| 1. | הפחתת סכומי העיצום הכספי |
| 2. | הפרות מרובות בשל אותו מעשה |
| 3. | פריסת תשלום עיצום כספי |
| 1. (א) המנהל רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, אם התקיימה אחת או יותר מהנסיבות שלהלן, עד השיעורים המנויים לצדן: (1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות החוק או לפיו בשלוש השנים שקדמו להפרה - עד 50 אחוזים; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה - עד 25 אחוזים; (2) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח על ההפרה ועל הפסקתה למנהל עוד בטרם גילתה אותה הרשות - עד 25 אחוזים; (3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה, והכל להנחת דעתו של המנהל - עד 25 אחוזים; (4) למפר מערכת נהלים פנימית, שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של ההפרה, וההפרה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי - עד 25 אחוזים; (5) המפר הוא יחיד והמנהל שוכנע כי ההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שנתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר - עד 25 אחוזים; המנהל יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה מכוח פסקה זו. (ב) התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד שסכום ההפחתות המצטבר לא יעלה על 50 אחוזים מסכום העיצום הכספי. (ג) הוראות תקנת משנה (א)(1) ו–(2) לא יחולו על בעל רישיון שטרם מלא ושנתיים מהיום בו קיבל לראשונה רישיון; לעניין זה, |
| 2. ביצע המפר מעשה אחד המהווה הפרה של כמה הוראות מהוראות החוק או לפיו - לא יטיל המנהל עיצום כספי יותר מפעם אחת בשל המעשה האמור. |