילואים שלא ברבעון הראשון של שנת המס והחל להיות עובד עצמאי בחודש השירות או בתקופת רבע השנה, והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח יד, אילולא שירת במילואים, הייתה גבוהה בשיעור של 20% לפחות לעומת התגמול המזערי כפול שלושים, יחושב לו התגמול על פי הכנסתו האמורה.
(ד) מי שהיה אחד מהמנויים להלן בחודש שבו שירת במילואים או באחד מהחודשים לפחות במהלך תקופת רבע השנה, יראו אותו כמי שהכנסתו מעבודה או ממשלח ידו עלתה בשיעור של 20% כאמור בתקנות משנה (א), (ב) או (ג), לפי העניין, אם הייתה עלייה כאמור באחד ממקורות הכנסתו מעבודה או ממשלח יד לפחות:
(1) מי שהיה גם עובד וגם עובד עצמאי;
(2) מי שהיה עובד ביותר ממקום עבודה אחד;
(3) מי שבחלק מהתקופות האמורות היה עובד ובחלק עובד עצמאי.
(ה) (1) שיעור התגמול ליום שיחושב לעובד או לעובד עצמאי שהכנסתו מעבודה או ממשלח ידו עלתה כאמור בתקנה זו, יהיה שווה למכפלת סכום הכנסתו מעבודה או ממשלח יד, לפי העניין, בחודש שבו שירת במילואים, אילולא שירת במילואים, בשלוש, כשהיא מחולקת בתשעים.
(2) היה משרת המילואים אחד מאלה המנויים בתקנת משנה (ד), יחושב התגמול המגיע לו מכוח תקנה זו מכל מקורות הכנסתו מעבודה או ממשלח יד, לפי העניין.